הכנסת השמונה-עשרה

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 478

מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט

יום שני, כ"ז באלול התשע"א (26 בספטמבר 2011), שעה 11:00

1. תקנות הרשויות המקומיות (מנהל יחידת נוער ומועצת תלמידים ונוער)(תנאים בדבר השכלה וניסיון למנהל יחידת נוער),התשע"א-2011

חברי הוועדה: אלכס מילר – היו"ר

יוסי לוי


- מנהל מינהל חברה ונוער, משרד החינוך
צחי דיקשטיין

- יועץ שר החינוך, משרד החינוך

יעקב פרידברג

- עו"ד, משרד המשפטים

יבינה זכאי בראונר
- עוזרת ליועצת המשפטית, משרד החינוך

איתן טימן

- מנהל האגף החברתי קהילתי תלמידים ונוער, משרד החינוך

ישראל נדיבי

- סמנכ"ל, מרכז המועצות האזוריות

זיו בר


- עוזר לחינוך, מרכז השלטון המקומי

דוד שלומי

- ר' תחום חברה, החברה למתנ"סים

אורי אופיר

- נציג התנועה הקיבוצית, תק"צ

מירב ישראלי

שמרי סקל (מתמחה)

גידלי יהודית

הדר אביב

תקנות הרשויות המקומיות (מנהל יחידת נוער ומועצת תלמידים ונוער)(תנאים בדבר השכלה וניסיון למנהל יחידת נוער),התשע"א-2011

בוקר טוב לכולם, היום 26.9.2011, כ"ז באלול התשע"א. הנושא: תקנות הרשויות המקומיות, מנהל יחידת נוער ומועצת תלמידים ונוער, תנאים בדבר השכלה וניסיון למנהל יחידת נוער, התשע"א 2011, פרוטוקול 478. אנחנו נפתח את הישיבה, מי מציג את התקנות?

היה לנו דיון אחד בתקנות האלה. הנושא חזר לשר החינוך, ועכשיו מבקשים להכניס תיקון מסוים שגברת יבינה זכאי בראונר תציג תיכף.

מה ביקשנו?

ביקשנו לקצר את תקופת הניסיון, אם אתה זוכר. היה ניהול חינוכי, אתה זוכר?

"נתקענו" בעניין הקבלה לתפקיד.

כן, היה את נושא ניסיון תפקיד ניהולי, אם אתה זוכר, וביקשנו לקצר את התקופה. זה חזר לשר החינוך, והוא מבקש לעשות הבחנה חדשה בין ניסיון חינוכי לניסיון ניהולי. גברת יבינה זכאי בראונר תציג את זה תיכף. בנוסח שמונח לפנינו כבר שולבו התיקונים הקודמים שהכנסנו בתקנות.

כמה שנות ניסיון ניהולי?

זה עמד על 3 שנים. קיצרנו את זה לשנה.

אבל לא היה ניסיון חינוכי.

נכון. כשזה חזר לשר החינוך, התיקון שנעשה בוועדה חידד את הניסיון שהגופים המקצועיים חושבים שהוא ראוי.

מה זה ניסיון חינוכי?

אדם שבא לעבודה הזאת - אנחנו רוצים שיהיה לו רקע כלשהו בחינוך והדרכה, והגדרנו את זה כ-3 שנים.

אני זוכר שהיתה בעיה עם אגודות הסטודנטים.

נכון. זה היה הנושא של הניסיון הניהולי. את זה הם פתרו.

זה ניסיון חינוכי או ניסיון ניהולי או שזה ניסיון חינוכי וניסיון ניהולי?

זה גם וגם.

איזה ניסיון חינוכי יש ליושב ראש אגודת הסטודנטים?

זה יכול להיות גם הדרכה בחינוך בלתי פורמלי, בעיקרון.

מי לא עושה פר"ח?

יושב ראש אגודת הסטודנטים. לדעתי, אני לא מכיר את רובם.

בהגדרת 3 השנים האלה נכללות מסגרות כמו - שנת שירות, שירות לאומי, פר"ח בזמן היותו סטודנט, וכמו כל מיני עבודות אחרות.

ניהול מחלקת רווחה שמוציאה לפועל את כל פעולות הרווחה של הסטודנטים – זה נכלל או לא נכלל?

אני לא יודע מה זה מחלקת רווחה.

ראש מחלקה חברתית של אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב. זה לא נכלל?

זה לא נכלל בניסיון החינוכי. בניסיון הניהולי זה נכלל.

בעקבות ההערה של היושב ראש בדיון הקודם, חזרנו למשרד והתקיימו דיונים פנימיים נוספים.

ניסינו להעמיק בסוגיה הזאת של הניסיון המקצועי, והפרדנו את התקנה – אם תקראו את הנוסח שלפניכם – לשני תתי סעיפים שונים. כאשר הניסיון יכול להיצבר בחופף, מבחינת לוח זמנים.

למה אני מתכוונת? יש פה ניסיון מקצועי בחינוך, וניסיון מקצועי ניהולי שהוא יותר כללי. אנחנו דורשים שהוא יהיה כרוך באיזושהי הפעלה של כח אדם ותקציבים, אבל לאו דווקא בהקשרים של מה שקרוי בתקנות הרלבנטיות לגבי מנהל מחלקת חינוך – ניסיון ניהולי חינוכי. אלא משהו קצת יותר רחב בהגדרה שלו.

כאשר אם במסגרת אותן 3 שנים שאותו אדם מדריך, וניסינו להגדיר את זה מאוד רחב – אלה תפקידים של הוראה או הדרכה במערכת החינוך, או בתחום החינוך הבלתי פורמלי, או בתנועות נוער, או בשירות לאומי, או בשירות צבאי, או במערכת החינוך העל תיכונית, או במערכת ההשכלה הגבוהה – יש פה הרבה אופציות.

במסגרת אותן 3 שנים, במקביל, הוא עושה איזשהו ניסיון ניהולי כללי, וזה בסדר. זה יכול ללכת בחופף ברמת לוח הזמנים, אבל אלה שתי דרישות מצטברות במהות - זה ניסיון חינוכי וניסיון ניהולי. הפרדנו את זה, פיצלנו.

אני צריך להבין את המהות של התפקיד. יש הבדל בין מי שמבצעים בפועל את ההדרכה ובין מי שמנהל אותה. כשאתם באים ומציבים את הניסיון החינוכי בפני אדם שאינו מנהל בית ספר או מנהל מתנ"ס, אלא מנהל יחידה בתוך רשות מקומית – מבחינתי, אדם כזה צריך שיהיו לו כלים ניהוליים בתחומים שבניסיון שלו יהיו זהים למה שהוא עושה בפועל במועצת העיר.

זה אומר שאם הוא אחראי על פעילות הנוער, הוא לא חייב להיות מורה. כי מורה, בסך הכל, בתפקיד החינוכי שלו, נכנס לכיתה, מלמד את חומר הלימוד שלו, ויוצא מהכיתה – זה הניסיון החינוכי. אם אחר כך, במסגרת פעילות כזו או אחרת, במצטבר שלו, הוא ניהל גם מקום כזה או אחר, מדריך תנועת נוער, או משהו כזה – אז בסופו של דבר זה לא נותן לי את הפתרון.

אני צריך שמי שיגיע לתפקיד, שתהיה במהלך הפעילות שלו איזושהי חשיפה לניהול של מערכות דומות. לא צריך שהוא יהיה מורה, או ניסיון חינוכי, או כל דבר.

תראו רבותי, התפקיד הזה צריך להיות גמיש. כי לא ירוצו לשם אנשים שבתפקידם וברצונם ללכת ולהתקדם במסגרת הפעילות החינוכית שלהם כמחנכים.

אבל התגמשנו פה. לא דרשנו שהוא יהיה מורה.

יש עוד את המילה הדרכה. הוראה או הדרכה.

זה לא זה וזה.

או.

יש מורים טובים שהם מנהלי יחידות נוער.

תגדירי ניסיון בהדרכה.

אולי נקריא את זה.

מה קורה עם עניין הקורס? מה בא לפני? קודם הקבלה לתפקיד או ההכשרה והתוצאה של ההכשרה? מה סיכמנו שם?

החוק מתייחס לזה. דיברנו ברמת החוק שהחוק התייחס לזה בהוראת המעבר. אלה שמכהנים - יש לגביהם הוראה נפרדת שהם צריכים להשלים תוך 3 שנים.

כתוב גם שבכל רשות מקומית, תוך 3 שנים ימונה מישהו שעומד בכל התנאים. במשך 3 שנים יש עדיין גמישות מסוימת.

נכון להיום, רשות מקומית שאין בה יחידת נוער ואני רוצה להתמודד לתפקיד – אני צריך קודם כל לעשות את הקורס?

לא. בעיני לא. אם אתה קורא את הוראת המעבר, ודיברנו על זה, אם אתם זוכרים, כשדיברנו על החוק – שייקח זמן עד שכולם יעברו את הקורס.

לא. אנחנו דיברנו על זה אחרי שהחוק אושר, ודיברנו על זה בפעם שעברה באישור התקנות.

נכון, אבל גם כשדיברנו על החוק, אמרנו שייקח זמן לארגן את כל ההכשרה של האנשים האלה.

אני רוצה להבין מצב שיכול להיווצר, ודיברנו על זה בפעם שעברה – אם אדם שקיבל את התפקיד, נשלח לקורס, עושה אותו ונכשל בו. מה אז?

אז הוא לא עומד בתנאים, אבל זה בלי קשר. זה לא קשור להוראת המעבר, זה כללי.

אז מה הוא עושה במשך שנה וחצי? הוא מנהל יחידת נוער?

הוא צריך תוך 3 שנים לעבור את הקורס הזה.

במשך 3 שנים אדם מנהל יחידת נוער? ואחרי זה נכשל ועף?

קורה.

זה יכול לקרות.

בהחלט. זה גם קורה.

זה נשמע הזוי, רבותי.

למה? זה יכול להיות, הרבה פעמים בהוראות מעבר.

לא. אבל אם יש תנאי שהוא תנאי מינימלי להיכנס לתפקיד – שזה ידע והכשרה בקורס, איך אתם נותנים לאדם כזה לנהל במשך 3 שנים מחלקת יחידת נוער?

זה בהוראות המעבר.

האדם עוד לא נכנס לתפקיד. מי שבתפקיד – בסדר, אבל יש כאלה שעוד לא נכנסו. עכשיו מתחילים מחדש. אני יכול להציג מקרה שיקרה לכם, שבכלל לא - - - בו הקורס שלכם. אתם יודעים איך זה יקרה? כל 3 שנים יחליפו מנהל יחידת נוער.

הם לא יקבלו תקציב מהמדינה.

לא, זה רק ב-3 השנים הראשונות.

לא אדוני, ביולי 2014 הוראות החוק הזה חלות במלואן על כל רשות מקומית, באופן שלא תיתכן סיטואציה שבה מנהל מחלקת נוער ברשות מקומית – הוא לא עומד בכל תנאי הכשירות, כולל קורס ההכשרה של מינהל , חברה ונוער, והוא לא עובד רשות מקומית – זו סיטואציה שהיא לא חוקית, הם מפרים את החוק.

עד יולי 2014 הסיטואציה הזאת כן אפשרית, מבחינה חוקית, אבל הם לא יקבלו מימון של המדינה. כאן המקל והגזר.

זאת אומרת – מה שהוראת המעבר אומרת, הוראת המעבר הזאת היא הוראת מעבר מורכבת, בסעיף 13 לחוק. היא אומרת – אני מאפשרת לא רק למנהלי מחלקות נוער מכהנים, שזה ודאי, הם יכולים להשלים את כל דרישות הכשירות בתוך 3 שנים, כי בכל זאת החוק הזה יוצר משהו חדש.

אי אפשר לבוא לאדם שמכהן אולי כבר 20 שנה בתפקיד, ואולי אפילו עושה אותו טוב, אבל חסר לו תואר, אישור כתוב מהמינהל, וכולי – לבוא ולהגיד: אוקיי אדוני, עכשיו אתה מפוטר. עכשיו נוציא מכרז חדש ונראה.

לא. לא עובדים ככה בכל החקיקה המקבילה. אגב, אנחנו בדקנו חקיקה מקבילה ויש הוראות מעבר מהסוג הזה. אבל יש 3 שנים, שזה הרבה זמן, אגב, לרשויות להתיישר לפי החוק.

במהלך 3 השנים האלה, אם מנהל מחלקת נוער חדש, לא מכהן, ניגש למכרז וזוכה "על תנאי" – זאת אומרת, שבתוך 3 שנים הוא ישלים את הקורס של המינהל, למשל – במהלך 3 השנים האלה הוא לא מקבל מימון של המדינה עבור חלק מעלות השכר שלו. המשרד לא מעביר לרשות בגינו, זאת הסנקציה. ברגע שהוא ישלים המשרד יעביר כסף.

טוב, הוא יכול להשלים את זה תוך חצי שנה, בשנה הראשונה של עבודתו. ומיד אחרי זה, ברגע שהוא משלים את חובותיו, הוא יתחיל להיות מתוקצב.

נכון.

רשות מקומית – זה באינטרס שלה שהיא תהיה מתוקצבת. ולא להחזיק מדריך - -

בפועל, מה שאתם אומרים זה דבר כזה: שתכלס אין הגבלת זמן ל-3 שנים של קפיצה או לא קפיצה, וזה רק עניין של מימון החלק שלכם בכל הסיפור. זאת אומרת, אם אני ראש עיר חזק בתל אביב, לדוגמה, או בראשון לציון – ואני אומר, יש לי פה אדם שיושב, וזה מינוי שלי, בלי תואר, בלי כלום, אני רוצה שישב בתפקיד הזה, אני מממן, לא צריך שקל מכם.

3 שנים הוא יכול לעשות את זה.

הוא יכול לעשות את זה גם אחר כך.

לא.

לא. אחר כך הוא לא יכול. זה בדיוק העניין.

אתה יכול לתבוע אותו.

הוא לא יכול. משרד הפנים לא - -. 3 שנים, כל אלה שחושבים שהם לא רוצים מנהל, יש כאלה - -

לא רוצים את המימון שלכם.

לא רוצים מנהל בכלל.

לא. הם לא רוצים למנות - -

הוא לא רוצה שיהיה לו מנהל .

יש כאלה שרוצים ויש כאלה שלא רוצים?

כן. עד היום יש ישובים שאין בהם מנהל.

יש שתי אפשרויות – יש כאלה שלא רוצים בכלל, זו אפשרות אחת. ויש כאלה שיש להם את המינויים שלהם - -

ולא רוצים טובות מאיתנו.

- - ואין להם בעצם את ההכשרה שאתם דורשים. הוא בטוח שתוך 3 שנים הוא לא יסיים, אז הוא אומר: תן לי להתגלגל עד 2014, ממילא ב-2013 יש לי בחירות, - - - אלוהים יודע.

על זה לא חשבנו.

בשביל זה אני כאן.

רציתי להסביר לכבוד היושב ראש למה 3 שנים של ניסיון בהדרכה הוא קריטי גם ברמת הרשויות המקומיות. כשאתה בונה היום את התפקיד הזה, אנחנו צריכים לדעת שהאדם עצמו, בין היתר, מוגדר על היתר - -

הוא הולך להדריך מישהו?

בדיוק.

את מי הוא הולך להדריך?

עליו - - - בהוראת החוק למשל, הוא מנחה את מועצת התלמידים ונוער רשותית. החוק קובע את זה.

שהיא בחוק.

אם אתה זוכר – חיברנו בין שני דברים. חיברנו בין מנהל יחידת הנוער - -

במה הוא מנחה אותם?

הוא חייב להנחות אותם פעם בשבוע לישיבה, הוא חייב להנחות אישית את היושב ראש ואת נושאי התפקידים.

יש הבדל בין הדרכה לבין ניהול.

נכון. לכן עשינו את שתי המיומנויות.

המנהל הזה זקוק בעצם לשני הדברים.

אמרנו שצריך 3 שנים ניסיון בהדרכה ושנה בניהול.

רבותי, האם בהגדרת תפקידו הוא צריך להיכנס לכיתה - -

לא לכיתה, לקבוצה.

זו הנחיה לא פורמלית.

הנחיה לא פורמלית היא מול קבוצה.

האם הוא יעביר תכנים חינוכיים או לא?

הוא מעביר. אני אומר לך מתוך ניסיון – אני אחראי על מנהלי יחידות נוער בארץ, ואין היום אחד מהמנהלים שהוא לא גם מדריך חברתי שצמח מזה למנהל.


אני רוצה להגיד לך עוד דבר, כדי שתדע למה אנחנו מחויבים – נכון להיום, יש קרוב ל-180 מתנ"סים שמנהלים רשותיים. משרד הפנים אומר כרגע: כדי להעביר אותם ממתנ"ס לרשות מקומית אתה חייב לעשות מכרז פנימי, ואם לא עבר מכרז פנימי אז מכרז חיצוני.


ברגע ששמת שנת ניהול - אומרים ראשי הרשויות, בצדק - ועדי העובדים יריצו את כל העיריות ולא את מנהל יחידת הנוער. הוא יושב בחוץ, מחכה לניסיון בהדרכה שרק הוא מחזיק. אמרו לנו שבפילוח התפקיד – ניסיון בהדרכה מחזיק רק מנהל יחידת נוער מתפקד היום או מישהו שרוצה להיות. בדרגת ניהול מחזיקים קרוב ל-100, ל-200 איש בעירייה.

אבל הסיבה המרכזית של ניסיון בחינוכי שהוא מחנך.

מתי תהיו מוכנים מבחינת הקורסים, סופית?

מיידית.

אנחנו מוכנים, הקורסים קיימים. יש כבר מועד לקורס הראשון שיפתח בתחילת נובמבר.

24 בנובמבר.

אחרי החגים.

קיימנו קורסים כאלה גם בעבר בלי חוק, ואנשים הגיעו אליהם בלי שקיבלו מהמדינה שום דבר, מפני שהרשויות המקומיות ראו בזה הכשרה מקצועית של העובדים.

מה המשכורת של מנהל יחידת נוער?

130,000 שקל.

יחד? שנתי?

הכל. כולל עלות מעבידים - -

עלות מעסיק - - - 130,000. אבל תבין ממה זה מורכב: יש שם גמול מורה מדריך. גמול מורה מדריך שנתנו לו 56% תוספת, קובע ניסיון בהדרכה של 3 שנים. אם פגענו בזה, אוטומטית יורד לו הגמול הזה - גמול שמשרד החינוך מעניק עבור הדרכה.

בכמה מתוך ה-130,000 אתם משתתפים?

תלוי לפי הדרגות של ה - - - מ-1 עד - - -

רגע, החוק אומר, בואו נראה.

כן, השר חתם על צו ה - - -

יש כבר צו?

כן.

החוק אומר: תקציב שנתי להשתתפות בעלות תיקבע בתחום זה, והשתתפות משרד החינוך בעלות השכר תהיה חלקית על-פי מצבה החברתי והכלכלי של הרשות המקומית, כפי שקבע השר בצו.

זאת אומרת – זה לפי מדרג סוציו-אקונומי.

אבל השר חתם השבוע, ב-21 לחודש, על הצו, הנה הוא יראה לך. 1 עד 4 - 70%, שזה 90,000 שקל. 5 עד 7 - -

זה עוד לא פורסם, נכון?

השר חתם, הגיע אלינו הצו שלו, בחתימתו.

אשכול 1 עד 4 – כמה ההשתתפות?

70%.

70%.

שזה 90,000 שקל.

שזה יפה מאוד.

שזה יפה מאוד, הרבה מעל למה ששיערנו בהתחלה. ו-5 עד 7, הוא חתם על 45%, שזה 58,500 שקל.

ו-8 עד 10 לא מקבל.

נכון.

קודם כל, אני מבקש שבתקנות יהיה שניהול אגודת הסטודנטים ייחשב גם כחלק מהענין הזה.

שמה?

אני לא רוצה שיהיה פה עניין של פרשנות. אוקיי? יושב ראש אגודת הסטודנטים נכנס בתפקיד - - -

באיזה פרמטר? זה לא חינוכי.

ניהולי. ניהולי.

צריך להרחיב את ה - -

לא, אנחנו נעשה – במערכת ההשכלה הגבוהה, לרבות - - יש לנו הגדרה של אגודות סטודנטים בחוק זכויות הסטודנט. אם אין לכם בעיה, אז נעשה לרבות – כדי שלא תהיה שאלה.

את יודעת, נפתח פתח.

לא. אם את אומרת מערכת ההשכלה הגבוהה, לכאורה, אפשר לפרש את זה שזה רק האוניברסיטה עצמה.

למה? השכלה גבוהה זה הכל.

כן, אבל זה עניין של הפרשנות.

לא. למה? יושב ראש אגודת הסטודנטים בהנדסאים לא יכול?

אנחנו לא קראנו עוד, אז אולי נקרא, יש פה יותר מדי שאלות שלדעתי יפתרו בטקסט.

טוב, תפתרו את זה לבד.

הנה. אולי נקריא רק את הדברים ש - - -

רבותי, קודם כל אני מבקש את הנושא של ראשי אגודות הסטודנטים – שזה יהיה חלק מהעניין – תעשו את זה בתוך ההגדרות המשפטיות. לפי חוק זכויות הסטודנט, יש הגדרות ברורות מי מבחינתנו מוכר כיושב ראש אגודת סטודנטים – זה דבר ראשון. דבר שני – בגלל שיש פה עניין של שכר גבוה מאד יחסית לתפקידים מסוג זה, אתם מבינים שמנהל יחידת נוער שמשתכר 130,000 שקל - -

לשנה.

ממוצע. זה ממוצע.

הבנת שזה לשנה ולא לחודש? אני צוחק.

זה גם לא 9,000 ברוטו.

זה בטח 9,000 ברוטו.

רבותי, זו משכורת לא קטנה בכלל. במיוחד כשמדובר על אנשים שהם אנשים צעירים, או שהם אנשים שבאמת מבינים בתחום. מה שחשוב הוא שכל עניין ההכשרה, בואו נחשוב יחד.

אני חושב שבמידת הצו של השר ודרך ההשקעה של משלמי המיסים של המדינה, יהיה מתווה שיקבע השר מבחינת חובת ביצוע ההדרכה.

ומה זה אומר? אם הוא משתתף ב-90% באשכול 1 עד 4, אני רוצה שתוך שנה-שנה וחצי – כל מי שבאשכול הזה יעבור את הקורס. ולמה זה? כי יש פה השתתפות מלאה. ראש העיר בכלל לא משתתף.

אתם משלמים בזמן תקופת המעבר, או לא?

למי שעומד בתנאי הסף.

סליחה. אני אסביר לכם: אשכול 1 עד 4, אישרנו עכשיו את התקנות, יוצאים לדרך, מינו אותו, יש כבר אדם שנמצא בתפקיד, ומקבל 1,000 שקל בחודש – האם בזמן הזה משרד החינוך מתחיל לשלם ל-3 שנים?

רק אם הוא עבר את הקורס.

רק אם הוא בקורס.

בתנאי שהוא עמד בכל תנאי הסף, כולל זה שהוא עבר את הקורס.

זה בעצם מה שאתה מבקש, אדוני.

זה מה שאתה מבקש בדיוק.

אנחנו לא נותנים בלי קורס. בלי קורס אנחנו לא נותנים.

החוק אומר ככה: ההשתתפות בתקציב תחול על רשויות חינוך מקומיות שמכהן בהם מנהל יחידת נוער שמונה על פי סעיף 2 ומתקיימים בו כל תנאי הכשירות, או שרואים אותו כמי שמונה לפי סעיף 2 – שזה הקיימים, אלה שביום התחילה כבר מכהנים. אם רשות מקומית ממנה מישהו חדש, שעומד בכל תנאי הכשירות, היא מקבלת מיד את המימון.

כולל הקורס?

כולל הקורס.

כן. כולל הקורס. אם לא, אז רק כשהוא יעמוד בכל התנאים, או בעוד 3 שנים כשהוא יהיה חייב לעמוד בכל התנאים - -

אם יש מישהו שכבר בתוך התפקיד, אז עדיין - -

אז כן. אז הוא מקבל. כי יש הוראה מיוחדת לגבי אלה שכבר היום מכהנים.

בדיוק על זה אני מדבר.

אבל לא. לא מכהנים חדשים. אלה שמכהנים ביום התחילה.

אלה שמכהנים עברו קורס כבר. הם בוגרי הקורס. הקורס הזה נעשה כבר קודם.

למה? אתה בטוח? במאה אחוז?

כן. כי 10 שנים אנחנו עושים את זה.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להגיד לך משהו שאמרנו בישיבה הראשונה: החוק, הוא לא בא לשדה פרוץ, שדה נקי לחלוטין. אנחנו עבדנו בלי חוק מול הרשויות המקומיות עם כל התנאים האלה, ואלו הן הרשויות שהסכימו ורצו לעשות את זה.

אני לא יודע מה קורה בשטח. אם אתה בא ואומר שעד עכשיו כל מי שנמצא בתפקיד, אתה חותם שהוא עבר קורס, אז אין לי בעיה.

כן, אבל אולי אין לו תואר אקדמי.

לא. אין דבר כזה. אין. הוא לא מגיע אלינו בכלל, למרכז הערכה ולקורס, אם אין לו תואר אקדמי.

אתם יכולים להגיד שאין בכל הרשויות המקומיות מנהל יחידת נוער? הם כולם עומדים בכל התנאים של התקנות?

יש לנו רשימה שמית. שם שם.

תגיד לי רק כן או לא. כל מנהלי יחידת הנוער שמכהנים בפועל עונים על כל תנאי התקנות?

אני אענה לך אחרת.

אתה יכול להגיד רק כן או לא.

שברשויות.

לא. זה לא כן ולא. כל מנהלי יחידות הנוער המוכרות על ידינו היום, ומוכרות פירושו של עניין – שלמרות שאין חוק, אני, למשל, לא נותן חיילות, לא נותן גרעיני נח"ל, לא נותן תוכניות חינוכיות ליישוב שמעסיק מנהל יחידת נוער שלדעתי הוא לא מקצועי.

אבל עקרונית יכול להיות שיש ישוב שמעסיק מנהל יחידת נוער - -

לכן אני מגדיר לך – כל מנהלי יחידות הנוער, ואני יודע שמית, המוכרות על ידינו, וזה מרביתן המוחלט.

כן, אבל החוק לא מבדיל בין מי שמוכר על ידיך ומי שלא מוכר על ידיך – זה היה לפני החוק.

אבל החוק יגדיר עכשיו.

לא, זה רק מי שעבר את הקורס. זה לא מוכר על ידיך.

לא. אבל את התקצוב שאני אתן ממחר בבוקר, שיתירו לי – אני יש לי חוזר מסודר עכשיו – יש לי כרגע פוטנציאל של בערך 65 - -

אבל אני אומרת לך, שאם יש מנהל יחידת נוער מכהן שאין לו תואר אקדמי, הוא לא היה מוכר על ידיך ואין לו תואר אקדמי, הוא יקבל.

הוא לא יקבל.

תקצוב?

הוא יקבל לפי סעיף 13ה. כן, הוא יקבל. כי תוך 3 שנים הוא צריך להשלים.

לא. מי שכיהן כמנהל יחידת נוער ברשות מקומית ערב התחילה – זה אפריל 2011 – יראו אותו כמנהל יחידת נוער שמונה לפי סעיף 2.

נכון. החוק שינה את מה שאתה אומר.

הבנתי מה שאת אומרת.

ובלבד שבתום 3 השנים מיום התחילה - - -

כן. הקיימים ערב יום התחילה יקבלו תקציב – זה היה הרעיון.

לא, אבל מירב, תקראי את 13ב.

שמה?

השר הרי ישב פה ואמר: אני לא מוכן לתת תקציב למי שהוא לא עובד רשות - -

אבל זה 13ה.

רגע. ואז ניסחנו את הוראת המעבר ככה, שהיא אומרת שהוראות סעיף 9 – שסעיף 9 מדבר על התקציב – יחולו על רשויות חינוך מקומיות שמכהן בהן מנהל יחידת נוער שמונה לפי הוראות סעיף 2, שזה לרבות הוראת המעבר - -

או שרואים אותו.

אבל, ומתקיימות בו גם הוראות סעיפים 3 ו-4 שמדברות על תנאי העבודה והכשירות, או שרואים אותו כמי שמונה לפי סעיף 2, כאמור בסעיף קטן ה, ומתקיימות בו גם הוראות סעיף 3.

שלוש.

אבל 3 מדבר על זה שהוא חייב להיות עובד של רשות מקומית. אה, את אומרת – בלי דרישות הכשירות?

כן.

את מדברת בלי סעיף 4?

כן. זה היה כל הרעיון. נתנו להם עוד 3 שנים. אני חושבת. לא? ככה אני מבינה.

חשבתי שהשר התכוון למשהו אחר.

טוב, אז גם את העניין הזה לתקן, רבותי.

נראה לי. זה היה הרעיון הרי.

אני לא יכולה לתקן בתקנות היום את החוק.

לא, זה בסדר. הם מקבלים. לפי החוק.

לפי החוק. מה שהחוק אומר. אני בתקנות לא יכולה לגבור על החוק.

ברור. החוק אומר שבעצם אנחנו נותנים להם 3 שנים להשלים.

אבל רק אם הוא מכהן.

כן, רק אם הוא מכהן.

ורק אם הוא מכהן ברשות המקומית, לא בחברה ולא בזה.

נכון.

זה דרך אגב, אני יכול להגיד לכם בספירה מיידית, בין 1 ל-30. מאוד זניח.

אוקיי, בסדר. אין בעיה.

שגם אותם נוכל לשכנע מהר מאוד להגיע לקורס. אחרי שהם יקבלו כסף אז הם גם יבואו לקורס.

החוק כבר סידר את זה, את השאלה הזאת.

אבל זה התנאי, נכון? שהוא גם עובד הרשות המקומית וגם, כל התנאים האלה?

כן. נכון. ויש לו 3 שנים להשלים את מה שהוא לא עומד בו.

הוא נמצא בין 1 ל-7. עכשיו, 8 ו-10 מחויב על פי החוק על כל הכללים רק שהוא לא מקבל תקצוב.

כן, אבל יוסי, תזכור שהצווים הם שנתיים – כל שנת תקציב אתה נדרש - - -

השנה, אני שואל השנה.

בסדר, עזוב השנה, זה משהו קונקרטי.

נכון. את צודקת.

ממילא עתיד להשתנות, כי התקנה גם יכולה להשתנות.

צודקת. צודקת.

בתקנות אנחנו לא יכולים להגיד הפוך מהחוק. אבל לגבי החדשים, זה כן יהיה, כי החדשים לא יקבלו תקצוב, לא המכהנים. אלה שימונו עכשיו, החדשים, לא יקבלו תקצוב עד שלהם לא יעשו את הקורס. לכן יש להם מוטיבציה. אם ימנו אותם, הם יהיו רשומים, תהיה להם מוטיבציה לעשות את הקורס, כי אז הם יקבלו השתתפות כמה שיותר מהר. זה פותר לך, לדעתי, את הבעיה.

את שומעת, יבינה? לדעתי, הפתרון הוא בזה שהחדשים – אלו שימונו מעכשיו – הרי לא יקבלו תקצוב עד שהם לא יעמדו בכל הכשירות, אז יש להם בעצם תמריץ לעשות את הקורס כמה שיותר מהר.

נכון.

והם, ברצותם, יכולים תוך חצי שנה למלא את המחויבות הזאת.

נכון. אז זה, אני חושבת, כן נותן פתרון.

אם נצטרך לפתוח עוד קורס במשך השנה, אנחנו פותחים עוד קורס. אנחנו מודעים לכל הדברים האלה.

ואיך אתם בודקים שהרשות המקומית מקיימת את ההשלמה שלהם?

יש לי מפקחים רשותיים בכל רשות מקומית. יש לנו קשר הדוק מאוד מול הרשות המקומית. היום, בלי חוק, יש לנו איתם בדיקה מאוד מסודרת, וכשהחוק יהיה, ייחתם הסכם כספי עם הרשות המקומית. אנחנו מבקשים מספר תקן - - -

זאת אומרת, אם אני נותן 90%, הוא חייב לתת 10%, ואתה תעלה את זה. אם הוא לא מוריד את ה-10% ורק משאיר את זה על תקן של משרד החינוך או 45% ברשויות אחרות. כתוב בחוק שהוא חייב להשלים.

יש לו גם מספר תקן למשרה והכל. שמע, זה קל מאוד, היום זה יהיה הרבה יותר נוח לנו לעלות.

יש לו תמריץ.

והוא עובד רק של הרשות המקומית. הבעיה היום היא שיש מנהלים, רק שהם מועסקים בכל מיני מסגרות ובכל מיני משכורות. אתה מבין? וככה זה מרכז את העניין, לדעתי, אמרתי לחברים שלי, זה לא ייקח אפילו 3 שנים.

עוד יותר טוב.

זה יקדים את עצמו הרבה מאוד קודם, מפני שהשירות הזה קיים ביישוב רק שהוא כרגע לא מוגדר. כשזה יבוא גם עם כסף - - -

לא. רק יכול להיות שהם יוציאו מכרז ויגידו: אתה תתקבל, אבל תוך זה וזה אתה צריך לעבור את הקורס. כי אם יש להם מועמד ראוי שרק צריך לעבור את הקורס - - -

נכון, זה באינטרס שלהם שהוא יהיה, וזה באינטרס שלו לעבוד, והקורס מוכן, והקורס כמעט לא עולה לו הכסף, וגמרנו את העניין.

אני דוד שלומי, אני ראש מנהל התוכן בחברה למתנ"סים, כאשר תחום הנוער הוא בתוך המינהל שאני אחראי עליו. אני בא בתיאום עם יוסי לוי, ועם איתן טימן, על סוגיה שהחוק הזה יעורר, והיא – מנהלי יחידות נוער שעובדים במתנ"סים כיום. אלה עובדים שעברו את כל המהלך הזה, רק שבין המתנ"ס ובין הרשות המקומית היתה החלטה שהם יהיו עובדי המתנ"ס.


מה שקורה היום, זו סיטואציה שבה הוא יצטרך להיות מפוטר ולגשת מחדש למכרז כדי להתקבל לתפקיד. אנחנו מבקשים שאותם מכהנים כרגע יועברו לרשות המקומית ללא מכרז, אם הם כבר עובדים, ומרוצים מהם, והכל בסדר – שיעברו ללא מכרז.

זה לא ברמה של תקנות. זה לא המקום לדון בזה.

אז מה? איך מסדרים את זה? כי יש פה סיטואציה - -

זה ביניכם לבין, ברשויות, אני חושבת.

משרד המשפטים צריך לתת לנו את ההיבט הזה – של פטור מחובת המכרזים.

היתה פגישה בין שלמה, מנכ"ל ועדת הרישוי המקומי למנכ"ל משרד הפנים, הוגשה בקשה רשמית. דבר זיו.

אז אני אעדכן. אני זיו מהמרכז לשלטון מקומי. קודם כל, הבעיה היא אפילו יותר מורכבת, כי במועצות אזוריות הוא מחויב עוד למכרז פנימי. אז מנהל יחידת נוער שהיום מכהן, אפילו לא יכול לגשת למכרז כדי להתקבל לתפקיד שהוא כבר עושה. כי קודם כל הרשות צריכה לעשות מכרז פנימי.

יש עם זה קושי ברור. המנכ"ל שלנו נפגש עם מנכ"ל משרד הפנים, וזה בהתדיינות איך אפשר להתגבר על המכשלה הזאת.

רגע, היום, מבחינת החוק, כל מי שעובד עיריה, ממנכ"ל עד פקח, הוא יכול להתמודד בכל מכרז של תפקיד אחר בתוך העירייה? אין לו הגבלה?

כשזה מכרז פנימי, אני חושב שכן.

3 השנים ששמת עכשיו מפילים את כל עובדי העירייה. זו היתה ה - - -. כי גמול הדרכה, הוא הבעיה - הוא גמול שאין לעובדי עירייה.

לא, היום מדברים על משהו אחר.

מנהל יחידת הנוער במתנ"ס הוא היחיד שלא יוכל לגשת.

לא זה לא מדויק. הפקח לא עומד בתנאים של ה - -

רק הקצנתי.

רבותי, אנחנו מדברים על תיאוריה. כמה נתונים יש לנו?

55 מנהלים היום יחידות נוער ישוביות.

שהרשות המקומית הפקידה בידי המתנ"ס את הטיפול בכל המערך הלא פורמלי של היישוב.

זאת אומרת, 55 אנשים לא יכולים להיות בתפקיד הזה?

לא. לא נכון.

הם לא יכולים לגשת למכרז, צריך לפטר אותם, ואז תבוא הרשות המקומית ותגיד – מבחינת חוק המכרזים צריך קודם כל תהליך פנימי.

בסדר, זה שטויות. אבל הוא אומר משהו אחר, הוא אומר שיש מקומות - - -

הם לא יכולים לגשת אפילו למכרז.

כמה כאלה? עשר?

אתה יכול להסביר מדוע?

אני אתן לך את הנתונים. אני הסמנכ"ל של מרכז המועצות האזוריות. בכל המועצות האזוריות מה שרוצים להשיג בחוק כבר קיים היום. יש מנהלי יחידות נוער, ואני חושב שאין עם זה בעיות.


אני מעריך שסדר גודל של שליש לפחות ממנהלי יחידות הנוער, הם בפועל לא עובדי המועצה האזורית, אלא עובדי המתנ"סים.


במקרה הייתי אתמול בשתי מועצות מצוינות – מטה אשר ורמת הגולן, הלוואי על כל עם ישראל - - -

כן, אבל הם נמצאים תחת - - -

הם עובדי המתנ"ס. הם עובדי חברת המתנ"סים. הם בעצם מקבלים את ההוראות ישירות מראש המועצה. יש שם שולחן עגול שמנהל יחידת הנוער, חינוך , קהילה - - -

אבל הוא לא משלם להם את המשכורת.

הוא עושה הכל חוץ מלחתום על התלוש של המשכורת, אלא אם כן - -

זה דבר חשוב בעיני.

אלא אם כן, ראש המועצה או הסגן שלו הוא יושב ראש המתנ"ס. בערים, להבדיל מבמועצות האזוריות, אפשר לגשת ישר למכרז חיצוני. זו איזושהי בעיה שנוצרה, צריך לפתור אותה - -

בסדר, אני הבנתי, אני חושב על זה.

אנחנו מתנגדים באופן נחרץ להכניס באופן ספציפי-נקודתי את הנושא של יושב ראש אגודת סטודנטים. אנחנו לא יכולים לעשות דבר כזה. מחר יבואו בעלי תפקידים אחרים וידרשו את ה - - - שלהם לתקנות.

כמו מה?

- - - דברים אחרים, זה לא העניין. ברגע שמופיע באופן מפורש השכלה גבוהה בתפקידי הדרכה או הוראה, כשמבחינתי, רכז, כזה או אחר, במערכת ההשכלה הגבוהה – נכלל בהגדרה הזאת. אנחנו לא יכולים לרדת לרזולוציה של הגדרת תפקיד של יושב ראש אגודת סטודנטים, נקרא לו גם בשמו.

לא, לא לזה היא התכוונה.

זה לא רק יושב ראש אגודת סטודנטים. זה מישהו בתפקיד ניהולי.

אתה לא הבנת. אני אמרתי: האם היום, תיאורטית, יושב ראש אגודת סטודנטים שבא להתמודד במכרז לתפקיד הזה – האם הוא יכול או לא יכול?

זה ודאי ייכלל לו כניסיון. מה זאת אומרת? זה ודאי.

בסעיף 2.

לא רק חינוכי. כתוב פה: חינוכי, הדרכתי, ניהולי. יש פה כר נרחב במגוון הקשת.

אני רוצה להרגיע. אדוני, אני רוצה רגע לומר משהו. היה פה איזשהו ניסיון ליצור פה חוקים תאומים, וליצור את אותה רמת רצינות גם לתפקיד הזה. ולכן, השר רצה פה משהו, בראייה לא של בעל תפקיד כזה או אחר, אלא בראייה של האינטרס הציבורי ליצור סטנדרטיזציה גם של דרישות הכשירות, גם שכולם יהיו עובדי רשויות, שיחולו עליהם חוקי משמעת וחוקי אתיקה, גם ברמת עלות השכר, וכולי.


בחינוך, כתבנו בזמנו, מירב את זוכרת? – ניסיון ניהולי חינוכי, וסתמנו, ולא פירשנו בתוך התקנות.

לא, בתקנות כתוב שזה או ניהול בית-ספר או תפקיד ניהולי אחר במערכת החינוך. יש הגדרה.

יש באחד הסעיפים, יש לי את זה פה, אם תרצי, כתוב: תפקיד ניהולי חינוכי לאו דווקא במערכת החינוך. וזה הגיע לבית הדין הארצי לעבודה, והוגשה עמדת יועץ, של היועץ המשפטי לממשלה בתיאום איתנו, בהקשר של הפרשנות של התיבה הזאת.

למה אני אומרת את כל זה? כי אני רוצה להרגיע שהפרשנות של הפרקליטות יחד איתנו, של משרד המשפטים, היתה פרשנות רחבה. בעמדת היועץ, וזה כתוב בכתובים, אמרנו שם שניסיון ניהולי חינוכי יכול להיות אפילו ניסיון של מערכות חינוכיות מחוץ למערכת החינוך הפורמלית.

למשל: מפקד בסיס הדרכה בצבא, מי שניהל כפר נוער, לרבות הפנימייה, והיה בכלל איש מטעם הרווחה, אבל הוא עסק בזה בפועל. כל מיני דוגמאות שונות ומשונות שניתנו שם, תנועות נוער.

זאת אומרת, ודאי וודאי בהקשר של החינוך הלא פורמלי – אם מנהל מחלקת חינוך עוסק בחינוך הכן פורמלי – הפרשנות תהיה רחבה.

אף אחד לא יוכל לבוא ולומר: אדם שעסק בתפקיד בתוך מערכת ההשכלה הגבוהה כיושב ראש אגודת הסטודנטים – הוא לא שייך לתוך התקנות האלה. זו פרשנות שהיא לא מתקבלת על הדעת. ואם יאמרו, אז תהיה עתירה, ואני מניחה שהמדינה תפסיד.

אולי תקראו את סעיף 2(א)(2)?

רגע, אני רוצה לשמוע מה כתוב בזה.

בואו נקרא את זה. בעצם, קראנו כבר את כל התקנות, הכנסנו - - -.

מה שנשאר לנו לקרוא, שהוא תיקון, זה בעצם זה בתקנה 2(א)(2) ותקנה 2(א)(3). אז תקנה 2(א)(2) אומרת "הוא בעל ניסיון מקצועי של 3 שנים בתפקידים של הוראה או הדרכה, במערכת החינוך או בתחום החינוך הבלתי פורמלי" – שזה מאוד רחב – "בתנועות הנוער, בשירות לאומי או בשירות צבאי, או במערכת החינוך העל-תיכונית או במערכת ההשכלה הגבוהה". זה לגבי הוראה או הדרכה.


חוץ מזה יש, זו תקנה 2(א)(3): "הוא בעל ניסיון מקצועי של שנה אחת לפחות, בתפקיד ניהולי" – שזה מה שרצית להבהיר – "הכרוך בהפעלה של כוח אדם ותקציבים, במערכת החינוך או בתחום החינוך הבלתי-פורמלי, או במערכת החינוך העל-תיכונית" – שזה, דרך אגב, נותן תשובה להנדסאים – "או במערכת ההשכלה הגבוהה".

אז מה אתה מתנגד?

אני תומך בזה.

אבל התנאים הללו מצטברים.

כן.

אני שאלתי האם יושב ראש ההדרכה שמתמודד - -

אין לו 3 שנות ניסיון בהכרח של הוראה והדרכה, לפי תקנה 2(א)(2). את זה אין לו. נניח שאדם היה יושב ראש אגודת סטודנטים לשנתיים – אז אין לו.

כתוב שנה.

זה מצטבר.

אדם שהיה יושב ראש אגודת סטודנטים לשנתיים, בודאי שאין לו הניסיון הנוסף.

הוא הולך להיות מנהל יחידת נוער ולהפעיל פה מערכות של כל החינוך הבלתי פורמלי ביישוב, של מועצת תלמידים ונוער – לא יכול להיות שלא יהיה שום ניסיון בהדרכה או הוראה.

אני מסכים, אני רק רוצה שהדברים יהיו ברורים ליושב ראש.

אבל לגבי התפקיד הניהולי - -

זה בודאי נחשב, כי זה שנה אחת.

נכון.

אגב, חינוך בלתי פורמלי מוגדר כחינוך חברתי, ערכי וקהילתי – בחוק. זה כל כך רחב, זה כל כך עמום.

אבל 3 שנים?

3 שנים הניסיון החינוכי, ושנה ניסיון ניהולי – זה לא היינו הך.

אם הוא הגיע להיות יושב ראש – יהיה לו את זה.

3 שנים?

אבל הוא מנהל יחידות נוער.

רוצים אנשים רציניים, נו מה לעשות?

זה מה שדורשים היום, שמעת?

אמרנו שהוא מקבל משכורת גבוהה.

יש פה דרישת רצינות – נקרא לה ככה. רוצים להפוך את זה ללא רציני?

אדוני היושב ראש, אם המקבילה היא מנהל מחלקת החינוך היישובית – זה בדרך כלל אדם עם 20 שנות ניסיון.

אבל אל תשווה בין מי שמנהל מחלקת חינוך ובין מי שמנהל בקושי 3 תנועות בתוך העיר.

לא, זה לא נכון מה שאתה אומר, אדוני היושב ראש. אתה צובע את התפקיד הזה במקום שמייתר את החוק. סלח לי שאני אומר לך, ואני לא רוצה להיות חוצפן.

אל תסתכלו תמיד על יישובים של 200,000-300,000 איש.

אני מסתכל על אריאל. כל ילד שם, שאתה לא יודע לעבוד נכון איתו עם מדריך הנוער, בא אחרי זה לוועדת הרווחה, לכל מיני מקומות, ולכל מיני תוכניות – איך הוא לא התארגן נכון בחברה.

רק אל תיתן לי פה את הדוגמה של אריאל, כי אתה נכנס פה לעניין - -

אני בכוונה נתתי לך את הדוגמה של אריאל.

תן דוגמה אחרת, אין לי בעיה.


בנושא של שירות לאומי, אם בת שעושה שירות לאומי של שנה או שנה וחצי, יהיה לה הרבה יותר קשה עם העניין של ניסיון חינוכי. כי בנים זה 3 שנים.

אז היא תצטרך להדריך עוד שנה במסגרת אחרת.

זה מצטבר. אם אני מסתכל היום על הפרופיל, רוב האנשים היו מדריכים במערכת והפכו למנהלים – אנחנו רואים את הצמיחה שלהם. ולכן אין להם בעיה, הם עסקו בהדרכת מדריכים צעירים, וכדומה, נתנו המון פתיחות לנושאים האלה.

צריך ניסיון של 3-4 שנים בעצם.

אנחנו לא מדברים על 15 או על 20 שנה.

זה יכול להיות אפילו מישהו בן 24-25.

ומה אנחנו עושים עם כל 55 היישובים?

לדעתי, משרד הפנים קודם כל צריך להידרש לזה. לראות אם יש פתרון במסגרת החוקים הקיימים ש - - - מופקד עליהם.

אין בעיה לפתרון חוקי, זאת בעיה בירוקרטית – לא יותר מזה.

אבל זה לא על השולחן שלנו, זה לא לתקנון.

לא צריך לעכב את התקנון, אבל צריך לדעת את היישום שלו - -

אתם תצטרכו למצוא לזה פתרון, אבל זו לא המסגרת המתאימה בכל מקרה.

אתם יכולים לכוון אותנו לאיזו מסגרת?

אנחנו נבדוק ואולי נעשה על זה דיון, באיזשהו שלב.

אם אני מאשר את זה עכשיו, אז סגרנו את העניין.

אם אתה מאשר את זה ומזמין לפה את משרד הפנים - -

אם אני מאשר עכשיו, 55 אנשים הולכים הביתה?

לא. יש הוראת מעבר.

אני לא מומחית בנושא הזה, אבל יש לשר הפנים סמכויות במסגרת תקנות המכרזים, גם של המועצות המקומיות וגם של המועצות האזוריות. יש לשר הפנים כל מיני סמכויות – במסגרת התקנון – זה אפילו לא חקיקה ראשית בהכרח, לדעתי.

אין עם זה שום בעיה, בערים לא צריך את המכרז. אני מקבל את כל מה שאמרו וגם לאשר את זה, לא זאת הבעיה. אבל אם יקראו לכאן – למשרד החינוך ולמשרד הפנים – ויגידו: חבר'ה, את הבעיה הזאת – יש לכם 3 שנים לפתור. הבירוקרטיה במדינת ישראל יכולה להסתדר עם זה.

אז אולי אתם תעשו איזשהו דיון מקדים - -

אנחנו מנסים, ולא מצליחים, לכן אנחנו רוצים את עזרתכם.

עקרונית, בתקנות בודאי אין מקום להכניס את זה. המקום לתקן את זה – אם היינו חושבים על האפשרויות המשפטיות – זה לעשות תיקון ספציפי בחוק הראשי, שלנו, של מנהל יחידת הנוער, או למצוא לזה פתרון דרך דיני הרשויות המקומיות – שזו הסמכות של שר הפנים – ולדעתי זו הדרך היותר פשוטה לעשות את זה.

מר זיו בר – כשאמרת קודם שבאותן 55 רשויות יהיו מכרזים פנימיים – גם במשרד החינוך כשרוצים עכשיו עורך דין חדש ללשכה המשפטית מפרסמים מכרז פנימי, וכל עובדי המשרד יכולים לגשת.

אבל מה לעשות שרובם לא עורכי-דין, רובם לא משפטנים, 99.9% לא משפטנים – הם באו מרקע של חינוך.

את אומרת שהרוב לא יעמדו במכרז הפנימי?

מכרזים פנימיים – אני אומרת לך, מניסיון של 10 שנים במשרד – הם בדרך כלל עקרים.

האנשים שעברו את קורס ההכשרה, ואני לא הצלחתי להבין אותך בראשית דבריך – למה אתה רוצה לוותר על התנאי של קורס ההכשרה? והוא הכי חשוב לכם, כי הוא מה שמבטיח שהאנשים האלה יאיישו בסוף את התפקיד של עצמם במכרז. אתה מבין את ההיגיון?

את אומרת שאפשר להסתדר, ואני אומר שהרבה יותר פשוט להגיד למשרד הפנים: חבר'ה, שיהיה מכרז חיצוני, ונגמר הסיפור – מה יותר פשוט מזה?

אני לא מבינה גדולה בדיני עבודה. יכול להיות שאפשר לדלג מעל מכרזים פנימיים – בטח מקום שהם עקרים. אבל זה לא מסוג הדברים שאפשר לפתור פה כרגע, כי זה לא על השולחן הזה, זה לא קשור לתקנות הכשירות.

תמיד לא לשכוח, שגם אז – ואני אומר גם לחברים מהמתנ"ס – החוק אומר שהוא צריך להיות עובד הרשות המקומית.

אבל בתוך 3 שנים.

לא, הוא רוצה להיות עובד הרשות המקומית, אבל הוא לא יכול לגשת למכרז.

הוא גם לא יוכל לגשת למכרז, ומר יוסי לוי אני אגיד לך עוד משהו: אתה יודע שבסופו של דבר בחלק גדול מהרשויות האלה, ובאותן רשויות שמדובר עליהן, יבוא ראש המועצה ויגיד – אני רוצה שהעובד ימשיך לשבת במתנ"ס, שכל המערכת הלוגיסטית תשב - -

זה בלתי אפשרי לפי החוק.

ברגע שאנחנו מאשרים את התקנות האלו, זה הולך להיות מצב אחר. זה לא הולך להיות משכורת של 1,000-1,500 שקל. זו הולכת להיות משכורת מאוד רצינית. אז תאמין לי שראש העיר יחשוב פעמיים – אם זה אותו בן-אדם, או שזה מישהו אחר, או שזה יהיה מינוי.


רבותי, דברים משתנים ברגע שהמדינה מתחילה לתת מימון – זה לא כל-כך פשוט.


מה שחשוב לי, קודם כל, שהתפקיד הזה יהיה פתוח לאנשים שמקבלים ניסיון ונכנסים לתוך המסגרות היום – ויש מעט מאוד מסגרות שאפשר להגיד עליהם שהן מסגרות ניהוליות בתחום פעילות הנוער והרווחה. אם תתנו לי דוגמאות נוספות של גופים שמתעסקים בפעילות אינטנסיבית של ניהול כלכלי וגם בהיבט של חינוך, אם בעניין ההשכלה או הרווחה, חוץ מאגודת הסטודנטים – אני אגיד לכם: "שיחקתם אותה".

אני חושב שברמות כאלו יש מעט מאוד גופים מאורגנים שעובדים היום בצורה כזאת – זה דבר ראשון. דבר שני – אנחנו צריכים לדאוג לכך שהתפקיד הזה יצא לפועל בסופו של דבר, ושלא יחפשו דווקא את אלו שהיה להם ניסיון לעמוד ב"פרונט" מול התלמידים, וללמד אותם תכנים מסוימים. אלא להיפך – לנהל קבוצה שתפקידה לעמוד ב"פרונט".

ברגע שאתם מתמקדים דווקא באלו שיש להם ניסיון חינוכי, ואני יכול להגיד לכם שאנשים עם ניסיון חינוכי של 20 שנה – שזה התחום שלהם ושם הם נמצאים – חלק לא קטן מהם, אם תתנו להם תפקיד ניהולי – הם יכשלו שם, אבל הם מחנכים מעולים. יש הבדל בין לשבת עם קבוצה שכל אחד מהתלמידים בה מייצג את תלמידי הכיתה ובית-הספר, ובין ללמד אותם, כי צריך לנהל אותם.

בסופו של דבר, הוא לא יכנס לקבוצה של "הנוער העובד והלומד" או לקבוצה של "הצופים", ישב עם 150 תלמידים ויעביר להם הדרכה בנושא אלימות. לא הוא יהיה זה שיעביר להם את ההדרכה, אלא מדריכים של תנועת "הצופים" שיקבלו ממנו תכנים שמשרד החינוך מוציא. הרי הוא לא ממציא את הגלגל. גם בחינוך בלתי פורמלי, ההתערבות של התכנים החינוכיים כפופה למשרד החינוך. נכון? או שהם ממציאים את הגלגל, וכל אחד מלמד את מה שהוא מלמד? יש פיקוח.

יש מדיניות.

יש פיקוח ויש אוטונומיה.

מסוים.

הרי לא יקרה מצב שבישוב כזה או אחר, בצפון או בדרום הארץ, אדם יקבל 10,000 שקל משכורת בחודש, ויתעסק בקידום התנועה האסלאמית הרדיקלית ביותר, בפעילות לא מבוקרת של משרד החינוך, על חשבונכם. נכון או לא?

נכון. אתה צודק.

איפה זה כתוב?

הוא צריך לעבור את הקורס, קודם כל.

עבר את הקורס. איך אתם מפקחים על התכנים?

החוק הזה לא מדבר על התכנים.

זה כמו היום – הרשות המקומית, בעצם, היא זאת שאחראית על ה - - -

לא. יש לכל מנהל יחידת נוער מדריך מקצועי. אנחנו מחזיקים היום קרוב ל-100 מדריכים בארץ, שכל אחד מהם יש לו מנחה, שפעם בשבוע מנחה אותו.

מה מותר לו ומה אסור לו.

בדיוק. יש דו"חות שאני מקבל אותם.

רשות מקומית צריכה להגיש תכנית רשותית שנתית לטיפול בנוער, על כל המרכיבים שלה. אנחנו בודקים ומאשרים אותה. אנחנו מפקחים עליה. להגיד לך שיש בזה חוק מפורט – כמו בחוק הקייטנות – לא. אבל יש פה פיקוח.

ולכן ההתעקשות על עובד רשות מקומית – שהשלטון המרכזי, יותר קל לו לפקח על השלטון המקומי.

להזכיר לך את ההפגנות בסכנין? שארגנו אותן בזמן 'עופרת יצוקה' על-ידי ראש העיר? נו אז מה?

כי יש לך כלים משמעתיים לטיפול, אחרת אין לך כלום בחקיקה. היום זה פרוץ לחלוטין.

רבותי, יש הבדל, כשמדובר על תפקיד שהוא במסגרת תפקיד לא פורמלי, שמרכז את כל פעילות הנוער, והוא מעביר להם – היום, אתם מתעסקים באלף, מחר אתם מתעסקים בבית.

אני רוצה שכל הישוב שלי ילך לזרוק אבנים מחר. אני לוקח את כל הצעירים, מרכז, שם אותם באוטובוסים, ונוסעים. מי מגביל אותו מבחינת העברת התכנים?

זה לא יכול להיות, כי יש לנו בכל רשות מפקח רשותי, מנחה מקצועי, שעובדים איתו 24 שעות. אחרי יומיים הוא איננו. יש לנו מערכת אדירה.

מר צחי דיקשטיין, אני יכול לסמוך על המפקחים?

כן, אבל כל אחד יכול ללכת ול - - -. יש פה מנגנון.

המשרד, בשנים האחרונות, עובד לפי יעדים מוגדרים של עבודה. גם בחינוך הלא פורמלי יש יעדים, יש מספר יעדים שהיישוב עובד עליהם. יש כמה תוכניות יעדים שמתוקצבות גם מעבר למנהל. היעדים האלה – יש להם מדדים של תפוקות ושל הצלחות, והם נבדקים.

זאת אומרת, אם יש "נוער בוחר ערך כדרך" – זו תכנית חינוכית שצריכה להביא למקום שצריך להגיע אליו, יש - -

מה שחשוב לי – אם כתוב אצלכם שבמידה ויש פעילות שהיא לא במסגרת שאתם קבעתם, אתם יכולים לעצור את התקצוב של התפקיד?

כן.

איפה זה כתוב?

איפה זה כתוב – בחוק?

הוא מחויב לעבור מרכז הערכה היום?

כן. בטח שהוא חייב מרכז הערכה.

אנחנו מממנים 2 דברים: אחד, מממנים תפקיד של בן-אדם, ושתיים - - -

מנהל אגף חינוך לא יכול לזרוק אבנים עם אנשים בדרך?

מר זיו בר, אתה כבר בצד השני.

נכון, אני צריך לעבור. מממנים פה את התפקיד, ויש גם המון תוכניות שמשרד החינוך מעביר כסף. אז קודם כל, אם הוא לא עומד ביעדים של משרד החינוך – הוא לא מקבל את כל התקציב של התוכניות, הוא מפסיד המון כסף.

הוא מקבל משכורת.

הוא מקבל משכורת, זה כן. העניין הוא – אם הוא צריך לעבור מרכז הערכה, אז במרכז הערכה אין בעיה להכניס דברים ש - -

יש, גם היום יש.

יש בקורס את זה, ויש בעבודה השוטפת.

רבותי, אני רוצה להבין דבר אחד – מבחינת משרד החינוך, ואני מדבר דווקא על הרשויות המקומיות שהן רשויות חלשות, שהמימון שם 90%, ויש גם 45, 70 – מבחינת המשוב - -

זה לא 90%, זה 90,000.

זה 90,000, זה 70%.

70% מעלות שכר - - -

מבחינתי, אם קורה מצב שמבחינת הדו"חות ומבחינת ה - - - שאתם מקבלים על פעילות של אותו אדם שאתם מממנים, אם הוא לא עומד בקריטריונים ובדרך שקבעתם – האם אתם יכולים לעצור את התקציב? ואני רוצה לשמוע איפה זה כתוב.

מיידית כן, לדעתי.

בחוק אין התייחסות לזה.

בקליטת כוח אדם, קודם כל, צריכים לדעת שאדם - -

אני אשאל אותך שאלה: אני נמצא באיזשהו ישוב קטן, מאשכול 1 עד 4, באתי עכשיו, קיבלתי תפקיד מראש העיר, הלכתי, עשיתי את הקורס, עברתי, ברגע שעברתי – אני יושב בכסא שלי ומחייך.

לא, ואני אגיד לך למה לא – קודם כל, יש את ההוראה של משרד הפנים לרשויות המקומיות, שקביעות היא אחרי 3 שנים. קביעות, קביעות בעירייה, הרי אנחנו ממשיכים בהוראות החוק, וזה אומר שבכל שנה מפקח שלנו צריך לעשות עליו דו"ח, כדי לעבור לשנה שנייה ניסיון, שנה שלישית ניסיון, וקביעות.

המערכת בשלטון המקומי מאוד מסודרת – אנחנו מחויבים לכל מה שהיא אומרת.

בגלל זה יש לך ישובים שב-12 שנה התחלפו 12 מנהלי בתי-ספר, נו מה?

בסדר, אבל אני אומר: כרגע, מבחינתנו המפקח שלנו אמור למלא דו"ח על הבן-אדם. הוא בשנה סטאז' ראשונה, הוא עובר לשנה סטאז' שנייה, לשלישית, רק אז הוא מקבל קביעות.

וזה שיש לו תקן לקביעות, זה עדיין מרחק של 3 שנים, שיש לנו - - - מלאה - -

ואם הוא קבוע – אז מותר לו לעשות מה שבא לו?

לא, אנחנו גם, אנחנו צריכים להביא אותו לפיטורין.

אלה תקנות שנוגעות לכשירות המינוי, זה משהו הוא ברמה של - - - ראשית.

כן, אבל זה יהיה דומה, יש עובדי הוראה שהם עובדי מדינה. יש הרבה מאוד עובדים שהמשרד חולש על המינוי, על הכהונה, על עצם התפקיד אפילו, והם לא עובדי מדינה – הם עובדי רשות, כמו פסיכולוגים, כמו קב"סים, כמו כל הסגלים המינהליים בבתי-הספר הרשמיים – שהם לא עובדי מדינה אף-פעם – ועדיין, המשרד מפקח. זו בדיוק המשמעות של פיקוח, של רגולציה.

כן, אבל יש לך מתוך 3-4 אנשים, אולי אחד שיעשה בעיות, ואז אתם מחפשים את הדרך איך להיפטר. פה, יש בן-אדם שעומד בראש כל המערכת הזאת, ובמידה שהוא לא יעשה את התפקיד הזה, אז כל המערכת לא תעבוד. את מבינה מה ההבדל?

במה הוא שונה ממנהל מחלקת חינוך שסרח? או פסיכולוג? או קב"ס (קצין ביקור סדיר)? או כל עובד רשות אחר? שלי יש איתו קשרי עבודה מאוד צמודים במערכת החינוך, ושלא מתפקד – אז מה?

יש הבדל בין תפקיד שאחראי על כל החינוך בעיר, שהוא תפקיד מאוד מורכב, ובין איזשהו תפקיד, שכביכול, תלוי בפעילות הפנימית בתוך היישוב. זאת אומרת, אם יש פעילות אינטנסיבית של תנועות הנוער, של מועצת התלמידים, אז זה עובד אצלו.

אם אין יותר מדי פעילות, אז הוא יכול לשבת גם "רגל על רגל", ולבצע גם דברים אחרים שראש העיר מבקש.

בתכל'ס, הוא הופך להיות המינוי שלו עכשיו, שמקבל שכר מאוד גבוה, יחסית ליישובים חלשים.

ואז, אם אתם לא יודעים לפקח, אם הבן-אדם הזה לא לוקח על עצמו יוזמה, ולא מקים, ולא עושה, אז ככה זה גם יימשך. אין לכם שום מנגנון, היום - -

יש לנו, יש לי מפקח בכל רשות. יש לנו מדריך מקצועי שמנחה אותו אישית, כל המדיניות של התוכניות – אנחנו מתקצבים לו אותן. אני מציע לכבוד היושב ראש, אנחנו יכולים לצאת איתך לסיור - -

עובדים עם דו"חות ביצוע.

- - במקומות שאתה תראה, השטח שונה לחלוטין, הוא ברמה הרבה יותר גבוהה. הבעיה, במפורש-במפורש, היתה בחסך יכולת להעסיק מקומות של פריפריה חברתית, שאתה ואני יודעים, שם לא יכלו להעסיק.

המערכת התמקצעה בעשור האחרון מאוד, לכן השר הלך לחקיקה – כי הוא הבין שפה זה צדק חברתי לעשות, ולייצר שוויוניות.

אנחנו העמדנו פיקוח, הדרכה, הנחייה, כל הזמן. אין מצב שהמדינה תחליט שהיא לא רוצה את הבן-אדם, והוא יישאר, הוא ייובש, אין לו מה לעשות.

יש לו משכורת, מה אכפת לו?

כן, ועדיין הנוער במערכת צריך כספי פעילות, דווקא במקומות האלה יש אפס כספי פעילות. כל כספי הפעילות באים מהמדינה. כשמר יוסי טימן אמר לך: "נוער בוחר ערך כדרך", זו תקנה של 10 מיליון. כלומר, המדינה נותנת הרבה דברים נוספים לרשויות האלה.

אז תמצאו לי את הדרך לעצור גם את התקצוב של המשכורת. לא רק את הפעילות.

מי אמר שאי אפשר לעצור?

ברגע שהמפקח שלנו מודיע - -

יש תהליך, שנקרא לשימוע - -

יש תהליכים מסודרים - -

גם אם הוא עושה פעילות מסוימת, שמסוכן להשאיר למפקח את ההחלטה שההוא לא מוצא חן בעיניו, בגלל שהוא לא אמר לו שלום – הוא פוסל אותו. יש תהליך, של שימוע, אנחנו נחדד - -

דיני משמעת של השלטון המקומי, שהמשרד הרבה פעמים ילך יד ביד – כמו קב"ס, כמו פסיכולוג של הרשות. מה ההבדל בין מנהל שפ"ח (השירות הפסיכולוגי החינוכי) או קב"ס רשותי? הם גם עובדי רשות. לצורך העניין, אם צריך להפעיל הליך משמעתי - -

כמו שאמר לך מר איתן טימן – במהלך 3 שנים אתה לומד להכיר את האדם, אחרי שהוא קבוע, זה כבר יותר בעייתי. יותר מזה, אנחנו מתכוננים, בעקבות החוק, מה שלא היה עד כחובה – לחייב כל אדם, כל שנה, לעשות תחזוקה מקצועית בסדר גודל של "איקס" שעות, מעבר לקורס.

כשהוא בא אלינו, אנחנו מרעננים לו נהלים וחוזרי מנכ"ל - -

זה ברמת נוהל.

מעמידים אותו לבחינה בנושא הזה, וזה יהיה אחד התנאים לעבור משנה לשנה.

איפה זה כתוב?

זה יהיה, לדעתי, בנהלים. אני לא חושבת שאוכל להכניס השתלמויות בחקיקה.

זה בנהלים שאנחנו מוציאים. יש לנו חוזר נהלים שאנחנו יכולים להוציא באופן מסודר – נשב במרכז השלטון המקומי, עם הלשכה המשפטית שלנו, ונוציא לכל הרשויות המקומיות. יש שם הרבה דברים שהם מעבר לחוק, שיעצימו את העניין הזה.

הנושא הזה, הוא נושא שצריך להיות מוסדר. אם אני מבין נכון את הבעיה, מדובר בקבלה של עובד לרשות מקומית – יש פטורים שונים ממכרזים, יכול להיות שכבר קיים פטור כזה.

צריך לבדוק אם מתאים לסיטואציה הרלבנטית, ואם לא – זה ידרוש תיקון, לא לתקנות האלה, כמובן, אלא לתקנות - -

של המכרזים.

או תקנת העיריות – מכרזים לקבלת עובדים, או הצו הרלבנטי לרשויות המקומיות האחרות.

אני מציע, רבותי, שתעבירו לי נוסח בעניין הזה, כי יש לי שם עוד עניין שאני רוצה לתקן בנוגע להעברה מתפקיד לתפקיד בתוך הרשויות המקומיות, שמטריד אותי.

אבל, באופן כללי, אפשר לעשות תיקון מסודר, שיפתור גם את הבעיה הזאת, ויסגור כל מיני פרצות שקיימות בחוק פקודת העיריות, מבחינת התזוזה מתפקיד לתפקיד, בתוך הרשות.

אדוני היושב ראש, רק הערה קטנה לפני הסיכום. בסעיף 3(א) כתוב שהמינהל או מי מטעמו יארגן, אחת לשנה לפחות, את הקורס.

אני חושב – מכיוון שהקורס הזה כזה דומיננטי, ואנשים חייבים לעבור את הקורס הזה – אני מניח שתעשו את זה, אבל חשוב לי להדגיש שיהיו קורסים, לא אחת לשנה, אלא כמה שיותר קורסים, ולהיערך לזה בהתאם. קורס אחד לשנה – אנשים יחכו בתור.

כתוב: רק לשנה לפחות.

אני יודע שכתוב לפחות, אני רק מדגיש - -

אנחנו לא נפתח לכל 5 אנשים קורס. בהתאם לצורך, במידה ונצטרך. בשנה שעברה, בלי חוק, פתחנו 2 קורסים מקבילים, מפני שהיינו, פתאום, עם 40 מועמדים.

כמה מינימום בקורס אתה צריך?

עשרים.

אז אפשר להכניס אולי בבקשה לפחות ל-20 אנשים.

אני אגיד אפילו יותר מזה: אני לא אמנע, גם אם זה יעלה לנו יותר ביוקר, גם אם לא יהיו 20, יהיו 10, שימנע מהם לקבל את ההסכמים בגלל זה - -

הנה, הוא אומר לך את זה פה על השולחן. אנחנו אומרים שפעם בשנה, בכל מספר - -

לא, אבל אלה דברים שאומרים פה. מר צחי דיקשטיין, אנחנו מנסים - -

אנחנו אינטרסנטים שזה יהיה.

רבותי, אתם צריכים להבין. אתם חיים במערכת של היום, אני חי במערכת שחוקקנו, ומפה ממשיכים הלאה. מחר יבוא שר אחר, עם אינטרסים אחרים, עם סדרי עדיפויות אחרים, וישנה, ויקח את התקציב הזה למקום אחר.

רבותי, תתחילו לחשוב גם צעד אחד קדימה. אי אפשר לחשוב ששר החינוך, גדעון סער, הולך להיות שר החינוך לנצח.

רבותי, לא מעניין אותי, אני מזיז את הכסף הזה למקום אחר.

הוא לא יכול, יש צו. יש כרגע צו מכוחו של חוק שמחייב את ההשתתפות.

אבל כרגע את מבקשת פעם אחת בשנה, ואומרים לך פה שיכול להיות שנצטרך יותר.

ככל שיידרש.

אפשר לעשות את זה גם במגבלה שקשורה לכמות האנשים שמבקשים. אפשר להגיד שלפחות פעם אחת בשנה, ואם יש בקשה של לפחות 20 אנשים לפתיחת הקורס.

אבל מוגדר פה לפחות פעם בשנה. כתוב: לפחות פעם בשנה.

כן, אבל יכול להיות שעשית, ואחרי חודשיים יש לך עוד 20 - -

זאת אומרת, שלפחות אחד בשנה יהיה בכל מספר.

נכון.

אבל עשית, נגיד, עכשיו בתחילת השנה? בעוד חודשיים, לאנשים פתאום נפל האסימון והם רוצים לעשות את הקורס, אז הם יחכו עכשיו כל השנה? אם פתאום לא מסתדר? ואין תקציב?

יש שיקול דעת מינהלי סביר, אדוני – הרי אנחנו הרשות המבצעת – בביצוע של החקיקה, והוא גם כפוף לביקורת שיפוטית. אם אנחנו מיישמים את החקיקה בצורה לא ראויה, או לא מידתית, או לא סבירה – אז יש עלינו ביקורת: מבקר המדינה, בתי-משפט.

אנחנו נגיע לרזולוציות האלה בחקיקה, מתוך החשש שביום מן הימים הרשות המבצעת תשתגע ולא תיישם נכון את החקיקה.

זה לא עניין של להשתגע - -

אבל יש סבירות, יש מתחם הסבירות, מה שנקרא.

אני אסביר לך: אם, פתאום, משרד החינוך מחפש דרך, בעוד שנתיים-שלוש, לייבש את כל הפרויקט הזה – אז הוא לא פותח את הקורסים, ואז אין תקצוב לאנשים שלא עברו את הקורסים, ונגמר הסיפור.

נראה לי לא סביר.

ישב פה מנהל מינהל חברה ונוער אחד, שזה כן בעניין שלו שזה לא יתייבש, ויילחם – אני לא אתן לזה - - - . נראה לי, שזה באמת באינטרס שלנו שיגיעו לקורסים.

אני רוצה להגיד לך עוד משהו – אנחנו רוצים לחנך גם את המערכת, דרך החוק - -

כי זה יכול לחייב אותם לפתוח 12 קורסים בשנה, נגיד. זה צריך להיות סביר, זה צריך להיות איפשהו באמצע.

אנחנו רוצים לחנך גם את הרשות המקומית. כמו שהיום, בבית-ספר, זה מאוד ברור שמתחיל הראשון בספטמבר – יודעים כמה מורים חסרים, כמה צריכים לארגן, והכל – אנחנו רוצים, ואנחנו יכולים להגיע לזה. אנחנו מאמינים שיהיה תאריך מסוים, הרי זה לא דברים לא ידועים: יודעים אם חסר להם מנהל או לא, יציבו בפנינו את העניין, נדע להתארגן עם העניין הזה נכון.


וגם אם יקרה מצב שנצטרך לפתוח במחצית השנייה של השנה עוד קורס, כדי שלא יתעכב, אני לא רוצה לתחום את זה ב-20. להיפך, אני חושב שאם נתחום ב-20, אז יבוא מישהו ויגיד: אני לא עושה, ושלום עליך נפשי. ודווקא לתת את זה - - - העניין – כאשר נגיע למצב, שהיום מנהל יחידת נוער כמו ברשות יכול להיות מתוכנן בתחילת השנה. זה לא דבר שנופל פתאום.


קרה אחד לא טוב, קרה לה משהו, הוא חולה, זה בעייתי. אבל לאחד או שניים אנחנו לא נפתח קורס. אי אפשר לפתוח, גם אם אתה רוצה, הקורס הזה הוא סדנאי, עם אנשים, עם משתתפים.

רבותי, מבחינתי, בסופו של דבר, ראיתי דברים ואני מכיר דברים. יכולים להיווצר כאן מצבים שהם ממש לא נעימים, בכל הנושא של חובת הקורס הזה מבחינת המימון של משרד החינוך, כי אמרתי שמחר יכולים דברים להשתנות.

אם המצב הזה יקרה, אז חבל על הזמן – יהיה פה אובדן טוטלי של אמון בין שתי המערכות, הרשות המבצעת והרשות המחוקקת. כי כרגע הכל עומד על מצב של "סמוך": סמוך עלינו שנפקח, סמוך עלינו שנעשה קורסים, וסמוך עלינו שנבצע. כי שום דבר לא כתוב בפועל.

אם נדע שיש מצב, בטוח שאני לא אהיה יושב ראש ועדת חינוך – לא בטוח, דברים יכולים להשתנות – אבל מי שישב כאן ויקבל דיווח בעוד שנתיים-שלוש, שיש פה איזושהי התערבות ורגולציה מבחינת התקצוב של משרד החינוך, וישב מישהו במחלקת החשבות ויראה שהוא יכול לחסוך, בשנה, כמות מסוימת של כסף, אם בסך הכל הוא ימנע מכמה אנשים לעבור את הקורס, כי הוא יודע שהם בשלבי מעבר.

הוא יודע שאם הם לא עושים את הקורס השנה, משנה הבאה נגמר הסיפור, והם לא יקבלו את התקצוב. ואז שנה הוא יושב עם התוספת התקציבית ומשחק איתה, אנחנו יודעים לעשות את המשחקים האלו.

אתם תבואו ותתחננו. אתם תבואו לכאן, יחד עם השלטון המקומי, ותתחננו שנלחץ על משרד החינוך לפתוח את הקורסים האלה. ברגע שזה קורה, חבל על הזמן.

טוב, אני אאשר את התקנות האלו.

אז בעצם התוספת היא סעיף 2(א)(2), סעיף 2(א)(3), וסעיף 2(ב), שזה: ניסיון מקצועי שצבר האדם בעת היותו בגיר.

לא, גברת מירב ישראלי, אם אפשר לקבל אישור לנוסח כפי שהוא, כדי ש - -

כן, אני אומרת: אלה הדברים שלא קראנו בפעם הקודמת.

מה שהוספנו לאור ההערות.

הכנסנו את ההערות שניתנו בפעם הקודמת, התוספת היא: סעיף 2(א)(2), סעיף 2(א)(3), וסעיף 2(ב), זו התוספת.

עם כל התיקונים, ועם הפרוטוקול שהוספתי שנפקח על כל העניין הזה, אני פונה לשלטון המקומי שיהיו עם יד על הדופק בכל מה שמתרחש בכל הסיפור הזה.

עדיין חסר לנו הפתרון, בכל מה שקשור באנשים שמתפקדים כיום תחת מסגרת המתנ"סים, ויצטרכו לעבור למסגרת הרשות המקומית. נצטרך למצוא לפחות פתרון מסוים - -

תרחיב את זה למתנ"סים וחברות עירוניות, שלא נבוא עוד פעם מחר עם עוד משהו - -

זה לא אנחנו, זה שר הפנים.

הם, הם.

הדבר האחרון שהכנסת רוצה, זה למנוע מאדם זכות בסיסית להתמודד במכרז בגלל איזשהו עניין ביורוקרטי שכתוב בחוק.

לכן, מה שמר יוסי לוי אמר חשוב לנו, יש 55 מתנ"סים ועוד 25 חברות עירוניות, זה אותו דבר, את שניהם צריך לפתור. את זה אני אומר לנו.

רבותי, בסופו של דבר, יש עניין של מבצע תפקיד עכשיו שיצטרך להמשיך לבצע אותו מחר.

זה חצי מהאנשים.

אבל יכול להיות שתרצו לעשות שהוא מבצע את התפקיד שנה, זה לא רק זה, זה עם זה.

זה לא משנה.

אז תפנו לשר הפנים, ותבקשו שיתקן את החקיקה. זו חקיקה באחריות שר הפנים - - -

אני מציע שנעשה פה איזשהו דיון. אם אפשר להעביר את הסוגיה הזאת גם למשרד הפנים, וגם למשרד המשפטים, ויחד עם השלטון המקומי – לעשות ישיבת התייעצות סביב הנושא הזה, ולראות באלו דרכים אפשר להגיע לפתרון.

אני לא אומר שאתם צריכים לסלול דרך לאותם אנשים. מה שאני אומר, זה שאתם צריכים לתת להם אפשרות שווה כמו לכל אחד אחר.

שלא יקרה מצב שבגלל שהוא עושה את התפקיד הזה, והוא לא נמצא כרגע כי הוא עובד הרשות המקומית, והמכרז הוא פנימי, ורק מי שהוא עובד הרשות המקומית יכול להתמודד, אז, בעצם, הוא חסום.

אז לעניין הזה צריך למצוא פתרון, ויכול להיות שבתפקיד הזה, אתם צריכים לעשות איזשהו תיקון – שזה יהיה פתוח לכולם ולא רק סגור מבפנים.

אנחנו נסייע גם בהעברה של העניין הזה, אז יחד עם כל התיקונים - -

לא עשינו תיקונים, עד כמה שאני מבינה. עשינו תיקונים?

לא, מה שמהפעם שעברה.

כן. היום זה הנוסח - - -

הנוסח הזה, הוא הנוסח שאנחנו בודקים עליו את אישורה של הוועדה – כדי שנוכל לפנות לרשומות, ולפרסם את הנוסח - - -

עם שנה ניסיון ניהולי והשכלה גבוהה בפנים.

שנה ניהולי, 3 שנים הדרכה-הוראה. מערכת ההשכלה הגבוהה. בסדר?

על תיכונית.

ועל תיכונית. יש פה.

תודה רבה, ברגע זה התקנון - - -

הישיבה ננעלה בשעה 12:10