הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
28
ועדת הכספים

5.10.11


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, ז' תשרי התשע"ב (5 באוקטובר 2011), שעה 12:00

הצעת חוק אזור סחר חופשי אילת (פטורים והנחות ממסים)(תיקון מס' 6), התשס"ח-2008, של חה"כ רוברט אילטוב, חה"כ אמנון כהן (פ/2779)

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

ציון פיניאן – מ"מ היו"ר

רוחמה אברהם-בלילא

יעקב אדרי

זבולון אורלב

רוברט אילטוב

שי חרמש

מירי רגב

אריאל יוצר, אגף תקציבים, משרד האוצר

ליאת גרבר, מנהלת מחלקה בכירה שוק ההון, רשות המסים, משרד האוצר

שי דותן, מנהל תחום כלכלה, רשות המסים, משרד האוצר

עו"ד יוסף זינגר, משרד המשפטים

מאיר יצחק הלוי, ראש עיריית אילת

אלי לנקרי, סגן ומ"מ ראש העיר אילת

זוהר מילר, יועץ, עיריית אילת

איל ינון, היועץ המשפטי לכנסת

שגית אפיק

שלומית ארליך

טמיר כהן

הדס צנוירט

הצעת חוק אזור סחר חופשי אילת (פטורים והנחות ממסים)(תיקון מס' 6), התשס"ח-2008,
של חה"כ רוברט אילטוב, חה"כ אמנון כהן (פ/2779)

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. לחברת הכנסת רוחמה אברהם יש הצעה לסדר, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ב-13 בספטמבר, בעת שקיימנו אחת מישיבות ועדת הכספים, העליתי הצעה לסדר באשר לחלוקת הכספים של העמותות – אותה הצעת מחליטים של ה-200 מיליון שקלים. בינתיים היתה החלטת ממשלה, 200 מיליון שקלים שיחולקו, 40 מיליון שקלים מתוך 100 שהיו אמורים להיות מחולקים ב-209 חולקו, נשארה רזרבה של 60 מיליון שקלים שלא עשו אתה שום דבר, ואני מזכירה לגבי 2010 אותה הצעה, שהיו אמורים להיות מחולקים – 100 מיליון שקלים, והחליטו לחלק רק 30 מיליון שקלים, כך שהאוצר הלאים 110 מיליון שקלים שאמורים להיות לטובת אותן עמותות שאמורות לעזור לאותם אנשים לא ממעמד הביניים שקורס, אלא האנשים הכי רעבים.


בתום הישיבה סיכמת, שתדבר עם שר הרווחה, כדי שהדבר הזה ימוצה. עברו שלושה שבועות, והעמותות קורסות. אני מבקשת לקיים דיון דחוף, להביא את משרד הרווחה, להביא את משרד האוצר, להביא את מי שצריך בעניין הזה עוד לפני ערב יום הכיפורים – בישיבה הראשונה שתהיה על סדר היום מייד לאחר הישיבה הזאת.

טוב, תתקיים ישיבה, בעזרת השם. אחרי הישיבה אדבר אתו, ואם לא יהיה פתרון, אעשה דיון. שלחתי לו מכתב, אבל לא דיברתי אתו. הבטחתי שאדבר אתו בטלפון, ושכחתי. ביקשתי מהמזכירה שלי שתשיג לי אותו, מייד אחרי הישיבה.

הצעת חוק אזור סחר חופשי אילת (פטורים והנחות ממסים)(תיקון מס' 6), התשס"ח-2008, של חבר הכנסת רוברט אילטוב, חבר הכנסת אמנון כהן, הצעת חוק שבתום כנס הקיץ העברתי עליו במליאת הכנסת רציפות, ואנחנו אמורים להכין אותו עכשיו לקריאה שנייה ושלישית.


אני מבקש לומר, שאני, למיטב ידיעתי, ראש הממשלה תומך בהצעת החוק הזו, שר האוצר תומך – למיטב ידיעתי, לא דיברתי אתם.

הוא אמר את זה בוועדת שרים.

אני שוחחתי גם עם יושב-ראש הכנסת – יכול להיות שהוא עוד יספיק להגיע. יש פה בעצם קצת סתירה, אבל אומר לכם את עמדתו, שזו גם עמדתי; מצד אחד, הוא נגד, והוא גם ביקש ממני לקיים על זה דיון, וקיימתי על זה דיון, של חלוקה של הטבות במס על-פי ישובים. הממשלה היתה חייבת להביא כבר מזמן תוכנית קריטריונית לחלוקה של אזורים עם הצדקות קריטריוניות, למה נותנים שם הטבות במס, וכאן אנחנו מדברים על הטבות במס על ישוב מוגדר.

ומוחרג מראש. אין דין אילת כדין גדרה או באר שבע – זה מבנה גיאוגרפי שונה לחלוטין.

אומר קודם מה אמר יושב-ראש הכנסת, ואחרי זה תאמרי את עמדתך. מצד שני, הוא קיים ישיבה אצלו בלשכה, ולא פעם אחת, עם משרד האוצר, אני הייתי בישיבה הזאת, הוא מהמובילים ודאי של הטבות המס לאילת, ושאלתי אותו על הסתירה – מה לעשות היום בישיבה, מבחינתו – הרי מצד אחד, אתה נגד לתת לישוב מסוים, ומצד שני, אתה נלחם בכל הכוח, למה הממשלה לא מביאה קריטריונים? זה הרי תלוי ועומד בבג"ץ. המציאות היא מאוד קשה מבחינה משפטית. אז הוא אמר לי ככה, וזו גם עמדתי.

יש כאן משהו שמחזק את זה מאוד, שהצעת החוק הזאת היא בעצם, ההטבה הזאת נובעת מהצעת חוק שהיא בחקיקה ראשית, של אזור סחר חופשי של אילת. בעצם, זה החרגה שלא חלק- - -

מה זה קשור? אזור סחר חופשי זה דבר אחד, והטבות במס תלוי ועומד בבג"ץ.

כחלק מהחקיקה הראשית הזאת – היא הנותנת, זה נותן את הכוח.

היות שאני לא משפטן, אני לא מתווכח על זה. אני חושב שגם מבחינה מעשית, זו בעיה.

שאלתי אותו, אם אני יכול לומר את עמדתו, אם הוא לא יהיה כאן – זו עמדתו, ואני מצטרף אליה. הוא אומר: ההחלטה של לתת הטבות מס לישוב אחד ליד השני, שניהם רחוקים מאותו מקום, מהעיר הגדולה או מהגבול, או לא משנה מאיזה מקום, הישוב הזה כן והישוב הזה לא – זו אפליה על פניו, וזה ייפול בבג"ץ, וחייבים לעשות מפה קריטריונית על-ידי הממשלה. הממשלה לא עושה את זה. המקרה של אילת - אומר לי רובי רבלין, ואני מסכים – הוא מקרה שונה לחלוטין, כי מדובר על שער הכניסה הדרומי של מדינת ישראל, אנשים לא יבואו לשם, אנחנו יכולים לגרום לכך שאילת תיסגר. יש אינטרס לאומי, להבדיל – גם הוא אמר וגם אני אומר – להבדיל מירושלים. יש חוק על ירושלים כעיר הבירה של מדינת ישראל. אף אחד לא יטען שירושלים, בגלל שניקח כמה ישובים לידה, למה הם לא והיא כן? הוא אומר: אותו הדין – לא שזה אותו דבר; בכל אופן, ירושלים זה משהו אחר – אבל אותו הדין זה לגבי אילת. זו העמדה.

החוק הזה הוא לאזור, לא לעיר.

גם למועצה אזורית.

בסדר.

אז הוא אמר שאילת היא שונה, ומה ההמשך?

זהו.


לפני שאנחנו מתחילים את הדיון בעניין הזה, היועץ המשפטי של הכנסת משתתף בעניין הזה, אני מברך אותך על ההשתתפות שלך בישיבה. הוא הופיע אתמול בבג"ץ, בסדר גמור.

אין עוררין על עבודתו המקצועית של היועץ המשפטי.

צהריים טובים, אדוני היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, אדוני ראש עיריית אילת, סוגיית הטבות המס לתושבי ישובים מסוימים הוא נושא טעון ורגיש, שכן מדובר בהטבות כספיות ישירות, שאינן ניתנות לכלל תושבי ישראל, אלא לכאלה שגרים בישובים מסוימים. בעבר, בעקבות החלטות של הממשלה והכנסת, שעוגנו בחקיקה, להעניק הטבות מס לישובים מסוימים ללא קריטריונים, הוגשו מספר עתירות לבג"ץ, שתלויות ועומדות עד היום. הטענה המרכזית שהעלו העותרים, אלו הם ישובים שלא זכו להיכלל במפת הטבות המס שעליה החליטה הכנסת, הם טענו שמפה זו פוגעת בשוויון, שכן אין בבסיסה קריטריונים ברורים לחלוקת ההטבות, אלא היא פשוט נוקבת שמית בשמות הישובים המאושרים שזכו להיכנס.

היועץ המשפטי לממשלה הקודם מני מזוז, ותכף נשמע את עמדת היועץ המשפטי הנוכחי, כבר קבע והודיע לבית המשפט באותן עתירות תלויות ועומדות, כי מצב זה לא רק שאינו תקין, אלא שהוא אינו חוקתי, כי עיקרון השוויון הוא חלק נגזרת של עיקרון כבוד האדם, שהוכר על-ידי הכנסת כעיקרון חוקתי, לכן חקיקה של הכנסת לא יכולה לסתור אותו, והודיע, שעל הממשלה והכנסת בעקבותיה לעשות לתיקון המצב.


ואכן בעקבות ההודעות האלה הממשלה מינתה בשעתו ועדה מקצועית בראשות בועז סופר מרשות המסים, שבינתיים הספיק לפרוש משירות המדינה, והיא הגישה בשעתו המלצות שבבסיסן שלושה קריטריונים: קריטריון דמוגרפי-גיאוגרפי במשקל של 40 אחוזים, קריטריון חברתי-כלכלי במשקל של 40 אחוזים וקריטריון קרבה לגבול במשקל של 20 אחוזים. אלא שהממשלה מטעמים כאלה ואחרים לא מקבלת החלטה בעניין הזה, ועד היום היא לא אישרה את המלצות ועדת סופר, או לחילופין, קבעה קריטריונים אחרים, כי היא לא כבולה ומוגבלת להמלצות ועדת סופר. בינתיים גם הכנסת כתוצאה מההליך בבג"ץ הבינה את הבעייתיות במצב הנוכחי, שבו החוק נוקב בשמות ספציפיים של ישובים בלי שאפשר לשרטט קריטריונים ברורים, למה משותף לאותם ישובים.

בעקבות זאת יושב-ראש הכנסת ויושב-ראש ועדת הכספים ביקשו ואף כינסו את הוועדה פעם, פעמיים ואפילו אולי שלוש, היועץ המשפטי לממשלה הקודם אף הופיע בפני הוועדה, והסביר, מדוע המצב הזה של היעדר קריטריונים ברורים לחלוקת כספים ישירה לחלק סלקטיבי מתושבי המדינה הוא דבר מאוד בעייתי, והוא לא נתון לחלוטין לשיקול הדעת של הכנסת בלי שום מגבלה. בעקבות זאת יושב-ראש הכנסת הפציר בשר האוצר במספר מכתבים, להביא בפני הכנסת מפת הטבות מס על-פי קריטריונים ברורים, אך עד היום לא נעשה דבר בעניין זה.


לכן מצד אחד, ברור לי לחלוטין התסכול הרב של חברי הוועדה, על כך שבעצם הממשלה מצד אחד, חדלה מלעשות את תפקידה המרכזי, והוא לשרטט מפה של סדרי עדיפויות בהטבות המס במדינה, ולהביא אותה לאישור הוועדה ולאישור הכנסת – כמובן, תוך שיח עם חברי הוועדה ועם חברי הכנסת והתאמות, אם נדרשות, אבל בראש ובראשונה כפרי של עבודה מקצועית, שיש בה הסבר, למה אדם שחי בנתיבות לא יקבל את הטבת המס, ואדם שחי באילת יקבל את הטבת המס.


בינתיים, לצד הפעילות הזו של יושב-ראש ועדת הכספים ויושב-ראש הכנסת והיועץ המשפטי לממשלה הקודם, בג"ץ אף הוא נתן החלטת ביניים באותם תיקים תלויים ועומדים, שלא ניתן עדיין פסק דין סופי לגביהם, ושם נאמר במפורש, שלא ניתן לתת הטבות מס ייחודיות ספציפיות שמיות לעיר מסוימת ללא קביעת קריטריונים ברורים, שיישתכן שהם יתאימו לעיר כזו וייתכן שהם יתאימו לאזור וייתכן שהם יתאימו למספר ערים, אבל לא ייתכן יותר מצב שבו ייכתב: אילת תקבל, שדרות תקבל.

להבדיל אלף-אלפי הבדלות, אני לוקחת את החוק שחוקק בנושא של ירושלים, סגנים בשכר. כשאתה לוקח בהשלכה רוחבית, אין עוד עיר, שיש שם שני סגנים בשכר, והכנסת חוקקה- - -

דווקא בחוק הזה הוסיפו עוד כמה.

אבל לא היה מצב של קביעת קריטריונים. בוא נלך על אותו הליך של חקיקה.

בואו נדייק בדוגמה שהבאת, כי היא לא נמצאת כרגע בפניי, אבל בדיוק בגלל הסיבה שעליה אנחנו מדברים כרגע, בשעה שהציעו לתת רק לירושלים תוספת סגנים וכו', בסופו של דבר תיקנו ועשו קריטריון שוויוני בכל הארץ, שנגזר- - -

מי עשה את הקריטריון?

כנסת. זה הצעת חוק של הכנסת, לא של האוצר.

אנחנו לא יכולים מצד אחד, לבוא ולטעון כנגד הממשלה על כך שהיא לא מביאה מפה מסודרת של נימוקים שאפשר להציג אותם ולהסביר אותם גם לתושבי ישראל וגם לבית המשפט, למה אנחנו נותנים הטבה במס הכנסה למקום מסוים, ולמקום אחר אנחנו לא נותנים. אני לא אומר שאין נימוקים כאלה, רק צריכה להיעשות עבודה, שמנמקת ומסבירה את הנימוקים האלה. העבודה הזאת צריכה להיעשות בראש ובראשונה על-ידי גורמים מקצועיים בממשלה, שבודקים את המצב הסוציו-אקונומי של המקומות האלה, שבודקים את הקרבה לגבול, את אותם קריטריונים, או ממציאים קריטריונים אחרים, שזה גם בסדר.

זה לא ייעשה.

אנחנו באמת ממולכדים.


בשיטת ממשל מסודרת הממשלה היא זו שצריכה לעשות את עבודת המטה הזו, היא זו שצריכה לגבש את סדרי העדיפויות גם בתחום הזה, ולהציג אותם בפני הכנסת, ולקבל או לא לקבל את אישור הכנסת, ולהתחשב בהערות חברי הכנסת. אנחנו עושים היפוך של סדרי השלטון הבסיסיים, שבהם הממשלה, לא ברור בכלל, ותכף נשמע מה עמדתה, מה עמדת הגורמים המקצועיים, אבל גם הגורמים הנבחרים – האם הם בכלל חושבים שאילת מבחינה אסטרטגית היא מקום שראוי לתת לתושביו הטבת מס ייחודית אישית, שלא ניתנת לתושבים אחרים במדינת ישראל. אלה דברים שצריכים בירור מקצועי רציני. זה שיש תמיכה פוליטית רחבה בלתת לאילת הטבת מס, זה דבר חשוב והכרחי – בלעדיו ההטבה הזאת לא תינתן, אבל זה לא מספיק; חייבת להיות הנמקה מקצועית, עניינית, אובייקטיבית, שייתכן שתחול רק על אילת, ייתכן שתחול אולי על עוד מספר ישובים שייכנסו בקריטריונים, אבל מה שאמר בית המשפט וגם היועץ המשפטי לממשלה, לפחות הקודם – תכף נשמע את עמדת הנוכחי – זה שאי-אפשר יותר לתת, גם אם חברי הכנסת רוצים עכשיו לתת הטבת מס לישוב ספציפי, לא ניתן יותר לעשות את זה ללא הנמקה וקריטריונים מסודרים.

מה המשמעות של אזור סחר חופשי?

למיטב ידיעתי, זה נושא המע"מ.

זה לא נכון.

אני רוצה לשאול, אמרת סדרי ממשל תקין, ואני בהחלט מקבלת את זה, אבל בואו לא ניקח את הכנסת כגוף המבצע של הממשלה, עם כל הכבוד. הכנסת יכולה לאמץ המלצות כאלה ואחרות, בין אם בחקיקה, בין אם בתקנות, אבל הכנסת, תפקידה הראשי הוא לחוקק חוקים, ותפקידה הראשי של הכנסת גם לומר: אנחנו קובעים חוקים, כאשר אנחנו מסתמכים על המלצות כאלה ואחרות, בין אם מקצועיות, בין אם שיקולים כאלה ואחרים, ולא קרה אחת, אני הייתי בוועדת הכספים כשהיה המשבר הגדול של הרשויות המקומיות – היה לנו מצב מאוד קשה, של איך אנחנו מחריגים את העובדים של הרשויות המקומיות מלקבל שכר לפני כל הנושים. הממשלה יכלה לפתור את זה בדרכים כאלה ואחרות, אבל ראתה שהיא לא יכולה לפתור, אז נתנה לכנסת לחוקק חוק מיוחד לעובדי הרשויות המקומיות אד הוק, ויכול להיות שאתה זוכר את זה.


מדובר פה במקום שונה מאוד, והוא מאוד תואם - כשאתה הגדרת את המלצות ועדת סופר, חילקת את ה-100 אחוז.

קולט עלייה מס' 1 בארץ - לסודנים.

אילת מתאימה. הוויכוח העקרוני, האם הסעיף הזה שייך לחוק המע"מ, ואז ההסבר שאתה נתת הוא די מקובל, או אם אנחנו הולכים- - -

פקודת מס הכנסה.

כן. או אם אנחנו מחליטים שהחוק הזה הוא חלק מחוק אזור סחר חופשי אילת, ולצורך העניין הזה, האם נכון, אדוני היועץ המשפטי, להוסיף סעיף, שאומר: אנחנו מחריגים את אילת בהתאם להמלצות כאלה ואחרות, יש הקריטריונים, ואת זה אפשר לעשות עכשיו, בעדכון של קריאה שנייה ושלישית.

אין לייעוץ המשפטי, לכנסת ודאי, ואני מניח שגם לא לייעוץ המשפטי לממשלה או לגורמים מקצועיים אחרים מהממשלה התנגדות עקרונית להטבות לאילת או לכל מקום אחר; אנחנו מדברים על הליכי העבודה, ואת צודקת – אם היו בפני חברי הוועדה המלצות מסודרות - ציינת את ההמלצות של ועדת סופר, שאפשר לקבלן, אבל אני לפחות לא יודע, ואני לא יודע אם את יודעת או חברי הוועדה יודעים, האם יש עוד ישובים שעולים בקנה אחד עם ההמלצות של ועדת סופר, או רק אילת עולה בקנה אחד?

אנחנו מדברים ספציפית אילת. יבואו ישובים אחרים - נפתח ונדון.

זה בדיוק אומר בית המשפט וגם היועץ המשפטי לממשלה הקודם, שאי-אפשר לעבוד כך, שכל פעם מצליח אדם כזה או אדם אחר להביא ישוב ספציפי לוועדה, ואז הוועדה מאשרת או לא מאשרת אותו, ואם יצוץ ישוב אחר, תאשרו או לא תאשרו אותו – אמורים לעבוד לפי קריטריונים מסודרים, שייתכן מאוד, ולגיטימי שאילת תיכלל בהם ואפילו אולי תהיה היחידה שנהנית מהם, אבל צריך לנסח את הקריטריון על בסיס נתונים אובייקטיביים ומקצועיים, שלפי מיטב ידיעתי, לא נמצאים כרגע על שולחן הוועדה. אין כרגע מסמך בפני הוועדה שמסביר – למיטב ידיעתי.

החוק עצמו.

החוק עצמו זה לא מה שחברת הכנסת רוחמה אברהם-בלילא מדברת עליו, שזה תוצאה של עבודה מקצועית שנעשית – מותר לכנסת אפילו לעשות שימוש בגורמים המקצועיים של הכנסת – לא של הממשלה, כדי לגבש לחברי הוועדה קריטריונים. חברי הוועדה רוצים, חושבים שראוי לתת הטבות מס לאזור מסוים - יבואו בדברים עם מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עם אנשי הלשכה המשפטית הרלוונטיים, יישבו, יגבשו קריטריונים- - -

זה יכול להיעשות תוך כדי הוועדה עצמה.

את זה צריך לעשות לפני הצבעה ולא אחריה.

אנחנו לא מדברים פה על הצבעה אלא על תיקונים, הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית, וזה בדיוק המקום להוסיף.

אני לא פוסל את אילת- - -

אז נבנה את הקריטריונים.

חבר הכנסת אורלב, בבקשה.

המחוקק קבע קריטריון, שקוראים לו אזור סחר חופשי אילת. מדוע במסגרת הקריטריון הזה יש כל מיני הסדרים, שכלולים גם במיסוי, כמו שאמרת - פטור ממע"מ. באה הכנסת, ואומרת: חלק מההסדר של אזור סחר חופשי יחול רק על מקום של אזור סחר חופשי, אז זה לא רק פטור ממע"מ אלא גם הנחה במס הכנסה, כי זה רלוונטי, כי אנחנו רוצים שבאזור סחר חופשי יבואו אנשים, מהנדסים, מתכננים, בעלי מקצוע, ושלא תהיה עיר של פליטים. זה הרעיון של אזור סחר חופשי.


כמו שאין בג"ץ, למה אילת היא אזור סחר חופשי, תבוא אשדוד, תגיד: למה אני לא אזור סחר חופשי? יענו לה את התשובות שאני מניח שהבינו כולם, שאילת היא נכס אסטרטגי; לא כל הקריטריונים של בועז סופר. אילת היא נכס אסטרטגי, היא נקודה אסטרטגית של מדינת ישראל, ומדינת ישראל, יש לה עניין שתהיה שם עיר עם איתנות כלכלית, עם אוכלוסייה מבוססת, עם אוכלוסייה שהיא אטרקטיבית, שצריכה לקים את משימותיה, לכן אני אומר, שזה לא עומד בפני עצמו. כל מה שאתה אומר – אני חותם, נתת דברים מאוד מלומדים, שאני מפנים אותם, אבל זה לא קשור לעניין; זה לא עומד בפני עצמו, אלא זה חלק ממרקם שקשור באזור סחר חופשי, לכן זה גם תיקון.

פה נשאלת שאלה אמיתית – האם הטבת המס היא חלק ממרקם של סחר חופשי? הבעיה היא, שהנושא הזה של הטבת המס שרוצים עכשיו לתת לאילת היא זהה להטבת מס שניתנת גם באזורים שהם לא סחר חופשי, והיא מנוסחת- - -

התשובה היא לא.

חברים, אנחנו לא נגד הרעיון הבסיסי של לתת הטבת מס לאילת, אלא מדברים על הדרך לעשות זאת.

חבר הכנסת רוברט אילטוב וחבר הכנסת אמנון כהן הם יוזמי החוק. אמנון כהן לא כאן. רוברט אילטוב, אתה לא ביקשת בהתחלה את רשות הדיבור – אם היית מבקש, היית מקבל, אתה יוזם החוק.

הוא אמר שגם גדעון סער היה מיוזמי החוק.

וגם אני. אני הראשונה, עם כל הכבוד.

מה שמופיע עכשיו זה רק שניהם. רוברט, בבקשה.

חברים, אנסה לשחזר את שש השנים האחרונות של הצעת החוק הזו, איך הן התגלגלו.

שבע.

הצעת החוק נולדה כצורך אסטרטגי, לעזור לעיר אילת, ולהגדיר אותה כאזור סחר חופשי באופן מלא. מאז שהצעת החוק הזו נולדה, ואתם ראיתם את היוזמים הראשונים, גם גדעון סער וגם רוחמה אברהם, שעם הזמן מונו, בשלבים כאלה ואחרים, לשרים, היו פה הרבה מאוד דיונים, ובסופו של דבר החלק הזה שאנחנו מעלים אותו היום לדיון, זה הסכמה שהגענו עם הממשלה, והורדנו ופיצלנו את החוק. מה עכשיו אומרים – אין לנו קריטריונים. קיבלתם את ההסכמה שלנו, אבל עכשיו אין קריטריונים – אתם לא יכולים לקבל.

אנחנו מחוקקים. אני לא רוצה להיות תלוי בעבודת הממשלה, אני מחוקק, והכנסת היא מעל הרשות המבצעת, עם כל הכבוד. זה שהם לא עשו – שיעשו. אנחנו לא דיברנו על קריטריונים אלא על העיר אילת כעיר נקודתית, כדי לפתור את הבעיה של העיר אילת, ומשם זה נולד, ואני לא מתכוון עכשיו לעשות קריטריונים לכל מדינת ישראל כדי להעביר הצעה לעיר אילת.

לא צריך קריטריונים לכל מדינת ישראל. רצוי שיהיה.

הצורך הוא אסטרטגי-פוליטי של כל סיעות הבית הזה, ואם אנחנו כנציגי העם לא יכולים להעביר הצעת חוק כי יהיו בג"צים, אני לא יכול לקבל את זה.

תודה. חבר הכנסת יעקב אדרי.

לא בכדי הממשלה נתנה אזור סחר חופשי לאילת. זה המקום היחיד, אגב, שהיא נתנה במדינת ישראל. אם תבדקו בכמה מקומות בעולם אזור סחר חופשי, כולל הטבות מס לתושבים שגרים באזור – תבדקו את זה, ותראו שזה חלק אינטגרלי בנושא של אזור סחר חופשי. זה שלא עשו את זה במדינה, זה מכל מיני סיבות. אני חושב שזה נכון. אזור סחר חופשי, יש לו כמה פרמטרים, ובין היתר הטבות מס לתושבים.


איל, אני חושב שההתנגדות שלך במקרה הזה – אני מאוד מעריך את המקצועיות שלך, אבל במקרה הזה זה לא נכון, כי חלק בלתי-נפרד מנושא של אזור סחר חופשי זה נושא הטבות מס.

תודה. מירי.

איל, אתה יכול להירגע לגבי ההמלצה שלך, שהיא תכוסה בשני היבטים: קודם כל, אזור סחר חופשי היא הנותנת לגבי החוק הזה, היא נגזרת מהחוק. לכן כן קריטריונים, אין קריטריונים - היא הנותנת, אזור סחר חופשי, נקודה, ולכן צריך לאשר את החוק. גם אם אתה חושב בעניין של הקריטריונים, הקריטריון הראשון שישבנו עליו פה לפחות חצי שנה בוויכוחים עם האוצר – מה ייכנס כקריטריונים, אחד הקריטריונים הבסיסיים שחתך את כולם, כולל את האוצר, והיה מכנה משותף של כולנו, זה מיקום גיאוגרפי, והמרחק של מיקום גיאוגרפי. שאלנו, מאיפה מיקום גיאוגרפי – מיקום גיאוגרפי מהמרכז. אין ספק שאילת גם בעניין של קריטריון, שאם תהיה מפה, אינשאללה, אילת תיכנס בכל קריטריון בריחוק שלה מהמרכז, ולכן אני חושבת שאנחנו צריכים לאשר את החוק הזה. אם יהיו קריטריונים אחרים, ואילת לא תיכנס, הכנסת והממשלה יודעת מה לעשות עם זה. כרגע לאשר את זה, גם מתוקף אזור סחר חופשי וגם מתוקף זה שאתה יודע מה הקריטריונים לאזורי עדיפות לאומית, שהקריטריון הראשון, הבסיסי והלבתי הוא המרחק הגיאוגרפי מהמרכז.

תודה. בבקשה.

בג"ץ תקף את הממשלה ואת הכנסת לא אחת לגבי חוק ההסדרים; עשה: נו, נו, נו אחד גדול - לא סדרי ממשל תקין, ומה קרה?

צריכים לשאוף כן לסדרי ממשל תקין. זה התפקיד שלי.

בראש ובראשונה מחובתנו לדאוג לסדרי ממשל תקין, אבל עם כל הכבוד, להשליך את זה, שזה יעשה את הבלגאן הגדול לגבי כל החוקים?

הבג"ץ הוא כך שהממשלה, פעם קבעו באופן שרירותי כל מיני הטבות, ופה זה לא העניין; זה עניין שונה לחלוטין.

איל, בבקשה.

היתה פה שאלה מאוד רצינית, שראויה לבירור מקצועי רציני, וזה הקשר בין אזור סחר חופשי לבין הטבות מס. זה דבר שאני מציע שנבדוק אותו ברמה המקצועית. אם אכן הנושא של אזור סחר חופשי, יש בו גם אלמנט מובנה של הטבות מס, כי על פני הדברים זה לא נשמע כך, כי כשאתה עושה אזור סחר חופשי, המטרה שלך היא לעודד את הסחר באזור הזה – כשמו כן הוא, ולכן אתה נותן את ההנחה הזאת במע"מ, כי אתה רוצה לעודד את המסחר בעיר הזאת. זה לא אומר שכל תושב אילת זכאי בגלל זה להטבת מס אישית במס הכנסה. אלה הבדלים אחרים.


עכשיו אתם מעלים סוגייה אחרת, שהיא סוגייה של אילת כמקום אסטרטגי של מדינת ישראל, כעיר שסובלת מבעיות כאלה ואחרות, ואני מסכים עם זה. אני רק אומר, שייתכן מאוד שיש ערים נוספים שסובלות מבעיות קשות כאלה או קשות אחרות. אני אומר לכם, וזאת חובתי לומר לכם, שגם לפי החלטת בג"ץ וגם לפי עמדות שהושמעו פה בוועדה- - -

אזור סחר חופשי- - -

אנחנו קיבלנו הודעה על זה שאמורה להתקיים הצבעה בוועדה בנושא הזה אתמול בלילה. אם היינו יודעים מראש, היינו עושים עבודה מקצועית, בודקים עבורכם את הדברים האלה, אומרים לכם כן או לא – בסוף תמיד אתם אלה שמחליטים.

עשינו לפני חמש שנים את הבדיקות האלה. זו בעיית המשילות, שמתזזים עיר.

אפשר לנמק – נביא שורת הנמקות.

הרי ברור לך שתוך כמה ימים, אחרי קבלת החלטה כזו במליאת הכנסת, יהיו לנו עתירות של ישובים שהם סביב אילת. אנחנו נצטרך להסביר.

אני לא הולך להתבייש בפני המשפטנים. המשפטנים, כשהם מקיימים דיון, מקיימים דיון בשקט והוא מסודר, ואני לא מסכים שחברי הכנסת יתפרצו לדברים, ושאתה תענה להם תוך כדי. אתה משלים את דבריך, אני מבקש לא להפריע.

לפני שעורכים הצבעה על נושא כזה, שהוא טעון ורגיש, כי גם הוא תלוי ועומד – הוא על סף פסק דין בבג"ץ, אנחנו צריכים לעשות עבודה מקצועית, רצינית, להביא אותה בפניכם. אתם בסוף תחליטו, לפי שיקול דעתכם – כן מקבלים, לא מקבלים. ייתכן שעבודה כזאת תתמוך בדיוק בטיעונים שנאמרים פה, ייתכן שהיא תאיר את עיניכם בטיעונים שלא חשבתם עליהם או בסתירה למה שאתם אומרים פה – הכול יכול להיות. אנחנו טוענים: ככה לא בונים חומה, ככה לא בונים הטבת מס. אנחנו רוצים שההטבה הזאת תעמוד לאורך ימים, ותעבור את המבחנים השונים – צריך לבנות אותה בצורה מסודרת, צריך לבוא בצורה מקצועית, ואחרי זה לקבל את ההכרעה הפוליטית, ולא הפוך.


הטענה שעלתה פה היא טענה רצינית, וראויה לבדיקה רצינית, של הקשר בין אזור סחר חופשי לבין הטבת מס, של הקשר בין אילת כאזור אסטרטגי, כעיר במיקום אסטרטגי, כשער הדרומי של המדינה וכו' - אלה דברים שראויים לבדיקה, אבל לפני שמצביעים על זה, יש לעשות את הבדיקה הזאת, יש להניח בפני הוועדה נייר רציני, כדי שלנו תהיה דרך להסביר באופן רציני ומנומק את ההחלטה הזאת.

כל הניירות נמצאים כבר שנים.

רק אני לא ראיתי אותם.

נציגי הממשלה, בבקשה.

דבריי הם על דעת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, וגם על דעת פרקליטות המדינה, מחלקת בג"צים, שמטפלת בתיק, קרוב לזה מאוד, שתלוי ועומד.


אקדים, שמשרד המשפטים, אין לנו התנגדות למתן הטבות לאילת או לכל עיר אחרת; השאלה והבעיה שיש לנו היא הדרך שבה דברים נעשים, כלומר מתן הטבה למקום מסוים חייב להיעשות קודם כל על-ידי קביעת קריטריונים כלליים, שקובעים מהם הקריטריונים למתן הטבות.

איך המחוקק צריך לעשות את זה?

המחוקק מצביע. אגב, אם הייתי שופט בבית המשפט, והוא היה מדבר, ואנחנו מפריעים לו ולא שומעים אותו – הייתי פוסל את החוק הזה, כי חברי הכנסת לא שמעו עמדות אחרות. צריך לשמוע אותו, לתת לו את הכבוד.

עו"ד זינגר והיועץ המשפטי לכנסת זו אותה עמדה, ברור לי.

מה פתאום?

אני רוצה לשאול לפרוטוקול, ועדת שרים לחקיקה אישרה את החלת הרציפות?

לא.

הם המוסמכים לענות.

מי מטעם הממשלה יכול לענות לנו, האם ועדת שרים אישרה או לא אישרה?

למיטב ידיעתי, לא אישרה, אמרה שככל שזה לא יהיה בתיאום עם משרד המשפטים ומשרד האוצר, היא מתנגדת.

שתי החלטות של ועדת שרים לחקיקה נגד: אחד זה חוק המים, שהיה קודם, והשני זה אזור סחר חופשי של אילת, שנמצא עכשיו. ועדת השרים לחקיקה היתה נגד, ואם תיזכר טוב, אדוני יושב-ראש סיעת ישראל ביתנו, אני העברתי את זה בהנהלת הקואליציה בניגוד לעמדת הממשלה.

היתה פה החלת רציפות.

בהסכמת הממשלה?

לא, בהתנגדות.

גם בקריאה הראשונה?

כן.

העמדה של היועץ המשפטי לממשלה, כמו שהיא היתה מתחילת הדרך בנושא הטבות המס, שהטבות מס לא יכולות להיות לא בדרך של קריטריונים. אני רוצה לתאר את הרקע של הסיפור הזה של הטבות המס. בתיקון 146 הוספו בוועדת הכספים מספר רב של ישובים, והיועץ המשפטי לממשלה אז שלח מכתב לכנסת, וכבר אז אמר, שבנסיבות אלה, ככל שתוגש עתירה נגד חוקתיות החוק, איני רואה כיצד נוכל להגן על חוקתיות החוק בבג"ץ. כשהוגש בג"ץ, הבג"ץ הזה מתקדם, והעמדה האחרונה של המדינה לבג"ץ היתה, שהמדינה מסכימה שבג"ץ ייתן צו מוחלט.

שבג"ץ יחליט.

בית המשפט העליון היה כבר על סף מתן צו מוחלט, בית המשפט אומר, שהוא בא לכלל מסקנה, שלא יהיה מנוס מליתן צו מוחלט, שיורה לממשלה למלא אחר חובתה לפעול לתיקון סעיף 11.

ההתנגדות שלנו – קודם כל, מההיבט של הבג"ץ שתלוי ועומד. בג"ץ נכון לעכשיו נמנע, בקושי מלהתערב, והוא מבקש עדיין לתת הזדמנות לכנסת ולממשלה.

אף אחד לא ייגע בתפוח החם הזה.

הממשלה מחכה שבג"ץ יפסוק, הממשלה רוצה, מתחננת.

בית המשפט נמנע מלהתערב ברגע האחרון, וקודם כל, מהלך של חקיקה כזה להכנסת עוד ישוב, לא משנה, אם דרך החוק הזה, אזור סחר חופשי אילת או דרך- - -

זה לא עוד ישוב.

בדרך כזו או בדרך אחרת – פגיעה קשה במה שבג"ץ עושה.


הדבר הראשון שאנחנו חושבים שיש בו קושי זה בעמדה מול בג"ץ בתיקון של החוק, כי בג"ץ אומר: אני מכבד את בית המחוקקים, ואני לא רוצה להתערב, ולבטל חוק שבית המחוקקים יצר, ואני רוצה לתת עוד זמן שייעשה תיקון, ומה שעכשיו יקרה, אם מעבירים את החוק הזה, זה פגיעה קשה- - -

למרות שהוא מדבר רק על עיר אחת.

כשמדברים על עיר אחת, זה מחריף את הבעיה. העמדה של היועץ המשפטי לממשלה לאורך כל הדרך היא שלא נותנים הטבה לעיר, כמו שלא נותנים הטבות לאדם. הטבות – קובעים קודם כל, מה הקריטריונים, כלומר מה מגבש סיבה למתן קריטריונים. היתה ועדה מקצועית על זה. בינתיים מה שהוועדה המקצועית קבעה זה- - -

הוועדה המקצועית הזאת רוצה לקבוע שאזור סחיר חופשי הוא קריטריון.

עו"ד זינגר, אתה לא מנהל דיאלוג עם אף חבר כנסת. דבר רק אתי, ברצף.

הקריטריון שקבעה ועדה מקצועית הם דמוגרפי, חברתי, כלכלי, קריטריון של קרבה לגבול. יכולים להיות, כמובן, גם קריטריונים אחרים, אבל כשאומרים: ישוב ספציפי מקבל הטבה, ככל שהוא נכנס לקריטריונים האלה, זה, כמובן, מחייב שגם אדם אחר או עיר אחרת שתיכנס לקריטריונים, תקבל הטבה; ככל שהוא לא נכנס לקריטריונים האלה, אתה צריך לומר, לאילו קריטריונים הוא כן נכנס, ומי האחר שכן נכנס או לא נכנס ולמה, זו הוכחה עם קריטריון. כשאנחנו נותנים הטבה לעיר מסוימת, ולכן אני אומר, כשזו עיר אחת, זה רק מחריף.

זה לא עיר אלא אזור סחר חופשי.

אילת זו עיר. כשנותנים להטבה לעיר מסוימת, העיר הזאת צריכה להיות על בסיס של תשתית עובדתית, מקצועית, עם קריטריונים שוויוניים, שמסבירים את זה, וגם מסבירים לא רק למה היא כן, אלא למה היא כן ומישהו אחר לא.

תקריא מה שבעקבה מקבלים.

אתה רוצה להחיל את החוק הירדני – אני בעד.

גם אני. אילת רק תרוויח מזה.

הטענה לאזור סחר חופשי.

תמחק מהעיר "אילת", ותכתוב "באזור סחר חופשי".

אתם צריכים לשאול את עצמכם, האם אזור סחר חופשי הוא קריטריון, וככל שהוא קריטריון, למה הוא קריטריון, האם קריטריון הזה מחייב גם קריטריונים למקומות אחרים, מה ההשלכה שלו? אתם אומרים: "אזור סחר חופשי". אפשר לומר גם "אזור אילת".

למה מקימים אזורי סחר חופשי בכל העולם אם לא בשביל העניינים האלה? אני הייתי בעקבה עם ראש העיר, וראינו אילו הטבות הם מקבלים.

כשאתם אומרים "אזור סחר חופשי", ככל שאתם מתייחסים למקום מוגדר גיאוגרפית, זה לא קריטריון אלא זיהוי של אזור. כשרוצי להתייחס לאזור סחר חופשי כקריטריון למתן הטבות, המשמעות היא שצריך להסביר, למה אזור הסחר החופשי הזה הוא סיבה לתת הטבות מס, למה הוא תורם להיותו אזור סחר חופשי , איך הוא תורם, וזה לא נעשה, ולכן אנחנו לא יכולים להתייחס לזה.


יתרה מזאת, מה שהחוק הזה נותן זה הטבות מס ששוות באופיין ובצורתן כמעט לחלוטין להטבות מס שנמצאות בסעיף 11, והמיקום הראוי שלהן, לפחות בעינינו, הוא בסעיף 11, ובתוך חלק מהמכלול של סעיף 11.

סעיף 11 קובע את הטבות המס במדינת ישראל.

שם המלכודת של הבג"ץ.

שם המלכודת, ברור, אבל זו עמדת היועץ המשפטי לממשלה.

יהיה בג"ץ – יהיה בג"ץ.

בסופו של דבר אנחנו רוצים שההטבה הזאת, אם תינתן על-ידי הכנסת, תעמוד לאורך ימים, ולא תתבטל עוד יומיים.

היא לא תתבטל עוד יומיים, כי אף אחד לא יגיש בג"ץ.

אם הכנסת תעביר את ההטבה הזאת על אף עמדתכם זו, כפי שבוטאה פה, מה תהיה עמדת היועץ המשפטי לממשלה בבג"ץ? האם הוא יגן על התיקון הזה לחוק או לא?

הוא כבר אמר שלא.

העמדה שלנו, שזה לא צריך לעבור, ואנחנו גם מקווים שזה לא יעבור.

ואם זה יעבור?

ככל שזה יעבור, אנחנו נהיה בעולם אחר, ונחשוב, מה יקרה אז.

תודה. זה עומד בבג"ץ על הנקודה שהעט של דורית בייניש כבר כותב. צריך להיזהר עם זה. רשות המסים רוצים להתייחס?

אתייחס בקצרה. אמר כאן יפה עו"ד זינגר, אין התנגדות עקרונית לאוצר לעיר אילת או לכל ישוב כזה או אחר; אנחנו מכבדים את עמדת היועץ המשפטי לממשלה ושל בג"ץ, שכידוע, עומד כרגע צו על תנאי, שעומד להפוך לצו מוחלט, ואנחנו סבורים שצריך להביא חקיקה מפורטת ומסודרת, שתפרט את הקריטריונים באופן שקוף וברור, ולא תתייחס לישוב כזה או אחר באופן שמי – לא לאילת ולא לעיר שמתחילה באות בי"ת או- - -

בסדר. אתם רשות המסים. אנחנו מבקשים מכם, דורשים מכם כל כך הרבה זמן, שתביאו לכאן לאישור מפה מפורטת של הטבות המס. למה לא הבאתם?

קודם כל, היתה ועדת סופר - היתה ועדה שישבה על המדוכה ועבדה בצורה רצינית. מה שלא נאמר כאן - וקבעה קריטריונים שעוד לא אומצו על-ידי הממשלה.

הבעיה היא דווקא בדרג הנבחר ולא בדרג המקצועי; הדרג המקצועי הביא לממשלה המלצות מגובשות.

אף ממשלה לא תחליט.

קראנו להם שלוש פעמים.

מירי, גם כשנחליף אתכם, לא נחליט.

לא החלטתם קודם.

תמשיך לחלום.

אגב, זו הסיבה שזה הגיע לוועדה - כי הממשלה לא מחליטה.

זה בסדר וזה לגיטימי שזה הגיע לוועדה, אבל גם הוועדה, רצוי, כדי שההחלטה שלה תמשיך לעמוד בתוקפה, בואו נעשה עבודה, ונבדוק את הדברים.

קדימה, ננמק את זה.

את יודעת, אם הממשלה אמורה להחליט?

בג"ץ הקציב לנו מועד - תום התקציב הבא.

מה המועד?

מעדכן אותי ספי זינגר, שהמועד, כנראה, עבר.

המועד הוא התקציב הדו-שנתי.

הממשלה נאלמת, באל"ף. היא לא רוצה.

לא ברור לכם שאף אחד לא יחליט על זה? לא רוצים לגעת בתפוח הלוהט הזה, לא הממשלה ולא בג"ץ.

אנחנו מבקשים לדחות את ההצבעה, עד שתהיה חקיקה מסודרת, שתקבע קריטריונים.

של הטבות המס.

כן.

אני מקבל את ההצעה שלך, נחכה. אני גם אחכה למשיח, והוא יבוא יותר מהר. אני רוצה לדעת, למה עד עכשיו לא היה? לפי זה תיגזר ההחלטה שלנו. אם אנחנו יודעים שבשבוע הבא עומדת לבוא מפה, אז כולנו נמתין, אבל אם את לא יודעת להסביר, למה עד היום זה לא הגיע, וזה היה צריך להגיע כבר מזמן, ואנחנו דורשים ומבקשים, וכך צריך להיות במדינה מסודרת, תסבירי לי, למה זה לא הגיע עד היום? האם מה שאת מבקשת מאתנו, לחכות עד המפה, האם זה ריאלי? למה זה לא הגיע עד היום? למה הממשלה לא קיבלה החלטה?

אני חושבת שברור לכולנו שזו חקיקה מאוד מורכבת, ויש מספר רב של קריטריונים שיש לשקול באופן זהיר. אני לא יכולה כרגע להתחייב למועד, אבל ברור שהנושא נמצא על סדר היום, ואנחנו חושבים שלא נכון, עד שתהיה חקיקה, לקבוע לגבי ישוב ספציפי, כי זה יפתח את הדלת לכל ישוב לומר, שגם הוא רוצה לקבל את הטבות המס האלה. אנחנו חושבים שזה צריך להיעשות באופן שוויוני וברור, ולא לגבי עיר מסוימת, במיוחד לאור עמדת היועץ המשפטי לממשלה, שיהיה לו קושי להגן על זה בבג"ץ.

הרב גפני, ברור לכולנו שהממשלה לא תעשה כלום – פג המועד גם שהקצה בג"ץ לממשלה. היא לא תקבע. ואז הגענו לרגע האמת, שבו הכנסת אומרת: אתם לא קבעתם - מה אתם באים אלינו בטענות? אנחנו רוצים לגמור את העניין הזה.


הרב גפני, יש לי הרגשה, שאתה לא רוצה להביא את זה להצבעה.

מה?

ערב יום כיפור – אני מתנצל.

טוב. תודה. אגף התקציבים, אם אנחנו פותרים את הבעיה המשפטית, אתם תומכים?

אז היינו רוצים להכניס מספר שינויים בחוק.

מה למשל?

תקרת הכנסה – אני מניח שכולם מסכימים שצריכה להיכתב; מי שמרוויח 10 מיליון שקל לצורך העניין – לא היינו רוצים לתת לו הטבה כל כך גדולה. ודבר שני, לטעמנו, 10 אחוז זה זיכוי גבוה מדי, כרגע ההצעה נאמדת בין 80 ל-20 מיליון שקל.

זה מה שהגענו להסכמה עוד בטרומית. אני לא מתכון לפתוח את כל ההסכמים מחדש.

כרגע אנחנו לא מנהלים את הדיון הזה. אני לא פותח כרגע כלום לדיון.

אני אומר לך שמראש לא נסכים לדבר הזה, כי הגענו להסכמה של 10 אחוז עוד בטרומית.

על איזו תקרת הכנסה דיברת?

הם עכשיו אומרים שזה גבוה מדי.

אתם רוצים 220 אלף?

או 150 אלף.

זה לגבי הטבה של 25 אחוזים. פה זה 10 אחוזים. ומה הדבר השני?

ישובים כמו ירוחם ודימונה, התקרה שלהם- - -

נדמה לי שיש להם זיכוי ממס של 25 אחוזים.

הבנו. אילת, בבקשה.

אעשה את זה בקצרה, כי אני חושב שצריך להעמיד את הדברים על דיוקם. הנושא שעומד היום בבג"ץ מדבר על סעיף 11 לפקודת מס הכנסה; הוא אינו מדבר על כל סעיפי החוקים האחרים שבהם יש הטבות מס – למשל, הוא אינו מדבר על חוק עידוד השקעות הון, ששם יש מפת אזורי פיתוח, שאף אחד לא מערער עליה, ויש במסגרת חוק לעידוד השקעות הון הטבות מס מפליגות ביותר.

אנחנו מדברים על חוק אזור סחר חופשי אילת, ואדוני היועץ המשפטי של הכנסת, אני מבין את הדחיפות, היות שנודע לכם רק אתמול, אבל אם תעיין בחוק, במסגרת החוק יש הטבות מס חוץ מהטבות במסים עקיפים, שזה מע"מ; יש הטבות מס – תקרא את סעיף 10, את סעיף 12 – הם הטבות במסים ישירים ולא במסים עקיפים. כלומר הכנסת, הממשלה כבר קבעה את הקריטריונים הספציפיים לאילת.

אילו הטבות מס ישירות יש?

אין.

יש הטבה לנושא של הורדת עלויות שכר למעסיקים.

מס מעסיקים שבוטל. סעיף 10 זה מס מעסיקים.

יש הטבה שנקראת – 20 אחוז הורדה - - - זה הטבה במיסוי ישיר ולא במיסוי עקיף.

תודה. ראש עיריית אילת, בבקשה.

תודה. לפני שנים הבינו שהעיר אילת היא עיר מיוחדת, עיר בעלת חשיבות אסטרטגית למדינת ישראל. ישב צוות לאורך חודשים ארוכים - זוהר היה בצוות - וקבע שצריך לבנות לעיר אילת חוק הוליסטי רחב, כדי שהעיר הזו לא תידרדר. זו היתה המטרה. בתקופה ההיא היתה הגירה שלילית וכן הלאה. בנו את החוק, וקרו דברים טובים. במאי 2003 החליט מי שהחליט, אני לא רוצה להיכנס לשיקולים, שגורעים מתוך החוק את ההטבה שניתנה ליחידים – אותה הטבה שעליה אנחנו מדברים. אמרתי אז ואני אומר היום – אז זו היתה אמירה תיאורטית, נבואית, והיום אני אומר את זה בסעיף העובדות – אמרתי שזו תהיה המכה שתכה בעיר אילת. אני אומר את זה משנת 2007 פה בבניין הזה: העיר אילת מבחינה דמוגרפית נמצאת בסכנה, שראוי שכל אחד ואחד מאתנו ייקח אחריות עליה, ואני לא מדבר על ה-8,000, 9,000 מסתננים; אני כרגע מדבר על עיר שלא מסוגלת לקיים את עצמה – לא מורים, לא רופאים, לא עובדים סוציאליים, לא פסיכולוגים, לא מרפאים בעיסוק.

יועץ משפטי יש לך?

יש לנו. אני אומר לכם כראש עיר – אי-אפשר לנהל את העיר, ומה שגרם לנזק זה אותה הטבה שנלקחה מחוק אסח"א. אני הבנתי – בישיבת ממשלה, במקום שנראה לי שהמשילות היא הגיונית, יושב ראש ממשלה, יושבים עשרה שרים, כולם בלי יוצא מן הכלל, זה מופיע, אומרים: צריך להשיב את ההטבה. זה מופיע – מזכירות הממשלה כתבה את הפרוטוקול, לא אני. נכון אמרו, שיש סוגייה משפטית. אמר ראש הממשלה לשר האוצר – זה לא מופיע בפרוטוקול, ואני מבקש שזה יופיע בפרוטוקול – אמר: אדוני שר האוצר, יש לך שתי אפשרויות: אחת, או לתת מענה להיבט המשפטי, ואם לא, יש בית מחוקקים, שיחליט מה שיחליט, לכן אני מבקש מכם כבית המחוקקים, תוציאו את העיר מהמצוקה שבה היא נמצאת, ובואו נחזיר את מה שאנחנו מבקשים, שעבר כבר את כל חברי הכנסת. אני יכול להראות לכם שגם שר האוצר דהיום הצביע בעד בקריאה ראשונה, אז מה שרואים מכאן לא רואים משם – זה משפט מעליב. אומר שר האוצר: אני חושב שמגיע – כותב – לדעתי, צריך להחזיר את ההטבה, אולם יש בעיות משפטיות - נתמודד אתן בהיבטים המשפטיים.


עו"ד איל, אני עברתי אתך חוויות נעימות בחיים המשותפים, אני רק אומר לאיל, שאני מתעסק עם הסוגייה הזו משנת 2006 מתוך מצוקות. אי-אפשר לומר היום: כל מה שקרה לא נחשב – בוא נלמד את זה מחדש. גם זו משילות קלוקלת, תסלח לי.


לכן אני מבקש מחברי הכנסת היקרים, הגיע הזמן לקחת את העיר הזאת למקומות שהיא ראויה להם, ואני מבקש מכם שתצביעו בעד העניין. כל מה שהיה לי לומר, אמרתי שש שנים לאחור.

תודה.

הערה קטנה בעניין תמיכת ראש הממשלה בשר האוצר – אין לי מושג מה עמדתם האישית, וזה גם פחות חשוב – אסביר גם למה: לפי הכללים, לפחות שנוהגים היום, אם עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא שהמהלך הזה אינו חוקי, וזה מה שנאמר פה, ראש הממשלה ושר האוצר אינם יכולים לתמוך בזה, גם אם הם חושבים אישית שהוא מהלך נכון, כי בניגוד ליועץ המשפטי לכנסת, היועץ המשפטי לממשלה מחייב את ראש הממשלה ואת שרי הממשלה במקרים שחוות הדעת שלו היא אי-חוקיות או אי-חוקתיות.

היועץ המשפטי לכנסת צודק, לכן יהדות התורה לא לוקחת שרים. בבקשה.

חוק אזור סחר חופשי באילת משנת 1985 הוחל אך ורק על העיר אילת; הוא לא חל מעבר לעיר אילת. בשנת 2003, כאשר בוטלו כל ההטבות במס שהיו עד 2003 קבועות בתקנות, כל הטבות המס במדינה בוטלו יחד. התקנות בוטלו בחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל, באותה מסגרת בוטל גם סעיף 11 לחוק אזור סחר חופשי - - -

הפרידו את אילת.

להפך – חיברו את אילת. בשנת 1985, כשנחקק חוק אזור סחר חופשי באילת, הוא כלל פטורים ממע"מ, שזה מיסוי עקיף, ופטורים ממיסוי ישיר, שזה סעיף 11, אותו סעיף 11 היסטורי, שדיבר על הזיכוי במס הכנסה. בשנת 1985 וגם קודם לכן היו תקנות מס הכנסה, שקבעו הטבות במס, זהות לאותו סעיף 11, לגבי ישובים שונים במדינת ישראל- - -

לא זהות.

יש פה אנשים שבנו את החוק, תקשיבו.

הן אינן זהות בשיעורים, הן אינן זהות בזיכוי. מבחינה מהותית, מדובר בזיכוי ממס הכנסה.


בשנת 2003, כשהמחוקק החליט לבטל את ההטבות במס ההכנסה, ובוטלו כל התקנות, והוחלט לחוקק מחדש את סעיף 11 לפקודת מס הכנסה, בין היתר מתוך מטרה לעשות סדר בישובים שזכאים, הוחלט שלא לחוקק מחדש את סעיף 11 לחוק אזור סחר חופשי, כלומר לכתחילה ראה המחוקק בסל אחד את ההטבה שניתנה לאילת ואת ההטבות שניתנו מכוח אותן תקנות. הוא ביטל את כולן יחד, אבל כשהוא בא וחוקק מחדש את סעיף 11 לפקודת מס הכנסה, הוא לא מצא לנכון לכלול שם את העיר אילת. משנת 2003 ועד היום זה המצב. כמו שאני קוראת את חוק אזור סחר חופשי, אני סבורה שעיקרו היום עוסק במיסוי עקיף; אין בו הטבות במיסוי ישיר.


לעניין שאלתו של חבר הכנסת אילטוב, מהם קריטריונים, אז קריטריונים יכולים להיות נתון דמוגרפי, שיקול ביטחוני, שיקולים של עוני, של רמה כלכלית. צריך להציג את זה בצורה מסודרת, כי היום יש החלטה – אנחנו הרבה מעבר לאמירות של בג"ץ; יש החלטה של בג"ץ, שאומרת שדעתם היא כזו, והיא דעה שונה מהדעה שהצגת כאן בתחילת הדיון. ייתכן שאפשר היה להציג דעה משפטית אחרת, ולומר שמאחר שההחלטה שאתם מקבלים כאן לגבי העיר אילת אינה נגועה בשיקולים זרים או בשיקולים של אפליה של ישובים אחרים שנמצאים בסביבה, אפשר היה לומר שאכן זו החלטה סבירה, שאפשר לקבל בנסיבת העניין, אבל בג"ץ לא קיבל את הטענה הזו; בג"ץ קיבל טענה והנחה אחרת, שהיום על-מנת לתת הטבות במס צריך לעשות את זה לפי קריטריונים ענייניים ואובייקטיביים.

זה לא יהיה.

זו ההחלטה של בג"ץ כרגע. אתם צריכים גם לקחת בחשבון, שייתכן שברגע שתחליטו להיטיב עם העיר אילת, בהיעדר קריטריון, ייתכן שאתם מסכנים את יתר הטבות המס שמוטלות על הפרק כרגע, לכן לא ברור שזה הזמן הנכון לעשות.

ייתכן שבית המשפט גם יפסוק קריטריונים.

אתם לא רוצים שזה יקרה.

אתם לא מבינים על מה אתם מדברים. תבואו לעיר, תראו מה קורה שם. יש גבול.

הכנסת ממילא נמצאת עכשיו בפגרה. אפשר לנצל את הזמן הזה, שהגורמים המקצועיים בכנסת- - -

הערה חשובה – אתם חוזרים ואומרים שהרציונל שלכם הוא אחר, ואתם אומרים שזה בא לשרת את אזור סחר חופשי, כלומר יש רציונל, של לקחת את אילת, ואם אני מבין, זו הטענה שלכם, זו ההנמקה. ככל שזו ההנמקה, צריך לשאול, למה זה בכלל קשור למישהו שגר באילת? אולי זה מישהו שגר בתל-אביב ועובד באילת?

כתוב.

עו"ד זינגר, לא קיבלת עכשיו רשות דיבור.

לא קראת את הצעת החוק.

אני מבקש לסכם את הדיון.

יש לי הצעה לסדר – שנצביע- - -

דקה. אני אומר לפני כן כך: יש אינטרס לאומי למדינת ישראל. ראינו את זה בהרבה אירועים. יש אינטרס לאומי על העיר אילת כקריטריון. אנחנו יודעים שאילת יושבת על ים סוף, אנחנו יודעים את מה שקורה בעקבה, את מה שקורה בסיני. יש למדינה ריבונית אינטרס לאומי ממדרגה ראשונה להביא אנשים, ואנשים בסדר גודל כזה, שיחזקו את העיר.

מה שקרה, מאז שביטלו את ההטבות ומאז שהממשלה לא עשתה את עבודתה, אני לפחות כנציג הממשלה הייתי בא לפה בראש מכופף. מה שקרה זה שהגיעו לאילת אנשים מסתננים, העיר מאבדת את הצביון שלה, היא הולכת להיות מחוסלת. אני לא חושב שיש שם חרדים – עוד מעט יכתבו שאני מתלהב מאילת כי יש שם חרדים. אין שם. העיר הזאת היא אינטרס לאומי. מה שנתנו לה אזור סחר, נתנו לה כי זה אילת. כל ההטבות שהם קיבלו, זה כי זה אילת, ולא כי יש ישובים מסביב. רוצים שיבואו אנשים, אזרחי ישראל רוצים שיבואו לעיר הזאת. יש לזה אינטרס ביטחוני, הייתי אומר אפילו ממדרגה ראשונה. יש לזה אינטרס כלכלי גם ממדרגה ראשונה. נתאר לעצמנו את מדינת ישראל נגמרת במצפה רצון, ואחרי זה יש כמה קיבוצים, ואנחנו מדברים על הנגב ועל מצרים, שהיא השכנה הדרומית שלנו, שאנחנו לא יודעים מה קורה שם, ועל ירדן ועל סעודיה ועל כל מה שנעשה מסביב. יש לנו נקודת ישוב אסטרטגית ממדרגה ראשונה, ואנחנו דנים פה משפטית – כן, לא. כל הדיון הזה היה מתאים לספר של חכמי חלם. היועץ המשפטי מתנגד. אגב, הוא יועץ משפטי מצוין, היועץ המשפטי לממשלה.


אני מקבל את מה שאמר היועץ המשפטי לכנסת. אנחנו נצביע בעד החוק.

ברביזיה.

בלי רביזיה. היות שאין מליאה עכשיו, אני אבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה לא להניח את זה. לא אעשה רביזיה. אני מבקש שהיועצים המשפטיים יישבו, ויגידו לנו מה שאמר היועץ המשפטי של הוועדה – הוא קיבל את ההודעה שהולכים להצביע, קיבל אתמול בלילה. בלאו הכי אנחנו לא יכולים להעביר את זה במליאה; יעבור בעז"ה יום הכיפורים עלינו לטובה, יעבור חג הסוכות, אפילו שמחת תורה, אחרי זה עוד יהיה שבוע-שבוע וחצי עד המליאה. אם תבואו ותטענו נימוקים כאלה, לדעתי, תשתכנעו. אז אין בעיה, אין רביזיה ואין כלום – אביא את זה למליאה.


אם יתברר שיש נימוקים, שאני לא רוצה להצביע רק בגלל שאני מצביע בעד אילת, אם יתברר שהנימוקים שלכם הם כאלה שבסופו של דבר אילת לא תקבל את ההטבות האלה, אחזיר את זה לוועדה, אז אבקש רביזיה, או מישהו מחברי הוועדה, ונגיד: יש נימוקים שהם כבדי משקל, וצריך לדון בהם.


אני מבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה להקריא. לדעתי, את זה נצטרך להוסיף, את מה שהוא אמר.

150 אלף שקל לא מקובל עליי.

150 אלף שקל לשנה? השתגעתם?

אנחנו מציעים שני דברים: אחד, אנחנו מבקשים להוריד את הזיכוי מ-10 אחוז ל-8 אחוז.

לא.

שתיים, הייתי מבקש לשים תקרת הכנסה של 150 אלף שקל.

לחודש?

לשנה. זה ההכנסה.

בסוף ההטבה הזאת במהותה היא רגרסיבית – ככל שאתה מרוויח יותר, כך אתה נהנה מהטבה- - -

רק 6,000 זה פטור ממס, אתה נותן 8 אחוז, זה 480 שקל, ובשביל זה אני לא נוסע על כביש הערבה.

אנחנו נותנים למי שמשתכר מעל 10,000 שקל בחודש.


מעבר לרגרסיביות, שהיא חשובה, יש להבין את הנושא הפיסקלי או המקרו כלכלי – לנושא הזה אין מקור במסגרת התקציב. לא נלקח בחשבון, כי ההטבה לא היתה קיימת.

תוסיפו את הבלו על הדלק.

השר אומר – אתי הוא דיבר- - -

אדוני ראש העיר.

מחובתנו לשמוע, כנראה לא נקבל את דבריו.

לכן לפי חישובים של רשות המסים, ההצעה הזאת כרגע, כמו שהיא מנוסחת, נאמדת בין 80 ל-120 מיליון שקל.

גם אני למדתי כלכלה.

אתם מטעים את האנשים.

שגית, תקריאי, בבקשה, על ה-220 אלף.

בעלות התקציבית בהצעת החוק בקריאה הראשונה דיברתם על 28 מיליון שקלים חדשים לשנה, ושם לא היתה תקרה.

"הצעת חוק אזור סחר חופשי אילת (פטורים והנחות ממסים) (תיקון מס' 6), התשע"ב–2011.
הוספת סעיף 11. בחוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים), התשמ"ה–1985‏, אחרי סעיף 10 יבוא: "זיכוי ממס הכנסה ליחיד.
11. (א)
מי שהיה במשך כל שנת המס תושב אילת זכאי באותה שנה לזיכוי ממס בשיעור 10% מהכנסתו החייבת לפי סעיפים 2(1) או 2(2) לפקודה, שנצמחה או הופקה באזור אילת או באזור חבל אילות, אך לא יותר מהמס שהוא חייב בו בשל הכנסתו האמורה, שיראוה לעניין זה כאילו היא בשלב הגבוה ביותר בסולם הכנסתו, ולא יהא זכאי להנחה לפי סעיף 11 לפקודה.

"(ב) מי שבמהלך שנת המס היה לתושב אילת או חדל להיות תושב אילת זכאי לזיכוי ממס כאמור בסעיף קטן (א) לתקופת תושבותו באילת, ובלבד שהיה תושב אילת 12 חודשים רצופים לפחות".

אם אתם רוצים להכניס לכאן תקרת הכנסה, שזה באמת דבר נכון- - -

גם זה וגם זה.

הזיכוי יישאר בשיעור של 10 אחוזים מההכנסה, ולקבוע תקרה של 220 אלף שקלים לשנה, כאשר עד 220 אלף שקלים תהיה זכאות ל-10 אחוזים, גם אם אתה משתכר מעבר לשכר הזה, כי זה דומה לפקודת מס הכנסה. היום יש שתי הטבות בפקודת מס הכנסה – האחת, 13 אחוזים ביחס להכנסה של 220 אלף שקלים, והשנייה, 25 אחוזים ביחס להכנסה של 150 אלף.

פה זה 10 אחוזים, אז תעלי את זה.

לא שמעת אותה עד הסוף. ב-13 אחוז זה 220 אלף, וב-25 אחוזים זה 150 אלף, כלומר כאשר אחוזי ההנחה הם גבוהים יותר, התקרה נמוכה יותר; כאשר האחוזים נמוכים יותר, התקרה גבוהה יותר, ואת אומרת: ניקח את זה כמו ה-13 אחוז, אף-על-פי שזה 10.

את ההכנסה הגבוהה יותר.

אני אומר להעלות את זה לפחות ל-250, כי ללכת על העיקרון – ככל שהאחוז נמוך יותר, התקרה צריכה להיות גבוהה יותר, ובי"ת, אנחנו צריכים למשוך לשם אנשים טובים.

מה אתם אומרים? אנחנו מסכמים על 10 אחוז עד תקרה של 250.

יש לי עוד הצעה – שבמסגרת הבדיקה שהם יעשו, האם במקום המילה "אילת", לכתוב "אזור סחר חופשי", כלומר במשפט הראשון, למשל, "מי שהיה במשך כל שנת המס תושב אזור סחר חופשי" כדי לקשור יותר את החוק הזה לחוק סחר חופשי.

אנחנו נמצאים בתוך החוק הזה, והחוק הזה חל רק על העיר אילת.

לא לדקור את כולם עם השם "עיר מיוחדת", אלא לעשות את זה חוק של אזור.

הם יבדקו את זה.

חברי הוועדה, אנחנו מצביעים, ואם הוועדה תאשר את זה לקריאה שנייה ושלישית, אבקש מהלשכה המשפטית, מהיועץ המשפטי של הכנסת, מהיועצת המשפטית של הוועדה יחד עם הנציגים של היועץ המשפטי לממשלה – או אתו או עם המשנה או עם אנשיו או עם כל האנשים האחרים, לבדוק את העניין הזה. לדעתי הלא משפטית, אין בעיה מבחינת הבג"ץ בעניין הזה; יש פה נימוקים רבי משקל, שלדעתי, אפשר לעשות זאת.

אני קורא לממשלה להביא את המפה, שבתוך זה יהיה גם אילת, ואז בכלל יורדת הבעיה. אני לא מקבל את כל הטיעונים האלה, שנחכה עד שהממשלה תביא את המפה. חיכינו, חיכינו.


בבקשה.

אנחנו רוצים לצרף הסתייגות.

עד מתי תגישו אותה?

אני יכול להגיד על מה היא כרגע.

תגישו כמה שיותר מהר.

היא צריכה להיות חתומה על-ידי השר. הוא צריך להגיד מהי.

ההסתייגות היא לעניין התקרות ולעניין שיעור הזיכוי.

כלומר אתה רוצה 8 אחוזים ו-150 אלף שקלים.

צריך להבין ש-250 אלף לא נמצא בשום מקום.

זה בדיוק העניין.

אתה מדבר בשם השר, כלומר הוא יביא את ההסתייגות.

אם הוא לא מביא את ההסתייגות, מה קורה?

אז אין הסתייגות. אז אתה תביא בתוך יום-יומיים, בעזרת השם, תביא את ההסתייגות חתומה על-ידי השר.

על הנושאים האלה.

אני מביא את זה להצבעה, כאילו השר חתם. מי בעד לא הטבה של 10 אחוז אלא 8 אחוז - ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד – אין

נגד – כולם

נמנעים – אין

לא התקבל.

מי בעד התקרה של 227 אלף – ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד – אין

נגד – כולם

נמנעים – אין

לא התקבל.

ההסתייגות לא התקבלה. תביאו את ההסתייגות חתומה ליועצת המשפטית של הוועדה.


מי בעד אישור הצעת חוק אזור סחר חופשי אילת (פטורים והנחות ממסים)(תיקון מס' 6), התשע"ב-2011, לקריאה שנייה ושלישית, כולל מה שאמרתי, שזה יהיה כפוף לבדיקה הזאת.

כולל האפשרות שיורידו את המילה "אילת".

בסדר. מי בעד החוק – ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

אושר.

פה אחד. לא חשוב מה יהיה עם החוק הזה בסוף – בעזרת השם, הוא יעזור, שיהיה לכולם גמר חתימה טובה ושנה טובה.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:45.

היועצת המשפטית לוועדת הכספים

03902511

ירושלים, ו' בתשרי התשע"ב

4 באוקטובר 2011

לכבוד

חברי ועדת הכספים
נכבדיי,

הצעת חוק אזור סחר חופשי אילת (פטורים והנחות ממסים) (תיקון מס' 6), התשס"ח–2008
לקראת הדיון בהצעת חוק אזור סחר חופשי אילת (פטורים והנחות ממסים) (תיקון מס' 6), התשס"ח–2008 (להלן – הצעת החוק), אבקש להביא לידיעתכם מספר עניינים:

1. הצעת החוק התקבלה בקריאה הראשונה ביום 28/7/2008, בעת כהונתה של הכנסת ה-17. ביום 2/3/2010 החליטה ועדת הכספים, בהתאם להוראות חוק רציפות הדיון בהצעות חוק, התשנ"ג–1993, להודיע לכנסת שברצונה להחיל דין רציפות על הצעת החוק. ביום 3/8/2011 החילה הכנסת דין רציפות על הצעת החוק.
מטרת הצעת החוק
2. בהצעת החוק מוצע לקבוע מחדש את הטבת המס שניתנה לתושבי אילת וחבל אילות מכוח חוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים), התשמ"ה–1985 (להלן – חוק אזור סחר חופשי באילת), אשר קבע כי תושב העיר אילת או תושב אזור חבל אילות יהיה זכאי לזיכוי ממס הכנסה בשיעור של 10% מהכנסתו החייבת, ובלבד שנצמחה או הופקה בעיר אילת.
3. הטבה זו בוטלה בשנת 2003 במסגרת סעיף 37 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג–2003, ובהצעת החוק מוצע לקבוע אותה מחדש.
נושא הטבות במס – רקע כללי
4. רוב ההטבות במס הכנסה נקבעו לאורך השנים מכוח פקודת מס הכנסה. סעיף 11 לפקודת מס הכנסה קובע הטבות מס ביישובים הקבועים בו ובתוספת, באופן שתושב ביישוב המפורט בסעיף זכאי לזיכוי ממס הכנסה בשיעורים שונים – החל מ-13% ועד ל-25% בהתאם ליישוב בו הוא מתגורר.
5. יצוין כי במסגרת חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל נחקק סעיף 11 לפקודה מחדש. אף על פי כן, ולמרות ביטולו של סעיף 11 לחוק אזור סחר חופשי במסגרת אותה חקיקה, לא מצאו לנכון להכליל את העיר אילת בסעיף 11 לפקודה. כך שלמעשה, עד היום העיר אילת אינה נכללת בגדר סעיף 11 לפקודה, ומאז ביטולו של סעיף 11 לחוק אזור סחר חופשי תושבי העיר אילת אינם זכאים להטבת המס האמורה.
הקריטריונים לקביעת ישובים זכאים לפי הדין הקיים
6. מההיסטוריה החקיקתית של סעיף 11 לפקודה, ניתן ללמוד שבקביעת היישובים הזכאים להטבה, הובאו בחשבון שיקולים של מתן עדיפות ועידוד יישובי הפריפריה הנתונים במצב כלכלי ייחודי עקב ריחוקם מהמרכז, כלומר הקריטריונים שהתגבשו באותה העת היו מרחק מיישוב עירוני גדול, מעמדו הסוציו-אקונומי של היישוב, ומאוחר יותר הוסף גם קריטריון של מרחק מקו עימות.
בג"צ תלוי ועומד בנושא הטבות במס
7. במסגרת דיון בוועדת הכספים על הצעת חוק לתיקון סעיף 11 לפקודת מס הכנסה הוספו יישובים נוספים אשר אינם עונים על הקריטריונים הקיימים. כתוצאה מכך, הוגשו לבית המשפט העליון מספר עתירות בטענה לאי חוקתיותו של התיקון ולהפלייתם של יישובים מסוימים על פני יישובים אחרים, ובהם יישובים ערביים, וזאת בניגוד לעקרון השוויון, בהעדרם של קריטריונים שווים וברורים, וללא כל הצדקה עניינית.
8. במסגרת העתירות האמורות, הוצגה עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה
, לפיה בהליך חקיקתו, כמו גם בתוכנו של תיקון סעיף 11 לפקודה – ככל שהוא נוגע לישובים שנוספו – נפלו פגמים שונים, המציבים סימן שאלה גם באשר לחוקתיותו, אף שאין מדובר במקרה מובהק של אי חוקתיות. לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, הדרך הנכונה לטפל בסוגיית הטבות המס היא בדרך של תיקון החקיקה ולא במסגרת פסיקה של בית המשפט, דבר שיאפשר ראיה רוחבית של כלל ההטבות לפי קריטריונים ענייניים ושוויוניים. ככל שבית המשפט יחליט להידרש לסוגיה, נקבע בחוות הדעת, כי יש לבטל את תיקון סעיף 11 לפקודה בכל הנוגע לישובים שנוספו.
9. לאחרונה, ביום 15/9/2010 נתן בית המשפט העליון החלטה
, בה קבע כי החקיקה הקיימת הינה בלתי שוויונית, ואין לה אחיזה בקריטריונים ברורים. בית המשפט הוסיף והזהיר כי אם הממשלה והכנסת ימשיכו להימנע מקיום חובתן לפעול לתיקון סעיף 11 לפקודה, כך שייקבעו בו קריטריונים אחידים ושוויוניים למתן הטבות במס הכנסה, ייאלץ בית המשפט להכריע בנושא זה:
"חברי הכנסת ושרי הממשלה חופשיים אמנם לפעול על פי שיקולים פוליטיים כאלה או אחרים ואין הם מנועים מלשקול שיקולים קואליציוניים בבואם להסדיר נושאים בעלי אופי חברתי-כלכלי. אולם חופש פעולה זה אינו מוחלט ויש בצידו גבולות וסייגים. הוא מוגבל מקום בו ישנה פגיעה בזכות חוקתית, ובענייננו בזכות לשוויון. מן הדברים המובאים עולה בבירור כי החקיקה בענייננו הינה בלתי שוויונית, ואין לה אחיזה בקריטריונים ברורים."

ובהמשך –

"בשל קירבה זו בין עמדות הצדדים לעתירות סברנו כי הממשלה והכנסת ישכילו לפעול לפתרון הבעיה ללא התערבותו של בית משפט זה. כך סברנו, כך אף קיווינו, אלא שהממשלה והכנסת נמנעו, באופן שיטתי ובמשך מספר שנים, מלפעול לפתרון הסוגיה נשוא העתירות וזאת בניגוד לעמדתם של נציגי היועץ המשפטי לממשלה שתמכו בפתרון הסוגיה באמצעות חקיקה מתקנת.

בהתחשב בהימנעות הממשלה והכנסת מתיקון החקיקה באופן עצמאי, ונוכח הימשכות פגיעת תיקון 146 לפקודה בעקרון השוויון, באנו לכלל מסקנה כי לא יהיה מנוס מליתן צו מוחלט שיורה לממשלה למלא אחר חובתה ולפעול לתיקון סעיף 11 לפקודת מס הכנסה, כך שיכלול קריטריונים אחידים ושוויוניים למתן הטבות מס הכנסה. על בסיס קריטריונים אלה יהיה צורך לקבוע רשימה מעודכנת של יישובים הזכאים להטבות מס.

כפי שהודע לנו, מלאכת הבחינה המקצועית בעניין נשוא העתירות הושלמה וגובשו מספר מודלים אפשריים וראויים לביסוס הזכאות להטבות מס. מודלים אלה, או אחרים, צריכים למצוא את דרכם אל החקיקה בהקדם ובכך לשים קץ למצב שעל פניו מפר את עיקרון השוויון באופן שאינו עולה בקנה אחד עם עקרונות היסוד החוקתיים. הבחירה בין החלופות האפשרויות, הן לעניין אופן החקיקה והן לעניין הקריטריונים עצמם, היא עניין לממשלה ולכנסת. נראה כי עד כה משכו האחרונות ידן ממלאה זו. היה וכך יוותר המצב בתום חקיקת חוק התקציב לשנים 2011-2012 לא יהיה מנוס מהתערבותו של בית משפט זה על דרך הוצאתו של צו מוחלט."
10. במהלך הדיונים בעתירות הודיעה הממשלה לבית המשפט כי הוקמה ועדה מקצועית בינמשרדית שתפקידה היה לגבש ולהמליץ על קריטריונים אחידים ועניינים למתן הטבות מס. הוועדה גיבשה מודל חדש להענקת הטבות מס, אשר כלל שלושה קריטריונים אובייקטיבים ושוויוניים – קריטריון דמוגרפי-גיאוגרפי, קריטריון חברתי-כלכלי, וכן קריטריון של קרבה לגבול. אולם, המלצותיה של הוועדה לא הבשילו לכדי דבר חקיקה, והממשלה הודיעה לבית המשפט שאינה רואה התקדמות מהירה בנושא זה.
11. אף ועדת הכספים קיימה בעקבות העתירות מספר דיונים בנושא הטבות במס. עם סיומם של דיונים אלה קראה הוועדה לממשלה להביא בפני הכנסת הצעת חוק ממשלתית שתיתן מענה לסוגיית הטבות המס בכללותה. אף על פי כן, מאז ועד היום הממשלה נמנעה מלעשות כן.
שאלות ביחס להצעת החוק
12. במהלך הדיון בהצעה להשיב את הטבת המס שניתנה לתושבי אילת וחבל אילות, ובוטלה בשנת 2003, על הוועדה לשים לב כי קיומו של בג"צ תלוי ועומד בנושא ההטבות מעלה את הצורך בהסדרה כוללת של נושא הטבות במס ולא ברור האם יהיה זה נכון עתה ליצור תיקון ביחס לישוב מסוים מבלי שהוועדה תשקול את כל מפת ההטבות במס.
13. יתר על כן, יש לשים לב כי לנוכח החלטתו האחרונה של בג"צ בנושא זה הוא מתעתד ליתן את הכרעתו הסופית בקרוב וייתכן שהיה ראוי להמתין עד להכרעתו בטרם תביא הכנסת חקיקה חדשה בעניין זה, אף אם היא עוסקת בישוב אחד שזכאותו להטבה היא מכוח חוק ספציפי.
14. נכון הוא כי ההטבה לאילת ניתנה בעבר מכוח חוק ספציפי, עם זאת מדובר באותה הטבה בדיוק שמוסדרת כיום בסעיף 11 לפקודה, אך לא ברור האם אכן קיים שוני אמיתי מבחינה מהותית.
15. מכל מקום, גם באשר לעיר אילת ולתיקון של סעיף 11 לחוק אזור סחר חופשי, בדומה להטבות אשר ניתנו ליישובים מכוח סעיף 11 לפקודה, ישנו קושי מהותי בהשבת ההטבה ככל שלא נקבעו קריטריונים אובייקטיבים ושוויוניים לחלוקת ההטבה.

16. לפיכך, ככל שמבוקש להעניק לעיר אילת את הטבת המס, יש לעשות כן בהתאם לשיקול ענייני ולאמת מידה אובייקטיבית: העיר אילת, ככל הנראה, איננה עומדת בקריטריונים של מרחק מיישוב עירוני גדול; על הוועדה לבחון האם נתוניה מעידים על מצב סוציו-אקונומי נמוך של תושביה ועל הצורך בעידודה להבדיל מישובים אחרים, לרבות כאלה הסמוכים אליה.
17. עם זאת, ייתכן שניתן למנות מספר הצדקות להשבת ההטבה לתושבי אילת, בהם שיקול ביטחוני- קיומם של גבולות חופפים עם שתי מדינות ערב - מצרים וירדן, וכן העובדה שהעיר אילת זוכה להטבות מס נוספות מכוח חוק אזור סחר חופשי (פטור ממס ערך מוסף) על מנת לעודד את הפיכתה של אילת לעיר של אזור סחר חופשי דבר המעיד על שונותה ביחס ליישובים אחרים, וכן על שונותה ביחס ליישובים אחרים הזכאים להטבות המס מכח סעיף 11 לפקודת מס הכנסה. בנוסף, העיר אילת זכתה בעבר להטבת המס והיא בוטלה בשל שיקולים תקציביים בלבד (במסגרת התכנית להבראת כלכלת ישראל).
18. מכל מקום, מוצע לוועדה לשמוע גם את עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה בעניין זה וזאת לנוכח עמדתו בדבר קריטריונים אובייקטיביים וכן לנוכח עמדתו בבג"צ כאמור שם גרס כי התיקון שביקשה הכנסת לעשות מוטל בספק לעניין חוקתיותו.
19. לעת עתה, נראה כי אף הממשלה מתקשה להביא הצעת חוק ממשלתית המגבשת את מדיניותה לגבי כלל הטבות המס, שכן על אף קריאותיו של בג"צ בעניין זה וקריאותיה של ועדת הכספים- הממשלה טרם קידמה תזכיר חוק בנושא זה.
שאלת העלות התקציבית

20. ככל שהממשלה מתנגדת להצעת חוק זו, הרי שהיא הצעת חוק תקציבית כהגדרתה בסעיף 3ג לחוק-יסוד: משק המדינה. במהלך הקריאה הראשונה העריך מרכז המחקר והמידע של הכנסת כי עלותה התקציבית של הצעת החוק היא כ-28 מיליון ש"ח לשנה. הצעת החוק עברה בקריאה הראשונה בלמעלה מ-50 קולות.
21. בעניין זה, יוער כי ניתן לצמצם את עלותה התקציבית על ידי קביעת תקרות הכנסה לזיכוי כפי שקבוע בסעיף 11 לפקודה.
בכבוד רב,






שגית אפיק
� תגובה מנומקת מטעם היועץ המשפטי לממשלה הוגשה לבית המשפט ביום 26/4/2009.

� בג"צ 8300/02 גדבאן נסר נ' ממשלת ישראל, תק-על 2010(3), 3768.