ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 07/09/2011

מערכת החינוך בפתח תקווה - בתי הספר "גורדון" ו"נר עציון"

פרוטוקול

 
äëðñú äùîåðä-òùøä

äëðñú äùîåðä-òùøä

p_shoshana

2011-10-05Liraz



הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 477

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום רביעי, ח' באלול התשע"א (7 בספטמבר 2011), שעה 11:30

סדר היום: מערכת החינוך בפתח תקווה – בתי הספר "גורדון" ו"נר עציון"
נכחו
חברי הוועדה: אלכס מילר – היו"ר

זבולון אורלב

דני דנון

זאב אלקין – מ"מ

יוליה שמאלוב-ברקוביץ – מ"מ

מוזמנים: שר החינוך גדעון סער

חה"כ ניצן הורוביץ

חה"כ מרינה סולודקין

חה"כ פאינה קירשנבאום

חה"כ דוד רותם

חה"כ כרמל שאמה

שמשון שושני - מנכ"ל משרד החינוך

טליה כהן - יועצת מנכ"ל משרד החינוך

יפה בן עמי - מפקחת מחוז מרכז, משרד החינוך

רות יפה - יועמ"ש מחוז מרכז, משרד החינוך

אברהם ליפשיץ - ראש המינהל החינוך הדתי, משרד החינוך

דורית מורג - יועמ"ש, משרד החינוך

סולי נתן - מנהלת מחוז מרכז, משרד החינוך

טליה קורן - מפקחת כוללת, משרד החינוך

אורלי שיפמן - מפקחת על הייעוץ במחוז מרכז, משרד החינוך

ניסים רביע - סטודנט בלשכה המשפטית, משרד החינוך

הדס שקולניק - דוברת מחוז מרכז, משרד החינוך

זיו בר - ע. ראש מינהל החינוך, המרכז לשלטון מקומי

יצחק אוחיון - ראש עיריית פתח תקווה

יעקב בן שמחון - סגן ראש עיריית פתח תקווה וראש מינהל החיוך

רמי הופנברג - מנהל מינהל החינוך, עיריית פתח תקווה

יצחק ברוורמן - סגן ראש עיריית פתח תקווה

אבי בלושטיין - חבר מועצה, עיריית פתח תקווה

שלום קוטלר - חבר מועצה, עיריית פתח תקווה

אשר שוקר - חבר מועצה, עיריית פתח תקווה

חזי חקאק - דובר, עיריית פתח תקווה

עודד חדד - ועד הורים, עיריית פתח תקווה

רפי חלץ - ועד הורים, עיריית פתח תקווה

דורית חגי - יו"ר הסתדרות המורים, סניף פתח תקווה

אביבית ברקאי-אהרונוף - מנהלת תחום חקיקה וכנסת, המועצה לשלום הילד

דוד מהרט - מנהל מרכז היגוי של עולי אתיופיה

חנה לנגסה - מנחה פדגוגית אזורית, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

זיוה מקונן-דגו - מנכ"לית אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה

חגית חובב - יועצת, אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה

יסמין קשת - מנהלת מחלקה ציבורית, טבקה – מרכז לסיוע משפטי וסנגור

קהילתי ליוצאי אתיופיה

עומר טיאצו - לוביסט, טבקה – מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי

אתיופיה

דינה כשדן - ראש תחום עולים, שתי"ל

קונסטנטין שוייביש - מנכ"ל איגוד מורים עולים – איגום, ארגוני עולים

אתי בנימין - יו"ר ארגוני הורים

גדי יפה - יו"ר ועד הורים עירוני של פתח תקווה

אלי מור - סגן יו"ר ועד הורים, פתח תקווה

שושנה בן דור - מנכ"ל

מיכל אברה סמואל - מנכ"ל

דונלד פוטרמן - מנהל תכית, ישראל

גנאדי בורשבסקי - חבר מועצת עיריית פתח תקווה ונציג ההורים

יוסי בר - יושב ראש ועד ההורים של בית ספר "גורדון"

רומן איסיטינסקי - הורי התלמידים

אליסה רוייטברג - הורי התלמידים

יוליה טימנצ'קו - הורי התלמידים

דמיטרי זלוטין - הורי התלמידים

יבגני דרבקין - הורי התלמידים

טטיאנה זוקובסקי

ילנה רוזנפלד

גנאדי זלדיץ'

גנאדי קטייציק

יבגני גופמן

ורה פרבלוב

אירינה ארטשקין

נטליה חצ'אטוריאן

ויטלי רוזדורוזיניוק

ילנה צירציאקובסקי

סרגי קרילובצקי

אולגה שנדרוביץ

אלכסיי קושלב

איגור ביוולין

לינה ביוולין

גלינה רז-רוזליב

רומן יצחקבייב

אוקסנה קוץ

מנהלת הוועדה: יהודית גידלי

קצרנית פרלמנטרית: רויטל יפרח

מערכת החינוך בפתח תקווה – בתי הספר ""גורדון"" ו""נר עציון""
היו"ר אלכס מילר
רבותי, אנחנו נפתח את הישיבה, אנחנו בשידור ותכף ייכנס שר החינוך ומנכ"ל משרד החינוך. אנחנו נצרף אותם בברכה לישיבת ועדת החינוך. אני אפתח ואתן לכם את מנגנון הדוברים כאן, בוועדה, כך שכל אחד, לפי הזמן שהקצנו לכל הענין, יתייחס לנושא.

היום 7.9.2011, ח' באלול התשע"א. נושא הדיון: מערכת החינוך בפתח תקווה - בתי הספר "גורדון" ו"נר עציון". שני בתי הספר עלו על סדר היום הציבורי בשבוע שעבר. אני חושב שהנושאים כבר עלו כאן, בוועדה, לא מעט פעמים ואני, מבחינתי, חושב שהגיע הזמן שיהיו פה החלטות חד-משמעיות שאנחנו לא נחזור לסוגיות האלה בכל שנה ושנה. אני חבר כנסת מ-2006, חבר ועדת החינוך וכל שנה הסוגיות של פתיחת שנת הלימודים, בעיות כאלה ואחרות דווקא בעיר פתח תקווה עולות על סדר יום הוועדה. רק בנושא של "גורדון" אני חושב שהוועדה דנה זו הפעם הרביעית. פעמיים זה היה בכנסת ה-17 כאשר יושב ראש הוועדה היה חבר הכנסת מלכיאור. השנה דנו בינואר על הנושא הזה ועדין אנחנו לא מצליחים להבין למה הסיפור הזה בכל שנה חוזר על עצמו ומה הרציונאל, אחרי שכל הגורמים שמתעסקים היום בחינוך, כמובן הפוך ממה שהעירייה טוענת. משרד החינוך וחברי הכנסת וועדת החינוך בעצם הביעו את עמדתם החד-משמעית כלפי בית הספר הזה. הנושא של האפליה בפתח תקווה כלפי התלמידים אשר עלו מאתיופיה עולה כמעט כל שנה על סדר יום הוועדה.

אני מברך את שר החינוך על כך שקיבל החלטה אמיצה בכל מה שקשור לבתי הספר, שרוב רובם היו יוצאי אתיופיה ובעצם לא יכלו להשתלב בבתי ספר אחרים. ההחלטה הזאת היתה צריכה להתקבל עוד מזמן. לפני כמה שנים ישבנו ודנו על כל הסוגיות האלה ואני מברך אותך, אדוני, על כך שקיבלת החלטה נכונה, כך גם לגבי בית ספר "גורדון" ועל כך שהמערכת שלך, משרד החינוך, החליטה לפתוח את אותן כיתות א' שרצו לסגור אותן, ובהמשך ההחלטה על סגירת בית הספר.

אני אתן לך, אדוני, להתייחס בהיבט הכללי לכל הסוגיה הזאת. אני יודע שלא תכננת להגיע לכאן ושינית את הלו"ז שלך, ועל כך אנחנו מברכים. מבחינתי, יש פה חברי כנסת שפנו אלי במשך כל סוף השבוע האחרון, מיום חמישי, כאשר פתיחת שנת הלימודים נכנסה לפועל וביקשו לקיים כאן דיון. אנחנו עושים את זה במסגרת פגרה וכמו שאתם רואים, יש חברי כנסת רבים שהגיעו לכאן כדי להביע את עמדתם כלפי הנושא הזה. אני קיבלתי מכתב ממך מכובדי, ראש עיריית פתח תקווה, על כך שאדוני מהווה איזו שהיא בעיה. אם אתן ליושב ראש הכנסת על כך שאני נמצא כיושב ראש ועדת החינוך אבל אדוני לא שם אותי במקום הזה ואתה לא תוריד אותי מהמקום הזה.

אני מציע שהענין הזה יקבל התייחסות מקצועית נטו. אנחנו נמצאים כאן, בוועדת החינוך של הכנסת. אתם, מבחינתכם, צריכים להסביר לנו איך הגענו למצב שכל שנה הסוגיות של בתי ספר שונים אצלך בעיר עולות על סדר היום הציבורי. אינני מבין איך עד היום לא קיבלתם החלטה שנותנת מענה לכל אותן סוגיות, שהן כנראה סוגיות לא פשוטות אצלכם בעיר ואתם צריכים לטפל בזה. אנחנו לא פעם גם היינו אצלכם ודנו, ואת אותם טיעונים שהעליתם, חלקם כבר מזמן לא בתוקף והטיעונים החדשים כל פעם עולים על סדר היום.

אני מציע שתקשיבו לעמדתם של חברי הכנסת הנמצאים כאן, תקשיבו לעמדת משרד החינוך, אם עדין לא היתה ברורה לכם ובסופו של דבר, אנחנו נקבל כאן החלטה שלדעתי תהיה בתוקף גם לישיבות הבאות, במידה והנושא הזה יעלה על סדר היום.

אדוני השר, בבקשה.
שר החינוך גדעון סער
תודה, אדוני היושב ראש. אני ביקשתי לחרוג מסדר היום שלי כדי להתייחס לנושא, וגם הישיבה חרגה מסדר היום וגם הישיבה הקודמת. המנכ"ל שלי ילווה אתכם במשך כל הישיבה אבל היה לי חשוב לבוא ולהציג את הדברים כי הם מציגים מימד עקרוני.

אני רוצה לדבר על התופעה היותר רחבה שקיבלתי החלטה להתמודד אתה וזה בתי הספר שהפכו להיות בתי ספר אתיופיים בכל רחבי הארץ, הומוגניים. אני מתכוון לזה שרובם או כולם או כמעט כולם תלמידים שהם יוצאי אתיופיה, בין אם הם נולדו בארץ ובין אם הם עולים חדשים, המציאות הזאת התפתחה במשך עשרות שנים. כנראה שהרבה מאוד זמן היה קל לטאטא אותה מתחת לשטיח, להדחיק אותה. אני החלטתי לשנות את המציאות הזאת ואני אפרט.

אני רוצה רק להזכיר לוועדה, כי הוועדה מודעת לזה, שלפני שנתיים עמדנו במצב שבו בפעם הראשונה התעמתנו עם בתי ספר פרטיים שסירבו לקבל תלמידים עולי אתיופיה והודענו גם לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, שאנחנו ננקוט בסנקציות תקציביות ואולי עד ללקיחת רישיון אם יעמדו במרים, והם בסופו של יום קיבלו את התלמידים.

אני רוצה להזכיר לוועדה שלפני שנה הנחתי להימנע מהתופעה שהיתה קיימת, של הסעת ילדים עולי אתיופיה מכל רחבי העיר לבית הספר הזה מחוץ לאזור הרישום. השנה היו סדרה של דיונים ברמות השונות, כולל אצלי, לגבי עתיד בית הספר. אבל לפני שאני נכנס לבית הספר "נר עציון" אני שוב חוזר לפריזמה הרחבה. במדינת ישראל יש 17 בתי ספר הומוגניים מהסוג של "נר עציון" ויש עשרות גני ילדים הומוגניים.

מדוע זה קרה? למה זה התפתח? סיבה ראשונה: כי הרוב הגדול של עולי אתיופיה בוחרים ללכת למוסדות של הממלכתי-דתי, וזו כמובן זכותם, ויש לזה זיקה לנושא הגיור בוודאי עכשיו, כשאנחנו מדברים על הציבור של הפלשמורה שמגיע ועובר את תהליכי הגיור. כמובן שהממלכתי-דתי הוא זרם יותר קטן ולפיכך היצע המוסדות בכל ישוב, בכל עיר, הוא יותר קטן ולפיכך, הריכוז של העולים בכל מוסד הוא יותר קטן. אנחנו, בכל הטיפול שלנו בנושא הזה, הצבענו על דבר שהוא חשוב בעיני והוא להעלות את המודעות לאפשרות הבחירה גם בזרם הממלכתי. אני מזכיר לוועדה, כי זה דבר שאמרתי לפניה, שלפני שנתיים הלכתי לרב הראשי הספרדי והצעתי לקלוט בממלכתיים תגבור לימודי יהדות והרבנות לא קיבלה את זה אבל עדין, כל הורה שרוצה, יכול לבחור בזרם הממלכתי. עכשיו, בתוך "נר עציון" יש כמה עשרות תלמידים שבחרו בזרם הממלכתי, וזה חשוב וזה טוב, כל עוד זה כמובן מבחירה.

הסיבה השנייה היא הסיבה של קליטת העליה במדינת ישראל וריכוז של העולים באותן שכונות, באותם ישובים ובאותן ערים. אנחנו מכירים טוב את הערים והשכונות בפתח תקווה, בקריית מלאכי, בנתניה, ברחובות, ואנחנו מכירים גם שהשיטה במדינת ישראל היא שיטה של אזורי רישום לגבי הילדים ובתי הספר היסודיים, והיא מנתבת, בסופו של דבר, בדרך הזאת ליצירת בתי ספר כאלה. אני, מזה זמן די ארוך, מאחר שאת העבר יותר קשה לשנות מאת העתיד, אני מעלה בממשלה, בקבינט החברתי כלכלי, בפורום המשותף לממשלה ולסוכנות, היום אנחנו צריכים לקלוט בצורה אחרת את שארית הפלשמורה שיעלו על פי החלטת הממשלה. דהיינו, לפזר ולהשתמש בכלים שיש לממשלה, כלים של סבסוד משכנתאות וכולי כדי לפזר את הקליטה. קליטת עליה מוצלחת היא לא קליטה שמרכזת, גם אם יש נטייה טבעית להתרכז ליד המשפחה, ליד החברים, ליד ההורים, הנכון הוא לצורך אינטגרציה, לפזר ביותר ישובים, ביותר שכונות כי המיעוט יכול להיקלט בחברה כשהוא מיעוט ולא כשהוא הופך לרוב או כשהוא הופך להיות שכונה שלמה שהיא על טהרת העדה. זה כבר מבטיח שהקליטה תהיה פחות טובה ולכן, המדינה צריכה, ואני כרגע מדבר על דבר שבסופו של דבר משליך על מערכת החינוך אבל חשוב מאוד לשנות אותו.

אז אני אומר עוד פעם שהנושא השני שהביא לריכוז אחרי הפנייה לממלכתי-דתי, שרוב התלמידים, זה הנושא של הריכוז בשכונות.

הנושא השלישי – מדיניות שיפוטית. אני רוצה להגיד, כי זה עלה גם על ידי עתירות של בני העדה האתיופית, אני חולק על המדיניות השיפוטית הזאת שהיתה בעבר. בתקופת השרה לבנת והמנכ"לית תירוש היתה גישה של לתחם למכסה של 25%. אז אמרו: מה פתאום מכסה? מכסה זה דבר לא יפה. באמצעות מהלכים משפטיים שינו את זה אבל היעד, התכלית של אותה מדיניות היתה אינטגרציה אמיתית, היתה בדיוק למנוע את המצב שאנחנו נמצאים בו. והגישה שכאילו המכסה פוגעת בזכויות, היא חיזקה באותן מגמות, היתה עוד וקטור שדחף לאותה מציאות שנוצרה במדינה. זאת כמובן בעיה שנוצרה במשך הרבה מאוד שנים. חייבים לפתור אותה, אי אפשר כמובן לפתור אותה בין לילה. במאמרים בעיתון אפשר לפתור אותה בין לילה ובמציאות זה דורש גם נחישות וגם מאמץ רציף לאורך הרבה זמן ואני כבר לפני חודש ימים כינסתי את כל מנהלי המחוזות, עוד לפני פתיחת שנת הלימודים, במסגרת אותן הכנות שביצענו בחודש אוגוסט והנחיתי אותם תוך חודש ימים להגיש לי תכנית, כל אחד בתחום המחוז שלו, תכנית רב-שנתית, איך מפזרים את המוסדות האלה ובמשך כמה שנים מסיימים עם הענין הזה.

זה מסובך, זה קשה, זה מחייב מדיניות של העדפה מתקנת ופתיחת אזורי רישום גם בתוך הרשויות ולפעמים גם מבית ספר שהוא מחוץ לרשות המקומית. כשיש ישוב מסוים שאין בו ממלכתי-דתי או שיש בו ממלכתי-דתי אחד כדי להגיע לאותה תוצאה זה מחייב לפתוח אזורי רישום אבל זה, אם אני מאמין ואני מאמין שטובת הילדים היא ללמוד עם כלל ילדי ישראל, זה מחייב סוג כזה של החלטות וגם קצת יותר הקצאה של משאבים, לפעמים בהסעות ובדברים אחרים כדי שתהיה אינטגרציה אמיתית.

הדבר הזה יתבצע, אני אקבל את התכניות. נקבעה לי פגישה לחודש הזה, לחודש ספטמבר, עם כל מנהלי המחוזות. בהמשך אני גם אציג את זה לוועדה. הנושא מורכב. לפעמים ההורים לא רוצים, לפעמים ההורים רוצים שילמדו ליד אזור המגורים. לפעמים הרשות המקומית לא רוצה, לפעמים תושבים אחרים לא רוצים. זה יהיה סיפור, זה יהיה כרוך במאבקים. כשאתה אומר את זה, אחרי זה ליישם את זה זה מסובך אבל זה מה שאנחנו רוצים לעשות, אם אנחנו רוצים כלפי בני העדה האתיופית, שהם עדה גדולה באהבת ישראל ואהבת ארץ ישראל, שמסרו את הנפש כדי להגיע לפה, לעשות קליטת עליה אמיתית – זה מה שאנחנו צריכים לעשות.

עכשיו אני מגיע מפה, מהסיפור הרחב, לסיפור "נר עציון". אמרתי שבשנה שעברה הנחתי ואמרתי שלגבי ההמשך נדון במהלך השנה אבל אני הנחתי למנוע את ההסעות מאזורים אחרים בעיר של ילדים בני העדה האתיופית ל"נר עציון". זו היתה הפרקטיקה במשך שנים. אחרי מספר ישיבות, כולל ישיבה שקיימנו עם נציגי עיריית פתח תקווה, קיבלתי החלטה לסגור את בית הספר בחודש אוגוסט. הסגירה, כפי שהוחלט עליה, היתה סגירה הדרגתית שבאה לידי ביטוי קודם כל בזה שלא תפתח כיתה א', ועל פי דעת גורמי המקצוע, בין של הרשות המקומית ובין של המשרד, ההעדפה היתה לסגירה הדרגתית ולא למהלך חד, והיו לה נימוקים מסוימים . לדוגמה, ילד שהוא בכיתה ו' וצריך לעלות לכיתה ז', לא לעשות לו שני מעברים תוך שנה. היו לזה נימוקים מסוימים אבל אני אומר את זה כעובדה, לאחר כל מה שקרה כל השנים ולמרות שלא נפתחה כיתה א' ולמרות ש-54 תלמידי כיתות א' פוזרו בכל בתי הספר בעיר, ולמרות שפוזרו בנוסף עוד 50 ילדים, זאת אומרת, בית הספר ירד מ-280 ל-180 תלמידים ההורים, עקב חוסר האמון שנוצר במהלך השנים כלפי המערכת ואני מבין את זה וגם מצדיק את זה, לא רצו לקבל סגירה הדרגתית אלא רצו סגירה מיידית. בדרך כלל, אנשים פה מכירים אותי, אני מגיע לוועדה בהרבה מאוד נושאים ואני אומר שההורים לא ינהלו את מערכת החינוך. אני עומד על דברים מול ציבור של הורים כי אנחנו צריכים לעמוד מאחורי הדברים שנראים לנו נכונים ברמה המקצועית, לשמוע, לקיים את הדיאלוג. במקרה הזה היה צריך לגלות שיקול דעת מחודש, וקיימתי הרבה מאוד פגישות. נפגשתי עם הפעילים של העדה מפתח תקווה עוד לפני תחילת שנת הלימודים. כל הדברים האלה בכלל לא היו בתקשורת. נפגשתי גם עם חבר הכנסת שלמה מולה, שהוא לא מסיעתי וביקשתי להתייעץ אתו. נפגשתי עם הרבה מאוד אנשים כדי להבין איך נכון להתמודד עם הענין הזה. גם ראינו מה קרה שם בתחילת שנת הלימודים. גבירותי ורבותי, הם לא היו מגיעים לבית הספר, הם היו נחושים לסגור את בית הספר סגירה מיידית, וכל אדם ישר והגון ששם את עצמו בנעליהם יכול להבין את זה.

לכן, אנחנו התכנסנו יום אחרי פתיחת שנת הלימודים, ביום שישי בצהרים, אלה כבר הפכו לישיבות מסורתיות בלשכתי וקיבלתי, ואני רוצה להודות לראש העיר, שגם בסיטואציה לא פשוטה היה שותף לאותה החלטה לסגור סגירה מיידית את בית הספר ולפזר את כל התלמידים. גבירותי ורבותי, זה קשה מאוד לפזר 280 תלמידים ולראות את הצורך של כל ילד וילדה. מי שיש לו קרוב משפחה, מי שאין לו קרוב משפחה, מה נכון, מה לא נכון, באיזו שכבת גיל.

קיימנו שיחות כמה ימים עם מנהיגי הקהילה בפתח תקווה. הסכמנו שהם יסייעו במהלך הזה, שהוא לא פשוט, שהוא מורכב, ואני כבר יכול להגיד שאמנם השיבוץ הוא באחריות העירייה, באחריות הרשות המקומית אבל אני מבקש לקבל את הדיווחים ואני מקבל אותם. נכון להיום כבר רוב תלמידי "נר עציון" לומדים בבתי ספר אחרים. 180 מתוך 280 לומדים בבתי ספר אחרים. אני אומר את הנתונים שנמסרו לי על ידי מנהל מינהל החינוך של הרשות, שאני מאמין לו באופן מוחלט. אני רוצה להסביר: 100 תלמידים פוזרו בשלב הראשון ויש כאלה שעדין לא קיבלו את השיבוץ אבל רוב התלמידים שבשנה שעברה היו ב"נר עציון" והיו מועמדים להיכנס, היום, בשעה זאת, והמספר הזה הולך וגדל. כל רבע שעה שאנחנו מדברים, המספר הזה הולך וגדל.

אני קורא לכל הגורמים, אני יודע שלפעמים קשה להתאפק ולא משנה אם זה גורמים פוליטיים או לא, לגלות אחריות לסייע בהשלמה המהירה והטובה של המהלך הזה, ואני יושב עם אנשי המקצוע שם, אני רואה את האכפתיות לעתיד של הילדים. אני רואה מוסדות שנרתמים לסייע באהבה ואני משוכנע שהפרק הזה, שבסך הכל אני מזכיר שרק ביום ראשון בערב, היום אנחנו יום רביעי, סיכמו את הדברים עם מנהיגי הקהילה האתיופית בפתח תקווה, בסך הכל אני רואה התקדמות יפה מאוד בשטח. צריך תוך כמה ימים לסיים את זה.

אין כזה דבר, דרך אגב, שיש שיבוץ ובסופו של דבר גם צריך לקבל אותו. זאת אומרת, מי שאומר שיש סגירה מהירה, אני, יש לי אזור רישום ואני לא רוצה ללמוד בבית הספר ואני לא רוצה ללמוד באזור רישום, בסופו של דבר למערכת יש את השיקולים והיא צריכה לשבץ את כולם. בסופו של דבר, לפעמים יש מישהו שמעדיף באותה הזדמנות ללכת לבית הספר הזה ומשתדלים להקשיב ולראות מה ניתן לעשות אבל לא ניתן לקבל כל בקשה ובקשה. בסופו של דבר, השיקולים שמדריכים את הרשות המקומית ואני אומר את זה למרות שאני לא מהרשות המקומית אבל אני יכול להגיד את זה לגבי השלב הזה, שאני מקבל סקירה, הם שיקולים של טובת הילדים.
פאינה קירשנבאום
- - - הילדים האלה משובצים אולי אבל תשאל את ההורים אם באמת הילדים הולכים לבית ספר. לפי מה שנמסר לי אתמול על ידי ההורים, אף ילד לא יצא לבית הספר וכולם יושבים בבית. בא נשמע את ההורים.
שר החינוך גדעון סער
אז מה שנמסר לך לא נכון.
פאינה קירשנבאום
אז בא נשמע את ההורים.
שר החינוך גדעון סער
הוועדה תשמע את כולם, אני רק אסיים את דבריי וישמעו את כולם. אני יודע שיש הורים שלא מקבלים את השיבוץ.
פאינה קירשנבאום
כולם. הילדים יושבים בבית.
שר החינוך גדעון סער
לא כולם. חברת הכנסת קירשנבאום, זה לא נכון. יש כאלה שלא קיבלו את השיבוץ ויש כאלה שקיבלו את השיבוץ. גם לא כל מי שלא קיבל את השיבוץ, אז השיבוץ ישתנה. יכול להיות שיהיו גורמים שינסו להתסיס סביב הענין הזה אבל בסופו של דבר, יהיה שיבוץ ויהיה צריך לקבל את השיבוץ, ויהיה צריך להתקיים דיאלוג. יכול להיות שבמקרה מסוים ישכנעו את הרשות המקומית וזה בסדר גמור אבל בסופו של דבר, התהליך הזה הוא תהליך שמתקדם והוא לא פשוט.
היו"ר אלכס מילר
שאלה אחת, אדוני השר.
שר החינוך גדעון סער
אתן רק לך לשאול, אבל תן לי רק לסיים כי אני רוצה להגיד עוד כמה נקודות.

אני אומר: א. חשוב לעסוק בנושא הזה באחריות ולא בהלהטת רוחות כי בסוף זה ילדים, ואני מציע לכולם לפעול בדרך הזאת. ב. אין מוסד שיסרב, ויש היום רק מוסד אחד כזה. כל מוסד שיסרב לשיבוץ, אם הוא על פי הגורמים המקצועיים כשיר לקבל את התלמידים, הוא ייענש בצורה החריפה ביותר. כרגע יש מוסד אחד, על פי הדיווחים שאני מקבל, והוא יוזמן לשימוע אם הוא לא הוזמן כבר לשימוע - -
ניצן הורוביץ
איזה מוסד זה?
זבולון אורלב
פרטי או רשמי?
שר החינוך גדעון סער
יש מוסד רשמי ששייך לזרם הממלכתי-דתי דווקא, לא מוסד פרטי.
קריאה
חב"ד.
שר החינוך גדעון סער
כן, הוא שייך לממלכתי-דתי. אני חוזר ואומר: כל מוסד שהוחלט על שיבוץ והוא יהיה סרבן, הוא ייענש בצורה החמורה ביותר. אם הוא יחליט לשאת בתוצאות - בסדר גמור. בסך הכל, אני מזהה קבלה של בתי הספר את הזכות, כי שמעתי מישהו אומר: להשתתף בנטל. לא להשתתף בנטל אלא להשתתף בזכות של קליטת העלייה של התלמידים בני העדה המופלאה הזאת.

אלה הדברים בסך הכל. אני רוצה להתייחס רק בכמה מלים. המנכ"ל עוסק בזה באופן אישי על פי הנחייתי והוא יתייחס יותר מאוחר אבל בכל זאת, הדיון שזימנת, אדוני היושב ראש, לגבי שני בתי ספר. קודם כל, אני רוצה לומר - -
היו"ר אלכס מילר
לפני שאתה עובר לבית הספר השני, בקשר לבית ספר הזה יש שתי שאלות : מבחינת מדיניות המשרד לבתי ספר אחרים, הרי אנחנו נגענו בדוגמה של "נר עציון". לא חסרים בתי ספר שהגיעו למצב הלא פשוט מסוג זה. אתה השתמשת במילה קלה של "בית ספר הומוגני". אני הייתי משתמש במילה שזה נראה כמו מחנות. אני, מבחינתי, חושב שכדי שאנחנו לא נמצא את עצמנו במצבים מסוג זה, האם יש איזו מדיניות שהמשרד ימשיך להפעיל אותה כלפי העתיד?

דבר שני, בקשר להנחיות המשרד כלפי בית הספר הזה והשיבוצים שהם באמת בזמן הלימודים, שמה שצוין כאן ובטח נשמע מההורים של כמה ילדים שנמצאים כרגע בבית מסיבות שונות, האם יש כתובת ברורה להורים במשרד החינוך שאפשר לפנות אליה במידה והם נתקלים בבעיות כאלה ואחרות בעת הגעתם הפיסית לבית ספר כזה או אחר, שנראה שיכול להיות ששם יש איזו שהיא בעיה. האם אתה יכול להנחות את הוועדה - -
שר החינוך גדעון סער
א. המדיניות שלנו, בין לענין "נר עציון", כי יש בית ספר אחר שיש בו כבר 40%. אנחנו לא נסגור "נר עציון א'" ונפתח "נר עציון ב'". זאת אומרת, צריך לפעול פה באחריות. המדיניות של השיבוץ, אותה מדיניות שדיברתי עליה בהקשר הזה ובהקשר של בתי הספר האחרים, תונחה על ידי העיקרון לא להגיע לאותו מצב גם במקומות אחרים. זה ברור לגמרי ושיקול הדעת הזה מופעל.

הנקודה השנייה, אדוני היושב ראש: מי שאחראי על השיבוץ על פי חוק, ואנחנו מדינת חוק, היא הרשות המקומית. היא אחראית על שיבוץ תלמידים במוסדות. יש זכות לערער על שיבוץ על פי חוק ואז הערעור מתבצע בפני מנהל המחוז וזה בסדר גמור. גם היום מנהלת המחוז ומנהל החמ"ד הרב ליפשיץ ומנהלת המחוז שנמצאים פה, הם מעורבים. הם מסייעים לתהליכים האלה, הם מפקחים אחר התהליכים האלה אבל פעילות השיבוץ היא של הרשות המקומית וצריך להתנהל מול הרשות המקומית כי זה הדבר הנכון ביותר.

לגבי סיפור "גורדון": אני רוצה לומר דברים רק במישור העקרוני: א. לנו נודע זמן קצר לפני פתיחת שנת הלימודים על החלטה חד-צדדית לסגור את בית הספר והתנגדנו לזה. מדוע? כי אי אפשר לסגור בית ספר באופן חד-צדדי שלא על דעת משרד החינוך. כלומר, לפתוח כיתות א'. אמרנו את הדבר הזה לרשות המקומית לפני ואחרי שנת הלימודים, שאם תרצו ואם בדעתכם או לפי שיקול דעתכם המקצועית צריך לסגור את בית הספר, באפשרותכם ליזום הליך מול המשרד בצורה מקצועית והדברים יבחנו בצורה מקצועית ואחראית. אני לא מתחייב לתוצאה. יש כאלה שכבר מצפים לקבל את התוצאה בסוף. לא, יעבדו מול מנהלת המחוז, המקרה הזה רגיש, אני אומר מראש שיהיה מעורב בו מנכ"ל המשרד בכל מצב ויקבלו את ההחלטה לגבי העתיד. לגבי השנה, לא יהיה דבר שיתבצע באופן חד-צדדי, וזה מה שקרה.

באותה נשימה אני אומר שאנחנו מדינת חוק ויש שיבוץ על פי אזורי רישום. היו כמה עשרות ערעורים על השיבוצים. מנהלת המחוז דנה בערעורים והיא קיבלה, לפי מה שהיא מסרה לי, 6 ערעורים. היא לא קיבלה ערעורים אחרים. ומי שלא נראה לו, ומי שחושב שזה לא בסדר, יש בתי משפט במדינת ישראל ואפשר לפנות אליהם. אבל לא יהיה מצב, ואני אומר את זה בצורה הברורה ביותר, שתלמידים שלא שובצו, לא יתקבל הערעור שלהם, בכוח כזה או אחר ילמדו בבית הספר. הדברים האלה הם דברים ברורים, שהמשרד, בראשותי, ישמור עליהם.

קודם כל, אני רוצה להגיד, אדוני היושב ראש, הוועדה בראשותך היא ועדה חשובה. אני גם לא קיבלתי את הדבר הזה שאמרו שאתה לא יכול לעמוד בראש הישיבה, זה לא מקובל. יחד עם זאת, אני אומר שהוועדה היא גורם מפקח על פי שיטת המחקר שלנו, היא לא הגורם שמקבל את ההחלטות. ההחלטות המקצועיות יהיו על ידי הגורמים המוסמכים על פי חוק, שזה משרד החינוך והרשות המקומית. אנחנו כפופים לביקורת הפרלמנטארית, אנחנו מכבדים אותה ולכן, אני תמיד משתדל להגיע לפה באופן אישי אבל בסופו של דבר, אנחנו נקבל את ההחלטות המקצועיות.

אם אני גם יכול לתת עצה לכל מי שמעורב בנושאים האלה: תנו למערכת המקצועית לפעול. לפעמים זה כועסים, לפעמים חושבים שמה שהוחלט לא תקין, אז אנחנו גם כפופים לבתי משפט ולערכאות שיפוטיות אם השיבוץ בסדר או לא בסדר. אבל אי אפשר להפוך, ואני אומר את זה באופן כללי, אני אומר את זה בידידות: אני יודע שהורים, תמיד חינוך הילדים זה הדבר הכי חשוב בשבילם, הם תמיד רוצים את הדבר הכי טוב בשביל הילדים והם מאמינים שהם יודעים תמיד אבל בסופו של דבר, המערכת צריכה לתפקד ולקיים אווירת לימודים ואני מאוד מקווה שתהיה תרומה לישיבה הזאת, אדוני היושב ראש. אני מכיר את הגישה הממלכתית שלך, וזה שתהיה דחיפה לחזור לשגרת לימודים ובסופו של דבר, אני יכול להבטיח לוועדה, שכל ההחלטות יתקבלו בצורה מקצועית ביותר. זה לא מובן מאליו שברמה בית ספרית הדברים מגיעים עד רמת מנכ"ל ועד רמת שר. זה מכיוון שאם אנחנו מרגישים שיש בעיה בשטח, אנחנו רוצים להיכנס לעומק של הדברים וללמוד אותם ולראות שהדברים בסדר. אבל בסופו של דבר, צריך לתת למערכת לפעול.

אני מאוד מודה לך ואני מאוד מתנצל. אני מציע שהמנכ"ל שיושב בצד יישב פה, במקומי, ואני אוכל להמשיך.

אני רוצה גם לנצל את ההזדמנות אחרי שהודיתי לך גם להביע את ההערכה שלי ליו"ר ועדת העלייה והקליטה של הכנסת, חבר הכנסת דני דנון, שכל הנושא של בני העדה האתיופית הוא נושא שהטריד אותו והוא שוחח אתי עליו. אני מברך על הכיוון העקרוני שבו פתחנו, ונצטרך את העזרה של כל הגורמים האחראים בחברה הישראלית ובקהילה עצמה כדי לפתור בעיה מורכבת, שבסוף נוגעת בילדים, תזכרו כולם, וצריך להתמודד עם בעיה שנוצרה במשך עשרות שנים ולפתור אותה בצורה הכי טובה והכי אחראית.
היו"ר אלכס מילר
תודה. אז אני מציע, אדוני המנכ"ל, שתצטרף אלינו, לכאן. אנחנו נפתח את הדיון.
שר החינוך גדעון סער
תתנהגו יפה כלפי המנכ"ל.
היו"ר אלכס מילר
אתה זוכר שאנחנו הוועדה המפקחת, כמו שציינת.
שר החינוך גדעון סער
אני לא יודע עוד כמה ישיבות יש לו כמנהל כללי של המשרד אבל אתם בטח תזמינו אותו כמומחה כחרי שהוא יסיים את תפקידו, אז תקפידו ביתר שאת.
היו"ר אלכס מילר
תודה רבה. כמה שאלות, אדוני המנכ"ל, מבחינת ההיבט המקצועי: כאשר אתה נכנסת לענין הביצועי של החלטת המדיניות של המשרד כלפי שני בתי הספר. תראה, הסוגיות שעלו בפנינו בנושא של פתח תקווה בענין "גורדון" ושינוי ההחלטות בהיבט של קליטת התלמידים משנה לשנה, וזה בהיבט להתייחסות השר לענין של הפעלת אזור רישום ומה זה אומר. זאת אומרת, במשך תקופה של כמה שנים הרישום לבית הספר בפועל, זאת אומרת, אותם תלמידים שנמצאים היום בכיתות ב' ו-ג' הם תלמידים שלא מאזור הרישום של "גורדון". הענין הזה היה מקובל בעבר. השינוי של אזור רישום, הרחבת אזור הרישום היא מבחינתנו, מהבדיקה הכללית שאני ערכתי, נראה שהיה הליך למתן אפשרות לאותם הורים שכביכול, לפי הפעלת אזור רישום, היו חייבים להיות בבית ספר "גורדון ואז, מתן אפשרויות נוספות נתן אפשרות לעירייה לעשות רגולציה לילדים ולהביא אותם לבתי ספר אחרים ואז, זה גרם למצב שבית ספר "גורדון" יובש מתלמידים.

הענין השני – ההחלטה הכללית שאם בבית הספר הזה, בהחלטת משרד החינוך, צריך להתקיים סדר יום עבודה רגיל כמו בבתי ספר אחרים, איך משרד החינוך נותן מענה כולל, אם זה מהתלמידים שחייבים להיות בבית הספר הזה לפי אזור הרישום שמקובל במשרד החינוך או שפותחים את בית הספר הזה לכלל התלמידים מתוך העיר פתח תקווה או שמוצאים דרך שאותם תלמידים שנמצאים בבתי ספר אחרים, שהכיתות שלהם, וכמו שאנחנו יודעים כמה אנחנו נלחמים בתופעה של צפיפות בכיתות, להכניס אותם ל"גורדון". אבל כך או אחרת, המצב האבסורדי שנוצר, שבית הספר הזה נמצא עם כמות תלמידים קטנה מאוד, כפי שאמר השר עכשיו, מול אותם תלמידים שרצונם להיכנס לשם וללמוד הרבה יותר גדולה, האם משרד החינוך בודק אפשרויות להרחבת אותן כיתות א' של בית הספר הזה.

דבר שני, אנחנו שמענו ואני שוחחתי אתך על זה, על עצם ההודעה להורים בפועל על ביטול ההרשמה לבית ספר "גורדון" וההפעלה של אזור רישום לאותם הורים לבתי ספר אחרים. זמן ההודעה, מבחינת אותם הורים, אני בטוח שנקבל כאן את הדברים על ההודעות האלה ונעביר לך אותם, שקיבלו אותן מאוחר וכמו שצויין כאן שאנחנו מדינת חוק, אז יש חוק שמחייב תקופת זמן מסודרת להודעה. אם זה לא נעשה בתקופת הזמן הזאת, אני מבקש ממך, אדוני, שלא תהיה פה שום גמישות לאותם הורים שקיבלו הודעה מאוחרת והם יכנסו בצורה מלאה ללימודים בבית הספר שהם נרשמו ומתכוונים ללכת אליו.

בקשר לבית ספר "נר עציון": אני חושב שאנחנו נשמח לשמוע ממך, אדוני, מי הם בתי הספר שכבר הודיעו לך, וגם את השמות לפרוטוקול, שהם מסרבים לקבל תלמידים לשטחם. אני חושב שזה דבר לא מקובל וחמור ביותר, שיש בתי ספר שהם בתי ספר שמתוקצבים על ידי המדינה, שרואים לנכון לעשות רגולציה לתלמידים. וכמובן, התייחסות לכל מה שיתרחש בשנה הבאה מבחינת האסטרטגיה של קליטה והרשמה של אותם תלמידים שיגיעו לפתח תקווה או שיצטרכו לעלות מהגנים לכיתות א'. איך הליך הקליטה שלהם אמור להתבצע מול אותם בתי ספר שאנחנו מדברים עליהם או שיהיו בעתיד קשורים לנושא הזה.

רבותי, המנכ"ל יתייחס לסוגיות האלה ואחר כך נפתח לדיון ונעשה את זה בצורה מסודרת: חבר כנסת, אורח, חבר הכנסת, אורח. אני אתן להעלות את הסוגיות משני הצדדים המייצגים את ההורים, בתי הספר ואחר כך, ניתן לראש העיר להתייחס לכל הסוגיות הקשורות לבתי הספר הללו. כמובן, כל מי שרוצה להתייחס לענין זה, כרגע קיבלתי שתי פניות, אז בצורה מסודרת לרשום שם משפחה, תפקיד ולהעביר אלי. במידה ויהיה לנו זמן אנחנו ניתן לכל אחד להתייחס בצורה מסודרת. בבקשה אדוני.
שמשון שושני
מה שאני אומר, אם אני טועה במשהו, אני מבקש שאנשי עיריית פתח תקווה יתקנו אותי. בבית ספר "גורדון" יש אזור רישום. אזור הרישום הזה קיים מימים ימימה בשנים האחרונות. תלמידים מאזור הרישום הזה יכולים לבחור בשלושה בתי ספר: הם יכולים לבחור בבית ספר "גורדון", הם יכולים לבחור בבית ספר "דוד שמעוני", הם יכולים לבחור בבית ספר "עין גנים". רוב התלמידים שגרים בקרבת בית הספר לא בוחרים בבית ספר "גורדון" אלא בוחרים בשני בתי הספר אחרים.

עיריית פתח תקווה, יש לה תכנית אב לחינוך וכבר בתכנית האב לחינוך, בשנת 2004, שכנראה נעשתה יחד עם אנשי משרד החינוך, לפי תכנית האב הזאת, בית ספר "גורדון" היה צריך להיסגר. עיריית פתח תקווה אפשרה בשנים האחרונות לתלמידים מחוץ לאזור הרישום של בית הספר "גורדון", ללמוד בו. עיריית פתח תקווה, כפי שציין שר החינוך, החליטה בצורה חד-צדדית על סגירתו של בית הספר בתשע"ב.
קריאה
כיתות א'.
שמשון שושני
- - סגירתה של כיתה א' בתשע"ב, שמשמעותה סגירה הדרגתית של בית הספר בשנת הלימודים תשע"ב ולא אפשרה בקשות העברה כפי שאפשרה בשנים קודמות לכיתה א'.

נקודה שנייה ולשאלה השנייה שלך: הורים הגישו בקשות העברה במועד החוקי וקיבלו תשובות מעיריית פתח תקווה במועד החוקי. חלק גדול מההורים לא ידעו שזכותם לערער בפני מנהלת המחוז. ערערו בפני מנהלת המחוז וקיבלו את תשובתה, מאחר והערעור ניתן מאוחר, קיבלו גם את תשובתה במאוחר יותר. אבל עיריית פתח תקווה, אלא אם יתברר אחרת, הודיעה לכל ההורים שהגישו ערעורים במועד ועוד פעם, יתקנו אותי נציגי העירייה, הודיעה במועד להורים על דחיית בקשתם. זו ההתייחסות שלי לשתי הבעיות בבית ספר "גורדון".

כפי שציין השר, ואחזור על זה, המשרד הודיע לעיריית פתח תקווה, בית ספר "גורדון", החלטתכם בדבר סגירתו ההדרגתית איננה מקובלת על המשרד, ואם יש בכוונת העירייה לסגור את בית הספר, יתקיים דיון מקצועי וכנראה שייגע לא רק בבית ספר "גורדון" אלא בכלל, במערכת הרבה יותר רחבה של בתי ספר כי לא רק בית ספר "גורדון" או המבנה של "גורדון" עומד על סדר היום אלא היערכות הרבה יותר רחבה, כפי שאנחנו עושים בהרבה מאוד מקרים, עם שיקולים שונים, וזה יתקיים, אם רוצים לקיים את זה, במהלך שנת הלימודים תשע"ב.

לגבי בית ספר "נר עציון", אני אומר מה שאני יודע נכון לשעה זו ואחזור על דברי השר: למעלה ממחצית התלמידים מבין 280 תלמידים לומדים כבר בבתי ספר אחרים. יש הורים שעדין לא קיבלו את השיבוץ במובן של ההחלטה איננה מקובלת עליהם. יקיימו אתם גם באמצעות המגשרים שיחות אישיות. אני מקווה שעד סוף השבוע, כלומר מחר, רוב התלמידים ילמדו כבר בבתי הספר, ומה שנעשה השנה לגבי 50 תלמידים שהיו מיועדים לכיתה א' בבית ספר "נר עציון", ייעשה לגבי בוגרי גני הילדים בשנת הלימודים תשע"ג, שאזור הרישום שלהם הוא "נר עציון", גם הם יפוזרו. כרגע אנחנו מטפלים רק בגילאי בית הספר ולא בגיל גן הילדים. עד כאן.
היו"ר אלכס מילר
תודה. אנחנו מתחילים בדיון. ראשונת הדוברים שנרשמה, חברת הכנסת פאינה קירשנבאום. אחריה, - -
שמשון שושני
סליחה, רצו את שמו של בית הספר, אז למיטב ידיעתי, בית הספר שכרגע מסרב לקבל 5 בנות הוא בית ספר "אור חיה" שיוזמן לשימוע. נשמע את הנימוקים שלו, ואחרי שנשמע את נימוקיו נקבל את ההחלטות המתאימות, והוכחנו שאנחנו יודעים לקבל החלטות חד-משמעיות בנושאים האלה.
היו"ר אלכס מילר
אנחנו נודה לך על כך שתהיה גם הודעה לוועדת החינוך סביב המתרחש בקליטת אותם תלמידים בבית הספר הספציפי הזה ובכלל, האם קבעתם איזה יעד סופי שעד תאריך כך וכך כל ילד צריך להיות במסגרת לימודים?
שמשון שושני
מבחינתנו, זה באותו יום אבל תלוי הרבה מאוד בהורים, במגשרים. זה תהליך מאוד פרטני. אני מקווה שהוא יסתיים במהירות הגדולה.
היו"ר אלכס מילר
אבל משרד החינוך ידאג לכך שהילדים יקבלו את כל ההשלמות שהם צריכים.
שמשון שושני
ההחלטות לתגבורים, השלמות, סלים הולכים עם התלמידים. אף תלמיד לא יינזק אלא רק ירוויח במקומות מסוימים רווח גדול מאוד. אני לא רוצה לתת דוגמאות.
היו"ר אלכס מילר
אז אנחנו נתחיל כך: חברת הכנסת פאינה קירשנבאום, בורשבסקי, חבר הכנסת שאמה, יסמין קשת, חבר הכנסת אלקין, ראש עיריית פתח תקווה אם ירצה או נציג אחר שיתייחס לכל הנושאים, אתה אחריו וניצן הורוביץ, ואחר כך נמשיך הלאה. בבקשה גברתי.
פאינה קירשנבאום
כבוד היושב ראש, חברי הכנסת, מנכ"ל המשרד מר שושני, אורחים נכבדים, אתם יודעים, אני רואה את התופעה שקיימת בפתח תקווה כבר הרבה שנים. עוד ב-2007 היה משפט שחייב את בית הספר להחזיר ילדים. התופעה הזאת שבחודש מאי מקבלים אישורי הרשמה לבית ספר מסוים וב-31 לאוגוסט או ב-1 לספטמבר מקבלים ביטול הרשמה, אנחנו עדים לזה הרבה שנים.

אני רוצה להגיד לך: קודם כל, בוודאי ראוי היה להתחיל את דבריי מנקודה אחרת ואני מצטערת שהשר לא נמצא כי אני בטוחה שהשר עושה עבודה נפלאה, ובעצמי הייתי עדה לעבודה הסיזיפית שאתם עושים ולעזרה שאתם נותנים לכל אחד ואני מרגישה לפעמים שאפילו פניות אישיות מקבלות מענה ואוזן קשבת ואני מבקשת ממך, אדוני המנכ"ל, למסור לו את דבריי. אני יודעת שאתה יד ימינו ועוזר לו בכל דבר ולכן, הערכתי גם אליך. אבל כשהשר יושב פה ואומר דברים, ואני מאמינה לו לגמרי, אני מבינה שיש תקלה בהעברת המסרים. אני הייתי אתמול אישית בפתח תקווה, ובאמת ביקשתי להיכנס לבית ספר "גורדון", זה בית הספר הראשון שהגעתי אליו וישבתי שם עם נציגי הרשות ושמעתי שם דברים. נאמר שיש הוראה לסגור את בית הספר. ההוראה ניתנה מכיוון שבית הספר הוא ברמה חינוכית נמוכה, מכיוון שבבית ספר יש אלימות ידועה, שעוברת את כל הגבולות. מכיוון שמבחני המיצ"ב בבית ספר "גורדון" הם בין הנמוכים בפתח תקווה ולכן רוצים לסגור את בית הספר. ראיתי ילדים שרשומים בבית ספר מעבר לגדרות. שאלתי למה הם לא נכנסים לבית ספר, אמרו שבגלל האלימות של ההורים הילדים לא נכנסים לבית הספר. שאלתי למה מתחקרים ילדים בוועדה, למה לא שואלים שאלות את ההורים? אמרו שמורשים לעשות כך. עברתי עם המפקחת בבית ספר וראיתי את בית הספר. הוא נקי ומטופח למופת. נכנסנו יחד לכיתות והילדים קמו ואמרו "בוקר טוב". אני לא ראיתי שום סימן לוונדליזם, לא לאלימות ולא לשום דבר.

כשאני יצאתי החוצה קיבלתי מסמכים שמראים שההישגים של בית ספר "גורדון" הם מעל לממוצע במבחני המיצ"ב בעיר פתח תקווה ולא מהנמוכים. כשהילדים של בית ספר "גורדון" נבחנים בחטיבת הביניים של מופ"ת, רוב תלמידי בית הספר מתקבלים כאשר משאר בתי הספר, בשנה שעברה, התקבל רק ילד אחד, וגם זה אומר משהו. לכן, בדרך אני החלטתי שאולי זה המקום להיפגש עם ראש העיר. בדרך פגשתי גם את ההורים של בית ספר "נר עציון" והתברר שלמרות שכיתות א'-ה' אכן שובצו בבתי ספר אחרים, רוב הילדים נמצאים בבית כי עדין לא נקלטו בבתי ספר. לכיתות גבוהות בכלל אין עדין שיבוצים. אז זה שמוסרים לכם ואומרים שהבעיה נפתרה, וגם בפגישה נאמר לי שמתוך 18 בתי ספר סקטוריאליים בהם לומדת הקהילה האתיופית, הראשון שפוזר זה בית ספר "נר עציון", זה לא נכון להגיד את זה. בהחלט אפשר להתכסות בסיסמאות ובאמרות יפות שאין להן שום בסיס מעשי.

אז אני מבקשת מכם לבדוק, לרדת לשטח ולבחון את המצב לאמיתו ולבדוק האם המסרים שאתם מקבלים מהרשות הם אכן נכונים.

אני רוצה להגיד לך, מר שושני, ואשמח אם תיתן תשובה כי אם יש פה גם עלילות אני עוד אתבע מישהו לדין כי נאמר שמפלגת ישראל ביתנו דואגת לבית ספר "גורדון" והיא מממנת חלק מבית ספר "גורדון". אז אני מבקשת ממך להגיד האם בכלל יש אפשרות שאיזו שהיא מפלגה תממן פעילות של איזה שהוא בית ספר.
היו"ר אלכס מילר
האפשרות קיימת אבל לא אצלנו - - ולא חסרות מפלגות שיעשו את זה, אבל לא אצלנו, זה בטוח.
פאינה קירשנבאום
נכון. בית ספר "גורדון" אכן יכול להיות בית ספר לדוגמה מכיוון שזה בית ספר עם יום לימודים ארוך, עד השעה 17:00. עם ארוחת חמה בצהריים, עם הדאגה לשיעורים והשלמה בשיעורי עזר. אנחנו היום נמצאים אולי בשיאה או בסיומה של המהפכה החברתית, ואנחנו מרגישים את הצורך וכולנו עדים לצורך של האנשים לעזור לצאת לעבודה. אני חושבת שאם רוב בתי הספר היו מספקים את השירות של יום לימודים ארוך, ומאפשרים להורים, לאימהות, ללכת בשקט לעבודה ולדעת שמישהו עוזר לילדים לעשות שיעורים, שמישהו דואג להם לארוחה חמה, רובנו יכולנו להמשיך לעבוד בשקט ולא לדאוג בשעה 13:00 או 14:00 מה קורה עם הילד, אם הגיע הביתה. אנחנו כולנו זוכרים את המושג של הילדים עם המפתח על הצוואר, ואני לא הייתי רוצה לראות את זה. אז במקום להפוך את זה לדוגמה, להכניס את זה בשאר בתי הספר ולסגור את בית הספר הזה כי הוא בית ספר ייעודי ולא רוצים לתת דוגמה לבתי ספר אחרים, אני חושבת שזה לא המקום ולא הזמן.

מכיוון שאני יודעת את העבודה הרצינית שלכם, אני לא אוכל להישאר, אני חייבת לצאת. אני אקרא בפרוטוקולים ואני אתעדכן אבל אשמח מאוד לקבל תשובות. תודה רבה לך.
היו"ר אלכס מילר
תודה גברתי. מי מדבר מטעם בית ספר "גורדון"?
יוסי בר
צהרים טובים כנסת נכבדה. כבוד המנכ"ל, היושב ראש אלכס מילר, מוזמנים נכבדים, ראש העיר, אני יוסי בר, יושב ראש ועד ההורים של בית ספר "גורדון". לסיכום שנת 2010 עם ראש העיר והרשות להגדיר אזורי רישום, גנאדי יציג את הסיכומים שהיו לו.
היו"ר אלכס מילר
זה לא עוזר לנו.
יוסי בר
בתחילת 2011, בוועדת החינוך של הכנסת הוחלט כך: לאחר דיון בעתיד בית ספר "גורדון" ולאחר תוצאות המיצ"ב, המשקף את רמת הלימודים, הוא ב-10 נקודות מעל לממוצע, ולמרות קשיים תקציביים מצד משרד החינוך, מינהל החינוך ועיריית פתח תקווה, בבית ספר למדו בפועל 270 תלמידים, והחישוב בפועל היה לפי 220 תלמידים. זה חוזר על עצמו במהלך 3 השנים האחרונות. העירייה במתכוון, באופן שיטתי, מנפיקה אישורי תלמידים ל"גורדון" רק לאחר הצגת מצבת במשרד החינוך, במטרה מתמדת לייבש את המקורות הכספיים של בית ספר "גורדון" ולגרום לקריסתו. בנוסף, ממשיכה העירייה רישום, כביכול, בלי להגדיר בצורה שווה אזורי רישום כמו כל בית ספר במדינה ובעיר.

לבית ספר "גורדון" היו נותנים מספר רחובות בודדים, שהם גם ברישום לבתי ספר סמוכים "עין גנים" ו"שמעוני". יש צילום של חוברת של רישום עירוני, שבו רשימת כל בתי הספר בעיר חוץ מ"גורדון" וכן, "גורדון" מופיע למטה בכוכבית כאפשרות לשני בתי הספר האחרים, וזו הוכחה נוספת לטיעונים שלנו, על מגמת העירייה לחסל ולסגור את "גורדון".

בפועל, נרשמו כ-70 תלמידים לכיתה א'. הוגשו בקשות העברה ל-20 תלמידים לכיתות ב'-ו' מבתי ספר אחרים, מסיבות של אח, אחות, קרבה וסיבות שונות. מינהל החינוך ראה את תוצאות הרישום והחליט בכל דרך למנוע את הרישום. תלמידים שאושרו על ידי העירייה קיבלו ב-31.8 על ידי שליח מכתב ביטול מהסיבה שבשל מיעוט נרשמים לא תפתח כיתה א' בבית ספר "גורדון".

בנוסף, יש קבוצת תלמידים שבסוף חודש יולי קיבלו מכתב העברה לבית ספר "גורדון" בתנאי שיהיו מספיק נרשמים לכיתה א'. - -
זבולון אורלב
סליחה, מתוך ה-70 תלמידים, כמה מאזור הרישום וכמה מבחוץ?
קריאה
אין איזור רישום, איך אפשר להגדיר? תסתכל איך זה נראה.
זבולון אורלב
הם יודעים היטב מה אני שואל.
יוסי בר
לפי מה שהעירייה טוענת, ואני שמעתי, אזור רישום זה 13 ילדים, 18 ילדים, כאשר בפועל לכיתה א' יש סדר גודל של 70 ילדים. זה מצביע על שיטתיות העירייה להצביע על כמות נרשמים נמוכה מאוד ולסגור את בית ספר "גורדון".
מרינה סולודקין
יש לכם מבנה טוב? מבנה בית הספר טוב?
יוסי בר
מצוין.
מרינה סולודקין
אולי רוצים להעביר את המבנה למישהו? אולי שמעת משהו?
יוסי בר
אם נחיה משמועות נשמע פה, במועצה הקטנה הזאת, 200 גרסאות אבל יש דיבורים, אני לא מוסמך להגיד, אני לא עשיתי את ההסכמים.
מרינה סולודקין
כי בבית שמש זה היה סיפור, בית ספר חילוני לחרדים. אולי זה אותו סיפור?
היו"ר אלכס מילר
חברת הכנסת סולודקין, את מובילה אותו להגיד משהו שהוא יכול להצטער עליו. לך יש חסינות ולו לא. אני מציע שאם את שומעת, את יכולה להגיד את זה אבל הוא לא.
יוסי בר
- - - כנסת נכבדה, רציתי לשתף אתכם בהשתלשלות האירועים בפתיחת שנת הלימודים. עיריית פתח תקווה, ראש העיר, סגן ראש העיר, מינהל החינוך, סיגלית הלל, לאחר שחזרו וביטלו את האישורים, לא משנה אם החליטו לחסל או לא לחסל, הורים שרשמו את ילדיהם לבית ספר "גורדון" וקיבלו את הביטול לשנת הלימודים לאחר שהכינו ציוד, ספרים, תלבושת עם סמל בית ספר, לצהרון, לחוגים, קיבלו את שוק חייהם והופיעו בכל זאת בפתח בית הספר בצורה תרבותית, בתקווה שרוע הגזירה תבוטל וגם הילדים יוכלו להיכלל בבית הספר.

1.9.2011 – פתיחת שנת הלימודים הארצית במדינת ישראל. הופיעו בפתח בית הספר הגברת סיגלית הלל, עובדי עירייה, שוטרי העירייה, שיטור קהילתי, 20 שוטרי ימ"מ ממשטרת ישראל, סגרו את השער, עומדים בפתח בית הספר ועושים סלקציה, מכניסים ילדים לפי רשימה. בתקשורת, בכל הערוצים, עיריית פתח תקווה, עובדיה, כולל ראש ועד ההורים העירוני, ממשיכים: בית חינוך זה גטו רוסי. אני הייתי בישיבה ושמעתי את זה, בישיבת מועצת ועד הורים, יומיים לפני פתיחת שנת הלימודים. באנו לשכנע. שני שליש מוועדי ההורים היו כאשר 90% הצביעו לסגירת בית ספר "גורדון". מחוץ לכתוב אני אומר לכם: אחת קמה, מבית ספר "אמיר" ואמרה: בית ספר "גורדון" זה אחד מבתי הספר הכי טובים בעיר. למה שהבן שלי לא יקבל תנאים כאלה, מה האפליה הזאת? השני קם ואמר: בבית הספר שלי אין צהרים, למה יש ב"גורדון"? אנחנו גם אנשים עובדים. שיסגרו כי כולם שווים בעיר. זה אולי נכון אבל אנחנו הורים שדואגים לילדים שלנו והעירייה היא שצריכה לדאוג לילדים של כל העיר וצריכים לשבת ולדבר. אולי לעשות יום לימודים ארוך. אני לא יודע, לא אני אמור להחליט את זה, אני רק מוחה.

- - עשתה סלקציה לפי רשימה. בתקשורת, בכל הערוצים, עיריית פתח התקווה, עובדיה, יושב ראש ועד העובדים העירוני ממשיכים: בית חינוך זה גטו רוסי, ובנוסף מצהירה בפומבי: לבית ספר זה לא מגיע טקס פתיחת שנת הלימודים. מדינת ישראל מצהירה, טקס פתיחה, יום חגיגי למדינה, זה לא חג זר. בכל מדינת ישראל, ב"גורדון" אין פתיחת שנת הלימודים.
מרינה סולודקין
חבר'ה, זו רדיפה של בית הספר.
יוסי בר
אני רק מוחה על מה שאני רואה. אנחנו לא אזרחי המדינה? מי אנחנו? איזו גזענות נולדה פה בין עמנו. בפתח בית הספר נוצר בלגן וחוסר ודאות תוך דחיפות ואלימות מילולית. הורים היו אמורי להביא את ילדיהם ביום שמח זה. אנשי העיר משתמשים בכוח, בשיטור המדינה נגדינו כגבירים, כאילו הם מעל למדינה.

יום ראשון, 4.9, יום שלישי ללימודים: אותה גברת, אותה סלקציה. הפעם הילדים הוכנסו לכיתות צד, ללא מורים, בטענה שלא מגיע להם ללמוד. אני שמעתי את זה. בחצר בית הספר מר שמחון מצהיר בפומבי "על גופתי המתה אני סוגר את הגטו הרוסי הזה." מי גזען? אני שואל: לאן הגענו?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
זה אמיתי או שאני צריכה להתעורר?
יוסי בר
יום שני, 5.9. מחריף המצב. מכניסים את כל ילדי בית הספר מ-א' עד ו' לצד האחורי של בית הספר. יש שם כניסה צדדית לבלוק. מכניסה צדדית מכניסים את הילדים המאושרים לבית הספר לפי רשימה כצאן לטווח. הורים - -
קריאות
קח את המלים בחזרה, זה לא מכובד.
זבולון אורלב
כדאי שתיזהר בדבריך.
יוסי בר
אני מביע מחאה בסך הכל.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
זאת התחושה שהוא מרגיש, חבר הכנסת אורלב. ככה הוא מרגיש.
זבולון אורלב
אני מציע שאת המלים כצאן לטווח - -
יוסי בר
אני גדלתי פה, במדינה, ועברנו משהו יותר גרוע.
זבולון אורלב
אני גדלתי כמוך ואני מציע לך שאם יש לך דברים תאמר אותם בלי שום צנזורה אבל אני מציע שתיזהר בדבריך.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אבל להשתמש בביטוי שבית ספר זה גטו, זה מותר? אז מי שמדבר על גטו לא יודע מה זה גטו. שילמד קצת היסטוריה ויבין מה זה גטו.
יוסי בר
זה אוכל אותי בפנים. - - את שאר הילדים מעבירים מעבר לגדר לרחוב. הורים לקחו את הילדים לבית עולה למשמורת עד שיבואו הוריהם ממקום העבודה.

כנסת נכבדה, שואה אחת בני עמנו עברו לפני 70 שנה. רצוי שהמדינה - -
יצחק אוחיון
על מה הוא מדבר?
קריאה
תוציאו אותו.
יוסי בר
אני אזרח מדינת ישראל, ילדיי נולדו כאן. אנחנו נלחמים למען ילדינו לעתיד טוב יותר. זה הכל.
היו"ר אלכס מילר
תודה. חבר הכנסת שאמה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אני לא שומעת מבטא רוסי אצלך, נכון?
יוסי בר
אני ישראלי, הורי דור שביעי בארץ.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
רק רציתי לדעת כי חשבתי שאולי רק אני לא שומעת...
כרמל שאמה
תודה רבה אדוני היושב ראש. חברי הכנסת, כבוד המנכ"ל, כולנו עדים לעבודה הנהדרת שנעשית בשנתיים וחצי האחרונות במשרד החינוך ולתוצאות ולפירות שאנחנו וילדינו מתחילים לקטוף, אבל כל זה שווה לכפרות אם יש ילדים ש-10 ימים אחרי תחילת שנת הלימודים, אין להם מקום ללמוד. זה לא שאין להם מקום כי יש בעיה של בינוי, יש בעיה של תקציב או יש בעיה כללית. זו בעיה של גזענות לשמה בישראל 2011. אני הייתי לפני שנתיים בפתיחת שנת הלימודים בפתח תקווה, בסיבוב הקודם, באחד מבתי הספר, כדי לוודא קליטה של ילדים שהוריהם יוצאי אתיופיה וראיתי שבכלל אין שום בעיה בין הילדים. הילדים מגיעים לכיתה ותוך 5 דקות משתלבים עם ילדים, לא משנה מאיזה מוצא, איפה נולדו, פשוט הרמוניה שלמה. הבעיה היא דווקא אצל הבוגרים, למרות שאומרים שהילדים זה אכזר מסתבר שהבוגרים הוא עם הרבה יותר אכזר. אני חושב שזה מקרה לא קונבנציונאלי וצריך לטפל בו באמצעים לא קונבנציונאליים.

בית ספר בתהליכים אחרים, הממשלה יודעת להפקיע סמכויות, אם זה משלטון מקומי ואם זה מפקידים שלא מבצעים את תפקידם ובחלוף מועד מסוים, פשוט משרד החינוך צריך להחליט על שיבוץ ומי ושלא מבצע את השיבוץ, לקבוע את זה כעבירה פלילית, לא פחות ולא יותר. אי אפשר לאכוף את זה כי הפינג-פונג הזה בין כולם, ואני מבין שיש פה המון אינטרסים ואני בכלל לא נכנס לאינטרסים כי אני באמת מסתכל ממעוף ציפור על הענין הזה מלמעלה. אני לא מעורב בשום אחד מהפלגים או מהאינטרסים שנמצאים כאן, מסביב לשולחן. אני יודע שזה דבר הכי משפיל, הכי פוגע, הכי רע לא רק לילדים האלה אלא לכולנו, שיש ילדים שבגלל, אני לא רוצה להגיד בגלל מה, בגלל זה לא מוכנים לקבל אותם ללימודים.

לכן, אני אומר שכל הדיבורים האלה, אנחנו כבר הרבה זמן אחרי זמן הדיבורים וצריך להיות זמן של מעשים ומעשים חריפים כי המצב הזה הוא מצב שמכתים את כולנו, את מדינת ישראל, את החברה הישראלית, ושאנשים יוצאים לרחובות, מאות אלפים, על צדק חברתי בגלל מחיר של קוטג' ומחיר של דלק ומחיר של דירה, זה חשוב מאוד ואני תומך במחאה אבל בגלל שהצדק החברתי הזה פה, ואין יותר צדק חברתי מדבר כזה, אין לו עלות כספית או אין לו משמעויות כספיות הוא יכול להימרח ולהימשך, אני אומר לך, אדוני המנכ"ל, לא הייתי עוזב את העיר פתח תקווה והייתי ישן שם עד שהבעיה הזאת היתה נפתרת. הייתי מזעזע את האנשים האלה בצורה כזאת שהם לא היו ישנים בלילה, למי שאחראי לכך. הייתי מפעיל את כל מה שאפשר, כולל אמצעים מחוץ למשרד החינוך, כולל תביעות אישיות, כולל תביעות בנזיקין. הייתי נותן לאנשים האלה להרגיש מה זה שמשהו רודף אותך ומשהו מאיים עליך, כי זה מה שמרגישים הילדים האלה, זה מה שמרגישים ההורים שלהם, ואם אנחנו לא יודעים לפתור את זה בצורה מהירה, אנחנו מערכת כושלת. תודה רבה.
היו"ר אלכס מילר
תודה לאדוני. יסמין, בבקשה.
יסמין קשת
אני עורכת דין. אני יועצת משפטית של ארגון "טבקה", שפועל למען קהילת יוצאי אתיופיה. קודם כל, אני רוצה לברך את יושב ראש הוועדה שכינסת את הדיון החשוב הזה והבוער במיידי, שלא היה מתוכנן בסדר היום, ואת הוועדה ואת השר והמנכ"ל שראו לנכון להגיע אישית כי זה באמת מאוד חשוב וגם רואים שהענין הזה חשוב להם, הנושא של האינטגרציה, הפיזור, נגד מדיניות של מכסות שהיתה קיימת. עם זאת, המילה הזאת לא נאמרה פה ואני חושבת שזה חשוב לשים את הדגש שההפרדה שנוצרה בבתי הספר ברחבי הארץ ו"נר עציון" הוא דוגמה מאוד מאוד טובה, זה לא קרה במקרה. זו הסללה, זה דבר שנדון ו"טבקה" יזמה דיון כזה בוועדת הקליטה עם חבר הכנסת דנון. יש פה הסללה מכוונת, יש פה יד מכוונת של הרשויות. דיבר על זה השר, על כך שהוא ביקש למנוע הסעות מאזורים מרוחקים של ילדים יוצאי אתיופיה לבית ספר "נר עציון" כדי ליצור ריכוז של בית ספר של יוצאי אתיופיה. יש פה איזה ניסיון לעקוף את פסק הדין שיצא בבג"ץ, שגם אותו הזכיר השר, הבג"ץ ש"טבקה" הגישה נגד שרת החינוך עוד בזמנו, בקיץ 2008, כשאז ממש ישבו ילדים בבית. כל ה-1 בספטמבר עשרות ילדים יוצאי אתיופיה ישבו בבית כי בתי ספר, בעיקר פרטיים, לא רצו לקלוט אותם ואנחנו ביקשנו שיהיו סנקציות תקציביות ובאמת השר דיבר על זה. אני חושבת שזאת הדרך היחידה כי מדובר בכספי הציבור, זה כספים שלנו, של משלמי המסים, ולא צריך לשלם אותם לבתי ספר שמסרבים לקלוט מטעמים גזעניים. לכן, קודם כל צריך לשים לב למה בכלל נוצרו בתי הספר האלה.

עכשיו אני אעבור להחלטת הסגירה: אנחנו, כעיקרון, מתנגדים לפתרון הזה של סגירה של בתי ספר שבהם יש רוב או ב"נר עציון" זה כמעט היה כל התלמידים יוצאי אתיופיה למעט שניים בשלב מסוים ורוב הזמן אחד. אנחנו חושבים שאם כבר סגירה, אז סגירה הדרגתית כמו שהשר הציע בהתחלה. לסגור קודם כל את כיתה א' ולאט לאט, בלי לזעזע את המערכת היא נכונה יותר.
היו"ר אלכס מילר
ההורים חשבו אחרת, עד כמה שאני שמעתי.
יסמין קשת
אז זהו, זה דבר שאני תוהה אם ההורים חשבו אחרת, אם עכשיו ילדים יושבים בבית. אני קיבלתי בבוקר נתון, אתמול דיברו על 160 והיום 66 תלמידים שעדין יושבים בבית בלי שיבוץ ולא לומדים בבית ספר. יש 36 הורים של ילדים בין כיתות ג' ל-ה', שההורים מסרבים לשיבוצים שקיבלו. יש 12 ששובצו לבית ספר "נחלים", שזה בית ספר שהגישה אליו מאוד קשה. אי אפשר להגיע בתחבורה ציבורית ואם ילד לא מרגיש טוב או מפספס את ההסעה אין להורים איך להביא אותו. מתוכם 6 הורים מסרבים ואני הבנתי גם, שחלק מהסירובים זה על רקע של כיתות נפרדות שעומדות לקום בבתי ספר. אז מה עשינו? סגרנו את בית הספר שהיווה מן גטו, מילה שלא רצו להזכיר פה, אבל היווה בית ספר נפרד של שחורים, ובסוף אנחנו עוברים לכיתות נפרדות אז באמת לא עשינו שום דבר.

הדבר החשוב ביותר, אני חושבת שבסגירה של בית ספר בבת אחת יש איזה מסר שלילי לילדים. אתם, אתכם צריכים לפזר, אתם לא מספיק טובים. גם ככה הרמה בבית הספר לא היתה מספיק טובה ואני חושבת שבחשיבה לעתיד צריך לחשוב איך להשקיע, איך לווסת את מדיניות הרישום בצורה כזאת שמצב כזה לא יקרה. אני חושבת שהשר הזכיר את הדברים וחשוב להבא לא לנהוג בצורה כזאת. גם כאן, כשעדין אנחנו רק בתחילת שנת הלימודים, הדבר נעשה ברגע האחרון שזה דבר פסול. אנחנו פנינו לשר כבר בתחילת הקיץ, שיש בעיה בבית הספר "נר עציון". אנחנו יודעים כבר כמה שנים שבעקבות פסק הדין בבג"ץ שהגשנו כבר בקיץ 2008 נוצר הריכוז הזה. פשוט היו באופן אוטומטי מפנים את כל הילדים יוצאי אתיופיה לבית הספר הזה. זה דבר שהוא לא נכון וזו אחריות של משרד החינוך לדאוג לכך שהעירייה ממש תבצע שימוע לכל ההורים, במיוחד אלה שיושבים בבית אבל גם אלה שסירבו לקבל שיבוצים, אז למעשה גם הם יושבים בבית. אם למעלה מ-40% מהתלמידים עדין מעוניינים ללמוד ב"נר עציון", כנראה שצריך להשאיר השנה את בית הספר הזה, לפחות השנה, ולפעול בצורה יותר מדורגת - -
קריאות
סגרו אותו.
היו"ר אלכס מילר
סליחה, מה קרה? אדם אומר את עמדתו. זה לא קובע את מה שצריך להיות לא לכאן ולא לכאן. כל אחד מדבר בשמו ובשם הארגון שלו. זה לא החלטה וזה לא המלצה וצריך להקשיב ולא להתייחס לכל דבר שנאמר כאן.
יסמין קשת
אני רוצה גם לציין שהדברים קרו ברגע האחרון, שזה באמת דבר שלילי וזו אחריות מאוד חשובה של משרד החינוך לפקח בצורה צמודה, כמו שדיבר חבר הכנסת שאמה, שאין כיתות נפרדות, שהמדיניות של אזורי רישום, אחרי הבג"ץ שהיה בזמנו בענין בוגלה, כשביטלו את המכסות קבעו שליוצאי אתיופיה אין אזורי רישום ולא מחילים את זה. לא מחילים את זה בעיריית פתח תקווה ולא בעיריות אחרות, אם בכלל יודעים על זה בעיריות, ולדאוג שיחילו את זה, שלא יהיה מצב שמסרבים להורים שרוצים אינטגרציה ומכריחים אותם ללכת לבית ספר מסוים.

וכמובן, מה שדובר פה על תקציב. תקציב צריך לסגור ברגע שבית ספר מסרב לקבל, זה דבר שגם אם הוא לא נקבע בתקנות, כמו שביקשנו בבג"ץ, יש סמכות לשר ואני חושבת שהשר לא צריך להסס להפעיל אותה.

הייתי רוצה שעומר, אם אפשר, ישלים כמה נתונים לגבי הנתונים שדיברנו עליהם היום.
עומר טיאצו
אני מעמותת "טבקה". אני מברך על כך שהשר היה פה ואדוני היושב ראש, אתה מוביל את המהלך הזה. אני באופן אישי די עצוב ולא שמח כל שנה או כל חצי שנה להפגין בגלל בעיות חינוך. בגלל שיוצאו אתיופיה, לא יכולים לקבל אותם איך שהם בתוך בית הספר. אני יכול להגיד לראש העיר פתח תקווה, אני אצלו ביומן קבוע. בכל שנה בחופש הגדול אני אמור להפגין שם. תבינו, כל שנה וכל פעם אותה בעיה. הבעיות לא השתנו. אותם ילדים, יוצאי אתיופיה, שרוצים להשתלב, בתי הספר לא מוכנים לקבל. ומי משלם לבית הספר הזה? לא אתה אלא אנחנו, האנשים שמשלמים מסים. אני אומר לכם, תדמיינו לעצמכם ילדים קטנים, איך אנחנו רוצים לראות אותם, שונאי ישראל? בגלל שהם שחורים לא מקבלים אותם לתוך בית הספר? ומה עושים? - -
מרינה סולודקין
או לבנים, לא רק שחורים...
עומר טיאצו
הרשות בפתח תקווה החליטה: אנחנו עושים הפגנה ומאחורי הקלעים מתחבאים, אין תשובות ואין מענה ואף אחד לא בא למשא ומתן ולא בא לשאול מה קורה בישוב שלי. אני בטוח שגם בשנה הבאה יהיו אותן בעיות למרות שהוא חושב שלא, כי לא מתערבים, לא יורדים לשטח. אתן לכם דוגמה: בהפגנה שאלתי איזה הורה, הרי הרישום האזורי התבטל, מדוע אתם לא הולכים לבית הספר להירשם? אומרים לי: אנחנו מגיעי לבית ספר, מקבלים אישור וכשמגיעים להנהלת העירייה אומרים להם:לא, אין מקום שם. כביכול מנסים לשמר וליצור את הגטאות האלה ואת ההפרדות האלה. אם אנחנו מסתכלים לטווח הארוך, אני חושב שזה לא טוב לילדים יוצאי אתיופיה וגם לא טוב לחברה הישראלית בכלל.

אגיד לך עוד משהו: גם בתי הספר האלה, שנפתחו ליוצאי אתיופיה, ברובם הם מורים חלשים. המורים עושים מה שהם רוצים ויש סטיגמה. הם חלשים אז הבעיה אצלך ולא אצלי. משרד החינוך לא מפקח ואגיד לכם: בעיר מסוימת שטיפלתי בשנה שעברה, 30 ילדים רצו להשתלב אז המנהל אומר לי... הלכתי אתו עם ההורים לפגישה ואמרתי לו: תעביר את ה-30 ילדים. הוא אומר לי: עומר, אם אני אעביר את ה-30 האלה, כל התלמידים ירצו לעזוב ובסוף לא תהיה לי עבודה. לכן, מנסים לשמר והמנהל הזה בתוך שבוע התפטר כי מבחן המיצ"ב נתן להם כל מיני תשובות על מנת להגדיל את איכות הילדים ולא את איכות ההוראה. אחד הדברים שצריכים לדרוש זה פיקוח צמוד של בתי הספר. קיימים 18 בתי ספר, שישקיעו בחינוך, ישקיעו במורים טובים, זאת לא הבעיה ביוצאי אתיופיה. דבר נוסף: לא להפנות את בתי הספר האלה להסללה. הכיוון פה, אני לא יודע מה משרד החינוך עושה בנושא הזה, כל הזמן יש בעיה בחינוך באור יהודה, באור עקיבא, איפה שנמצאים יוצאי אתיופיה אבל משרד החינוך לפעמים, אבל שר החינוך מעורב בזה קצת. בשנים הקודמות בכלל, כל שנה או כל חודש היתה כתבה על יוצאי אתיופיה.

1. לא לעשות את ההסללה הזאת אלא לשלב אותם. עולה חדש שמגיע, אחרי כמה חודשים הוא כבר דובר עברית - -
היו"ר אלכס מילר
נא לסיים.
עומר טיאצו
בנוסף לזה, ההפניה לחינוך מיוחד: היום לא מדובר על זה אבל זה הזמן לדבר. אחוז הילדים ששולחים אותם לחינוך מיוחד, מה הקטע? אומרים לי: שמע, ישנה בעיה תקציבית. אז למי שיש קושי מסוים, במקום לתת לו תגבור, שולחים אותו לחינוך מיוחד. הרבה פעמים זה טעויות מחרידות שיש.
היו"ר אלכס מילר
אדוני, ועדת החינוך דנה כבר על הנושא הזה ויש לנו מסקנות.
עומר טיאצו
גם הפנימיות שלכם. אני למדתי בפנימיות, בשנת 90 שלחו אותנו לפנימיות כמו בני ערובה וחשבתי שזה הופסק אבל עדין שולחים אותם לפנימיות ונוצרות פנימיות נפרדות לעולי אתיופיה וקצת רוסים.
היו"ר אלכס מילר
תודה. חבר הכנסת אלקין, בבקשה.
זאב אלקין
תודה רבה אדוני היושב ראש. אדוני המנכ"ל, חבריי חברי הכנסת, קודם כל, אני אפתח במשהו, אדוני המנכ"ל, זה נוגע אליך ונוגע למה שהשר אמר. אני מבין שאתם במצב לא פשוט כי משרד לא יכול לנהל את עצמו לפי רצונם של ההורים ומצד שני, יש את מבחן התוצאה. במבחן התוצאה זה ברור שכרגע יש בעיה כי קבוצה גדולה מאוד של ההורים לא מרוצים. לכן, ברור לי גם שההתנהלות שלכם מול ההורים היא דרך הרשות המקומית ואני תכף אתייחס לזה, אני חושב ששם עיקר הכשל אבל יחד עם עמידה כזאת, שלא ניתן שיכתיבו לנו, חשוב מאוד שתחפשו את הדרך לפתור את הבעיה כי עמידה איתנה כנגד הכתבה זה לא פתרון לבעיה. אני מבין את המשרד שלא יכול לשנות את עצמו לפני הרצון של כל הורה אבל ברור שיש פה בעיה קבוצתית ולא בעיה פרטנית. הניסיון לגשת אליה בצורה של בעיה פרטנית, איפה שהחלטנו – החלטנו, ואיפה שלא החלטנו – לא נשנה את דעתנו, אני לא חושב שזה ייקח אותנו רחוק.

הערה כללית שנייה, לפני שאתייחס למקרה הפרטני: אני חושב שכל הדיון הזה, ולצערי זו לא פעם ראשונה ולא אחרונה ולא רק בפתח תקווה. אני זוכר ויכוחים דומים גם לגבי מקומות אחרים שהיו. היה בזמנו סיפור בכפר-סבא, בית שמש - -
היו"ר אלכס מילר
קרית אתא. לא חסר...
זאב אלקין
אפשר להמשיך את הרשימה. אדוני היושב ראש ואדוני המנכ"ל, הישיבה הזאת מוכיחה בעיניי פעם נוספת עד כמה חשוב לזרז כל שינוי מהותי בכלל בכל המערכת, וביטול שיטת הרישום, ביטול אזורי הרישום. בעיני זו גישה לא נכונה, אני אומר את זה כבר הרבה שנים. אני חושב שאין שום סיבה להפוך הורים וילדים לעבדים נרצעים של בית ספר מסוים - -
היו"ר אלכס מילר
דרך אגב, אדוני יושב ראש הקואליציה, כיושב ראש הקואליציה אדוני יודע שהנושא הזה נמצא בהסכמים קואליציוניים בין ישראל ביתנו לליכוד, על מתן אפשרות יותר גדולה להורים לבחור את מקום הלימודים של הילדים שלהם.
שמשון שושני
יש על זה החלטת ממשלה אבל אנחנו הולכים לניסוי. בשנה הבאה, על פי החלטת הרשויות - -
היו"ר אלכס מילר
רגע, פתח תקווה נמצאת בתוך הפיילוט או לא? לפי המצב שאנחנו נמצאים כאן היום אז לא...
זאב אלקין
לפי גישתו של ראש העיר, לא נראה לי שהיא תתנדב להיות בפיילוט אבל תכף אדבר על זה. אני יודע שאתם הולכים לפיילוט, שמשון, זה היה פה בדיון בשבוע שעבר אבל אני חושב שצריך לזרז את התהליך הזה כי הרי זה לא סוד שיש החלטת ממשלה לפני כמה שנים בכלל ללכת באופן גורף לביטול שיטת רישום. היא הוקפאה, היא לא בוטלה - -
שמשון שושני
לא היתה אף פעם החלטה כזאת - -
זאב אלקין
זה היה בחוק ההסדרים ויצא משם, והוצאתם את זה בצדק מחוק ההסדרים כי זאת לא דרך לקבל החלטה כזאת עקרונית. אבל מצד שני, נראה לי שהולכים פה לאט מדי. אם נצליח להביא לשינוי המהותי הזה, בכלל לא נהיה בויכוחים האלה בין ההורים לרשות המקומית למשרד החינוך. ההורים יחליטו איפה שהילד ילמד. יש לא מעט מדינות שמיישמות את זה בהצלחה. יש את שיטת הוואוצ'רים בסקנדינביה, שמעבירה להורה - -
זבולון אורלב
אוי ואבוי. את שיטת הוואוצ'רים להביא לישראל?
זאב אלקין
כן, למה לא?
זבולון אורלב
בעיניי זה הרס מערכת החינוך, זה סגרגציה נוראה.
זאב אלקין
היום יש סגרגציה. תסתכל מה קורה, תסתכל על המקרים האלה. למה שהמערכת תאנוס את ההורים ותגיד להם איפה הילד שלהם ילמד?
זבולון אורלב
אני בעד הרחבת אזורי רישום אבל לא בעד וואוצ'רים.
זאב אלקין
אבל בסוף בסוף, במהות של הבעיה, אם אתה לא משנה את השיטה ולא מעביר את ההחלטה להורה אז עדין הויכוחים והמלחמות האלה יימשכו, וחבל. ההורים היום במדינת ישראל מספיק בוגרים כדי להחליט יחד עם הילדים שלהם איפה טוב שהילדים האלה ילמדו. המימון הממשלתי ילך אחרי החלטת ההורה ולא כאיזו שהיא הכתבה של המערכת, שחושבת שהיא יודעת יותר טוב מכולם איפה הילד ילמד. עד שלא נשנה את זה, בעיות מהסוג הזה יחזרו על עצמן.

לגבי הענין הפרטני, ואני אתייחס בעיקר לנושא של בית ספר "גורדון": אני חושב, אדוני המנכ"ל, שכאן ההתנהלות הרגילה במסגרת המשפטית הקיימת, ושוב, אני הדגשתי שלדעתי צריך לשנות אותה אבל יש כרגע חוק של אזורי רישום ואין מה לעשות אבל ההתנהלות במסגרת המשפטית הקיימת מלמדת על כך שזה בדיוק המקרה הקלאסי שמשרד החינוך צריך להתערב, במסגרת הסמכויות שיש לו. הרי הערר בסוף הולך אליכם, אדוני המנכ"ל. במצב רגיל, אני יכול להבין את הנטייה של המשרד להתערב כמה שפחות בהחלטת הרשות המקומית, זה הגיוני. גם אין לכם בדרך כלל כלים להעריך אם החלטת הרשות היתה נכונה או לא אבל זה נכון במצב רגיל, כשרשות מקומית פועלת בסדר רגיל, נורמאלי, ואין פה חשש לאיזה שהוא רצון שרואה מול העיניים שלו את גורלו של בית הספר ולא את גורלו של התלמיד הספציפי.

במקרה הזה, אין ספק שהרשות רוצה לסגור את בית הספר. השיקולים, בטח נשמע מראש העיר מה הסיבות לכך או מנציגיו אבל כשאתה מסתכל על הנתונים, אתם אמרתם, הרשות בלי להגיע אתכם לסיכום מחליטה לסגור הרשמה. זה הרי לא דבר שגרתי, זה לא קורה כל יום. אם עושים את זה מאחורי גבכם ובלי סיכום אתכם, אז היו להם סיבות טובות לעשות את זה - -
היו"ר אלכס מילר
דרך אגב, התכוננו מראש בשביל שזה יהיה - -
זאב אלקין
ולכן, ברגע שזה מה שעושים, רק המקרה הזה לבדו. אני תכף אביא עוד סימוכין לטענה שלי אבל רק המקרה הזה לבדו מלמד על כך שאם זה מה שקרה, כל בקשה לשינוי רישום שמגיעה אליכם, צריך להתייחס לזה בקפידה יתרה ולנסות ללכת לקראת ההורים כי אין כאן תום לב של הרשות. יש כאן רצון לחסל בית ספר שגובר על הרצון ללכת לטובת התלמידים ולכן, במצב כזה לשמוע שאחוז כל כך קטן מבקשות לאזור רישום הן אלה שנענו על ידכם, בעיניי זו סיבה שתיקחו את זה לשיקול חוזר ותסתכלו על זה מתוך ההקשר הזה, הספציפי, של מה שקרה שם. למעשה, תפתחו את כל הסוגיה מאפס כי השלב הראשוני הזה של החלטת הרשות, לדעתי תום לב זה דבר אחרון שהיה שם.

זה לא רק בהחלטה הזאת לסגור בית ספר, גם כשאני מסתכל על חוברת הרישום. אתה בטח ראית את זה גם, אדוני המנכ"ל. בחוברת הרישום אין בית ספר "גורדון", כבר מישהו החליט לסגור אותו. צריך לקרוא בכוכבית למטה ולגלות שהוא בכלל עוד קיים.
היו"ר אלכס מילר
אדוני, אם היית מגיע עם הילדים שלך לרשום אותם לבית ספר במקום מגוריך והיו נותנים לך אפשרויות בחירה והיית רואה איזה בית ספר למטה, בכוכבית, האם אדוני היה רושם לשם את הילדים שלו?
זאב אלקין
בוודאי שלו. אני לא בטוח שבכלל הייתי רואה את הכוכבית הזאת. הרי אחד מהשניים: אם מתייחסים לבית ספר כמו שהתייחסו אליו שנים רבות. לזה לא התייחסתם, לא השר ולא אתה. שנים רבות אפשרו לילדים שלא היו באזור הרישום ללכת לשם ולהירשם שם. אז אם זה אופיו של בית הספר ועל זה הוא מתבסס וזאת השיטה העיקרית, ואז אומרים בכוכבית שיש גם באזור הזה, זה נחשב בית ספר באזור רישום, אני יכול להבין את זה, זה בסדר, זה הוגן. אם בית ספר בפועל מתפקד כמעין על-אזורי כזה, ויש לו גם איזה שיוך לאזור רישום מסוים ששם הוא גם חייב לקבל תלמידים שרוצים ללכת לשם, בשונה מהמקרה של אזורים אחרים אז אני יכול להבין את זה, אז באמת רושמים אותו בכוכבית. אבל אם הוא כמו כולם, אם הוא בית ספר רגיל של אזור רישום, מה הסיבה שהוא לא מופיע? זבולון, אני לא יודע אם ראית את טבלת ההרשמה הזאת, הוא לא שם, לא קיים.

על מה זה מלמד? שכנראה שבער למישהו שלא ירשמו לשם תלמידים. ברגע שזה נכשל, אז מפעילים את השיטה השנייה של הסגירה. ברגע שזה נכשל, אז שולחים משטרה לבית הספר. אני תוהה עד כמה אפשר ללכת. יש איזה שהוא שלב, אדוני ראש העיר, שהייתם צריכים להגיד ושוב, אני לא מבין עד היום מה הנימוקים. מה רע לכם כל כך עם בית ספר "גורדון", שאתם מוכנים ללכת עם ראש בקיר כנגד האוכלוסייה של העיר שלך - -
מרינה סולודקין
למה אתה לא מבין? גטו רוסי. אנחנו כל הזמן קוראים בעיתונות שזה גטו רוסי.
זאב אלקין
תודה על העזרה, מרינה. אני מסכם, אדוני היושב ראש. אני לא יודע מה הנימוקים. אם מרינה צודקת ויש פה מעין שנאה כזאת לקהילה של דוברי רוסית וגם אם משהו מצליח צריך לחסל את זה – חבל מאוד. אני גם חושב שזה לא חכם פוליטית מבחינתך, כראש עיר, אבל זאת כבר החלטה שלך. בסוף הם תושבים של העיר שלך והם אלה שיבחרו בך ובחברי המועצה והם יתנו לך את הציון לכך. בסופו של דבר היה כאן משהו מצליח. רוצים לחסל את זה שלב אחרי שלב אבל יש שלב שגם רוצים לחסל, עוצרים. להביא לשם משטרה וללכת בכוחנות כזאת, אני לא זוכר כוחנות בסגנון כזה סביב ויכוחים מהסוג הזה. יש הרבה דרכים יותר אלגנטיות להמשיך במלחמה הזאת. אני לא מבין למה לא עצרתם, למה זה הגיע לאן שזה הגיע, לתמונות כפי שזה הגיע, שאדוני המנכ"ל, פה זה כבר נורה אדומה. אם הייתי צריך עוד נימוקים, אדוני המנכ"ל, לכך שהייתם צריכים לפתוח את כל הסוגיה מחדש ולא לדון בזה כערעור אחרון של שינוי קטן אלא לפתוח הכל מחדש, זה התמונות האלה. מי שלא מהסס להביא משטרה וללכת להתנגשות כזאת, אז כל שיקול דעת שם בעיניי הוא פגום לחלוטין. צריך לשנות את זה כל עוד שלא מאוחר כי זה לא עושה בריא לאף אחד, לא למשרד החינוך, לא להורים, לא לתלמידים שזה הדבר העיקרי אבל תאמין לי, אדוני ראש העיר, גם לך זה לא עושה טוב. אני חושב שאתם עושים טעות ועדיף שתתעשתו כל עוד זה לא מאוחר.

אגב, עוד משהו, הצעה שלי אליך, אדוני היושב ראש, כמי שמטפל בנושא הזה. אני מקווה שהמערכת תתעשת ותחפש פתרונות. אם לא, הייתי מציע לך שנצא לסיור לשם, כוועדה. יכול להיות שגם אותנו לא יכניסו עם משטרה, אבל זה יהיה מעניין.
היו"ר אלכס מילר
אדוני, יושב ראש הקואליציה, תראה, בסופו של דבר יש כאלה שחושבים שאנחנו פה בגדר ממליצים בלבד. אני, מבחינתי, כמו שאתה מכיר אותי וכמו שאתה יודע, עד היום כל ההחלטות של ועדת החינוך כלפי שלושת המשרדים, אם זה משרד החינוך, אם זה משרד התרבות והספורט ואם זה משרד החקלאות בכל מה שקשור לצער בעלי חיים, בוצעו כמו שכתבנו אותן כאן, בוועדה. אנחנו נקבל כאן החלטה בכפוף לכל הנושאים, בכפוף לחברי הכנסת שבעצם יושבים כאן ומציעים את ההצעות. בסופו של דבר, ההחלטה הזאת, אם היא לא תבוצע, אנחנו נצטרך גם לקבל החלטות כפוף ליישום של ההחלטות שאנחנו מקבלים כאן בענין החקיקה. אני מקווה מאד שבענין הזה אני אקבל גם גב ממך, כיו"ר הקואליציה, כי לא יכול להיות שאנחנו כל שנה חוזרים כאן לדיון בנושא שקשור לעולים ממדינות שונות בפתח תקווה, ואנחנו חוזרים על דיונים, מקבלים החלטות ושוב חוזרים חזרה לשולחן הוועדה. אנחנו יכולים לעשות סיור, אנחנו יכולים להמליץ אבל בסופו של דבר צריכים גם לקבל החלטות. אנחנו צריכים לקבל עוד מעט ממשרד החינוך צו חינוך על ענין השיתוף בין משרד החינוך לרשויות המקומיות. אנחנו נשקול גם איך נתנהג בהתאם לכל הענין הזה.

אני עובר לעיריית פתח תקווה. מי מדבר? יעקב יציג את העמדה. אז תשמע, יעקב, אתה שמעת כאן את הטיעונים שהם טיעונים הקשורים גם לענין בית ספר "נר עציון". אני אודה לך אם תתייחס לכל מה שקורה עם התלמידים מבחינת השיפוצים, איך העירייה מפקחת על הענין הזה בפועל. אני רוצה לשמוע גם מה קורה מבחינת שאר בתי הספר ועתיד כל ענין הרגולציה של אותם הילדים. האם יש הנחיות ברורות של העירייה כלפי הנושא הזה, וכל מה שקשור לבית ספר "גורדון". כמה שאלות יש לנו: האם העירייה עושה הכוונה מכוונת של ההורים שמגיעים למחלקת רישום של העירייה כלפי בתי ספר אחרים בשביל שלא ילמדו בבית ספר "גורדון"? האם יש רצון מראש, גם אם יש החלטות של משרד החינוך לא לסגור, לעשות הכל בשביל לייבש את בית הספר הזה מתלמידים ולגרום למערכת להיסגר בעצמה? מה אתם החלטתם מבחינת העתיד של ההכרה בכל אותם תלמידים שנרשמו ושטוענים שקיבלו הודעה מאוחר מאוד, שבעצם הם, מבחינתם, היו בטוחים שהם צריכים להיות בבית הספר הזה ומשום מה, ברגע האחרון, הוחלט שהם צריכים להיות במקומות אחרים. אם כן, האם בפתח תקווה יש "אובר" מוסדות חינוך, שאתם מחפשים איך לסגור. אם כך, יכול להיות שאין לכם בעיה של סבסוד בכיתות. אם כן, למה שלא תפעילו את מוסדות החינוך ולא תסגרו אותם? תודה.
יעקב בן שמחון
כבוד חברי הכנסת, כבוד החברים שנמצאים כאן, אני סגן ראש העיר, ראש מינהל החינוך וראש אגף הקליטה. ברשותכם, כבוד חברי הכנסת, כבוד החברים שנמצאים כאן - -
קריאות
- - -
היו"ר אלכס מילר
סליחה, למה כל פעם כשנציג עירייה כזאת או אחרת מתחיל לדבר, פתאום כולם מתעוררים. רבותי, זה לא שהוא נמצא פה וזה הופך להיות ישיבת מועצת העיר.
זאב אלקין
אלכס, אבל זה מרענן שכדי לקבל אחריות על קליטה צריך לפעול נגד העולים. זו דרך מעניינת אבל בסדר... שווה ליישם את זה במקומות אחרים.
היו"ר אלכס מילר
רבותי, אני מציע שאת הסוגיות של הפעילות הקואליציונית של עיריית פתח תקווה, נשאיר את זה לעיריית פתח תקווה ועכשיו נתייחס לענין החינוך. כמו שאתם יודעים לקחת את הסמכויות, תאמין לי, שגם אנחנו יודעים לעשות את זה. בבקשה אדוני.
יעקב בן שמחון
ברשותכם, אולי קצת לסבר את האוזן: אני רוצה שתדעו שבפתח תקווה לומדים מלבד ילדי "נר עציון", שכרגע פוזרו, עוד כ-1000 תלמידים יוצאי אתיופיה בכל מערכת החינוך, משובצים בכל בתי הספר למין היסודי ועד התיכון וברוך השם, אני רוצה לספר לכם שנקטתי במדיניות לפני מספר שנים, לאפשר לכל תלמיד יוצא אתיופיה ללמוד בתיכון העיוני גם אם הישגיו אינם מתאימים על פי קריטריוני הקבלה, וזאת בתנאי אחד, שהוא יישב וילמד בכיתה ט' במסגרת של קורסים שנתנו כדי לחזק אותם, גם אם הוא ייכשל בקורס. עצם הגעתו לקורס היא החשובה. ואכן, מאז אותו יום חל מהפך בקליטת תלמידים יוצאי אתיופיה בתיכוניים, ומכמות קטנה מספרם גדל והאחוז שלהם מתקרב לכלל הילדים שלומדים בתיכוניים. על כך אני רק מברך.

לגבי תלמידי "נר עציון": אנחנו וראש העיר, בהחלטה אמיצה עם משרד החינוך שכל הכבוד לו, קיבלנו את ההחלטה ביום שישי. ביום ראשון ישבנו עם ההורים כדי להחליט על פיזור התלמידים, סיכמנו אתם, חתמנו אתם ומאותו הרגע ישבו במינהל החינוך ועשו הכל כדי לפזר את כל התלמידים. יש לנו תשובה לפיזור של כל התלמידים אבל כמו שנאמר כאן הן על ידי השר והן על ידי המנכ"ל, לא תמיד ההורים מקבלים את הכל. אז אנחנו לא רוצים ללכת בכוח, אנחנו רוצים ללכת בשכנוע ובדרכים נעימות - -
מרינה סולודקין
מה עם השוטרים?
יעקב בן שמחון
סליחה גברתי, אני מבקש ממך. אני לא הפרעתי לך, אל תפריעי לי.
מרינה סולודקין
אני אפריע, זו זכותי.
יעקב בן שמחון
אם את תפריעי לי אני לא אדבר. אנשים לא ישמעו וידעו מי הפריע.
היו"ר אלכס מילר
סליחה, אתה נמצא בכנסת. אגיד לך משהו שנהוג בכל הוועדות: רק לחברי הכנסת יש אפשרות להכניס הערה באמצע הדיבור בכל הוועדות. לא לעשות מזה נאום, חברת הכנסת סולודקין אבל אני מציע שתתייחס לדברים ואל תופתע שחברי הכנסת מגיבים לדבריך, זה טריוויאלי וזה נהוג. בבקשה.
יעקב בן שמחון
ובכן, כמו שאמרתי, מאז עובדים על הפיזור. יש עדין תלמידי כיתות ו' שיש להם מענה אבל חלק מההורים לא מקבלים את המענה. אנחנו יושבים כדי לפתור גם את הבעיה הזאת ואני מאמין שברוח טובה נמצא גם את המענה לילדים האלה. זה לגבי תלמידי "נר עציון". כמובן, כמו שאמר המנכ"ל, כל ההטבות שהם קיבלו, אם זה בתכניות לימודים כאלה ואחרות ואם זה בתגבורים לימודיים ואם זה מה שהם קיבלו מבחינת ההטבה עם קרן רש"י ועם העירייה, כל הדברים האלה ימשכו ואולי אפילו יגדלו. אלה הבטחות שאנחנו קיבלנו וזה מה שנעשה כדי שחלילה לא יפגעו התלמידים. אני מדגיש.

אצלנו במשרד גם נמנה צוות שיבדוק את הישגי התלמידים, שלא יפלו אלא להיפך, שיגדלו, ואני מאמין בדבר אחד: כאשר תלמידים נמצאים בין תלמידים טובים יותר הם רק לומדים מהם יותר, הם לא נחלשים. לכן, הבקשה הגדולה של ההורים שהיתה: אנחנו רק רוצים להיות עם האחרים נענתה על ידינו למרות שבהתחלה חשבנו רק על כיתה א', כמו שאמר השר. החלטנו לשנות את זה וללכת עם ההורים על פי בקשתם. לכן, גם אם זה לא כל כך נכון לגבי תלמדים כאלה ואחרים, אני חושב שהרצון של ההורים היה כאן משכנע יותר וזרמנו אתם. זאת התשובה שלי גם אליך, למה עשינו את הדבר הזה.
עומר טיאצו
למה זה לא מהתחלה אבל?
יעקב בן שמחון
בא לא נבכה על חלב שנשפך. אנחנו רוצים לזרום קדימה וללכת קדימה, ובואו נראה את חצי הכוס המלאה כרגע.

מאחר ואני חושב שלא צריך להיות בית ספר בדלני של יוצאי אתיופיה, אני מאמין בזה, אני חושב שגם לא צריך להיות בית ספר בדלני ליוצאי ברית המועצות בדיוק באותה מידה.
היו"ר אלכס מילר
כמה עולים יש ב"גורדון"?
יעקב בן שמחון
סדר הגודל הוא שרוב רובו של בית הספר הוא כזה.
היו"ר אלכס מילר
כל התלמידים עלו לישראל, לא נולדו כאן.
יעקב בן שמחון
לא אמרתי את זה. אמרתי: יוצאי ברית המועצות.
היו"ר אלכס מילר
סליחה, אז גם אם האדם נולד כאן, בארץ, הוא עדין מבחינתך יוצא ברית המועצות.
קריאה
אם הוא מדבר רוסית – כן.
היו"ר אלכס מילר
זאת אומרת, אם אני עכשיו מגיע לשכונה מסוימת בעיר אחרת, ותאמין לי שאני יכול למצוא שם מיליון כאלה, שההורים שלהם עלו ממרוקו, מחר העירייה צריכה לסגור את בית הספר כי כולם שם יוצאו מרוקו. נכון? אם יש שם ילדים שההורים שלהם הם יוצאי אירן, עירק, אז אנחנו סוגרים שם. רבותי, לפי עיריית פתח תקווה אנחנו נתחיל לבדוק כל ילד וילד, מאיפה ההורים שלו עלו ואז, לפי זה נבנה את הכיתות. אתם שפויים?
קריאות
ממש לא.
היו"ר אלכס מילר
זה לא שפוי מה שאתה אומר כרגע. אתה מתייחס לילדים שנולדו בישראל כעולים. הם צברים לכל דבר ואתה לא תתייחס אליהם בצורה שונה מכל צבר אחר. אתה כן תתייחס לעולים בצורה של חינוך ותוספת חינוך שמגיעה להם אבל לבוא ולהגיד שכולם יוצאי ברית המועצות - -
יעקב בן שמחון
אבל זאת העובדה, שהם שם.
קריאות
אבל הם נולדו פה, הם נולדו בישראל.
מרינה סולודקין
למה זה מפריע לך?
יעקב בן שמחון
לא מפריע לי.
מרינה סולודקין
מפריע, אני רואה שזה מפריע.
יעקב בן שמחון
אם רוב הילדים הם ישראלים, על פי אזור הרישום אין לי שום בעיה אבל שזה יהיה על פי אזור הרישום בלבד.
היו"ר אלכס מילר
אז אל תכניס את זה לתוך הכוכבית. למה זה לא מופיע ברשימה הרגילה?
קריאה
למה לא עשית אזור רישום?
יעקב בן שמחון
רבותי, אני רוצה שתדעו את האמת. כשאנחנו עשינו את תכנית האב, בתכנית האב לא היה מקום באותו אזור לשלושה בתי ספר, שבכל בית ספר יהיו שלוש כיתות מלאות. גם היום, אם אנחנו סופרים ראשים, אין מקום לשלושה בתי ספר שבהם יהיו 3 כיתות בבל שכבה, שזה נותן הרבה יותר תלמידים לבית הספר, יותר תקציבים ואפשר לעשות יותר פעולות וגם אני חושב, שכאשר יש שלוש כיתות של שכבת גיל, הפעילות החברתית שם הרבה יותר עשירה.
זאב אלקין
ולכן, בא נדפוק את הרוסים. זאת המסקנה.
יעקב בן שמחון
זה לא יכול להיות. עכשיו, קח את מספר התלמידים של בית ספר "גורדון", לפי אזור הרישום כרגע לומדים 227, תוריד 148 שלא שייכים לאזור הרישום, יש לך כ-80 תלמידים.
מרינה סולודקין
למי אתה נותן את המבנה של בית הספר?
יעקב בן שמחון
המבנה הוא של משרד החינוך והוא יחליט מי ילמד שם.
היו"ר אלכס מילר
אבל הוא החליט שלא סוגרים, אז מה הבעיה?
יעקב בן שמחון
לא אמרתי שאני סוגר.
מרינה סולודקין
אתה סוגר.
היו"ר אלכס מילר
לפי מה שאני רואה כאן, אתם עשיתם הכל בשביל לייבש את בית הספר הזה מתלמידים. אם בית הספר הזה היה כמו כל בית ספר אחר, אז לא ראיתי אותו למטה בכוכבית - -
יעקב בן שמחון
בית הספר הזה, ההורים של האזור של בית הספר הצביעו ברגליים ולא רצו ללכת כולל הורים - -
היו"ר אלכס מילר
למה? אתה מבין? אתה הבאת את המצב.
יעקב בן שמחון
אני לא הבאתי את המצב.
היו"ר אלכס מילר
אבל אתה אחראי על החינוך בפתח תקווה. איך ההורים בפתח תקווה, של השכונה הזאת, מצביעים ברגליים נגד החינוך שאתה יצרת? אתה מקשיב למה שאתה אומר? מי אשם?
יעקב בן שמחון
אתה לא נותן לי לדבר - -
היו"ר אלכס מילר
אל תנהל אותי.
יעקב בן שמחון
אם אתה לא רוצה שאני אדבר... אני לא אצעק, אני אדבר בנימוס. אני אבקש לתת למנהל מינהל החינוך להשלים כאן פרטים חשובים, שתהיה לוועדה כל התמונה לגבי היקף התלמידים לגבי מה שקרה שם. בבקשה רמי.
רמי הופנברג
כיוון שאני פקיד, אני אסביר את הדברים ואחרי זה אפשר לשאול שאלות אבל אני לא בנוי לעימותים בפורום הזה.

אני אגיד בקצרה את העובדות ההיסטוריות. פרשנויות או עמדות זה לא התחום שלי. ההחלטה שהיתה בזמנו לסגור את בית ספר "גורדון" נשענה על כך שבאזור הרישום הזה לדעת כל המומחים, כולל משרד החינוך, יש מקום לשני בתי ספר ובית הספר השלישי... אגב, מרכז העיר פתח תקווה באופן טבעי מצטמצם באוכלוסיות וכמובן ששכונות חדשות נבנות במרחק משם. המטרה היתה לסגור את בית הספר וגם ועד ההורים של בית הספר הסכים לסגירה וגם ועד ההורים העירוני. זאת היתה תכנית מוסכמת ומקובלת בכל העיר.

בתוך בית הספר הזה היתה גם קבוצה של יוצאי ברית המועצות לשעבר. בנושא זה, ההגדרה של קבוצת אוכלוסייה שהיא באה ממשפחות עולות גם אם הם לא בעצמם עולים, היתה שלהם עצמם. הם גם ביקשו תמיכה וקיבלו תמיכה ממערכת הקליטה העירונית כדי להמשיך ולחזק את הילדים והיו שם פעולות שונות שנעשו לטובת הילדים שבאו ממשפחות עולים. הקבוצה הזאת לא רצתה לפזר את בית הספר, היא רצתה שבית הספר יישאר בניגוד לעמדת העירייה ובניגוד לעמדת משרד החינוך והיה על זה מאבק ציבורי שלם. היו לחצים כבדים שהופעלו על העירייה מגורמים שמחוץ לפתח תקווה, כולל לחצים פוליטיים, לגיטימיים שלעצמם בסיטואציה הזאת, ואז הוחלט על פשרה. הכל זה כמובן החלטות של הדרג הנבחר. הוחלט על פשרה שבה לתקופה מסוימת בית הספר יפעל אבל יפעל באזור רישום פתוח כך שהתלמידים שבאזור הרישום של בית הספר הם אלה שבסופו של דבר יבחרו האם להישאר ולהראות שרוצים ויש כמות מספקת של ילדים מתוך אזור הרישום שרוצים להישאר או שהם יבחרו לעבור לבתי הספר - -
ניצן הורוביץ
איפה זה הוחלט?
רמי הופנברג
זה הוחלט בעירייה, בדיון ברמה של הדרג הנבחר של העירייה. היו מעורבים בהחלטות האלה גם - -
היו"ר אלכס מילר
יש פרוטוקול שכתובה גם תגובה?
רמי הופנברג
אני מניח שיש. אני לא באתי מוכן לשאלה הזאת.
היו"ר אלכס מילר
כשאתה אומר שמתקבלת החלטה לתקופה מסוימת - -
רמי הופנברג
אני אתקן. ההחלטה לא היתה מוגדרת לתקופה מסוימת. ההחלטה היתה כרגע להפעיל את זה כך. בית ספר פעל באופן של אזור רישום פתוח - -
היו"ר אלכס מילר
מתי זה היה?
רמי הופנברג
לפני 5,6 שנים.
זאב אלקין
המשמעות של זה היא שילד שלא מאזור רישום - -
רמי הופנברג
אני אסביר את המשמעות: המשמעות של זה היא שילד מחוץ לאזור הרישום, דינו ככל ילד אחר והוא מגיש בקשת העברה לוועדת העברות. ילד בתוך אזור הרישום הזה, יש לו בחירה. הוא יכול ללכת ל"עין גנים" או "שמעוני" והוא יכול גם להישאר בבית ספר. המטרה היתה לראות האם יש מספיק ילדים שרוצים את בית הספר, ואם יש צורך לחזק קצת כיתות, אפשר לחזק מבחוץ.

לכן גם הכוכביות והרישומים. זה היה המימוש של ההחלטה שהתקבלה בדרג הנבחר, בהתייעצויות ובשיתוף פעולה גם עם גורמים מחוץ לעיר.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
בהתייעצות עם משרד החינוך? משרד החינוך אמר לשים את הכוכבית?
רמי הופנברג
לא, הנושא של איך זה מוצג בדיוק, זה לא בהתייעצות עם משרד החינוך. אני אומר שהמציאות הייחודית הזאת שנוצרה הפוך על הפוך ולא כי רצו לדלל את בית הספר, הוחלט לסגור את בית הספר והיה רצון להשאיר אותו בכל זאת. אחרי מספר שנים נוצר מצב שבו היה לחץ גדול כל הזמן של משפחות עולות, לאו דווקא ילדים עולים, להגיע לבית הספר הזה וליצור בית ספר ייחודי שהוא בעיקר בית ספר שנקלטים בו ילדים ממשפחות עולות, לאו דווקא הילדים עצמם. אגף הקליטה העירוני, אם היה יושב ראש אחר, גנאדי, אימץ אותו בהתלהבות רבה. היה גם קשר מאוד משמעותי עם המנהלת שבשלב מסוים הועסקה באגף הקליטה בצורה שלא לגמרי היתה מתואמת עם משרד החינוך ואז, בעיקר בשנתיים שלוש האחרונות נוצר מצב שהגיעו לבית ספר ילדים לא מאזור הרישום שלא קיבלו אישורי העברה. המערכת ניסתה למנוע את זה. עוד לא היו אז מאבקים כל כך גדולים. בסופו של דבר המערכת לא ביצעה - -
קריאה
- - -
רמי הופנברג
רגע, אני אסביר: אנשים מחוץ לאזור הרישום שהיו אמורים לעבור בוועדות העברה כדי להגיע לאזור הרישום של בית הספר, הם לא עברו ועדות העברה, קיבלו סירובים והגיעו לבית הספר. הנהלת בית הספר קיבלה אותם בניגוד לעמדת משרד החינוך במקרה הזה. המנהלת ההיא לא נמצאת שם כרגע.

נוצר מצב שבו בעצם שני שליש מהילדים בבית הספר הזה נמצאים מחוץ לאזור הרישום, מגיעים מחוץ לאזור הרישום. רוב הילדים שלומדים בבית הספר הזה באים ממשפחות עולות, לאו דווקא בעצמם עולים.
היו"ר אלכס מילר
מה הבעיה בזה?
רמי הופנברג
אני מציג עובדות.
היו"ר אלכס מילר
יש איזו שהיא מדיניות שאתם מתייחסים שונה למשפחה שעלתה מברית המועצות? אני פשוט לא מבין לאן אתה מביא את זה?
רמי הופנברג
תן לי עוד שלושה משפטים. נוצר מצב שחלק גדול מההורים ואגב, כל מה שאני מתאר עכשיו, אני מתאר מפי מפקחי המשרד שהסבירו גם לי את הדברים. נוצר מצב שבו רוב המורות בבית הספר הזה גם באו ממשפחות עולות. תכנית הלימודים בבית הספר הזה - -
קריאות
- - -
היו"ר אלכס מילר
תקשיב: אתה מדבר כרגע על בית ספר ממלכתי, בית ספר יסודי, שמי שאחראי על מינוי המנהל והמורים זה משרד החינוך. אתה עכשיו מאשים את משרד החינוך שהוא שם שם רק מורים דוברי רוסית? אני פשוט לא מבין.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
למה העובדות האלה חשובות? למה זה חשוב?
מרינה סולודקין
זו גזענות לשמה.
רמי הופנברג
אני אסביר: הילדים שעברו לבית הספר מאזורי רישום אחרים, שלא עברו ועדות העברה ולא אושרו גרמו גם לבתי ספר אחרים לסגירת כיתות, לצמצום תלמידים וכולי, כל מיני נימוקים שעל פי החוק בוועדות העברה רשאים לשקול אותם האם כן או לא להעביר תלמידים לבית הספר.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אבל זה לא קשור לזה שהם עולים. אמרת בשיחה שלך 7 פעמים שמדובר בעולים.
מרינה סולודקין
ומה שגרוע יותר זה גם המורים, את מבינה?
היו"ר אלכס מילר
סיעת קדימה בוועדת החינוך, תירגעו.
רמי הופנברג
מה שקרה הוא שעיריית פתח תקווה סברה שבמצב שנוצר יש צורך... בשנים עברו מספר התלמידים שנרשמו לבית ספר בכיתות א' כל פעם היה בסביבות מעל לחצי כיתה לפחות. השנה נרשמו רק 13,14 ילדים - -
מרינה סולודקין
לא, אתם לא נתתם. יש לי מכתבים. למה אני צריכה לעסוק בפתח תקווה?
רמי הופנברג
אני מדבר על ילדים מאזור הרישום בלבד. ילדים מאזור הרישום נרשמו כ-13,14 ילדים.
היו"ר אלכס מילר
מתי התקבלה ההחלטה שהשנה אתם יורדים מההחלטה - -
רמי הופנברג
כ-13,14 ילדים נרשמו מאזור הרישום. בזמן הרישום הילדים האלה אכן קיבלו הודעה שהם יכולים - -
היו"ר אלכס מילר
אני לא מבין. תראה, אתה בתוך 5 שנים היית באזור רישום פתוח. פתאום, באמצע, מתקבלת החלטה שהפעם זה רק מאזור הרישום. אז מה? - -
רמי הופנברג
לא, לא. ההחלטה לא היתה רק מאזור הרישום. קיבלו בקשות העברה. ההחלטה היתה רק לגבי כיתה א', שמאחר ומספר הילדים קטן מאוד מאזור הרישום - -
היו"ר אלכס מילר
אבל אמרת שעד עכשיו היתה החלטה שזה פתוח.
רמי הופנברג
לא החלטה שזה פתוח. היו ועדות העברות שאישרו העברות כדי להשלים כיתות. כאשר היה מצב שבו יש כיתה של 30 ילדים, של 25 ילדים, קיבלו אישורי העברה של ילדים נוספים כדי לאפשר כיתה יותר מלאה, כדי לאפשר למערכת לתפקד. ברגע שהיו 13 ילדים, זה מספר מאוד מצומצם. היו לנו גם דיונים והתייעצויות עם משרד החינוך בענין והיתה אי הבנה בענין אז אין טעם להיכנס אליה - -
היו"ר אלכס מילר
אני גם לא מצליח להבין. אזור הרישום פתוח רק להשלמת תלמידים בכיתות?
רמי הופנברג
לא, זה שני דברים נפרדים. אזור הרישום פתוח לבחירת ההורים שבאזור הרישום היכן הם לומדים, האם ב"עין גנים", "שמעוני" או "גורדון".
היו"ר אלכס מילר
לא, זה לא מה שאמרת.
זאב אלקין
אלכס, זה פשוט. אם אתה רוצה לצאת, אין בעיה. אם אתה רוצה להיכנס - -
רמי הופנברג
אני אסביר: מי שרוצה לעבור מחוץ לאזור הרישום מגיש בקשת העברה ויכול לקבל או לא לקבל את בקשת ההעברה. ברגע שמשרד החינוך הבהיר לעירייה שהוא מתנגד לסגור את כיתה א', העירייה כמובן קיבלה את עמדת משרד החינוך, גם אין לה הרבה ברירה אבל גם אם היתה לה ברירה, תמיד עובדים במשותף עם משרד החינוך. משרד החינוך הבהיר שאם יש רצון לסגור את בית הספר, המשרד לא מביע עמדה כרגע בענין, תגישו בקשה מסודרת, הסברים ונימוקים, יתקיים דיון, יהיה תהליך מקצועי ויתקבלו החלטות.

לגבי בקשות העברה שלא אושרו... אגב, כל שנה היו בקשות העברה שאושרו והיו שלא אושרו לפי כל מיני שיקולים של ועדות העברה על פי החוקים, הכללים והקריטריונים המקובלים בעיר.
זאב אלקין
מה היתה הסטטיסטיקה למשל בשנה שעברה ובשנה שלפני זה? איזה אחוז מבקשות ההעברה אושרו?
רמי הופנברג
בדרך כלל אושרו סדר גודל של 50% מבקשות ההעברה אבל אין לי כאן את הנתונים המדויקים בענין הזה.
זאב אלקין
מה הסטטיסטיקה השנה?
רמי הופנברג
אני לא יודע.
קריאות
- - -
מרינה סולודקין
89%.
רמי הופנברג
הבהירו לנו השנה כל מיני פעילים: לא יעזור לכם מה שוועדות ההעברה יחליטו, לא נקבל אותם. שנה לפני כן, כזכור, הגיעו כ-40 ילדים בניגוד לכללים ונכנסו לבית ספר, ועד שהמערכת התעוררה לפעולה כבר היה מאוחר מבחינת טובת הילדים להוציא אותם, אחרי שהם יושבים תקופה מסוימת בבית ספר. השנה הגישו במרוכז את הערר למנהלת המחוז. כל הילדים שבעניינם הוגש ערר למנהלת המחוז הם ילדים שקיבלו בזמן תשובה שלילית מוועדות ההעברה. חלק מהבקשות מנהלת המחוז קיבלה וחלק היא דחתה. הילדים שמנהלת המחוז דחתה התייצבו ב-1 בספטמבר בפתח בית ספר וכבר נכנסו פנימה, ומאז ועד היום יש קבוצה של הורים שמתעקשת להגיע לבית ספר בניגוד להחלטה של ועדות ההעברה.

לצערנו, גם נוצרה מהומה סביב בית הספר. על פי הנחיה של משרד החינוך ילדים שלא רשומים בבית ספר לא אמורים להיות בו ואין מצב קביל שילדים בכוח נכנסים לבית ספר או הורים מביאים ילדים בכוח. אנחנו מקווים מאוד שהמצב הזה ייפסק.

השאלה לגבי עתידו של בית הספר תידון בצורה מסודרת עם משרד החינוך במהלך השנה הקרובה, וההחלטה שתתקבל, שנשענת הן על שיקולים ואני מניח גם על שיקולי מדיניות, היא זאת שתבוצע בצורה הטובה ביותר על ידי אנשי המקצוע.
זאב אלקין
מי החליט להזמין לשם משטרה?
רמי הופנברג
המשטרה הוזמנה לשם לאחר שההורים שרצו להכניס את הילדים התנהגו באלימות רבה מאוד, לצערי. היו שם תופעות שבהן פקח של העירייה אושפז. היו תופעות שבהן העבירו ילדים מעל הגדר בצורה שסיכנה את חיי הילדים. הורים שלא היו צריכים להיות בבית ספר ושאין להם ילדים בבית ספר ומבוגרים נוספים - -
קריאות
הוא משקר בוועדה.
היו"ר אלכס מילר
רבותי, אנחנו לא בבית משפט כאן.
רמי הופנברג
הורים שאין להם ילדים בית ספר ואנשים אחרים נכנסו לחצר בית הספר. זה גרם להפרעה ובשלב הזה ביקשו מהמשטרה להתערב ולהוציא את האנשים שהיו שם והמשטרה פועלת בזהירות רבה מאוד ובנחישות. מאז שהמשטרה התערבה בענין, הפסיקו להיכנס בכוח ולהעביר ילדים מעל הגדרות.
היו"ר אלכס מילר
תודה.
יצחק ברוורמן
סליחה, אני אבקש להוסיף, אני סגן ראש העיר בפתח תקווה - -
היו"ר אלכס מילר
תודה, זה בסדר.
מרינה סולודקין
לא, אנחנו לא דיברנו.
היו"ר אלכס מילר
סליחה רבותי, לא את ולא אתה תנהלו אותי.
יצחק ברוורמן
אנחנו רק נבקש.
היו"ר אלכס מילר
תודה רבה. אתה יכול להיות רשום אבל יש לנו פה סדר דוברים, יש לנו חברי כנסת ואנחנו כבר בסיום הישיבה שצריכה להיות שעתיים. אנחנו כבר שעתיים - -
יצחק ברוורמן
שני משפטים בלבד - -
זבולון אורלב
סליחה אדוני, מה החוצפה הזאת?
היו"ר אלכס מילר
בבקשה, חבר הכנסת אורלב.
זבולון אורלב
תודה רבה. לגבי "גורדון", אני לא מכיר את כל הרקע ואת כל הפרטים ואני חושב שזה לא רציני שעל סמך דיון כזה, שהוא מאוד טעון בסוגיה הזאת, ואני לא מכיר את כל הפרטים, אני חושב שאנחנו נעשה שגיאה, ככנסת, אם אנחנו נקבל החלטות כאלה או אחרות שהן חפוזות. מאידך גיסא, ברור לי לגמרי שאי אפשר לעבור לסדר היום. זה לא ככה שאנחנו כאן נדבר, נלך הביתה ובזה ייגמר הענין. לכן, אני חושב שמה שצריך לעשות, אדוני היושב ראש, זה להכניס לתמונה את מבקר המדינה. - -
מרינה סולודקין
נכון.
זבולון אורלב
- - יש כאן מהלך של רשויות שלטוניות - -
היו"ר אלכס מילר
יש כבר. אנחנו הוצאנו בקשה בינואר בכל מה שקשור בענין הזה, הוצאנו למבקר המדינה.
זבולון אורלב
אני לא מציע על פתח תקווה. אני מציע כרגע נקודתית על "גורדון".
היו"ר אלכס מילר
על "גורדון". יצא מכתב למבקר המדינה לבדוק את כל הענין הזה.
יסמין קשת
ומה עם "נר עציון"?
זבולון אורלב
אני אומר לך קצת מניסיוני כיו"ר ועדת ביקורת המדינה והיכרות קרובה עם המבקר, שאם הוועדה תקבל היום החלטה שהיא חוזרת ומבקשת מהמבקר לקיים בדיקה דחופה באשר להתנהלות של העירייה ושל משרד החינוך בקשר לבית ספר "גורדון", אין לי ספק שהמבקר ייענה בחיוב. אני מתנדב לבוא אתך, אדוני היושב ראש, ואני בטוח שגם משרד החינוך ואני בטוח שגם ראש העיר יסכימו לדבר הזה, ונשחרר את כל הלחץ הנוראי סביב הדבר הזה של "גורדון" כי אני מרגיש שהולכים כאן להתנגשות שהילדים לא יעמדו בדבר הזה. חבר'ה, יש פה ילדים באמצע. צריך להרגיע ולא לחמם ולחפש את הפתרון האמיתי. זאת הצעתי.
היו"ר אלכס מילר
חבר הכנסת אורלב, כמו שפעם שעברה הוועדה קיבלה החלטה להוציא את הפרוטוקול בבקשה לבדיקה על כל מה שמתרחש בבית ספר "גורדון" בעיריית פתח תקווה למבקר המדינה, אנחנו נפנה עוד פעם - -
זבולון אורלב
אולי זה בבדיקה?
היו"ר אלכס מילר
יכול להיות, אני לא יודע.
זבולון אורלב
אני מתנדב לברר אתך.
היו"ר אלכס מילר
אני לא מקבל עדכונים ממבקר המדינה על כל החקירות שנעשות על ידו.
זבולון אורלב
אני רוצה לומר לך שמבקר המדינה מכבד מאוד את הכנסת כי הכנסת בוחרת בו והכנסת נותנת לו גיבוי גדול מאוד ואני בטוח, שאתה לא מספיק מעריך את מעמדך כיושב ראש ועדת החינוך והתרבות במובן הזה שאם תצלצל למבקר המדינה ותיפגש אתו, הוא יקבל אותך ברצון. אני אומר דברים מניסיון ולכן, אני בטוח שהוא יעשה את הדבר הזה.
היו"ר אלכס מילר
חבר הכנסת אורלב, זה ויכוח בענין הזה. אם מבקר המדינה יכול לבדוק את הענין הזה, אני מאוד אשמח.
זבולון אורלב
כי אני חושב שמה שיקרה מחר הוא פחות חשוב ממה שיקרה בעתיד עם בית ספר "גורדון", האם הוא יתקיים, האם הוא לא יתקיים, האם יש אזור רישום, אין אזור רישום, מי מוסמך להחליט, העירייה מחליטה לבד או משרד החינוך? יש כאן המון שאלות שעולות ולכן אני חושב שמה יקרה מחר, חבר'ה, בואו נרגיע וניתן למבקר חודש, חודשיים לעשות את הבדיקה הזאת, הוא מסוגל לעשות את זה, ואז נוכל לקיים דיון לגבי "גורדון".
דני דנון
- -
זבולון אורלב
אין לי עצה נוספת, דני, למרות שיש לי ניסיון של יום יומיים במערכת החינוך, אני חושב שזה יומרני לקבל שאני אציע הצעה מה לעשות עם בית ספר "גורדון", כשאני שומע כאן את הטענות הקשות שצריך לברר אותן וצריך לקיים בדיקה.

בקשר לסוגיה של "נר עציון": אני רוצה לומר שאני בהחלט גאה על כך שהחינוך הממלכתי-דתי מאז מבצע שלמה ב-1991, קלט וקולט עד היום את התלמידים העולים מאתיופיה שרוצים וחפצים ומבקשים ללמוד במוסדותיו, לומדים במיטב מוסדותיו, הטובים ביותר, בכל שלבי החינוך.

אני מצטער שהוזכר כאן רק הבג"ץ של 2008 כיוון שיש בג"ץ קודם. נתחיל כך: אני הייתי מנכ"ל משרד החינוך שקלט את העלייה מאתיופיה ב-1991. אז התקבלה ההחלטה של הנהלת משרד החינוך, שהיא החלטה קלאסית של האינטגרציה במדינת ישראל, שאסור לפתוח מוסדות שהם כל כולם על העולים מאתיופיה. אסור. זה איסור חמור מאוד כי זה מזמין כישלון של קליטת התלמידים. יש צורך שתהיה אינטגרציה בכל בתי הספר. הוסעו תלמידים בכל רחבי הארץ, מחולדה לירושלים, למיטב בתי הספר בירושלים, עד אשר הוגש בג"ץ על ידי אחד הארגונים שאינני זוכר את שמו, על שכונת בית אליעזר בחדרה כיוון שתושבים שגרו בשכונה רצו ללמוד בשכונה ובמשרד החינוך אמרו להם: לא, יש כבר 20% כאן, אתם תלכו לבית ספר במרכז העיר חדרה. השכונה היא בית אליעזר או בית אליעזרי?
קריאות
נווה חיים.
יסמין קשת
זה בג"ץ בוגלה. היה מדובר על ילד שנולד בישראל.
זבולון אורלב
טעיתי בשכונה. לצערי, משרד החינוך עם הפרקליטות הגנו על מדיניות משרד החינוך שאינטגרציה קדושה במדינת ישראל, שכולם ילמדו יחד. ולצערנו, בג"ץ קיבל החלטה אומללה, שפוגעת עד היום בקליטת העלייה מאתיופיה ואמר: המדיניות הזאת פסולה, אין לה יסוד בחקיקה ולכן, אם תושבי השכונה רוצים להקים לעצמם בית ספר רק של יוצאי אתיופיה, אתם תקימו את בית הספר הזה.

אלכס, אני מוכן להפסיק. אני יושב כאן 4 שעות, הגעתי לכאן ב-10:10. תאפשר לי לדבר, עם כל הכבוד.
היו"ר אלכס מילר
אין שום בעיה, חבר הכנסת אורלב. בשעתיים אתה התייחסת לנושא שביקשת וגם עכשיו אתה מתייחס. אני רק מבקש כמו שאתה היית יושב ראש והיום אתה יושב ראש בוועדה אחרת, לשמור על הזמנים.
זבולון אורלב
אני מאוד אשתדל. עכשיו אני אומר לכם, מכאן נולדו כל בתי הספר האלה, שאתם היום רוצים לפזר אותם.
יצחק ברוורמן
כולל "גורדון", זה אותו דבר.
היו"ר אלכס מילר
אדוני, תירגע.
זבולון אורלב
מכאן זה נולד. מאיפה זה עוד נולד? ממדיניות קליטה שגויה, שהמשכנתאות נמוכות ומראש מסלילים את כל העלייה מאתיופיה לשכונות מסוימות. נלחמנו בזמנו, ואני קורא לשר להילחם בוועדת שרים לכלכה וחברה להגדיל את המשכנתאות כדי שהעולים מאתיופיה יוכלו להיקלט בכל רחבי המדינה ולא בשכונות מסוימות ברחובות ובשכונות מסוימות בנתניה ובשכונות מסוימות בפתח תקווה. מכאן מתחיל האסון, משתי ההחלטות האומללות האלה. ואם לא נתקן את שתי ההחלטות האומללות האלה, אנחנו כל הזמן נמצא כל מיני פתרונות שהם טלאים על גבי טלאים.
היו"ר אלכס מילר
בפתח תקווה זה לא כל כך נורא...
זבולון אורלב
לא, שכולם בשכונה אחת כי אין להם כסף לקנות בשכונות אחרות. ולכן, אני אומר לשר החינוך ולמנכ"ל משרד החינוך, תתכוננו לבג"ץ הבא שבעצם אולי "טבקה" כבר רמזו, שאם יש תלמידים שרוצים ללמוד בשכונה, אם הם יגישו בג"ץ – אתם תפסידו. זה הבג"ץ שהיה אז. אתם לא יכולים לחייב אותם ללכת למקומות אחרים.

אני מציע לכם ליזום חקיקה להחזיר למשרד החינוך את היכולת המשפטית לנהל מדיניות אינטגרציה לטובת התלמידים, אחרת זה מועד לכישלון. לא העירייה יכולה לנהל ולא משרד החינוך יכול לנהל. זה צריך להיות הצעת חוק ממשלתית ולא הצעת חוק פרטית.

הדבר השני, כמו שאמרתי: שינוי מדיניות ההשתכנות של העולים מאתיופיה באופן שיוכלו לבחור באופן אמיתי את מקומות המגורים שלהם, ולא לדחוק אותם לגטאות ולשכונות בפאתי הערים.

דבר נוסף שאני רוצה - -
מרינה סולודקין
וזה דיור ציבורי.
זבולון אורלב
אני מסכים אתך מאוד.

דבר נוסף שאני רוצה לומר, גם בהקשר של פתח תקווה וגם בהקשר של מקומות אחרים: מי שחושב שהעיר עצמה יכולה להתמודד עם הבעיה, טועה. כמו שרוצים לפתוח את אזורי הרישום, צריך לפתוח את הגבולות המוניציפאליים. למה רק פתח תקווה צריכה לעשות את הפיזור? מסביבה יש ערים מבוססות. גבעת שמואל, ראש העין, אלקנה. אני מדבר על החינוך הממלכתי-דתי כרגע. נחלים, קרית אונו, גני תקווה. בתי ספר מבוססים, טובים, חזקים. אגב, הם מעוניינים ורוצים לקלוט ורואים בזה מצווה. צריך לדבר עם ההורים ולדבר על מרחב קליטה ולא רק על העיר עצמה כי לפעמים יש גם מגבלות לעיר עצמה בממלכתי ובממלכתי-דתי.

לכן, אני מברך על החלטת שר החינוך והעירייה לפזר את בית הספר ולפזר את כל ייתר בתי הספר, ואנא תכינו את התשתית שדיברתי עליה גם בחקיקה וגם בהחלטות אחרות על מנת להבטיח לכל התלמידים העולים מאתיופיה חינוך ראוי על פי בחירת ההורים בבתי הספר הטובים ביותר של מדינת ישראל, וזאת הדרך שהם יצליחו.
היו"ר אלכס מילר
חבר הכנסת ניצן הורוביץ, בבקשה.
ניצן הורוביץ
תודה רבה אדוני. אני רוצה לגעת במה שהוא לדעתי שורש הבעיה. שורש הבעיה בסיפור של יוצאי אתיופיה זו המערכת, אדוני, של בתי הספר הפרטיים. יש לנו פה אנומליה במדינת ישראל, שמדינת ישראל מממנת כמעט באופן מלא תקציב המדינה ומתקציב הרשויות בתי ספר פרטיים, מה שנקרא "המוכר שאינו רשמי". הם מקבלים תקציבים, הם מתחרים במערכת הממלכתית, מכרסמים בה ומדלדלים אותה וגם נוקטים במדיניות גזענית ובמדיניות של אפליה, וזה שורש המערכת. מערכת החינוך שלנו מתאבדת. יותר ויותר ילדים הולכים למערכות הסקטוריאליות האלה שמערכת החינוך הממלכתית מממנת, וזה בא, וזבולון, אני רוצה לומר לך, בראש וראשונה ואתה יודע את זה, על חשבון הממלכתי-דתי קודם כל, ואחר כך על חשבון הממלכתי.

אנחנו רואים מצב שבו לא רק בפתח תקווה, בכל מיני מקומות אחרים, בתי ספר שהם פרטיים או חצי פרטיים, במקרה הזה איך אמר המנכ"ל? "אור חיה", שזה בית ספר של חב"ד.
יצחק ברוורמן
זה ממלכתי רגיל.
ניצן הורוביץ
- - ובמקומות אחרים, בתי ספר אחרים שלא מקבלים תלמידים שחורים. ובענין הזה אני רוצה לומר לכם משהו: איזו התעללות העדה הזאת צריכה לעבור? בתחילה, באתיופיה או בקליטה לא מכירים ביהדות של חלק מהם ועבירים אותם גיור. כתנאי לגיור מחייבים אותם לחינוך דתי, וכשהם באים לחינוך הדתי אומרים להם: אתם שחורים ולא מקבלים אותם.
זבולון אורלב
לא אומרים ככה. בממלכתי-דתי לא אומרים ככה.
ניצן הורוביץ
אני שומע מה הילדים אומרים בחצר.
קריאה
לא קיבלו אותם 5 שנים, זו עובדה. גם בממלכתי-דתי.
זבולון אורלב
אין ממלכתי-דתי שלא קיבל.
קריאה
צריך להגיד את הדברים כהווייתם ולהגיד את העובדות.
זבולון אורלב
תביא לי שם אחד בבית ספר ממלכתי-דתי אחד שלא קיבל.
קריאה
אתה תקבל רשימה. אני מצפה ממך שתשתף פעולה בנושא הזה.
זבולון אורלב
אדוני, הילדים שלנו והמורים שלנו צריכים לקבל פרס ישראל על קליטת עליה מאתיופיה.
ניצן הורוביץ
לכן, שורש הבעיה הוא במדיניות שלנו כמדינה כלפי בתי ספר וזרמי חינוך שאינם ממלכתיים. המדינה לא צריכה לממן את זה, בטח לא ברמות שזה מתקיים היום. בית ספר כזה, שנוקט באפליה ובמדיניות גזענית, צריך לשלול את תקציבו.

אמר כאן השר קודם, ואני שמעתי אותו, שבית ספר שלא ינהג כך, אנחנו נעניש. מדוע משרד החינוך לא עשה את זה עד עכשיו? למה המשרד מחכה?
שמשון שושני
- - -
ניצן הורוביץ
אדוני המנכ"ל, בשנה שעברה אני הגשתי הצעת חוק שבית ספר שינקוט באפליה כלפי תלמידים, ישללו את תפקידו. אתם אמרתם שיש לכם כבר את הסמכות הזאת ואתם תפעילו אותה. אתם צריכים להפעיל אותה. המקרה עומד לנגד עיניכם אבל למה מחכים? שעוד שנה שוב נבוא עם הסיפור הזה? אתה יודע, עברנו את סאגת עמנואל, הרי זה לא רק אתיופים. בעמנואל היה לנו סיפור עם בנות מזרחיות. אבל אנחנו רואים אתה בעיה הזאת בכל מקום ומקום. המדינה צריכה להחזיר לעצמה את הריבונות על החינוך שלה ולהפסיק עם הנורמות הפסולות האלה.

אדוני היושב ראש, אני חושב שמבחינת העיר פתח תקווה, ושוב, אני לא רוצה להאשים את עיריית פתח תקווה כי אני חושב שהבעיה הזאת קיימת בעוד הרבה מקומות. השאלה היא כזאת, לגבי התלמידים יוצאי אתיופיה: האם נכון שבתי ספר פרטיים בפתח תקווה, לצורך הענין, לא מסכימים שיהיו יותר משני תלמידים אתיופיים בכיתה. האם זה נכון? האם זה נכון או שזה לא נכון? האם יש באפשרותכם, כרשות מקומית והאם זה קורה, לחייב את בתי הספר הפרטיים....

אדוני היושב ראש, זה באמת דבר שהוא דרמטי כי מדובר בילדים שיושבים בבית. האם הרשות המקומית, במקרה הזה פתח תקווה, מסוגלת או עושה, מאפשרת לתלמידים האלה ללכת לבתי הספר האלה וכופה את הענין על בתי הספר הפרטיים? זה לא שטח אקס-טריטוריאלי בית ספר פרטי, מה גם שאתם מממנים אותו באמצעות חוק נהרי וכל הדברים האלה. אנחנו רוצים לדעת ככנסת, כוועדת החינוך, האם ילד שבמקרה צבע עורו שחור, שמגיע לבית ספר פרטי, מקבלים אותו או לא מקבלים אותו? אני לא מבין מה כל כך מסובך.

אדוני היושב ראש, הציע לך יו"ר הקואליציה שלך, זאב אלקין, לקיים סיור בבתי ספר בפתח תקווה. אני חושב שאנחנו בהחלט צריכים לבוא לבתי הספר ולראות מי יושב בכיתה. האם מעבר לזה פיזרתם את "נר עציון", האם נכון, וזאת טענה שאני שומע, שבבתי הספר האחרים שהם עוברים אליהם, התלמידים משובצים ושמים אותם בכיתות מיוחדות? אני לא קובע, אני שואל.
קריאה
נכון.
יסמין קשת
כן, נכון מאוד.
רמי הופנברג
בשום פנים ואופן לא. הם משולבים בכל הכיתות.
ניצן הורוביץ
אז אם אנחנו נבוא לבתי ספר כאלה על פי - -
רמי הופנברג
אתם מוזמנים בשמחה.
ניצן הורוביץ
אנחנו נראה שהכיתות מעורבות? אוקי, אני מקבל את דבריך, אני סומך על זה.
קריאה
כדאי שתקבל את המידע המדויק, אדוני.
ניצן הורוביץ
אני חייב אבל לומר שיש גם טענות אחרות.
קריאה
היום בבית ספר אצל שי פירון מקימים כיתה מיוחדת רק לאתיופים. את זה אתם לא יודעים.
ניצן הורוביץ
בא נסכם את זה כך, אדוני, מנהל המינהל, שהתלמידים שאותם משבצים בבתי הספר האחרים לא ישובצו בכיתות מיוחדות. אתה מקבל את זה? זה המצב?
רמי הופנברג
הם כבר משובצים בכל הכיתות הרגילות באופן מפוזר. אין כיתות מרוכזות של עולי אתיופיה, חס וחלילה.
ניצן הורוביץ
אז אני רוצה להיות רגוע שאתם באמת דואגים שכך יהיה.
יצחק ברוורמן
למרות שאנשי החינוך אומרים שזה לא טוב, כולל במשרד. האנשים פה לא מדברים ולא מזכירים את טובת הילד.
היו"ר אלכס מילר
תגיד לי, אתה נוהג בעירייה שלך לקחת זכות דיבור לעצמך?
יצחק ברוורמן
אנחנו לפעמים חייבים לומר את הדברים שהם חשובים...
ניצן הורוביץ
אדוני, אני רוצה לסיים בבית ספר "גורדון". אני לא רוצה להיכנס פה לפוליטיקה כי היו פה, בא נגיד בעדינות, נימים פוליטיים בדיון הזה. אני לא רוצה להיכנס לזה, אני רוצה להגיד דבר פשוט: - -
מרינה סולודקין
גם מהאופוזיציה.
ניצן הורוביץ
נכון. אמרתי שאני לא רוצה להיכנס, אני רוצה לדבר לגופו של ענין. אם יש בית ספר, לצורך הענין בית ספר "גורדון", שיש בו הישגים לימודיים והוא גם מקבל תקציבים מיוחדים מטעם כזה או אחר, אני רוצה שההטבות והתקציבים שניתנים לבית הספר הזה יינתנו לכל בתי הספר.
קריאות
מאה אחוז.
ניצן הורוביץ
אני לא מקבל, ואני לא חושב שאנחנו צריכים לקבל מצב שבו בית ספר אחד יקבל יותר מבית ספר אחר כי ככה וככה. אגב, כשבאים בשביל לקבל את הכסף, אז זה כן משפחות עולים והכל בסדר אבל כשבאים לדבר אחר אז אומרים: זה לא עולים ותתייחסו לזה כמו ילדים מכל בית ספר אחר. אז אם זה ילדים כמו כל בית ספר אחר, שכל בתי הספר בפתח תקווה יקבלו את מה שבית ספר "גורדון" מקבל. זה הכל. אני חושב שזה צריך להיות העיקרון - -
קריאה
תשנה את החוק.
ניצן הורוביץ
- - אם יש יום לימודים ארוך בבית ספר מסוים - -
קריאות
אתה רוצה לשנות - -
היו"ר אלכס מילר
תירגעו.
ניצן הורוביץ
חברים, תנו לי לסיים. אני חושב שכאן לא יכולים להיות חילוקי דעות על העיקרון שאם יש למשל בית ספר שמקיים יום לימודים ארוך, וההורים, לצורך הענין, משתתפים בכך וכך שקלים, לא ייתכן שבבית ספר אחר שמקיים יום לימודים ארוך ההורים ישתתפו בפי שלושה כך וכך שקלים. לא נראה לי ראוי.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
בעיה של מי זה?
ניצן הורוביץ
לא נראה לי ראוי שתהיה אפליה בין בתי ספר באותה עיר.
יצחק ברוורמן
למה דווקא הבית ספר הזה מקבל את זה?
ניצן הורוביץ
רגע, אז אני מציע גישה כזאת: - -
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
תגידו.
קריאות
הם לא נותנים לי לדבר. אני מוכן לדבר. בואו נדבר.
ניצן הורוביץ
חברים, אני לא רוצה לקחת שום דבר משום בית ספר ולא רוצה לקחת מבית ספר "גורדון" שום דבר.
מרינה סולודקין
למה לא? לסגור.
ניצן הורוביץ
אני רוצה שמה שבית ספר "גורדון" מקבל, יקבל גם בית ספר אחר כדי שגם הוא בבחינות המיצ"ב - -
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אולי המורים בבית ספר "גורדון" עובדים בדרך שונה קצת? אולי מורים בבתי ספר אחרים ילמדו אחרת, למשל? חשבת על זה?
יצחק ברוורמן
על סמך מה זה נאמר?
היו"ר אלכס מילר
איפה הסדרנים? עוד פעם הוא מתפרץ, הוא יוצא מכאן.
ניצן הורוביץ
אדוני היושב ראש, אני מבקש בענין הזה לא להלך אימים על עיריית פתח תקווה. אני לא חושב שעיריית פתח תקווה מבקשת להפלות ציבור מסוים. זה לא נראה לי שזה המצב פה. אני אומר את זה בעדינות, שלא נראה לי שעיריית פתח תקווה היא זאת שמנסה להפלות בין תלמידים.
היו"ר אלכס מילר
אז מי? איך נוצר מצב כזה?
יצחק ברוורמן
אבל יש 17 בתי ספר כאלה בכל הארץ.
היו"ר אלכס מילר
חבר הכנסת ניצן הורוביץ, עד כמה אתה יכול להיות תמים. יש מישהו שאחראי על החינוך, על הרישום? ברגע שנוצר מצב כזה או אחר הוא צריך לקחת אחריות.
ניצן הורוביץ
מאה אחוז. את בתי ספר שהם חד-ממדיים, ואני מצדיק את החלטת שר החינוך לסגור את בית הספר "נר עציון", ואני מבקש שגם בכיתות שבהם ישובצו התלמידים האתיופים לא יהיה שיבוץ עדתי בכיתות מסוימות. ולגבי בית ספר "גורדון" בפתח תקווה אני מבקש שההטבות שניתנות לבית הספר ויפה שהילדים שם מקבלים אותן, יקבלו אותן בכל בתי הספר כדי שיהיה שוויון. תודה רבה.
קריאה
תהיה מבורך.
היו"ר אלכס מילר
חבר הכנסת דנון.
דני דנון
תודה רבה אדוני היושב ראש. אני, כיושב ראש ועדת העלייה והקליטה סיירתי בבית ספר "נר עציון". מנהלת המחוז היתה ועוד חברים רבים היו. כששאלנו את הילדים יוצאי אתיופיה אחרי כל הדיבורים: אתם רוצים ללמוד עם ילדים יוצאי אתיופיה או עם ילדים אחרים? התשובה היתה: אנחנו רוצים ללמוד עם הפרנג'ים. ככה אמרו לנו. וכשאנחנו קיימנו דיון המשך בכנסת ישראל, ויש פרוטוקול, פניתי למשרד החינוך - -
מרינה סולודקין
דני, פרנג'י אני לא מבינה....
דני דנון
פרנג'י זה לבן. פנינו למשרד החינוך, אנשי העירייה ישבו בדיון ואמרתי להם: אם עכשיו יוצא פה צו ממשרד הבריאות שיגיד שיש בעיה תברואתית ואי אפשר לפתוח את בית הספר, מה תעשו? בפרוטוקול של הכנסת. התשובה שקיבלתי: הילדים לא יוכלו ללמוד, אי אפשר לפזר את בית הספר. ככה אמרו לי נציגי עיריית פתח תקווה בדיון. ותראו, הפלא ופלא. בעקבות החלטה מנהיגותית של שר החינוך פירקו את בית הספר והילדים, נמצא להם פתרון ואני מברך על כך. אבל כשאנחנו הבאנו את הדברים, ואני מרגיש פה כמו חבר מועצה. אלכס, אני לא יודע אם אתה היית חבר מועצה, אני לא הייתי חבר מועצה אבל אני רואה פה את ההתנהלות. מועצת פתח תקווה הגיעה לכנסת.

אני פונה פה לאדוני ראש העיר ולאנשי החינוך מעיריית פתח תקווה: קחו אחריות. לא סתם כל הדברים האלה מגיעים לפתחנו כל לפעם. קחו אחריות על הדברים האלה, תנהלו אותם כמו שצריך ושלא כל פעם הפיצוצים האלה יגיעו דווקא מכם כי אני איבדתי את האמון בכם. ברגע שאמרתם לי: אנחנו לא יכולים לפזר את בית הספר, אי אפשר, ואני רואה שבית הספר פוזר, אני מבין שיש פה בעיה. זאת אומרת שמישהו פה לא אמר אמת.

לכן, אני פונה אליכם היום: קחו אחריות גם בנושא של בית ספר "גורדון", תובילו את המהלכים האלה כי יש לכם גיבוי מלא ממשרד החינוך, שלא אנחנו פה, בוועדת החינוך ובוועדת העלייה והקליטה נבוא לעוד סיור, נקיים עוד דיון. זאת האחריות שלכם. תודה רבה.
היו"ר אלכס מילר
תודה. חברת הכנסת ברקוביץ, בבקשה. לאחריה, חברת הכנסת סולודקין.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אדוני היושב ראש, אני רוצה להגיד גילוי נאות, אני לא מישראל ביתנו, אני מקדימה.
היו"ר אלכס מילר
אף אחד לא מושלם, גברתי.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
למרות זאת...
זאב אלקין
רגע, אני שכחתי, אני גם לא, למען הסר ספק.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
יש פה עוד אחד לא מושלם, זה זאב אלקין, שהוא מהליכוד. אני ומרינה מקדימה. אני לא חושבת שהטענה שהבעיה מטופלת על ידי ישראל ביתנו היא נכונה ואני מבקשת להפריך אותה מיידית. דבר שני, לפני שאני מתחילה לדבר, רציתי להגיד שיושב ראש ועד ההורים של בית הספר אמר שהוא נמצא פה דור שביעי בארץ, נכון? זאת אומרת, זאת הפרכה נוספת של העובדות שאתם מדברים, שהיא פשוט לא נכונה.

עכשיו אני רוצה להגיד לכם משהו שנשמע לי מאוד אבסורדי: כל הילדים האלה, שאנחנו מדברים עליהם, הם ילידי הארץ. ותראו איזו צביעות. יושב לידי חבר הכנסת ניצן הורוביץ, שבכל הזדמנות שרצו לגרש מכאן את ילדי העובדים הזרים הוא יצא ואמר: הם ישראלים, הם נולדו פה. הרי הם לא מכירים שום דבר חוץ ממדינת ישראל. אבל תראו זה פלא. כשאנחנו מדברים אתך, אדוני, חבר הכנסת ניצן הורוביץ, ילדי עולים מחבר המדינות הם הפכו לאיזה שהוא סקטור פתאום. עובדים זרים, אנחנו נשמור עליהם בחירוף נפש אבל העלייה שהגיעה מרוסיה לא מעניינת פה אף אחד.
מרינה סולודקין
סוגרים, סוגרים.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
- - כי מה היא עושה בעצם? היא גורמת לבעיה מאוד קשה במדינת ישראל. היא הביאה לפה עליה מצוינת, מורים מצוינים שמסוגלים לתת יום לימודים ארוך ב-300 שקל ולהאכיל את הילדים כמו שצריך ולעשות שיעורי בית, שאותם התנאים בבית ספר אחר צריכים לשלם 900 שקל - -
קריאה
זה הכל שקר מה שאת אומרת, הדברים לא נכונים.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אל תגיד שאני משקרת ותתנצל. מי אתה שתדבר אלי ככה?
קריאה
תוציאו אותי החוצה, זה הכל שקר. הם לוקחים 400 אלף שקל מתקציב - - זו בושה וחרפה שאנחנו לא יכולים לדבר על זה בכלל. הכל שקר פה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אדוני היושב ראש, אני רוצה להמשיך. תראו, כשאני יושבת כאן, תראו איזה פלא. אנחנו מדברים בוועדה על שתי אוכלוסיות עולים. מצד אחד, על בית ספר "נר עציון", ואני מאוד מכבדת אותך אדוני ראש העיר. אני עכשיו שמה את היחסים האישיים שלנו בצד ומדברת אליך מן הצד. היחסים טובים, אם מישהו מתעניין לדעת. אני רוצה להגיד שיש לנו פה את אותה גברת בשינוי אדרת. הגברת, עדין יש לה ריח של גזענות. מצד אחד, באים ואומרים שתלמידים אתיופים שרמתם נמוכה בלימודים צריכים להיות בבית ספר אחד ועד שפיזרתם אותם, ברוך השם, בזכות שר החינוך והחלטת מנכ"ל משרד החינוך וכמובן גם לך היו כנראה היו כאלה תהיות לעשות את זה, החלטתם שאת הלא טובים נשים במקום אחד אבל בדיוק בצורה ההפוכה, שיש בית ספר שההורים לא רוצים לפזר כי הם נהנים, הם מרוצים, הם חושבים שהילדים שלהם מקבלים שם את כל מה שהם צריכים. בגלל שהם כל כך טובים, בגלל שהילדים במיצ"ב נמצאים במקומות גבוהים, בגלל שהילדים שם מגיעים הביתה עם אור בעיניים – נפזר. למה? זה אותה גברת בשינוי אדרת. זה נקרא, תסלחו לי מאוד, במילה מאוד פשוטה: גזענות כלפי עולים במדינת ישראל, לא משנה מאיפה הם.

אני רציתי לומר שנפגשתי עם הורים מבית ספר זה. רציתי ללכת ולראות, לא קראתי רק ניירות. נפגשתי עם ההורים ודיברתי גם עם המנהלת הקודמת שמישהו פה זרק שברוך השם, היא כבר לא שם. אני חושבת שהיא צריכה לקבל פרס על מה שהיא עשתה. אני חושבת שצריך להביא אותה לכאן ולתת לה מדליה על זה שהיא לקחה בית ספר שרצו לסגור, רצו לפתוח, רצו לסגור, לפתוח, והיא הביאה אותו להישגים בלתי רגילים. כמה בתי ספר אתם מכירים שההורים ילחמו לשלוח את הילדים שלהם לבית הספר הזה? על איזה גטו אתם מדברים? אתם יודעים מה זה גטו? מי שמדבר פה על גטו קרא פעם ספרים וידע מה זה היה גטו יהודי?
מרינה סולודקין
הם לא היו שם.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אני רוצה להגיד לכם, חברים יקרים, זה גטו. כשאני הסתכלתי על הצילומים ו הווידיאו ששלחו לי, שלא ראיתי שם אלימות של ההורים אלא בדיוק הפוך, פתאום ראיתי שזה אשכרה גטו. יש גדר. מתחת לגדר מסתובבת משטרה. זה גטו. מי שהפך את הבית ספר הזה לגטו, תסלח לי מאוד אדוני ראש העיר, זה עיריית פתח תקווה. במו ידיכם.

אני שמעתי הרבה מאוד נימוקים של הורים צברים שניסו להתקבל לאותו בית ספר ואמרו להם: השתגעתם? מה, אתם הולכים לבית ספר גטו? כולם רוסים שם, מלא שתייה, אין חינוך, אלימות. איזה הורה ילך לבית ספר כזה? איזה הורה יגיד: אני רוצה לקחת את הילד שלי לבית הספר האלים, וכבר לא לדבר על זה שהבן אדם שהוציאו... איזה דברים על הבית ספר? ואתה, ראש מינהל החינוך - -
קריאה
- - -
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
לא צריך לעזור לי, אדוני. אני, ברוך השם מסתדרת לבד.

- - אתה, כאיש חינוך שאחראי על קליטה אמרת ברבע השעה של השיחה שלך 10 פעמים שמדובר על עולים מחבר המדינות, כל המורים מרוסיה. מה רע בזה? ישראל נבנתה על ידי עולים מרוסיה, ממרוקו. מה קורה לכם, תגידו לי?
יעקב בן שמחון
גם אנחנו היינו עולים.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
תתביישו לכם על ההתנהגות הזאת. אני אמרתי לך פעם, אדוני המנכ"ל, כשהיה לי הנאום הראשון שלי בכנסת זה היה בוועדת החינוך. ביקשתי ממך, בגלל שאני מאוד מעריכה אותך ואת שר החינוך שעושה עבודה יוצאת מן הכלל, להתחיל להעביר בבתי ספר שיעורים על מה זה עליה במדינת ישראל. מה זה הסובלנות הזאת אחד כלפי השני. מי היה מאמין שאני יושבת במדינה יהודית ושומעת את אותם אנשים שרק לפני דור היו עולים, שיש להם בעיה שהמורים הם עולים.

אני רוצה לפנות אליך, אדוני המנכ"ל: כמו שאמרתי, מנתונים שיש בידיי ההישגים של בית הספר, אני מניחה שאתה לא מתווכח, הם הישגים טובים.
שמשון שושני
אם גברתי רוצה לדעת מה ההישגים במבחני המיצ"ב, אני אומר כך: במתמטיקה הם גבוהים מעל הממוצע ובעברית הם נמוכים מהממוצע.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אני יודעת את זה, אדוני. אני חייבת לומר שאני חושבת שאת העברית כולנו בסופו של דבר נלמד. המתמטיקה, אם אין לך מורה טוב ואם אין לך מספיק השקעה, לא תמיד - -
קריאה
- - -
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אני דווקא כן רוצה לדבר על זה, אדוני, כי אני רוצה לפנות אליך, מנכ"ל משרד החינוך ולומר לך שאנחנו נמצאים פה, בוועדה הזאת, ובעצם רואים שבכל הקשיים שיש לנו במערכת החינוך שמנסים מאוד לשפר אותה, ואנחנו יודעים שלפי ה-OECD סך התקציב של משרד החינוך במדינת ישראל הוא בין המדינות הגבוהות ולא בין המדינות הנמוכות. אני חושבת שיש פה מודל יוצא מן הכלל של בית ספר שהצליח לגרום למצב שהילדים רוצים ללכת לשם וההורים רוצים להביא אותם לשם. אני מציעה שנגיע למסקנה שהעלייה מחבר המדינות, אדוני ראש מינהל הקליטה והחינוך, היא לא זקוקה שיתנו לה. היא הגיעה למצב במדינת ישראל שהיא היום יכולה להעניק למדינה. ומה שהיא עושה בבית ספר "גורדון", היא מעניקה מעצמה למדינה בזה שהיא מגדלת פה דור טוב יותר. אני חושבת שאנחנו צריכים לקחת אותם בתור דוגמה. תודה רבה.
היו"ר אלכס מילר
חברת הכנסת סולודקין, בבקשה.
מרינה סולודקין
קודם כל, אני רוצה לברך אותך, אדוני היושב ראש, שקיימת את הדיון. אני יודעת שבתקשורת היו דברים לא נכונים ואומץ הלב שלך, זה מאוד חשוב.

דבר שני, אני רוצה לברך את שר - -
דוד רותם
אבל את יודעת שלישראל ביתנו יש אומץ לב...
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
טוב, תפסיקו. אתם מוזרים. אנחנו נותנים לכם כוח ואתם אומרים שאנחנו לא מושלמים... כל הכבוד לכם. עם זאת, על אף שאנחנו אופוזיציה, אנחנו באנו לתמוך כי יש צדק.
מרינה סולודקין
- - אני גם מברכת את שר החינוך שהחליט החלטות אמיצות ולא רק בנושא של בית הספר שהיה בו ריכוז אתיופי וגם את המנכ"ל. אני חושבת שהטנדם הזה, שר החינוך והמנכ"ל שושני היה טנדם מאוד מוצלח. צר לי מאוד, אדוני המנכ"ל, שאתה יוצא ואתה לא מסיים אתנו את הקדנציה הזאת.
קריאה
לכולנו צר.
מרינה סולודקין
אני רוצה לומר שאני קיבלתי מכתבים רק בספטמבר מבית ספר "גורדון" וראיתי שאנשים מאוד רוצים להירשם לבית הספר הזה וללמוד בבית הספר הזה. אמרו לי שזה בית ספר טוב מאוד והיחס של המורים טוב מאוד וגם המבנה טוב מאוד. בין השורות אני גם קראתי שבית הספר טוב מדי ולמה בין שלושת בתי הספר רוצים דווקא להרוס את בית הספר הזה, ואני ראיתי את הניסיון הזה בערים אחרות. חבר'ה, בפתח תקווה אתם לא בודדים. בבית שמש, עיריית בית שמש בחרה בבית ספר לשפות ותרבויות שלא היה רוסי אבל חלק נכבד היו עולים. 60% היו ילידי הארץ ו-40% עולים. זה היה מאוד חשוב שאחרי בדיקת הנושא משרד החינוך החליט לא לסגור את בית הספר לשפות ותרבויות בגלל שזה בית ספר טוב מאוד. ואתם, חבר'ה, ממה שאני שמעתי - -
היו"ר אלכס מילר
כולל יוהנה ז'בוטינסקי.
מרינה סולודקין
נכון. אתם רוצים להרוס מפעלי חיים של מורים שעבדו שם. דבר שני, אני מאוד תומכת בחברי זבולון אורלב, ואני רוצה לומר שאני גם חושבת שהנושא של חינוך בפתח תקווה זה נושא למבקר המדינה. שתי ועדות חייבות לשבת ולשמוע בגלל שחברי המועצה כבר לא מבינים שהם מדברים דברים גזעניים לשמם. אתה לא שומע. אם אני אגיד דברים על איזה עדות, אתה לא שומע ואתה לא שומע שמפריעים לך מורים רוסים. גרוע מזה אי אפשר להיות. גם אני אומרת להורים: חבר'ה, תמשיכו בהפגנות, יש לנו צדק חברתי במדינה. הפרוטוקול של היום מספיק לבית המשפט באשמה של גזענות. תודה.
היו"ר אלכס מילר
תודה גברתי. רבותי, מאחר ואנחנו 40 דקות איחור, אני רוצה לציין שאני מקווה מאוד שבישיבה הזאת הסאגה שקשורה לבית ספר "ניר עציון" ו"גורדון" תסתיים.
קריאה
סליחה, נרשמנו לדבר מזמן מזמן...
היו"ר אלכס מילר
תודה רבה. - - אבל, מה שחשוב זה כמובן ההחלטות שלנו ועצם המדיניות שתהיה אחר כך. נתחיל בכך שבתאריך 24.1.11 ועדת החינוך העבירה את כל הפרוטוקול למבקר המדינה. אינני יודע אם נפתחה בדיקה בכל מה שנוגע ל"גורדון". כל הפרוטוקול הועבר ואנחנו חוזרים על בקשתנו למבקר המדינה: אם לא נפתחה בדיקה, לבחון שוב את כל מה שמתרחש סביב הליך קבלת ההחלטות בבית ספר "גורדון".

רבותי, ממה שנשמע כאן, ואני רוצה לצנן את כל אותן אמירות שנאמרו בכפוף להיבטים כאלה ואחרים שבאים מתוך הענין הרגשי של האנשים, ואני מתייחס לדברים שנאמרו, מבחינתי, בהיבט המקצועי. כל מה שקשור ל"גורדון" – אנחנו שמענו שאכן התקבלה החלטה לגבי תלמידים שהם מחוץ לאזור הרישום של בית הספר עצמו לתקופה שבלתי מובנת לוועדת החינוך כי לא הוצג בפנינו שום פרוטוקול איפה מצוינת ההחלטה כלפי התקופה. מבחינתנו, ההחלטה להפעיל אזור רישום אך ורק למי שרשום בבית ספר "גורדון" זה שינוי ההחלטה שפתחה את אזור הרישום של בית הספר הזה, שגם בפנינו אין את ההחלטה הזאת ואינני יודע אם זה התקבל בשיתוף עם משרד החינוך כי זה שינוי דרמטי של מה שהתרחש במשך 5 שנים בתוך בית הספר.

בכך, אני חושב שמבחינתנו, כוועדת החינוך, אנחנו פונים למשרד החינוך ומבקשים לאור חוסר תום הלב בתפקוד העירייה, לבצע שימוע חדש לכל הורי התלמידים שביקשו להירשם לבית ספר "גורדון" ולבדוק את האפשרות. כמו שהשיטה עבדה במשך השנים האחרונות, כל עוד אין החלטה אסטרטגית, משותפת יחד עם שני הגורמים: משרד החינוך והעירייה וכל מה שקשור לענין של ההרשמה של התלמידים מאזור זה או מאזור אחר, לקלוט את כל התלמידים בבית ספר "גורדון" שנרשמו לשם לפי מה שהם ידעו שהיה נהוג במשך השנים האחרונות בבית הספר הזה. זה בענין בית ספר "גורדון".

אני גם חושב לעתיד. רבותי, נמצאת כאן הנציגה של השלטון המקומי. כל הפינג-פונג הזה שקורה סביב ההחלטות את מי לשחרר ואת מי לא, למי לפתוח ולמי לא, לדעתי הגיע הזמן שאתם תקבלו בשלטון המקומי החלטה שכל העניינים האלה יהיו בשיתוף עם משרד החינוך - -
שמשון שושני
הם חייבים לקבל על פי החוק.
היו"ר אלכס מילר
יפה. אז אני לא יודע אם אפשר להעביר לוועדה מתי התקבלה ההחלטה לפתוח ומתי התקבלה ההחלטה לסגור, למה בצורה כזאת ולא בצורה אחרת כי כרגע אני שמעתי מרמי שקיבלנו החלטה לבדוק עד כמה הבית ספר הזה יהיה רלוונטי ומעניין, אז קלטנו ואז פתאום ב-2011 מישהו קיבל החלטה לא, הפעם רק מי שרשום שם - -
רמי הופנברג
סליחה, את זה לא אמרתי. היתה ועדת הבהרות גם בשנה שעברה וגם לפני שנתיים. לא השתנה כלום.
זאב אלקין
לא, הסטטיסטיקה של ההחלטות השתנתה.
היו"ר אלכס מילר
אנחנו שמענו ויש פרוטוקול. רמי, אני הקשבתי לך היטב ואם יש בעיה עם מה שנאמר אז יש לך פרוטוקול לפנות אליו. מבחינתי, גם המנכ"ל שמע וכולנו יודעים שאפשר לבדוק כל תלמיד ותלמיד במשך שנתיים שלוש שלומדים ב"גורדון". הם עכשיו בכיתהג' ו-ד', כל אותם התלמידים מאיזה אזור הם באו, איפה הם רשומים, ותאמין לי, שבסופו של דבר אנחנו אכן נגלה שרוב התלמידים שלמדו שם הם לא מאזור הרישום. אז אם זאת היתה המדיניות וקיבלתם שינוי במדיניות סביב הענין הזה, בבקשה, איפה משרד החינוך בשיתוף פעולה? איפה הודעה להורים מבחינת ההרשמה? איפה זה כתוב כאן? למה אם החלטתם שזה צריך להיות במעמד שווה מבחינת בחירה של הורים הגרים בשכונה, למה זה כאן לא נמצא במעמד שווה? אם זה היה כאן כמו כל בית ספר אחר, אף אחד לא היה בא אליכם בטענות אבל זה נמצא איפה שהוא למטה, עם כוכבית. אז אם זו בחירה שווה לכל מי שגר בשכונה הזאת, תעשו בחירה שווה. אם זה לא, תתנו תשובה למה זה לא.

רבותי, יש כרגע החלטה של משרד החינוך שבית הספר הזה ממשיך לעבוד והוא לא נסגר אז תתנהגו בהתאם.
מרינה סולודקין
כל הכבוד.
קריאה
מה קורה בקשר לנוכחות המשטרתית בבית ספר?
היו"ר אלכס מילר
תודה רבה. בענין בית ספר "נר עציון": רבותי, ועדת החינוך פונה למשרד החינוך שתוך 14 יום תבצע וכמובן גם לעיריית פתח תקווה ולכל מנהלי בתי הספר, שתוך שבועיים תסיים את השיבוץ של כל אותם הילדים הנמצאים בבית. בענין הזה אנחנו פונים גם להתחשב ברצון ההורים כי הענין הזה נעשה בפתיחת שנת הלימודים, במצב שהוא הרבה יותר מסובך להורים לבוא ולעשות סינכרון כלפי דרישת המערכת. אם זה היה נעשה באפריל אז הגמישות היתה הרבה יותר גדולה. זה נעשה ממש בפתיחת שנת הלימודים אז אתם תהיו קצת יותר גמישים.

אני אומר לכל מנהלי בתי הספר או לראשי עמותות כאלה ואחרים שמסרבים לקבל את הילדים: תאמינו לי שיש לנו פה מספיק כוח לפעול נגד כל אחד ואחד, ואנחנו נדרוש ממשרד החינוך עם כל הסנקציות האפשריות כלפי אותם בתי ספר וכלפי אותן עמותות. מי שמסרב לקבל ילד על בסיס ארץ המוצא, יש חוק שעבר בקריאה שלישית, חוק שלי, וזה כבר עניין של ענישה. נקווה מאוד שזו גם תהיה ענישה פלילית. יש חוק בישראל.
שמשון שושני
זו עבירה פלילית.
היו"ר אלכס מילר
זו עבירה פלילית לפי החוק, איסור אפליה על פי ארץ המוצא. מי שמפלה, אנחנו נלך פה כל הוועדה ונגיש תלונה במשטרה.

אני מקווה מאד שאתם תבצעו את הענין של השיבוץ, שבראש השנה, שבכל אותם הטקסים בבתי הספר, הילדים כבר יהיו משובצים בצורה הטובה ביותר עם התחשבות ברצון ההורים.

רבותי, עיריית פתח תקווה, אני מציע לכם גם להבא שתפעילו שיקול דעת קצת יותר רחב לפני שאתם חוסמים ומפעילים את כל הכוח שלכם מול הילדים. אפשר לפתור את העניינים האלה בלי משטרה ובלי כל אותם אלה שמגיעים מטעמכם לבצע החלטה יבשה. מדובר כאן בילדים ואפשר להיות גמישים גם בענין הזה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 14:50)

קוד המקור של הנתונים