PAGE
19
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

1.11.11

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 208
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, כ"ו בתמוז התשע"א (1 בנובמבר 2011), שעה 15:00

ישיבה חגיגית: הצדעה לעולי גיאורגיה בישראל

חברי הוועדה: דני דנון - היו"ר
אברהם מיכאלי – מ"מ היו"ר

נינו אבסדזה

זאב אלקין

דניאל בן סימון

רוברט טיבייב

שלמה מולה

אנסטסיה מיכאלי

מרינה סולודקין

ליה שמטוב

מאיה שריר
משרד החינוך

רומן שניידר
משרד החינוך

שלום גדעון
משרד הרווחה והשירותים החברתיים

תקוה לוי בר
חונכות עסקית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

וחטנג ג'אושוילי
שגריר גיאורגיה בישראל

דוד אזיזוב
רב בית הכנסת בטביליסי

דר' אופיר יעקב
מנכ"ל הקונגרס לשעבר

אלגרה אמרו בן יצחק
מנהלת מח' השידורים בשפות, קול ישראל

אברהם זוהר

שוטה יעקבשווילי

רחל בר לביא

לב ברדני
מנהל רשות הקליטה, עיריית אשקלון

אנה בן דוד
הקונגרס העולמי גיאורגי, חיפה

שבתאי צור
שגריר ישראל לשעבר בגיאורגיה

דוד בן דוד
הקונגרס העולמי גיאורגי, חיפה

מירי אמשיקשוילי


שלום מיכאלשוילי


מיכאל חן

מירבי ג'נשוילי

אברהם שם טוב

שמעון מאור

סילביה מאור

אהרן יעקובי

אליהו מיכאלשוילי

תמרה סטיאשוילי
הקונגרס העולמי גיאורגי, נהריה

לאה חסין

מיכאל בבר

אברהם דוד

גבי קיקו

שמעון סימוני

יצחק מושיאשוילי

דוד מנשרוב

יעקב מושיחוב

אינה ישראלי

דנה גורדון

ס.ל. חבר המתרגמים בע"מ

הצדעה לעולי גיאורגיה בישראל

צהריים טובים לכל החברים שהגיעו. הנני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה והקליטה של הכנסת. יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת דני דנון, מתנצל כי הוא מתעכב כמה דקות בישיבת ועדת הכלכלה. יש לנו שם חוק שאנחנו מקדמים בעניין איסור אלכוהול. זה חוק שמדינת ישראל מעודדת ומנסה ככל הניתן למנוע שימוש באלכוהול לגילאים שונים, הדיון שם התחיל לפני יותר משעה והדיון נמשך. אנחנו עזבנו את הדיון וחבר הכנסת דנון יצטרף אלינו בהמשך.

מכיוון שיושב ראש הוועדה, ביוזמתו, החליט להקדיש ישיבה חגיגית לכבוד עולי גיאורגיה בישראל, אני וחבריי, חברי הכנסת, נענים לבקשתו של יושב ראש הוועדה ובאנו לפה לכבד אותנו. נמצאים איתנו חברי כנסת, שאני שמח שהם נמצאים כעת פה, ובוודאי יצטרפו אלינו חברי כנסת נוספים. חברת הכנסת מרינה סולודקין היא הוותיקה שלנו, נמצא איתנו חבר הכנסת דניאל בן סימון, נמצאת איתנו חבר הכנסת נינו אבסדזה, שמי שלא מכיר אותה, עוד מעט נכיר אותה, חברתנו, ידידתנו. נמצאת איתנו חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי וחברים נכבדים אחרים שנמצאים פה. באמת לא היתה התארגנות להזמין את כל העדה, תבינו, הוועדה החליטה, בגלל המקום המוגבל שיש לישיבה הזאת קבוצת אנשים שאולי חלק אפילו שהוזמנו לפה, אני מקווה שהם ישדרו הלאה, חלילה, שלא לפגוע באלה שלא נמצאים פה. אנחנו שמחים לארח גם את שגריר גיאורגיה בישראל, מר וחטנג ג'אושוילי, שהוא כבר מדבר קצת עברית, אבל במשך הזמן אם הוא יצטרך משהו לתרגם, נתרגם. נמצא איתנו השגריר לשעבר של ישראל בגיאורגיה, שהוא בעצם הקולגה של וחטנג, אבל לשעבר. במשך הדיון אולי ניתן לכמה מהחברים פה להתבטא ולדבר, כדי להראות את העשייה והקליטה של יהודי גיאורגיה בישראל מאז עלייתנו לארץ לפני כ-40 שנה. אני חושב שאם מדברים על הוקרה ועל הצדעה לקבוצות שונות באוכלוסייה, שכל מדינת ישראל כולה בנויה מקבוצות שונות של עלייה שהגיעו לארץ, אם זאת העלייה שהגיעה בשנות ה-50 מצפון אפריקה, דני הגיע יותר מאוחר משנות ה-50, נכון, דני?

ה-70.

האוכלוסייה הנכבדה שהגיעה מצפון אפריקה, הם סייעו בהקמת המדינה ועיצובה של המדינה במשך שנים, ולאחר מכן כמובן ממדינות שונות הגיעו עולים והעלייה הגדולה שהחלה מברית המועצות לשעבר. יושבים פה אנשים שחלק הגיעו כבר בשנת 67', הם היו הראשונים שפרצו את העלייה מברית המועצות ויצאו לישראל, כולם אזרחים, שלושת האחים, הרבנים מיכאלשוילי מכפר חב"ד וקרית מלאכי, הרב יעקב מיכאלשוילי, הרב משה מיכאלשוילי, הרב בן ציון מיכאלשוילי, הם בעצם הראשונים שהעזו...

כל מיני משפחות שבאו לפה ב---

אני מדבר על העלייה החדשה, לא דיברתי על העלייה הקודמת והקודמת, כי יש פה עלייה שהגיעה לארץ לפני 150 ו-160 שנה, 200 שנה, והם באמת מבוני המדינה וההיסטוריה שלהם צריכה להילמד גם במדינת ישראל וגם לעולים החדשים, שיבינו איזה חלק יש לכל אחד מהעלייה הוותיקה גם היום.

אחר כך הגיעו חברינו מברית המועצות, אנחנו גם שייכים לברית המועצות לשעבר, מרינה מייצגת את הקבוצה היותר ותיקה של העלייה מברית המועצות, אנסטסיה הגיעה קצת יותר מאוחר, אבל אנסטסיה שייכת גם לקבוצה של העלייה מברית המועצות ממדינות שונות ואני וחברת הכנסת ליה שמטוב הגענו מגרוזיה דאז, גיאורגיה, קוראים לזה היום. אני כבר 40 שנה בארץ כמעט, ליה הגיעה קצת יותר מאוחר, אבל היא כבר עולה ותיקה. אני מדבר כרגע על חברי הכנסת, אבל כמובן כל אחד ואחד מכם יש לו היסטוריה מיוחדת ועבר שכל אחד בוודאי חווה לפני הגעתו ואחרי הגעתו לישראל, כל אחד נקלט בצורה מיוחדת לו.

אין ספק שאפשר לומר דבר אחד על העלייה מגיאורגיה, שזו עלייה מיוחדת במינה, לא רק בכך שהם היו בברית המועצות לשעבר פורצי הדרך והם נאבקו בשלטונות הקומוניסטים בצורה שהרבה לא העזו לעשות את זה. כל זה נובע מהיסטוריה של יהודי גרוזיה, יהודי גיאורגיה בגרוזיה. כל אחד אומר תקופות כאלה או תקופות אחרות, אבל אנחנו מעל אלפיים שנה נמצאים בגיאורגיה ועברנו היסטוריה מאוד מאוד מיוחדת וזה חישל וחינך אותנו, את היהודים, כשחיינו שם, כשידענו בתקופות הכי רגישות, בתקופת ברית המועצות לשעבר, לבוא ולדרוש את מקומנו, את מקום מגורינו, במולדת, שנכון שלא נולדנו פה אבל המולדת ששייכת לעם ישראל. תמיד יהודי גיאורגיה אמרו, יש לנו שתי מדינות, מולדת שנולדנו בה ומולדת שעוד לא הגענו אליה והיא ארץ ישראל שהיא ארץ שלנו, ולכן המשפט המפורסם של 'אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני', אצל יהודי גרוזיה זה לא היה רק אמירה בערב שמחה של חתן וכלה, אלא זו היתה תפילה תמידית, והמסורת של העדה הגיאורגית, המסורת היהודית, שהרבנים שלנו, בזכות מסירות נפש גדולה שמרו ושימרו לנו את היהדות, המסורת הזאת החזיקה אותנו בצורה ייחודית ושונה מאשר במדינות אחרות בברית המועצות לשעבר, שלצערנו השלטונות הקומוניסטים שללו מהם את האפשרות לחיות חיים יהודיים. הרבה אחים שלנו נאלצו לעזוב את היהדות, או התבוללו, או נאלצו להקים משפחות מעורבות. את המחיר של זה ראינו בעלייה הגדולה האחרונה מברית המועצות לשעבר, אחים שלנו שהגיעו עם בעלים או נשים או ילדים שנולדו במסגרות הנישואים שהם הקימו, שהיום יש לנו בעיה, לצערנו, בעיה אחת גדולה במדינת ישראל של מאות אלפים של יהודים זכאי חוק השבות שנמצאים בישראל, והם נמצאים בסטטוס כזה או אחר שאנחנו מנסים לעזור ולהחזיר אותם בצורה מלאה לחיק היהדות, שהילדים שלנו יוכלו להתחתן אחד עם השני. אבל בעניין הזה בגיאורגיה, בגרוזיה, בגאווה אנחנו אומרים שאנחנו שמרנו על ההיסטוריה והמסורת והאמונה היהודית בצורה כזאת שהתבוללות אצלנו במשך התקופה שחיינו בגרוזיה, עד לפני 30-40 שנה, כמעט ולא היתה. זאת היתה גאווה של הקהילה כולה, שיהודים שמרו על יהדות ועל נישואים יהודיים והמסורת היהודית נשמרה. זה הדבר שדחף את המשפחות היהודיות מגיאורגיה לעלות לארץ לישראל ולהילחם בשביל ארץ ישראל. ומי לא זוכר את המלחמה המפורסמת ביותר שניהלו 18 המשפחות היהודיות מגרוזיה שכתבו את המכתב המפורסם לראש הממשלה שלנו, גולדה מאיר ז"ל, ולמזכיר האו"ם, על רצונם ובקשתם לעלות לישראל. המכתב הזה הוא מכתב היסטורי שהאומות כולן ועם ישראל במיוחד קוראים ויקראו במשך שנים רבות כדי להבין מה זאת לחימה יהודית, מה זה רוח יהודית ובזכות היהודים הראשונים, הגיבורים האלה, הגענו בעלייה הגדולה מאז שנות ה-70 לארץ ישראל.

אני חושב שהיום הזה הוא יום שבו אנחנו מציינים את הדברים האלה באופן בולט, בעשייה שלנו בארץ, מאז שהגענו בעליות השונות, בעשייה היומיומית אנחנו כעדה האבורג'ית, הגיאורגית והגרוזינית, כולם ביחד, עשה את חלקו כל אחד לטובת מדינת ישראל, תרם את חלקו למדינת ישראל וברוך ה' אנחנו יכולים לומר בגאווה רבה שהעלייה החדשה, אני מדבר כרגע על העלייה החדשה, נקלטה גם בזכות העולים הוותיקים שפגשו אותנו וקיבלו אותנו פה ואנחנו צריכים לומר תודה על כך שאנחנו הפכנו היום באמת לאזרחים טובים במדינת ישראל. גם הדור הצעיר שלנו ברוך ה' ממשיך את הדרך של האבות במובן של אמונה בעם ישראל ומסירות למדינת ישראל ואנחנו יכולים לומר בגאווה שהדרך הזאת נמשכת.

ודאי שאני אטעה אם אני לא אזכיר פה כמה וכמה אנשים דגולים שקיבלו את העדה בזמנו, בקליטה הראשונית שלהם בארץ. נמצאת פה איתנו גב' בר לביא, אני רואה שהיא נכנסה כרגע, אשת רפי בניאשוילי, רפי בר לביא, מי שבוודאי זוכר אותו מהתקופות הראשונות של העלייה, שהוא זה שליווה, יחד עם עוד הרבה חברים שאתם תזכירו בהמשך הדברים שלכם, כחלק מהראשונים האלה שקיבלו אותנו פה כעולים ובמסירות של טיפול בקליטה של העולים החדשים עזרו לנו פה להיקלט בארץ ו אנחנו מודים להם על כך שעזרו לנו, עזרו לנו להיות אזרחים טובים במדינת ישראל.

מכיוון שאני רוצה שאת הדיון הזה ננהל פה קצת בשיחה של כמה וכמה חברים, אני אתחיל עם חברי הכנסת, כי אני יודע שכל אחד מהם יצא באמצע ועדה וכולם צריכים לחזור לשם. אני אתן לכמה חברי כנסת שנמצאים פה להגיד כמה מלים ולאחר מכן אני אשתף אתכם בשיחה שננהל פה. אני מבקש גם משגריר גיאורגיה להגיד כמה מלים אחר כך, כדי שנשמע גם את המארחים שלנו במשך 2,000-2,600 שנה בגיאורגיה.

כן, חברת הכנסת סולודקין, בבקשה.

קודם כל ברוכים הבאים. יש לנו כבוד לקבל כאן ביום מאוד חשוב בכנסת ולומר לכם שאנחנו אוהבים את יהדות גרוזיה, אנחנו חלק מכל היהדות של ברית המועצות ואנחנו גם מצדיעים לכם. חברי הכנסת, כמו שהמשפחות של יהדות גרוזיה נלחמו על הזכות שלכם להגיע לכאן, כך גם המשפחה שלי. אני הייתי במחתרת היהודית וגם המחתרת שלמדו מסורת במוסקבה, באותם החוגים שנתן שרנסקי היה. הדרך שלנו למדינת ישראל היתה קשה, גם כאן אני לא יכולה לומר שקיבלו את כולנו בכבוד הראוי ואני חושבת שהמאבק שלנו, שכל ההבדלים, יהדות מזרח, יהדות מערב, שנלחמנו עבור השוויון במדינה שלנו, ואני אגיד לכם שהתרומה שלי בכנסת בנושא של יהדות גרוזיה, כשציפי לבני שאלה אותי מי מהעיתונאים בשפה הרוסית הטובים ביותר, אני נתתי את השם של נינו אבסדזה, הנה היא יושבת פה. אז ברוכים הבאים ונמשיך את המאבקים שלנו כאן.

תודה, מרינה.

בבקשה, חברת הכנסת נינו אבסדזה.

חברת הוועדה גם.

כל מי שנמצאים פה הם חברי הוועדה.

כן, אבל מבחינתי זה נורא סמלי, כי אני פעם ראשונה בישיבת הוועדה דווקא בנושא שהכי קרוב ללבי. קודם כל תודה רבה לחבר הכנסת אברהם מיכאלי, בהחלט לדעתי זה עניין לא רק סמלי אלא מאוד חשוב ומעשי שאנחנו מציינים יום כה חשוב בכנסת ישראל. כמובן תודה רבה לחבר הכנסת דני דנון שהבנתי שבעוד כמה דקות יצטרף אלינו.

אני לא אדבר הרבה, אני אעלה רק שלוש נקודות שמבחינתי הן ממש חשובות וגם רגשיות. הנקודה הראשונה היא רגשית לחלוטין, בתור ילדה בת ארבע, חמש מקסימום, אחד הזיכרונות הראשונים שלי בחיים היה בן אדם שהיה שכן שלי בטביליסי, גר לא רחוק מאיתנו, עבד במאפיה לא רחוק מהבית שלי ובכלל קרוב לבית שבו נולד השגריר, רק שהוא אז עוד לא נולד, כי זה היה ב-69', משהו כזה, והוא לא היה שייך לאותן 18 משפחות, כי 68' אני עוד לא בטוח זוכרת, אבל הוא עזב את גיאורגיה בסביבות 70'-71' ואני זוכרת איך בכו שני הצדדים, איך בכו האנשים השכנים, יהודים ולא יהודים, שגרו שם בשכונה שליוו אותו ואיש לא ידע אם נראה אותו מתי שהוא עוד, ואני יודעת איך בכה הצד היהודי, מי שהיו בדרך לפה, בדרך הביתה, ועדיין היה נורא כואב להם להשאיר את מה שהם משאירים בטביליסי. אני חושבת שכל זה בהחלט נשמר ונשאר, ואמר חבר הכנסת מיכאלי, ובצדק גמור, לאלה שיצאו מגיאורגיה, ברור שהבית שלנו כאן, אבל גיאורגיה היתה בהחלט אמא בשביל היהדות שחיה שם במהלך 2,600 שנה, ואני חושבת שהסיפור הזה שממש נשאר בזיכרוני, אני לא זוכרת את השם של בן האדם, אבל אני זוכרת איך שני הצדדים בכו מזה, גם משמחה, דרך אגב, זה לא היה רק בכי של עצב שלא נראה את בן האדם, גם משמחה וגם מעצב, ולדעתי זה חשוב וזה נשמר.

נקודה שנייה. חבר הכנסת מיכאלי, עשיתי חשבון הבוקר, כמות האוכלוסייה הגיאורגית בארץ היא בערך 1%-1.5% מהאוכלוסייה הכללית בישראל, כמות הנציגים הגיאורגיים בכנסת פי שניים וחצי יותר גדולה מבחינת האחוזים, יש לנו 2.5% נציגות.

בלי עין הרע, שלא יוציאו לנו---

אנחנו יכולים להתגאות, יחסית לכמות האוכלוסייה, יש פי 2.5 נציגות גיאורגית בכנסת.

נקודה שלישית ומאוד חשובה, כיוון שאני מסתכלת על הבסיס שבנינו במשך 2,600 שנה, זה בסיס שנשמר כעת ביחסים בין המדינות, גם בזכות הקהילה היהודית שנשמרה בגרוזיה והגיעה לפה, יש יחסים בין גיאורגיה לישראל, יחסים מאוד חשובים, ואני כאן מטעמי כחברת כנסת רוצה לומר תודה רבה לשגריר הגיאורגי על זה שבהצבעה באונסק"ו גיאורגיה היתה בין המדינות שלא הצביעו בעד הכנסת הפלשתינים. מכיוון שנמצא פה השגריר, אני בכל זאת אפנה אליו בשפת האם שלו (מדברת ברוסית). תודה רבה.

תודה רבה לחברת הכנסת אבסדזה.

אני מבקש מחברי, חבר הכנסת דני בן סימון, לומר לנו כמה מלים.

אני קודם כל מתנצל שפלשתי לכינוס לא לי. בדרך לפה שאלו אותי 'לאן אתה הולך?', אמרתי, 'אני הולך לכינוס של יוצאי גיאורגיה', אמרו לי 'מה לך וליוצאי גיאורגיה?, הרי אתה לא משם', אמרתי 'אני מתנצל', פעם נוספת, 'שמרוקאי בא לכינוס של גיאורגים', אמרו לי, 'זה לא הולך יחד'. לכן שתי התנצלויות ורק כדי לומר כי מי שעלה פעם תמיד נשאר עולה, לא חשוב מאיפה. יש פה ויכוח בארץ הזאת, מי בנה יותר, מי חלוץ יותר, מי עשה יותר, זה ויכוח שלא נגמר מאז 48', ותמיד אלה שהיו לפני לוקחים לעצמם את התהילה של בוני הארץ, ואני בא ממפלגה כזאת של מייסדים, מפלגת העבודה, גם מה שנשאר ממנה, עדיין יש תחושה של מייסדים, לכן אני בא רק לומר שכל עלייה מביאה איתה תרומה יוצאת דופן, לא רק לבנייה, אלא לעיצובה ודמותה של החברה הישראלית, עיצוב אופייה, ולא פחות חשוב מאשר להקים את היסודות, זה להקים את הקומות, וכל עלייה מביאה איתה... אני עליתי לארץ סמוך לעלייה של גיאורגיה, שעשתה הרבה מאוד רעש בתחילת שנות ה-70', לכן באתי רק לומר שמעולה לעולה כוחנו עולה, ובמובן הזה תמשיכו לתרום ולעצב את החברה הישראלית, כי זה המאבק האמיתי, עוד לא סיימנו לעצב את פרצופנו. אנחנו בבנייה של דמותו של הישראלי, וכל עולה מוסיף נדבך לאותה דמות וככל שתתמידו במאבק הזה, כך המשקל התרבותי והערכי של עליית גיאורגיה יבוא לידי ביטוי בפרצופה האמיתי של החברה הישראלית. תודה רבה לכם.

רק תציין כמה עולי מרוקו יש וכמה חברי כנסת.

אתה שואל מישהו שבמפלגת העבודה לא לוקחים את המרוקאיות שלו כדבר מובן מאליו, אומרים שקצת ברחתי מהמקורות. אתה לא מדבר, נגיד, עם עמיר פרץ, שהמרוקאיות שלו גם ניכרת עליו וגם בצורה שבה הוא מדבר. אני, אומרים שקצת התחפשתי, ולכן אני בא לפה כדי להדגיש את השורשים שלי. אני בא לומר שהייתי ונשארתי ואני גם גאה במורשת שאני מביא איתי, וכל אחד, בניגוד למדינות אחרות, צריך לשמור על המורשת ולצרף אותה לנדבך של כל המורשות, כדי ליצור את המורשת הישראלית.

בנושא המטבח האמיתי, אל תתחרו איתנו. תעשה לי טובה, עם הגיאורגים בנושא המטבח לא מתחרים.

אז אני יכול להגיד שיצאתי בשלום מהכינוס? כי יש כאלה שדואגים בחוץ.

אני מביא לך כמה ברי סמכא מהעדה שאמרו שהשורשים שלנו ושלכם מאותו מקום.

אתם ספרדים או אשכנזים?

אתה עוד לא בחוץ. אז אומר לי בר סמכא בעדה, בשם באבא סאלי, שהשורשים שלנו מאותה קהילה. אני לא יכול לחלוק על זה, אני אומר לכם מה שנאמר לי, זה נושא מעניין וחשוב ולכן נדון בזה בהמשך. תודה לחבר הכנסת דני בן סימון.

חבר הכנסת רוברט טיבייב, בבקשה. מי שלא מכיר את רוברט, אני חייב להגיד, הוא שכן שלנו, לא בכנסת, הוא הגיע מקווקז.

באמת אנחנו שכנים, אני חושב שאנחנו שכנים טובים. את היחסים בין יהדות קווקז ויהדות גרוזיה אני, באופן אישי, התחלתי מאז... אני רוצה לספר סיפור אישי שלי. ב-92'-94' הייתי מנהל קרן התחייה, ארגון יהודי, שם בקווקז, ולמזלי הכרתי בן אדם מאוד מקסים, עכשיו אנחנו ממש חברים, חברים טובים, לב ברדני, הוא היה הנציג של הסוכנות בבאקו, ואיתו עשינו שם המון המון דברים. מעבר לכך אני לא יכול להגיד על כל הפעילות שאנחנו עשינו שם, חלק מהדברים אני כן יכול להגיד, בעזרתו ממש לקחנו את היהודים מבתי יתומים שם מקווקז והבאנו אותם לפה לארץ ועזר לנו יהודי מגיאורגיה, לב ברדני, נציג של הסוכנות היהודית ובשם כל יהודי קווקז אנחנו אומרים, לב, תודה. באמת תודה. זה מה שמגיע לך.

כמה דברים על היהדות. זה מה שאני אומר כל הזמן לחבר'ה יוצאי קווקז, אני אומר להם, חבר'ה, יש לנו במה להתגאות, היהדות שלנו כל כך עמוקה. סיפור שלא כולם מכירים, גם ליהודי גיאורגיה יש במה להתגאות, השורשים העמוקים של היהדות באים מתוכנו, מי שרוצה או לא רוצה, זה שלנו, אף אחד לא יכול לקחת את זה מאיתנו והמקום הטבעי הברור זה ארץ ישראל. אני מסכים עם נינו שאנחנו לא צריכים לשכוח ולנתק את היחסים עם גרוזיה, רוסיה, וכן הלאה, אבל זו ארצנו. את הביטוי שמעתי מיהודי גיאורגיה 'זו ארצנו'. אז אני רוצה להגיד לכם, לבי איתכם. פגשתי פה נציג של יהודי גיאורגיה, חברי הטוב, אברהם מיכאלי, איתו ביחד אנחנו עושים המון דברים, כמו שאר חברי הכנסת מגיאורגיה. את אברהם אני רוצה להדגיש במיוחד, הוא מייצג את הקהילה בצורה מכובדת ביותר. אברהם, תודה לך.

תודה לך.

חברתי, חברת הכנסת ליה שמטוב.

שלום לכולם, אני מברכת אתכם פה בכנסת ישראל. לפני שנה, כשהייתי יושבת ראש ועדת העלייה והקליטה, יזמתי אירוע ל-40 שנה לציון מסורבי עלייה. זה היה לי אישית חשוב מאוד, כי גם המשפחה שלי היתה ממסורבי עלייה ואנחנו חיכינו שמונה שנים עד שקיבלנו אישור לעלות לארץ. אני גדלתי במשפחה, הייתי ילדה קטנה עוד, ובשנות ה-60 אבא שלי כל הזמן האזין לרדיו קול ישראל וכל מה שהוא שמע שם, דיברו באידיש, הוא היה מספר לאמא ואני גם שמעתי, ואז פעם ראשונה שמעתי על המכתב של 18 המשפחות. אני ילידת 58', אז הייתי בת 8, הייתי כבר ילדה גדולה, ואז אבא שמח מאוד, זה שראש הממשלה דאז, גולדה מאיר, היא קראה את המכתב הזה מעל במת הכנסת והמכתב הזה נכתב לאו"ם וכל העולם היה מזועזע, איך לא נותנים לעולים מברית המועצות לעלות לישראל, ואז הוא אמר שזהו, הגיע הזמן וסוף סוף ייתנו לנו אישור וייתנו למשפחות אחרות לעלות לישראל. אני חושבת שהמכתב של ה-18 משפחות האלה נתן את הדרך ובאמת בשנות ה-70 התחילה העלייה הגדולה.

אנחנו פה במליאת הכנסת ציינו יום ל-20 שנה לעלייה מאתיופיה, מבצע שלמה, וחבר הכנסת שלמה מולה בנאום שלו אמר, לפני שהגעתי לישראל חשבתי שכל היהודים הם שחורים, הוא לא ידע, כששמעתי את זה נזכרתי כשאבא שלי אז אמר, 'יהודים מגרוזיה כתבו את המכתב', אמרתי, 'מה? יש יהודים בגרוזיה?' אני גם לא ידעתי, אני לא ידעתי שבגרוזיה יש יהודים.

אז באתי לפה להגיד לכם תודה, כי בזכותכם אנחנו פה, אני פה, המשפחה שלי פה, ומיליון יהודים שהגיעו בשנות ה-90 והעלייה שלנו שינתה את הארץ שלנו בכל התחומים וכל הכבוד ותודה רבה.

תודה לך, חברת הכנסת שמטוב.

נמצאים איתנו גם נציגים ממשרדי הממשלה השונים. נמצא כאן נציג משרד הרווחה, מר גדעון שלום, בבקשה.

אני רוצה להביא את ברכת שר הרווחה והשירותים החברתיים, משה כחלון, והמנהל הכללי נחום איצקוביץ, על הקליטה החברתית המוצלחת של העולים, הן ברמת הפרט, המשפחה והקהילה, וחברי הקהילה השתלבו בצורה טובה מאוד בחברה הישראלית, תורמים לשגשוגה ופיתוחה ואנחנו גאים בכם. תודה.

תודה לך.

מי נמצא ממשרד הקליטה? יש פה נציג משרד הקליטה?

האם יש פה מישהו ממשרד החינוך?

אני מאגף הקליטה של משרד החינוך. כמובן באתי לברך את יוצאי גיאורגיה. יש לנו נתונים שמצביעים על זה שילדים עולים מאתיופיה מצליחים בבחינות הבגרות, אין לנו מידע על דור שני, אבל אני מבין שבמערכת רוב הילדים נולדו כאן ולא עולים. כמובן שאם אפשר לפנות לכבוד השגריר המבקש לעזור לאלה שנשארו שם בגיאורגיה להגיע לכאן, כי אנחנו מאוד אוהבים את היהדות הזאת, שמחים, במשרד החינוך בכל אופן, לקלוט את הילדים ובני העולים כמובן.

הערה או הצעה, מהנאומים שהיו כאן רשמתי שההיסטוריה של יהדות גיאורגיה היא מאוד עשירה, לי חבל באופן אישי שזה לא נלמד בבתי ספר ובמערכת הלימודים.

לכן חיפשתי מי זה נציג משרד החינוך. אנחנו העלינו את זה בכנסת לא פעם ולא פעמיים. היתה לי התחייבות של נציגים שהופיעו בישיבות הקודמות, שחלקם של יהודי גיאורגיה, גם על הוותיקים, האבורג'ים, שחיו פה בארץ ישראל, והעלייה של אז, לפני בערך 150-160 שנה, שהגיעו לארץ וחיו פה, תרמו המון המון למדינת ישראל. חלקם אף פעם לא הוזכר, במיוחד העלייה החדשה, ואותו מכתב שהזכירו פה, 18 המשפחות, זה מכתב היסטורי, וביקשנו שמערכת החינוך, כלל מערכת החינוך, ילמדו על המכתב הזה ונאמר לי שזה יתבצע. אני עוקב כבר אחרי שלושה או ארבעה שרי חינוך שהתחלפו, לצערנו זה לא מתבצע. אני פשוט מאוד תובע את הדבר הזה, אני לא מבקש, אני תובע ממשרד החינוך כדי שהדבר הזה סוף סוף יסתיים, ואני מבקש דרכך להעביר חזרה למשרד החינוך, לשר, למי שצריך, שבוועדה הנושא הזה עלה מחדש ואנחנו מבקשים שהדבר הזה ייכנס סוף סוף לתכנית הלימודים.

אני מבקש משגריר גיאורגיה בישראל, מר וחטנג ג'אושוילי, לברך אותנו בכמה מלים. (גיאורגית).

(גיאורגית).

תתרגמו רק שייכנס לפרוטוקול. בבקשה, פרופ' אנוך. אתה פרופסור לפילולוגיה, מותר לך לתרגם, זה מוסמך.

(גיאורגית).

(מתרגם): אני שמח, זאת הזדמנות נדירה לדבר כאן בכנסת ישראל ובשפה שלו וגם שלנו, של עולי גיאורגיה, בשפה הגיאורגית. הוא גאה שיש לנו חברי כנסת שנולדו בגיאורגיה, למדו שם, גדלו ועכשיו הגיעו ל... כבוד השגריר אומר שבגיאורגיה שמחים מאוד שיש לנו מומחים בכל התחומים שתורמים רבות למדינת ישראל וגדלו שם. זה מעורר בכל גיאורגי, אפשר לומר, רגשות משני כיוונים. מחד גיסא הם שמחים שאנחנו, יהודי גיאורגיה, עלינו סוף סוף למדינתנו, למולדת שלנו, והגענו הנה, אבל הם מתגעגעים אלינו ושום דבר לא יעזור, זה תמיד איתם. יש מקרים רבים שמגיעים לגיאורגיה תיירים מהארץ ועוצרים אותם בדרך ומנשקים, מחבקים וגם מוסרים את הגעגועים שלהם ומוסרים ד"ש, כל אחד למי שהוא הכיר. אני מברך אתכם ביום כה חשוב ורוצה לשכנע אתכם שגיאורגיה תמיד היתה ותהיה עמנו ביחד תמיד. לחזק אותנו. כבוד להיות.

תודה רבה לשגריר גיאורגיה בישראל, ובאמת השגריר של גיאורגיה היום הוא כבר ותיק בארץ, הוא היה פה לפני עשר שנים, הוא היה בתפקיד בשגרירות, והוא חזר אלינו לפני---

(בעברית): בשנה הבאה אני תדבר בעברית.

תודה רבה לשגריר ואני אבקש, לפני חבר הכנסת מולה, לפנות לשגריר לשעבר שלנו בטביליסי, מטעם מדינת ישראל, כמה מלים בבקשה. אתה מייצג פה את משרד החוץ, אני מבין.

שלום לכולם, כבוד חברי הכנסת, הרבנים, שגריר גיאורגיה בישראל, יש לי כבוד ועונג באמת לברך קודם כל את רחל בר לביא, ששמחתי מאוד כשנכנסת עם הבת.

חברות וחברים יקרים, בראשית דבריי אני רוצה לברך את יושב ראש ועדת העלייה והקליטה והתפוצות, את חבר הכנסת דני דנון, יחד עם אברהם מיכאלי, יחד עם כל חברי הכנסת, ועדת העלייה והקליטה, על יוזמתכם לציין היום יום הצדעה לעולי גיאורגיה בישראל. יישר כוחכם על מעשיכם ועל פועלכם ואני אתייחס בקצרה, בגלל שכולכם ממהרים, חברי הכנסת צריכים להופיע במליאה, שכולנו באנו מגלי עלייה שונים וגם אנחנו הגענו מגיאורגיה.

אני רוצה להביא לכם דוגמה עליי, על תחילת הדרך שלי במדינת ישראל, זה רפי בר לביא ז"ל, ואני מאוד שמח שגב' בר לביא יושבת פה, כי אני גאה בזה שאני אישית הייתי, בעזרת המשפחה שקלטו אותי, קודם כל בבנק לאומי ואחר כך סגן ראש העיר, ממלא מקום ראש העיר, ראש העיר ושגריר מדינת ישראל, ולפני שבוע גם התמניתי יושב ראש דירקטוריון נמל אילת. אני גאה בזה שכל מה שיש, הכל מהם. לכן בפורום הזה, בכנסת ישראל, אנחנו מודים לך, גב' רחל.

רבותיי, אנחנו גאים בזה שבמשך 40 שנה כמעט יוצאי גיאורגיה נקלטו במדינת ישראל על הצד הטוב ביותר. המעשים שלנו מדברים בעד עצמם, אם יש לנו שלושה חברי כנסת בכנסת ישראל ויש לנו רופאים, יש לנו מהנדסים, הרבנים הגדולים, יש לנו בכל התחומים שנקלטו על הצד הטוב ביותר, לכן המעשים מדברים בעד עצמם. מצד שני אנחנו גאים בזה ש-18 הגיאורגים שפתחו את שערי הברזל מגיאורגיה, ותודה לנציג משרד החינוך, באמת, שציינת דבר שאנחנו כולנו אשמים, אני לא יודע למה, נודע לי במפתיע עכשיו שעדיין לא לומדים את ההיסטוריה של הגיאורגים. אני אישית אפנה לשר גדעון סער, הוא חבר יקר שלי ואני אישית גם אבקש, בעזרתו של ראש ועדת העלייה והקליטה, כי הנושא הזה מאוד חשוב למדינת ישראל. כל העלייה שהגיעה לפה, מדברים עכשיו בשנות ה-90 אם זה מיליון או יותר, אם לא היו 18 הגיאורגים שפתחו את שערי הברזל לא היו מגיעים למדינת ישראל ההמונים אחר כך. לכן זה חייב להיכנס בהיסטוריה, חייבים שילמדו את זה בבית ספר ואני מברך את המפגש הזה, סוף סוף בכנסת ישראל עלה הנושא הזה.

אני רוצה לומר לכם, רבותיי, היחסים היום בין שתי המדינות, בין מדינת ישראל וגיאורגיה, הדוקים מאוד, אם זה מבחינה מדינית, אם זה מבחינה כלכלית, מבחינה תיירותית ומבחינה תרבותית. היום, רבותיי, גרים שם אחים שלנו ונציג בית הכנסת של טביליסי, אני מברך אותך, זכית, באמת הוזמנת לכאן, תודה למי שהזמין אותך, שאתה נמצא פה היום ומשתתף כאן ומייצג את הקהילה בבית הכנסת. היה לי כבוד ועונג ארבע שנים להיות בגיאורגיה בתור שגריר מדינת ישראל ויחד איתך לחזק את הקהילה וכשאתה תחזור, בעזרת ה', תמסור ד"ש מאיתנו ותחזק אותם עוד.

רבותיי, אנחנו חייבים, כמו שאומרים, ערבים זה לזה, לחזק כל אחד מאיתנו היושבים כאן, וימים כאלה, אני מקווה, שיהיו עוד הרבה.

תודה לך, מר שבתאי צור, שגריר ישראל לשעבר בגיאורגיה ובהצלחה בתפקיד החדש.

אני מבקש מחבר הכנסת מולה, שהוא חבר ותיק אצלנו בוועדת העלייה והקליטה, ואני לא מתבייש לומר, אני היום מלווה את קליטת יהודי אתיופיה, כמו שלמה, כי אנחנו אחים, אין מה לעשות. אני שמח שאתה פה איתנו, בוא בבקשה לחברינו שהגיעו.

תודה רבה, אדוני השגריר וכבוד האורחים, אדוני היושב ראש, אדוני השגריר לשעבר. מדינת ישראל היא מדינה שהתברכה בעלייה, באמת הקבוצה שנולדה כאן מהיישוב הישן זו קבוצה מצומצמת של כ-600,000, כל היתר עולים, אנחנו היום מונים קצת יותר מ-6 מיליון אזרחי מדינת ישראל יהודים, כמעט 50% מהעם היהודי נמצא כאן. אני חושב שהמספרים האלה מאז קום המדינה מראים כמה שהערבות ההדדית הזאת היא חשובה לנו. כשחבר הכנסת מיכאלי מדבר על הנושא של עולי אתיופיה, אני באמת אומר לכם, אם יש מישהו מבין ה-120 חברי הכנסת, שאני יכול לסמוך עליו בעשר האצבעות שלי שהוא יהיה שגריר נאמן לאינטרסים של עולי אתיופיה זה חבר הכנסת מיכאלי.

אני לא הולך להיות שגריר שם.

אין צורך. אני ומיכאלי היינו באתיופיה לפני שנה, ראיתי את ההתרגשות שלו ובגלל הפעילות שלו, לא אני, אני באופוזיציה, בגלל שהוא חבר בקואליציה, בגלל החלטות שהתקבלו כתוצאה מהביקור שלנו, הדוח שלנו, בעזרת ה', יגיעו למדינת ישראל עוד 7,000 יהודים. זאת אומרת שמדינת ישראל היא המדינה של העם היהודי, כל אחד מאיתנו יכול להיות גאה, ואני באמת מברך אתכם, האורחים, ואני אמרתי לחבר הכנסת מיכאלי, הוא יודע, כל מה שקשור לנושא של קליטת עולים וזכויות עולים, זהות של עולים, או החינוך לתרבויות שונות, לרב תרבותיות, כמו שהשגריר דיבר, אם יש מה לעשות, אני חושב שנוכל לעשות את זה ביחד ובכיף. אני מודה לך ובאמת מכל הלב, אתה ידיד נפש שלנו וגיאורגיה הצמיחה מישהו רציני, זה מיכאלי.

תודה רבה.

אני צריך לעלות למליאה.

אני יודע, לכן חברי כנסת נכנסים ויוצאים. חברי כנסת אצלנו רצים מוועדה לוועדה.

שוטה, אתה מפריע פה, אתה לא מבין שאתה פה בוועדת כנסת. אתה יכול לחכות מחוץ לדלת ולדבר שם, אם ככה תמשיך. שוטה, אתה מפריע לי.

אני רוצה לדבר.

אתה מפריע לי. יש עוד חברים אחרים פה שרוצים לדבר ואתה מפריע.

שידברו.

רבותיי, מכיוון שחברי כנסת כל הזמן נכנסים ויוצאים, שלא תרגישו שזה חלילה משהו... זה מקובל פה, כי חברי כנסת באותה שעה נמצאים בכמה מקומות וגם מליאת הכנסת החלה למעלה את הדיון, אבל אני מבקש, מכיוון שיש פה הרבה חברים חשובים ולכל אחד יש זכות לדבר ואני לא יכול לתת לכולכם לדבר, אני מבקש באמת, על פי הבנה בינינו, שניים-שלושה חברים שרוצים לומר כמה מלים לכבוד המעמד הזה, שתדברו, כדי שנוכל להרגיש שהדיון היה פה דיון משותף של כולנו ואני חושב שהרבנים שנמצאים פה, נמצאים פה הרבנים גם מישראל וגם הגיע אלינו החזן של בית הכנסת בטיביליסי, אנחנו נפגשנו שם. הוא מדבר עברית. (מדבר בגיאורגית). הוא יכול לומר כמה מלים.

הנה, יושב ראש הוועדה הגיע, חבר הכנסת דני דנון. הנציג שלנו בבית הכנסת בטביליסי, תגיד כמה מלים, בבקשה, אתה מביא את ברכת הקהילה, ואני אעביר את השרביט ליושב ראש הוועדה שלנו.

אני מאוד שמח שאני היום איתכם, תודה רבה על ההזמנה ואני כבר עובד בבית הכנסת מגיל 16, אני עובד עם הקהילה שלי, אני חכם של קהילה בטביליסי. אני היום בגיל 28 וברוך ה' הקהילה שלנו מתקדמת, יש לנו בית ספר, מלמדים את התורה, מלמדים עברית, תודה לאל, יש לנו שני בתי ספר, יש בית ספר 'תפארת צבי' של הרב אריה לוי, יש עוד בית ספר של חב"ד, של הרב קוזלובסקי, יש לנו גם ילדים, יש ישיבה, יש כל יום תפילות, אף על פי שהיום לא נשארו כל כך הרבה היהודים, אבל כל יום ברוך ה' יש שלוש תפילות, גם בבוקר וגם בערב, מגיעים הרבה תיירים, נכנסים לבית הכנסת שלנו. בית הכנסת שלנו זה באמת היסטוריה מאוד גדולה, יש לנו שני בתי כנסת מפוארים, שאנחנו גאים באמת, יש היסטוריה גדולה של בית הכנסת שלנו. אני רוצה לברך אתכם ורוצה להגיד לכם שעם ישראל זה גוף אחד, לא משנה איזה יהודי, איפה הוא נמצא, כמו שאם לבן אדם כואב בגוף משהו, כל הגוף מצטער בגלל זה. ככה העם היהודי, לא משנה איפה הוא נמצא, כשאנחנו שומעים משהו לא טוב, אנחנו כולנו מצטערים בגלל זה.

אני רוצה לאחל לכולם שבעזרת ה' נשמע רק בשורות טובות ושנזכה להרבה דברים טובים, תודה רבה.

תודה רבה, כבוד הרב.

ראשית אני רוצה לברך את כולם. אני מתנצל שהגעתי באיחור ואני עושה את זה בפני כבוד השגריר, ידידי הטוב שבתאי, חבר הכנסת מיכאלי, חברים רבים שיש לי פה שהגיעו מכל הארץ. השגריר של גיאורגיה, מברכים אותך בכנסת ישראל, אנחנו העברנו עכשיו חוק חשוב שנוגע לילדים של כולנו, זה חוק שנוגע לאלכוהול והחוק הזה שעכשיו העברנו, חבר הכנסת מיכאלי גם חתום על החוק, אבל אני נלחמתי שם והוא אירח אתכם פה. החוק הזה מדבר על כך שלא יהיו פרסומות לאלכוהול בכלל בטלוויזיה, ברדיו, לא יהיו שחקני כדורגל ועל כל בקבוק משקה, וודקה או כל דבר, תהיה אזהרה. זו בעיה אמיתית של כל עם ישראל, שתיית אלכוהול של ילדים ונוער. היה קשה מאוד, כי היו שם לוביסטים של חברת טמפו ו-וודקה וכל החברות הגדולות ובסופו של דבר, אחרי מאבק ארוך של ארבע שעות הצלחנו להעביר את החוק הזה עכשיו. אני רוצה כיושב ראש ועדת עלייה, קליטה ותפוצות לומר שהדיון הזה נולד כתוצאה מסיורים שלי בשטח. אנחנו מקפידים לסייר, סיירנו באשקלון, סיירנו בחולון, סיירנו בתל אביב, בירושלים, בהרבה מאוד מקומות וראינו את החברים והגיעו יוצאי העדה שהעלו בקשות, רעיונות, ולכן רצינו לעשות את הדיון בכנסת בירושלים. קודם כל להודות לכל הפעילים, לכל המתנדבים, למי שמשדר ברדיו ולמי שפועל ונוסע וחוזר ולכל השליחים שלנו, ויש לי פה חברים שפעילים ועוזרים, אני יודע ברמה האישית, ליוצאי העדה, וגם לראות איך אנחנו עוזרים יותר, מבחינת מלגות לסטודנטים, מבחינת קידום מרכזים שונים ואנחנו נרצה כמובן לשמוע, מעבר למה שנאמר, איך אנחנו, כוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, יכולים לקדם ולסייע, למרות שהעלייה היא כבר עלייה ותיקה, היא עלייה שורשית, אבל עדיין יש לה מאפיינים ויש לה צרכים ייחודיים שהיא שומרת עליהם וצריכה לשמור עליהם והמדינה צריכה לראות איך היא עוזרת. יש גם עליות אחרות שמגיעות ממדינות שונות, שיודעים, ואני אומר את זה פה בצורה ברורה, לדאוג לאינטרסים של הקהל שלהם. לכן אני חושב שאנחנו צריכים לראות איך המדינה עוזרת, בייחוד בנושא של סטודנטים, שזה הדבר החשוב ביותר. לכולכם יש ילדים, כבר נכדים לחלק מכם, שרוצים לקדם אותם בהשכלה הגבוהה, אני חושב שצריך לבנות קרן מלגות שתעזור ליוצאי העדה שנמצאים בארץ.

אני כמובן אקבל את כל הדיווחים, אני גם בקשר שוטף עם החברים כל הזמן, אבל אני אשמח לשמוע עוד חברים שהגיעו. אני מעריך את זה שבאתם, להגיע לירושלים באמצע השבוע מאשקלון, מבת ים, מהצפון, מכל קצוות הארץ. מי הצפוני ביותר פה?

נצרת עלית.

נצרת עלית, חיפה. אנחנו באמת מעריכים את זה ויודעים שלהגיע לירושלים, להיכנס לכנסת, זה לא פשוט, אבל זה חשוב מאוד ואנחנו גם ניתן לזה ביטוי בתקשורת, על עצם כינוס הישיבה היום ומה שאנחנו העלינו בה. אז אני באמת אשמח לשמוע נציגים נוספים שטרם דיברו.

מדבר מהנדס, קצין ביטחון, מהנדס תעבורה וקצין תעבורה. חלק מהאנשים מכירים אותי. לפני כמעט 40 שנה, בן 8, אהרן יעקובישוילי, לקחתי... וככה הוצאתי את המשפחה שלנו. הם הגיעו לפה, זה היה 6 באוקטובר כשיצאנו מברסטה. אני יצאתי כמו עולה חדש בשנת 90', עוד לפני זה הייתי כמה פעמים בארץ. פעם ראשונה שבאתי לפה, אמרתי, הקדוש ברוך הוא, בעזרת ה' בכותל שבשנה הבאה בירושלים. כל שנה אני בירושלים, במשך חמש שנים כמו תייר, תושב ארעי, אחר כך כמו עולה חדש. ואני רואה איזה שיפור יש במדינה, זה מדינה שלנו, אין מדינה, לא גרוזיה, לא רוסיה, לא אמריקה, לא אירופה, זו המדינה שלנו.

אני רוצה להגיד שהעלייה שבאה---

מה אנחנו יכולים לעשות יותר?

כמו אתם עושים ליוצאי אתיופיה, אריתריאה, בחינם נותנים דירות, תעשו לנו. אנחנו במשכנתא משלמים כפול 3, אתם קיבלתם לפני 40 שנה חינם. אנחנו עובדים, אני עכשיו יצאתי מבית חולים, שבועיים אני בבית חולים. יש לנו בית חם, זה נקרא בית רפי, במשך 18 שנים נתנו לנו חינם, אבל לפני שנה אמרו, 'אנחנו גומרים', לוקחים אותו. שבתאי צור, שהיה נשיא---

נשיא הוא עוד לא היה.

ואני רואה שאין מקונגרס, למה? אחים, זה מדינה שלי, תעזרו. מגרוזיה באו הרבה הרבה אנשים. יושב פרופסור אחד, פרופסור שני, תגידו איזה כוח באו לפה.

תודה.

רק שנייה.

אני רוצה לשמוע עוד חברים.

ש"ס עושה דברים טובים, במפלגות אחרות---

שוטה, זה לא כנס של ש"ס, זו ועדת עלייה וקליטה.

משפט אחרון בבקשה.

אנחנו סבלנו. אפשר, כמו שעון קיץ, לא באוקטובר, לעשות ככה. אני עשיתי לוח שנה, כל השפות שמדברים יהודים, בכל שפה אני יכול, אבל כסף בכנסת אין, משרד קליטה אין, מה יש לכם?

תודה.

אני רוצה לשאול אם יש פה נציג של חב"ד שנמצא איתנו.

כן, הרב שלום ידבר בשם חב"ד. הוא מהרבנים הראשונים של 1957.

אני מברך את יושב ראש הקואליציה, חבר הכנסת זאב אלקין, שבא לברך אותנו.

מפלגת הליכוד.

אבל פה כולנו מפלגה אחת. אנחנו כולנו בעד עלייה, בעד ציונות.

בבקשה, אדוני.

לא התכוננתי לדבר, אבל מכיוון שנתנו לי את זכות הדיבור אומר כמה מלים. קצת מהנוסטלגיה, קצת מהבקשה, וגם אקטואליה קצת, שאנחנו היום בפרשת השבוע, פרשת לך לך. כמה סמלי הדבר שוועדת הקליטה מציינת את היום הזה דווקא ביום שלישי, שזה יום שהוכפל בו כי טוב בבריאת העולם ופרשת לך לך, שתחילת הפרשה של אברהם אבינו, לצאת ממולדתו ולהגיע לארץ ישראל. כמה סמלי הוא שהיום הזה צוין על הקליטה של יהדות גרוזיה בישראל.

כשעליתי ארצה הייתי בן 14, זה היה ב-67', חודש אחרי מלחמת ששת הימים ובתור ילד אני זוכר, גדלנו על סודיות בדרך כלל בגרוזיה וגם ברוסיה, כל ילד יהודי ידע שהוא יהודי ושהוא צריך לשמור על יהדותו בסוד וגם בגלוי, ואת הסוד של העלייה אני אישית שמרתי שנתיים לפני שעלינו, מ-65', בתור ילד. הוריי, אבא שיחיה והדודים, הם היו המתחילים. וגם דבר סמלי הוא, ידידי אברהם, חבר הכנסת מיכאלי, שמחר זה היורצייט של חכם מישאל, והוא שנה וחצי לפני שעלינו ארצה בא לבית הכנסת הגדול בגולשי, זה היה מאוד עצוב, הוא היה בצום ביום ראש השנה, דבר נדיר מאוד, הוא אמר שהוא חלם חלום שיהדות מגרוזיה עוברת ואבי שיחיה הבין את הרמז, הוא ידע בתוך תוכו ולא סיפר דבר, אבל אחר כך ברוך ה' עלינו ונקלטנו פה בארץ. קצת קשיים, אבל כ מו כל אחד אחר ועברנו גם את זה.

הוזכרו גם ה-18 משפחות. אני, הצעיר שבכם, שבמו ידיי כתבתי את הבקשות לסוכנות שהיינו צריכים למלא את הרשימות, להגיש, כדי לשלוח ויזות. אני הקטן כתבתי את השמות של כולם ושלחנו להם אז את הוויזות. זה קוריוז שאולי לא כל כך ידוע. אני לא מחפש פרסומת, אבל אני אומר להזכיר את הנקודה כדי לציין ציוני דרך בעלייה.

וגם בקליטה ברוך ה' היינו הקולטים הבלתי לגאליים של העולים, אם זה מבחינת יהדות, אם זה מ בחינת להסתדר בגשמיות, בדיור, בעבודה, וברוך ה', לא היה קל, אבל עברנו גם את זה.

בקשה אחת הייתי, אם אפשר, מבקש, קצת להכניס יהדות בבתי ספר שבהם נמצאים העולים מגרוזיה. הבת שלי, ברוך ה' היא כבר מורה בבית ספר חילוני בלוד, בחורה חרדית, ומשתוקקים ורוצים לשמוע, בני כל העדות, לא רק גרוזינים, קצת יהדות.

ויהי רצון שנזכה לביאת משיח בקרוב ממש אמן, וכל היהודים יחזרו לארץ ישראל, ובבניית בית המקדש בקרוב.

תודה רבה. תמסור דרישת שלום לכל החברים שלנו בכפר חב"ד.

אני מבקש מיושב ראש הקואליציה, חבר הכנסת אלקין, שיש לו הרבה תפקידים פה בכנסת, אבל הוא גם חבר ועדת העלייה והקליטה והוא מגיע לדיונים חשובים ואני מאוד שמח שהוא מכבד אותנו. בבקשה, חבר הכנסת אלקין.

תודה רבה, אדוני, יושב ראש הוועדה ובאמת זה שבוע לא פשוט, זה שבוע ראשון שבו הכנסת התחילה לפעול וכמובן יש המון בעיות על הראש, לכן אני מתנצל על זה שנכנסתי רק לכמה דקות, אבל היה לי מאוד חשוב לעבור כאן ולא רק בגלל שאני חבר כנסת חבר בוועדת העלייה והקליטה ולא רק בגלל שאני בעצמי עולה, אלא בגלל העובדה שכמי שבא מברית המועצות לשעבר ומכיר קצת את ההיסטוריה של העלייה מברית המועצות, אני חושב שבמידה רבה העובדה שאני כאן והרבה כמוני כאן, אנחנו חייבים להגיד תודה על זה דווקא ליהדות גרוזיה. מי שמכיר את ההיסטוריה של המאבק על היציאה מברית המועצות של יהודים והעלייה ארצה, יודע שדווקא לנחישות של יהודי גרוזיה והנכונות שלהם לשבור את כל הקירות ולפעול כנגד כל הכללים, כולל גם---

הם הקריבו את עצמם.

ברור, הם הקריבו את עצמם והם גם פעלו כנגד כל ההמלצות שנתנו להם ובשבירה של הקיר הזה, בתקיפות הראשונות שהם נתנו למאבק בעד יציאת יהודי ברית המועצות והעלייה ארצה למעשה הם גם הביאו לא רק את היהודים בברית המועצות יותר ויותר להצטרף למאבק הזה, אלא גם הביאו את כל העולם להוציא את הנושא הזה מהמחשכים ולטפל בו באופן גלוי. מי שמכיר את ההיסטוריה יודע שהם אלה ששברו את הקיר בפעם הראשונה והעירו את העולם לקחת את הנושא הזה ולשים אותו כדגל. לכן בסופו של דבר המעשה הזה אז, במידה רבה בזכותו כל מיליון היהודים מברית המועצות, אפילו יותר, היום כאן במדינת ישראל. לכן, דני ואברהם, מבחינתי זאת הסיבה אולי העיקרית שלמרות כל העומס של היום הזה היה לי חשוב מאוד לבוא לכאן ולהצטרף לאירוע הזה של ההוקרה ולהגיד לכם תודה רבה. תודה, בשם קהילה ענקית של דוברי רוסית כאן שבזכותכם הגיעה לכאן והשתלבה כאן במדינה.

שלא לדבר כמובן על התרומה העצומה של יהודי גרוזיה לאחר עלייתם, כאן במדינת ישראל. יושב כאן לידי שבתאי שהיא דמות מאוד מוכרת ותרם תרומה גדולה מאוד למדינת ישראל בכל מקום שהוא פעל, והרבה מאוד יוצאי קהילה אחרים. קולה של הקהילה הזאת היום נשמע גם בכנסת. אגב, בזכות קהילת יהודי גרוזיה אפילו יושב ראש סיעה של היהודים יוצאי עדות המזרח דובר רוסית, אז זו השתלטות טוטאלית של דוברי רוסית.

ספר להם איך סיבכת אותי עם פוטין. פוטין לא רוצה להחזיר אותי למוסקבה.

לא בגללי. כשהיינו בביקור של ראש הממשלה ברוסיה, אצל פוטין, נסעתי יחד עם ראש הממשלה, בין השאר עלה שם לדיון הסוגיה של ההשפעה של יהודים דוברי רוסית בפוליטיקה הישראלית וכדוגמה אמרתי שראשי הסיעות הגדולות היום בקואליציה הם דוברי רוסית, גם אני, כראש סיעת הליכוד, גם חברי רוברט אילטוב כראש סיעת ישראל ביתנו ואפילו יושב ראש סיעת ש"ס, גם הוא דובר רוסית. אז הוא מאוד התעניין ושאל, 'הייתכן, אתה אמרת שהם יהודי יוצאי מזרח? אז למה דובר רוסית?' אמרתי, 'כי הוא יהודי שבא מגרוזיה', ואז פניו של פוטין קצת נחמצו וכנראה שלא קלעתי למצב רוחו.

מאז אין לי אישור כניסה למוסקבה.

האמת היא שאני חושב שלא במקרה לקהילה הזאת יש ייצוג היום בכנסת ויכול להיות ייצוג אפילו יותר רחב, כי זו קהילה שתרמה ותורמת המון למדינה ומשפיעה מאוד, ובגלל שהיא משפיעה בכל מקום, אז היא משפיעה היום מאוד גם בכנסת.

תודה רבה לחבר הכנסת זאב אלקין.

אני מבקש מחברי הטוב דוד פפאיה, שהגיע מבת ים ופועל רבות ועוזר רבות לכלל ישראל, לא רק ליוצאי העדה, אני מאוד שמח שאתה פה, בבקשה עורך דין פפאיה.

תודה רבה. מכובדיי, כבוד יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת דני דנון, חבר הכנסת אברהם מיכאלי, חבר הכנסת זאב אלקין, כבוד השגריר, מר שבתאי צור, כבוד השגריר הגיאורגי בישראל, אדון וחטנג. אני קודם כל רוצה לברך על היוזמה הזאת, יוזמה בהחלט חשובה, ראויה, שטוב שהיא מתקיימת ואני מקווה שזו רק ההתחלה ולא הסוף. אכן לבני העדה שאני נמנה עליהם, ואני דור שלישי פה בארץ, בהחלט ראוי לציין יום כזה, על פועלם, על עשייתם, על השתלבותם בחברה, על היותם כוח יצרני, פרודוקטיבי, חיובי, שעשה המון לתועלת למדינת ישראל.

הזכירו פה את ההיסטוריה של בני העדה בישראל ואני הייתי מבקש, לא רוצה את המלה 'טובה', אבל בהחלט הייתי מבקש, והפעם אני אומר את זה גם לאוזניך, חבר הכנסת דנון, ששר החינוך הנוכחי, שהוא בהחלט משלנו, אפשר לומר, ירים את הכפפה הזאת סוף כל סוף ויכניס בספרי הלימוד פרק על העלייה הגיאורגית לישראל, שמתחילה למעשה עוד מהמאה ה-19, והם היו חלק מאותו גרעין ששמר על הזיקה של העם שלנו ושל יהודי גיאורגיה בפרט לירושלים בירתנו. בהמשך כמובן התפקיד החשוב שמילאו ח"י המשפחות למען עם ישראל חי ובזכותם למעשה נפתחו שערי העלייה מברית המועצות כולה. אלה דברים שהם בהחלט חשובים, שצריך להנחיל אותם לבני הדור שלנו, הילדים שלנו, הנכדים וכו' והייתי מבקש שבעניין הזה סוף כל סוף אנחנו נמצא ביטוי בספרי החינוך שלנו.

בהזדמנות הזאת גם הייתי מבקש קצת יותר עזרה לאותן שכבות חלשות שישנן, במיוחד בקרב העלייה החדשה שבאים מגיאורגיה, שידם אינה משגת לפעמים לרכישת ספרים---

כמה עולים בשנה, יש לך נתונים?

אין לי נתון לגבי כמות העולים שיש בשנה בממוצע מגיאורגיה, אני מעריך שמדובר אולי במאות בשנה.

השנה הגיעו מעל 180.

אז זה אפילו לא מאות, אבל חלקם לפחות נזקקים לסיוע, במיוחד בתחום הלימודי, אם זה מלגות, אם זה עזרה ברכישת ציוד ושיעורים פרטיים אם צריך, דברים שאם לעלייה מהדור שלי לא היה, הייתי מבקש שכן יהיה לפחות לבני העלייה הנוכחית. זה דבר שהוא בהחלט חשוב וצריך לעשות אותו.

כמה מלים, אם אפשר, לאדון וחטנג, להתייחס קצת. (מדבר בגיאורגית).

(מדבר בגיאורגית).

תודה רבה, אדוני היושב ראש ותודה רבה לכולכם.

דוד פפאיה, זה לא יהיה בפרוטוקול, כי אני לא חושב שהפרוטוקול של הכנסת הבין מה שנאמר. תורגם לי שהדברים שאמרת לנו כלפי משרד החינוך ייכללו גם בתכנית של ממשלת גיאורגיה, אנחנו בהחלט מברכים על כך.

אני קודם תבעתי כבר, לא ביקשתי, מאז שאני בכנסת, שתכנית הלימודים תכלול, בקצרה לפחות, את ההיסטוריה ומפעל 18 המשפחות שילמדו, כי זה מפעל היסטורי ולצערנו משרד החינוך עדיין לא ביצעו את זה ואני מבקש שזה יסתיים סוף סוף.

העלייה הראשונה מגרוזיה קדמה לעלייה הראשונה.

התייחסתי לזה גם. יש לי משפחה מאז, מ-1900 בערך, משפחת רבקה מיכאלי ומסביב לה, בני דודים ישירים שלי, מאותה תקופה.

בבקשה, מר לב ברדני.

קודם כל תודה רבה ליוזמה לגבי הקהילה של יוצאי גיאורגיה. אני באמת מברך אותך, חבר הכנסת דנון, שאתה הפכת את ועדת הקליטה למאוד פעילה והיום זה מאוד מודגש בכל הערים, שאתה מקיים את הישיבות בערים מסביב וזה באמת מאוד מבורך. תודה לך, חבר הכנסת מיכאלי, על היוזמה של היום.

אני רוצה להיות קונקרטי, יש שני דברים שהיום מנחים כלל מהיהדות, לדעתי, מכיוון שההיסטוריה למעשה בגולה כבר נסגרת לקהילת יוצאי גיאורגיה ונשארו 4,000-4,500 מתוך הכמות שאנחנו מנתחים יוצאי גיאורגיה, ומתוכם כ-30% הקהילה האשכנזית בגיאורגיה, ולא נשכח, מתוך 24,000 עלו בסביבות 7,400 דוברי רוסית מגיאורגיה, כי שם הקהילה האשכנזית היתה מאוד חזקה. ראשית, הייתי מבקש, כבוד היושב ראש, אם אפשר לחשוב להקים איזה שהיא קרן, אולי עם השגרירות, לשמירת המורשת של היהדות בגיאורגיה דווקא משתי סיבות. סיבה אחת, שמכובדי ציין פה, לגבי אותם המקומות שהיו בהם יהדות גיאורגיה, בטביליסי, בקוטאיסי קצת, בבאטון 17 משפחות. למה אני אומר את זה? אם ניקח את ההיסטוריה, הרוב המוחלט של אוכלוסיית יוצאי גיאורגיה היו גרים בפריפריה, לא בערים, התזוזה התחילה אחרי מלחמת העולם השנייה, זאת אומרת עד אז יש הרבה מקומות יוצאי דופן שהשורשים של היהדות מושרשים אפילו בפריפריות של גיאורגיה. אז מה שאני רוצה לבקש, אם האפשרות קיימת, עם השגרירות, להקים איזה שהיא קרן, גם אנחנו נעזור, לשמירת המורשת שלנו שם. יש שם היום בגיאורגיה, עיר קטנה כמו ירושלים הקטנה, קולאשי, זה היה הבסיס של הקהילה עם 17 בתי כנסת, אם אני לא טועה, היום שם אין אף יהודי, אבל ההיסטוריה קיימת. הייתי מבקש, אם זה אפשרי, לחשוב על איזה שהוא כיוון שהמורשת בעזרתכם ותמיכתם ויוזמתכם, עם השלטון הגיאורגי, ושם אין שום בעיה, שתשמור את זה גם לדורות הבאים שלנו. אני חושב שזה יהיה מאוד מבורך ותודה לכם.

תודה.

גב' בר לביא, בבקשה.

אני קודם כל מודה לך, עשית לנו את היום הזה, ואני מקווה שזה יימשך, כמו שרפי הוביל את יום יהדות גרוזיה כל שנה.

מאיזה שנה?

אני לא יכולה להגיד לך מאיזה שנה בדיוק, אבל---

הראשון היה ב-1966 או 1967, רפי יזם את זה באשקלון.

רפי התחיל את העלייה במשרד החוץ כשהיתה עלייה מגרוזיה לאיחוד משפחות והוא אמר, זה היה בשנת 1956, כשהיה השגריר הרוסי בישראל והתחילו את העלייה בשקט. עם מלחמת יום הכיפורים, כשהשגריר הרוסי יצא את הארץ, רפי לקח את העניינים לידיים והוא אמר שכעת אי אפשר להשהות את העלייה. במלחמת ששת הימים היתה עלייה קטנה מרוסיה והשר ספיר אמר לרפי שהוא העסיק את העובדים שעלו מגרוזיה בכל המפעלים שהיו לנו, שלא היו עובדים. הוא סמך את ידיו על הגרוזינים והוא אמר שהם גזע יוצא מן הכלל. הם באו בשביל לעבוד ולא באו בשביל... נכון, היה איחוד משפחות. מה שהיה פה זה שרפי אמר לגרוזינים, 'אנחנו לא צריכים עזרה סוציאלית, אנחנו נמצא לכל אחד עבודה' ורפי השתדל, עם כל החבורה שהוא ארגן לעצמו, לתת פרנסה לעולים החדשים. פרנסה, בית, דיור, כל זה. הוא הקים כמה בתי כנסת בירושלים, הוא עזר לאנשים לקבל את העבודה שלהם. דיור היה ברוממה, בכל מיני מקומות, גם שבתאי יכול לציין כמה שהוא פעל, אבל מצד שני, אחרי שרפי נפטר לא היה מי שימלא את מקומו, לצערי הרב, והעניין הלך ונעלם. אפשר להגיד שזה נעלם מאז מותו של רפי. יש אצלי בבית מוזיאון קטן, אבל צריך לזכור שאין לנו תמיכה, שום תמיכה, לא מהסוכנות, לא ממשרדי הממשלה, לא מהממשלה בכלל.

יש מקלט.

אין מקלט, המקלט נסגר.

תודה רבה.

יש פה אנשים מכובדים, אנחנו חיכינו לכם. סליחה מאוד, יש דוקטור, אהרן יעקובי, 15 שנים אלוף ישראל, הוא עולה---

אני חושב שאתה רוצה לדבר יותר ממנו.

לא, תכירו, הוא בן אדם מהטלוויזיה, הוא עושה שידורים בטלוויזיה.

כן, בבקשה.

לא אוסיף הרבה, אני חושב שמרב הדברים בקשר לקליטת העדה בישראל נאמרו פה על ידי רוב החברים כאן. אני באמת גאה להיות יוצא גיאורגיה בישראל שנשא את שם המדינה ואת שם העדה ברחבי העולם, כספורטאי שייצג את המדינה בכל רחבי העולם, הייתי הספורטאי הגיאורגי היהודי הראשון בעולם שהופיע במשחקים האולימפיים ואני חייב לציין שהתקשורת, עם הספורטאים מברית המועצות ובעיקר עם גיאורגיה לאורך כל הדרך היו מאוד טובים. מה שאני הייתי מבקש כאן, כאדם שעוסק בתחום שמקרב לא רק בין עדות בישראל אלא בין עמים בעולם, הספורט זה הדבר היחידי שמאחד את כל העולם, כשעוסקים בספורט כל המחיצות קורסות, אין יהודים, אין גויים, אין חילונים, אין מוסלמים, אין נוצרים, כולנו משפחה אחת. אני מקווה מאוד שבשם רוח הספורט, אחוות הספורט, אנחנו נצליח לאחד את העם הזה להיות בעוצמה ובכוח שאנחנו מסוגלים להיות, כי הרוח היהודית היא רוח מאוד חזקה.

מה שהייתי מבקש, בגלל מה שהספורט עושה לעם, בקרב יוצאי העדה יש לא מעט ספורטאים צעירים מוכשרים, ספורטאים שבאים ממשפחות מצוקה, שאין להם יכולת כלכלית לעסוק בפעילות הספורטיבית שלהם, מדובר ממש על 10 או 12 ספורטאים שיכולים לייצג את המדינה ואת העדה בהצלחה מאוד רבה, אם אפשר היה לסייע להם, זה היה דבר מאוד נפלא, כי הספורט מציל את הנוער גם מפשע וגם מפנה את כל האפיקים והאנרגיות לעיסוק חיובי.

שתי מלים לשגריר הגרוזיני (מדבר בגיאורגית).

(גיאורגית).

תודה רבה.

אני רוצה, ברשותכם, להקריא את החלטת הסיכום של הישיבה. ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות קיימה כאן הצדעה בכנסת ישראל. בישיבה בכנסת השתתפות עשרה חברי כנסת. ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות מברכת את יוצאי גיאורגיה ומצדיעה להם על פעילותם לקיום המורשת בישראל.

הוועדה פונה לשר החינוך, מר גדעון סער, להכליל את מורשת עלייתם של יהודי גיאורגיה, לרבות מכתב 18 המשפחות, בתכנית הלימודים השנתית בישראל.

הוועדה פונה לשרת הקליטה להקים קרן ייחודית לעולי גיאורגיה, שתתמקד במתן מלגות וסיוע למקרי רווחה מקרב העדה.

הוועדה פונה לשר החוץ, מר אביגדור ליברמן, לבחון הקמת קרן משותפת עם ממשלת גיאורגיה, לשימור אתרי מורשת בגיאורגיה.

הוועדה מודה לשגריר גיאורגיה שהשתתף בישיבה, לשגריר לשעבר שבתאי צור, לכל חברי הכנסת, לחבר הכנסת מיכאלי, לכל הנציגים הפועלים בכל רחבי הארץ, הפועלים לקידום ושימור מורשת יהודי גיאורגיה.

תודה רבה לכולם שבאתם. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:50