PAGE
45
ועדת הכלכלה
04/10/2011

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 632>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ו' בתשרי התשע"ב (04 באוקטובר 2011), שעה 10:30

הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"א-2011

חברי הוועדה: >
היו"ר כרמל שאמה

רוברט אילטוב

אופיר אקוניס

יוליה שמאלוב-ברקוביץ

ניצן חן - יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, משרד התקשורת

יעקב שמש - יועץ שר התקשורת, משרד התקשורת

נגה רובינשטיין - יועצת משפטית, משרד התקשורת

עו"ד טל רוזנפלד - הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

עו"ד שריל קמפינסקי - הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

עו"ד דנה נויפלד - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דלית שטאובר - מ"מ מנהלת מחוז ת"א, משרד החינוך

אביגדור דנן - יועץ משפטי של הטלוויזיה החינוכית, משרד החינוך

מנשה סמירה - מנכ"ל, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

עידית צ'רנוביץ - סמנכ"ל רדיו, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

עו"ד הילה שמיר - יועצת משפטית, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

מיטל שגב - דוברת, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

אילן אלוני - ראש מטה, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

נעה אלפנט לפלר - ראש מטה, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

ניסים טל - מהנדס ראשי, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

איילת כפרי ברכה - ראש פרויקט עידן, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

דוד גומבוש - ראש יחידת המשדרים, רשות השידור

עו"ד תומר קרני - סגן היועמ"ש, רשות השידור

אפרים משעל - פרויקטור, רשות השידור

שאול מגנזי - משנה למנכ"ל, חברת "רשת"

עו"ד זהר קדמון סלע - היועצת המשפטית, חברת "קשת"

עו"ד דבורה קמחי - היועצת המשפטית, ישראל 10

עו"ד נדב עשהאל - יועץ משפטי, ערוץ המוסיקה הישראלית

דוד בן בסט - יו"ר, התאחדות תחנות הרדיו האזוריות

יורם מוקדי - סמנכ"ל תוכן ורגולציה, חברת הוט

מיכל רפאלי כדורי - סמנכ"לית רגולציה, חברת יס

עו"ד נועה גבע - חברת יס

מיטל בשרי - מנהלת תחום טלקומוניקציה, המועצה לצרכנות, ארגוני צרכנים

עידן אור - מנכ"ל אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ארגוני יוצרים ומבצעים

נגה בריינס
–
קידום מעמד העורך, איגוד עורכי הקול והתמונה, ארגוני יוצרים ומבצעים

אסף אמיר - חבר הנהלה, איגוד הבמאים והתסריטאים, ארגוני יוצרים ומבצעים

דוד גלנוס - יו"ר איגוד הדפוס התקשורת האומנים האנרגיה, ההסתדרות הכללית החדשה

עו"ד אלי יריב - ההסתדרות הכללית החדשה

אפרת אבדור - ועד מתרגמי הכתוביות, ההסתדרות הכללית החדשה

ענת הס - ועד מתרגמי הכתוביות, ההסתדרות הכללית החדשה

עו"ד מאיר אסרף - ב"כ ועד העובדים הארצי של ענף הכתוביות, ההסתדרות הכללית החדשה

משה בסעאד - מנכ"ל ארגון נכי ישראל, רדיו על גלגלים

שלמה נקוה - יו"ר ארגון נכי ישראל, רדיו על גלגלים

אתי בנדלר

לאה ורון

רמי בן שמעון
<הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"א-2011>

צהריים טובים. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום: הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"א-2011. זה דיון שני בהצעת החוק. נמשיך היישר מאיפה שעצרנו. אני מבקש מכל מי שמדבר להציג את עצמו בשם מלא ותפקיד לצורך הרישום המסודר. באיזה סעיף עצרנו?

סיימנו את סעיף 6(א) פסקה (5) ואנו צריכים להתחיל עם פסקה (6).

נדלג על (6) וגם על (7). גם בפסקה (8) דנו, לא? זה לא היה עוד סיפור של עוד אפיק לרשות השידור, שהיה עליו וויכוח?

זו הייתה פסקה (4).

ומה זו פסקה (8)? נא להקריא את (8) בבקשה.

"(8)
גוף מהגופים המנויים בסעיף קטן זה, למעט רשות השידור, ששידוריו מופצים באמצעות תחנות שידור ספרתיות במסגרת ערוץ טלוויזיה בטכנולוגיית חדות רגילה (בפסקה זו – הערוץ העיקרי) – במסגרת ערוץ טלוויזיה אחד נוסף בטכנולוגיית חדות גבוהה שבו ישודרו השידורים כאמור, במקביל לשידורם בערוץ העיקרי, ובלבד שהגוף האמור ביקש זאת ונבחר בהליך שוויוני שעליו הורה השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר, עם מועצת הרשות השנייה ועם המועצה לשידורי כבלים ולוויין; בקביעת תנאי ההליך לפי פסקה זו יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים של קידום התחרות בתחום שידורי הטלוויזיה, מגוון סוגי שידורי הטלוויזיה ואופיים, ואפשרות ההפצה של שידורי הטלוויזיה של גופים אחרים לפי סעיף זה, במסגרת הקיבולת הפנויה בתחנות השידור הספרתיות."
הסעיף מדבר על אילו שידורים יופצו באמצעות המערך. כאן אנו מדברים על שידורים בטכנולוגיית HD של גופים שהשידורים שלהם מופצים גם בטכנולוגיית חדות רגילה. הם יכולים לבקש שאותם שידורים שמופצים בטכנולוגיית חדות רגילה יופצו במקביל גם בטכנולוגיית HD. יהיה הליך שוויוני – מורה עליו השר בהתייעצות עם שר האוצר ועם המועצות. יש בסעיף גם את השיקולים שהוא צריך לבחון. בין יתר השיקולים יש את הקיבולת הפנויה במערך.

יש הערות לסעיף?

אני משידורי "קשת". אנחנו חושבים שכ-Broadcaster אנו צריכים מעמד שווה למעמד של רשות השידור במובן זה שאם נרצה, נוכל לשדר ב-HD בלי להיות כפופים להליך ולכל מיני שיקולים של קיבולת וקידום התחרות וכל זה. שיהיה מעמד לבעלי הזיכיונות ולבעלי הרישיונות, לשידור המסחרי, לכל ה-Broadcast כמו של רשות השידור בדיוק.

לתגובה.

מספר ערוצי ה-HD מאוד מצומם. אנחנו לא רואים את השידור הציבורי באותו אופן כמו שאנו רואים את השידור המסחרי. יש מספר ערוצים מסחריים היום, יש מספר מאוד מצומצם של ערוצי HD. אנחנו לא רואים סיבה אמיתית להעדיף ערוץ אחד על פני ערוץ אחר וכמובן שתינתן אפשרות גם לערוצי השידורים המסחריים, גם לערוץ 2 ו-10 לעלות על ערוצי ה-HD, מה גם שעל פי שיטת הרישיונות, יכול להיות שיהיו מגוון של בעלי רישיונות וכמובן שמספר ערוצי ה-HD כיום לא יאפשר לכל בעלי הרישיונות לעלות. אז אין סיבה ואין יכולת לקבוע כבר היום שבאופן אוטומטי בעלי רישיונות יעלו ל-HD.

עוד הערות? בבקשה.

מנכ"ל הרשות השנייה. בדיונים של הצוות הבין משרדי הסוגיה הזאת לא הוכרעה. נאמר שלכשתקום המערכת לטובת ה-HD, בסדר גודל של 4 ערוצים – אם הטכנולוגיה תתפתח אולי אפשר יהיה אפילו 5 – כרגע מדובר על 4 ערוצים, אז נשקול. אבל נאמרו כמה אמירות שנצטרך לקחת אותן בחשבון וגם אם לא יוכרעו היום, שיהיו מונחות בפני הוועדה.
ערוץ אחד משוריין עבור רשות השידור כערוץ מראה, זה כבר נדון. אבל מאחר ואנחנו כל הזמן חוזרים לסיפור עוגת הפרסום, צריך שיהיה ברור שאם אנחנו נפתח את ערוצי ה-HD לאופציות נוספות, אז אנחנו מרחיבים בצורה קיצונית אפילו, את אלה שיצטרכו לחיות ולהתפרנס מהעוגה הזאת. יש היגיון רב בעיקרון – זאת הייתה העמדה שלנו בצוות אך זה לא הוכרע – שזה יהיה ערוץ מראה של ערוצי ה- Broadcast הקיימים. אם יהיו יותר ערוצי Broadcast מכפי שיש ערוצי HD אז ביניהם תהיה תחרות. ההיגיון היה שערוצי HD מיועדים לציבור הרחב – אנחנו מדברים פה על פלטפורמה פתוחה לציבור הרחב – ולכן יש חשיבות ש-HD יהיה לערוצי ה-Broadcast שמחויבים במחויבויות תוכן שפונות לערוץ הרחב. כאמור, אם יהיו 3 ערוצים כאלה ויש 3 ערוצי HD, זה יפה. אבל אם יהיו יותר, יכול להיות שייגבה מהם תשלום עבור זה. זה יוסדר. אך דבר אחד בטוח, להשאיר את זה פתוח ולומר שנכניס חדשים, אחרים, באמצעות הדבר הזה, אם נרחיב פה את המערכת מבחינה מסחרית, מבחינה עסקית אנחנו יוצרים כאן חוסר ודאות רב מדי.

אני ממועצת הכבלים והלוויין. בכל הכבוד לחברי מנכ"ל הרשות השנייה, הדברים האלה לא רק שלא סוכמו בצוות אלא הם מופרכים מניה וביה. ההפך הוא הנכון משום שערוצי כבלים ולוויין צריכים את ה-HD – רזולוציה גבוהה ו-High Definition – מכוח העובדה שהם משודרים לערוצי נישה ולכן אנשים שרוצים רזולוציה רחבה, לראות את התמונה הרבה יותר חדה וברורה, מוכנים גם לשלם על זה כסף.
אין שום נפקות לעובדה שיש או אין Broadcast, להפך. המהות של HD היא שאדם רוצה התמקדות במשהו, בז'אנר מסוים, בתחום מסוים או ברזולוציה גבוהה יותר מבחינת איכות התמונה. העובדה שמדובר בערוץ Broadcast אין לה שום נפקות ושום ערך מוסף, בטח ברשות השידור, כי היא ערוץ ציבורי שהצרכן שילם כבר עבורו בכוח האגרה ולכן אנחנו סברנו שיש מקום, כתוצאה מכך, לעלות על ה"עידן פלוס" אנשים שכבר שילמו, או מכוח האגרה או מכוח העובדה שהם משלמים דמי מנוי או פרסומות, מעוגת פרסום, ולכן לכלול את ערוצי ה- Broadcast, אבל להגיד שבערוצי ה-HD יש לערוצי ה- Broadcast יתרון, אני לא מצליח להבין על איזו תשתית עובדתית חברי מבסס את זה.

אני מבקש להשיב. אני לא אשתמש במילה מופרך, אני אתן לנתונים ולעובדות לדבר בעד עצמם. האם מתכוון פה ידידי המלומד ש-HD יהיה רק לבעלי יכולות, שיכולים רק לשלם ב-Pay והאם אין לנו כוונה להגיע בתוך שנתיים-שלוש למצב שהציבור הרחב יוכל ליהנות מ-HD פתוח חינם?

לא. HD
בכל מקרה לא יהיה ב-Pay.

שאלה שנייה - -

לא הבנתי את השאלה שלך.

- - לפי דבריו של יושב-ראש מועצת הכבלים והלוויין, HD זה רק למתי מעט שיכולים לשלם וצריך לאפשר את זה רק לכאלו שישלמו ב-Pay כדי לזכות בשידורי HD.

זו הכוונה כאן?

ערוצי HD הם לחלוטין לא ב-Pay. הצעת החוק היא לחלוטין אחרת. ערוצי HD הם ערוצים פתוחים. גם דרך הבחירה של מי שיעלה על ערוצי HD היא דרך פתוחה. חבל לכבול ולחסום היום לתכנים מסוימים, שאולי היום אנחנו יודעים מי הגורמים הספציפיים, מחר אולי יהיו גורמים נוספים. צריך לתת שוויון הזדמנויות לכולם.

נקודה שנייה. ניתן לעובדות לדבר בעד עצמן. בתוך 3-5 שנים, לפחות, אנחנו צופים גידול משמעותי בהיקף ציוד קצה של HD במשקי הבית בישראל. אנחנו כבר לא נהיה בצורה של נישה, לא נהיה במקומות האלה וכדאי להסתכל קדימה. אני חוזר ואומר, מהשיקול המסחרי הכולל ומהשיקול של מתן השירות לציבור, כדאי לחשוב על כך שערוצי ה- Broadcast המסחריים שנותנים תמהיל של שידורים, יתאפשר להם לתת את זה גם ב-HD בנוסף ל-SD שהם יהיו חייבים לשדר בו.

אבל זה מקום נוסף שהם תופסים? זה עוד ערוץ? אני לא מבינה.

זה בכל מקרה קיים.

יש מספר מצומצם כרגע של ערוצי HD. טכנולוגיית HD לעומת טכנולוגיית SD.

כמה ערוצים כאלה יש?

כרגע אנחנו מדברים על 4 ערוצים.

אילו ערוצים?

זה לא נקבע. זה משהו שהשרים יצטרכו לקבוע בהצעת חוק. כרגע אין.

ערוץ 2 ו-10.

שמשדרים כמו שהיום, ערוצים בטכנולוגיית שידור רגילה, SD.

עכשיו ערוץ 2 ו-10 משדרים ב-HD.

לא. כרגע יש אופציה.

זאת אומרת, אם אכן ירצו לשדר ב-HD.

קודם כל נגיד מה המצב הנורמטיבי. נדבר על מה המצב בהצעת החוק ונגיד מה ההצעות כאן. כרגע הצעת החוק אומרת שיש 4 ערוצים. ייקבעו בעתיד אילו 4 ערוצים יעלו: לפי צורכי הציבור, לפי שיקולים של טובת הציבור, יעלו וישודרו.

מתוך אלו שנמצאים כרגע ב-DTT?

נכון.

זאת אומרת, יכולים להחליט האם זה ערוץ 2 או 10 או 9 או 23 או 29, או לא משנה מה?

נכון.

לא יהיו עוד ערוצים נוספים, שמגיעים עכשיו למדינת ישראל ואומרים שהם ערוץ נושאי מסוים, שירצו להיות משודרים ב-HD?

נכון לרגע זה – זה אפשרי.

אם הערוץ הנושאי משודר ב-DTT אז הוא יכול לעלות, כלומר, כל מה שב-DTT. השאלה שלך הייתה מדויקת. זה המצב, מי שנמצא בתוך ה-DTT יכול לעלות ל-HD. עכשיו השאלה היא אם אנחנו רוצים לחסום דווקא לגופים מסוימים כרגע ולהגיד להם: רק אתם עולים ואחרים לא עולים, או להשאיר את שיקול הדעת – כאשר יהיו ערוצי HD תהיה בחינה, מה נכון ברמה הציבורית, אילו ערוצים נכון להעלות לאותם 3-4 אפיקים פנויים שיהיו, מה נכון להעלות ל-HD.

זה נוסף ל-18?

זה חלק מה-18.

ה-HD הוא חלק מה-18? זאת אומרת, יש 14 ועוד 4. זאת אומרת יש עכשיו את הערוצים.

למה שנכי ישראל לא יקבלו ערוץ?

מה זה קשור בכלל? מר מנשה סמירה אני רוצה שתקשיב, אני רוצה לשאול. מה שבעצם את אומרת, גב' נגה רובינשטיין, שאנחנו יכולים, ב-18 הערוצים האלו, שיהיו לנו הערוצים הנושאיים – ויש לי ויכוח גדול איתכם כבר מהוועדה הקודמת – ומעבר לנושאיים יהיו נושאיים שהם HD.

כל אותם שידורים שיכולים להיות ב-DTT, זה יכול להיות ערוץ 9, ערוץ 24, בעלי רישיונות, כי לא בטוח שבעלי הרישיונות – עכשיו אנחנו מדברים על 2 ו-10 ואנחנו תקווה שיהיו עוד בעלי רישיונות – יהיו ערוצים נושאיים. צריכה להתקבל החלטה, בהליך שוויוני ושקוף, אילו ערוצים עולים ל-3 האפיקים שייוותרו פנויים ב-HD ויוכלו לשדר את אותם שידורים.

עכשיו ערוץ 10 משדר לא ב-HD. הם החליטו – בעקבות התוכנית "24/7" שכל-כך הצליחה שזה פשוט מדהים – שעכשיו הם משפרים והולכים לשדר ב-HD. מה קורה? האם רואים את ערוץ 10 פעמיים?

כן. כל ערוץ שיעלה ל-HD יהיה ערוץ מראה.

למה?

כי לא לכולם יש ציוד קצה. אם זה היה ב-HD אז כדי לאפשר לציבור.

אם את אומרת שלכל ערוץ יהיה ערוץ מראה, אז בעצם יש פה בעיה.

לא כל ערוץ, רק אותם 3 ערוצים.

אני חושבת, אדוני היושב-ראש, שיש פה עוד ניסיון להכניס עוד ערוצים נוספים, בנוסף לנושאיים.

נכון.

גם אנחנו, לצערי הרב - - -

אנחנו מדברים על ערוצי מראה.

לא. אם את מדברת על ערוצי מראה, אנחנו צריכים בוודאות להבין שאם לא יהיו 18 אלא רק 6, אז ל-6 האלה יהיו ערוצי מראה. לא שאת תגידי שאולי יהיה ערוץ אחר.

לא יהיה ערוץ אחר.

אני מבינה טוב, אבל תסבירי.

נכון. הערוצים יהיו ערוצי מראה כי זה מה שמנוסח כאן. רק ערוצי מראה.

את אומרת שיכולה להיות גם אופציה לערוצים נוספים.

לא. לא ערוצים לשנייה. ערוצי ה-SD ישודרו במקביל ב-HD, זאת אומרת, אותם 3 ערוצים שיעלו ל-HD יהיו בדיוק אותו ערוץ, רק אחד ישודר בטכנולוגיה אחת והשני ישודר בטכנולוגיה שנייה, אבל התוכן יהיה בדיוק אותו תוכן.

נוגה, אנחנו מסכימים על דבר אחד, שהערוצים בכל מקרה יהיו ערוצי מראה מתוך ערוצים קיימים, נכון?

ערוצים מתוך ערוצים שיהיו קיימים ב-DTT.

בואו נתחיל במה שאנחנו מסכימים.

זה מה שאני רוצה לדעת.

אנחנו מדברים על מה שנמצא בנוסח. הנוסח קובע שמה שיהיה ב-HD זה רק מתוך המאגר שנמצא ב-DTT, ואלה הם ערוצי מראה.

אז זה כבר מייתר 50% מהוויכוח.

אין לי וויכוח, אני עם הצעת חוק ממשלתית.

קודם אמרת שיכולים להיות גם ערוצים אחרים.

ערוצים שהם לא בהכרח 1 או 2, זה יכול להיות 2 או 10.

לאט לאט. זה הוויכוח, זה שלב ב'.

לא ידעתי שיש ויכוח.

קודם כל, קיבלת תשובה לכך, הייתה פה הבהרה של משהו מאוד חשוב. קודם כל, לא יהיו ערוצים נוספים מעבר לאלה שזכאים לעלות על המערכת הזאת. שנית, יש פה אמירה נוספת: זה רק מראה – הם לא יהיו אחרים. זה חשוב, זה קריטי. עכשיו השאלה היא האם בין הערוצים הקיימים תינתן עדיפות לערוצי ה-Broadcast או שזה יהיה בין כולם? זה לא הוכרע.

זה הוכרע בהצעת החוק.

זה מופיע בהצעת החוק.

וגם לא הייתה על זה החלטה אחרת בוועדה.

לא. אתם לא מקשיבים. כרגע כתוב שייערכו בדיקה ושימוע מי יקבל את זה מתוך הקיימים, ובתנאי שיהיו מראה. מה שאמרה "קשת", ואנחנו מצטרפים לכך, שצריך לשקול – גם אם לא מחליטים על זה עכשיו – לתת בהחלט יתרון לערוצי ה- Broadcast, ואני לא רוצה לחזור על הסיבות.

אני רוצה להגיד משהו לגבי ערוצי High Definition. אנחנו נמצאים בשלב ביניים שחלק מהטלוויזיות וחלק מהמערכות הן כבר High Definition אבל חלק מהמערכות הקיימות הן גם Standard Definition. אם הצעת החוק הזאת הייתה מדברת על עוד 4 שנים מעכשיו, אז הכול היה High Definition. מכיוון שאנו מדברים על שלב ביניים, אנו צריכים לתמוך גם ב- Standard Definition וגם High Definition.

עכשיו תארו לכם, שערוץ מסוים – נגיד ערוץ 9 – רוצה לשדר כדורגל ב-High Definition. תהייה לו אופציה, בתור ערוץ שנמצא ב-DTT, לשדר את זה בערוץ של High Definition, בתור ערוץ מראה. זה רוח הדברים של הצעת החוק. עניתי לך על השאלה?

אני הבנתי את התשובה כבר מזמן.

אני רוצה להוסיף שזה שתהיה אופציה זה בסדר. אני מדברת על אלה שלא יהיה להם מספיק מקום בערוצי ה- High Definitionוכך ייווצר מצב שבעלי הרישיונות, וכל בעלי הרישיונות כולל חדשים, שהם הערוצים המושקעים ביותר בפלטפורמה הדיגיטלית, יהיו נחותים מבחינה טכנולוגית כי נותנים לנו מענה של היום ולא נותנים לנו מענה טכנולוגי של עוד שנתיים-שלוש.

אנחנו כרגע מדברים על השלב הראשון להגדיל ממוּקְס אחד לשני מוּקְסים. באופן פוטנציאלי, משרד התקשורת ערוך להוסיף.

מה זה שני מוּקְסים?

שני מרבבים. מבחינת משרד התקשורת, הקצנו מקום לעוד שניים בנוסף ל-3 האלה. כלומר, אם יהיה ביקוש ל- High Definitionלא תהיה בעיה להרחיב לעוד ערוצי High Definition.

זה לא כתוב כאן בהצעת החוק.

אני אומר שאם יהיה ביקוש, נקבל החלטות.

הצעת החוק מדברת על מצב הפוך בדיוק, על מצב שאין מספיק.

הצעת החוק מדברת על סיטואציה שבה יש הליך שוויוני ושקוף, עם קריטריונים, עם התייעצות. השאלה היא למה אתם מפחדים לקיים את אותו תהליך שוויוני ושקוף, שלכל גורם שנמצא ב-DTT תהיה אפשרות לעלות ל-HD?

אנחנו מבקשים הליך שוויוני. אנחנו מבקשים שכל מי שיוכל, כל מי שיבקש להיות מסודר בטכנולוגיה שתהיה רלוונטית בעוד שנתיים-שלוש, יתאפשר לו הדבר ולא יחסמו אותו.

הציבור ייפגע - - -

איזה שינוי אתם מבקשים, ביחס לפסקה (8) שקובעת שבזמן אמת, בזמן הרלוונטי מרגע שיהיו שחקנים שיכולים לשדר ויהיה גם המוּקְס הרלוונטי, יהיה הליך שוויוני ששר התקשורת יקבע בו מי יעלה בסופו של יום, אחרי התייעצויות - - -

יכול להיות מצב שבתוך 3-4 שנים הטכנולוגיה מתקדמת וכולם עוברים ומסוגלים לשדר High Definition, וגם הציבור, לקוח הקצה, רוכש לאט לאט – אין פה כמעט אף אחד שיש לו טלוויזיה שחור לבן, רוב הציבור יקנה טלוויזיה שיכולה לקלוט שידור High Definition.

אין מצב כזה. לא בעשור הקרוב. ראי את סיפור האנלוגי.

אתה יכול להגיד מה יהיה עם המחאה החברתית? לא ידעתי שאתה נביא.

מניתוח של החברה הישראלית ויכולותיה, אין מצב שה-HD יהיה בכל בית בישראל בתוך 3-4 שנים. ראי את סיפור האנלוגי. אנחנו רואים מה קורה בעולם בו ה-HD כבר לפנינו. אנחנו נצטרך בעשור הקרוב להמשיך לשדר ב-SD וב-HD, צריך לתת את שתי האופציות. לקח 15-20 שנה לסגור את האנלוגי, היו 100,000 משפחות שקלטו אנלוגי עד לפני 4 חודשים. זאת אומרת, צריך לקחת את זה בחשבון ולכן אני חושב שמה שנקבע כאן, שהערוצים יילקחו מתוך המערכת הקיימת, זה בסדר גמור. מראה זה בסדר. אני חושב שאם התקנות ייקחו בחשבון את - - -

מה לקחת בחשבון? על סמך מה יחליטו מי יהיה?

לי יש עמדה ואמרתי אותה. ה- Broadcastersצריכים להיות בעדיפות עליונה.

נראה לי שמיצינו את הנקודה. למישהו יש משהו חדש להגיד?

מה שצריך להוביל זו רמת המחויבות שיש לערוצים. ערוצי ה- Broadcast רמת המחויבות שלהם בחוק היא יותר גבוהה משמעותית מכל הערוצים הנושאיים שמדברים עליהם, האזוטריים האלה. לא יכול להיות שלערוצים האלה יהיה מעמד כמו לערוץ Broadcast שמחויב בהוצאות מרחיקות לכת: גם של תכנים, גם של הפקות, גם של סוגה, והם יעמדו באותו מעמד. זה פשוט לא סביר.

אני מבינה שכולם כבר מסכימים שאנחנו מקבלים את הערוצים הנושאיים. אם אתם כבר החלטתם להרים ידיים ויהיו לכם נושאיים, על הכיפאק.

אני חושבת שבכל הכרעה שלכם, אחר כך אפשר לקבל החלטה לגבי ערוצים נושאיים.

גם לערוצים הייעודיים אין את המחויבויות, לא של זכייני ערוץ 2 ולא של "יס" ו"הוט", הם אפילו לא מתקרבים לזה. זה צריך להיות בחקיקה. אם המחויבויות לא יהיו בחקיקה המועצות לא יוכלו לכתוב את זה ברישיונות.

- - -

מספיק עם ההתפרצויות. מה הסיפור עם רשות השידור, למה הם קיבלו עדיפות?

אני קצת מתפלאת על הוויכוח. יש לנו משאב במחסור. כשיש משאב במחסור יש יותר מבקשים ממקום אז מן הסתם חייבים לתרגם זאת לסוג של הליך שבו בוחרים בחירה שוויונית, על פי קריטריונים שנקבעו מראש. הדבר נראה לי טריוויאלי, אני אפילו לא מבינה מה הוויכוח. לרשות השידור יש מעמד מיוחד בכל מיני היבטים בחקיקה. היא לא גורם פרטי, היא גורם ציבורי ובתוקף זה שהיא גורם ציבורי שמשדר מכוח האגרה שאנו כבר משלמים עליה, או אז מעניקים לה, לעניין הזה, מעמד מיוחד.

קטנוע מתחרה באוטובוס, זה מה שעושים כאן. ערוץ עם מחויבות של קטנוע מתחרה עם ערוץ עם התחייבות של אוטובוס - - -

אם קטנוע מתחרה באוטובוס אז כנראה שהאוטובוס ישיג.

לא בהכרח. לאוטובוס יש יותר הוצאות.

אנחנו דורשים שוויון גם בין ה- Broadcasters. לא יעלה על הדעת - - -

שוויוני זה לא רק התהליך, זה מה קורה לצופה בבית. ערוץ אחד יוכל לקנות ספורט כי יש לו HD וערוץ אחד לא יוכל לקנות ספורט כי אין לו HD. תוך כמה שנים – את רואה בארצות-הברית: מי שלא משדר ב-HD אנשים לא צופים בו ועוברים ערוץ, מה השאלה בכלל? זה כמו שחור-לבן וצבע. אתם לא מסתכלים קדימה. או כולם או אף אחד, לדעתי. או שאתם יכולים לספק את זה לכולם או שאתם לא יכולים לספק את זה.

זה באמת כמו טיעון הצבע והטכנאים ברשות השידור. אם אין את זה באופן מלא, לא כולם יכולים לעלות ל-HD אז בוא נחכה 10 שנים עד שיהיו 14 ערוצי HD ואז נעלה את כולם.

לצורך העניין, לערוץ 10 לא יהיה HD ולערוץ 2 יהיה HD, זה אפשרי? זו תחרות לא הוגנת, זה חוסר שוויון מטורף.

תמנע מ"קשת" ו"רשת" לעלות כי להם יש את הטכנולוגיות - - -

עדיף שכולם יהיו באותו - - -

אבל אם ערוץ 10 לא מתאים את עצמו לטכנולוגיה?

תמשיכו את הוויכוח אחרי זה. אנחנו מצביעים על פסקה (8). מי בעד פסקה (8) של הצעת הממשלה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – מיעוט
הסעיף נתקבל.

אני יכולה להעלות הסתייגות? אני רוצה בוודאות לדעת שמדובר על - - - ומה לגבי הקריטריונים? אני חושבת שיש פה בעיה - - -

אפשר להמשיך?

כן. חברים, לכל אלו שנזכרו עכשיו, במשך חצי שעה התנהל דיון על פסקה אחת. אז אף אחד לא יכול שלא מיצינו את הדיון בפסקה הזו.

"(ב)
הגורם המפעיל יפיץ את שידורי הטלוויזיה של גוף ששידוריו הופצו בידי הרשות השנייה ערב היום הקובע באמצעות תחנות שידור ספרתיות, כאמור בסעיף 23(ב) – החל ביום הקובע; לא הופצו שידורי הטלוויזיה של גוף מהגופים המפורטים בפסקאות שלהלן ערב היום הקובע כאמור, יהיה מועד תחילת הפצת שידוריו, בידי הגורם המפעיל, באמצעות תחנות שידור ספרתיות, לא יאוחר מהמועד המפורט באותן פסקאות, לפי העניין:


(1)
בעל רישיון לשידורי טלוויזיה כאמור בסעיף קטן (א)(2) – שנה מהמועד שבו ניתן לו הרישיון;


(2)
רשות השידור, לעניין שידורי הערוץ הנוסף כמשמעותו בסעיף קטן (א)(4) – שנה מהמועד שבו ביקשה כי שידורי הערוץ האמור יופצו באמצעות תחנות השידור הספרתיות;


(3)
משדר ערוץ ייעודי הנמנה עם חמשת משדרי הערוצים הייעודיים הראשונים כאמור בסעיף קטן (א)(5) – שנה מהמועד שבו ביקש כי שידוריו יופצו באמצעות תחנות השידור ספרתיות, וכל משדר ערוץ ייעודי נוסף כאמור באותו סעיף קטן שהפצת שידוריו כפופה לקיבולת הפנויה להפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות – זמן סביר מהמועד שבו קיימת קיבולת פנויה כאמור;


(4)
הטלוויזיה הלימודית כאמור בסעיף קטן (א)(6) – שנה מהמועד שבו ביקשה כי שידוריה יופצו באמצעות תחנות השידור הספרתיות, ובלבד שנמסרה הודעת שר החינוך כאמור באותו סעיף קטן, במועד הגשת הבקשה;


(5)
משדר ערוץ נושאי כאמור בסעיף קטן (א)(7) – זמן סביר מהמועד שבו קיבל רישיון לפי סעיף 13(ב);


(6)
גוף כאמור בסעיף קטן (א)(8) – זמן סביר מהמועד שבו נבחר בהליך לפי אותו סעיף קטן."

הסבר.

הסעיף הקטן הזה עוסק בשאלה מתי הגורם המפעיל מתחיל להפיץ שידורים באמצעות המערך. קודם כל, שידורים שכבר הופצו קודם לכן על ידי הרשות השנייה, פשוט יופצו באופן מיידי על ידי הגורם המפעיל. שידורים שלא – יש כאן חלוקה: גופים שהשידורים שלהם לא מותנים בקיבולת פנויה במערך יופצו בתוך שנה. גופים אחרים, שהפצת השידורים שלהם מותנה בקיבולת פנויה במערך, יופצו על ידי הגורם המפעיל בתוך זמן סביר.

איך נקבעה השנה ומה זה זמן סביר? ומי קובע מהו זמן סביר לצורך - - -

השנה מבוססת על מה שקבוע בחוק הרשות השנייה לגבי בעל רישיון. כתוב שבעל רישיון, השידורים שלו יופצו באמצעות המערך שנה מיום קבלת הרישיון.

תקופת היערכות שנראתה סבירה בנסיבות ההן.

זאת באמת תקופת ההערכות הנדרשת לכם?

לא. נקבע פרק זמן של שנה מתוך הנחה שהמערכת תהיה מוכנה ב-1 בינואר 2013, שזה מועד עלייתם לאוויר של בעלי רישיון שיקבלו אישור לעלות ברישיון. ההצעה הזאת נכתבה ונהגתה לפני כמעט שנה ולכן חייבים לסנכרן: שנה, ובלבד שהמערכת כבר מוכנה. המערכת זקוקה – יש סעיף שכמדומני כבר נדון – המערכת צריכה סדר גודל של בין 18 ל-24 חודשים להקמתה, מרגע העברת תיקון החקיקה או החוק או התיקון. אם המערכת תהיה מוכנה ב-1 בינואר 2013 אז המועד "שנה" הוא בתוקף והוא בסדר גמור ואנחנו עומדים מאחוריו. אבל אם המערכת לא תהיה מוכנה ב-1 בינואר 2013 משום שבנייתה התעכבה בשל תיקון החוק - - -

בנייתה התעכבה בשל תיקון החוק? מה הקשר בין הבנייה לבין התיקון בחוק? האם יש התניה שאסור לבנות בגלל התיקון לחוק?

התחלתם כבר בבניית המערכת?

בוודאי, התחלנו לא במועד שנקבע. חברים, שלא יהיו אי הבנות, זה נאמר גם בישיבת הוועדה הקודמת וזה נאמר גם בישיבות הקודמות וזה נאמר בכל מקום. רק כשהצעת החוק הונחה פה, לאחר ההצבעה בקריאה הראשונה, זה המועד שהיה דיון באוצר ושתוקצב הנושא. הרי ללא תקציב לא ניתן לבצע את זה.

היום הנושא מתוקצב?

כן, מתוקצב. העבודה התחילה לפני כחודש וחצי-חודשיים, פחות או יותר זה היה המועד.

מה צריך לסנכרון, לפי הצעתך, מר סמירה?

יכול להיות שאנחנו נעמוד בלוח הזמנים של 1 בינואר 2013. אנחנו עובדים.

זה לא רלוונטי לסעיף הזה. אנחנו מדברים כאן על הגורם המפעיל. הסעיף הזה יכנס לתוקף רק בשנת 2014, בהנחה שהמערכת כבר עובדת.

אני מתייחס ברצינות למה שאומר מר סמירה.

אם מדובר כאן על שנת 2014 והלאה אז בוודאי שזה לא רלוונטי.

אז אני שואלת שוב, מדוע צריכים שנה להפצת שידוריו של בעל רישיון חדש?

כי כפי ששמעת קודם, אם יסתבר שצריך עכשיו להקים – השאלה כמה יהיו על המערכת – אם המערכת תהיה מלאה ובעל הרישיון יצריך הקמה של מולטיפלקס נוסף, אז צריך להקים אותו. אם יהיה מקום אז לא צריך שנה.

מדובר על שנה מהמועד בו ניתן לו הרישיון בפועל, לא ממועד בקשת הרישיון, לא ממועד קיום דיונים. בהתאם לחוק העיקרי, תוך איזה פרק זמן ממועד הגשת הבקשה יש להיענות, אם יש בכלל מועד?

גם אם גוף הגיש בקשה לרישיון, זה עדיין לא אומר שהוא יקבל את הרישיון ולכן נקודת הזמן הוודאית היא יום מתן הרישיון. על יסוד עמדה מקצועית בעבר, שלדבר הזה נדרשת שנה – כך נקבע בעבר – העתקנו את מה שהיה בעבר למה שנמצא בהסדר הזה.

גם אתם נדרשתם באפריל 2008 להודיע על דחייה לספטמבר 2009, להזכיר לך, כך שנדרשת שנה להיערכות גם אצלכם, גם אצל הגוף המשדר – התאמות וממשקים – וגם בתוך המערכת, אם צריכים להרחיב אותה וכל מה שקשור בכך בפרק זמן סביר.

אני מניחה שלפחות לגבי הראשון שמחייב הרחבת המערך זה אולי רלוונטי. בוודאי לגבי אחרים כבר תהיה קיבולת פנויה וזה "לא יאוחר". עכשיו אני עוברת לאלה שההפצה שלהם היא תלוית קיבולת. כאן מדובר על "זמן סביר" ואני לתומי שאלתי, מי יקבע מהו "זמן סביר" לצורך העניין הזה והאם בכל מקרה לא צריכים לקבוע פרק זמן מקסימלי, לאותו פרק "זמן סביר"? הרי "פרק זמן סביר" יכול להיות חודש בנסיבות העניין, אם יש קיבולת פנויה.

אם יש קיבולת פנויה והוא לא הראשון, כפי שאמרנו קודם, זה בהחלט יכול להיות בין 6 ל-9 חודשים, זה פרק הזמן הסביר.

אם יש קיבולת אז מדוע לא 6 ימים?

כי גם הוא צריך להיערך.

מה זה? למה הוא צריך להיערך, יש לו הכול?

למה? הוא קיבל רישיון. הרי הוא קיבל רישיון בשביל להעלות את השידורים.

חברים, אם הוא קיבל רישיון הוא צריך לבנות את המערך. על מה אתם מדברים? הוא צריך להקים מערכת.

אז אולי תגידו: תוך זמן סביר שלא יעלה על חודש או חודשיים מהמועד שבו נמסרה ההודעה על ידי המבקש, שהמערכת שלו מוכנה.

מהיום שהוא מוכן – 3 חודשים.

מדוע 3 חודשים אם יש קיבולת פנויה? אני רוצה להבין.

כי יש היתרים ויש קיבולות ויש התאמות ויש תקופת ניסיון.

יש את נושא ה-EPG, הכתוביות.

תעבירו בבקשה לוועדה הצעת נוסח שתגביל את "פרק הזמן הסביר" הזה. אני אומרת את הדברים משום שאני רוצה לוודא. מדובר כאן על הגורם המפעיל שאיננו הרשות השנייה ואינני יודעת אילו דרישות עלול אותו גורם מפעיל להעלות בפני הגופים המופצים כתנאי להפצת השידורים.

מר מנשה סמירה, כמה זמן זה לוקח בעולם טכנולוגי די משוכלל, שמשתכלל מיום ליום? 6 חודשים, שנה?

תשאל את אלה שממנים גורם מפעיל מקצועי, תשאלו אותו.

הוא יעשה את זה בחודש.

למה זה מדאיג אותך בכלל?

משום שבא גורם מפעיל - - - ואז הוא יכול להתחיל להציב כול מיני דרישות לפני הגופים שאותם הוא צריך להפיץ כתנאי להפצה ויאמר שזמן סביר זה משהו אמורפי, אנחנו לא יודעים מה זה זמן סביר בנסיבות העניין - - -

מר מנשה סמירה, כמה זמן נדרש? 3 חודשים זה מספיק?

חצי שנה לוקח לגורם הטכנולוגי.

איך חצי שנה? האולפן קיים, זה מיידי, על מה אתם מדברים?

עד 90 יום זה מספיק.

מר מנשה סמירה, מה הזמן המינימלי?

במערכת קיימת וגורם חדש שצריך להפעיל, צריך בין 3-4 חודשים לתקופת ניסיון ופיילוט.

מה זה גורם חדש?

בעל רישיון חדש, שרוצה להתממשק, אחרי שהוא סיים להקים את כל שלבי ההתממשקות ולראות שזה עובד ואיכותי ושאין תקלות.

4 חודשים מיום שהמשדר, שהגוף - - -

האם זה מעת קבלת הרישיון? כי אם רוצים את המועד שבו הוא הודיע, זה משהו אמורפי, אנחנו לא יודעים מתי הוא יודיע שהוא מוכן.

מה זה קבלת רישיון?

עדיף לא להיות תלוי במועד שבו הגורם מודיע שהוא מוכן אלא במועד מתן הרישיון. זה מועד ידוע וברור.

אני מוכנה. אין בעיות. הבעיה היא שאתם עשיתם עדכון.

אבל זה שהוא קיבל רישיון לא אומר שהוא יכול כבר לעלות לאוויר. ברגע שהוא קיבל רישיון זה לא בהכרח שהוא כבר עלה.

יש כאן הערה מאוד נכונה של חברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ שאומרת שלא תמיד העלייה לאוויר חופפת למועד קבלת הרישיון, אז את לא יכולה להתייחס בנושא הזה למועד קבלת הרישיון.

אבל זה יכול להיות 3 חודשים או 6 חודשים או כמה שיגידו שמתאים לאחר מכן.

מיום תחילת שידוריו. 90 יום מיום תחילת שידוריו.

בהגדרה זה "מיום תחילת שידוריו", רק שם הוא עולה. אבל צריך להגדיר את פרק הזמן מרגע קבלת הרישיון עד שהוא עולה.

קודם כל, היועצת המשפטית צודקת ב-100 אחוז שאין סיבה לאפשר כל כך הרבה זמן. שנית, מרגע שהוא עלה לאוויר, מרגע שהוא יודע - - -

אפשר "90 יום מתחילת שידוריו". זה זמן סביר וארוך.

זה מה שהצעתי בדיוק. האיקס הקובע הוא יום תחילת השידורים ועוד 90 יום.

"90 ימים מיום תחילת שידוריו" נראה לכם סביר?

לא "מיום תחילת שידוריו". כשהוא מתחיל לשדר זאת אומרת שהוא כבר על המערך. אולי "90 ימים מיום קבלת הרישיון", או המועד שיגידו שהוא נכון.

"90 ימים מן המועד שהוא ביקש".

מיום שהוא ביקש, תוך 3 חודשים הוא לא יהיה באוויר. מיום שהוא ביקש לעלות על המערך ולא מיום בקשת הרישיון.

אז עדיין אני לא מבינה. 3 חודשים ממתי?

או מיום קבלת הרישיון או ממועד קיומה של קיבולת פנויה.

לא. מה זה קשור?

- - -

חברים, לשמור על השקט.

כל ערוץ טלוויזיה שמתכוון לעלות מודיע על קמפיין העלייה שלו. הוא מסביר שבתאריך כזה וכזה הוא עולה. אף ערוץ לא יעלה בלי שהוא מודיע על כך, גם בתקשורת, או אפילו עושה מסע פרסום. מהרגע שהוא החליט לעלות, הוא צריך להודיע 3 חודשים מראש, מהיום שהוא מתכוון לשדר. בגלל זה 3 חודשים מספיקים. ברגע שהוא יודע שב-1 בינואר הוא מתכוון לשדר, עליו להודיע 3 חודשים מראש שב-1 בינואר הוא עולה לשידור ואם הוא לא עולה לשידור, צריכים להטיל עליו סאנקציות.

למה צריכים להטיל סנקציות? זה הפסד שלו שהוא לא עולה לשידור.

אני אגיד לך. בגלל שאתה לא נותן למישהו אחר לעלות בגללו. הוא תופס מקום של מישהו אחר.

מי לא ירצה לעלות לשידור? מישהו בכלל ביקש רישיון?

החוק עוד לא עבר.

לא. כיצד זה היה בחוק הקודם? הבנתי את התשובה.

- - -

אני חושבת שרשות השידור או הרשות השנייה צריכה לקנוס אותו מפני שהוא יכול להגיד אבל לא לעלות ואז הוא פוגע במישהו אחר שרצה לעלות.

אם הוא אומר אז הוא יעלה.

מה אני אגיד לך, יעקב שמש, אם הוא אומר הוא יעלה?

- - -

לדעתי אנחנו מסתבכים כאן לשווא. יש כאן את הקריטריונים של הרישיון והקיבולת, צריך לקבוע זמן במקום "זמן סביר", אנחנו מקבלים את העמדה הזאת. ביקשנו שתבוא הצעה מהגורם המקצועי, לגבי פרק הזמן. מקובל עלינו לחלוטין.

אז אתם תעבירו לנו הצעה אחרי שתשקלו?

זאת תהיה המתכונת, באופן שמנוסח כאן, אבל פרק הזמן הסביר יוגדר בתוך החוק.

אני מציעה: "שלא יעלה על...".

פרק הזמן הסביר במתכונת של: "לא יעלה על..." יוגדר בחוק, אבל למסגרת, כפי שהיא, פשוט נוסיף את "פרק הזמן הסביר שלא יעלה על...", בסדר?

בסדר גמור. ההצבעה תהיה בישיבה הבאה, אני מניחה. רק תימסר לוועדה הודעה מהו פרק הזמן שקבעו.

מי בעד הנוסח? בהמשך תימסר הודעה לגבי פרק הזמן שנקבע.

הצבעה

בעד סעיף קטן (ב) – פה אחד
הסעיף נתקבל.

הסעיף נתקבל פה אחד.

אנחנו מדברים על פסקה (3) ו-(4)?

רק (3), כי רק בפסקה (3) יש את "הזמן הסביר"

יש "זמן סביר" גם בפסקה (3) וגם בפסקאות (5) ו -(6).

המונח "זמן סביר" מופיע בפסקאות (5) ו-(6) וב-(3), אבל דיברתם על פסקה (3) כרגע.

דיברנו רק על פסקה (3) כרגע.

אבל לא יהיו הערות להמשך.

יש הערות. קודם כל, מה שיוחלט כאן, בוועדה, לגבי "זמן סביר" רלוונטי לגבי כל אחת מהפסקאות האלה. דבר שני, הטלוויזיה הלימודית. מדובר כאן, שוב: "ובלבד שנמסרה הודעת שר החינוך כאמור באותו סעיף קטן". מדובר כאן על סעיף (א)(6) שהוועדה החליטה לדלג עליו ולכן אני לא חושבת שכרגע אפשר לאשר אותו.

למה זה משנה?

כי אולי הוועדה תחליט שלא תידרש הודעה של שר החינוך, לצורך העניין?

אני מציעה שכל סעיפי הלוויין לגבי ההסדרים הראשיים, כמו עם הטלוויזיה החינוכית, יאושרו מכיוון שאחר כך, בשביל לפתוח אותם עוד פעם, יידרש מהלך מאוד משמעותי. נצטרך כמובן לדון בשאלת הודעת שר החינוך אבל אני מבקשת שכל ההסדרים הנלווים יאושרו. נחזור עליהם, ככל שיידרש.

אני לא יודעת אם יש טעם כרגע לאשר את מועד תחילת הפצת שידורי מְשַׁדֵּר ערוץ נושאי, כשהנושא כולו לא נדון בכלל.

אבל אם ירד הנושאי, ירד גם באופן אוטומטי הסעיף הזה. פשוט אנו מכפילים את העבודה שלנו כך.

לא מקובל.

- - - על פסקה (3). אפשר להצביע על פסקאות (1), (2), (3) ו-(4). לפחות את המְשַׁדֵּר ערוץ נושאי - - -

מה עם (6)?

עד (5) לא אושר.

ו-(6)?

אושר.

אושרו כל הפסקאות בסעיף קטן (ב) למעט פסקה (5).

מה עם החינוכית?

גם לא.

אושר סעיף החינוכית.

הייתה לנו בעיה לגבי החינוכית בפעם שעברה, לגבי אחוז השידורים של החינוכית.

נסדיר את זה, ברור.

בניגוד למְשַׁדֵּר ערוץ נושאי, כאן, לדעתי, אין מניעה לאשר את זה כי אין ספק שיכללו את שידורי ערוץ הטלוויזיה הלימודית.

מה עם אחוז החינוכית?

נחליט, נכריע בשאלה.

זה קשור לפסקה הקודמת שעדיין לא אושרה, אבל כשתאושר, במתכונת זו או במתכונת אחרת, אין ספק שירצו להפיץ אותה גם ב-DTT.

אם להיות יותר ספציפיים, בכל הסעיף הזה מדובר בערוץ 23, משום שהזמן של החינוכית בערוץ 1 ו-2 הוא בלאו הכי חלק מסדר היום של ערוצים 1 ו-2. כשאתם אומרים הטלוויזיה הלימודית, בכל מקום שאתם מדברים על הלימודית, מדובר על ערוץ 23.

אני רק רוצה להבהיר. הוועדה החליטה לאשר את סעיף קטן (ב) פסקאות (1) עד (6) למעט פסקה (5), ובכל אחת מהפסקאות שבהן מוגדר זמן סביר, ההגדרה תהיה "זמן סביר שלא יעלה על 90 ימים מ..." ואתם תמסרו לנו מאיזה מועד.

לא. המועד, לדעתי, ברור. צריך להיות "ממועד קבלת הרישיון". פרק הזמן הוא שיימסר לוועדה, שיימסר לך.

פרק הזמן הוא - - -

מועד תחילתו. זה ברור.

אפשר לקרוא את סעיף קטן (ג)?

"(ג)
הגורם המפעיל יפיץ את שידורי הטלוויזיה, לפי הוראות סעיף זה, כך שאופן ההפצה, איכות שידורי הטלוויזיה ואפשרות הבחירה של שאר המרכיבים של שידורי הטלוויזיה, יהיו זהים לגבי כל הגופים ששידורי הטלוויזיה שלהם מופצים באמצעות טכנולוגיית חדות רגילה או באמצעות טכנולוגיית חדות גבוהה, לפי העניין".

זה סעיף שמבוסס על סעיף שקיים היום כבר בחוק הרשות השנייה, סעיף 51ב(ה), שרוצה ליצור שוויון באופן ההפצה, כך שהכול יופץ באותו אופן, שלא תהיה אפליה בין הגופים. יש כאן רק אבחנה בין HD ל-SD כי מן הסתם זה לא יהיה באותה איכות.

יש למישהו הערות על הסעיף?

כן. אני רוצה לשאול, הגורם המפעיל – דיברנו על כך ארוכות בפעם שעברה – כשאנחנו מדברים על גורם מפעיל כאן, האם בעצם כבר החלטנו שיש גורם מפעיל אחר ולא הרשות השנייה?

לא. זה הוכרע, זה הוצבע כבר. אני מודיע שאני מתכוון להגיש רוויזיה על הסעיף הזה. אני חושב שבזמן שבו הרוח הציבורית מדברת על השארת נכסים ציבוריים בידי המדינה, למה שהמדינה לא תפעיל? למה הרגולטור לא יפעיל?

הגורם המפעיל הוא בידי המדינה.

- - - אז "הגורם המפעיל". יש לי פה בעיה.

אני אגיש רוויזיה.

זה נכון. סעיף 2 אושר בשינויים. עקרונית אושר שזה יועבר לגורם מפעיל אבל זה יבוא לאישור ועדת הכלכלה.

זה לא אושר.

אין שום סיבה שהמדינה לא תפעיל את זה.

אז צריכים להגיש בקשה לדיון מחדש.

אתם עושים פלטפורמה שלישית וחושבים שזה יעבור לכם בשקט בכנסת. אני מאוד מצטערת, דיברתי על זה בפעם שעברה, אתה יצאת כשדיברתי על הנושא הזה.

יכול להיות. הזיכרון שלך מאוד חד ואת זוכרת מתי בדיוק יצאתי. אני לא זוכר את זה.

הזיכרון שלי מאוד חד. בכל מקרה, אני חושבת שהנושא של הגורם המפעיל, שפה הוא מנסה לעבור לנו בשקט, לא יקרה, שאנחנו מקימים עוד פלטפורמה. אם אתם רוצים להקים עוד פלטפורמה, תבואו עם זה לכנסת ותגידו שמדינת ישראל החליטה להקים פלטפורמה נוספת, חוץ מ"יס" ו"הוט". אם כן אנחנו נחליט מה זה עושה לאיכות שידור, מה זה עושה עם הפקות מקור.

אני לא מבינה, זה בדיוק מה שאת אומרת. זה מה שיקרה כי אי אפשר יהיה לעשות הפרטה מבלי - - -

זה לא מדויק, מה שאת אומרת ממש לא מדויק.

אני לא רוצה לפגוע ברשות השנייה אבל אני חושבת שסוף סוף, בשנים האחרונות יש לכם מה לעשות ואולי מצאתם לכם את התפקיד. את הרגולציה אתם לא עושים טוב, לפחות אם יכולים להפעיל את ה-DTT. הייתי ברורה?

עוד הערות לסעיף קטן (ג)? אנחנו מצביעים על (ג) בנוסח הממשלתי. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף קטן (ג) – רוב

נגד – מיעוט
הסעיף נתקבל.

ההצעה אושרה.

אנחנו מגישים - - -

בבקשה, עורך דין אסרף.

אני בא כוח של ועד העובדים הארצי של ענף הכתוביות בהסתדרות. ביקשנו את רשות הדיבור מיושב-ראש הוועדה לגבי סעיף שלא קיים בהצעה וראוי שיהיה. הסעיף שחסר לנו כאן הוא סעיף 6(ד) שיאמר: "הגורם המפעיל יפיץ רק שידורים שתורגמו או תומללו". הסעיף הזה חסר כאן. למרות שעכשיו יבואו היועצות המשפטיות הנכבדות ממשרד התקשורת ויאמרו שאין מדובר כאן על תוכן, הרי שהתוכן שזור בכל ההצעה שמונחת כאן בפני הוועדה. זו ההצעה שלנו שהוגשה גם למזכיר הממשלה ולצוות הממשלתי שהוקם לקידום הלשון העברית. אני מבין שהוא עדיין לא התכנס כדי לדון בהצעה הזו אבל זו הצעה שראוי שתהיה. באמצעות ההצעה, אנשים שהם כבדי שמיעה יוכלו ליהנות מהשידורים של אותו גורם מפעיל ואנשים שאינם דוברים אנגלית או שפות זרות אחרות של ערוצים נושאיים, ייעודיים, יוכלו ליהנות גם מהשידורים האלה. אם זה גוף מְשַׁדֵּר שהוקם בכספי המיסים של האזרח הישראלי אז ראוי שהוא יוכל ליהנות, כל האזרחים יוכלו ליהנות מהשידורים האלה.

צדק שידורי.

אדוני אמר. לגבי ההערה של היועצת המשפטית ממשרד המשפטים שהשיבה לחברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ לגבי הצורך להקים גוף, שאז יבואו ויאמרו לכנסת – ההצעה מדברת על הקמת חברה ממשלתית, משכך, לא יצטרכו להגיע לכנסת. יוכלו לקבל החלטת ממשלה על מכירת מניות וזה לא יגיע לפה.

לא. הצעת החוק אומרת שהוא מוחזק 100% בידי המדינה ולכן צריך יהיה לתקן את החוק כדי לשנות את המצב.

זאת לא הפרטה. הפרטה היא כשהמניות יוצאות מהידיים של המדינה. בשביל זה צריך לבוא לכנסת. זאת שאלה משפטית שהעלית וברמה המשפטית זה פשוט לא נכון.

נחה דעתי. השאלה מדוע בחרתם דווקא בפלטפורמה של חברה ממשלתית ולא - - -

לא בחרנו. זה יכול להיות גם כל משרד ממשלתי. זה כתוב. תסתכל, זה נמצא - - - אפשר להתייחס לגופם של דברים?

אמרתי את זה גם בנושאים אחרים, כמו הרכבת שהיא 100% ממשלתית. כאשר אתה קורא היטב את השורות הקטנות אתה מגלה שלא סתם בחרו להקים את זה בצורה של חברה ממשלתית.

תקשיבו, אחד התחתן ואמר שעשה צעד ראשון לגירושין. זה פחות או יותר מה שאתם עושים. קודם כל ממשלתי ואחרי זה הפרטה.

הצענו להוסיף את סעיף קטן (ד) שייקבע שהגורם המפעיל יפיץ רק שידורים שתורגמו או תומללו. ההצעה שלנו הולמת חוקים אחרים שהכנסת חוקקה בעניין הקלות לחירש וחוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים). יש כרגע לקונה כי בהצעת החוק הממשלתית שמונחת בפניכם לא מופיעה התייחסות לנושא הזה.

גם בפעם הקודמת וגם הפעם הקשבנו לדברים שנאמרו ואי אפשר להגיד שהם לא משכנעים במהות שלהם לגבי חשיבות העניין, אבל מה לעשות, יש מסגרות חוקיות. להבנתי, אתה מכוון לחוק שעוסק בכתוביות ושפת סימנים, זאת אומרת שאתה רוצה למסד הסדרה של תחום הכתוביות בשביל דברים שבעינינו נראים נכונים אבל המתכונת הנכונה או המסגרת המתאימה לזה היא החקיקה הספציפית שעוסקת בכתוביות ובשפת סימנים. התיקון לחוק צריך להיות שם, כאן זה לא המסגרת הנכונה.

מבחינתנו, בתיקונים העקיפים בהצעת החוק הזו היה אמור לבוא גם תיקון עקיף לאותם חוקים.

אבל למה דווקא במסגרת הזו? התיקון שאתם מדברים עליו הוא תיקון כללי. הוא רלוונטי לכל הפלטפורמות, לכל סוגי השידורים. הוא לא מדבר דווקא על ערוץ שעולה ל-DTT, נכון?

דווקא כן.

למה רק שם?

כי מדובר על אותו ערוץ נושאי, אותו ערוץ שבעתיד יעלה, אותו ערוץ כללי.

נניח ערוץ 2, ערוץ 10, 9 ו-24 שיעלו.

הוא לא יהיה מחויב לכתוביות ולתמלול. זה העניין.

זה נורא.

הוא חייב בחוק לפי חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים).

זה לא כתוב בחוק. אם גברתי תאמר שאתם תשקלו את הנושא ותשקלו תיקונים לחוקים שציינתי - - -

יש היום שידורים שקיימים ברשות השנייה תחת הסדרה של חוק התקשורת. אלה השידורים שיעברו שם, זה בדיוק אותו דבר. הקושי שלך, אם אני מבינה אותו נכון, הוא כבר עם השידורים שנעשים היום, זאת אומרת יש לך קושי עם מתכונת השידורים שמועברת היום, שלדעתכם יש בה חסרים שצריכים להיות מושלמים במסגרת של חקיקה.

זה לא מה שאמרתי.

אז למה היום זה בסדר וב-DTT זה לא יהיה בסדר?

זה לא מה שאמרתי, למרות שזה נכון בחלקו. ההצעה שלנו מדברת על שני דברים: ראשית, להסדיר את נושא הכתוביות והתמלול לטובת הציבור. הדבר השני, לשמור על איכות העברית.

זה כללי.

אלו ההצעות הכלליות. אם תבחרו בכלי משפטי אחר, אם תציעו חוק אחר לא במסגרת הזו אשמח לשמוע זאת.

הרעיון הזה צריך להיבחן, לא במסגרת הדיון על הכלי הטכני של דרך ההפצה אלא במסגרת תיקון לחוק הכתוביות ושפת סימנים. אנחנו כמובן לא יכולים להגיד שלא נכון לבחון את הדבר זה, פשוט לא זה הדיון ולא זה החוק.

נשמח אם תגישו הצעה כזו לתיקון כי אז אנחנו בעצם מתייתרים.

נא לקרוא סעיף 7, בבקשה.

"7. הפצת שידורי רדיו באמצעות תחנות שידור ספרתיות

(א)
הגורם המפעיל יפיץ באמצעות תחנות השידור הספרתיות את שידורי הרדיו של הגופים המפורטים בפסקאות שלהלן, אם ביקשו זאת, במסגרת ערוצי רדיו כמפורט באותן פסקאות:

(1)
רשות השידור – במסגרת שמונה ערוצי רדיו, לכל היותר;

(2)
גלי צה"ל – שידורי רדיו של צבא ההגנה לישראל (בסעיף זה – גלי צה"ל) – במסגרת שני ערוצי רדיו, לכל היותר;

(3)
בעלי זיכיונות לשידורי רדיו – במסגרת ערוץ רדיו אחד לכל בעל זיכיון.

(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), שידרו רשות השידור או גלי צה"ל שידורי רדיו, במסגרת ערוץ רדיו נוסף על הערוצים האמורים בסעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין, יפיץ הגורם המפעיל גם את שידורי ערוץ הרדיו הנוסף, אם ביקשו זאת רשות השידור או גלי צה"ל, בכפוף לקיבולת הפנויה להפצת השידורים כאמור.
(ג)
הגורם המפעיל יפיץ את שידורי הרדיו של גוף כאמור בסעיף קטן (א) ששידוריו הופצו בידי הרשות השנייה ערב היום הקובע באמצעות תחנות שידור ספרתיות, כאמור בסעיף 23(ב) – החל ביום הקובע; לא הופצו שידורי הרדיו של גוף מהגופים האמורים ערב היום הקובע כאמור, יהיה מועד תחילת הפצת שידוריו, בידי הגורם המפעיל, באמצעות תחנות שידור ספרתיות, בתוך זמן סביר מהמועד שבו הגיש בקשה להפצת שידוריו כאמור, ולענין שידורי רדיו בערוץ רדיו נוסף כאמור בסעיף קטן (ב) – בתוך זמן סביר מהמועד שבו קיימת קיבולת פנויה להפצת השידורים כאמור.
(ד)
הגורם המפעיל יפיץ את שידורי הרדיו, לפי הוראות סעיף זה, כך שאופן ההפצה, איכות שידורי הרדיו ואפשרות הבחירה של שאר המרכיבים של שידורי הרדיו, יהיו זהים לגבי כל הגופים ששידורי הרדיו שלהם מופצים כאמור".

זה חידוש שמתווסף בחוק, שבאמצעות המערך יופצו גם שידורי רדיו. הסעיף מפרט אילו שידורי רדיו יופצו באמצעות המערך: השידורים של רשות השידור – 8 ערוצי רדיו; שידורים של גלי צה"ל בשני ערוצי רדיו; והשידורים של בעלי זיכיונות לשידורי רדיו ושידורי הרדיו האזורי. הסעיפים הבאים עוסקים בזמן ההפצה.

אנחנו קושרים את זה לזמן הפצה כפי שדיברנו?

גם כאן דיברנו על זמן סביר אז גם כאן, אם הוועדה תחליט, אפשר להוסיף "זמן סביר שלא יעלה על..." כמו שדיברנו קודם. גם כאן, כמו בסעיף הקודם, מדובר על זה שאיכות שידורי הרדיו צריכה להיות זהה לכלל המשדרים.

למישהו יש הערות? מר סמירה, אתה לא בניגוד עניינים בסעיף הזה?

היועצת המשפטית יושבת לידי. בהסדר נכתב שאם היועצת לידי אז אני בסדר.

לא בדיוק.

לא בדיוק, היא אומרת.

אני לא אדבר בהיבט של התחנות, אני אדבר בהיבט של ההפעלה. לגבי עניין לוח הזמנים, המצב הוא אחר לגבי תחנות הרדיו.

אני מציע שנשאל את גב' בנדלר לגבי העניין הזה.

לגבי איזה עניין?

בסעיף פה מוזכרות תחנות רדיו, כולל גלי צה"ל, מר מנשה סמירה מתמודד עכשיו על תפקיד מפקד התחנה.

יש בעניין הזה הסדר ניגוד עניינים ואין שום בעיה.

מדובר רק על התשתית, לא מדובר על - - -. זה ברור, אם מדובר רק על התשתית התכנים ממילא כבר לא רלוונטיים בסעיף הזה.

אני רוצה להתייחס לעניין לוחות הזמנים כי במקרה הזה יש לנו אפשרות להתייחסות קונקרטית. מדובר על עליה מיידית במוּקְס הקיים. כלומר, אין כאן צורך להמתין להקמה. המקום קיים בתחנות הרדיו בתוך המערכת המשדרת ברגע זה, ולכן אם יהיה מקובל, אפשר להכתיב לוח זמנים ממש קונקרטי שאומר שמרגע אישור התיקון בתוך 3 חודשים ניתן לעלות ולשדר את תחנות הרדיו. זה ממש קונקרטי, זה לאלתר, זה מיידי. צריך 3 חודשים של התארגנות, התאמות, ממשקים וכו' ואני ממליץ, באופן כללי ובלי קשר לזה – בהזדמנות אחרת אמרתי את זה בנפרד אבל לא הבאנו את זה לידי ביטוי – שגם יש להגביל בזמן את הקיימים כדי שלא נצטרך לשמור להם מקום For good, למי שלא ירצה לעלות. ביקשו להגביל בזמן, כזכור, לגבי ערוץ הכנסת ורשות השידור, וכפי שהיועצת המשפטית של ועדת כלכלה בוודאי זוכרת גם את הערוץ בערבית. לכן אפשר לקבוע קונקרטית לגבי תחנות הרדיו, כאמור, עד 3 חודשים, אפילו פחות מזה, מרגע העברת התיקון.

מקובלת ההצעה של מר סמירה?

אני לא מבינה את ההצעה.

אומרים שלא להשאיר "כללי" ו-"סביר", אלא צריך להגדיר.

להגדיר את הזמן כמו קודם.

היא אומרת שלפני זמן. זה לא טלוויזיה, זה יותר קל.

זה צריך להיות 3 חודשים - - -

אבל לא צריך להגיד "זמן סביר".

כתוב בתוך חוק הרשות השנייה שביחס לקיימים – אנחנו נגיע לזה, זה לא רלוונטי לחוק.

- - -

זה מקובל עליכם?

מקובל, רק לא התיקון לחוק הרשות השנייה, אלא התיקון לחוק הזה.

ברור שהתיקון הוא תיקון לחוק הזה.

אני מומו נקוה, יושב-ראש ארגון נכי ישראל "גלגלים ברשת". לאחרונה, כמו שאתה יודע אדוני היושב-ראש, השקנו את אולפן הרדיו שלנו, אולפן רדיו מיוחד לציבור האנשים עם מוגבלות בישראל. אנחנו משודרים באינטרנט ועכשיו גם בכבלים ובלוויין, ב"יס" ו"הוט". אנחנו מבקשים שיאפשרו לנו גם להעלות את התחנה שלנו ל-DTT. זה מאוד חשוב לנו כי - - -

משרד התקשורת – לא צריך להסביר את החשיבות – מה האפשרות?

אתם מעוניינים להעלות את הערוץ, לא בדרך אינטרנטית, אלא בדרך הסטנדרטית, נכון?

כן.

היום, הדרך היחידה, בעצם, לשדר שידורי רדיו – וזה משהו שבעבר ניסינו לטפל בו בדרך אחרת שלא צלחה – זה באמצעות קבלת זיכיון על ידי הרשות השנייה. ניסינו לקדם מהלך של הפצת רדיו דיגיטלי באופן שירחיב את האפשרויות לערוצי רדיו נוספים. מהלך שניסינו קודם יחד עם משרד האוצר לא הושלם ולכן אין מתכונת אחרת. המתכונת היחידה היא קבלת זיכיון לשידורי רדיו מכוח חוק הרשות השנייה.

מתי ישמעו אותנו ב-DTT? זיכיון – אנחנו לא שם. אנחנו רוצים שישמעו אותנו.

מה שאתה בעצם אומר זה שאתם רוצים לעלות.

אנחנו רוצים שישמעו אותנו. מיליון נכים רוצים לשמוע את הרדיו, עכשיו איזה זיכיון או מי ישדר מה, אני לא יודע.

אתה אומר שאתה רוצה שישמעו אתכם לא דרך קבלת זיכיון לפי חוק הרשות השנייה.

אני לא יודע לנסח את הניסוח המשפטי. אני רוצה שישמעו אותנו בממיר הדיגיטלי הזה כי הממיר הזה, למעשה, הגיע למשפחות שאנחנו מייצגים.

המתכונת שקיימת כיום, לפי החוק, זה לפי זיכיון בחוק הרשות השנייה. אם יקודם הרדיו הדיגיטלי, יהיו עוד אופציות.

אם יורשה לי, עורכת הדין רובינשטיין, בשבע שלוש, הרי כמו הרדיו של מר שלמה נקוה, שזה ערוץ עבור נכים, יש את הרדיו החינוכי של קול ישראל, שלפי הנוסח כאן גם כן לא יכול לעלות. יש רדיו ערכי ציבורי וכל מיני סוגים כמו מה שעושה מוטי אמיר, נגיד, דרך בתי הספר והמכללות. יכול להיות שיש מקום לשקול להוסיף את פסקה (4), בהיבט של הרדיו, שאם רגולטור נתן אישור, רישיון, מכוח הרשות השנייה או מכוח הכבלים והלוויין או מכוח חוק רשות השידור, ישקול לפחות להעלות על ה-DTT כערוץ רדיו, זה לא סוף העולם.

לא סוף העולם, זה בטוח. אנחנו תמיד בעד להוסיף כל גורמי תוכן שיכולים בכל מתכונת שהיא. אני רוצה להבין את ההצעה שלך, אתה אומר שאחד משלושת הגורמים - - -

למה אין לו רישיון? מה הוא צריך לעשות כדי לקבל רישיון כמה שיותר מהר?

לאחרונה הוא אכן קיבל רישיון, על "יס" לפחות, כמשדר ערוץ רדיו.

הוא קיבל אישור.

אישור, סליחה. אבל הרגולטור עשה איזו שהיא בדיקה לגבי בקשה.

היום אתה משדר על גבי "הוט" ו"יס", כמו שמפיק ערוץ עצמאי משדר תוכן, אתה משדר שידורי רדיו.

אז מה הבעיה? למה לא לקדם - - -

יש כרגע סעיף שאומר ערוץ נושאי. יש ערוץ נושאי.

כן. אנחנו מתנגדים לזה, נכון.

רדיו נושאי, ואז ברגע שהרגולטור - -

לא צריך רדיו נושאי.

- - -

יש למישהו התנגדות שערוץ הנכים יעלה על הפלטפורמה הזאת? יש למישהו התנגדות לרעיון? אף אחד לא מתנגד.

מר ניצן חן, יושב-ראש המועצה, אתה יכול להסביר לנו באיזו מתכונת הם משדרים היום? אני לא מכירה את זה.

עד לפני מספר חודשים הם היו ערוץ אינטרנטי. אין עליהם שום פיקוח.

הם כמו "נשיונל ג'יאוגרפיק". אני מבקשת אישור להעלות אותם. ברצוני אני מעלה אותם וברצוני אני לא מעלה אותם. כשרצינו להעלות אותם, ביקשנו אישור והעלינו אותם. זה לא מוסדר בחוק.

לצורך מתן אישור ל"יס" כדי שהערוץ הזה ישודר, ערוץ אודיו לכל דבר ישודר ב"יס". החברה מגישה אישור למועצה או ליושב-ראש המועצה, זה נבדק. אישור רגיל של ערוץ. אנחנו עושים את זה באופן תדיר, חדשות לבקרים.

חלים עליו הכללים שחלים עלינו, היינו, הוא לא יכול לשדר פרסומת, למשל.

עו"ד נגה רובינשטיין, יש לנו פיתרון לזה?

אנחנו לא יכולים, כמובן, להתנגד לעלייה של כל ערוץ רדיו רלוונטי. לא נכון בעיני לצמצם את זה לערוץ אחד מסוים עם פנים ושמות.

ברור. אבל אפשר למצוא תשתית שהוא ומי שדומה לו יוכלו לעלות עליה.

הערוץ הוא לא למטרות רווח.

אפשר לחשוב איך לעשות את זה, לחשוב על פיתרון.

איך אפשר לתת להם פיתרון מהיר, רישיון?

כל עוד לא קיים רדיו דיגיטלי, אין אפשרות למדינה לתת להם לעלות.

אנחנו נאשר את הסעיף כמו שהוא. אנו מבקשים לישיבה הבאה להביא הצעה לסעיף קטן (ה) שפותר את הבעיה הזו.

מה עם הרגולציה?

בדיוק. מה עם הרגולציה?

איזו רגולציה?

של הרדיו.

כל ערוץ שיעלה מצריך רגולציה.

אתה מתכוון: כל ערוץ רדיו.

- - - כלפי ערוצים אחרים שאין עליהם רגולציה. כל ערוץ שהוא, לא חשוב. 106, 108 לא חשוב.

לערוץ 106 יש רגולציה.

אין רגולציה. מי שאמר, לא יודע על מה הוא מדבר. אין רגולציה. תפסיקו לאחז את העיניים פה. זה מעצבן, יש כאן דברים שלא עושים אותם. זה לפרוט כאן את כל - - -.

עשו את זה כבר בסעיף הקודם לגבי הערוצים הייעודיים. נכון? זה כבר נעשה, זה כבר נחתם. אחרי שהערוצים היעודיים קיבלו.

זה לא נכון. לא קיבלו. עוד אין ערוצים יעודיים.

הערוצים הייעודיים קיבלו. הנושאיים לא קיבלו.

קיבלו כבר, נכון? זה כבר נפרץ. אחרי שזה נפרץ הכול נפרץ. הם עברו כבר.

לא עברו.

מר דוד בן בסט, הנושאיים לא עברו. היעודיים עברו.

היעודיים עברו.

סיכמנו לאשר את הסעיף כמו שהוא ועד הישיבה הבאה תביא גם הצעות לרגולציה לכולם. חברים, שיחות פנימיות תעשו בחוץ. אנחנו מצביעים על סעיף 7.

אני מבקשת, לפרוטוקול, שהנושא החדש, כפי שביקשתי לגבי הגורם המפעיל, בסעיף 2, יחול גם על סעיף 7.

הגשת רוויזיה. מה את רוצה?

אני רוצה שיהיה ברור בפרוטוקול שהנושא החדש חל גם על סעיף 7. בקשה לדיון חדש.

מי בעד סעיף 7 כהצעת החוק הממשלתית? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
בעד סעיף 7 – רוב

נגד – מיעוט
הסעיף נתקבל.

הסעיף אושר. מחכים לתוספת לישיבה הבאה. סעיף 8.

ברור לנו שהערוץ שמשרת את הנכים חשוב, אבל צריך לזכור, לקראת הדיון הבא, לקחת בחשבון כמה דברים: אחד, עלויות, האם הם ישלמו כמו כולם? כי ברור שצריך לממן וזה עולה הרבה כסף, זה לא כמו באינטרנט. הדבר השני, מי כן ומי לא.

תעשה את התיאומים מולם.

אתה מקשה עלינו, מר סמירה?

חס וחלילה. אני רק אומר שצריך לקחת את זה בחשבון.

מר סמירה, המדינה מוכנה שהערוץ הזה יעלה חינם ואין לזה עלויות.

אבל כדאי מאוד שיהיה לזה מענה.

כשהמדינה רוצה משהו, היא מסדירה את זה בחקיקה.

נא לקרוא את סעיף 8.

אם גוף מסוים לא יהיו לו עלויות הפצה, גם לתחנות הרדיו לא יהיו עלויות הפצה.

תגישו. בבקשה סעיף 8.

"8. הפסקת הפצה של שידורים. השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע נסיבות ותנאים שבהם יפסיק הגורם המפעיל להפיץ את שידוריו של גוף מהגופים האמורים בסעיפים 6 ו-7 וכן נסיבות ותנאים שבהם יהיה רשאי הגורם המפעיל להפסיק הפצה כאמור."

הגופים המפורטים בסעיף 6 ו-7 הם: בסעיף 6 משדרי טלוויזיה ובסעיף 7 משדרי הרדיו. השר יכול לקבוע בתקנות סיבות שיאפשרו להוריד אותם. למשל, גורם שלא שילם דמי הפצה, השר יכול לקבוע בתקנות שהשידורים שלו לא יופצו באמצעות המערך.

מה עוד חוץ מזה?

תקנות באישור ועדת הכלכלה, כמובן. עוד הערות?

כדאי לחשוב במסגרת התקנות – אולי לא בחוק אבל אני רוצה לומר את זה – על זמן מינימלי. לא רק כשהוא רוצה לצאת במהירות. כי אם אנחנו מדברים על ערוצי טלוויזיה, יהיה ציבור בישראל שבגלל אותו גורם שעלה לפלטפורמה הזאת יתנתק מפלטפורמה אחרת ויבוא בגללו לפה, ואם הוא בורח אחרי חצי שנה, אותו ציבור - - -

יש נסיבות ותנאים.

לכן אני אומר כאן שיש לקחת את זה בחשבון.

מה זה נסיבות ותנאים?

הנסיבות והתנאים הם בדיוק השיקולים שהשר יצטרך לשקול מבחינת טובת הציבור. זה יהיה באישור ועדת כלכלה.

האם יהיה אפשרי להכניס גם מינימום של זמן בדבר הזה?

אנחנו נצטרך לשקול את זה. החוק לא מונע את זה כרגע. אני מציעה לא להגביל עכשיו שחקנים חדשים, כבר להגיד להם שאם לא יעלו לכך וכך זמן אז יהיה ככה. אנחנו רוצים לעודד.

זה לא להעלות, זה להוריד.

מר מנשה סמירה מדבר על תקופה מינימלית של שידור.

אני מדבר על ציבור שירכוש ממיר בגלל ערוץ מסוים וחצי שנה לאחר מכן הערוץ הזה יברח.

אם הוא פשט רגל, מה תעשה?

בדיוק. ואם הוא ערוץ גרוע ולא רוצים לראות אותו, אתה תכריח אותו?

צריך לתת את הדעת על הדבר הזה. מה המשמעות שלו.

מי בעד סעיף 8 עם השינוי של אישור הוועדה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 8 – רוב
נגד – מיעוט
הסעיף נתקבל.

3 בעד, שהם רוב. הסעיף נתקבל.

הכוונה הייתה להתקדם היום עד אחרי הצהרים אבל לאור מקרה מצער של פטירת קרוב משפחה של מנהלת הוועדה, גב' לאה ורון, כל הצוות והיועצת המשפטית שכבר עזבה אותנו, נאלצו לעזוב ללוויה. לכן ניאלץ לנעול את הישיבה מוקדם מהצפוי. תודה רבה על ההשתתפות.
<הישיבה ננעלה בשעה 12:40.>