הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
8
ועדת משנה של ועדת הכלכלה

למאבק בתאונות הדרכים

19.9.2011

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי







*


פרוטוקול מס' 2
מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה

למאבק בתאונות הדרכים
יום שני, כ' באלול התשע"א (19 בספטמבר 2011), שעה 09:30

1. צעדים לצמצום מעורבותם של נהגים צעירים בתאונות הדרכים
2. אכיפת התיקון לפקודת התעבורה בנושא ריכוז אלכוהול בנהיגה

חברי הוועדה: חמד עמאר - היו"ר

חנן אהרון, סגן מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

רון מוסקוביץ, מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

עו"ד עמי רוטמן, יועמ"ש, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

סנדרה אסל, מנהלת תחום נהגים צעירים, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

מרב רפאלי, מנהלת תחום חקיקה פניות ציבור וכנסת, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

בתיה לוי, מנהל חטיבת אוכלוסיות, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

רחל רותם, מנהלת אגף זהירות בדרכים, משרד החינוך

עו"ד יפעת רווה, משרד המשפטים

ד"ר אנטולי מרגוליס, סגן מנהלת המח' לטיפול בהתמכרויות, משרד הבריאות

אורי אסטלין, ראש תחום אכיפה, הרשות למלחמה בסמים, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק דוד נתר, תובע באגף התנועה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק בני סמו, תובע באגף התנועה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

גיא גריאני, דובר מועצת התלמידים והנוער הארצית

עידן צפניה, יו"ר מחוז חיפה, מועצת התלמידים והנוער הארצית

אסתר שליקובסקי, אולפנת נווה-רוחמה, מחנכת

אבי גולן, יו"ר הארגון הארצי של מורי הנהיגה בישראל

אבי קרמר, דובר הארגון הארצי של מורי הנהיגה בישראל

ישראל ספיר, ועד הארגון הארצי של מורי הנהיגה בישראל

דרור חלוץ, חבר עמותה לקידום מקצועי של מורי הנהיגה

איתמר לוין, חבר הנהלה, עמותה לקידום מקצועי של מורי הנהיגה

מרדכי פדר, יו"ר חיים בדרך - מתונה

נורית ג'ין גרוסמן, יו"ר עמותת אנשים באדום

יעקב רון, חבר הנהלה, אנשים באדום

יהודה סקר, נציג ארגון ההורים הארצי בכנסת

לאה ורון

אסתר מימון
1. צעדים לצמצום מעורבותם של נהגים צעירים בתאונות הדרכים
2. אכיפת התיקון לפקודת התעבורה בנושא ריכוז אלכוהול בנהיגה

בוקר טוב לכולם, אנחנו פותחים את ישיבת ועדת המשנה לוועדת הכלכלה לבטיחות בדרכים, בנושא "צעדים לצמצום מעורבותם של נהגים צעירים בתאונות הדרכים", והנושא השני הוא "אכיפת התיקון לפקודת התעבורה בנושא ריכוז אלכוהול בנהיגה". אני חושב ששני הנושאים הם נושא אחד ונדון בשניהם ביחד.


רק מסוף השבוע האחרון, מיום שישי עד היום, אנחנו עדים בכביש 31 לחמישה הרוגים. אם מדברים על מבחן התוצאה, צריך לבדוק מה אנחנו עושים באותו כביש שבשלושה ימים, ארבעה ימים נהרגים חמישה אנשים באותו כביש. מהנתונים שקיבלתי רק בשנתיים האחרונות נהרגו באותו כביש 30 בני אדם. זה כביש אדום, כביש שצריך לעשות בו את כל הצעדים הדרושים על מנת לצמצם את מספר ההרוגים. אני חושב שכאן צריכים לבוא לידי ביטוי גם משרד התחבורה, גם משטרת ישראל, בהגברת האכיפה ובשדרוג הכבישים. אני יודע שמשדרגים את הכביש בזמן האחרון, אבל צריך להזדרז ולשדרג את הכביש כמה שיותר מהר על מנת לחסוך בחיי אדם בכביש הזה.


אני רוצה להתייחס גם לתאונת הפגע וברח. לא רק ברח, אלא גם ברח מהארץ. אנחנו דנו בוועדת הכלכלה כמה פעמים בנושא. אני בעצמי הגשתי הצעת חוק, גם כמה חברי כנסת, על החמרה בענישה של תאונות פגע וברח. מי שפוגע ובורח, מבחינתי הוא רוצח אפילו אם אותו נפגע לא נהרג בתאונה. צריך להתייחס אליו בחומרה רבה, ואפילו חשבתי היום להגיש הצעת חוק לשלילת רישיון לצמיתות, כי מי שפוגע ובורח, אסור לו בחיים שיעלה על ההגה. זה נושא קשה וצריך להחמיר בחקיקה בנושא, על מנת לפתור את הבעיה. אין אחד שרוצה לפגוע, אני יודע, אבל ברגע שפגעת וברחת, אתה רוצח. כאן הנושא שאנחנו כמחוקקים צריכים לטפל בו.


הצעירים – וכולם יודעים – המעורבות שלהם בתאונות דרכים יותר גדולה מאנשים ותיקים ואנשים בגיל 25 ומעלה. חשבתי גם על הנושא של העלאת גיל קבלת הרישיון לנהגים מגיל 17 לגיל 18, ואפילו בדו-גלגלי להעלות את הגיל ל-19, על יסוד בדיקות שנעשו גם כאן על התאונות שמתרחשות על-ידי נהגים צעירים מגיל 17 עד גיל 19, אבל בגלל המצב שלנו, של מדינת ישראל, והגיוס לצה"ל, לא רציתי להגיש את הצעת החוק להעלאת גיל הרישיון ל-19. הצעתי שנעלה את זה לגיל 18 לרכב, ולדו-גלגלי – לגיל 19. הגשתי את ההצעה, אני מנסה לקדם אותה. אני מקווה שמשרד התחבורה יתמוך בהצעה הזאת וגם המשטרה, וכך אנחנו נוכל אולי להילחם בתופעה של תאונות דרכים בקרב הצעירים.


ברוב המחקרים שמתפרסמים העבירות הנפוצות אצל צעירים הן נהיגה במהירות מופרזת ונהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים. חוקקתי חוק בערך לפני שמונה חודשים על רמת האלכוהול בדם אצל נהגים צעירים עד גיל 24 ונהגים מקצועיים, ולפני ישיבת הוועדה רציתי לבדוק אם המשטרה אוכפת את החוק הזה או לא אוכפת את החוק הזה ועצרתי ליד כמה ניידות – אני מסתובב הרבה בשטח – עצרתי ליד שוטרים, ירדתי, הצגתי את עצמי כחבר כנסת, כיושב-ראש ועדת המשנה לבטיחות בדרכים ושאלתי את שוטרי התנועה על החוק, האם הם אוכפים, האם הם יודעים עליו. לצערי אף אחד מהשוטרים ששאלתי אותם לא ידע על החוק. לכן אני רוצה לשמוע מהמשטרה איך אוכפים את החוק אם השוטרים לא יודעים שעד גיל 24 כמות האלכוהול בדם צריכה להיות 10% ממה שהיה מותר. הם לא ידעו, הם לא אוכפים את החוק, הם גם לא תודרכו בנושא. נשמע היום מהמשטרה אם אוכפים את החוק הזה, כי לפי כל הנתונים העבירה הנפוצה אצל הצעירים זו נהיגה בהשפעת אלכוהול וסמים. אם אנחנו לא אוכפים את החוק שחוקקנו כאן בכנסת – אחרי שנשמע אותם, אם המשטרה באמת לא אוכפת – אנחנו צריכים לבדוק למה לא אוכפים ומתי יתחילו לאכוף את החוק הזה. לפי החוק היו צריכים לאכוף את החוק הזה לפני שמונה חודשים.


אני לא אדבר הרבה עכשיו, אני רוצה לתת לכולם לדבר בנושא הזה, כי זה נושא חשוב. אני רוצה להתחיל עם משרד התחבורה ולשמוע את משרד התחבורה, אחרי זה לשמוע את הרשות לבטיחות בדרכים.

אני אתייחס לעניין הגיל, אדוני היושב-ראש, שדיברת עליו. גיל הוצאת רישיון נהיגה היה פעם 17 וחצי, לפני הרבה שנים, ואז הורדנו אותו ל-17. במסגרת תוכנית המל"ן, שאדוני ודאי מכיר או שמע עליה - - -

זו הצעת חוק שמונחת על שולחן ועדת הכלכלה לאישורה.

בדיוק. אנחנו מדברים שם על הורדת הגיל בשלושה חודשים, והסיבה היא פשוטה: בגיל 18 מתגייסים לצבא, יש בעיה בהכשרה של הנהגים גם בגלל הניסיון שהם צריכים לצבור. ברגע שהם מתגייסים לצבא וחוזרים אחת לשבועיים-שלושה הביתה לסוף שבוע, הם לא צוברים מספיק ניסיון בנהיגה, אין להם הזדמנות כזאת. חשבנו שהורדת הגיל תיתן את הזמן הזה. גם בעניין המלווה אנחנו רוצים להעלות את תקופת הליווי לחצי שנה, שיהיה עם הנהג מלווה במשך חצי שנה, שינהג אתו גם ביום וגם בלילה. התקופה הזאת היא תקופה חשובה לניסיון שהם צריכים לצבור. צריך לזכור שהנהגים האלה, לאחר שהם מסיימים את שיעורי הנהיגה ואת המבחן, הם לא בעלי ניסיון ואין להם מיומנות כל כך גדולה. צריך לצבור ניסיון גם בנהיגה.

מדובר על 16 ושלושה רבעים?

16 ותשעה חודשים, כדי שתהיה תקופה של חצי שנה של ליווי, ואחרי זה עוד כמה חודשים לפני שהוא מתגייס הוא עוד יכול לנהוג. אנחנו רוצים שהוא ינהג בפועל ויהיה לו ניסיון.

האם נבדק כמה הנהגים מגיל 17 עד גיל 18 מעורבים בתאונות דרכים? האם השיעור יותר גדול מגיל 19 ומעלה מאשר מגיל 18 ומעלה?

הוצאת הרישיון היום היא מגיל 17.

מה המעורבות שלהם בתאונות דרכים? האם יש לכם נתונים? כדי להוריד את הגיל אני צריך לבדוק נתונים ואני רואה שהם לא מעורבים יותר בתאונות דרכים.

עד גיל 17 ושלושה חודשים הם נוהגים עם מלווה. זו התקופה שאין תאונות כי הם נוסעים עם מלווה. בתקופה שבאה אחרי כן, אין לי המספרים כרגע, אני מניח שאולי יהיו. הרשות הלאומית תוכל להתייחס לעניין.


אני חושב שאם נעלה את גיל הוצאת הרישיון, לא נרוויח הרבה. קודם כול, אם הוא הולך לצבא, מתי יהיה לו זמן להוציא רישיון? זו כל הבעיה אצלנו. אם לא היה הסיפור של גיוס לצה"ל, אולי היה בזה שכל. הוא הולך להתגייס בגיל 18, בגיל 21 נחזיר אותו חזרה? בצבא הוא נוהג טנק, זה 50 טון. זאת אומרת, זו לא בעיה של גיל.

אין מה להשוות בין הצבא לאזרחות. בצבא יש לו מפקד שמלווה אותו, יש לו מפקד טנק שעומד מולו, יש לו קצין מעליו. גם אני הייתי בצבא, בצבא יש את כל אלה שמלווים אותו לאורך כל הדרך, ואנחנו רואים שמספר תאונות הדרכים בצבא בשנים האחרונות הלך וירד בגלל המעורבות והמודעות לנושא.

לכן אנחנו רוצים להאריך את תקופת הליווי לחצי שנה. זו תקופה שבה יש מלווה שיושב אתו לילה, יום, נותן לו את הניסיון ונותן לו את היכולת לנהוג עם כל ההערות. הניסיון שהוא יצבור הוא חשוב מאוד.


לא אמרנו צבא. נניח שבגיל 18 הוא הולך לצבא, הצבא יצטרך להכשיר אותו, ככה הצבא מקבל אותו עם רישיון. אנחנו חושבים שהתקופה הזאת של ניסיון לפני הצבא, בזמן שהוא יכול לנהוג, חשובה. הבעיה היא שהם באים בסופי שבוע – על זה בדיוק מדובר – לוקחים את האוטו ביום חמישי או שישי, הם גם עייפים ואין להם ניסיון, הם לא צברו ניסיון, במיוחד לא בנסיעות בין-עירוניות וכן הלאה. לכן הורדת הגיל לא כהורדת גיל לבד, אלא הורדת גיל שיש אתה שישה חודשי ליווי, רישיון מדורג – סנדרה אסל מהרשות תזכיר את זה היום – התהליך הזה, אם אנחנו לוקחים אותו מההתחלה עד הסוף, הוא נותן מענה להכשרה של הנהגים, שתהיה הכשרה טובה יותר.

מה ההתייחסות שלכם לדו-גלגלי?

גם היום מדובר על עד 14.6 כ"ס, מה שהיה פעם עד 50 סמ"ק. האופנועים הקטנים האלה, היום אפשר להוציא רישיון על זה בגיל 16, ורישיון מעל 500 מה שהיה, היום זה מעל 33 כ"ס, זה בגיל 21 וצריך שנה ותק. יש מדרג נכון וטוב בעניין הזה. פעם דיברו בגיל 16 על ה-50 סמ"ק, זה הטוסטוס של פעם, היום היכולת של האופנוע גדולה יותר. זה לא עניין של גיל, אלא עניין של הכשרה. ההכשרה היום היא לא ההכשרה המיטבית. יש ועדה משותפת לרשות הלאומית ולמשרד התחבורה. אני מניח שהמסקנות יוגשו ויהיו גם המלצות. אנחנו מדברים על הכשרה מעשית גדולה יותר. היום יש הכשרה של כ-15 שיעורים, שזה לא מספיק. תהיה הכשרה גם עיונית וגם מעשית למוציאי רישיון לדו-גלגלי, ולדעתנו זה ייתן להם הכשרה יותר טובה והם יקבלו רישיון ויהיו נהגים יותר טובים מאשר היום, זה ברור. הבעיה היא לא של הגיל, אלא שההכשרה לא היתה טובה, לא היתה מספקת. היום, בהמלצות הוועדה הזאת, להכשרה המעשית יינתן דגש חזק עם תוכנית לימודים מפורטת, והם יצטרכו לעבור את כל האלמנטים שצריך לעבור נהג אופנוע עם האופנוע שלו, להכיר אותו, ואני מניח שהתוצאות יהיו טובות.

תודה רבה. אני רוצה לשאול את הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים האם הם לא חושבים שהגיל מהווה בעיה בנושא.

קודם כול, שלום לכולם ותודה על כינוס הישיבה. בנושא של הכשרת הנהג אנחנו חושבים בדיוק כמו משרד התחבורה. צבירת הניסיון היא המפתח. הצעירים מבחינת הכושר שלהם, הרפלקסים, המודעות והאינטליגנציה יכולים גם בגיל מוקדם יותר ללמוד נהיגה, והמפתח הוא פה רכישת הניסיון, לכן התקופה פחות רלוונטית, אלא צורת ההכשרה, הליווי, המסרים שמעבירים, החינוך, אופן לימוד שיעורי הנהיגה. בכל הדברים הללו אנחנו מטפלים. חלק מהדברים נמצאים בוועדה, בחלק אנחנו בדיאלוג עם משרד התחבורה, עם מורי הנהיגה.


חייבים לציין שבעולם אנחנו רואים פחות או יותר את אותם גילאים שמאפשרים להוציא רישיון. יש מספר מדינות שאפילו מקדימות אותנו מבחינת הגיל שבו כבר מותר ללמוד נהיגה או לנהוג או לנהוג לבד. במרבית המדינות למעשה מתיישרים סביב הגילאים שלנו, גם לגבי הדו-גלגלי וגם לגבי כלי רכב. אני מדבר על העולם המערבי. לכן מה שלפתחנו זה לאו דווקא נושא הגיל, ואני מקווה שתיכף ניכנס לדיון עצמו, שזה המאפיינים של הציבור הצעיר.


אתה ציינת בפתח דבריך שזה היעדר הניסיון. זה הדבר הראשון, ועליו צריך לראות איך מתגברים. מעבר לזה, אנחנו יודעים שלצעירים יש רצון למרוד, להתנסות, לבדוק את הגבולות, תופעת הבילויים, תופעת השתייה, תופעת העייפות, תופעת הלחץ החברתי, היסח הדעת שמאוד מוגבר אצלם, השימוש בטלפונים סלולאריים – אלה פחות או יותר המאפיינים שאנחנו מזהים, ובכולם לדעתי אפשר לטפל, אבל הטיפול חייב להיות מערכתי. אנחנו משתדלים להוביל בעניין ולשתף פעולה, ולא נוכל לפתור את הבעיה הזאת שהיא מאוד דרמטית, כי המספרים מצביעים על שליש מעורבות, כאשר שיעורם של הנהגים החדשים באוכלוסייה הוא כ-15%, זאת אומרת, השיעור הוא מאוד בולט. חשוב גם לציין שהדבר הזה לא פוסק. אנחנו בסך הכול רואים 120,000 נהגים חדשים מדי שנה, זאת אומרת, זה זרם בלתי נפסק. החברה המודרנית היום מאפשרת כמעט לכל צעיר ללמוד נהיגה. יש כמובן גם אנשים שבגיל 30 או 40 או 50 לומדים נהיגה, אבל אלה כמובן יוצאים מן הכלל. היום כמעט כל הצעירים בגיל הרלוונטי, 16, 16.5, 17, נכנסים למסלול הזה של תיאוריה ולימוד נהיגה. אני שוב חוזר ואומר, הטיפול חייב להיות מערכתי, מהחינוך, בתי ספר, החינוך התעבורתי שהוא רלוונטי לגילאים הללו, התשתיות שצריכות להיות סלחניות, כמובן המשטרה ומשרד התחבורה בנושא של הכשרת ענק.


אתה מנהל את הישיבה, אבל אם יורשה לנו, אנחנו מבקשים בין 7 ל-10 דקות להציג מצגת באמצעות סנדרה אסל. אני חושבת שהיא תכניס פה את כל הדיון למסגרת, גם של הבעיות וגם מה ניתן לעשות ומה כרגע קורה, לפחות מבחינת הרשות הלאומית והשותפים שלה.

המצגת היא בתוכנית הישיבה. נראה מצגת.

סנדרה אסל היא מנהלת תחום נהגים צעירים ברשות הלאומית. בבקשה, סנדרה אסל.

בוקר טוב, אני אציג את המצגת. קצת נתונים. אנחנו יודעים ששיעור המעורבות של נהגים צעירים עד גיל 24 בתאונות דרכים קטלניות וקשות גבוה מהתאונות של שאר אוכלוסיית הנהגים. בחמש השנים האחרונות, אף-על-פי שהנהגים הצעירים היוו 15% בלבד ממצבת הנהגים, הם היו מעורבים בתאונות שהיוו שליש מסך כל ההרוגים.


אנחנו יודעים שנהגים צעירים מעורבים בתאונות דרכים יותר מנהגים אחרים. וכשאנחנו באים לאפיין את הסיבות לכך, זה בגלל חוסר הניסיון שלהם בנהיגה וגם בגלל סגנון הנהיגה. אני לא אתעכב על זה, כי כבר אמרו מה זה חוסר ניסיון, שזה הקושי להתמודד עם גורמים חיצוניים שמשפיעים כמו התמודדות עם הלחץ החברתי והסחות דעת, מיומנות נמוכה בנהיגה, שליטה פחות טובה, התגובות פחות יעילות, הם פחות ערניים לסימנים מעידים ולסכנות שנמצאות בדרך, וכשהם כבר ערניים הם גם לא יודעים להעריך את זה בצורה דומה להערכה של נהג ותיק.

זה לא קשור בניסיון, אם כך. זה קשור בגיל.

זה חוסר הניסיון.

הניסיון לא קשור בגיל האדם?

לאו דווקא.

דווקא אותו צעיר שיש לו שעות נהיגה, האם הגיל נותן לו את שיקול הדעת האחר של בחור צעיר בגיל 18? זה לא קשור כמה זמן הוא יושב על ההגה. הפזיזות שלו, היסח הדעת של ילד בן 18 זה לא אותו היסח דעת של נהג בן 24, 25.

זה נכון, אבל ההבדל בין גיל 17 ל-18 הוא פחות משמעותי. אנחנו בדקנו את הנתונים.

הנתונים שלך מראים אחרת, שעד גיל 18 השיעור הכי גבוה מבחינת הרוגים וגם מבחינת מעורבות של תאונות דרכים, אם תחזרי לעמוד הראשון. עד גיל 18 יש נתונים מסוימים ומגיל 19 ומעלה יש נתונים אחרים.

כי מרבית הצעירים מוציאים רישיון עד גיל 18, זו הסיבה.

את מדברת על מספר הנהגים?

אני אומרת שרוב הנהגים הצעירים מוציאים את הרישיון בסביבות גיל 17, ולכן אנחנו רואים את הנתונים האלה.

משום שהם חסרי ניסיון בגיל הזה. זה מתחבר עם מה שאתה אמרת.


הדבר השני שדורש בדיקה יותר עמוקה, שאנחנו למדים שהם צוברים הרבה יותר קילומטרים בהתחלה. זאת אומרת, ברגע שהם מוציאים את הרישיון ומסיימים את שלושת חודשי הליווי - - -

האם ערכתם איזה בדיקה לגבי הניסיונות של הנהגים הצעירים, השעות שהם צוברים בנהיגה בהשוואה לתאונות?

אין לנו הנתון הזה. זה נתון שקצת מורכב לבדוק אותו.

אם אתה מדבר על חוסר הניסיון של הנהגים, ויש לכם כוונה להוריד את הגיל, צריך לבחון מה המשמעות האמיתית של ניסיון או היעדר ניסיון של נהג.

בזה אנחנו מתמקדים. אנחנו רוצים שהוא ירכוש את הניסיון בצורה מדורגת ובצורת ליווי, לכן אנחנו מדברים על הנושא של הרישיון המדורג, לכן אנחנו מדברים על סימולטורים, על מנת לתת לו את הניסיון גם כשהוא לא על הכביש. אבל צריך להבין שכל נתון שאנחנו רואים פה הוא נתון שיכולה להיות בו הטיה מסוימת, כי יש משמעות לשאלה כמה אתה נוהג בגיל מסוים. הניסיון שלנו מראה שדווקא בגילאים הרלוונטיים, בכיתה י"ב, הם נוהגים יותר, כי, דבר ראשון, זה הניסיון – לצבור כמה שיותר שעות נהיגה כשאתה לבד. אחרי שהיית עם מורה הנהיגה ועם המלווה, אתה רוצה להרגיש חופשי, והם מרבים בנסיעות. הדבר השני, הם גם לא נמצאים בתקופת השירות – כמו שאמרת, בתקופת השירות מן הסתם נוהגים הרבה פחות, כי אתה נמצא רוב הזמן בצבא, אלא אם כן אתה נהג בצבא.


כל נתון שאנחנו רואים פה הוא לפי גילאים, אבל יש מה שאנחנו קוראים "נסועה", סך הקילומטרים שעושה כל נהג, וזו סוגיה אחרת. אין דינו של נהג משאית כדינו של פקיד שיושב כמובן, אם אנחנו רוצים לקחת את זה למקומות אחרים. יש פה התייחסות לנושא הגילאים. נושא הנסועה הוא נושא בפני עצמו שראוי לבדיקה.

קיבלתי נתונים שהצעירים במגזר הערבי לעומת שיעורם – מבחינת נהגים צעירים הם רק 21% – מעורבותם בתאונות דרכים כמו נהגים צעירים במגזר היהודי, אז אין קשר לצבא, כי במגזר הערבי לא עושים צבא. איך שיעור המעורבות של נהגים צעירים במגזר הערבי הוא אותו דבר כשהם מהווים רק 20%?

ההסבר יכול להיות רק נסועה. הזמינות של כלי רכב במגזר הערבי היא כנראה יותר נמוכה מאשר הזמינות של כלי רכב במגזר היהודי. אלה פחות או יותר הנתונים - - -

שיעור מעורבותם בתאונות דרכים זהה.

כשאתה עולה בגיל אתה רואה שהמעורבות שלהם כפולה.

- - - 80% והם רק 20%.

זה יותר.

במגזר הערבי זה יותר בהרבה, אז אין השפעה של הצבא.

זה מסביר את זה.

אנחנו רואים במגזר הערבי שכשעולה הגיל המעורבות שלהם הולכת וגדלה כנהגים, וזה מתקשר לעניין של הנסועה – הם נוהגים הרבה יותר.

הם פחות נגישים לרכבים.

רק מי שמקבל רשות דיבור יכול לדבר.

כל דבר אנחנו מנסים לבדוק גם מול כמות הקילומטרים שעושה הנהג הממוצע מדי יום, ולכן יש פה שוני מסוים גם בין המגזרים וגם בתקופות מסוימות.

אמרת שאין לך בדיקה של קילומטרים.

אני לא יכול להציג לך את זה כרגע מול הנסועה לפי הגילאים. הנושא של נסועה בדרך כלל מבוסס על מדגמים ועל הערכות. היה מהלך יחד עם משרד התחבורה על מנת למדוד את הדבר הזה ברמה של כל כלי הרכב, אבל להגיד לך כמה למשל קילומטר נסועה עושה נהג אופנוע בממוצע במדינת ישראל, זה סוג של ההערכה. אין לנו מישהו שמודד את הנהג, כמה הוא נסע באופנוע במהלך שנה שלמה בגיל מסוים. לכן אנחנו מתבססים על הערכות, מה שאנחנו מכירים גם מניתוחים שלנו מתצפיות.

נמשיך עם המצגת.

רציתי להתייחס להערה שלך. זה מחזק את מה שאמרת, כי הצעירים שהולכים לצבא נוהגים פחות באותה תקופה לעומת המגזר הערבי שלא הולך לצבא, ובזמן הזה הם ממשיכים לנהוג, אז הקילומטראז' שלהם באופן טבעי יותר גדול והמעורבות שלהם יותר גדולה.

אני מציגה פה חלק מהפעילויות שהרשות הלאומית מבצעת על מנת לצמצם את מעורבות הנהגים הצעירים בתאונות דרכים. אני אתחיל בשיפור הוראת הנהיגה. הרשות הלאומית ביחד עם משרד התחבורה וארגון מורי הנהיגה מובילים מהלך חקיקתי להקמת בתי ספר לנהיגה, מה שנקרא מל"ן. המל"ן כרגע, כפי שנאמר, עומד בדיונים בוועדת הכלכלה. במקביל, פיתחנו מצגת שכוללת סרטוני מולטי מדיה, תרחישים להדרכת תלמידי הנהיגה במל"ן וגם חוברת לימוד והעצמה למורי הנהיגה. עד היום הוכשרו מעל 4,000 מורים בתכנים החדשים. הרשות מעודדת שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, ולכן בימים האלה היא בוחנת הכנסת שתי טכנולוגיות: האחת היא ביצוע מחקר אפקטיביות ללמידה בעזרת "דמיין" - סימולטור נהיגה, כדי לראות אם בסופו של התהליך באמת אנחנו מקבלים נהג שהוא טוב יותר; פרויקט נוסף שכרגע נמצא בתהליכים התחלתיים זה לבחון מחקר אפקטיביות של התקנת מצלמה ברכב. היא מצלמת את הדרך שבה הנהג נוהג והיא יכולה לצלם גם את הנהג עצמו, על מנת שמורה לנהיגה יוכל בזמן שנראה לו נכון לנתח אירוע שקרה במהלך לימוד הנהיגה, על מנת שיוכלו להפיק לקחים ויוכלו לשפר את הלמידה בעקבות זאת, וגם התקנת מצלמות במבחנים המעשיים, על מנת לשפר את ההליך.


ליווי נהג חדש – גם הליווי לנהג חדש, הרנ"מ שדיברו עליו פה – רישיון נהיגה מדורג – נמצא כרגע במהלך חקיקתי שמחייב ליווי נהג חדש והארכת משך הזמן משלושה חודשים לשישה חודשים. הרשות הלאומית הפיקה חוברת לליווי ובה ריכזנו את תורת הליווי, העקרונות והכלים. הפקנו סרטוני הדרכה שממחישים את עקרונות הליווי ומשמשים ככלי בידי המלווה איך לעשות ליווי אפקטיבי. הכשרנו כ-1,800 מורים לנהיגה, על מנת שיכולו להדריך את התא המשפחתי בביצוע הליווי עצמו.


פיתחנו תוכנית התערבות לנהגים צעירים שהושקה לפני כשבועיים על-ידי נשיא המדינה. הערכה עוסקת בחמישה נושאים עיקריים, ובמחקרים נמצא קשר בינם ובין תאונות דרכים בקרב נהגים צעירים. היא עוסקת בעייפות, במהירות מופרזת, בנהיגה תחת השפעת אלכוהול, בלחץ חברתי, זיהוי סימנים מעידים והערכת הסיכונים. הערכה הזאת היא ערכה ייחודית, שכן יש לה פעילויות חווייתיות שמדברות בגובה העיניים לנהגים הצעירים ומאפשרות לבצע 15 פעילויות שונות על הנושאים האלה.

איפה אמורים להעביר את הנושא הזה?

זה אמור להיות במערכת החינוך, בתנועות הנוער, במתנ"סים, במועדונים. כל מי שעוסק למעשה עם נהגים צעירים ורוצה להעביר להם פעילויות בתחום הנהיגה. לא צריך אנשי מקצוע, משום שהערכה מאוד ידידותית וכל הידע הרלוונטי לנושא נמצא שם.


פעילויות ממוקדות למניעת נהיגה בהשפעת אלכוהול – זה נושא שאנחנו דואגים לטפל בו בצורה ממוקדת. אנחנו מפתחים מערכי שיעור, כולל סרטונים בנושא. לקראת יום המחויבות בנובמבר אנחנו נפיק מערך שיעור שעוסק בנושא הזה מכל ההיבטים האפשריים. אנחנו מכניסים את הנהיגה תחת השפעת אלכוהול למעשה בכל תוכנית התערבות שהרשות הלאומית מפתחת וגם במשרד התחבורה עשו את כל קורסי הרענון, את כל התכנים מחדש. הנושא הזה מופיע כמעט בכל דבר שאנחנו עוסקים פה. אנחנו משתפים פעולה עם הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, משתפים פעולה עם משטרת ישראל שמבצעים מבצעי אכיפה בדגש על מוקדי בילוי; יש הרבה פעילויות שטח בשיתוף הרשויות המקומיות במהלך כל השנה לקראת הסילבסטר, לקראת היציאה לקיץ וחזרה; ליווי מהלך חקיקתי של אפס אחוז אלכוהול לנהגים צעירים עד גיל 24 ולנהגים חדשים; בימים האלה יש קמפיין הסברתי שהרשות הלאומית מובילה על מנת ליידע את האוכלוסייה בחוק החדש.


לגבי מערכת לניטור נהיגה – הרשות, כמו שאמרתי, בודקת טכנולוגיות שיכולות לעזור בהכשרת הנהג ואחר-כך הליווי והבקרה עליו. מערכת ניטור נהיגה, שנקראת "קופסה ירוקה", היא עזר טכנולוגי, היא מקבלת אינדיקציה על אופי הנהיגה, ולכן אנחנו מאמינים שהיא יכולה לשמש את המלווה כדי לבצע תהליך ליווי אפקטיבי שמבוסס על פרמטרים שנאספו, ובעיקר מאפשרת המשך פיקוח הורי על הנהגים החדשים לאחר שתקופת הליווי מסתיימת. למעשה ברגע שתקופת הליווי מסתיימת, להורה אין בקרה על אופי הנהיגה של הנהג הצעיר, והקופסה הזאת יכולה לעזור לו. הרשות הלאומית יזמה ומימנה תקן ישראלי למערכת הזאת, 5905, ולמעשה יש כיום תקינה שאומרת איזה מערכת טובה ויעילה. הפקנו עלון מידע להורים לנהגים צעירים שתורגמה גם לשפה הערבית, ואנחנו שוקלים אפשרויות נוספות איך באמת לשפר את הידע ולהעלות את המודעות ולגרום לזה שהמערכת תותקן בכמה שיותר רכבים.

כדאי שתעשו גם באמהרית. מומלץ.

בנושא המערכת הזאת רציתי לעדכן שהצבא עשה ניסוי של שלוש שנים ובאמצעות המערכת הזאת הוריד בעשרות אחוזים את התאונות, וכרגע הצבא עשה מכרז ומכניס ל-5,000 כלי רכב את האביזר הזה אחרי שהוא נוכח שהדבר הזה אפקטיבי. אנחנו ברשות מנסים לדחוף את הכנסת המערכת הזאת, לפחות בשלב הראשון, בציי רכב אצל נהגים מקצועיים, ואנחנו מאוד מקווים שנקבל את הסיוע הנדרש גם מהמשכן, גם מחברי הכנסת, כי יש לעניין הזה עלויות, אבל אנחנו חושבים שהתועלות בסופו של דבר עדיין עולות על כל השקעה שנדרשת בהטמעת הכלי הזה.

סוכני שינוי – אנחנו מאמינים שכדי להגיע לכמה שיותר נהגים צעירים אנחנו צריכים להשתמש בסוכני שינוי שמשנים את התפיסות והעמדות של הנהגים. וממחקרים עולה שסוכני השינוי הטובים ביותר והאפקטיביים ביותר באים מאותה שכבת גיל של האוכלוסייה שאנחנו רוצים לטפל בה. פרויקט שמתחיל בימים אלה זה שיתוף פעולה עם התאחדות הסטודנטים. הרשות הלאומית נותנת מלגות לסטודנטים על מנת שיפעלו בקמפוסים במשך כל השנה. למעשה אנחנו חושפים את כל הסטודנטים לפעילות שמתמשכת באופן רציף במהלך כל השנה, וזה לא איזה פרויקט נקודתי אחד; אנחנו גם נכנסים לשיתוף פעולה עם התק"מ ומכשירים 1,500 מתנדבים בשנת שירות. המתנדבים האלה הם בני נוער בני 19-18, שעובדים בקהילות בקרב אוכלוסייה גדולה מאוד של מתבגרים. הפרויקט הזה יתחיל כבר בשנת הלימודים הזאת.


לגבי חינוך תעבורתי – כ-3,000 כיתות י"א ילמדו חינוך תעבורתי במסגרת בתי הספר התיכונים בתקצוב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים במהלך שנת הלימודים תשע"ב. הוקמה ועדה משותפת למשרד החינוך ולרשות הלאומית לבטיחות בדרכים שהגישה את המסקנות שלה למנכ"לי הארגונים. המלצות הדוח אושרו, ובשנת תשע"ג יתקיים רצף לימודי של שנתיים בכיתות י'-י"א, התלמידים יקבלו ציון פנימי בתעודת הבגרות. זה בכפוף לתקציב אשר יאושר לנושא.

היום מקבלים רק ל-יא'?

היום רק ל-י"א. אנחנו הולכים לעשות את זה ל-י' ו-י"א, בכפוף לתקציב. יש כבר הבנות עקרוניות עם האוצר. אנחנו מקווים להחיל את זה החל מהשנה הבאה, זה סוכם עם משרד החינוך, עם המנכ"ל היוצא. אנחנו מעריכים שהדבר הזה ייתן מעמד אחר לגמרי לחינוך התעבורתי מבחינת ההתייחסות של התלמידים, ומן הסתם זה אמור להשפיע על ההתנהגות שלהם כמובן.

באיזה תקציב מדובר?

אנחנו ברשות הלאומית זקוקים לעוד 22-20 מיליוני שקלים תוספת בשנה על התקציב הנוכחי. היום אנחנו נותנים 18 מיליוני שקלים. אנחנו צריכים תוספת של יותר מ-20 מיליוני שקלים לכל שנה. זאת אומרת, אנחנו צריכים כ-40 מיליוני שקלים לכל שנה ושנה.

מה היה תקציב החינוך התעבורתי לפני שלוש שנים?

39.5 מיליוני שקלים, אם אני זוכר נכון.

40 מיליוני שקלים.

זה ירד.

בשנה הנוכחית התחלנו עם 15 מיליוני שקלים ורק לפני שבוע הוספנו עוד 3 מיליוני שקלים, כך שהשנה הזאת תהיה עם 18 מיליוני שקלים. זה מכסה 3,000 כיתות בלבד. כמובן אנחנו צריכים לתת את החינוך הזה לכל הפחות במשך שנתיים, ל-י' ול-י"א'. גם י"ב זה סיפור בפני עצמו, כי גם שם צריך לתת תוכנית מיוחדת, אבל אנחנו עוד לא שם. קודם כול, אנחנו מקווים לסגור את י' ו-י"א, כולל העניין התקציבי.

למה הכוונה שהתקציב לא מכסה את כל הכיתות? הוא לא מכסה את כל כיתות י"א?

זה מכסה סדר גודל של כ-70%.

18 מיליוני שקלים זה כל הכיתות, למעט בתי ספר שאין בהם מורה או בעיות אחרות.

כמה שעות בשבוע?

הפעלנו תוכנית בשנה שעברה שהסתיימה בכיתות י"ב, זו תוכנית מאוד יקרה, סדר גודל של כ-2,500 שקל לכיתה. שמנו בסיפור הזה כ-4-3 מיליוני שקלים. מניסיון זו תוכנית בעלת השפעה אדירה, זה לימוד בצורה אחרת, הרבה יותר חווייתית לחבר'ה הצעירים בכיתות י"ב. לעניין הזה התקציב נגמר. כרגע אנחנו מנסים לראות פורמט שהוא ייתן משהו גם בכיתה י"ב, על מנת לא לסיים את המגע עם הצעירים בסוף כיתה י"א, אבל זה תלוי תקציב. שוב אני אומר, זה נשמע לא הרבה כסף, אבל עדיין אין לנו אותו.

רכב דו-גלגלי – הרשות פיתחה ערכת הדרכה שנקראת "רכיבה מודעת", ערכה מאוד ידידותית שנותנת טיפים חשובים מאוד לנהג הרכב הדו-גלגלי. הערכה הזאת מחולקת דרך משרד הרישוי לכל מי שמוציא רישיון נהיגה על רכב דו-גלגלי והיא גם מחולקת על-ידי יבואני רכב דו-גלגלי.

הזכירו פה את הוועדה שהוקמה בשיתוף משרד התחבורה לשינוי שיטת לימוד הרכיבה בדו-גלגלי. הוגשו המלצות ובעקבות ההמלצות האלה אנחנו בפני ביצוע הכשרה מקצועית לכלל מורי הרכיבה. ההכשרה הזאת תהווה תנאי להסמכה שלהם לשמש כמורים לרכיבה בסיומה, ואנחנו מפתחים תכנים עיוניים ללימוד רכיבה במסגרת המל"ן. יהיה מל"ן לרכב דו-גלגלי כמו מל"ן לרכב פרטי, ואנחנו מפתחים כרטיס תלמיד עם התכנים שצריך להכשיר. יהיה לימוד עיוני מסודר בנושא הזה.

נושא אחרון זה תוכנית התערבות להורי נהגים צעירים – אנחנו חושבים שההורים הם סוכני שינוי חשובים ביותר, ועל-פי מחקרים גילינו שנהיגת ההורה מהווה מודל לנהיגת הילדים שלו, הנהגים הצעירים. יש ממש מתאם בין אופי הנהיגה של ההורה לאופי הנהיגה של הצעיר, ולכן החלטנו לקחת את האוכלוסייה הזאת ולתגבר אותה בשני מובנים: פיתחנו חוברת בשיתוף מכון אדלר, חוברת מידע להורים, מדריכים ואנשי מקצוע, שמדברת על כל הנושא של הבטיחות בדרכים וסמכות הורית – איך הם משתמשים בסמכות ההורית בצורה נכונה בכל מה שנוגע לעולם הנהיגה – ואנחנו מפתחים סדנאות מעשיות להורים, ושם נותנים להם כלים ומבצעים שם סימולציות איך לדבר עם הנהגים הצעירים, על מה לשים דגש, על מה לא לשים דגש, על מה כן אפשר להתעקש, איך מתעקשים, איך מנהלים משא-ומתן, ובסופו של דבר איך באמת אנחנו גורמים להם להיות מעורבים בכל תהליכי ההכשרה של הנהג מרגע שהוא ילד, על-ידי דוגמה אישית, ובסופו של דבר דרך ההכשרה וכמובן הליווי ופיקוח הורי אחרי תקופת הליווי. תודה רבה.

תודה רבה. האם אני יכול לקבל נתון מהרשות הלאומית לגבי 2010, והאם יש עלייה במספר ההרוגים בתאונות הדרכים ברבעון הראשון של 2011 לגבי צעירים?

המגמה היא מגמה זהה.

אין מגמה של עלייה?

אין לכם נתונים?

יש לנו נתונים, אני יכול בדקה או שתיים לבדוק את הנתון נכון להיום.

בחציון א' של 2011 – 59 הרוגים, לעומת 51 בחציון א' אשתקד.

זה לגבי צעירים, אז יש עלייה.

יש עלייה, אבל אי-אפשר לדעת עד סוף השנה.

מה זה ההגדרה של צעירים, 24-17?

24-17.

בהתפלגות של 24-17 יש לכם התפלגות?

אפשר לבדוק את זה.

ל-19-17 יש נתונים?

אפשר גם את זה להביא. בסך הכול לא מודבר על מספרים גדולים, זה מצביע על מגמה, אבל לא משהו מובהק. לצערנו אין ירידה, וזה הנתון המדאיג.

בתאונות דרכים והרוגים לא נדבר על מספרים, כי אנחנו מדברים על משהו מאוד-מאוד רגשי ורגיש. לא ניכנס לעניין של מספרים. כל הרוג זה עולם ומלואו, לכן חשוב לדעת את הנתונים על מנת לראות איך אנחנו מורידים את מספר התאונות. התוצאה מדברת, לכן הנתונים מאוד חשובים לנו בנושא הזה.

אם אפשר, תעבירו את הנתונים לוועדה לפחות אחרי הדיון.

נעביר אפילו בהשוואה לשנים הקודמות לא רק בהשוואה ל-2010, יש לנו הנתונים.

במצגת היה כתוב "פעילות למניעת נהיגה בהשפעת אלכוהול" מה לגבי סמים, כשכל הצעירים גם מעשנים סמים?

לא כולם, רובם.

עשינו עכשיו תוכנית עם הרשות הלאומית למניעת סמים ואלכוהול, התייחסנו גם לנושא הזה. אנחנו כרשות עוד לא התחלנו לטפל בנושא של נהיגה תחת השפעת סמים.

לא נכנסתם לנושא של נהיגה בהשפעת סמים אלא רק בהשפעת אלכוהול?

כרגע אנחנו עוסקים רק בנושא של האלכוהול.

זו נהיגה יותר מסוכנת אפילו.

שניהם מסוכנים מאוד.

בסוף אנחנו מדברים על אכיפה, מעבר להסברה. כמובן ההסברה עוסקת בנושא של התמכרויות. הנושא של האכיפה הוא מאוד מורכב, ודאי תיכף ידברו אנשי המשטרה על הנושא של הראיות, על ההוכחה שמישהו צרך סמים או נהג בהשפעת סמים. גם סביב האלכוהול יש בעיה לא פשוטה של הוכחה. הבעיה הנוספת בעולם הסמים, מי שמכיר, ואתה ודאי מכיר, זה גם סוגי הסמים, איזה סוג סם - -

זה לא משמעותי.

- - אם הוא אסור בחוק ולבדוק את ההשפעה שלו כמובן על נושא הנהיגה.

יש המון צעירים שאני נפגש אתם, שהם פשוט לא יודעים שההשפעה של הגראס למשל היא שלילית לנהיגה.

גילינו במסגרת בדיקה שאנחנו עושים בסוגיה אחרת שהנרגילה, מה שמאוד נפוץ אצל החבר'ה הצעירים, גורמת לעייפות. נרגילה זה משהו נורמטיבי, היא לא אסורה על-פי חוק. מתברר שמי שצורך את זה, מרגיש הרבה יותר עייף. יש לנו השערה שאחת התאונות היותר מפורסמות שהיתה לאחרונה, ואני לא רוצה להגיד מהי, היתה אולי כתוצאה מזה שהנהג השתמש בנרגילה בזמן שקדם לעלייתו על ההגה.

איזה סוג טבק, אתה יודע?

מאחר שהנושא בבדיקה, אני מעדיף לא להיכנס לעניין הזה. אני רק אומר שהנושא של סמים הוצף לאחרונה בצורה מאוד חריפה, גם על סמך ממצאים שיש לנו על מה שקורה בעולם. יש לנו דיווחים ממדינות מערביות שהגורם הזה הולך ועולה.

מתי יש לכם כוונה לעסוק בפעילות ממוקדת, בהמשך לשאלתו של ד"ר מרגוליס, גם בנושא של סמים ולא רק במאבק באלכוהול?

בימים אלה אנחנו לומדים את הנושא הזה לעומקו. בשלב הזה אנחנו לומדים את הנתונים מן העולם בעיקר. לקראת 2012 יכול להיות שכבר נגבש דפוס פעולה והתייחסות לנושא הזה, די דומה למה שראינו פה. זאת אומרת, גם בהסברה וגם בשיתוף פעולה עם המשטרה בכל הנושא של האכיפה.

אני מבקש לקבל כמה נתונים על המגזר הערבי. באופן כללי המעורבות של המגזר הערבי הרבה יותר גדולה מהמגזר היהודי. איזה פעולות נעשות עכשיו באופן ספציפי למגזר הערבי על מנת להוריד את שיעור תאונות הדרכים? אני לא מאמין רק בתשתיות. אני שומע הרבה על התשתיות, אבל אם התשתיות גרועות נוהגים יותר לאט ומנסים לתמרן. ממה שאנחנו רואים שיעור התאונות גבוה בהרבה.

לגבי המגזר הערבי – הפעולות העיקריות שכרגע נעשות על-ידינו הן פעולות הסברה בקרב מובילי דעה. אנחנו פועלים בנושא של תאונות החצר במספר יישובים בארץ בצורה ממוקדת. בזמנו אגב עשינו פעולה בהיקף רחב מאוד, כי היה לכך תקציב גדול, ועל-פי המספרים גם הפעילות הזאת הוכיחה את עצמה. היום אנחנו פועלים, ופעלנו גם בתקופת הרמדאן, בקרב מנהיגים דתיים שדיברו על הצורך בשמירת חיים בנושאים של התנהגות. מעבר לזה, המאבק שלנו הוא מאבק יומיומי לחדור לחלק מבתי הספר, זאת אומרת, הנושא של החינוך התעבורתי, וגם רחל רותם יכולה לספר, אנחנו מנסים להקפיד שהדברים הללו יבוצעו. אנחנו מנסים בימים האלה, ולא בהצלחה יתרה עד לרגע זה, לנסות ולהטמיע את הנושא של השירות האזרחי במגזר הערבי. לצורך הדבר הזה הועמד לרשותנו תקציב נכבד ממשרד האוצר, בהחלטה של שר התחבורה, ואנחנו בתהליך מאוד איטי ומאוד קשה לגיוס 100 מתנדבים במגזר הערבי על מנת שיפעלו בקהילות שלהם. הם יקבלו על ההתנדבות הזאת שכר מסוים והם יעסקו אך ורק בנושא של הסברה והדרכה לאוכלוסייה איך מתנהגים בדרך. אני מאוד מקווה שהדבר הזה בכל זאת יתגבש בשבועות הקרובים, על מנת שנוכל להוציא לפועל את הפעילות הזאת. מעבר לזה, כל שאר הפעילויות שאנחנו עושים באופן רגיל אנחנו עושים כמובן במגזר הערבי. כל חומרי ההסברה, הכול מתורגם למגזר הערבי, אנחנו אפילו פועלים ביתר שאת.

התוצאות אומרות אחרת.

התוצאות הן קשות, ואין לי בעיה להרחיב בנושא של המגזר הערבי, יש לזה הרבה מאוד סיבות ויש לנו הרבה מאוד מה לעשות. אני מסכים שנושא התשתיות ביישובים הערביים, לא הוא הסיבה. אגב, רוב האזרחים הערבים שנהרגים במדינת ישראל לא נהרגים ביישובים שלהם, למעט הנושא של תאונות חצר, הם נהרגים בכבישים הבין-עירוניים, הם נהרגים כנהגים, הם נהרגים כנוסעים, הם נהרגים כהולכי רגל. הבעיה המרכזית היא בעיית המודעות, היא לא בעיית התשתיות.


אתמול אגב בשיחה עם ראש אגף התנועה סיכמנו על מספר מהלכים שיגבירו אכיפה ונוכחות סמויה וגלויה, הן בריכוזים של המגזר הערבי, זאת אומרת, בכבישים הבין-עירוניים שבהם נעים בדרך כלל צעירים ערבים, בעיקר בסופי שבוע. אני מדבר גם על האזורים בצפון הארץ וגם על אזורים בדרום. למשל בכביש 31 תימשך שם הנוכחות והאכיפה, לפחות בחודשים הקרובים, אולי מעבר לזה, כי עד שיגמרו שם את הכביש, להערכתנו הדבר יארך שנתיים עד שלוש, ואנחנו חייבים לטפל שם. יש שם תופעה גם של נהיגה מסוכנת, גם של כניסה ויציאה לכביש מדרכי עפר, ולצערנו גם הולכי רגל חוצים שם את הכביש המהיר הזה ויש לנו גם נדרסים מבני השבטים הבדואים, כך שיש עבודה מערכתית. אגב עם מנכ"ל מע"צ דיברתי אתמול גם על הסוגיה הזאת, גם הוא מודע לעניין הזה, גם לו יש כמה רעיונות כיצד לפעול בכבישי הצפון בנושא של מפרדות זמניות עד שיגמרו את הכבישים. גם מנכ"ל מע"צ, גם אני, גם ראש אגף התנועה אמורים להיפגש ממש בימים הקרובים, אולי אפילו עוד השבוע, על מנת לראות איך מטפלים בסוגיה הזאת של היפגעות הצעירים הערבים שפוגעים בעצמם ופוגעים באחרים בכבישים הללו, בצפון ובדרום בעיקר.

על האכיפה שתדבר המשטרה. האכיפה ביישובים הערביים כמעט ולא נמצאת ושם משתוללים בצורה בלתי רגילה.

אני לא רוצה לדבר בשם המשטרה, אני יכול לצטט מה שאמר לי ראש אגף התנועה, הוא מתכוון לשנות את העניין.

מי שמשתולל בכפר, יצא וישתולל בחוץ. זה ידוע.

האם פילחתם את התאונות בין כלי הרכב השונים, גיל הרכב, תקינות הרכב? חוסכים 12,000-10,000 שקלים וקונים רכב. רכב ב-12,000 שקלים הוא רכב מסוכן. השאלה אם פילחתם לפי זה. גם הציבור הערבי נוסע במכוניות ישנות.

בעקבות תאונה, נדמה לי בכביש 31, שהיתה בין פורד מונדאו לסובארו – מי שזוכר, היו בסובארו ארבעה חיילים שחזרו מבילוי וישנו מאחר שהם היו עייפים, הם עלו אחרי שעתיים שינה על הכביש – הפורד התנגשה חזיתית בשלושה חבר'ה צעירים בדואים שנסעו בסובארו. קיבלתי את התמונות, וראיתי שהחבר'ה שהיו בפורד מונדאו, החיילים, נפצעו, חלקם אפילו נפצע קשה, אבל מי שהסתכל על המכונית ראה שהיא נשארה עם פגיעות קלות, החלק האחורי שלה נשאר שלם. בסובארו, לצערנו שלושה הבדואים נהרגו באותה תאונה חזיתית. אחרי שראיתי את הסובארו שהתפוררה ביקשתי בכל תאונה שקשורה במגזר הערבי לקבל את פרטי הרכב.


שוב, גם פה זה עניין של המשטרה. לפחות תאונה אחת אני זוכר, וגם בה נדמה לי נהרגו שלושה ערבים מאחד מהמקומות בשטחים, הם נסעו ברכב שבכלל לא היו לו כריות אוויר, שעבר איזה שיפוץ או הרכבה או עבר משחתת רכב, כך שכל כלי הרכב שבהם נוהגים בציבור הערבי, אנחנו בודקים את זה. גם התאונה שנהרגו בה משיבלי, שניים או שלושה אנשים נהרגו שם, היא היתה בין קאיה, שבה נהג קצין צה"ל, גם שם היתה סובארו, ומי שראה את התמונות מהתאונה וגם מי שהיה במקום, והנציגים שלנו היו במקום, הם קבעו שהרכב לא הגן לפחות על הנוסעים שבאו משיבלי, וזו הסיבה לכך שהם לא נשארו בחיים לעומת הנהג שהיה בקאיה.


אני חושב שהדברים האלה מאוד ברורים, ואנחנו שמים לב לנושא של הרכב, אנחנו גם מנסים לקדם את הנושא של גריטת הרכב שאני חושב שהוא מוכר פה לחברים. התקציב נוצל לשמחתנו, אבל אנחנו לוחצים על האוצר לתקציב נוסף כי צריך להוריד מהכביש את כלי הרכב שהם בני 20 ו-17 ו-18, ולטעמנו אפילו 16 שנה.

תודה רבה. משטרת ישראל.

בוקר טוב. קודם כול, שניים-שלושה אירועים קשים במהלך סוף השבוע שחשוב לאפיין אותם ולבדוק. שלושה אירועים קשים: שניים בכביש 31 ואחד במרכז תל-אביב. אם אנחנו מנתחים את האירועים האלה, לפחות בשניים מהם זה עניין של תרבות נהיגה. תאונה אחת בכביש 31, יש חשד – כרגע הכול נבדק – שבחור בן 16, בלתי מורשה לנהיגה, נוהג ברכב, מסיע אנשים, וזה מסתיים בתאונה עם אסון כבד. תאונה נוספת במרכז תל-אביב, כמה חבר'ה נוהגים ברכב בצורה מסוכנת ביותר, דורסים למוות בחורה צעירה, מפקירים אותה, בורחים מהמקום, בורחים מהארץ – עניין של תרבות כללית ותרבות נהיגה במדינת ישראל. הדברים האלה, צריך להיאבק בהם, להילחם בהם במספר מישורים כמו שציינו פה מהרשות לבטיחות בדרכים, גם הסברתית, גם חינוכית, גם אכיפה. עניין האכיפה זה של משטרת ישראל.

ללא ספק יש הרבה מה להוסיף, כמו שציין אדוני, להיכנס לכפרים במגזר הערבי ולפעול גם שם ולהעביר את האכיפה גם לכבישים הבין-עירוניים הסמוכים על מנת להרתיע.

בעניין של אלכוהול, בעניין של שכרות. שכרות היא גם מאלכוהול. אנחנו רואים בפקודת התעבורה ששכרות זה גם אלכוהול וגם סמים. סמים הוא נושא שקצת מורכב לאכיפה להבדיל מאלכוהול ששם יש לנו סימנים חיצוניים הרבה יותר מאפיינים, כמו ריח, כמו לעתים התנהגות מסוימת, כמו אפשרות להתחקות אחרי כל מיני אביזרים או דברים ברכב. החשיפה של סמים היא קצת יותר מורכבת. יש לנו היום אפשרות בחוק לקחת דגימת דם או שתן, אבל אז צריך חשד. מאידך, יש תיקון חקיקה שאפשר לנו להשתמש בערכות רוק לגילוי סמים, גם בהיעדר חשד, לכל נהג שנמצא. הנושא הזה די מורכב, הוא מלווה על-ידי מיטב המומחים בארץ בשביל לבחור את הערכה או בשביל לאפיין מה אנחנו צריכים, וזה עדיין בתהליכים.

לגבי אלכוהול. האלכוהול זה סוגיה מאוד מורכבת משתי סיבות. עוד פעם, אנחנו יכולים לבדוק אלכוהול בבדיקת דם, שתן זה פחות אופייני היות וזה מערכת הפינוי מהגוף. לכן אנחנו לוקחים דם או באמצעות נשיפה, שזה באמצעות מכשיר הינשוף, שתופס כותרות בשנים האחרונות.

לגבי תיקון החקיקה, שהתקבל לפני מספר חודשים – משטרת ישראל עושה לילות כימים, עושה את מרב המאמצים בשביל להתחיל ליישם את החוק הזה. אני אסביר מה הקשיים שלנו. לפני מספר חודשים קיבלנו מכתב רשמי מהמכון לטוקסיקולוגיה במרכז הרפואי בתל השומר, שהוא המכון הרשמי של מדינת ישראל לבדיקות דם ושתן, שהם ערוכים לבדיקת רף חוקי של 50 מיקרוגרם. זה לא רלוונטי לנו, אלא 10 מיליליטר בדם. במקביל, במכשיר הינשוף, שבאמצעותו אנחנו אוכפים את עבירת הנהיגה בשכרות באמצעות נשיפה, אנחנו מלווים על-ידי מומחה מספר אחת בארץ, ד"ר שלמה אלמוג. אנחנו צריכים לבחון את מכשיר הינשוף בערכים הנמוכים הללו, האם התוצאות באמצעותו יצאו אמינות ותקינות. לא ניגש לבית המשפט עוד פעם על מנת לנהל שם קרבות האם זה אמין או לא ללא חוות דעת שהיא מבוססת, שתעיד שהמכשיר נותן לנו מה שאנחנו מבקשים ממנו. אבל חשוב לזכור, כשאנחנו עוצרים נהג מהאוכלוסיות המיוחדות, אם זה נהג צעיר, אם זה נהג מקצועי, אם זה נהג ציבורי, אם זה נהג חדש, באמצעות מכשיר הינשוף אנחנו בודקים אותו. היה ונמצא שהוא מעל רף האכיפה שנקבע על-ידי בתי המשפט, אני לא נזקק לשום בדיקה נוספת, אני הולך ומגיש כתב אישום שהוא נהג בשכרות והרף החוקי כרגע הוא לא רלוונטי כי הוא נוהג בשכרות בכל מקרה. ברגע שמכשיר הינשוף נותן לי אינדיקציה שהוא נמוך מהרף החוקי שנקבע לכלל האוכלוסייה, אני פועל לקחת את אותו חשוד לבדיקת דם - - -

דיברתי עם כמה שוטרי תנועה, לא אחד. עצרתי ליד כמה שוטרי תנועה מאז שקבענו את הדיון הזה, שום שוטר תנועה לא ידע שהרף ירד אצל נהגים צעירים ונהגים מקצועיים. הרי לא העברתם להם השתלמות. איך הם ייקחו אותו לבדיקה ויבדקו אותו? הם לא יודעים בכלל שיש חוק כזה, הם לא עודכנו בנושא. זה לא העניין של בדיקת הינשוף אם הוא מתאים ולבדוק את המעבדה אם היא יכולה לתת תוצאות, בכלל לא העברתם השתלמות לשוטרים שיתחילו לחשוב על הנושא, לדעת שאותו נהג אם יש לו 150 או 160 מיקרוגרם, הוא כבר מעבר לרף. השוטר לא יודע בכלל.

אדוני, מי שיכול לאכוף עבירת שכרות או להפעיל ינשוף אלה שוטרים מסוימים, זה לא כל אוכלוסיית שוטרי התנועה.

אני מדבר על שוטרי התנועה, הם בכלל לא יודעים.

זה לא כל אוכלוסיית שוטרי התנועה.

אותם שוטרים שדיברתי אתם הם בודקים עם ינשוף, סימן שהם הוכשרו לינשוף.

אני לא יכול להתווכח עם עובדות כמו שאדוני מציג. ערכנו השתלמויות, יכול להיות שהן לא הוטמעו מספיק ונטפל בזה מייד עם חזרתנו מהישיבה הזאת. אנחנו נבהיר את זה. הוצאנו חוזרי תביעות, הוצאנו חוזרים של אגף התנועה לכולם וערכנו השתלמויות לכלל השוטרים שמפעילים את מכשיר הינשוף. אם זו ההתרשמות שכנראה יש לנו עוד מה לשפר ולתקן, אני יכול להתחייב שאגף התנועה בימים הקרובים ישדרג את הפעילות.

נקודה אחרונה. הציבור רואה שיש אפשרות להילחם ולהיאבק בתוצאות של מכשירים לאכיפה מתקדמת. אם ראינו פה שמהירות ואלכוהול תופסים נפח גדול מאוד בעבירות של הצעירים, אנחנו צריכים לבסס את המכשירים האלה ולהפסיק להיאבק על אמינותם בבתי המשפט. הונחה הצעת חוק, חוק חזקת אמינות למכשירים כאלה. עם השנים דנים בנושא הזה ומנסים לקדם אותו. ברגע שנהג ידע שאין פשרות, שיש חוק, שבאמצעות המכשירים האלה בודקים והוא יוצא אשם, אי-אפשר יהיה להמשיך הלאה, לערער, להילחם, למשוך את זה שנים בבתי משפט. הוא ידע שברגע שהוא ביצע עבירה, יש עונש, ואני חושב שההרתעה תהיה אחרת לגמרי. אני חושב שצריך לקדם את הצעת חוק חזקת אמינות שידריך גם את המשטרה, שיעביר מסר גם לציבור, שיש מכשירים, יש דרך איך מקבלים אותם, איך מפעילים אותם, איך מתחזקים אותם, ובסופו של התהליך מגיעים לבית המשפט ומקבלים את העונש ואין ויכוחים. הנושא הזה הוא אקוטי לאכיפה. אני חושב שזה דבר מהותי, גם בשבילנו כמשטרה.

איפה הצעת החוק הזאת עומדת?

היא הונחה והיא הולכת הלוך ושוב מהוועדה למשרד המשפטים.

היא לא הולכת הלוך ושוב מהוועדה למשרד המשפטים. היא נידונה בוועדה וחברי הוועדה היססו מלהתקדם בה נוכח הטענות לגבי אמינותם של המכשירים. חברי הכנסת לא רצו להוציא תחת ידם הצעת חוק שמקנה למכשירים אמינות רק מתוקף העובדה שהם מוציאים חוק שאומר שהמכשירים האלה אמינים, אלא הם רצו לקבל חוות דעת מקצועיות שמאפשרות להתבסס על המכשירים האלה, ולא זה היה המצב בדיונים של הוועדה.

החוק הזה לא ילך אחורה למכשירים שיש היום. הם נידונו בבתי המשפט, הם קיבלו חזקת אמינות כזאת או אחרת. מפה והלאה - - -

בעיקר אחרת.

בעיקר טובה. גם הממל"ז אושר, גם הינשוף אושר, גם המרו"ם - מד מרחק – בזמנו אושר, אבל עד שהוא הגיע למחוזי, החברה כבר פשטה רגל. אנחנו מנהלים מעקבים אחרי הדברים האלה. אנחנו נעזרים במיטב המוחות בישראל. אין למשטרה שום עניין להביא נאשמים חפים מפשע לבתי המשפט.

אני מדבר על הצעת חוק שתגיד שמהיום והלאה נקנה מכשירים - - -

מה קורה בשאר העולם? הרי הם עושים את הבדיקות האלה.

אנחנו קונים רק מכשירי מדף.

עם כל הטכנולוגיה שלנו, המתקדמת ביותר בעולם, אנחנו צריכים לחכות ולראות ושנים אנחנו מושכים, ובשאר העולם זה מובן מאליו.

זאת אגב היתה אחת הבקשות של הוועדה בסיום הדיון, לבקש ממרכז המחקר והמידע של הכנסת לערוך בדיקה השוואתית עם העולם.

המכשירים שמשטרת ישראל קונה הם חד-משמעית מוצרי מדף בעולם שפועלים במרבית מדינות ומשטרות העולם המערבי, גם הממל"ז – אקדח הלייזר – גם הינשוף שבודק אלכוהול – הדברים האלה מוכחים והמכשירים עברו בדיקות, גם בישראל. ברגע שמגיעים לבתי המשפט ושם מתדיינים במשך שנים על טיבם, על איכותם, זה מכרסם בהרתעה כנגד הציבור.

אני לא אומר להכשיר אחורה את המכשירים. מהיום והלאה נדע איך לקלוט מה שצריך, נדע איך להגיע לבתי המשפט, כדי שלא יהיו יותר דיונים. צריך לקדם את החוק הזה, הוא יתרום רבות לאכיפה ולמאבק.

הם למכשירים כבר יש תקן של מכון התקנים?

למכשירים הנוכחיים אין תקן של מכון התקנים. בימים אלה אנחנו מנהלים דיונים עם מכון התקנים. הם צריכים להיערך לזה בעצמם, הם לא מכירים את הסוגיות האלה, זה לא שקע בקיר.

גם זו היתה בקשה של הוועדה, שיוצג לה עמידה בתקן של מכון התקנים.

בעניין הזה אני רוצה לעדכן, ברשותך. יחד עם המשטרה לקחנו על עצמנו לנסות לקדם את נושא התקינה ונפגשנו עם מכון התקנים לגבי ארבעה מכשירים בעקבות הדיונים בוועדה. אני חייב לעדכן את הוועדה בנתון שהתקבל רק אתמול. הצעת המחיר של מכון התקנים לאישור העניין הזה היא למעלה מ-3 מיליוני שקלים. אני כבר לא מדבר על פרק הזמן. הדבר הזה הוא הזוי. צר לי שמונופול ממשלתי נוקב במחירים מופקעים כל כך על מנת לאשר מכשירים. אני אומר את זה פה בפרהסיה, אני מתכוון בעניין הזה לפעול מול מנכ"ל משרד התמ"ת שהוא ממונה על מכון התקנים. כשמדברים עכשיו בתקשורת על מונופולים ועל ריכוזיות, הנה דוגמה למונופול ממשלתי שמקשה עלינו את העבודה.

ממה ששמעתי עכשיו מהמשטרה נראה בימים הקרובים שכל השוטרים שאמורים להתעסק בנושא ידעו על החוק ויישמו אותו בשטח?

ללא ספק פעלנו ואנחנו נחדד ונשדרג - - -

מתי הם יצליחו ליישם אותו בשטח? החוק חוקק לפני שמונה חודשים?

בנושא דם הוא כבר מיושם בשטח. לגבי מכשיר הינשוף, שזה בדיקות נשיפה, אנחנו ממתינים. סיימנו בימים אלה לאסוף את כל הנתונים שהמומחה ביקש מאתנו, ומאות ואלפי נתונים הוא ביקש לדעת מבדיקות שבוצעו. העברנו את זה אליו. אנחנו צופים שמייד לאחר החגים תהיה לנו טיוטה או חוות דעת, והמומחה מספר אחת בארץ לרעלים בגוף, ד"ר שלמה אלמוג, הוא ישב בראש ועדה בנושא השדרוג של כל פעילות אכיפת השכרות, ומייד לאחר מכן נקבל את ההחלטות ונמשיך עם זה הלאה. בכל מקרה נעדכן את כל השוטרים לגבי תיקון החקיקה, וזה יגיע עד אחרון השוטרים שעוסקים בתנועה או בסיור, כי גם הם מטפלים בעבירות התנועה.

תודה רבה. איתמר לוין, העמותה לקידום מקצועי של מורה הנהיגה. אני מבקש לקצר. יהיה לנו דיון המשך בנושא, אבל עד 11:00 אנחנו צריכים לסיים כי מתקיימת ישיבה במליאה.

אני אדבר ממש בקצרה. שלושה דברים: דבר ראשון, הסתכלתי על נתוני הרשות ואחד הדברים שבלטו שם, ב-2010 לפחות, ש-51% מההרוגים היו הולכי רגל ורוכבי דו-גלגלי. אלה נתונים של הרשות. זה לא לדיון הזה, אבל זה צועק וצריך לתת על זה את הדעת. אנחנו נמצאים שנתיים במגמת עלייה בהרוגים וחשוב להתייחס לזה.


דבר נוסף, בהקשר לדיון – קיימת תופעת העייפות שפעם היא היתה במרכז העניינים. עייפות כמעט שווה לתופעות של אלכוהול. ההבדל הוא שאלכוהול הופך אדם לא עייף לעייף. אין לנו כלי מדידה לעייפות. צריך לעשות פרויקט, כי גם המשטרה לא תוכל לאכוף את זה. זה אולי גורם פסיבי שהוא גורם בולט בתאונות דרכים קטלניות.


דבר שלישי, אנחנו כמובן מברכים את חוק הליווי, אנחנו תומכים בו. יש דבר אחד שנאמר בו ומאוד-מאוד מטריד אותי. מורי הנהיגה הם מורים מקצועיים, מלמדים את הנהג בצורה מקצועית והנהג עובר טסט. כשהנהג עובר טסט, הוא עובר לידיים של ההורה או המלווה, ופה נאמר שיש מתאם בין הנהיגה של ההורה לנהג הצעיר. הרבה פעמים המורים רואים שהנהג שהם לימדו, הרמה שלו הולכת ויורדת והוא מתחיל לנהוג כמו ההורים שלו, ואז חלק מהלימוד הולך ונעלם, או במלים אחרות, אם אחוז מסוים מהנהגים הוותיקים הם נהגים עבריינים, אין לנו ולא שמעתי שיש לנו איזו דרך לא לתת להם ללוות, ומצד שני לעצור את התופעה ולא לקבע מצב קיים.

סליחה שאני קוטע אותך. יש בדיקה לנהג מלווה?

רישיון תקף.

יכול להיות נהג מלווה שיש לו 90 עבירות תנועה?

צריך להיות לו רישיון תקף.

אם יש לו 90 עבירות תנועה - - -

אם הוא לא בפסילה, הוא יכול. אם הוא לא שיכור באותו רגע, הוא יכול להיות מלווה.

אני חושב שזה נושא שצריך לבדוק. לא יכול להיות שנהג שיש לו 90 עבירות תנועה ילווה נהג צעיר.

אני מסכים אתך.

בנושא הזה צריכה להיות בדיקה של נהג מלווה. עכשיו, אחרי שמשרד התחבורה עומד להרחיב את זה לחצי שנה, צריך גם לבדוק מי הנהג המלווה ואיזה נהג מלווה.

יהיו גם דרישות מהנהג המלווה אם החוק יעבור. הוא יצטרך לחתום שהוא ליווה לפי שעות, כולל נהיגת לילה, כולל נהיגת יום וכן הלאה.

הוא צריך לחתום על זה.

זה חלק מהרפורמה, אבל ההערה שלך בהחלט במקום.

אם כבר מעירים ולוקחים דוגמה מהצבא וממקומות אחרים שמכשירים נהגים שכבר יודעים לנהוג, יש מקום לחשוב על תוספת לחובת הליווי. המורים לנהיגה היו שמחים לעזור בשאלה באיזה מסלול מקצועי ילווה את הנהג בסוף תקופת הליווי שלו. יש לנו תוכניות לעניין הזה שיכולות מאוד לעזור. אלה דברים שאתה לא יכול ללמד אותו כשהוא לומד נהיגה לקראת הטסט, אבל אתה יכול ללמד אותו כשכבר יש לו מיומנויות בסיסיות, ואז אתה יכול לעלות אתו דרגה, וחשוב שאנשי מקצוע יעשו את זה.

אני מניחה שתצטרפו לדיונים של הוועדה בהצעת החוק על מרכזים ללימודי נהיגה.

תודה רבה.

תודה לך. נורית גרוסמן, אנשים באדום.

הארגון שלנו הוקם לפני כ-14 שנה, והחלטנו די מהר שמה שצועק לשמים זה כל הבעיה של נהגים צעירים. אנחנו התחלנו את רישיון הנהיגה המדורג כאן בארץ עם פיילוט ברעננה, בבית-הספר אוסטרובסקי. חלק מאוד חשוב של כל הסיפור הזה הוא, שאיתרנו שהבעיה הגדולה היא הצעירים, שכמו רוב הנהגים כאן בארץ חושבים שהם יודעים הכול, שום דבר לא יקרה להם וכו'. התוכנית שעשינו היתה מבוססת על סדנאות לצעירים, ומאוד חשוב גם סדנאות להורים. נכון שההורה לא חייב להיות המלווה, אבל ברוב המקרים זה המצב, כי זה נוח. שמענו מהורים שהיתה להם בעיה עם זה. הם יושבים ליד איציק ואומרים: איציק, אל תיסע כל כך מהר – אוי, אמא תעזבי, וגמרנו. כל הצד הזה היה חשוב מאוד ושמחתי מאוד לראות את זה כחלק מהתוכנית של הרשות.


בסופו של דבר החלטנו שיש שתי בעיות: האחת זה חינוך של הנהג הצעיר או הצעיר שעומד להיות נהג, וכל הצד החוקי. אנחנו כמבוגרים יודעים טוב מאוד שהילדים בעצמם לא יפתרו את הבעיה, ולכן האחריות עלינו. מאוד התרשמתי מכל החומר של הרשות, אבל יש לי שאלה, למי זה מגיע ואיך? אם רק 75% של כיתות י"א מקבלים חינוך תעבורתי, מה עם כל היתר? איך החומר היפה יגיע למקום המיועד? סדנאות להורים, מי מגייס אותם? מי אוסף אותם? מי מביא אליהם את החומר?


בחלק שלנו ברישיון נהיגה מדורג, הדרישות היו פשוטות מאוד – חצי שנה ליווי, אבל אחרי זה הילד ממשיך ומקבל קורס נוסף בנהיגה בתנאים מסוכנים: לרדת מים המלח בחושך, בגשם וכו'. זה הצד המקצועי שבאמת חסר להם. מרגע שהם יוצאים מליווי של חצי שנה, הם לא עוברים שום קורס נוסף עד כמה שידוע לי על נהיגה בתנאים מסוכנים.


הוויכוח על גיל קבלת רישיון הוא לא מהיום. כל הזמן שמענו שהגיל לא צריך להיות גבוה יותר מגיל 17 כדי לתת להם הכשרה. אני לא בטוחה מה ההכשרה הזאת עושה. מלמדים אותנו להגיד: כן, בשנה הזאת הם נהפכים להיות נהגים, בשנה הזאת הם נהרגים והורגים. צריך לחשוב עוד פעם באיזה גיל הם צריכים לקבל רישיון. אם הם לא מקבלים רישיון למשל עד גיל 18, אז מה? אז מה? שיעור די גדול של הורים יתמכו ברעיון שילדים יצאו יותר מאוחר. אני יודעת על המון הורים שמרגע שילד מקבל את הרישיון הם לא ישנים בלילה, ובצדק. אני רואה כאן חיוכים של הורים שעוברים את השלב בעצמם. הילד יוצא לעצמאות ומתחיל הפחד של ההורים ואין להם שליטה.


עניין החוק – אם הילד עצמו לא כל כך מתחנך, לא כל כך מקבל מה שאנחנו רוצים להגיד לו, אם ההורה לא משתלט, נותן את המפתחות כשהוא יודע שאסור לו, כאן אנחנו חייבים לתת גושפנקא לחוק. שמענו מהמשטרה את הבעיות של הינשוף. כולנו מכירים עורכי-דין שכותבים תעמולה: נתפסת בשכרות, אני יכול להוציא אותך מהברוך. זה בעיתון. כל אחד יכול לפנות לעורכי-דין מסוימים, וחלק מאתנו יודע טוב מאוד מי הם, והם בקלות יכולים להגיד את זה. הינשוף – אני מסכימה עם השוטרים – אם זה טוב לרוב העולם למה זה לא טוב לנו? מתי הכנסת תפסיק להיות אויב מספר אחת לחוקים שיכולים לשפר את המצב שלנו? אנחנו גם יודעים שכאשר החוקים הולכים לכנסת, לפעמים שני חברי כנסת נמצאים בדיון, הם יחליטו אם זה טוב או לא טוב?

אנחנו לא דנים בחברי הכנסת עכשיו.

נכון, אני רק אומרת שאנחנו חייבים להשתמש בכל הכוח של החוק כדי לשמור על הילדים שלנו, גם בבית משפט וגם בעונש.

תודה רבה. מרדכי פדר יושב-ראש מתונה.

כבוד היושב-ראש, שמענו פה הרבה, ואני לא אחזור על זה, על הצורך בהטמעת ניסיון לנהגים חדשים. יש שני דברים שרצינו להדגיש: האחד זה חשיבות הסימולציה בלמידת נהיגה. אנחנו יודעים שיש הצעת חוק של מרכזי לימוד הנהיגה, ויש בזה סימולציה, אבל אנחנו חושבים שלימוד נהיגה זה קצת כמו לימוד טיס. לימוד טיס זה תלת מימדי, לימוד נהיגה זה דו-מימדי, אבל די הרבה כישורים צריכים להילמד בתהליך הכשרת הנהג או הטייס, והפרינציפ של סימולציות זה מצבים שאי-אפשר לעשות אותם בכביש. מורי נהיגה לא יכולים לעשות פה סימולציה של ירידה פתאומית מהכביש, או התחמקות מתאונה עם רכב שבא ממול, או כשלים טכניים ברכב – אי-אפשר לעשות את זה בלימוד נהיגה רגילה. חייבים לעשות את זה בסימולציה, בגלל שזה ההבדל בהרבה מקרים בין תאונה להתחמקות מתאונה. ללמד את הנהג החדש איך להתחמק מתאונה זה דבר מאוד חשוב. היום יש סימולציות, כל ילד לומד בסימולציה, כל הסימולציה הזאת היא משחקי מחשב. מה הוא לומד מהסימולציה הזאת? מהירות, לקיחת סיכונים ושאין השלכות לטעויות. כל הדברים האלה המנוגדים בעליל לנהיגה נכונה.


דבר שני. אנחנו רוצים להציע – אנחנו עכשיו מכינים נייר עמדה בנושא – שרישיון נהיגה דו-גלגלי לא יהיה תלוי בגיל, אלא יהיה תלוי בשנתיים ותק לפחות בתור נושא רישיון נהיגה ברכב אחר. הדו-גלגלי הוא הכלי הפחות יציב בכביש, הוא גם הכלי שלא נותן מיגון בכלל לרוכב. מה אנחנו עושים? אנחנו נותנים את הכלי הזה לילד הצעיר ביותר, בגיל 16, שאין לו ניסיון בכלל על הכביש ושאין לו גם שיקול דעת שבא עם התבגרות. ולכן ההצעה שלנו לא תלויה בגיל, אלא בניסיון, שהניסיון יירכש ברכב אחר ורק לאחר מכן יותר לנהג להפוך לרוכב בכלי שדורש הרבה יותר שליטה ושהוא כלי הרבה יותר מסוכן בעצמו. תודה רבה.

תודה רבה. אני רוצה לברך את התלמידים מאולפנת נוה רוחמה. המורה שלהם ביקשה לשאול שאלה.

תודה רבה. אני יושבת פה ואני שומעת את הדיונים ואני מרגישה שאחד הדברים שמקוממים אותי כמחנכת זה שבאמת אין מחיר לטעויות שהצעירים האלה עושים. תופסים נהג שנהג בשכרות והוא הרג מישהו, בתוך שנתיים הוא בחוץ, הכול בסדר. אין באמת מקום של הרתעה. אני מאוד מסכימה עם מה שאמרו פה על החינוך. אצלנו בבית-הספר יש חינוך תעבורתי, בי"א הבנות מקבלות חינוך תעבורתי – אנחנו נוסעים להדסה עין-כרם ליום עיון בנושא תאונות דרכים, אנחנו עושים כל מה שאפשר מבחינה חינוכית, אבל בסופו של דבר כולם יודעים, אני אנהג בשכרות, אני אהרוג מישהו, אפצע מישהו קשה, אין לזה מחיר. הבעיה היא יותר בחוק.


בנוסף, אני נוסעת הרבה ביהודה ושומרון, זה מערב פרוע.

את טועה. החוק מחמיר בנושא הזה, הבעיה היא יותר במערכת בתי המשפט.

אז בבתי המשפט. זה מה שאני קוראת בעיתונים, אני יודעת שצעיר יכול להרוג את החברים שלו, לפצוע את עצמו, להרוג את הנוסעים ברכב השני, ובתוך שנתיים אין שום דבר, שום דבר לא קרה. אם החוק קיים ובתי המשפט עושים מה שהם רוצים, יש פה בעיה שצריך לפתור. הצעירים הם צעירים. נוער חי על קצוות, זה האופי שלו. אם אני לא אתן לו את הכלים המרתיעים אותו מלחיות על הקצוות או את כל הסימולטורים, ואני מאוד מסכימה עם מה שנאמר פה, זה לא יקרה. אנחנו יכולים לעשות את כל התוכניות שבעולם, אם אנחנו כמבוגרים מעבירים מסר של זילות בחיי אדם. זה מה שקורה.

תודה רבה לך. אני רוצה לשמוע את הנוער עכשיו. גיא גריאני, דובר מועצת התלמידים והנוער.

תודה רבה. היום דיברתם פה הרבה על ניסיון, ואני רוצה להתחיל פה בסיפור קטן שקרה לי לפני מספר שבועות. אני תלמיד כיתה י"ב, חלק מחברי עם רישיון שלושה-ארבעה חודשים. נסעתי עם חבר שיש לו רישיון כבר חצי שנה, יום גשום, פעם ראשונה שהוא נסע בלי מלווה, בלי מורה לנהיגה, ביום גשום הוא נסע פעם שנייה, מה שקרה שהוא איבד את השליטה על הרכב ובנס יצאנו מתאונה, אף-על-פי שנסענו במהירות נמוכה. הדבר הראשון שהוא אמר לי באותה שנייה: גיא, איזה מזל שיש לי ניסיון על הכביש.


כשאתה הולך לשיעורי נהיגה, כשאתה נוסע עם ההורים, אין לך ניסיון במצבי סיכון, אם זה גשם, אם זה חושך, אם זה מדרונים תלולים. היום אנחנו לא מקבלים את הכלים האלה כנהגים מרוב המורים או מרוב המקומות או שאולי אנחנו מעדיפים להימנע מזה כי יותר קל לנו לא לבוא לשיעור בגשם, אלא בתנאי מזג-אוויר אופטימליים. זאת בעיה, ופה אנחנו צריכים לפתור אותה.

אם דיברו על הרישיון המדורג – אני זוכר את הישיבה הקודמת – על מסלול אתגרי של 100 ק"מ, זה פתרון אחד, וזה טוב ויפה, אבל אנחנו צריכים לדאוג לא לעוד שלוש שנים, אלא צריכים היום מורי הנהיגה, ואני לא בא להאשים אתכם חס וחלילה, לדאוג שלא נכשיר את הילד לטסט הקרוב שלו, נכשיר אותו לנהיגה נכונה בחיים.

אנחנו אתך.

אם לחבר שלי היה תקר לפני כמה ימים והוא לא ידע להחליף גלגל, הוא היה צריך לקרוא לאבא שלו להחליף גלגל, ואני אתו ברכב ואנחנו יכולים לאבד שליטה כל רגע, אנחנו משחקים עם חיי אדם סתם.


לגבי כל התוכניות שהוצגו כאן, באמת התרשמתי מכל אחת ואחת. נכון שאנחנו צריכים לפעול גם במישור הבית-ספרי, אף-על-פי שלי אין חינוך תעבורתי, אני לא קיבלתי את זה - - -

למה?

שאלה טובה.

לא היה כסף.

מה התשובה? אני לא יודע מה התשובה. אני בריאלי העברי בחיפה, בית-ספר פרטי, נחשב לאחד הטובים בארץ. אנחנו לא קיבלנו את השיעורים האלה. אני עכשיו תלמיד י"ב, בשנה שעברה לא קיבלתי.

ראש העיר קיבל, יכול להיות שהוא חילק את זה לבתי-ספר אחרים.

מי שמחליט מי יקבל זה ראש העיר?

בזמנו זה חולק דרך ראשי הרשויות, הם חילקו את זה בעיר.

מה זה "בזמנו"? איך זה מחולק עכשיו?

זה היה לפני שנה. התקציב נגמר. אין כרגע.

מה שבאתי להגיד פה שאם אני מסתכל על החברים שלי מבית-הספר שלי שקיבלו רישיון מול חבר'ה אחרים שלמדו את החינוך התעבורתי, אתה רואה הבדל של שמים וארץ. אנחנו חייבים לדאוג שזה ייכנס לכל בתי-הספר, כי כרגע נמצאים במצב לא טוב.


הראיתם פה מערך אם זה ההורים, אם זה חברים, אם זה בית-הספר או כל סוכני השינוי שיש לנוער היום, וזה מעולה.


משהו אחד שקצת הפריע לי זה הרעיון של הסימולציה. דיברת פה לפני כמה שניות על טייסים. טייס שעובר סימולציה זה לא אומר שהוא יעבור את טיסת הקרב הראשונה שלו בהצלחה. הרעיון שלנו לדעתי האישית, ואני מאמין שאני מייצג פה גם את עמדת הנוער, זה כן לתת את הניסיון התיאורטי, אבל הדבר היותר חשוב זה הניסיון המעשי בכביש. אם נרכוש ניסיון מעשי בכביש שיוכל להכשיר אותי כנהג צעיר לנהוג בלי עזרה של ההורים שלי, עוד פעם, בתנאים הלא אופטימליים, כולנו פה נוכל לדעת שאנחנו שולחים את הילדים שלנו לכבישים בשקט ונוכל לישון עם חיוך כמו שאת רוצה.

תודה רבה.

אני יושב-ראש מועצת התלמידים והנוער המחוזית במחוז חיפה ונציג המועצה הארצית כמובן. אני מחזיק ברישיון נהיגה טיפה מעל שישה חודשים. אני חושב שהבעיה המרכזית באכיפה, בעיקר בנוגע לאלכוהול, סמים ונהיגה של בני נוער, דבר ראשון, שרוב בני הנוער לא מודעים לאכיפה – אני בתור נער, אם תשאלו אותי כמה אני אקבל על נהיגה בשכרות, או על דריסה של בני אדם, אני לא יודע להגיד לך, המידע הזה לא מגיע לבני הנוער ואנחנו לא יוצרים הרתעה, הרתעה שתוכל לעזור לנו במניעת נהיגה בהשפעת אלכוהול ונהיגה במהירות מופרזת ונהיגה תחת השפעת סמים. זה דבר שצריך לתת עליו את הדעת גם בתוך בתי הספר וגם המשטרה עצמה. במשך שישה חודשים וחצי לא נעצרתי לבדיקה שגרתית פעם אחת. אני נוסע בימי שישי ובימי חמישי, עובר ליד הרבה מקומות בילוי, אני רואה אנשים שותים ונכנסים לכלי רכב, לא נעצרתי פעם אחת. יכול להיות שנהגתי ארבעה ימי שישי ברציפות שיכור והמשטרה לא ידעה על זה. הנוער רואה את זה, הנוער מרגיש את זה. נער שאחרי שישה חודשים לא נעצר לבדיקה שגרתית פעם אחת, הוא אומר לעצמו, למה שאני לא אשתה? המשטרה לא עוצרת אותי, לא בודקת אותי.

אתה צריך להיות אחראי לזה.

לי אישית אסור לשתות אלכוהול מבחינה רפואית, אבל - - -

הוא מעלה נקודה מאוד חשובה, הנושא של האכיפה של המשטרה.

אני תמיד אומר שיש הבדל בין הרצוי למצוי, ומה שמצוי בשטח זה שהנוער עדיין לא אחראי מספיק. יש הרבה בני נוער אחראים, אבל כמו שנאמר פה, מספיק ה-2% האלה שלא אחראים ונגרם אסון. קודם אמרת שכל אדם שנהרג על הכביש זה עולם ומלואו. אדם אחד שנהג בשכרות, לא משנה עם הוא נער או לא, וגרם למוות של שלושה אנשים שלא נהגו בשכרות, שלא נהגו עייפים, שעשו הכול כחוק – הפסדנו. תודה רבה לכם.

תודה רבה לך. אנחנו חייבים להגיע למליאה, ובגלל מחסור בזמן אנחנו נעשה ישיבת המשך לנושא כי הנושא הזה חשוב מאוד-מאוד.

שתי דקות. כולם חזרו על מה שנאמר כאן.

אני אתן לכולם לדבר בפעם הבאה. ניקח יותר זמן לנושא ונעשה דיון המשך. קודם כול, אנחנו רוצים להודות לכל מי שהגיע לכאן: לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, לארגון הנהגים ולמשטרה. אנחנו מבקשים מהרשות להביא לישיבה הבאה וגם להעביר לוועדה נתונים על סך כול תאונות הדרכים במחצית הראשונה של שנת 2011, וכן בשנת 2010 והשנים שקדמו.

לגבי צעירים לפי חתך גילאים.

אני רוצה לראות את פילוח הגילאים מגיל 17 עד גיל 18, מ-18, 19, 20 עד 24. כך אנחנו יכולים להתקדם בנושא. גם לגבי רכבים ישנים שמעורבים בתאונות דרכים – אמרת שהתחלת לבדוק את הנושא הזה. אם אני אקבל נתונים, נוכל להתקדם. מהמשטרה אני מבקש לקבל בישיבה הבאה דיווח שכל שוטרי התנועה עברו את ההכשרה המתאימה ויודעים היום לאכוף את החוק, כי אני מדבר על זה הרבה בוועדה, כבר יותר משנתיים, על אכיפה במגזר הלא יהודי וכניסה ליישובים, שנרגיש את המשטרה בכבישים שבאמת מסוכנים ואנחנו רואים בהם הרבה תאונות דרכים. תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05