הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
33
ועדת המשנה לתחבורה ציבורית

20.9.2011


הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 2

מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה

לתחבורה ציבורית

יום שלישי, כ"א באלול התשע"א (20 בספטמבר 2011), שעה 12:00

היערכות חברות התחבורה הציבורית לקראת החגים

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר

יעקב כץ

דרור גנון

- סגן מנהל אגף תחבורה ציבורית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

רפ"ק רוני לוינגר

- ראש חוליית תעבורה, משטרת ישראל

קובי ממליה

- סגן מנהל אגף תחבורה ופיתוח תשתיות, עיריית ירושלים

יעקב באבילה

- מנהל תאום תנועה, חברת "דן"

גיל ויטמן

- ראש תחום תכנון תנועה, חברת "דן"

נאיף דעקה

- מנהל תכנון ותנועה, נתיב אקספרס

יהושוע אהרונוב

- מנהל משרד אגף התנועה, "אגד"

יצחק רודיך

- מתאם מגזר חרדי, "אגד"

ברוך ברנדווין

- יושב ראש ועדת התחבורה הציבורית, מינהל קהילתי רוממה

גיתית שיינין

- יועצת משפטית, חברת סיטיפס

הראל אבן

- סמנכ"ל הפעלה, רכבת ישראל

יהודה סקר

- ועד הורים ארצי

בועז רדי

לאה ורון

יפה קרינצה

היערכות חברות התחבורה הציבורית לקראת החגים

שלום לכם, המתכנסים כאן, שלום לחבר הכנסת יעקב כץ, אני פותח את ישיבת ועדת המשנה לתחבורה ציבורית של ועדת הכלכלה. תודה לצוות הוועדה ולמנהלת לאה ורון. למרות שיש עכשיו פגרה וחברי הכנסת לא כל כך נמצאים, אבל בגלל דחיפות הנושא שאנחנו עומדים לדון עליו החלטנו לקיים אותו בפגרה ודווקא לפני החגים ולא אחרי. כל שנה אנחנו רגילים שאחרי החגים מתכנסים לראות למה כשלו חברות התחבורה הציבורית לספק שירות בסיסי דווקא לאנשים שאין להם רכב פרטי. השנה חשבנו שנקדים, כי "מי שטרח בערב שבת הוא יאכל בשבת. מי שלא טרח, מה יאכל?" אנחנו עכשיו בחודש אלול, שהוא זמן של הכנה לימים הנוראים, שהם בחודש תשרי. בחיי הפרט כל אחד יודע מה הוא צריך לעשות ואיך צריך להיערך - גם בהכנות לסעודות החג, גם לסימנים הטובים לראש השנה; גם בבתי-הכנסת - להכין שופר, להכין מקום; אנשים שולחים שנה טובה, מתפייסים לפני יום כיפור, בונים סוכה, לולב, אתרוג, הדס וערבה, ובעיקר זוכרים את הדבר הפנימי, של "תשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה".

זה בחיי הפרט, אבל בחיי הציבור יש תחושה שעולם כמנהגו נוהג, התאריכים הולכים לפי התאריך הלועזי ואנשים שואלים: מתי יוצא יום כיפור, ב-22 או ב-1? בכלל לא יודעים מתי. יכול להיות שזאת הסיבה שחברות התחבורה לא תמיד ערוכות למצבים שמשתנים. למשל, שפתאום נופל להן ראש השנה. הן התכוננו מינואר עד ינואר, לא ידעו שראש השנה יוצא בתחילת אוגוסט או בסוף ספטמבר. לכן, עכשיו הזמן להתכנס ולדון ולראות את הבעיות כי ממש קורע לב לראות אנשים מגיעים ממושבים, מעיירות פיתוח לירושלים בחג הסוכות, למקומות הקדושים. הם יוצאים עם הילדים - ואני מדבר על אנשים שאין להם רכבים פרטיים – ונתקעים או בלי אוטובוס או עם אוטובוסים מלאים.

אחד הנושאים, שאין הרבה מה לדבר עליו, זה נושא הרכבת הקלה. הבנתי שאנחנו נמצאים בפקק תנועה מבחינת הרישוי, שלא יכולים להוסיף רכבות. נשמע את הנציגים שלהם. יש להם אישור רק ל-14 רכבות בשעה שהם יכולים להפעיל 20 וכמה רכבות, ויש להם אישור למרווח זמן של 12 דקות בין רכבת לרכבת, מלבד הרמזורים. גם זה מקשה, ואנשים מחכים. זו חוויה שהייתה צריכה להיות חוויה ממש מרתקת לאנשים שעולים לירושלים בחג הסוכות ובחגים, והפכה לסיוט.

העניין של האוטובוסים - האוטובוסים גם נתקעים בפקקים וגם לא ערוכים.

אחת הבעיות המרכזיות שאני רוצה להעלות בפניכם הוא נושא הכותל המערבי. זה מקום שמגיעים לשם המון אנשים – ולא אגזים בשום מספר שאנקוט – למרות שזה לא מופע של ג'סטין ביבר. אני מבין שיש משחקים וכל מיני אירועים שאוטובוסים עומדים ומחכים ערוכים לפריקה, טעינה ופיזור בצורה מאוד מאורגנת. הכותל המערבי, כבר אמרו חז"ל: "כל הקדוש מחברו חרב יותר מחברו". במשך כל ימות השנה זאת שערורייה מה שקורה שם, גם לנכים ולאנשים שיש להם אישורי כניסה לתוך החניון יש צרות צרורות, כי המשטרה תופסת חצי חניון ואחרים תופסים עוד חצי חניון וזה ממש בלתי אפשרי. אבל עיקר הבעיה, שאני מקבל כל יום טלפונים מאנשים שהכביש היחיד לשער האשפות נתפס על-ידי אוטובוסים של תיירים, וכל יום שני וחמישי המשטרה אוסרת על האוטובוסים להיכנס אל תוך שער האשפות בגלל היערכות ביטחונית כלשהי, ואנשים מבוגרים וזקנים צריכים לרדת למטה בחניון, ליד ההתנחלות הערבית בסילואן. משם אנשים צריכים להיסחב עד למעלה. זה בימות השנה, כשמגיעים ימי החגים זה ממש קטסטרופה - כל העיר העתיקה סגורה ואנשים לא ערוכים.

אני חושב שצריך בישיבה זאת למצוא את המפתח, אם אפשר, להזרים את התנועה באמצעות המשטרה, בראש ובראשונה, כי היא היחידה שיש לה סמכות להזרים, להזרים ולהזרים במקום לעצור, לחסום ולחסום, וגם חברות התחבורה. אותו הדבר באירועים אחרים. אירועי החג זה בכל מקום בארץ – בצפון, בדרום, בנגב ובגליל. יש תחושה שמבחינת המטיילים בתחבורה הציבורית, הם מאוד מקופחים – לא בגלל שחברות התחבורה הציבורית הן לא בסדר, אלא בגלל שהן מקובעות בתוכניות מתחילת השנה. אחד מראשי חברות התחבורה אמר לי: פעם הייתה אנושיות בתחבורה הציבורית. יכולתי להחליט כשראיתי שבמקום אחד יש לחץ ובמקום שני יש שקט, להעביר אוטובוס מפה לפה, להזרים כמה אוטובוסים למקום שיש עומס. אנשים הפעילו את המערכת. היום הכול מקובע, ואם אני רוצה להזרים אנשים למקום שבו מחכים אנשים בשמש אני מקבל הודעה ממשרד התחבורה, שאני מקבל קנס של אלפי שקלים על כל אוטובוס אם עשיתי את הדבר הנכון והעברתי אוטובוס מפה לשם – אתם יודעים את זה יותר טוב, תספרו על זה תיכף. זאת אומרת, הקיבעון הוא דבר שעוצר את הזרימה. כאן זה כבר לא משל אלא הנמשל, כי בתחבורה הציבורית ברגע שאתה מקובע אתה לא זז, האוטובוס תקוע.

לכן אני רוצה לדון גם על העניין הזה עם אנשי משרד התחבורה - האם יש תוכנית לחגים באופן מיוחד לאפשר זרימה יותר שוטפת ולא לפי לוח זמנים מקובע שיש בכל ימות השנה, שבדרך כלל צופים מראש את הצפיפות. אחת הדוגמאות היא ימי הסליחות; פתאום נופלת על חברות כמו "אגד" ו"דן" ידיעה שב-4:30 צריך להוציא עשרות אוטובוסים מאשדוד, בני-ברק או מקומות אחרים לסליחות, והם לא ערוכים לדבר הזה. לפי התאריך הלועזי הם לא יכולים לדעת מתי הסליחות האלה יוצאות - יש עדות שאומרים מראש חודש אלול סליחות, ויש כאלה שאומרים בלילה, ויש כאלה שאומרים ביום. אם הייתה גמישות ועדכון מתוך השטח מתי דברים קורים, זה היה יכול להיות הרבה יותר טוב.

הסעיף הכי חשוב, שיהיה אחרון בסדר היום, הוא היערכות האוטובוסים בירושלים לקראת הפעלת הרכבת הקלה דווקא בנובמבר. דובר בישיבות קודמות שתהיה איזושהי הידברות בין משרד התחבורה והחברות לבין תושבי השכונות, וגם עם חברי הכנסת מוועדת התחבורה הציבורית, לפני שיעשו את הרפורמה זוטא, ולא כמו שקרה בגוש דן, שקודם עשו רפורמה ואחר כך היו פה בוועדת הכלכלה כל הצעקות. עד היום אני שומע תלונות מאנשים, שהרפורמה באזור תל-אביב, עם כל יעילותה, הכבידה על האזרח הקטן הרבה יותר מאשר הועילה.

עד כאן דברי הפתיחה. אני רוצה לאפשר לחברים שהוזמנו לומר את דברם, אבל לא לפני שחבר הכנסת יעקב כץ, יושב ראש האיחוד הלאומי, יישא את דברו.

תודה ליושב ראש, נכון היה לכנס את ועדת המשנה על הנושא החשוב הזה. באותה הזדמנות רציתי לשאול, כיוון שאני מייצג ציבור גדול שחי ביהודה ושומרון - רבים העולים לירושלים אבל גם העולים לרגל לחברון, לקבר רחל ולמקומות האלה. אני לא יודע אם אתם מודעים לכך, אבל האוכלוסייה היהודית ביהודה ושומרון, בלי עין הרע, גדלה מדי שנה בכ-6%. אני לא יודע אם אתם מגדילים את צי האוטובוסים שלכם בהתאם, אבל 6% בשנה זו כמות גדולה מאוד. יש היום כבר כ-370,000-350,000 יהודים ביהודה ושומרון, וזה מעניין לשמוע איך אתם נערכים: האם אתם מודעים לעובדה שהכמות הולכת וגדלה; שיש מוסדות חינוך רבים; טיולים רבים נעשים בשטח. כשאתם משיבים על הדברים שהעלה היושב-ראש, הייתי מבקש גם תשובה לגבי יהודה ושומרון, איך ההיערכות לקראת הימים הנוראים והחגים הבאים בעקבותיהם. תודה.

אני רוצה לציין שתושבי יהודה ושומרון, כמו שאר היהודים הדתיים והמסורתיים בארץ – מדובר, להערכתי, ביותר ממיליון יהודים - נוהגים באיזשהו זמן בחודש תשרי להגיע לירושלים. כמעט אין מי שלא היה בכל חודש תשרי בירושלים, יהודי דתי מסורתי, מכל רחבי הארץ, אלא אם כן הוא צריך לנסוע באוטובוס וזה קצת קשה. אבל אנחנו צריכים לאפשר להגיע גם באוטובוסים.

ניתן את זכות הדיבור הראשונה למי שממונה על התחבורה הציבורית, וזה משרד התחבורה מטעם הממשלה. נמצא אתנו פה סגן מנהל אגף תחבורה ציבורית, דרור גנון. האם יש לאדוני תוכנית מיוחדת לחודש תשרי, לחגים?

קודם כול, החגים הבאים עלינו לטובה באים כל שנה ויבואו כל שנה. ההיערכויות שלנו מותאמות לחגים, מותאמות לתאריכים. הגענו למצב שעשינו כבר יותר מסבב אחד של שינויי ימים בחגים. בסך הכול השנה החגים יהיו באותם ימים כמו בשנה שעברה, וההיערכות שלנו היא, פחות או יותר, לפי מה - - -

אתה מתכוון לימים לועזיים.

וגם ימי השבוע.

ימי השבוע הם בדיוק אותו דבר כמו בשנה שעברה, לא התאריך הלועזי.

זאת אומרת שאם ראש השנה זה בימים חמישי, שישי ושבת, כך זה היה גם בשנה שעברה, ויום כיפור בשבת.

כן. זה הקל עלינו, כי יכולנו לקחת את התוכנית של השנה שעברה ולהלביש עליה את הפקת הלקחים של השנה שעברה ולייצר תוכנית יותר טובה לשנה זו.

את זה עשיתם, את הפקת הלקחים.

נכון.

ויש לכם תוכנית?

יש לנו תוכנית, נעשה הצגה אצלי במשרד ביום ראשון כדי לאשרר ולראות אם לא שכחנו עוד משהו בדרך. מבחינת רישוי, נתחיל לאשר את התגבור ואת כל הקווים כבר בתחילת השבוע הבא, ובראש השנה התוכנית תתחיל לפעול.

מה הלקחים שהופקו מהשנה שעברה?

אחת הבעיות שיש לנו תמיד, אבל אנחנו נותנים לה פתרון, זה הסיפור של האדמו"ר מבעלז. אנחנו אף פעם לא יודעים מתי הוא יסיים בירושלים, ואנחנו צריכים להעמיד 50 אוטובוסים ברזרבה בשעה כזו או אחרת, וזה משבש את ההתנהלות של כל הקווים. יש לנו את ויז'ניץ, שנמצא בתל-אביב. יש לנו היערכות גם בהתאם לחסידויות, עד כמה שאפשר. אנחנו מנסים לדלות מידע במכסימום שאנחנו יכולים.

העניין של הסליחות, למשל. האם אתם מעודכנים במנהגים של כל מיני קבוצות ועדות? לחלק יש סליחות ב-10:30 בלילה, לאחרים ב-5:00 בבוקר, והשאלה היא אם אתם ערוכים לזה. יותר מזה, האם אתם מאפשרים לחברות התחבורה להתאים את הקווים לפי הזמנים?

כן. יש היום אפשרות במערכת שלנו, וזה משהו תקדימי שעשיתי לפני שנתיים - בניתי משהו שנקרא אשור של בקשה לא קבועה. זאת אומרת, אם יש אירוע לא קבוע, שהוא לא חוזר על עצמו כל הזמן, המפעיל יכול להזין אותו, במידה שהוא לא פוגע בשירות הקיים והוא בתוספת עליו, ולקבל עליו אישור אוטומטי. זאת אומרת, הוא לא צריך את הדיון שלי ואת הבדיקה המוקדמת שלי, כי בסך הכול זה משהו שנוסף על הקיים. אז הנושא של הסליחות, עם הנסיעות המיוחדות בערב או לפנות בוקר, הם יכולים לעשות תוך כדי בקשת אישור מוקדם אוטומטי יומיים לפני.

למשל, ערב ראש השנה משפחות יוצאות לשלושה ימים, זה אוטומטית יוצר עומס אדיר בערב ראש השנה, וערב ראש השנה מתחיל כבר לפנות בוקר ומסתיים עם כניסת החג. איך אתם בנויים, מבחינת ההיערכות שלכם, שהאוטובוסים יזרמו גם במקומות שיש בהם פקקים או שיהיו תחנות מיוחדות? מה אתם עושים?

בדרך כלל, בראש השנה ובכלל בחגי תשרי אנחנו מוציאים מהשכונות נסיעות ישירות לבני-ברק וחזרה, אנחנו עושים חלופות שהן ישירות יותר. ככה אנחנו מדללים את הבעיה של ציר האיסוף, ששם יש את הפקק האמיתי עם כל האוטובוסים. אנחנו מחלקים לכל מפעיל נקודת יציאה כזאת או אחרת. אנחנו בונים בתוך הערים נקודות איסוף והורדה קבועות. אתן לדוגמה את ביתר עלית - במצב של חג יש ציר אחד ושאטלים שמביאים אנשים לציר, ולא הסיבובים הרגילים שאנחנו עושים בדרך כלל בשישי-שבת. זאת אומרת, אנחנו מקטינים את הבעיה של האיסוף ואת הבעיה של חוסר הוודאות של הנוסע – יעלה או לא יעלה על האוטובוס – כי האוטובוס מתחיל את המסלול ויכול להתמלא אחרי התחנה השניה ואז הוא חולף על פני כל הנוסעים האחרים. זה גורם למרמור, זה גורם לחוסר ודאות – מתי יהיה האוטובוס הבא. אנחנו קובעים שלוש נקודות לאורך התוואי, מבצעים עם התחבורה העירונית שאטלים ופשוט מזרימים אוטובוס אחרי אוטובוס, שאוסף ונוסע, אוסף ונוסע. זה גם מקטין את הבעיה של העומסים וגם מקטין את חוסר הוודאות. גם בירושלים יוצאים בכל חג מכל השכונות, אם זה נווה יעקב, רמות, רמת שלמה, הר נוף - - -

ישירות אל חוץ לעיר?

כן, ישירות לחוץ לעיר.

יש בעיה הפוכה, של אנשים שגרים במושבים והאוטובוסים מתמלאים בתחנות היציאה וכשמגיעים למושב האוטובוס לא מעלה אותם בדרך. זו בעיה קשה מאוד בכל ימות השנה, בפרט בערבי חגים.

אתה יכול לציין מושב ספציפי? אנחנו כל הזמן עושים תיקונים, אנחנו רוצים - - -

באזור הכביש של האוטובוסים שיוצאים מראש פינה, יש כביש חדש בין פרוד לעמיעד, באזור מושב עמיעד. עלתה מאזינה בתוכנית הרדיו ואמרה שזה נורא ואיום, בפרט ביום ראשון, האוטובוסים מגיעים מלאים מקריית שמונה ומראש פינה, ובאזור עמיעד לא מעלים את האנשים.

בעיה של חיילים בימי ראשון, לפעמים קורה שנסיעה אחת או שתיים יוצאות מלאות משני הכיוונים. אבל יש תדירות מאוד גבוהה על הציר, אז אוטובוס אחד יהיה מלא, אוטובוס שני, השלישי – לא, היא תוכל לעלות עליו.

חשבתי על רעיון יותר פשוט, שאוטובוס מסוים ייצא ריק מהתחנה, בלי אנשים, לאסוף את האנשים שבדרך.

אני לא יכול לעשות דבר כזה.

יש במחניים.

אתם מכירים את הבעיה הזאת.

בטח. אני יכול לתת לך את אותה בעיה מכיוון אחר. למשל, אילת-ירושלים, יש את הערבה התיכונה, שהם נסמכים על קווי האוטובוסים שנוסעים מאילת לירושלים, והם לא יודעים אם האוטובוס מלא או לא. מצאנו לזה פתרון בזה שאם הם מתקשרים מראש שומרים להם מקומות פנויים באוטובוס, שהם יוכלו לעלות בדרך.

יש אפשרות לצלצל ולהזמין מקום?

כרגע לא, זה נכון רק לקווים שבהם התדירות נמוכה. אם יש אוטובוס אחת לשעה או אחת לשעתיים אז הגיוני להזמין מקום, אבל בימי ראשון יש את החלופה שהוא ציין, של מחניים, וגם התדירות על הציר גבוהה אז אין מצב שלא יעלו.

עלתה שם טענה, ואני רוצה לשמוע את תשובתך, שפעם "אגד" קיבלה תקציב מהצבא עבור הסעת החיילים, והיות שקיצצו בתקציב הביטחון אז שולחים את החיילים בתחבורה הרגילה ו"אגד", אולי באיזשהו לחץ, אומרת: אני נותנת את האוטובוסים שיש לי, ואם החיילים ממלאים אותם אז אנשים בדרך יחכו.

הטענה לא נכונה.

זה נכון שהיה פעם תקצוב מיוחד?

עדיין יש. משרד הביטחון משלם באופן ישיר, על-פי התחשבנות שלו עם מפעילי התחבורה הציבורית, סכום גדול של כסף עבור הסעת החיילים בחינם. החייל לא נוסע בחינם, יש פה טעות. חייל נוסע בתשלום שמשרד הביטחון משלם. החייל משלם, רק שהוא לא מוציא את הכסף מהכיס אלא משרד הביטחון משלם.

אז למה הפסיקו לעשות להם הסעות מיוחדות?

זה תשאל את משרד הביטחון, אבל זה לא קשור לעניין הזה. אני יכול להגיד לך, אם אנחנו מדברים על "אגד", בשלוש השנים האחרונות, שאני מכיר, הם שדרגו באופן דרמטי את הקווים לחיילים. עכשיו אנחנו הולכים לעשות עוד תוכנית שבונה את עפולה כמרכז תחבורתי, האב תחבורתי, שינקז אליו את כל הארץ ומשם ייצאו אוטובוסים ישירות לכל הבסיסים והצפון בצורה יותר טובה מאשר למתוח מנקודה לנקודה, שאז מפסידים את עודפי הקיבולת שנשארים באוטובוסים. זאת אומרת, אנחנו הולכים עוד יותר לקראת העניין הזה.

סלח לי שאני מביא אותך לרכבת, סעיף שעדיין לא הגענו אליו. אני רוצה לקצר את הנושא של הרכבת הקלה כי אמרו לי שממילא המומחים לבטיחות בגרמניה עוד לא נתנו אישור לנסיעה של יותר מרכבת אחת כל 11 דקות, ומשרד התחבורה מקפיד על 12 דקות. אם משרד התחבורה ייתן להם עוד דקה זה יכול לעזור – אני לא יודע איך – הרבה בתקופת החגים. אתה מוכן לדבר כזה?

אני כפוף, כמוך, להוראות הבטיחות. יש צוות שנקרא isa, שזה צוות מיוחד צוות שמאשר את הבטיחות. לא אני ולא אף אחד אחר יכול לעקוף את זה, אלא אם כן הרכבת הקלה תציג לאותה חברה שנותנת את התקן שיפור בתנאים, שיוכלו להפעיל.

לא, זה לא יהיה לפני חודש. שאלתי לגבי התקופה שלפני החגים ואמרו לי שדקה אחת משרד התחבורה עוד יכול לתת, אז אולי בישיבה הזאת תבשר להם את הדקה. אנשי הרכבת הקלה אומרים שאם ייתנו להם אפילו דקה אחת, זה המון זמן מבחינת כל מערך הרכבות והאנשים שיבואו בחגים לירושלים. יש בזה משהו?

לא, לא נראה לי.

קודם כול, אני יועצת משפטית. אני לא מתיימרת לדעת איך מפעילים את המערכת הטכנית. דקה אחת יכולה מן הסתם לתרום לשיפור, ועדיין אנחנו מחכים לאישורים על סמן החומרים שכבר הצגנו ליועץ הבטיחותי. נכון שדקה אחת זה לא שיפור ענק, אבל זה יכול לסייע.

יש לך מידע שיש פער בין 11 דקות ל-12 דקות, שמשרד התחבורה מחמיר יותר מאשר - - -?

לא, לא. האישור של יועץ הבטיחות באמת ניתן ל-12 דקות.

של הגרמנים.

כן.

זאת אומרת שאין פה שפיל למשרד התחבורה לאפשר עוד דקה.

אלה יועצים של משרד התחבורה.

אבל משרד התחבורה לא יכול לעשות אחרת, אף אחד לא ייקח אחריות שבאותה דקה חלילה יקרה משהו. אז ירדנו מהרכבת הקלה.

לגבי הכותל המערבי לא שמעתי הרחבה. אתה יודע שיש בעיה קשה מאוד שם - אוטובוסים של תיירים עומדים בציר והאוטובוסים של "אגד" מורידים את האנשים למטה. לא היית בתחילת הדיון, הרחבתי על זה. זה המון סבל לאנשים מבוגרים וזקנים.

יש עניין שבשעות מסוימות האוטובוסים של "אגד" לא עולים למעלה. הם לא עולים מכמה סיבות: אחת, יש שם עומסים של רכבים פרטיים שמגיעים לכיכר למעלה, לאו דווקא אוטובוסים תיירותיים. המשטרה, בשביל לשמור על הסדר, לא נותנת לאוטובוסים של "אגד" לעלות, ובצדק. סיבה שניה היא שאם האוטובוס עולה למעלה הוא לא יורד למטה כי צריך לפנות שם מכוניות, ואז אתה פוגע בתחבורה הציבורית, פוגע בתדירות של הקו. בסופו של דבר צריך להחזיר את האוטובוס, שיאסוף.

כשאתה אומר "למעלה", אתה מתכוון לתוך שער האשפות.

לתוך שער האשפות.

בחגים זה תמיד סגור.

אני לא מדבר על החגים, אני מדבר גם על היום-יום. עוד לא הגעתי לחגים, אני מדבר לפני כי ראיתי את ההצעה שלך לייצר איזה שלט שיגיד לאנשים אם האוטובוס למעלה או למטה. אני רוצה לבשר לך שאנחנו רוצים לפתח את התהליך הזה וללכת לקראת העניין הזה.

אז אולי למען הצופים נסביר על מה מדובר. לפעמים המשטרה מאפשרת לאוטובוסים להיכנס לשער האשפות ולפעמים לא. אנשים מבוגרים שמגיעים מהכותל ועומדים בתחנה למעלה לא יודעים שהאוטובוס לא עולה בשער האשפות, אז הם עומדים ומחכים זמן רב. ביקשתי שיהיה שלט שאומר: "האוטובוס עומד מחוץ לשער", או: "האוטובוס מלא".

עכשיו אכנס לתהליך עם העירייה ונראה איך נעשה את זה יחד. נציב את זה ונקבל שיתוף פעולה מרב הכותל, שאני מקווה שיעזור לנו בהקלדה של החומר, כי אנחנו לא נהיה בשטח. מישהו יצטרך לעדכן את הנושא.

הרב ונציגיו הוזמנו לישיבת הוועדה אבל הם לא יכלו להגיע.

הבנתי מהמכתב שהם בעד הדבר הזה. נדמה לי שהם השליכו את זה על העירייה. אתה אומר שהתפעול צריך להיות ממשרד רב הכותל.

מישהו שנמצא במקום. לא אני ולא העירייה נמצאים שם, גם לא המפעיל. הנהג לא יכול לעדכן את זה, כי אין לו אפשרות.

יש לכם תוכניות לתחבורה ציבורית לכשייבנה בית המקדש?

יש לנו תוכניות מגירה.

אני שואל לגבי האוטובוסים של התיירים שעומדים בציר וגורמים לכך שהאוטובוסים פורקים אנשים למטה. האם אין אפשרות שגם הפריקה וגם הטעינה - סליחה על המושגים של פריקה וטעינה לגבי בני-אדם – יהיו בתחנה שליד שער האשפות ולא שיורידו אנשים למטה והציר יהיה תפוס על-ידי אוטובוסים של תיירים?

בחג אין שם אוטובוסים של תיירים. בשלושת ימי חול המועד לא נכנסים - - -

אני לא מדבר על השלושה ימים של חול המועד, אלא על חודש תשרי. מתי שהאוטובוס לא יכול להיכנס לשער האשפות צריך להיות שוטר, שלא יאפשר חנייה בציר רק לאוטובוסים.

אני תומך בזה נלהבות, אם אתה יכול לשכנע. זו לא בעיה של משרד התחבורה. אנחנו לא אמונים על הסדר הציבורי שם ועל העניין של העצירה של האוטובוסים. מבחינתנו יש תחנה - - -

אולי נבקש באמת את נציג המשטרה. יש אפשרות לעשות דבר כזה, שבזמן שהאוטובוס לא נכנס לשער האשפות אין חנייה על הציר, כדי שהאוטובוסים יוכלו לעלות ולפרוק את האנשים בתחנה למעלה, ליד השעה, ולא למטה בחניון?

זה עניין מקומי של מחוז ירושלים, אני באתי מהמטה הארצי. אני יכול להעביר את הפנייה. אני מניח שהם יודעים, אני יודע שיש להם היערכות לתנועה בירושלים, שלוקחת בחשבון שיקולים אחרים. יש שיקולים נוספים: של סדר ציבורי, של חנייה, של התראות, מגוון שיקולים שנלקחים בחשבון. בשמחה אעביר את הנקודה הזאת, למרות שאני בטוח שהם מודעים לה והיא נלקחת בחשבון בהיערכות המקומית הנקודתית שלהם, כמו שהם עושים כל פעם.

לפי הפניות שאני מקבל מהציבור, האוטובוסים של התיירים עומדים שם. כשהאוטובוס נכנס לשער האשפות זה בסדר, כי גם האוטובוסים של התיירים מביאים אנשים. הבעיה מתחילה כשהשער סגור והציר חסום ומורידים למטה את האנשים, בעיר דוד. אם זה אנשים צעירים, אז הם עושים ספורט, לא נורא. אבל אנשים זקנים ומבוגרים, מאוד קשה להם, והם נוסעי האוטובוס בדרך כלל.

לפעמים דווקא הפריקה של האנשים קרוב לאתר, יש בה סיכון מסוים. יש שם עומס של אוטובוסים, עומס של כלי רכב.

זו בקשתו של חבר הכנסת אייכלר, שהמשטרה לא תאפשר חנייה ועומס רב של כלי רכב על מנת לאפשר לתחבורה הציבורית להגיע עד למעלה, כי היא מסיעה נוסעים רבים שמעוניינים להגיע לכותל.

על זה גם אני מדבר. אני לא מכיר נקודתית, אבל יכול להיות שהיו תאונות. אני יכול להעביר את הבקשה.

זה מה שחשוב, שמהוועדה תצא הקריאה שכבר עכשיו, מתי שהאוטובוס לא נכנס הציר חייב להיות פנוי לתחבורה הציבורית שמורידה וזורמת הלאה. לא לתקוע את האוטובוסים ואת האנשים.

רשמתי את זה בפניי, זה יועבר.

בבקשה. לגבי אזורים נוספים?

כמה מילים לגבי חול המועד. אנחנו, ככל שנה, נערכים לשלושת ימי חול המועד. חול המועד השנה קצר, יש ברכת כוהנים ככל שנה.

הוא לא קצר.

הוא צודק, המועד הוא אותו מועד אבל יש ימי שבת וחג.

אנחנו נערכים יחד. היו ישיבות בעירייה, היו ישיבות אצלנו. אנחנו מפעילים קרוב ל-600 אוטובוסים עירוניים, 400 אוטובוסים מפרקיים, שייתנו את המענה לכל הרבבות שירצו להגיע לברכת הכוהנים לכותל ובכלל. יש כבר היערכות של המשטרה - קובי דוידיאן מטפל בזה – של המבצע עצמו. זו מבצע בסדר גודל אחד הגדולים שיש בשנה. מבחינת התחבורה הציבורית יש שני מבצעים: אחד למירון והשני הוא ברכת הכוהנים בכותל המערבי. אני מקווה שזה יזרום ככל שנה, בצורה טובה ונכונה.

תודה רבה לך, מר דרור גנון.

רק עוד הערה, לגבי מה שחבר הכנסת כץ שאל. הסוכות הזה נעשה, בפעם השניה, הסעות מיוחדות לחברון בתחבורה ציבורית. בשנה שעברה עשינו את זה בחול המועד פסח, וזה עבד והיה הצלחה כבירה. העמדנו 100 ממוגנים לטובת העניין הזה, כי הכנסנו את האנשים לתוך המערה. השנה הייתה פנייה נוספת ואנחנו הולכים להפעיל אותם סדרי גודל. יש הירתמות של כל החברות הכלכליות, תחת הפיקוד של "אגד". כולם נרתמים כת"פ של חברת "אגד", ואני מאמין שתהיה הצלחה. אז לגבי הנושא של הפעילות ביהודה ושומרון – אנחנו נותנים לה מענה מאוד רציני. כמובן, אנחנו גם מתגברים בערבי חגים את הפעילות.

לגבי הנסיעות הקבועות בימי השבוע, אתם מרגישים עלייה?

לא.

כי השר שלך - וצריך לציין את זה - סלל כבישים יפים מאוד ביהודה ושומרון בשנתיים האחרונות, שיפר מאוד את המצב. עכשיו יותר קל לאוטובוסים לנסוע.

כמובן, ככל שישחררו לנו צירים עם מיגון המציאות תשתנה ותשתפר, כי אז נוכל לשרת את האנשים עם האוטובוסים הרגילים. היום יש לנו מלאי מוגבל של ממוגנים.

הזכרת את ברכת הכוהנים בכותל המערבי. יש לנו פה את יושב ראש ועדת התחבורה הציבורית במינהלת רוממה, שהוא במקרה גם המארגן של אירועי ברכת הכוהנים, ברוך ברנדווין. רצית לדבר על הכותל המערבי וברכת הכוהנים או על המינהלת? שניהם.

שניהם. ראשית כול, אני רוצה לברך את משטרת ישראל ואת "אגד" על התגבור ביום ברכת הכוהנים.

באיזה יום זה השנה?

יום ראשון בבוקר. אנחנו עושים את זה ביום השני של חול המועד, שאלה מחוץ לעיר יוכלו להגיע. דבר נוסף, יש בעיה מאוד רצינית, שיש שם גם קו 1 וקו 2. יש שם שיירה של אוטובוסים, ולא יודעים מי הראשון – לפעמים קו 1 הוא הראשון ולפעמים קו 2 הוא הראשון, ואז יש בלבול בין השניים ואנשים רצים למעלה ורצים למטה. מדובר על אלפי איש. אולי כדאי לעשות מקום לקו 1 ומקום לקו 2.

אפשר לעשות שני צירים בכביש הצר הזה?

אפשר שכאשר יוצאים מן השער, בצד ימין יהיה קו 1 או קו 2 ובצד שמאל הקו השני.

אתה מדבר על כך שיהיה שילוט.

שיהיו שתי תחנות: בצד ימין כשיוצאים מן השער קו 1 - - -

זה קצת בעייתי, כי אנשים ירוצו מצד לצד. מבחינתם, הם עולים על האוטובוס הראשון. יש בעיה עם זה.

הוא לא מדבר על שני צידי הכביש.

אני מדבר על צד אחד של השער וצד שני של השער. בין כה וכה מחכים שיתפנו האוטובוסים שעומדים ליד התחנה, אז אם יוצאים קו 2 וקו 1, אז בבת אחת יוצאים שישה אוטובוסים. זה דבר ראשון.

אם כבר אני מדבר כאן, שמחת בית השואבה יש בשעות המאוחרות של הלילה והיה כדאי אולי לחשוב אם להאריך בחול המועד את התחבורה הציבורית. רבים מסיימים מאוחר ואין תחבורה ציבורית.

דבר נוסף, הרבה פעמים מורידים אוטובוסים מהשכונות – אם זה קו 1 או קו 2 - ואז יוצא שבשכונות מחכים הרבה זמן לאוטובוסים הרגילים. אז אם אפשר לתגבר, לתגבר את האוטובוסים בקו 1 ובקו 2 ולא על חשבון השכונות.

איך אפשר? אתה חושב שיש הרבה רזרבה של אוטובוסים?

זה גורם שבן-אדם מחכה יותר מחצי שעה לאוטובוס, אז "אגד" צריך לתת פתרון.

אין פתרון, יש מצאי אוטובוסים. אני אתך, אבל צריך להבין - - -

דיברתי על זה עם "אגד" והם ענו את התשובה הזאת.

אי-אפשר להחזיק מחסנים לאוטובוסים שייתנו מענה רק לימים כאלה או אחרים. זה לא ישים.

ההיפך, יש דרישה שמשרד התחבורה יהיה יותר גמיש בדברים הרגילים כדי לתגבר מקומות שיש בהם עומס בשעות שיש בהן עומס.

רציתי לבקש עוד דבר. בחופש הגדול הייתה בעיה מאוד רצינית של חפירות בכביש מספר 1 וזה גרם שכל יום שעות עמדו – כולל התחבורה הציבורית - בכביש מספר 1. הנהגים אמרו, כמו שהרב אייכלר אמר, שאי-אפשר להחליף לצירים אחרים. צריך לחשוב שלא יהיו חפירות בימים של חופש ובימים של חגים. דבר נוסף, לתת אישור לעבור למקומות אחרים.

דרור, זו שאלה מאוד חשובה. הייתי בר מזל שהודיעו לי בימי החופש שכביש ירושלים-תל-אביב חסום בלילות ונסעתי דרך 443, אבל כל אלה שנסעו באוטובוסים נתקעו בכביש מספר 1 כי משרד התחבורה לא מאפשר להם לנסוע ב-443 במקרים כאלה. אולי צריך לתת אישור ל"אגד", "דן" ולחברות האחרות, שבמקרה כזה, שיש פקק תנועה או חסימה בגלל עבודות בכביש, שמותר להם לעבור ל-443.

יש קווים שיש להם גם תחנות בדרך.

ואם מחכה מישהו בדרך? יש נוסעים שמחכים בדרך.

היו"ר ישראל אייכלר
:


מדובר על קווים ישירים, שאין תחנות בדרך.

אבל העבודות שהוא מדבר עליהן שהיו בלילה, זה היה חפירה של הסלעים שנופלים בצדדים, אחרי אבו גוש לכיוון נווה אילן, משני צדי הכביש. זה התבצע רק בשעות מאוחרות, זה לא היה במהלך היום.

אבל היו שם אלפי אנשים.

גם בלילה יש שם שוטרים שמכוונים ומסדרים.

הפעילו את זה בשעה 9:00, לילה-לילה.

נופלים שם סלעים ופוחדים שהם יגלשו לכביש, לכן מטפלים בזה מיידית.

אני יודע. שיעשו את המלאכות, אבל אני, כרכב פרטי, עובר לכביש 443 בגלל שאני יודע שיש פקק. האוטובוס - צריך לתת לו אפשרות, אם לא הוראה, שבזמן שיש פקקים יעבור ל-443.

אתה יודע שב-443 בשעות החושך צריך אישורים מיוחדים לנסיעת אוטובוסים. יש גם שם מגבלות אחרות, שצריך לפתור אותן.

צריך להיות תיאום. זאת אומרת, כשעובדים כל הלילה בכביש מספר 1 ירושלים-תל-אביב, מציבים את מי שצריך להציב ב-443 כדי שהאוטובוסים יוכלו לנסוע שם. מסכנים האנשים, מאות אנשים חיכו.

הרב ברנדווין אמר משהו שמאוד חשוב לדבר עליו - להאריך את התחבורה הציבורית בלילות שמחת בית השואבה. אני יודע שבתל-אביב, למשל, יש תגבור בלילות כדי שצעירים לא ייסעו ברכב פרטי אז נוסעים לפעמים כל הלילה.

יש קווי לילה, אבל הם לא משרתים כל כך את המגזר החרדי, הם משרתים יותר את המגזר הכללי.

אני שואל אם אפשר לעשות את אותו הדבר בחגים, כשיש את שמחת בית השואבה.

בשמחת בית השואבה הכול סגור אנחנו מוציאים את כל התחבורה הציבורית מהצירים, כל הזמן נמצאים ברחובות, הכול חגיגות. כיכר השבת סגורה, כל הציר עצמו סגור, גם בבני-ברק סוגרים. אני מוכן להגביר רק שאין לי איפה לעבור. אנחנו לא יכולים להתנהל בשמחת בית השואבה.

בבר-אילן, במקומות האלה, שלא נכנסים באזור כיכר השבת.

זה רחוק מהחגיגות.

אנשים יוכלו ללכת את העשר דקות כדי שתהיה להם תחבורה.

אני יודע, למשל, שבהושענא רבא בלילה אתם מגבירים את הקו לכותל המערבי במשך כל הלילה. אז אפשר לעשות את אותו דבר גם בחול המועד, עד 1:00 או 2:00 בלילה.

קודם כול, יש עד 1:00-12:30 לפנות בוקר. דבר שני, רוב הציבור שצורך תחבורה ציבורית בשמחת בית השואבה זה דווקא אנשים שמגיעים מבחוץ – מבני-ברק או מקומות אחרים - והפעילות הבין-עירונית היא עד 2:00 בלילה.

אתם עושים את זה עד 2:00 בלילה בחול המועד?

כן, עד שאוספים את אחרון הנוסעים. אין מצב שמשאירים נוסע. אני אישית מסתובב שם בלילות, אנחנו עושים סיורים. דבר שני, לכל הירושלמים זה במרחק הליכה. אם אתה מסתכל על שכונות הצפון - הכול סגור שם בגלל השמחות, הם הולכים ברגל. התחבורה העירונית - - -

לא על זה הוא דיבר. הוא דיבר מהשכונות המרוחקות, אני מניח.

כמו רמות והמקומות האלה. כולם רוצים להשתתף - - -

אז אני אביא אותך עד לירמיהו ואז תלך ברגל עוד כברת דרך?

למה לא? בין כה וכה זה 67 ו-64.

אפשר לבחון את זה, אני לא מתנגד.

אז אולי תכתוב מכתב למר דרור גונן. מר הראל אבן, סמנכ"ל הפעלה ברכבת ישראל, איך הרכבת נערכת לקראת חודש תשרי?

אנחנו נערכים בסידור מיוחד, אנחנו עושים את זה מידי שנה. אנחנו נערכים להסיע בין 140,000 ל-150,000 נוסעים בימי חול המועד, גם בימי ערב החג ובימים שאחרי חג.

יש סיכון שתהיה שביתה בחגים?

יש כרגע דיון בבית הדין לעבודה בין הרכבת לבין ההסתדרות. אפשרות כזאת עלתה.

אפשר לבקש שהשביתה תהיה אחרי החגים או שדווקא בגלל שהחגים באים צריך לעשות את השביתה?

אנחנו נערכים עכשיו - בתקווה שלא תהיה שביתה, אבל אם תהיה – בפרישה של 400 אוטובוסים שייתנו גיבוי. איחרתי לדון בגלל שעכשיו אנחנו בונים עם מנכ"ל המשרד את התוכנית, שאני מקווה שלא תצא אל הפועל.

גם אנחנו מקווים, אבל מאיפה אתם לוקחים 400 אוטובוסים?

מהשוק הפרטי. ניתן את השירות בכל מקרה, וזה מתואם עם הנהלת הרכבת.

מה זה נקרא ביחד? ההכנסות מתחלקות?

זה לא קשור להכנסות. אנחנו מבצעים את כל התהליך של פרישת האוטובוסים, הנקודות, הצוות שמכיר את כל התהליך.

נקווה שלא תהיה שביתה. אתם מתגברים את הקווים לחיפה, תל-אביב ולכל המקומות שאליהם אנשים בחגים?

כן. נוסיף רכבות בקווים המרכזיים: בין חיפה לתל-אביב ומודיעין, בין בנימינה לתל-אביב ואשקלון. נתגבר בקרונות, בעיקר בימי חול המועד, את הרכבות מתל-אביב לבית-שמש ולירושלים.

יש רכבת לירושלים?

כן.

יש היום רכבת בין ירושלים לתל-אביב, בוודאי.

דווקא בחול המועד, הקו הזה הוא תיירותי.

ידעתי שנוסעים לבית-שמש ומבית-שמש לירושלים, אבל מתל-אביב לירושלים - - -

כבר אין ירידה, פעם ירדו והחליפו רכבת. אני חושבת שבמידה רבה ועדת הכלכלה תרמה לכך שיש קו ישיר.

דווקא בחול המועד יש יותר נוסעים בקו, אנחנו נערכים לכך. בנוסף, נפעיל בשבוע הבא, ממש ערב החג, קו רכבת חדש, חשוב מאוד, שיחבר את תל-אביב לחולון, לבת-ים ולמערב ראשון לציון. זה קו שצפוי להיות עתיר נוסעים.

לראשון לציון הקו נפתח היום?

לא, ביום ראשון הוא ייפתח. הקו הזה יפעל בתדירות של כל 20 דקות בשעות השיא. הוא צפי להסיע הרבה נוסעים. בנוסף לכך, נתגבר את כל מערך השירות של הרכבת הן בתחנות והן בקווים.

מתי אמור להיפתח הקו החדש ליבנה?

בחודש ינואר, ליבנה מערב.

הקו אשדוד-תל-אביב, אתה יודע כמה זמן הנסיעה?

היום משך הנסיעה הוא כ-40 דקות.

הרבה אנשים משתמשים בזה?

יש נוסעים רבים.

מתי יבוא היום שנרצה לנסוע ברכבת גם כשיש ברירה?

אני חושב שכבר היום הנוסעים מוכיחים ברגליים שהם נוסעים כשיש ברירה.

אולי אני מהדור שנסע ברכבת רק כשלא הייתה ברירה, יכול להיות שהשתכללו. אני רק רוצה להגיד לך שלא קיבלתי הרבה תלונות בוועדת המשנה לגבי הרכבת הרגילה. זה מראה שזה בסדר או שאנשים לא מתעניינים?

זה מראה שאנחנו כל הזמן משתפרים.

תודה רבה.

אולי הנציג של עיריית ירושלים רוצה לומר משהו?

בבקשה, עיריית ירושלים. אחר כך נשמע את "אגד".

העירייה נערכת, כבכול שנה, לחגי תשרי. ההיערכות הזו היא במספר מישורים. אחד, כל חול המועד אנחנו, יחד עם המשטרה, סוגרים את מתחם העיר העתיקה לרכב פרטי באופן טוטלי, מ-7:00 בבוקר ועד 12:00 בלילה, ויש העדפה מלאה לתחבורה ציבורי. זה מגובה בפקחים, זה מגובה בניהול תנועה משותף על-ידי המרכז לניהול תנועה שלנו בכביש בגין, עם נציגי משטרה שם. בחגי תשרי אנחנו מתגברים שם פעולות אכיפה.

בנושא האוטובוסים שהעלית, ביצענו תמרור. זו בעיה שקיימת כל השנה. הבעיה היא שכל עוד הנהג בתוך האוטובוס לפקח עירוני אין סמכות לתת דוח, ואז אנחנו נשענים רק על המשטרה, שעובדת לפי קדימויות וסדרי עדיפות של כוח אדם של המשטרה, וזו הסיבה המרכזית - - -

לא הבנתי. כל עוד הנהג בתוך האוטובוס, אז מה?

כל עוד הנהג בתוך האוטובוס פקח עירוני לא יכול לתת לו דוח. בהתחלה נתנו, הגענו לבתי משפט, בבתי המשפט היו אומרים שהם בדיוק התכוונו לנסוע והדוחות מתבטלים. היום כל דוח הוא מצולם, לכן הפסקנו לתת דוחות כשהנהג באוטובוס. יש במקום תמרור והוא משולט היטב - האוטובוסים הפרטיים יכולים לעמוד למטה, אסור להם לעמוד שם. אז הם פשוט נשארים באוטובוס, מפעילים את המזגן כמה שעות עד שהקבוצה חוזרת. ללא אכיפה משטרתית אנחנו לא יכולים לעזור שם.

אפשר לתאם את זה עם המשטרה? כי שוטר כן יכול - - -

יש תיאום מלא עם המשטרה. אמרתי שנדרש פה כוח אדם משטרתי, בעיקר של מרחב דוד, ומרחב דוד, עם המטלות הנוספות שלו, מקצה כוח אדם כמיטב הבנתו. אותו סיפור זה גם אחרי השער. יש מפרץ, שניתן להוריד ולהעלות את הנוסעים בשגרה באותו מפרץ. הבעיה היא שגם למפרץ הזה נכנסים אוטובוסים פרטיים, וזו הסיבה ש"אגד" מורידה למטה. אם במפרץ הזה יעמוד שוטר וישמור, אז יש תמרורים שזה רק לאוטובוסים בקווי שירות. כל אוטובוס פרטי שנכנס לאותו מתחם אמור לקבל דוח. גם כאן פקח עירוני לא יכול לתת דוח, אלא רק שוטר. גם כאן אנחנו מסתמכים על מרחב דוד בלבד. זה קורה בפועל ברגע שיש שוטר ששומר על המתחם.

מה עם השילוט בכותל, שיש אוטובוס או אין אוטובוס? אמרו לנו מרב הכותל שרק העירייה עוסקת בתמרור.

יש פרויקט מקודָם, בשיתוף פעולה מלא עם משרד התחבורה' פרויקט שנקרא "בקרת כניסות". רצינו להלביש על הפרויקט הזה עוד שלט, שזה לא יהיה ממש בקרה של כניסה אלא שלט שייתן מידע בזמן אמת אם האוטובוסים נכנסים או לא נכנסים. כמובן שהעירייה אמונה על הביצוע, אחרי שהנושא קיבל אישור של תכנון ותקצוב של משרד התחבורה. הנושא הזה הוא בשלבים ראשוניים של מחשבה איך עושים את זה, למה עושים את זה, כמה ומתי מפעילים. זה לא צפוי להיות בחגי תשרי הקרובים.

למה העירייה סוגרת את העיר העתיקה לגמרי, למה לא רק את האזור של שער האשפות?

התחלנו את זה לפני ארבע שנים, בשיתוף עם משטרת התנועה. ברגע שהתרנו לרכבים פרטיים להיכנס למתחם העיר פשוט עמדה, הפקקים התחילו הרבה לפני המטה הארצי בצד אחד, בדרך חברון. כל העיר עמדה. אין לרכבים הפרטיים איפה לעמוד שם, חניון קרתא וממילה מתמלאים בשעה 10:00 בבוקר ואז גם הציר הזה נסגר. אין אפשרות להגיע עם רכב פרטי, אם כולם יגיעו עם רכב פרטי לכותל המערכת התחבורתית תקרוס. היא קרסה, וזו הסיבה שהתחלנו להפעיל את ההסדר הזה.

אולי צריך להודיע יותר לציבור שהעיר העתיקה סגורה. אומרים את זה לפעמים ברדיו, אבל צריך להודיע יותר, כי זה גם יגרום לאנשים שבאים מחוץ לעיר לא להיתקע שם.

אומרים את זה ברדיו בכל הרשתות כל שעה, יש שילוט לאורך כביש 1, השילוט המתחלף משתנה בחול המועד וכתוב שם: "העיר העתיקה סגורה לכלי רכב. הסעות מחניוני חנה וסע". השנה יש גם את הרכבת, אפשר להשתמש בה גם לחניון הר הרצל וגם לחניון גבעת התחמושת כדי להגיע לאזור.

אני רוצה להודות לך, מר ממליה. אני רוצה לעבור ל"אגד", אבל לפני כן יש לי עוד נושא עם משרד התחבורה – ואני מתנצל בפני אנשי "אגד" - בעניין הרב-קו. אין רב-קו משפחתי.

אין כרטיס משפחתי. רב-קו זה רק הפלסטיק שטוענים עליו.

כן, אין כרטיס משפחתי. זה גורם שמשפחה עם ילדים צריכה לקנות לכל אחד בנפרד וכל אחד מאבד בנפרד. אפשר לעשות כמה תמונות קטנות על הכרטיס, זו לא בעיה. מכסימום שני כרטיסים.

זו לא הבעיה, אסביר. בכל כרטיס יש פרופיל של המשתמש, שמגדיר זכאות להנחה של אותו משתמש, לאחר שהוא זוהה באופן מלא וחתם על התחייבות. אי-אפשר להכניס בכרטיס יותר מפרופיל אחד, ככה זה בנוי.

למה? צריך לבנות את זה כך, חמישה ילדים זו אותה זכאות, אותו גיל, אותו דבר.

אי-אפשר. ניסיתי לעשות משהו אחר. העליתי בקשה לוועדת טרכטנברג, במסגרת הניסיון לעודד את השימוש בתחבורה הציבורית, לייצר כרטיס משפחתי. למשל, משפחה מעל שלושה ילדים תקבל על כל נוסע נוסף במשפחה הנחה מסוימת, שיהיה גידול בשיעורי ההנחה עד תקרה. אז אפשר יהיה לתת הנחה קבוצתית לאותה משפחה או לאותה קבוצה, ויטענו לאותה קבוצה את הכרטיס בהנחה לכל אחד מהכרטיסים. אבל אין אפשרות לייצר כרטיס שיש בו מספר פרופילים. זה בלתי אפשרי.

יש בעולם דבר כזה, הנחות משפחתיות. ראיתי מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עבודה מאוד יפה, על הנחות משפחתיות שיש בהרבה מדינות בעולם. אתה חושב שמה שהצעת עכשיו זה מעשי?

מעשי לחלוטין, רק צריך לתקצב את זה. כל ההנחות האלה צריכות להיות מתוקצבות מבחינת סובסידיה. בשוטף אין לי מאיפה להביא את הכסף הזה, כי אנחנו סגורים בתקציב נתון. אם יחליטו להקצות יותר - - -

לא הרבה יותר זול לעשות משהו טכני – כרטיס שאפשר להעלות חמישה פרופילים עליו?

אי-אפשר לעשות את זה, מכמה סיבות. זו לא רק בעיה של התמונה, זה גם פרופיל. קודם כול, זה כרטיס שיכול לעבור מנוסע לנוסע, וזה אסור.

למה מנוסע לנוסע? רק הנוסעים שתמונתם נמצאת על הכרטיס. יש מקום לחמש תמונות, אין שום בעיה.

זה מורכב.

לא אכפת לי שזה מורכב, העיקר שזה יסודר.

זה בלתי אפשרי גם מבחינה - - -

זה ממש עוול לאזרחים. עד היום יש לו כרטיסייה משותפת, והיום שוללים את זה.

הוא יכול גם היום, אין שום בעיה.

הוא יכול לנסוע בכרטיסייה, אבל זה יעבור לרב-קו. הוא צריך לעבור מהאוטובוס לרכבת.

אין בעיה. למשל אני, כאזרח רגיל, יש לי כרטיסייה. אני עולה לאוטובוס ומבקש מהנהג שינקב לי שלושה ניקובים והוא עושה את זה. הוא יוריד לי שלושה ניקובים, אין בעיה.

ימשיכו למכור כרטיסים רגילים?

לא, אפשר לעשות את זה ברב-קו.

אז אנסה להתעדכן, כי לא הבנתי שהרב-קו זה דבר שעושים חורים.

לא, הוא מנקב וירטואלית. הוא מוריד מסך כל הנסיעות.

ואם אני עולה עם חמישה ילדים, מה אעשה אתם?

אתה יכול להוריד חמישה תיקופים – זה נקרא תיקוף.

אבל הגברת אומרת נכון, תעריפי ילדים שונים מאשר מבוגרים.

המבוגר יטעין כרטיס רגיל וינקב את הכרטיס הרגיל. אם הילד עולה אתך ויש לו כרטיס - - -

ילד אחד יכול להיות לתקף לילדים אחרים?

כעיקרון כן.

אז אולי זה צריך להיות הפתרון. חייבים למצוא פתרון, זו הוצאה גדולה מאוד למשפחה.

אני יודע, אבל מצד שני ההנחה היא פרסונלית ואנחנו לא רוצים, חלילה, שמישהו אחר ישתמש בהנחה שלא בהתאם לזכאות שלו. ניקח לדוגמה את הרכבת. הרכבת פותחת דלתות, אין לה נהג, היא לא יודעת אם מי שעלה עם הכרטיס הוא באמת בעל הכרטיס, אלא אם כן היא מפעילה פקחים. זו בעיה, אתה יכול לעודד אנשים לעשות פעילות שהיא לא ראויה. זה מצד אחד. מצד שני אנחנו מבינים שיש את הזכות לאבא לקחת את הילדים שלו ולנקב עליהם.

זו לא זכות. זה פשוט יקר יותר, זו חובה. אתה אומר שאתה מזכה אותו, אבל אתה מחייב אותו.

חוקית, אם לילד אין כרטיסייה האבא משלם מחיר מלא. רק הילד זכאי לכרטיסייה.

אבל אתה גורם שלא יהיה לו כרטיס, זה מה שאני טוען.

לא, אנחנו לא גורמים כלום. קודם כול, אנחנו מעודדים את זה שלכל הילדים יהיו כרטיסים חכמים. למה שלילד לא יהיה כרטיס חכם? כמו שהוא מחזיק את הכרטיסייה בכיס הוא יחזיק כרטיס חכם בכיס.

כן, אבל הוא מחזיק כרטיס שיש לו עלות, ואנחנו יודעים שילדים מאבדים כרטיסים באופן קבוע.

אם הוא יאבד את הכרטיס ננפיק לו אחר.

צריך למצוא לזה פתרון. אני יודע שזו בעיה.

גם אם הוא מאבד את הכרטיס, הוא מגיע לנקודת הביקורת – אם זה "אגד" או רכבת – הוא נותן את תעודת הזהות והוא מקבל חזרה כל מה שאיבד.

הוא מקבל את הניצול שנשאר לו בכרטיס, מה שבנייר הוא לא יקבל.

זה דבר חשוב מאוד מה שאתם אומרים, צריך לפרסם את זה. זאת אומרת, אם אדם איבד כרטיס הוא יכול להזדכות על כמה שנשאר לו.

הוא לא מזדכה, הוא מקבל כרטיס טעון.

הוא משלם על הכרטיס החדש ומקבל את הזיכוי שנשאר לו בכרטיס הקודם, ומישהו אחר לא יכול להשתמש בכרטיס הזה.

אז תודה רבה בעניין הזה. עכשיו ל"אגד". איך אתם נערכים? נתחיל מהצפון.

אדבר על הקווים הבין-אזוריים. "אגד" מגייסת את כל כוח האדם שיש לה בחודש תשרי, מראש השנה והלאה. כל הקווים מעובים בגלל החיילים, וזה יוצר לחץ עצום על האזרחים הרגילים. אנחנו מנסים לקבל מהפיקודים דיווחים מתי ואיפה הם מנסים להוריד את החיילים – בבקעת הירדן, בית שאן, מחניים, הנקודות הקשות – והם מנסים ולעדכן אותנו, פחות או יותר. אבל זה דינמי, זאת אומרת אם הצבא בכוננות אז כל מה שדיברתי אתו ביום רביעי כבר לא מתאים ליום שישי, אבל יש דיאלוג בינינו לבין הצבא ומנסים לעזור אחד לשני.

גם אתם שוכרים חברות אחרות כדי לתגבר את הקווים, כמו שדיבר דרור?

מפעילים את החברה לפיתוח גוש עציון בתגבור של ממוגנים בעיקר, וגם אוטובוסים רגילים.

אז אולי כדאי שגם "אגד" יוכל להוסיף אוטובוסים בשעות העומס מחברות פרטיות, ולא רק כשיש שביתה ברכבת?

הוא לא צריך באופן עקרוני. המערכת די משומנת ויש להם בדרך כלל מספיק אוטובוסים שנותנים את המענה. רק במקומות שאי-אפשר להוסיף אוטובוסים ממוגנים הם לוקחים תגבור מחברות לפיתוח.

אני רוצה להגיד לך, דרור, אנחנו יושבים פה במקום ממוזג ודי נוח, נעים לשמוע אותך. אבל אחרי כל חג אני חש שאנשים עומדים בשמש וזועקים וגם בלילות, ואני מקבל טלפונים. יש קריסה כמעט קבועה, ואתה אומר לי שיש מספיק אוטובוסים ולא צריך להוסיף עוד חברות. אין מספיק אוטובוסים כל שנה וכל חג. אולי צריך למצוא משהו?

זה לא שאין מספיק אוטובוסים אלא שלפעמים יש ביקושים שאינם צפויים.

על זה אני מדבר אתך.

מניסיון של הרבה שנים – ואתה יודע שאנחנו מנהלים פה תהליך שדרוג של כל המערך החרדי, אני באופן אישי מפעיל את זה - - -

דרך אגב, זה לא נושא חרדי, פשוט יש הרבה חרדים שאין להם רכב פרטי ולכן זה נשמע ככה.

זה בעיקר נושא חרדי. קודם שאלת אותי, למשל: איך ההיערכות שלכם לערב החג? פעם ישבתי עם כמה מתכננים ושאלתי איך אנחנו בונים את זה. בא יועץ חרדי אחר, שלא נמצא פה כרגע, ואמר לי: המשחק מאוד פשוט - - -

אגב, הוא הוזמן ולא בא.

אם אנחנו מדברים על אותו אחד. הוא אמר לי: זה מאוד פשוט, הסבתא החרדית בבני-ברק אומרת לילדים: אתם לא נכנסים אליי הביתה עד חצי שעה לפני כניסת החג. היא עסוקה בהכנות.

לא, הוא טעה. הבת אומרת לאמא: אני לא רוצה להכביד עלייך, לכן אני באה - - -

אוקיי, אפשר לקחת את זה מהצד השני. אז מה שקורה, שעה וחצי, שעתיים, שלוש שעות לפני כניסת החג אתה פתאום מקבל כמות אדירה של אנשים שמחכים בתחנות. אתה אף פעם לא יודע לצפות בדיוק את השעה, אז אתה מכין ארסנל של אוטובוסים, אבל אתה גם משחרר אותם כי אנשים באים. הם לא ממלאים את האוטובוסים, אבל אתה משחרר כי זה שירות תחבורה ציבורית. צריך להבין, אנחנו מפעילים שירות תחבורה ציבורית, לא הסעות פרטיות. אנחנו מנסים להתגמש במכסימום, אבל אנחנו חייבים לשמור על המרכיבים של התחבורה הציבורית. בסוף זה שרצה לנסוע בשעה 1:30 צריך לנסוע ב-1:30, הוא לא צריך לחכות לאלה שיבואו ב-2:00.

יש לי הצעה אחרת, נרשה לחברות פרטיות להיכנס לשוק ולא נצטרך לחכות לתחבורה הציבורית.

בשביל להיכנס לשוק התחבורה הציבורית צריך לעמוד בתנאים מסוימים. לא כל אחד יכול להפעיל תחבורה ציבורית.

נכתיב תנאים שיאפשרו. מה שאתם עושים היום זה שאתם מכתיבים תנאים שלא מאפשרים לחברות פרטיות - - -

למה לא מאפשרים? זה לא מדויק מה שאתה אומר.

מצד שני, אתה אומר שאתה לא רוצה לשכור חברות פרטיות כי יש מספיק אוטובוסים. אני, כחבר כנסת, ואתה, כמשרד תחבורה, חייב לספק תחבורה ציבורית לפי מה שהציבור רוצה. אתה לא צריך לחנך את הציבור מתי לצאת ומתי לבוא.

לא אמרתי שאני מחנך מישהו, הגדרתי את הבעיה. המפעילים מעמידים את מכסימום האוטובוסים. יותר מזה, ל"אגד" ספציפית יש את כל הפעילות של האוטובוסים הבין-עירוניים, 85% מהם עוברים לשירות המגזר החרדי בימי שישי ושבת, אתה יודע את זה. רוב הציבור הכללי לא משתמש כמעט בכלל. מפעילי התחבורה הציבורית הפרטית האחרים, שנכנסים במסגרת התחרות בתחבורה הציבורית, מתגברים עם כמות אדירה של קבלנים. ראה "סופרבוס", כדוגמה, ווזה לא מספיק. אתה גם צריך להבין שלשוק הפרטי לא שווה, מכל מיני סיבות, להעמיד אוטובוס. על אוטובוס עם תיירים הוא מרוויח יותר מאשר להסיע נסיעה אחת של תחבורה ציבורית. זה יותר מורכב ממה שזה נראה מבחוץ.

לי נראה שהחברות מתעשרות, שהאנשים לא נוסעים בחינם, משלמים הון עתק, משלמים מחירים טובים. כל אדם פרטי שיש לו אוטובוס היה שמח מאוד לנסוע בקווים האלה בשעות הקשות, כך שיש פה שני צדדים. אני מקבל כל מה שאמרת כנכון, אני לא מכחיש את מה שאתה אומר, אני רק אומר שמחובתנו להתמודד עם המציאות ולא לנסות לשנות מציאות כי לא נצליח לשנות אותה אלא להשאיר אנשים ברחוב.

אנחנו מתמודדים, הכנסנו מפעילים חדשים.

הבאת כדוגמה את ביתר עלית. מצוין. למה? כי יש שם אדם שלא אכפת לו להביא עוד חברות ועוד חברות, כמה חברות שצריך בשעות - - -

מה זה לא אכפת לו? זה כתוב במכרז שלו. הכנסתי לשם 5,000 תגבורים.

הוא לא מפסיד, ויש תחבורה מצוינת. באותה ביתר, אני לא יודע אם אתה זוכר, במכרז הקודם היה סבל נוראי לאלפי אנשים. מה זה מראה? שעם רצון טוב אפשר לפתור בעיה תחבורתית כמעט בכל מקרה. לא נתתי אפשרות לחברות האחרות לדבר, אז אני מודה לך. אני מקווה מאוד שתהיה גמישות, כמו שאמרת, שאפשר יהיה להוסיף עוד חברות.

אפשר. ב-1 בנובמבר - - -

אני רוצה שאחרי החג, בעזרת השם, כמו אחרי ל"ג בעומר, שחשבנו שבל"ג בעומר חייבת להיות קריסה וברוך השם אחרי ל"ג בעומר באנו ובירכנו, מאוד אשמח שנוכל לבוא אחרי החג ולברך את משרד התחבורה, את "אגד" ואת חברות התחבורה כולן על ההצלחה.

אני רוצה לתת לחברת "נתיב אקספרס" את רשות הדיבור. איפה אתם מובילים?

אנחנו מפעילים רק קו אחד, הפעילות שלנו קטנה בהרבה משל "אגד" ו"דן".

איפה אתם עובדים?

אנחנו עובדים בקו נתניה-בני ברק.

ואתם מצליחים לספק - - -?

כן. אנחנו בקשר עם משרד התחבורה ועם הקהילה החרדית ואנחנו מתגברים בתקופת החגים.

שם יש בעיה אחרת, ושם אתה אולי יכול לעזור, בקריאה לפחות. אתה יודע שבבני-ברק אין תשתיות של תחבורה ציבורית, וזאת עיר מוטת תחבורה ציבורית. אנחנו לא מצליחים לייצר מסופים, חניות תפעוליות. אנחנו חונים שם ברחובות, חונים בכבישים. החברה הזאת, שרוצה לתגבר קצת, אין לה איפה להעמיד את האוטובוסים, ויותר גרוע, יש גם תקופות שהעירייה מתעצבנת ונותנת להם דוחות על זה שהם עומדים.

גם לנו.

גם ל"אגד" הם נותנים וגם לאחרים. זה מצב כאוטי, שהמגזר החרדי לא דואג לעצמו. יש פה בעיה שורשית.

נעביר את הבקשה שלך לראש העיר בני-ברק. אני חושב שכבר שנים, עוד לפני שהייתי בכנסת, אני שומע את הטענה הזאת, שבבני-ברק אין מסופים. אבל נדמה לי שיש מקום ליד מגדל המים, לא?

זו אחת מנקודות היציאה שאנחנו עושים. היציאות המהירות בחגים - - -

אולי לרב רודיך יש בשורה בעניין?

בזמנים מיוחדים מגדל המים עובד בתיאום מלא עם משרד התחבורה ובאישור של משרד התחבורה. זה עבר בתקופת בין הזמנים בקווי הצפון. ליד מגדל המים יש עוד נקודה של סמינר, 300 מטר משם, שקווי הדרום עבדו משם. לדוגמה, במוצאי ראש השנה, מדובר ב-500 אוטובוסים שנכנסים בתוך שעה-שעה וחצי.

וזה רק שלכם.

אני מדבר על אוטובוסים. להכניס עוד 500 אוטובוסים לרחובות רבי עקיבא, חזון איש ועזרא, זה כמו להנחית כמה מטוסים בתוך בני-ברק. אין אפשרות להפעיל תחבורה ציבורית בזמנים כאלה בעיר הזאת ב-100%.

אבל הפתרון שנתת עכשיו מצוין - להוציא החוצה.

לצד התפעול הרגיל של המסלול הרגיל, כדי לא לפגוע בלקוחות שעומדים בציר הרגיל, אנחנו מוציאים את הקווים 402 ו-350, לאשדוד ולירושלים, ממגדל המים בשעות שבהן אנחנו יודעים שיש עומס, על מנת לתת מענה לרחוב עזרא, שהוא הרחוב החסום ביותר. בזמן האחרון הקימו שם איי תנועה לבטיחות, אבל אם עומד אוטובוס בתחנה זה יוצר - - - במוצאי ראש השנה האחרון, לפני שה, היה פקק של משהו כמו 150 אוטובוסים שעמדו מוויז'ינץ כמעט עד "דובק".

זאת אומרת, אנחנו אשמים שהאזרח המסכן עומד סובל. מה שאנחנו מספרים אחד על השני – העירייה על "אגד" - - -

אנחנו לא מדברים על העירייה, אנחנו גם לא יכולים להאשים את אלה שבנו את העיר והתאימו אותה לסוס ועגלה ולא לאוטובוסים של חברות פרטיות. צריך להבין שאי-אפשר למחוק את העיר ולבנות אותה מחדש, אבל צריך לעשות את המכסימום במינימום שקיים. אין את האפשרויות הטובות ביותר, אבל אפשר לתת את האפשרות הפחות גרועה.

לגבי רחוב עזרא, צריך להבין שמגיעות כמויות – וקודם דרור הזכיר את חסידות ויז'ניץ. יוצאים כמה אלפי חסידים בשעה-שעה וחצי, כשהאוטובוס כל שלוש-ארבע דקות יכול להיכנס לתחנה. תוך חמש עד עשר דקות הרחוב נחסם באנשים וגם האוטובוסים עומדים במקום. זאת גם הבעיה שאנחנו רואים בירושלים. אם נגיע למוצאי ראש השנה בירושלים, ציר בר אילן כולו, מעתירות מדע, מלא אוטובוסים. גור, בלי עין הרע, זה למעלה מ-10,000 איש; בעלז – אותו דבר. מדובר על למעלה מ-600 אוטובוסים שעובדים רק מירושלים במוצאי ראש השנה, אין אפשרות תשתיתית להוציא את כל האנשים בו-בזמן, ופה נוצר החיכוך בין - - -

דווקא הדוגמה של בעלז, שיוצאת ישר להר חוצבים, כביש 9, זה דבר גדול מאוד.

דרור העלה את זה ואני מדגיש את זה - לצד המסלול הרגיל, אנחנו מזהים את המוקד של גור ושמים אוטובוסים בצד השני של בר אילן כדי להוציא את האנשים דרך כביש 9. אנחנו לוקחים את אזור בעלז, ממקדים אותו כמוקד וקווים 402 ו-450 יוצאים משם. עתירות מדע אותו דבר, הכניסה לעיר אותו דבר.

אי-אפשר לעשות בבני-ברק אותו רעיון? אולי דרך הפארק הלאומי, דרך תל-השומר?

שם יש בעיות עם רמת-גן, אני לא רוצה להיכנס לצרות שיש לנו. רמת-גן לא נותנים לנו לעמוד אפילו ליד קניון איילון כי זה לטובת בני-ברק. יש לנו הרבה צרות.

האוטובוסים שיוצאים ממגדל המים באמת עוברים, הם לא נכנסים - - -

כתוב בתורה: לא ייתן לך אדום לעבור בגבולו. הוא רק ביקש לעבור.

אתה יודע שבני-ברק חסמו לרמת-גן את היציאה - - - יש הרבה בעיות אחרות. אני לא רוצה להיכנס לזה, זה לא העניין.

הרב אייכלר, הרעיון שאתה מעלה הוא רעיון נכון והוא עובד בשטח. כלומר, אלה שיוצאים ממגדל המים באמת לא נכנסים לבני-ברק אלא חוצים לכיוון צומת אלוף שדה ולא נכנסים לרחוב עזרא. זה דבר שעובד במשך כל הזמן.

אני רוצה להתייחס לנושא של הסליחות ולנושא של הכותל המערבי. הנושא של סליחות, כמו שאמרנו, השנה הוא דומה לשנה שעברה. כולנו יודעים גם מתי יוצא מוצאי שבת של סליחות בעוד חמש שנים, זה לא דבר שקשה לדעת. מבחינת ההיערכות גם במוצאי שבתות – ואני לא מדבר רק על גור אלא גם על חסידות צאנז בנתניה וגם על בעלז, שמקבלים 30 אוטובוסים של קו 450 שעוזבים את אשדוד לכיוון ירושלים ב-4:00 בבוקר וגם קו 402 – אותו דבר החזרה. רק שהחזרה נופלת על יום ראשון, שהוא יום מאוד עמוס, עם הרבה חיילים. דרור אמר נכון, שבמצב הקיים משתדלים לא לפגוע בשירות הקיים, לתמרן בכזה יום, שהוא יום קשה, בין הביקוש החריג לכמות הביקוש הקיימת בקו כזה או אחר. אנחנו מנסים לתמרן ועושים את מה שאפשר, אני מאוד מקווה שבעזרת השם אנחנו נצליח.

לגבי הכותל המערבי – בסוכות הכמות של קווי 2 ו-1 זה אוטובוס מפרקי שיוצא לכיוון הכותל כל דקה או שתי דקות. בסוכות לא עומדים אוטובוסים של תיירים - המשטרה לא מאפשרת להם להיכנס - אבל יש שרוול של 60-50 אוטובוסים שעומדים משער האשפות שמאלה עד לשער האריות למטה. מדובר בכמות של מאות אלפים אנשים שמגיעים, בעיקר בלילות. ברכת הכוהנים, אני לא יודע אם אנשים יודעים מזה – בלי לפגוע ברב ברנדווין – זה כבר מושג. הלילות, מה שקורה ב"מנחה" ו"מעריב" בלילות בכותל המערבי, הכמות עוברת את ברכת הכוהנים היום. זאת אומרת, כל לילה, בפרט ביום האחרון של חול המועד, מדובר בכמות של 150,000 עד 200,000 איש שמגיעים לכותל מכל הארץ. הצריכה של תחבורה ציבורית זו צריכה אדירה, שגם עוברת את הכמות של הלחץ של ל"ג בעומר. בשביל לאפשר להוציא את האנשים בתשתית הקיימת, שזה מסלול אחד של אוטובוס, אנחנו מזרימים – בשיתוף עם המשטרה ועיריית ירושלים - שמונה מפרקיות, שאותן אפשר להכניס בקיבולת של הכביש. שמונה-שמונה יוצאים כל חמש דקות, וכשיוצאות המפרקיות לא נראה שבכלל היה שם אוטובוס בשעה האחרונה.

אם זה כל כך הרבה אנשים, למה לא לפתוח את כל הדלתות וכל הזמן לזרום, כל דקה?

פותחים את כל הדלתות. אין אפשרות טכנית. יש מבקרים שעומדים וממלאים כל אוטובוס. נפתחות בערך 20 דלתות לשלוש דקות וכשיוצאים האוטובוסים זה נראה שלא היו אוטובוסים מרוב אנשים שמגיעים.

אני מציע לך לבוא לברכת הכוהנים הקרובה. אתה תראה את זה מקרוב.

כבר הרבה שנים לא הייתי בברכת הכוהנים, כי אני חושב שאלה שגרים מחוץ לעיר יש להם זכות לבוא. אני יכול לבוא כל השנה ובאמצע הלילה, ואני לא צריך להעמיס עוד בן-אדם. פשוט משיקול זה אני לא הולך לשם. לפעמים אני נוסע בחול המועד בלילות לכותל. אני נוסע בתחבורה ציבורית כי ברכב פרטי לא שייך להגיע לשם, ואני רוצה להגיד לך שב-1:00 בלילה זה זורם. אבל היה מקרה בשנה שעברה, שאני חייב לדבר עליו גם עם נציג המשטרה. העיר נחסמה - - -

ברשותך, הרב אייכלר, עוד משפט לגבי יום כיפור.

אתן לך, אבל אני רוצה להגיד את זה. שלחו את המכוניות לוואדי ג'וז, סכנת נפשות. בשנה שעברה זה היה בדיוק ברמדאן ויש איזו מאפייה שם, והכול היה חסום. כל האנשים מהכותל המערבי – השוטרים שחסמו במקום צדקו, כי לא הייתה אפשרות להעביר לכיוון שער יפו. אז כולם ירדו למטה וכיוון שער שכם היה חסום, במוזיאון רוקפלר היה חסום. אפשר היה לנסוע רק דרך ואדי ג'וז. חשבתי: ריבונו של עולם – אני לא רוצה להגיד את זה בשידור חי – מה יכול היה לקרות, כשהכול חסום. מה שלא יקרה, אין לשירותי ההצלה איך להגיע, לא משער שכם, לא משער יפו ולא מוואדי ג'וז. איך אפשר למנוע מצב כזה? לגרום שהכול יזרום.

אני יכול להתייחס בקטע של התחבורה הציבורית. כמו שאמרתי לגבי בני-ברק, את העיר העתיקה ואת הכבישים שם, למרות שמשרד התחבורה ערך לא מעט דיונים גם עם המפעילים וגם עם עיריית ירושלים לגבי הרחבת התשתיות במקום, לא שייך לשנות התוואי הקיים. אני אמנם לא דובר המשטרה, אבל בלחץ שיש להם, להעביר 100,000 איש מהכותל, ברמת הבטיחות הקיימת, ברמת הביטחון, זה מבצע מאוד מורכב.

לגבי הכותל, התכיפות של התחבורה הציבורית והאפשרויות לפתרון הן מעטות. עושים את המכסימום, אני חושב שמשתפרים מפעם לפעם. אני לא רוצה להעלות את רף הציפיות, אני לא רואה פתרונות רבים בנושא הכותל המערבי. מי שנוסע לכותל המערבי צריך להבין שהוא נוסע יחד עם עוד 100,000 איש וזה לוקח זמן לצאת משם.

אולי אפנה בקשה אישית לתושבי ירושלים: תנו לתושבי שאר הארץ לבוא לכותל המערבי בימי החגים. אנחנו נבוא באמצע הלילה, לא נורא. אנחנו לא גרים רחוק, אולי קצת נווסת את העומס לפי שעות.

אני מקווה שבגלל הקריאה לא יהיו לנו אוטובוסים ריקים.

אל תדאג.

השנה אנחנו מתחילים את השירות במוצאי יום כיפור מעט יותר מאוחר, בשעה 20:30, בגלל היציאה של הצום. כמובן, אנחנו עושים את זה באישור משרד התחבורה. צריך להבין שרוב הנהגים צמים. לדעתי, רוב רובו של העם צם, זה לא משנה אם הוא שומר מסורת או לא שומר מסורת, אם הוא דתי או לא דתי. רוב הנהגים צמים, ומוצאי יום כיפור זה זמן מאוד עמוס. ביום כיפור באמת לא נוסעים, אבל בערב יום כיפור ומוצאי יום כיפור נוסעים. בשעה הראשונה יוצאים מירושלים למעלה מ-200 אוטובוסים, בעיקר מאזור בעלז וגור. אנשים גומרים את הצום בשעה 6:00 בערב – השנה זה מסתיים אפילו לפני – ולא מבינים למה שעתיים וחצי אין אוטובוס. אנשים צריכים להגיע מבית הכנסת, לעשות הבדלה, להגיע לחניון, לקחת אוטובוס ולעלות לירושלים.

אני חושב שכן מבינים.

אוקיי. אז אני חושב שצריך בקטע הזה סבלנות ונקווה שבעזרת השם התוכנית ימומשו.

תודה רבה לך, הרב יצחק רודיך. מר גיל ויטמן, ראש תחום תכנון תנועה בחברת "דן", בבקשה.

כמידי שנה אנחנו נערכים בחברת "דן" לקראת חגי תשרי. בעבר הייתה לנו פעילות מאוד כבדה בציר של ירושלים-תל-אביב, כי חלקנו את הקווים 400 ו-402 עם "אגד". השנה אנחנו מתרכזים בקו 400, שנוסע מבני-ברק לירושלים, ויש לנו את הקווים הנוספים שהם 292 ו-92 מפתח-תקווה לבני-ברק וקו 354 מבאר-יעקב לבני-ברק. מובן שהפעילות המקומית שלנו בתוך העיר בני-ברק, של הקווים העירוניים, תיעשה על-פי הצרכים, כמו בכל שנה. נוסעים בתוך העיר, בהתחשב במאסה האדירה של הרכבים הבין-עירוניים והפקקים שהעיר הזאת טומנת בחובה לקראת החגים הקרובים.

אין לכם תגבור בתל-אביב בחודש תשרי?

אתה מדבר על המגזר החרדי?

לאו דווקא המגזר החרדי.

בתל-אביב, כמו שדרור אמר, יש הפעלת קווי לילה בחול המועד ובסופי שבוע. מעבר לזה התחבורה היא די שגרתית, בהתייחס לאירועים שהעירייה עצמה עושה לטובת הציבור.

אני מנצל את העובדה שאתה מדבר אתי ואנחנו יושבים בוועדה לתחבורה ציבורית. היו פה הרבה תלונות על עניין הרפורמה. איך התרגלתם לרפורמה בגוש דן?

אסיים את הנושא של חגי תשרי ונעבור לנושא של הארגון מחדש. כאמור, התחבורה מאוד קשה בבני-ברק. להפעיל תחבורה עירונית בתוך בני-ברק בתקופת החגים זה דבר שהוא מאוד קשה. כמו שהחברים מ"אגד" אמרו, הם מפעילים קווי מיוחדים לטובת התגבורים לירושלים, ברחוב עזרא, נחמיה, הרב ש"ך ורבי עקיבא, שמאוד מקשים על הפעילות הסדירה של הקווים העירוניים. במקביל אנחנו גם מתגברים את הקווים לטובת שמחת בית השואבה, בחול המועד סוכות לאנשים שנוסעים לפתח-תקווה וחזרה, עושים התאמת שירות בהתאם. כמובן, שגם בקו 400 נעמיד מפקחים וסדרנים לאורך הצירים, וככל שנמצא לנכון לתגבר ושיהיו פיקים שצריך לתגבר את הקווים – נתגבר את הקווים בהתאם.

בציר ז'בוטינסקי נדמה לי שיש לכם קווי תחבורה ציבורית פנויים, מפתח-תקווה עד תל-אביב. אז אולי אתם יכולים לתגבר את הקווים האלה, שזה יפצה קצת על העומסים בתוך הערים. אולי תפרסמו שקשה לכם בכל הצירים שמניתם, ותוציאו אנשים החוצה אל ציר ז'בוטינסקי ושם אתם זורמים.

יש תחבורה עורקית שנוסעת שם לאורך הציר. הקיבולת היא בסדר, אנחנו מתגברים שם בהתאם. אין שם שום בעיה.

אז עכשיו לנושא הרפורמה בגוש דן, שהיו לנו בוועדת הכלכלה הרבה תלונות עליה.

עברנו תהליך מאוד-מאוד קשה בשנה האחרונה, מאוד-מאוד מורכב,ש לא יודע אם נעשה באיזוזהי מטרופולין בעולם בתקופה קצרה של הפעלה. אני לא מדבר על דיונים שהיו לאורך השנים, מן הסתם דברים השתנו לקראת מועד ההפעלה. אבל להרים מיזם שכזה בלב המטרופולין, שמסיעים "דן", "אגד" וחברות אחרות, בסביבות 800,000 עד מיליון תושבים ביום, זה דבר מורכב. הנדבך הכבד חל על חברת "דן". בסך הכול, אני חושב שההיערכות שלנו הייתה, ככל הניתן, נאותה. מאוד חששתי מהתהליך של היום שאחרי, של היישום. הייתה את הפעימה הראשונה בשנת 2010, שביטאה תוספת קווים. פה עשינו ממש שינויים בכל קווי "דן". בסך הכול, עם כל המורכבות שבדבר, אני חושב שהיישום נעשה נכון. עברנו את יולי-אוגוסט, נערכנו לתחילת שנת הלימודים ועשינו התאמה מול הרשויות ומשרד התחבורה כדי לוודא שקווי התלמידים יופעלו בהתאם. בסך הכול, אני חושב שבין הציפייה לבין היישום העסק עובד בצורה נאותה. כמובן שיש מקומות שאנחנו עדיין בודקים אותם.

מה התגובות שאתם מקבלים מהנוסעים? אנשים מרוצים? אנשים התרגלו?

זה תהליך מורכב. עברנו לשיטה חדשה, שיטה של מעברים.

ואיך הציבור משלים עם זה או לא משלים עם זה?

בחלק מהמקומות הוא מתקשה להשלים עם זה, בחלק מהמקומות זה עבר. בסך הכול, חששתי הרבה יותר ממה שנחוש ונחווה ביום שלאחר מכן. הפעלנו פה כוחות אדירים.

אתם מפעילים גם פתרונות מקומיים לאנשים קשישים, שלא יכולים לעבוד בשיטת המעברים, או שאתם מתעלמים מזה?

אנחנו משתדלים להיות קשובים ולתת פתרונות. בשנה האחרונה, בין 2010 ל-2011, חברת "דן" עלתה בכמות תשומות של כ-10%. אם "דן" הפעילה 920 ומשהו אוטובוסים לפני הפעימה הראשונה, היום אנחנו כבר מפעילים מעל 1,000 אוטובוסים, כ-1,020 אוטובוסים. זה מהלך דרמטי מבחינתנו, תוך שנה לעשות דבר כזה. דיברתם על תשומות קודם, עם משרד התחבורה ועם המפעילים האחרים. בסך הכול, אנחנו משתדלים לתת את התשובה. אנשים צריכים להטמיע את זה, זה תהליך.

אנחנו יודעים, פשוט רציתי לשמוע ממך איך הציבור מגיב.

בסך הכול, לומדים להכיר את המערכת, מתרגלים אל המערכת ומקבלים תשובה היכן שמתעוררת בעיה. החבר'ה שלנו, מחברת "דן", נמצאים כל הזמן בשטח, חווים את זה כל הזמן. כשאתה מתרגם את כמות הנוסעים שאנחנו מסיעים ברמת היום-יום לכמות התלונות שיש לך, אני חושב שזה פער די מינורי, לגבי אלה שיש להם בעיה.

מנהלת הוועדה שואלת נכון - ברכות אתם מקבלים על השינוי הזה? אתם שומעים מאנשים: אכן, אנחנו מגיעים יותר מהר ליעדנו בגלל המעברים?

אני רוצה לומר לכם שבתהליך של הטמעה זה עדיין מוקדם. עברנו את יולי-אוגוסט, ספטמבר זו תקופה שילדים חזרו ללימודים. יש לנו את אוקטובר-נובמבר באופק, כאשר גם הסטודנטים יחזרו למערך הלימודים שלהם.

אולי הסטודנטים כבר יספרו יותר. אבל לסטודנט הרבה יותר קל לעבור מאוטובוס לאוטובוס מאשר לאדם זקן או לילד.

אני יכול לתת לכם דוגמה מערים שהיו בהן בעיות נקודתיות ואנחנו, אתם בשטח, מנסים למצוא פתרונות.

איפה?

לדוגמה, רמת-גן ובת-ים.

יש שם אוכלוסייה יותר קשישה?

תלמידים. אנחנו יום-יום בשטח ועושים התאמות ושינויים במידת הצורך.

אני רוצה להודות לך, נציג חברת "דן". לסיום אני רוצה לשאול את מר דרור גנון, איש משרד התחבורה, אם אפשר להעתיק את רעיון קווי הלילה מגוש דן לירושלים בחודש תשרי. ירושלים ערה מאוד בחודש תשרי.

בירושלים יש קווי לילה עוד לפני גוש דן. ירושלים סגרה את השנה השישית, גוש דן סגר את השנה החמישית. עיר הבירה הקדימה את תל-אביב בעניין הזה, למרות שגם בגוש דן זה עובד יפה. יש לנו שמונה קווים בירושלים.

גם בשכונות החרדיות?

לא. בשכונות החרדיות אסביר לך, אם אתה רוצה, אחר כך למה לא עשינו.

השאלה היא אם אתה יכול לעשות את זה. אז נדבר אחר כך, אין לי שום בעיה.

קיבלנו בקשות מכל מיני גורמים חרדים לא לעשות שם, אז דילגנו על העניין הזה.

אז נדבר על זה יותר מאוחר. אני רוצה לסכם.

אני מבקש להוסיף מילה. אני מוועד ההורים הארצי. הרכבת הקלה נעה לאט-לאט. כל מה שדובר על סימונים וגדרות – שום דבר לא נעשה עד היום. כשהרכבת תנוע במהירות גדולה יותר – אדוני אמר את דעתו בישיבה האחרונה ואני חוזר על זה - יהיו פה אסונות כבדים.

אני מקווה מאוד שלא, בעזרת השם.

אמנם משרד התחבורה הגביר את ההסברה בבתי-הספר, זה לא מספיק. זה מעט מאוד.

אני רוצה להגיד לאנשי "אגד" בנושא התחבורה הציבורית. יש לנו תלונות מכל בתי-הספר: התלמידים לא מגיעים לתפילה בבוקר בשכונות גילה ופסגת זאב, יש איחורים אין-סוף. אני לא יודע למה, אשמח אם תבדקו את זה. תודה רבה, אדוני.

תודה רבה לך על הדברים הקצרים, ואני מצטרף לתפילתך שלא יהיו אסונות במסלול הרכבת הקלה. אני שומע את הפרסומות, איך שילדים מזהירים אחד את השני לא לעבור כשהרכבת מגיעה. זה מזכיר לי את הכפריים באוקראינה, כשהרכבת עוברת בתוך הכפרים, ואני ראיתי את הילדים שעולים על הרכבות בהודו. ממש חזרנו אחורה מבחינה בטיחותית. אני מקווה מאוד שהשם ישמור על ילדי ירושלים וילדי ישראל, שבאמת לא נצטרך להתנסות ואחר כך יגידו שצדקו אלה שאמרו שצריך מעקות וחסימות במקומות שהרכבת עוברת בתוך אוכלוסייה של הולכי רגל. אבל לא בכך אני רוצה לסיים.

אני רוצה לסיים בברכה לשנה החדשה לכל האנשים שנמצאים פה, לצופים, לאנשי ועדת הכלכלה, למנהלת ולכל הצופים. שנה טובה ומתוקה, שנה של בטיחות בדרכים ושנה של הצלחה לחברות התחבורה הציבורית. תודה רבה, אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:35.