הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
33
ועדת החינוך, התרבות והספורט

7.9.2011


הכנסת השמונה-עשרה


נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 476

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום רביעי, ח' באלול התשע"א, (7 בספטמבר 2011), שעה 10:00

מעקב אחר פתיחת שנה"ל תשע"ב במגזר הערבי

אלכס מילר – היו"ר



זבולון אורלב

מוחמד ברכה



יוליה שמאלוב-ברקוביץ – מ"מ



מסעוד גנאים



ג'מאל זחאלקה

חה"כ אחמד טיבי



יואב אזולאי

- מנהל אגף כלכלה וסטטיסטיקה, משרד החינוך



מוחמד אלהיב

- ממונה ארצי על החינוך הבדואי, משרד החינוך



מיכל בלר

- מנכ"לית ראמ"ה, משרד החינוך



יובל בנימין

- סגן מנהל מינהל חברה ונוער



נח גרינפלד

- מנהל האגף להכשרת עו"ה, משרד החינוך



משה דקלו

- מנהל אגף ארגון לימודים, משרד החינוך



חיים הלפרין

- מנהל היחידה לתכניות משלימות למידה, משרד החינוך



רותם זהבי

- ממונה בטיחות ארצי, משרד החינוך



עבדאללה חטיב

- מנהל אגף החינוך לערבים, משרד החינוך



יוסף טרודי

- רכז ספרי לימוד במגזר דוברי ערבית, משרד החינוך



רעיה לוי גודמן

- מנהלת אגף חינוך מיוחד, משרד החינוך



עירית לבנה

- מפקחת על תחום הבריאות, משרד החינוך



אריה מור

- מנהל אגף הביטחון, משרד החינוך



שלומית מצליח

- מתכננת בכירה מיפוי ותכנון, משרד החינוך



שרה נעמן

- מחמ"ד מחוז מרכז, משרד החינוך



יגאל צרפתי

- מנהל מינהל הפיתוח, משרד החינוך



עדי קורסיה

- מנהל תחום תקצוב חינוך פורמאלי, משרד החינוך



ציון שבת

- מנהל אגף בכיר כא"ב, משרד החינוך



חנה שדמי

- מנהלת אגף שפ"י, משרד החינוך



ניר שמואלי

- סגן מנהל מחוז דרום, משרד החינוך



אורנה שמחון

- מנהלת מחוז צפון, משרד החינוך



סאהר אסמעאיל

- יועץ שר החינוך, משרד החינוך



סאלח אבוריא

- מדריך במינהל חברה ונוער, משרד החינוך



ג'לאל ספדי

- מנהל מינהל חברה ונוער במגזר הערבי, משרד החינוך



אורי שמרת

- רפרנט חינוך באג"ת, משרד האוצר



שרית יערי

- מרכזת בקרה ארצית בריאות התלמיד, משרד הבריאות



עופר לוטן

- ראש תחום מוס"ח באג"מ, המשרד לביטחון פנים



דניאל בן

- יועץ למשנה למנכ"ל, המשרד לביטחון פנים



חגית כהן

- מנהלת תחום פיתוח חברתי, משרד ראש הממשלה



רועי אסף

- ראש אגף פיתוח חברתי ברשות לפיתוח כלכלי, משרד ראש

הממשלה



ואפד קאבלאן

- הרשות לפיתוח כלכלי, משרד ראש הממשלה



יעקב פרידברג

- ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים



אתי אלוני

- ראש מינהל חינוך וחברה, המרכז לשלטון מקומי





זיו בר


- ע. ראש מינהל חינוך, המרכז לשלטון מקומי



חאלד דראוושה

- יו"ר מח' קרן השתלמות, ארגון המורים העל-יסודיים



דורית חגי

- יו"ר סניף הסתדרות המורים פ"ת



עסאם עומר

- מרכז התאחדות ועד הורים ארצי



ג'קי ונונו

- חבר הנהלה, איגוד מנהלי המחלקות לחינוך ברשויות

המקומיות




יצחק דניאלי

- יו"ר ארגון המכללות, לשכת המסחר



האלה אספניולי

- יו"ר ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי



שמוליק דוד

- יועץ שתי"ל



איה בן עמוס

- רכזת פעילות פרלמנטרית, יוזמות קרן אברהם

דדי קומם

- ראש תחום חינוך לחיים משותפים, יוזמות קרן אברהם



עלוה קולן

- מקדמת מדיניות וחקיקה



יוחנן אשחר

- מנהל מח' חינוך במועצה אזורית מנשה



נאיף עארדה

- נציג מייסר באגף החינוך במועצה אזורית מנשה



בדיע אבו רקייה

- יו"ר ועד מקומי, מייסר



סומייה חאג' יחיא
- מנכ"לית אלטופולה אלג'מילה ומתאמת פורום המשולש



בלאל חסן נאשף

- עמותת אלפלאח ואלאסלאח טייבה

יהודית גידלי

רויטל יפרח
מעקב אחר פתיחת שנה"ל תשע"ב במגזר הערבי

בוקר טוב לכולם. אנחנו נפתח את ישיבת ועדת החינוך. היום ה-7.9.2011, ח' באלול התשע"א בנושא: מעקב אחר פתיחת שנה"ל תשע"ב במגזר הערבי והלא יהודי. אנחנו לא הצלחנו לגעת בנושא בישיבה הקודמת מה-31 באוגוסט ולפיכך, אנחנו נקבל דיווח ממשרד החינוך. אנחנו נשמע חברי כנסת, אורחים מכובדים שהגיעו אלינו וכך נתקדם. אני רק מזכיר לכל הנוכחים שאנחנו בשידור ישיר בערוץ הכנסת. אנא מכם, בכל פעם שאתם מדברים תציגו את שם המשפחה והתפקיד שאתם מבצעים ואת הארגון השאתם מייצגים בצורה מלאה.

משרד החינוך, אני הבנתי שאורנה היתה אמורה להיות כאן.

אורנה תקועה בפקקים - -

מי ממשרד החינוך יכול להציג לנו את החלק השייך לו, עד שאורנה תגיע. בתחילת שנת הלימודים דיברנו על ההיבטים הפיסיים וההיבטים הפדגוגיים. מי נמצא ויכול להתייחס לחלק הזה?

אדוני היושב ראש, כל בעלי המקצוע נמצאים כאן וכל אחד בתחום שלו.

אז בואו נתחיל מההיבט הפיסי. אני רוצה לשמוע מכם דיווח מבחינת פתיחת שנת הלימודים, אותן תכניות שקבעתם לעצמכם השנה, מה יצא לפועל, מה מתוכנן, איפה הליקויים ובמה צריך לטפל. ממש מהתחלה ועד הסוף, קדימה. מי מתייחס?

אני סמנכ"ל פיתוח של משרד החינוך. לגבי התכניות שהסתיימו והתכניות העתידיות: בשנת התקציב הנוכחית הסתיימה תכנית חומש לבניית כיתות בכלל המגזרים ואנחנו נערכים כרגע להכנת תכנית חומש חדשה. תכנית החומש הקודמת בעצם ייעדה אחוז ניכר של בניית כיתות במגזר הלא יהודי ואני חייב לציין בסיפוק שעמדנו ביעד הזה. אנחנו תקצבנו כמות של כיתות מעבר לגידול הטבעי גם. זאת אומרת, אם אנחנו בודקים את ההקצאה של הכיתות בהלימה לגידול הטבעי אז בעצם תקצבנו 550 כיתות מעבר לגידול הטבעי כדי באמת לעמוד ביעדים ולצמצם את הפערים.

550 - -

550 לחומש. כלומר, בממוצע 100 לשנה, מעבר - -

כמה הגידול הטבעי היה אמור להיות?

הגידול הטבעי היה בפועל 550 כיתות פחות מזה.

וכמה זה?

אלף שבע מאות ומשהו פחות 550 זה - -

הגידול הטבעי היה בתקנים 2472 כיתות תקן ואנחנו תקצבנו 550 כיתות מעבר למספר הזה.

כדי לכפות על חוסר, שלפי הנתונים שלכם של כמה חדרים במגזר הערבי?

כדי לתת מענה גם לגידול הטבעי. עוד פעם, אני לא יכול לדבר במקשה אחת על צרכים שיש לנו בנגב, שזה הקמה של המועצה האזורית החדשה אבו-באסמה, עם כל מה שנגזר מזה.

סך כל החדרים החסרים במערכת החינוך הערבית זה 6300, על פי הנתונים שלכם. אתם תקצבתם 500 ל-5 שנים.

לא, לא. תנו לי להסביר: אנחנו תקצבנו למעלה מ-2500 כיתות.

מעל הגידול הטבעי...

חבר הכנסת ברכה, אנחנו רוצים לברר את המספרים.

אנחנו תקצבנו 3025 כיתות נכון לרגע זה.

חדשות?

חדשות.

שזה 500 מעל הגידול הטבעי.

נכון.

500 מעל הגידול הטבעי, שאמורות לחפות על החוסר שקיים במערכת החינוך, שזה סך הכל 6000. זאת אומרת, לפי הקצב הזה אנחנו צריכים עוד 15,20 שנה כדי - -

אני לא יודע מה זה המספר 6000 - -

זה מספר שלכם, זה לא שלנו.

אנחנו בודקים את הצרכים מדי שנה לקראת שנת התקציב הקרובה. בעצם, הצרכים מוגדרים באופן פרטני פר ישוב, הצרכים שלו והגידול שלו.

בסדר. תמקד אותנו מבחינת אותם הישובים שאתם יודעים בוודאות שיש חוסר בכיתות, ומה מבחינת החלטת החלוקה, מבחינת התוספת של הכיתות, איפה אנחנו עומדים היום? איפה אתם יודעים שיש באמת בעיה, שצריך להתגבר עליה ואיך מתגברים עליה.

אולי תיתן דוגמה לישוב שהיה חסר.

חבר הכנסת ברכה ציין לנו כאן מספר של 6000 כיתות חסרות. אתה אומר ש - -

הוא לא מתייחס לזה. הוא לא אמר שזה לא נכון.

הנה הגיעה מפקחת המחוז. בואי תשבי לידנו.

תשמעי, גברתי, אנחנו התחלנו עם הענין של תוספת הכיתות ותכנית החומש. אנחנו קצת נתקענו כאן עם הענין של המספרים כי חברי הכנסת ציינו כאן מספר מאוד גדול של כיתות שחסרות היום במגזר הלא-יהודי למול מה שהוצג לנו בוועדה, שמתוך 6000, שכך הציג חבר הכנסת ברכה, מהנתונים שהוא קיבל מכם, למול 500 ש - -

6116 אדוני היושב ראש, זה הדוח - -

זה בעצם מה שחסר היום מבחינת הכיתות במגזר הלא-יהודי, ויש לכם תכנית חומש שאמורה להתגבר על המספר הזה ולהגיד איפה נמצא את עצמנו בסופו של דבר ומה היעד, כי לבוא ולהגיד שרק 500 יבואו, זה לא היעד. זה בסך הכל איזה שהוא כיבוי שריפות במקום כזה או אחר.

יש לנו תכנית חומש שמתגבשת. זאת אומרת, יש צוות שכולל אותנו, את משרד החינוך, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, את משרד ראש הממשלה וכמובן את אגף התקציבים במשרד האוצר.

השאלה מה היעד. אם היעד שאתם מגדירים עכשיו לתכנית החומש יתגבר על כל החוסר של הכיתות במגזר הלא-יהודי, את היעד הזה אנחנו יכולים לקבל.

המטרה היא לגבש תכנית חומש שתיתן מענה לצרכים בכלל המגזרים.

זאת אומרת, אתם, מבחינתכם, מגבשים תכנית חומש... רק שניה, חבר הכנסת ברכה. תשמע, אנחנו, בסופו של דבר, מתחלפים כאן שנה אחרי שנה ואז הדבר היחיד שנשאר זה הפרוטוקול. אם בפרוטוקול כתוב שמשרד החינוך מגבש תכנית חומש ל-5 שנים קדימה, שהולך לדבר על כל החוסר של כיתות תקינות במגזר הלא-יהודי, זה יהיה כתוב. אז אני צריך לשמוע את זה בצורה ברורה.

אז בהמשך לדברים האלה אני רוצה להגיד עוד משהו.

אני אתן לך. בא רק נשמע שבעצם זאת המטרה.

אבל שני הדברים משולבים. תכנית החומש מסתיימת בעוד - -

התכנית הסתיימה ב-2011.

בתקציב של 2012 יש סעיף תקציבי שמדבר על תכנית חומש חדשה. אין בתקציב של 2012 שום התייחסות לשום תקציב של בינוי - -

לא, אבל למשרד החינוך יש תקציב לבינוי, שהוא תקציב צבוע.

זה לא קיים.

יש לנו ישיבה בקרוב עם שר החינוך יחד עם ראש אגף התקציבים החדש. אנחנו מציגים לו את התכנית והמטרה שלנו היא שהדבר הזה יקבל ביטוי כבר ב-2012. חד משמעית.

תקציב 2012 אושר כבר.

תקציב 2012 אושר. בינתיים, יש שם כמות של כיתות שלא נופלת מזו שהיתה השנה. כעיקרון, נבקש להגדיל את התוספת על פי ההמלצות של התכנית.

זאת אומרת, מבחינת הכוונה שלכם זה אחרי שאתם קובעים את תכנית החומש יחד עם כל הגורמים הרלוונטיים, אתם תצטרכו תוספת תקציב לביצוע תכנית החומש.

או הסטת תקציב.

כן, או העברה ממקום למקום.

גברתי, ניתן לך את רשות הדיבור ונקבל ממך דיווח לגבי פתיחת שנת הלימודים ואחר כך נעבור לחברי הכנסת.

אני מייצגת רק את מחוז הצפון אז אם מישהו מהמטה רוצה לתת סקירה ברמה הארצית, בבקשה. אני אתייחס באופן ספציפי למחוז הצפון. אתה רוצה לפתוח או שאתה רוצה אדוני היושב ראש, שאתייחס לצפון.

אנחנו מבקשים להתייחס למגזר הערבי ברמה הארצית.

זה מה ששאלתי.

אני מנהל אגף חינוך במגזר הערבי. שנת הלימודים במגזר הערבי נפתחה אחרי חג "אל פיטר" ביום שבת, וזה היה רק במחוז הצפון, ואורנה תיתן דיווח. אנחנו לא שמענו על תקלות בפתיחת שנת הלימודים. שמענו על תקלות מינוריות אבל שנת הלימודים באופן רשמי נפתחה ביום שבת. ביום ראשון חזרו כל תלמידי המגזר הלא-יהודי למערכת החינוך במדינת ישראל. אנחנו לא דווחנו על תקלות. כל התלמידים חזרו לבתי הספר ואנחנו מטפלים עכשיו בסוגיות פרטניות של תלמיד או של מורה אבל באופן כללי, שנת הלימודים נפתחה.

לפי מה שהוצג פה ובהתאם לתכנית היעדים שהציג המשרד, המגזר הערבי, בהתאם לתכנית היעדים, נהנה ממשאבים רבים במסגרת תכנית היעדים. בכל כיתות א' ו-ב' בכל המגזר הערבי נוספו 5 שעות ל-463 כיתות א' ול-480 כיתות ב'. כל כיתות ד',ה' במגזר הערבי ולשם חיזוק הוראת השפה הערבית, הוספה להם שעה אחת. אם אנחנו עוברים לשלב - -

אז בסך הכל כמה?

אנחנו מדברים על תוספת שהיא מעל ל-5000 שעות בשלב החינוך היסודי.

הפער בין מערכת החינוך הערבי לבין מערכת החינוך היהודי הוא 80 אלף שעות.

מבחינת הקצאות השעות, חבר הכנסת מוחמד ברכה, אנחנו - -

5000 זה טוב אבל מ-80 אלף זה טיפה בים.

אני רוצה להרחיב את הדברים: המשרד מקצה שעות בהתאם למדד שטראוס שהוא המדד שעל סמך זה נקבעו השעות לכל בית ספר. לגבי הנושא של חטיבת בינים והטמעת יעדים – בתחום הספציפי לנושא של השפה הערבית: בכל כיתות ז',ח' במגזר הערבי הוספה שעה אחת. אנחנו מדברים על תוספת של כ-1123 שעות. בנושא של המדעים הוספו בין 1 ל-2 שעות, זה תלוי במספר התלמידים בכיתות. לכל כיתות ז',ח',ט' אנחנו מדברים על תוספת של בערך 2000 שעות. במתמטיקה הוספה שעה שבועית למתמטיקה הרגילה בכיתות ז' ו-ט'. אנחנו מדברים על תוספת של 1053 שעות. תכנית מיצוי ומצוינות במתמטיקה למגזר הערבי הוספו כ-3000 שעות. אנחנו מדברים ספציפית על המגזר הערבי בתוספת של מעל 7000 שעות לימוד תוספתיות במגזר הערבי.

לגבי החטיבה העליונה – בחטיבה העליונה, במסגרת התכנית שהוגשה לתכנית החומש, אנחנו מדברים על כ-100 אלף שעות תגבור תוספתיות אשר יתנו מענה לתלמידים במגזר הערבי. בנוסף לשעות החומש אנחנו מפעילים גם תכניות אחרות. אנחנו מפעילים את תכנית ליב"ם שבמסגרת התכנית הוספו כ-6000 שעות תוספתיות למגזר הערבי לשם קידום הישגי התלמידים בבחינות הבגרות. בנוסף לזה, אנחנו גם פתחנו השנה 7 מרכזים במסגרת תכנית שנקראת "מחצית שלישית", על מנת לתת עוד הזדמנות לתלמידים במגזר הערבי לגשת לבחינות בגרות.

אני רוצה להתייחס גם לנושאים של תכניות הלימודים. פותחו תכניות לימודים חדשות בשלב החינוך היסודי. פותחה תכנית לימודים חדשה בשפה הערבית והיא מוטמעת בכל מערכת החינוך השנה. בנוסף לתכנית הלימודים, לראשונה בכל העולם הערבי, פותח מבדק קריאה וכתיבה לכיתות א'. המבדק הזה הוטמע וזה פותח באמצעות ראמ"ה. ראמ"ה פיתחה מבדק לאיתור תלמידים מתקשים. המבדק הזה הוטמע. השנה הוא יוטמע בכל מערכת החינוך ויתן מענה לכלל התלמידים המתקשים.

בנוסף לזה, יש תכנית חדשה להוראת השפה העברית שמוטמעת השנה בשלב החינוך היסודי ובחטיבת הביניים. יש תכנית לימודים חדשה שפותחה במורשת ותרבות ערבית וגם היא תוטמע במגזר הערבי.

אנחנו יודעים שהיתה בעיה בתכנית הלימודים בספרות ולשון ערבית, שגם חבר הכנסת מסעוד גנאים הציג במסגרת השאלות. המתווים לתכניות הלימודים הועברו לפני כחודש ימים לוועדת תכנית הלימודים אשר מתפקידה בתוך 6 חודשים לסיים את כתיבת תכנית הלימודים החדשה. צריך להוסיף שבנושא של השפה הערבית הלכנו על פיצול. זאת הפעם הראשונה שהמשרד החליט על פיצול בנושא של השפה הערבית לשני תחומים: יש את הנושא של הספרות הערבית ומונתה גם מפמ"רית לנושא הספרות הערבית. בנושא של לשון והבעה מונתה גם כן מפמ"רית במשרה שלמה, דוקטור ג'אבר, ומה שעשינו בהתאם לישיבת ועדת החינוך שהתקיימה לפני כ-5 חודשים, החל מה-1.9 פיצלנו את השאלון בשפה הערבית, 910331. הוא פוצל, החל משנת הלימודים הזאת, לשני שאלונים. - -

לבגרות הכוונה?

הכוונה היא לבחינות הבגרות. השאלון הזה פוצל לשני שאלונים, וזה מה שנעשה.

לגבי הנושא של קליטת המורים - -

בקשר ל-4 יחידות...

בקשר ל-4 יחידות התקיימה ונדונה גם הסוגיה הזאת. היא הועלתה ביום ראשון אצל השר בהמשך לישיבה שהתקיימה עם ועד ראשי הרשויות הערביות ועם ועדת המעקב. אנחנו בתהליך של בחינת המהלך הזה של המעבר ל-4 יחידות לימוד. אני רוצה להגיד שהמהלך הזה נבדק ואנחנו גם מתייחסים לסוגיה שהיא מאוד חשובה כי לפי הנתונים שקיימים היום במשרד, אם אנחנו מעלים את היחידה הרביעית יתכן שזה יפגע באחוז הזכאים לבגרות אבל בכל זאת, המגמה תיבדק על ידי הצוות המקצועי. אני אשב יחד עם יושב ראש המזכירות הפדגוגית, יחד עם המנכ"ל והשר, ותתקבל החלטה לגבי הנושא של 4 יחידות לימוד אבל בימים אלה מתקיימים דיונים מרתוניים לגבי הנתונים.

ל-4 היחידות צריך להתייחס כשאלה פדגוגיות ולא כשאלה - -

אדון עבדאללה, אם אתם שואלים היום את המורים, ואני מורה, ושאלתם מורים לערבית שמגישים לבגרות, היחידה הרביעית היא מהיחידות הקלות שילדים ותלמידים יכולים להצליח בהן.

היחידה הרביעית היא יחידה של ספרות ב' ואנחנו יודעים שהיא יחידה קלה אבל אנחנו בודקים את זה. אני רוצה להגיד שב-3.8 פורסמו באמצעות המועצה להשכלה גבוהה הבונוסים שינתנו למקצועות שלא היו מתוגברים בעבר. מקצוע השפה הערבית שולב במסגרת המקצועות שיש עליהם בונוס ולכן, חלק מהתלמידים במגזר הערבי לא למדו 4 יחידות או 5 יחידות בגלל שלא היה בונוס אבל עם ההחלטה של המל"ג, היום אנחנו מדברים על מתן בונוס לכל תלמיד שלומד שפה ערבית ברמה של 4,5 יחידות לימוד.

מאחר ורוב הנושאים שמר עבדאללה מעלה, אני רשמתי אותם. אני רוצה לברר בקשר לתכנית החדשה במקצוע הערבית שעכשיו הזכרת. היתה תכנית והוגשה בזמנה של השרה יולי תמיר וגם אושרה, אבל לא אושרה ליישום. צריך זמן. האם הקצבתם זמן? הכוונה שהוועדה שהזכרת עכשיו, יש זמן שהיא אמורה לסיים משום שאנחנו מדברים על תכנית לימודים על-יסודית שמשנות ה-80 היא לא שונתה בהשוואה למקצוע העברית שמספר פעמים שונתה התכנית.

הסוגיה הזאת ידועה לנו, חבר הכנסת גנאים. אנחנו התחייבנו שתוך 6 חודשים אנחנו מפרסמים את תכנית הלימודים החדשה, ואנחנו גם במסגרת תכנית העבודה - -

זאת אומרת, בעוד חצי שנה אני יכול לקבוע ישיבה?

כן, עוד חצי שנה אתה יכול לקבוע ישיבה, באחריות, על מנת שאנחנו נוכל להעביר לכם כי את המתווים, אני הגשתי אותם באופן אישי. המתווים אושרו ועכשיו יש ועדת תכנית שעובדת על בניית תכנית הלימודים.

לגבי תכנית הלימודים בספרות, שחבר הכנסת גנאים התייחס אליה: תכנית הלימודים בספרות שנבנתה, נבנתה ברמה גבוהה מבחינת תכנים והיא כללה הרבה תכנים מבחינת מספר השעות. אנחנו יודעים שבכיתות בחטיבה העליונה אנחנו מקצים 5 שעות במסגרת תכנית הליבה להוראת השפה הערבית. תכנית הלימודים נבנתה ביותר מ-5 שעות ולכן ביקשנו מהצוות המקצועי לצמצם את תכנית הלימודים, שתתאים למספר השעות המוקצות במסגרת תכנית הליבה.

הסוגיה האחרונה היא קליטת המורים במגזר הערבי ברמה הארצית. אנחנו יודעים שבאנו לכאן ואנחנו הצהרנו לפני כחודש וחצי יחד עם מר ציון שבת, שיש מנגנון חדש לקליטת מורים שמתייחס לשתי סוגיות עיקריות. אנחנו התייחסנו במשרד ולפי מדיניות השר, השר מוביל למדיניות של קליטת מורים באיכות גבוהה. לכן, אם אנחנו רוצים לדבר על מורים באיכות גבוהה, אנחנו קבענו בהמלצת הדרג המקצועי והמלצתי וזה אושר על ידי השר והמנכ"ל, פרמטרים איכותיים לקליטת מורים במגזר הערבי, שהראשון מביניהם זה הנושא של מבחן הבקיאות בשפה הערבית. אני רוצה לתת נתון: בשנה האחרונה נבחנו כ-1800 מורים במבחן הבקיאות בשפה הערבית ועברו 700 מורים מתוכם.

מה זה "עברו"?

עברו בציון של 65.

באיזה מקצוע?

ערבית. מבחן בקיאות בשפה הערבית למועמדים להוראה במגזר הערבי.

זאת אומרת, אלה המורים שצריכים ללמד.

נכון. בנוסף למבחן בשפה הערבית יש את הפרמטר האיכותי השני שהוא ממוצע הציונים בתואר הראשון. אנחנו יודעים שמורה שהישגיו הלימודיים הם גבוהים מאוד, אותו מורה יהיה שולט בתחום הדיסציפלינה יותר מאשר מורה שהוא מורה שהממוצע שלו נמוך יותר. לכן, שני הפרמטרים האלה יחד עם הוותק בהוראה במשרד החינוך הם הפרמטרים האיכותיים שנקבעו על ידי השר והמנכ"ל והדרג המקצועי.

יש כוונה לבדוק התאמה למקצוע כי יש בעיה שהרבה מורים, ואנחנו צריכים להודות, גם בסקטור הערבי וגם בסקטור היהודי, שיש להם בקיאות, הם מצוינים ויודעים הכל אבל הם לא יכולים ללמד. פשוט לא מתאימים למקצוע. גם לזה צריכים מסננת כי בכל מקום, בכל מקצוע כמעט, אתה הולך היום לעבוד במפעלי נייר חדרה, עושים לך מבחן פסיכוטכני, התאמה לעבודה.

חבר הכנסת זחאלקה, אנחנו מדברים על כל מיני סוגי עבודה שבחלק אתה כן יכול לבדוק ובחלק פחות. נושא ההוראה זה לא משהו שניתן לבדוק - -

ניתן.

אפשר בצורה מינימאלית.

אבל הוא לומד הכשרת מורים, יש לו תעודת הוראה. מכינים אותו.

אני מדבר לא על הבקיאות, על הציונים אלא על ההתאמה ברמה המינימאלית. יש ניפוי. הרי בתוך עמנו אנו חיים ויודעים שיש אנשים שלא מתאימים למקצוע.

חבר הכנסת זחאלקה, יש לי גם תשובה לזה.

את זה אני רוצה כי למה אני עומד על זה? 60% מההצלחה בחינוך זה המורים.

יש שני מודלים: יש את המודל הראשון, שמיכל בלר תרחיב. יש את המודל של הערכת מורים. הכלי הזה פותח על ידי ראמ"ה והועבר לכלל המנהלים והמפקחים במגזר הערבי. כל מורה חדש שנכנס למערכת החינוך חייב בהערכה מטעם המנהל. אם המנהל יגיד שמבחינה מקצועית ומבחינת אישיות הוא ירוד אז אותו מורה לא יחזור למשרד החינוך מסיבה אחת: כי במסגרת הנוהל החדש שנקבע, וזה אושר על ידי השר והמנכ"ל, שמורים שאינם ראויים למערכת החינוך אינם יכולים להגיש בקשה לעבודה במשרד החינוך.

בנוסף לזה, אנחנו גם מגבשים רעיונות חדשים בנושא של קליטת המורים. אחת ההצעות שאנחנו הולכים להציע זה הנושא של בדיקת האישיות של המורה אבל זה תהליך. אני מבטיח לכם שתוך תקופה קצרה נוכל לתת תשובה גם לגבי הסוגיה של התאמה מבחינת אישיות כי מבחינת דיסציפלינה, מבחינת הידע בתחום הדיסציפלינה ומבחינת השפה הערבית אנחנו כבר ענינו על הפרמטרים האלה ונשארה לנו רק סוגיה אחת שהיא האישיות. במסגרת הכלי שפותח על ידי ראמ"ה, אנחנו חייבים להעריך את כלל המורים שנכנסים לשנת ניסיון ראשונה ושנייה. מורה שההערכה שלו שלילית, המורה הזה אינו יכול להמשיך במסגרת עבודתו במשרד החינוך.

אנחנו גלשנו לנושא אחר. אם אתה כבר מדבר, ותכף יישאלו שאלות, תתייחס בבקשה גם לענין שיתוף הפעולה עם השלטון המקומי מבחינת הביצוע שלהם מול כל אותם נושאים רלוונטיים: הסעות, כל נושא שיתוף הפעולה בהיבט הפיסי של כיתות, של שיפוצים ודברים כאלה.

זה התחום של יגאל צרפתי, שיתייחס לנושא של הבינוי וההסעות.

רבותי, בואו נעשה דבר כזה: אני אתן לכל אחד לדבר ולהגיד מה שהוא רוצה אבל יש עוד הרבה שאלות גם לאחרים.

יש לי שאלה מאוד פשוטה שתשמח לשמוע אותה.

כל אחד יידבר.

כדי שהדוח יהיה מושלם אני רוצה לשאול: למה דווקא במסגרת הפרמטרים היחודיים מוסיפים 100 נקודות לשירות צבאי במקום שרוב האוכלוסייה אינה משרתת בצבא. מה אתם רוצים להגיד למערכת החינוך ולמורים? מה הערך המוסף בשירות צבאי מבחינה פדגוגית?

הגנה על המולדת, על המקום שאתה חי ולומד. זה לא חשוב?

חבר הכנסת ברכה, בנוהל העברות, שיבוצים והשלמות משרה אשר פורסם בפברואר 2011 לא מוזכר שם תוספת ניקוד עבור כל הפרמטרים שכבודו הזכיר אותם. אתמול דווקא היתה לי סוגיה לגבי זה במסגרת החוזר שהוסר על ידי המנכ"ל והשר, אין שם את הפרמטרים האלה. כל אדם יכול להיכנס היום לאתר של משרד החינוך ולהסתכל על הפרמטרים ועל הניקוד. לא ניתן ניקוד לפרמטרים שהוזכרו.

השנה הוסיפו 100 נקודות - -

סליחה, את לא קיבלת אישור לדבר. בוועדת החינוך רק מי שמקבל אישור לדבר יכול לדבר.

שאלה חשובה: מר עבדאללה יודע שפונים אלי עשרות מורים מבקשי עבודה בקשר לניקוד, בקשר לדירוג. לגבי הענין שמשרד החינוך הבטיח, הענין של השקיפות, שזה לא סוד צבאי כאשר מורה רוצה לדעת מתי התור שלה, מי לפניה ומי אחריה. הבעיות האלה קיימות יום יום. אנשים באים למשרד, באים ללשכה. מה הבעיה שכל שמות המורים או המורות שמבקשים שיבוץ ידעו מה הדירוג שלהם, כמה הנקודות שלהם וממה בנויות נקודות אלה. אני מקווה שהבעיה הזאת תיפטר.

חבר הכנסת מסעוד גנאים, הבעיה הזאת נפתרה. לכל מורה שיגיש בקשה, אם זה לשיבוץ או להעברה, כל מורה קיבל סיסמה והוא יכול להיכנס דרך הסיסמה ולראות את הניקוד שלו. בנוסף לזה, אנחנו הקמנו מרכז מידע למורים בצפון. מרכז המידע פתוח כל יום מ-8:30 עד 15:00. באופן שוטף אנחנו עבדנו בכל חודש רמדאן, בכל חודש אוגוסט ואנחנו ממשיכים לעבוד גם בחודש הזה. אנחנו כל יום מקבלים קהל. כל מורה שנכנס ובא למרכז המידע מקבל נתונים בשני פרמטרים: על הניקוד שלו והוא מקבל גם נתון על המיקום שלו - -

אבל הוא עדין לא יודע מי לפניו ומי אחריו.

הוא יודע את המיקום שלו. הנתונים עבור המורים הם נתונים סודיים. אנחנו לא יכולים להגיד לו שמות של מי שלפניו. אנחנו יכולים להגיד לו: ישנם 4 מועמדים לפניך, והוא יכול לברר. אם הוא מרגיש חס וחלילה שנגרם לו עוול, הוא יכול להגיש מכתב שנגרם לו עוול ואנחנו בודקים את זה לעומק. אני יודע שמנהלת המחוז בצפון נתנה הנחיות ברורות לבדוק כל תלונה שמגיעה בקשר לנושא של שיבוץ מורים אבל נכון לרגע זה אני יכול להגיד לך שמרבית המורים, וזה נכון לאתמול, המידע שקיבלתי אותו עד אתמול בערב, כלל המורים ששובצו במערכת החינוך שובצו לפי הניקוד. אין שום פרמטר אחר חוץ מהניקוד והמיקום והצרכים של בית הספר.

כמה ביקשו השנה לעבוד וכמה נקלטו?

אנחנו מדברים, נכון לאתמול, וזה תהליך שהוא עדין בראשיתו, אנחנו מדברים על כ-1500 החלטות שיבוץ במערכת החינוך במגזר הערבי. זה נכון לאתמול כי אנחנו יודעים שהמגזר היה ברמדאן וחלק מבתי הספר לא - -

1500 שיבוץ של מורים חדשים?

1500 מורים חדשים נקלטו נכון לאתמול אבל אני רוצה להגיד שוועדות השיבוצים בכל המחוזות ממשיכים בעבודה שלהם עד ל-20 בספטמבר אבל אנחנו יכולים להעביר לכם נתונים מדויקים עד אותו תאריך על מספר המועמדים ששובצו במערכת החינוך במגזר הערבי בכל המחוזות.

כמה יצאו לפנסיה מוקדמת? יש נתונים?

בערך 300.

זה 2 לפה 2 לשם למיטב ידיעתי, במגזר הערבי.

תודה.

אני יכול להוסיף כמה נתונים למגזר הבדואי?

כן, בבקשה.

למה לא מאחדים?

אתה רוצה שיפטרו מישהו?

להיפך, לכולם תהיה יותר עבודה כי המנגנון יהיה גדול יותר.

מערכת החינוך נפתחה ביום שבת, ה-3 לחודש בחלק מהרשויות הבדואיות בצפון. כל המערכת הבדואית בחינוך במגזר הבדואי בדרום נפתחה ביום ראשון. לא היו תקלות מיוחדות. בצפון כל בתי הספר נפתחו, גני הילדים, מוסדות חינוך, כולם נפתחו ב-8 בבוקר בצורה הכי מסודרת, הכי עדינה. לא היו תקלות מיוחדות. פה ושם היו תקלות קטנות שלא קשורות למשרד החינוך אלא תקלות שקשורות יותר לרשויות המקומיות אבל הכל נפתר בפתח של היום הראשון של שנת הלימודים.

באזור הדרום היו לנו שתי תקלות: האחת, בוואדי ניעם, שזה ישוב שקשור לאבו-באסמה אבל הבעיה לא היתה של משרד החינוך. משרד החינוך צייד וסיפק מורים וכל מה שצריך מבחינת משרד החינוך, הוא עשה עבודה נפלאה במחוז הדרום. היתה תקלה דווקא עם מע"צ ובעיה למחרת היום - -

נעשתה בדיקת קרינה ובדיקת של איכות סביבה באותו בית ספר? אתה יודע שזה סכנת נפשות בית הספר הזה.

אנחנו נתייחס לנקודה הזאת.

הרשות המקומית צריכה לעשות את זה.

למחרת היום היתה שביתה גם בבית ספר יסודי בחורה. הבעיה נפתרה וזו בעיה שקשורה יותר באחזקת חלק מהכיתות בבית הספר. הרשות לא בדיוק פיתחה את מה שהיתה צריכה לעשות. לנו היה שיח מתמשך עם הממונה על המחוז של משרד הפנים במהלך השנה שעברה. איפה שהיו תקלות, הרשויות נקראו לשיחה והבעיות תוקנו.

תכנית חומש למגזר הבדואי בצפון אושרה בממשלה. הועבר גם אישור תקציבי למשרד האוצר ממשרד ראש הממשלה למשרד החינוך לגבי תקציב תוספתי של 70 מיליון ₪ לתכנית חומש, ואנחנו מקווים שבימים הקרובים נתחיל להפעיל את התכנית.

תכנית אל"ה לאיתור תלמידים בעלי לקויות מיוחדות בכיתות ז'. זאת תכנית שמאושרת בכל כיתות ז' במגזר הבדואי. בצפון זו תכנית חדשה, מוכחת, היא כבר במגזר 3,4 שנים והשנה הצלחנו להכניס אותה לכל בתי הספר הבדואים גם בצפון וגם בדרום.

כל בתי הספר הבדואים בצפון וגם בדרום, בחלק ניכר מהם בתשע"א, הוכנסה בהם תכנית התקשוב הלאומית ובתשע"ב, כל בתי הספר היסודיים יאושרו ובכולם תוטמע תכנית התקשוב הלאומית. זה לא כולל רק את הצד הפיסי, החומרי אלא גם כולל ימי הדרכה, השתלמויות למורים וכל מה שקשור בנושא.

כל בתי הספר היסודיים, כולם נכנסו ל"אופק חדש", הן בצפון והן בדרום. בצפון וגם בדרום הופעלה תכנית של יום חינוך ארוך כולל הזנה. בכל המגזר בדרום יש תכנית הזנה. יש רשות אחת שלא מפעילה את התכנית, אנחנו בשיח עם ראש הרשות. יש להם את הסכום, המשרד אישר אבל הרשות לא מפעילה.

חלק ניכר מהרשויות מפעילות חוק חינוך חובה. השנה הוכנסו 3 רשויות בדרום ועוד רשות אחת בצפון. מבחינה זו אנחנו במצב יחסית טוב ואפשר להתגאות במה שאנחנו עושים במהלך השנים האחרונות.

כל מה שקשור לפדגוגיה, מה שידידי עבדאללה ציין, כל מה שקשור למגזר הערבי מבחינה פדגוגית נכון ב-100% גם לגבי המגזר הבדואי.

רבותי, אנחנו מתחילים לערבב בין הישיבות שאנחנו מנהלים בצורה שוטפת כאן. נפתחה שנת הלימודים. יש נושאים שתמיד עולים אצלנו, שהם לא מגיעים לטיפול. אני רוצה לשמוע בהיבט הפיסי, כל אותם נושאים שקשורים בהסעות, כל אותם עניינים שקשורים לשיפוצים. אלה הדברים שבמהלך שנה קשה מאוד לטפל בהם כי הילדים בכיתות.

למה לא זומנו האחראים? לצערנו הרב יש חינוך ערבי, חינוך בדואי וחינוך דרוזי. איפה הדרוזים? מבחינתנו הם ערבים כשאר האנשים.

כנראה שמבחינתם לא.

לא נכון. אני רוצה שתביא לי את זה שטוען שהוא לא ערבי.

חבר הכנסת זחאלקה, תבין, אנחנו עשינו כאן ישיבה - -

אני אביא את כל הקצינים הדרוזים שמשרתים בצה"ל והם יגידו לך.

אנחנו קיימנו כאן ישיבה על כלל מערכת החינוך בישראל לפני כמה ימים. היתה התייחסות לכל דבר ודבר. כל מי שרוצה, כל מי שיש לו מה לבוא ולהגיד מוזמן לוועדת החינוך. אנחנו מפרסמים את סדר היום בצורה מסודרת - -

השאלה אם משרד החינוך הביא את האחראים על החינוך שנקרא "דרוזי", לצערנו. הוא צריך להיות חינוך ערבי, כמו כולם אבל אנחנו רוצים לדעת מה קורה בישובים האלה, הם חלק מהמגזר ולא צריך להזניח אותם.

לא תצליח "לגייר" אותם לערבים.

זבולון, בדיון הכללי לא היו הדרוזים. בדיון על הערבים אין את הדרוזים. איפה הם? זו שאלה. אני מוחה על זה שהם לא זומנו לכאן.

אדוני היושב ראש, אני יכול לדבר בבקשה? אני יועץ שר החינוך למגזר הלא יהודי בכלל כולל דרוזי, ערבי, בדואי וצ'רקסי. חשוב לציין כמה דברים: קודם כל, שר החינוך, בתחילת הקדנציה שלו, הוא נותן חשיבות עיקרית וגדולה למגזר הלא-יהודי, וזה מתבטא הן בתקציבים, הן במשאבים ותכניות לימוד, וזו סוגיה ברורה. דבר שני, שר החינוך, עם פתיחת שנת הלימודים קיים דיון עם ראשי רשויות מהמגזר הערבי בראשות רמז ג'רייסי, וחשוב לציין שהוא הציג שם את כל מכלול הדברים שכאן החברים המקצועיים יציגו בפני הוועדה אבל יש סוגיה מאוד חשובה בענין אבטחת מוסדות חינוך במגזר הערבי, ששר החינוך מתכוון במהלך חודש ספטמבר להביא את זה להחלטת ממשלה. מדובר בתכנית פרוסה ל-4 שנים שתתחיל תקצובה לשנה א' ב-10 מיליון שקל ותצא לפועל מה-1.1.12. זו סוגיה מאוד חשובה. דבר שני, חשוב לציין את כל ענין שינוי שיטת קליטת המורים במערכת החינוך. חשוב לציין שבמגזר הערבי יש ביקוש יותר מאשר היצע וזה הודות לשר החינוך, שעשה את כל השינוי בקריטריונים על מנת לבחור את המורים הטובים ביותר לטובת מערכת החינוך, וכך זה יקרין על ילדנו.

דבר אחרון שאני רוצה להגיד - -

יש ביקוש יותר מהיצע אמרת? בקשר למה, למשרות?

כן. אנחנו מדברים על 14 אלף שמבקשים להשתלב בתוך מערכת החינוך כאשר שמענו מהממונה על החינוך הערבי שמערכת החינוך קולטת מעל 1500 בשנה.

14 אלף זה המספר הנכון?

אפילו מעל. אדוני היושב ראש, חשוב לציין ששר החינוך מקיים ישיבות לעתים מאוד קרובות בענין החינוך של המגזר הלא יהודי בכלל, והוא נותן חשיבות עליונה וזה בעדיפות עליונה בסדר יומו של שר החינוך. זה מה שהיה חשוב לי להציג.

בענין של אותם הישובים שהיה עליהם כאן דיון, שנאמר לנו שהענין הולך להיבדק על גילאי 3 ו-4. האם בעקבות הפרסום שהיה לא מזמן עם ההמלצות של ועדת טרכטנברג על כך שזה הולך להיכנס לכלל הישובים, איפה אנחנו עומדים מבחינת הענין הזה? האם יש תוספת של ישובים, האם יש תקציב? אני הייתי בכמה ישובים והמצב שם מאוד דרמטי, ההוצאה הכספית שקיימת שם מאוד גבוהה. האם יש התקדמות בכל מה שהיה לפני כמה חודשים? היו הצהרות, היו ישובים שהיו אמורים להיכנס. האם יש התקדמות בסוגיה הזאת?

אכן כן אבל אני יכול לתת סקירה אבל אני חושב שגם מנהלת המחוז וגם הממונה על החינוך יכולים להשלים את הסוגיה הזאת. אכן, שר החינוך הרחיב נושא תקצוב גילאי 3,4 משנת הלימודים שעברה, וזה לא על בסיס תקציב אקסטרה של משרד האוצר אלא על בסיס תקציב משרד החינוך, והוא הכניס 6 ישובים במהלך ראשון מהמגזר הערבי. אני גם יכול להציג את הישובים. אנחנו מדברים על שפרעם, טורען - -

כמה תוקצבו, אם אפשר באחוזים? יש בידיים שלו עמדות סיווג ל-20% אבל ישובים אחרים, 80% ו-90% מאותו אשכול.

אנחנו מדברים על אשכול 3, כאשר הוא הכניס את אשכול 3 לאזור עדיפות לאומית ואז הכניס את ששת הישובים מתוך השמונה שהם: טורען, שפרעם, דבוריה, איכסל, עין מאהל, יפיע - -

מה עם השנה? זה של השנה שעברה, אתה לא מעודכן.

השנה הוא עבר לתקצוב של אשכול 3 לא באזור עדיפות לאומית א', אבל חשוב לציין שאין עדין תקציב אקסטרה לסוגיה הזאת והשר פועל על מנת להכניס. הוכנסו עוד 3 ישובים מהמשולש: כפר ברא, כפר קאסם - -

4.

4 ישובים, אני שמח שאתם מתקנים אותי, זה טוב. זה מה שחשוב לציין והשר דואג להמשיך את הדברים. אני חושב שמיציתי את הדברים.

מבחינת משרד החינוך, יש עוד גורמי מקצוע שרוצים להתייחס?

אני ממליץ שקב"ט המשרד יתייחס לסוגיית האבטחה.

אנחנו נגיע לשם. אני רוצה שאורנה תתייחס באופן כללי - -

אולי בקשר לאבטחה, עוד שאלה, אלכס.

אני אתן לכל אחד זכות דיבור. כל גורמי המקצוע שהשאלות מופנות לכיוון שלהם יוכלו להתייחס. אורנה, בבקשה.

אני אתן סקירה קצרה על מחוז הצפון: בשנת הלימודים הבאה ילמדו במגזר הערבי 108 אלף תלמידים מתוך 219 אלף תלמידים במחוז שלנו. מבחינת היערכות פתיחת שנת הלימודים: אנחנו פתחנו אותה ב-4 פעימות במחוז. היו לנו 4 חדרי מצב. ב-1 בספטמבר במגזר היהודי, 3 בספטמבר ביום שבת. יסלחו לי הדתיים פה אבל ביום שבת הפעלנו חדר מצב למגזר הערבי ופתחנו חלק גדול ממוסדות החינוך. ב-4 לספטמבר, יום א', פעימה שלישית. בתי הספר שעובדים ביום ראשון ולמעשה ב-5 לספטמבר, המוכר שאינו רשמי מבחינת הנוצרים, פתחנו את בתי הספר.

ראשית, אני רוצה לברך את ראשי הרשויות במגזר הערבי ואת מנהלי מוסדות החינוך. אני חושבת שלא היתה כשנה הזאת. כמעט 0 תקלות במגזר הלא-יהודי.

טורען...

תכף. כמעט 0 תקלות ולכן אמרתי "כמעט". זה הודות לעבודה מאסיבית של המטה של המשרד ושל ראשי הרשויות המקומיות כדי להכין את שנת הלימודים. היו לנו שיבושים קלים כמו למשל בטורען סביב סוגיה של מנהל בית ספר או טענות סביב התערבות הרשות בשיבוצי מורים. אני טיפלתי בסוגיה הזאת ובית הספר חזר למסלול - -

רשות ממונה, יש לציין.

נכון, רשות ממונה. אנחנו נטפל בנושא הזה ותהיה ישיבה מסודרת אצלי כדי לפתור את כל הטענות אבל הלימודים שבו למסלולם.

יש לנו בעיה קלה בשיבלי, שהורים מסרבים לשלוח את הילדים לבית הספר בגלל אנטנה של סלקום. ביצענו בדיקה על ידי המשרד להגנת הסביבה ואין סכנת קרינה. ההורים לא התרצו. אני, אישית, דיברתי עם שר התקשורת וביום חמישי אני מקווה שהאנטנה הזאת תוסר והתלמידים ישובו. יש לנו שיבוש קל בירכא סביב אלימות של תלמיד נגד מנהל בית ספר ולכן היום התלמידים לא לומדים. תהיה פעילות חינוכית סביב הנושא של אלימות ואני מצרה על הענין הזה. מעבר לזה, השנה נפתחה כראוי.

אנחנו פתחנו השנה 34 גנים רשמיים בעקבות החלטת השר להרחיב את הצו לגילאי 3,4 במגזר הערבי, ביפיע, איכסל, שפרעם, ריינה, טורען ודבוריה, ולמעשה הצלחנו לפתוח עוד 34 גנים רשמיים. יש לנו בתכנון עוד. יחד עם מינהל הפיתוח עשינו תכנית מאסיבית לבנות גני ילדים באולם ישובים כדי שהתלמידים יוכלו לעבור מהמוכר שאינו רשמי לרשמי ולתת פתרון לסוגיה הזאת. פתחנו 7 מוסדות חינוך, חצי מהם מהמגזר הערבי. בעיבלין פתחנו בית ספר יסודי חדש, בנצרת, חטיבת ביניים חדשה. בתמרה פתחנו חטיבת ביניים חדשה ופתחנו בית ספר למחוננים בנצרת, וזו באמת גאווה רבה לכולנו.

אולי אדבר במשפט אחד על הנושא של החינוך המיוחד. הבנתי שהנושא עלה גם בוועדת המעקב. על פי החלטת משרד החינוך ומנכ"ל משרד החינוך יועברו משאבים, ועברו כבר משאבים למחוזות לפתיחת בתי ספר או כיתות לחינוך מיוחד שהם בעלי מורכבויות גבוהות או מורכבות יותר קלה שזה נקרא מקור 025. אני רוצה לומר שמתוך המכסה שאני קיבלתי, סך הכל אחרי התוספות חצי מכיתות לחינוך מיוחד נפתחו במגזר הערבי, בהתאם לפרופורציה של האוכלוסייה. יש לנו עדין בעיות מקומיות קלות כאלה ואחרות - -

· - -

לפרופורציה של הגודל באוכלוסייה ולגבי הצרכים, בחלק מהישובים במגזר הערבי, שיש לנו שם ריכוז של נישואים מעורבים ובעיות קשות בחינוך המיוחד גם פתחנו בתי ספר לחינוך מיוחד, עדין אנחנו לא יכולים להדביק את כל הצרכים אבל כל כיתה שמתפנה כי היא לא נפתחת מסיבות כאלה ואחרות, אנחנו מעבירים אותה למגזר הערבי בכוונת מכוון, כדי להדביק ולהשלים את כל הפערים.
דבר נוסף שאני רוצה לציין אותו בגאווה רבה זה שבמחוז הצפון, כידוע לחברי הכנסת, החלנו תכנית של הוראת הערבית בבתי הספר במגזר היהודי וקלטנו לצורך הענין הזה 61 מורים מהמגזר הערבי, ועמדנו על כך שהם יהיו מהמגזר הערבי. מי שקרא באינטרנט, השבוע פרסמה מורה במגזר הערבי באיזו התרגשות היא פתחה את שנת הלימודים במגזר היהודי ואיך התלמידים קיבלו אותה בבית הספר. אני חושבת שהמפעל הזה הוא מאוד חשוב והמנכ"ל והשר עודדו אותו ותקצבנו אותו, ואנחנו שמחים מאוד על הענין הזה.

לגבי הסוגיה של עודף מורים במגזר הערבי: כפי שעבדאללה חטיב ציין, יד לנו הרבה מאוד בקשות. למחוז הגיעו כ-5000 בקשות, רק למחוז הצפון, בקשות שחלקן 5000 בקשות. אני מדברת על בקשות עבודה, בקשות להגדלת משרה, בקשות העברה מהדרום והעברות יזומות, בסך הכל כ-5000.

אנחנו משתדלים מאוד לתת תעדוף בניקוד למורים שעוברים מהדרום והם מורים טובים ועומדים בציונים הנדרשים כדי להתמודד עם תופעה מאוד קשה של מורים שצריכים להעתיק את מקום מגוריהם ולפעמים לעשות פירוד משפחות כדי לחפש פרנסה. אנחנו משתדלים מאוד לתת לזה עדיפות. אני רוצה לומר שהמסלול החדש של שיבוץ המורים ושינוי שיטת הניקוד ותעדוף מורים מצטיינים מוכיח את עצמו, ואנחנו מקבלים מורים מצוינים למגזר הערבי על פי בקשת שר החינוך. באחת הישיבות שלנו במחוז ביקש שר החינוך ועוד לא הספקתי לדבר על זה עם מיכל בלר, לבצע מחקר האם המורים המצטיינים שמשובצים על פי שיטת השיבוץ הם אכן מורים טובים במערכת כי לא בהכרח זה נכון, וזאת השאלה שחבר הכנסת שאל קודם ואנחנו נקפיד לעשות מחקר בענין הזה, כדי לראות שיש הלימה.

עוד סוגיה אחת שאני רוצה להעלות בנושא של "עוז לתמורה", הרפורמה בעל-יסודי ולגבי אופק חדש. אולי נפתח באופק חדש – למעשה, כל בתי הספר במחוז כולל המגזר הערבי בתוכם כמובן, מבחינתי זה מחוז אחד, כולם ללא יוצא מן הכלל באופק חדש. הכנסנו השנה עוד כ-1000 גנים לאופק חדש, למעלה ממחציתם מהמגזר הלא-יהודי. לגבי "עוז לתמורה", כרגע יש לנו בתי ספר שלמעלה מ-75% מהמורים שלהם ביקשו להצטרף ל"עוז לתמורה" ולשמחתי, אני רואה במגזר הערבי ברכה משום שהרבה מאוד בתי ספר במגזר הערבי מבקשים להצטרף ואנחנו נכניס אותם בשמחה רבה.

עוד מילה אחת אני רוצה לומר לסיום: ההשקעה במגזר הערבי, על פי החלטת שר החינוך ומנכ"ל משרד החינוך, בישיבות שאנחנו לא מנהלים אותן רק בוועדות הכנסת אלא בישיבות השוטפות במשרד, גם השר וגם המנכ"ל מבינים את הצורך המשמעותי לצמצם את הפערים במגזר הלא-יהודי, ואנחנו עושים את זה בהרבה מאוד אהבה, בהרבה מאוד אמונה ובהרבה מאוד כסף. אני מאוד גאה לפחות במחוז שלי ואגב, כל הדרוזים למעט דליה ועוספייה נמצאים אצלי ואני מייצגת אותם בגאווה גדולה. 60% ממכסת הלומדים שלי במגזר הערבי ואני רוצה לומר שההשקעה הזאת נושאת פירות. עדין יש פערים ויש הרבה לעבוד אבל ההשקעה הזאת נושאת פירות. אני יכולה לציין בגאווה שבמחוז הצפון יש שיפור ניכר במגזר הערבי במצטבר בין תשס"ח ל-תשס"ט באחוזי הבגרות. יש לנו עליה של כמעט 6% במגזר הערבי. במגזר הדרוזי, שאיננו פה, יש עליה של 9.5% - -

בין מתי למתי?

בין תשס"ח לתש"ע, ואני רוצה לומר שבמצטבר, במחוז צפון השיפור הוא 5.2%, וזה יותר משיעור העלייה בארץ, והשר דיבר על זה גם במליאת הכנסת. לכן, ההשקעה היא הכרחית ואנחנו עושים את זה באמונה ובאהבה, ויש תמורה בעד האגרה כי יש גם תוצאות.

בסדר גמור. אנחנו נתחיל עם חברי הכנסת.

תודה אדוני היושב ראש. תחילה אני מברך את כל האורחים ומברך בעיקר את המורים ואת התלמידים לפתיחת שנת הלימודים החדשה. נתחיל בטוב: אמת, יש עליה. יש יותר שעות לימוד. יש הרבה דברים, נכון, ואני מברך את משרד החינוך הזה ומברך אותו גם על ההישגים בקשר לבגרות. אכן, יש עליה אבל הפער נשאר, הוא לא צומצם. עדין לא מספיק. אבל הברכה העיקרית שלי, על הדרך - -

הפער בשביל לצמצם... תראה, הרי גם המגזר היהודי עולה. אז אם שניהם עולים זה בסדר. אז או שצריך להוריד את המגזר היהודי ככה - -

אנחנו רוצים להוריד אף אחד, אנחנו רוצים לעלות.

רבותי, אם יש עליה – העליה היא מבורכת.

אבל היא לא מספיקה. אני גם רוצה לעודד את משרד החינוך על הכיוון הנכון - -

מי מבקש להוריד? זו בדיחה לא מצחיקה.

כשאלה רוצה לצמצם פער של שני המגזרים - -

אנחנו רוצים לחזק את החינוך הערבי. יש מה שקרוי האפליה המצטברת - -

העדפה מתקנת היא מנגנון לצמצום פער כאשר שני הצדדים עולים.

נכון. אני רוצה להעיר הערה אחרונה בקשר לכיוון: כיוון חיזוק מעמדו של המורה, לפי דעתי, הוא הצעד הנכון לחיזוק כל מערכת החינוך בישראל וגם מערכת החינוך הערבית.אבל זה תלוי בהרבה דברים. למשל, בקשר ל"עוז לתמורה": אני חושב ששיש עכשיו הזדמנות למשרד החינוך להכניס כוחות חדשים, להכניס צעירים, אנרגיות חדשות, מוטיבציה חדשה. אני מסתובב בבתי הספר. הוותיקים חוששים מהרפורמה, מ"עוז לתמורה" ומאחרים. זו הזדמנות לעודד אנשים לצאת לפנסיה. מי שבמערכת 38 שנים, ויש כאלה שעדין במערכת, שיזרז אותם לפנסיה מוקדמת עם תנאים מכובדים.

הנקודה הראשונה שלי היא בקשר לאבטחת בתי ספר. יש צעדים שנעשו ואני מברך על זה אבל התכנית של 4 שנים היא ארוכה מאוד וצריך לצמצם אותה ולקצר אותה. גברת שמחון דיברה על המקרה בירכא של תקיפת המנהל. אנחנו יודעים על מקרי אלימות בכל יום בין תלמידים, בין מורים ובין הורים, וזו אפליה זועקת לשמים שעד עכשיו אין אבטחה בבתי הספר הערבים. אני מברך על הצעדים שנעשו אבל אני מבקש לזרז את זה. לא 4 שנים. מחכים ל-4 שנים. למה?

בקשר לתכנית הלימוד, התייחסת בקשר לערבית ופה אני צריך להעיר הערה: אנחנו לא צריכים למקד את הענין רק בענין של ההישגים. מערכת החינוך צריכה אוברול. כאשר אתה מחדש את תכנית הלימודים, אתה גם גורם להישגים. לכן, בקשר לתכנית הלימודים בערבית, אני מבקש שאכן זה יוסר תוך 6 חודשים.

בקשר למקצוע דת האיסלם. אני העליתי את זה ובאותה הזדמנות אני מעלה את הנצרות, בקשר למפקח. אי אפשר שעד היום אין מפקח למקצוע דת האיסלם. אני מכיר את הבן אדם, הוא פועל כמפקח אבל בפועל הוא לא, אז הגיע הזמן למנות מפקח למקצוע הזה, שהוא חשוב מאוד בעיני כולם. בהזדמנות הזאת שאלו אותי ברדיו גם למפקח לדת הנצרות ואמרתי להם: בטח שכן.

הנקודה בקשר לחינוך הבלתי פורמאלי, ואני פה כראש שדולת המתנ"סים והחינוך הבלתי פורמאלי. אני רוצה שמשרד החינוך אכן יחזק ויגביר את שעות החינוך הבלתי פורמאליות. נכון, דרך חוק הנוער החדש, התאמת מחלקות קידום נוער, יש הסדרה לחינוך הבלתי פורמאלי אבל לפי דעתי זה לא מספיק. זה חשוב מאוד. יש הרבה דברים אבל אני מנסה לסיים.

בקשר לנושא שהעלינו, שאני מקווה שיעלו גם בקשר לחינוך חינם טרום חובה באשכולות 3 ו-4. היתה פה ישיבה לפני כחצי שנה ודיברו על הכנסת ישובים. אני קורא מהנתונים שרק תומכים בהם רק 20% אבל בבית שמש למשל, 80% או 90%. אני חושב שצריך להכניס את כל הישובים האלה לחינוך חינם לגני ילדים 3 ו-4. תודה.

רבותי, אנשי משרד החינוך, אתם רושמים מה שנאמר כאן ויהיה צורך לענות?

אדוני, כמובן שיש נושאים רבים שיש מקום להתעכב עליהם בכל מה שקשור לחוליים של מערכת החינוך הערבית אבל אני אתמקד בכמה. ראשית, אני רוצה לברך את ציבור המורים והתלמידים וההורים על פתיחת שנת הלימודים. אני רוצה לציין כדבר חיובי במיוחד, במה ששמענו מאנשי משרד החינוך, את הענין של המגמה של 4 יחידות בשפה הערבית וגם ההחלטה של המועצה להשכלה גבוהה. זה נושא שאנחנו דורשים אותו במשך שנים רבות ואני חושב שטוב שזה הולך להיות מיושם.

יש לי ביקורת עליך, אדוני היושב ראש. אי אפשר לקבוע ישיבה של ההכנה לשנת הלימודים ב-31 באוגוסט, לא רק כי היה חג של המוסלמים, ה"איד אל-פיטר". אי אפשר שלא לתת לוועדת החינוך של הכנסת את הבמה כדי לעקוב באמת ולא ישיבה לפרוטוקול. לבוא ולומר שאנשי משרד החינוך לא יכלו והתיאום היחיד היה ב-31 באוגוסט, אני חושב שצריך להבהיר לאנשי משרד החינוך ולשר החינוך שלהופיע בפני הכנסת זה לא הופעה בשעות הפנאי. זה חלק בלתי נפרד מהתפקיד שלו ומהתפקיד של משרד החינוך לבוא לוועדת החינוך בכנסת ולתת זמן סביר על מנת שישמעו את ההערות של חברי הכנסת בכל מה שנוגע לפתיחת שנת הלימודים בכל המגזרים, ויהיה מספיק זמן על מנת על מנת להספיק אולי לכבות את התבערות או לתקן דברים דחופים.

אני מבקש שתרשום את ההערה הזאת לפניך. אני יודע שבשנת הלימודים הבאה לא תהיה יושב ראש ועדת החינוך, אם אני לא טועה.

חבר הכנסת ברכה, אני רואה שאתה החלטת - -

יש רוטציה, לא? תקן אותי אם אני טועה.

יש רוטציה ואני לא מדבר כרגע על מי יהיה יושב ראש ומי לא. כזכור לי, נתחיל מכך שוועדת החינוך תמיד קיימה את הישיבות של פתיחת שנת הלימודים וההכנות בתאריכים שצמודים ל-1 לספטמבר. אדוני פנה לוועדת החינוך מאוחר עם הענין של הבקשה של דחייה.

אחרי שפרסמת. איך אני אפנה לפני שאתה מפרסם?

הרבה הרבה אחרי.

פנית הרבה אחרי. אדוני, אנחנו שקלנו את בקשתך ונקבע דיון להיום על כל נושא המגזר הלא-יהודי. אנחנו קיבלנו פניות לוועדת החינוך מהגורמים שכן מתעסקים בעניינים ובסוגיות של פתיחת שנת הלימודים פיסית או פדגוגית והעבירו אלינו פניות שונות. העברנו את זה למשרד החינוך בשביל שיהיה זמן לטפל. כל או רוב אותם דברים טופלו ובגלל זה אנחנו עושים ישיבה בתאריכים כאלה, שלמשרד החינוך תהיה אפשרות לפתוח את שנת הלימודים בצורה מסודרת, עם כל אותם תיקונים שצריך לעשות. אם לאדוני היה רצון להעביר לוועדת החינוך נושאים שמבחינתו בוערים לטיפול, הוא היה מעביר לנו אותם.

העברתי.

אני מאמין שאת כל אותם דברים העברנו לטיפול משרד החינוך. יש סוגיות שניתן לטפל בהן בזמן קצר ויש סוגיות שנדרשות לטיפול בטווח ארוך אבל צריך גם לקחת דברים בפרופורציה, אדוני. אני חושב שכל אותן הבקשות שאדוני מעביר עולות על סדר היום של הוועדה ואני לא חושב שהביקורת במקום. תודה רבה.

אני מבקש להבא, גם אם תהיה אתה יושב ראש הוועדה או מישהו אחר, לרשום לפניכם שעדיף לתת אורכה סבירה של זמן על מנת שוועדת החינוך לא רק תשמע בטקס פרוטוקולי על פתיחת שנת הלימודים אלא גם תוכל להעיר הערות שיילקחו בחשבון. אני אכן מברך על קיום הישיבה הזאת לענייני החינוך הערבי - -

מזה היית צריך להתחיל.

אתה רוצה שאני אדגדג אותך בהתחלה....

מר צרפתי, אני מציע הצעה כזאת, ברשותך: הבינוי לצורך כיסוי הגידול הטבעי בכל מערכת החינוך בארץ זה דבר ידוע שצריך לשים אותו בקטגוריה נפרדת ולא לעשות תכנית חומש שהיא גם כוללת את הענין של הגידול הטבעי וגם את הענין של כיסוי החוסר. הגידול הטבעי הוא גידול טבעי בכל האוכלוסיות. לכן, מה שנדרש הוא תכנית חומש או תכנית עשור, אם אתה רוצה, כדי לסגור את החוסר, את ה-6117. להכריז ולהגיד לי שאתם בונים 2700 כיתות בשנה זה מצוין אבל זה רק 500 מעל הגידול הטבעי. לכן, אני מציע שבשעה שאתם יושבים היום או בימים האלה כדי לבנות את תכנית החומש הבאה, לנתק את שני הדברים זה מזה. הגידול הטבעי צריך בנפרד, ואז אנחנו נדע תוך איזה פרק זמן אנחנו - -

אני לא מבין אותך. הוא נתן לך את הנתון הזה שבתכנית החומש הוספו 500 כיתות מעבר לגידול הטבעי.

תכנית החומש לא צריכה לכלול את הגידול הטבעי. הגידול הטבעי צריך להיות מובנה בתוך גוף התקציב, כחלק מתקציב הבינוי הכללי. זה גידול טבעי לא רק של ערבים אלא גם של יהודים ושל כל מגזרי האוכלוסייה. לכן, תכנית חומש נדרשת כדי לתקן משהו שהוא חריג. מה חריג? שיש מחסור של 6000 כיתות. לבנות תכנית תוך איזה פרק זמן אנחנו מסיימים את התופעה הזאת של מחסור בכיתות לימוד ולא להגיד שזה 2700 אז יוצא 100 כיתות בכל שנה כדי לכסות על החסר. 6000 חלקי 100 זה 60. 100 כיתות זה 60 שנה ואני לא יודע אם זה דבר סביר. לכן, אני מציע שתיקחו את זה בחשבון.

דבר שני שאני מציע בענין התכנית הפדגוגית: יש תקציב שהוא קרוב למיליארד שקלים לתכניות הפדגוגיות. מתוך זה יש 20 מיליון לחינוך הערבי. זה דבר שהוא בלתי סביר לחלוטין על פי שום קנה מידה. דווקא במקום שיש מחסור, דווקא במערכת החינוך שסובלת מחוליים מצטברים בגלל מדיניות של אפליה, ואין לי מילה אחרת, 20 מיליון מתוך מיליארד למערכת החינוך הכי דפוקה בארץ? זה דבר שהוא פשוט לעג לרש. זה זלזול בכל ערך - -

מאיפה לקחת את הנתונים האלה?

אני אעביר לך.

תעביר לי. אתה יודע שאני מכבד את הדברים שלך, באמת. אני באתי כאן לעזור ואתה יודע שאני עוזר בדברים האלה אבל זה נתונים מופרכים. אין כזה דבר שיש מיליארד תכניות חינוכיות ולמגזר הערבי 2%. אין דבר כזה.

אני אצביע לך על הסעיפים.

אתה אומר פה דבר חמור מאוד.

אני מקבל את העצה של חבר הכנסת אורלב ואני מציע שנשב על התכנית הפדגוגית בנפרד. זה דבר שהוא בלתי הגיוני לחלוטין.

אפשר להזמין מחקר מסודר - -

נכון, גם אפשר.

דבר נוסף, אדוני היושב ראש, הוא הנושא של הפער בשעות הלימוד בין המגזר היהודי למגזר הערבי, שזה יוצא בסך הכל 80 אלף שעות. התלמיד הערבי לומד בממוצע 1.61 והתלמיד היהודי 1.77 ואז זה יוצא כ-80 אלף שעות לימוד.

מאיפה הנתונים האלה? חבר הכנסת ברכה, אתה אדם רציני, אתה חבר כנסת רציני. כוותיק בוועדת החינוך, מאיפה הנתונים האלה?

ממשרד החינוך. על פי איך שאני מנתח את התקציב של משרד החינוך ועל פי ההודעות של ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, ועל פי הדוחות שהועמדו בפני משרד החינוך, כולל בישיבה האחרונה בין שר החינוך לבין ועדת ראשי הרשויות שדובר עליה. הדברים האלה נאמרו שם ולא הופרחו ולא היתה שום אינפורמציה אחרת. אני לא בא לכאן כדי להפריח מספרים.

אני רק שאלתי מאיפה.

אני רק אמרתי מאיפה. עכשיו, אם משווים את שעות הלימוד בין שתי המערכות, מערכת הלימוד היהודית והערבית, זה בעצם עושה צדק מבחינה פדגוגית אבל זה גם יכול לגרום לקליטת עוד 4000 מורים מה-12 שדובר עליהם, שהם מחכים בתור.

הנקודה הנוספת, ואני חושב שזה ענין של החלטה של הממשלה, כ-95% מכל הישובים הערבים נמצאים באשכולות הנמוכים של הסולם הסוציו-אקונומי. יש לקבוע אזורי עדיפות לענייני חינוך על פי המדד הזה. לא יתכן שרק 45 ישובים נמצאים בסיווג של המפה הפריפריאלית של התכנית הממשלתית של עדיפות לאומית לפריפריה. זה לא יכול להיות שזה פחות מ-50%. אלה דברים שלא צריך להשקיע הרבה אינטליגנציה והרבה מאמץ על מנת לראות שפה מקור החולי. לכן, אני חושב שיש להתייחס לדברים.

הדבר האחרון, ואמרתי אותו במהלך הדברים הקודמים: אני חושב שהנגב צריך לזכות להתייחסות מיוחדת, והסיפור של ישוב מוכר ולא מוכר לא צריך לעמוד ולא צריך לחבל באפשרות של כל תלמיד לקבל את זכויותיו, גם על ספסל הלימודים וגם במערכת החינוך.

תודה. חבר הכנסת זחאלקה, בבקשה.

תודה כבוד היושב ראש. ברשותך, אני רוצה להעלות כמה שאלות מקרו כי אני חושב שהחינוך הערבי זקוק לטלטלה גדולה מאוד ולא לרפורמה וטלאי על טלאי פה ושם. אני לא מזלזל בשום דבר אבל אם אנחנו רוצים, צריך לעשות רפורמה והיו דברים ונעשו דברים בעולם. צריך לראות וללמוד ממהלכים גדולים שנעשו. בגלל חבר הכנסת אורלב, אני רוצה להזכיר שבארץ היתה פעם בעיה קשה של מחסור בכיתות לימוד ובא שר חינוך ואמר: אני לוקח את הבעיה. תפס את השור בקרניו ותוך 3,4 שנים חיסל את הבעיה לגמרי, וזה היה השר זבולון המר, דווקא מהמפד"ל - -

אתה זוכר מי היה המנכ"ל שלו?

דווקא הוא. וכל השרים של העבודה והשמאל וכל המפלגות לא עשו רבע ממה שהוא עשה. אז כשרוצים ומחליטים אפשר לעשות.

אני מציע שתחזיר אותנו למשרד.

מה צריך בשביל זה, זבולון?

שתצביע ב'.

בינך לבין גדעון סער?

אתה לא מעדיף אותי?

את מי אתה מעדיף?

אותי. בוודאי, איזו שאלה?

אני מציע, ברצינות, ללכת, וחבר הכנסת אורלב, אתה היית מנכ"ל ואתה יודע איך פותרים את הבעיה הזאת. צריך ללמוד מהעבר ולפתור את הבעיה הזאת אחת ולתמיד. לא יכול להיות שיהיה מחסור בכיתות לימוד.

נקודה שנייה – היות ואני מאמין אבל זה לא ענין של אמונה אלא ענין של מחקרים וידע, שהמורים הם 60% מההצלחה בלימודים, בא נגיד ככה, וללמוד ממורה טוב תחת עץ רענן יותר טוב מללמוד ממורה גרוע בבית ספר הכי מתקדם בעולם. לכן, במצב הנוכחי, אם אנחנו קוראים את התמונה של המורים בישובים הערבים, אנחנו רואים מצב שבו יש אלפי מורים שרוצים לעזוב את המערכת. יש אלפי מורים עם רצון ועם מרץ שהוכשרו בהכשרה מתאימה, מודרנית, שרוצים להיכנס ולתרום. המהלך הזה, צריך לעשות אותו אם רוצים לעשות את הטלטלה הגדולה, להוציא 5000 מורים ולהכניס 5000 מורים למערכת, אז זה יעשה את השינוי הרצוי. ככה, בזליפה, זה לא יעשה את השינוי. דורות רבים יסבלו מזה.

אני חושב שמבחינה תקציבית הענין הזה לא גדול. ההישגים מהדבר הזה יהיו גדולים מאוד. אנחנו יודעים וגם מנהלי המחוזות יודעים, כולם מכירים את הבעיה. כולם יודעים שיש מצב מורים שלא תורמים והם אומרים: אנחנו רוצים ללכת. הם מתחילים לעשות בעיות, לעבוד בצורה לא טובה, בכוונה, בכדי שיזרקו אותם מהמערכת. חברת הכנסת תירוש אמרה באחת הישיבות של ועדת החינוך בעבר, שהיא היתה צריכה להשחיר פני מורים כדי שיצאו לפנסיה מוקדמת. צריך לקרוא את התמונה. לא שיש מחסור של מורים. בסקטור היהודי קשה לעשות דבר כזה אבל בסקטור הערבי זה אפשרי. אני מסתכל על הנוער הזה, על האנשים הצעירים שקיבלו הכשרה מצוינת, שעברו את כל המבחנים ואז להביא המספר הגדול של המורים המצוינים, הכי טובים, ולהוציא את המורים שאומרים שהם שחוקים. אני חושב שאת המהלך הזה צריך לעשות וזה יביא את השינוי, אחרת כל שנה נטפל בבעיה הזאת.

הבעיה השלישית של המקרו זו הבעיה שאני מתריע עלי מספר שנים. אני אומר, ומשרד החינוך התעורר מאוחר מאוד אבל אני כבר 3 שנים מדבר על הבעיה של הבנים. ההישגים של הבנים בישובים הערבים ובכלל בארץ, הם חוזרים אחורה והבנות מתקדמות. הפער הולך וגדל. הגיע הזמן שיהיה שוויון לבנים. זה כל כך חשוב - -

מה הסיבה?

חבר הכנסת זחאלקה, אתה לא צריך לענות.

אני העליתי את הבעיה הזאת ומשרד החינוך אמר: אנחנו נחקור. לא נעשה מחקר, לא הוצעו הצעות ויש הצעות. אני חושב שזה תמרור אדום כי זה אחד המקורות של העבריינות. אם אנחנו שומעים כל יום על רצח ועל שוד ועל סמים, זה אותם 70% שלא מקבלים בגרות. מתוך האלפים האלה, המאפיות, ויש היום מאפיות, יכולים לקחת עשרות או מאות ולעשות בלגאן בכל הארץ. יש היום תנאי קבלה למאפיה, אי אפשר להתקבל ככה. יש כל כך הרבה מועמדים כי אתה יודע, בארץ אי אפשר לעשות כלום בלי בגרות. זה בנים בעיקר ולא בנות שהולכים לדבר הזה. לכן, יש פה תמרור אדום וצריך לטפל בבעיה הזאת, צריך לעשות מחקר.

אני קורא למשרד החינוך וליושב ראש לאמץ את ההצעה שלי, שמשרד החינוך ימלא אחר הבטחתו לעשות מחקר בנושא. זה תמרור אדום ענק.

בעיה שלישית של מקרו שאני רוצה להעלות: אני קורא לבטל את המגזרים בתוך המגזר הערבי. צריך לעשות מנגנון אחד לחינוך הערבי, לא דרוזי ולא בדואי אלא מנגנון אחד. צריך לתת לו מעמד אוטונומי בדיוק או לפחות כמו החינוך הממלכתי-דתי. לתת לו את הכלים כדי שהוא יוכל באמת לפעול בצורה, איך אומרים? אני לא אומר שתהיה לו עצמאות כמו בחינוך העצמאי של החרדים אבל לפחות שיהיה לו מעמד כמו החינוך הממלכתי ושמר עבדאללה חטיב, שהוא יעמוד פה, יהיו לו קצת שיניים. איך אומרים? לא שיני חלב אלא שיניים אמיתיות וכוח וסמכויות. לכן, אני חושב שגם בענין הזה צריך לטפל.

אני מסתפק בשאלות האלה ואני חושב שהבעיות, שהן בסביבה החינוכית של הפסיכולוגים, שיש מחסור אדיר בפסיכולוגים וביועצים. יש לנו בעיות קשות בישוב הערבי בענין של הבטיחות בבית הספר. יש בתי ספר שאי אפשר ללמוד בהם. אני חושב שמשרד החינוך צריך לקחת החלטה שלא ילך ילד לבית ספר כשהוא מפחד, מלא פחד מהאנשים שעומדים ליד בית הספר ורוצים להרביץ לו או לקחת ממנו דמי חסות. אני חושב שאסור לטאטא את הבעיות מתחת לשטיח ומשרד החינוך צריך לטפל בכל הבעיות. תודה רבה.

חבר הכנסת טיבי, בבקשה.

תודה רבה אדוני. אני דווקא רוצה למען הפרוטוקול, אני מצטרף למילות הברכה של מסעוד גנאים.

אני רוצה להתחיל דווקא במצב מערכת החינוך בנגב, בעיקר בכפרים הלא-מוכרים. הסבל שם הוא נורא. מי שיבקר שם, נגיד משלחת מהאו"ם שמגיעה לבקר בבתי ספר בכפרים הלא-מוכרים תחשוב שהיא מבקרת בקונגו ברזוויל ולא במדינת ישראל, שהיא חברה ב-OECD. המצב שם נמשך שנים רבות והפער גם בתשתיות, בשירותים, גם במצב מערכת החינוך הוא פער של לפחות שלושה עשורים בין הישוב עומר או באר שבע, מרכז העיר, לבין הכפרים הלא-מוכרים. לא הכל שם קשור במערכת החינוך כי יש שם תשתיות ומשרדים אחרים, אחריות של הממשלה כולה אבל גם מערכת החינוך שם היא מערכת מקרטעת שנמצאת במצב של רגרסיה יחסית או פיגור בהשוואה לישובים אחרים, אפילו בהשוואה לישובים ערבים ולא רק בהשוואה לישובים יהודים מתקדמים.

אני מתנצל שבאתי באיחור ולא שמעתי על מספר מחסור חדרי הלימוד, כמה חדרי לימוד חסרים ואם הנתון הזה נזרק כאן או ניתן על ידי משרד החינוך. אשמח לשמוע נתון רשמי כי מדי פעם נזרקים מספרים שונים מה המחסור של מספר חדרי הלימוד בשנה זאת, בפתיחת שנת הלימודים בכל מערכת החינוך הערבית.

דוקטור שמחון הזכירה את הנושא של 14 אלף מורים מובטלים. זה אחד הנושאים הכאובים ביותר כי משרד החינוך, לא בכדי, הוא המשרד שיש לו את הממשק והקשר הגדול ביותר של החברה הערבית עם המערכת הרשמית, עם ממשלת ישראל, עם המדינה ולכן, הענין הוא רב והתלונות קשות. המאמץ שמתבקש להיות מושקע שם הוא הגדול ביותר ולכן, 14 אלף מורים ומורות מובטלים הוא מספר בומבסטי אמיתי. נשאלת השאלה מה צריך לעשות כדי לפתור את הבעיה הזאת?

לכן, הצענו אז, בזמנו, מלבד הצורך להמציא תקציבים כדי לקלוט אלפי מורים, לקלוט אותם בבתי ספר יהודיים, שם אומרים שהם משוועים לקליטת מורים. בבתי ספר יהודים לא רק ללמד ערבית למרות שאפשר ללמד ערבית אבל אפשר ללמד גם מתמטיקה, ביולוגיה. ערבים יכולים ללמד את המקצועות האלה בכישרון רב וחלק עושים את זה כבר בהצלחה. למה הכיוון הזה לא נבדק או לא ממומש על ידי משרד החינוך? הנושא מצריך תשובה. הוצעה גם אפשרות נוספת, לעשות הסבה מקצועית למי שמסכימים מהמורים האלה. אפשר להעביר חלק מהאנשים האלה למקצועות הסיעוד, שהם חסרים ויש כאלה שמסכימים. מי שמסכים, אפשר להעביר אותו וזה מחייב גם תקציבים נוספים וקורסים מתאימים של הסבה מקצועית.

אני העליתי את הנושא של גנים טרום-חובה, אשכול 3 באזור המשולש בעיקר, לפני היציאה לפגרה והזכרתי את המספרים באזור המשולש, שם יש 7269 ילדים בגיל הזה. 4046 מהם בגנים פרטיים ו-3223 ללא מסגרת. בישוב טייבה, הישוב שבו אני מתגורר, יש 1793 ילדים בגילאים האלה והשר, ואני מברך על כך, הודיע מעל הדוכן שהוא החליט להכניס 4 ישובים במשולש וגם את אבו-גוש כנוסף: טייבה, כפר ברא, ג'לג'וליה, כפר קאסם ואבו-גוש. זה מחייב. הוא אמר שהוא יעשה את זה. 80% מהעלויות יכוסו במשך 3 שנים.

הנושא השני שאני רוצה לדבר עליו זה היעדר מתקנים. אתה מביא בית ספר יהודי וערבי ואתה רואה שיש הבדל סטרוקטורה, מכשירים, מתקנים, מעבדות. זה הבדל ברור. מתקנים, אני מתכוון למתקני ספורט, מעבדות וספריות וכדומה. הפער הוא אדיר, הפער ניכר והמצב צורם. לכן, נשאלת השאלה מה לגבי תקציב מתקנים בתוך בתי הספר הערביים.

הנושא השני שאני רוצה להדגיש אותו הוא אמנם - -

אתה כבר בפעם החמישית בנושא השני.

זה נושא שני שמתחלק לא' תג וב' סיגמה... יש פיזיותרפיסטים ומקצועות פרה-רפואיים, שעובדים למשל במתי"א, בדרום, שהבטיחו להם שהם יהיו חלק מאופק חדש, דוקטור שמחון, למרות שאת ממונה על מחוז הצפון אבל יועץ השר, עבדאללה חטיב כאן, ואנשים אחרים הבטיחו להם בכל שנה שהם יהיו חלק באופק חדש, פיזיותרפיסטים שעובדים במתי"א ודוחים אותם כל שנה. האנשים האלה פנו אלי וכל שנה ההבטחה הזאת ניתנת ולא מתממשת. למה לא להכניס את האנשים האלה, שהם חלק ממערכת החינוך, ממשרד החינוך, מועסקים בבתי ספר במתי"א, למה לא הכניסו אותם לאופק חדש?

יש נושא רגיש שבדרך כלל או בישיבות פרטיות או לפעמים בעיתונות ערבית של סוף השבוע מעלים אותו או במסעדות או בבתי קפה, אני רוצה להעלות אותו פה פעם שנייה או שלישית וזה התנהגות לא מקצועית של מפקחים במשרד החינוך. מפקחים במשרד החינוך מתנהגים כאילו הם אלוהים. בשלב זה לא אזכיר שמות אבל אם המצב יישאר כך, אני אאלץ להזכיר שמות מעל הדוכן, של אנשים שמתנהגים באופן משפיל למורים וגם למנהלים. הם חושבים שהמינוי שלהם הוא מינוי נצחי ושהם חשובים יותר ממי שמעליהם וממי שתחתם, ולעתים המינויים שלהם, לרבות נפוטיזם, מינוי מקורבים, קרובי משפחה וכדומה, הם מקוממים את כל הישוב, את כל הסביבה, את כל המרחב, עד כדי כך שאנשים כופרים במערכת. תשאל כל מורה והוא יגיד לך את המינויים הלא מקצועיים שעשה מפקח א' ומפקח ב'.

אני מתכוון להציע הצעת חוק להגביל את הכהונה של מפקחים אזוריים, כמו שעשיתי לגבי מנהלי מחלקות בבתי חולים וכמו מנהלי בתי חולים. אין פריבילגיה מיוחדת למפקחים, במיוחד מפקחים שמשפילים מורים ומשתמשים בסטאטוס שלהם כאילו מדובר בעריצים. בתקופה הזאת גם עריצים ודיקטאטורים נופלים, והגיע הזמן שהמצב הזה יחול גם על העריצים במשרד החינוך, ואני מתכוון למפקחים ערבים במשרד החינוך.

בנוסף, אדוני היושב ראש, יש מחסור במסגרות של חינוך מיוחד. זה נושא חשוב. אני מציע שיהיה יחס רציני לאפשרות של הגדלת התקציב לחינוך מיוחד כדי להגדיל את המסגרות.

אני אסיים במסקנה של דוח מקינזי, אדוני היושב ראש, ששם המאמץ צריך להיות מופנה גם לאיכות של המורה, והזכיר לי חבר הכנסת אורלב את המשפט שנאמר שם, שאיכות מערכת החינוך לא צריכה להיות גבוהה יותר מאיכות המורה. אני חושב שהנושא הזה חשוב. המורה הוא גורם מכריע בעיצוב דמותו של התלמיד, רמתו, רמת מערכת החינוך ולכן, חשוב גם להשקיע במורים מצטיינים אבל במורה בכלל לצד לוגיסטיקה, סטרוקטורה, מבנים, מערכות וכדומה. אני מודה לך אדוני.

תודה. חבר הכנסת אורלב, בבקשה.

תודה רבה. אשתדל לעשות הכל בקצרה. ראשית, אני חושב שחשוב מאוד, אדוני היושב ראש, שוועדת החינוך תראה לעצמה משימה מאוד חשובה לפקח על משרד החינוך ועל יתר הגורמים כדי להבטיח שהחינוך במגזר הלא-יהודי בכלל, והיום אנחנו דנים במגזר הערבי בפרט, תהיה העדפה מתקנת עד אשר יוסדרו כל הדברים והמבחנים הם מבחנים מאוד פשוטים: הישגים לימודיים, סוגיית הנשירה, סוגיית העבריינות. הייתי רוצה לראות מדינה שכל המגזרים שווים ומקבלים את אותם תנאים, וילד לא צריך להיות שייך למגזר כזה או אחר כדי שיוכל לנצל את כל הפוטנציאל שלו. אני מברך על כך שמשרד החינוך, שמאז שהייתי "אבא" של תכנית החומש הראשונה, ממשיך בתכניות האלה. אני חושב שמינהל הפיתוח עושה עבודה חשובה.

לומר לך, חבר הכנסת ברכה, אם 500 כיתות בחומש מתקציב של 2600 כיתות, אם זה ראוי או לא, לא הייתי מבטל את זה. צריך יותר, אני מסכים שצריך יותר אבל לא לבטל כי לצערנו, אני מבין שהאוצר לא צובע תקציב מיוחד להעדפות מתקנות אלא המשרד צריך לעשות את סדרי העדיפויות שלו, הפנימיים, וכל דבר בא על חשבון. אל תציירו פה תמונה כאילו במגזר היהודי כולם לומדים בבניינים מפוארים. אני יכול להביא אתכם למקומות כמו במגזר הערבי, ואני יודע שיש במגזר הערבי מקומות בלתי אפשריים - -

זה לא מנחם, לא אותי ולא אותך.

אני מסכים אתך. אני רק אומר שמשרד החינוך צריך להתמודד עם מה שיש לו. אם היו פעם מקבלים את השיטה, את ה-BOT, שכמו שהבנין הזה שאנחנו יושבים בו נבנה בשיטה הזאת, כלומר, שזכיינים יוכלו לבנות והמבנה חוזר למדינה אחרי כך וכך שנים, אני חושב שבזמנו האוצר ומשרד החינוך תכננו אבל כל עוד הבנייה היא תקציבית, צריך לעשות מאמץ והוועדה צריכה לפקח על הממשלה, שהיא תמשיך בתכניות האלה של הצמצום לא ל-60 שנה אלא לזמנים יותר סבירים.

אני מסכים מאוד עם כל אלה שדיברו באשר לתכנים. הסוגיה של הפיתוח המקצועי של המורים זאת נקודת הכובד. אני בהחלט מסכים עם הדבר הזה. אם אנחנו יכולים לגבש בהמלצות שלנו שהסוגיה הזאת, של הפיתוח המקצועי של המורים במגזר הערבי, צריכה לקבל את הדגשים המיוחדים. למשל, לפענח את השאלה שהיא חשובה מאוד לפענוח שהציג דוקטור זחאלקה, מה הפער בין הבנים לבנות, שזה באמת דבר שמחייב בדיקה. אמרתי פעם בהומור, אולי נחליף את המורים של הבנים והבנות, אז אולי לפי שיטת מקינזי זה צריך להעלות את רמת החינוך וההישגים הלימודיים אבל הסוגיה הזאת של הפיתוח המקצועי של המורים צריכה לקבל דגש ואולי גם פה צריכים לעשות את ההעדפות המתקנות בהשתלמויות, בהכשרות, בליווי המקצועי וכדומה.

הרשויות המקומיות לא יושבות כאן.

למה? השלטון המקומי כאן.

השלטון המקומי ולא הרשויות המקומיות. אני יודע להתנסח, קצת למדתי בסוגיה הזאת.

אחד יגיע.

תראו, השיטה הנוהגת במדינת ישראל, שהחינוך בנוי על שותפות בין משרד החינוך לבין הרשויות המקומיות. אני חושב שאחת הבעיות הקשות של החינוך במגזר הערבי זאת הבעיה של הרשויות המקומיות, שאינן מתפקדות כראוי בסוגיה הזאת של החינוך. הן לא מקצות את ההקצאות הנכונות, את סדרי העדיפויות, הנפוטיזם וכל הסיפורים האחרים ואני באמת חושב שצריכים לקיים דיון מיוחד בסוגיה הזאת עם ראשי הרשויות, על מנת שגם פה יהיה שוויון בין היחס שנותנים. לא כל הרשויות המקומיות היהודיות אגב, אבל חלק בולט בהן, שיתנו גם במגזר הערבי את אותה תנופה, את אותו יחס, את אותה חשיבות, את אותו מעמד שיש למגזר הערבי. דוגמה, אני לא יודע את הנתונים אבל אני מנחש שהניצול של התקציבים שהמשרד מעמיד לרשות הרשויות המקומיות בכל הדברים הפיסיים, אני חותם לך שהניצול במגזר הערבי הוא נמוך יותר מהממוצע במגזר היהודי. יש תקציבים ולא מנצלים - -

זה לא נכון. זה בפירוש לא נכון. להיפך, מוציאים על החינוך מהתקציב השוטף.

חבר הכנסת ברכה, אני לא יודע את הנתון אבל אני מנחש. יושב פה סמנכ"ל בכיר של משרד החינוך - -

אני יודע ע שני מקומות: על עיריית שפרעם ועיריית נצרת שזה אחרת.

אני מסיים. הבנתי מתגובת הפנים של יגאל צרפתי שאני צודק.

יש רשימה ארוכה של ישובים שלא ניצלו תקציבים מ-2008.

עזוב אותי מרשימה, אני לא בעד שמות. אני מדבר כרגע על ממוצע ולא על רשות זו או רשות אחרת.

באחת הישיבות הקודמות שלנו התברר שבניגוד מוחלט למדיניות משרד החינוך לעידוד השירות האזרחי, יש במגזר הערבי כניסה למוסדות החינוך של אנשים לא מורשים, שמסיתים נגד השירות האזרחי. אני מזכיר את הדבר הזה ואם משרד החינוך יגיב או לא, הייתי רוצה לדעת מה המשרד עושה בענין הזה על מנת שהמדיניות של מדינת ישראל ומשרד החינוך תתקיים בבתי הספר.

שישמעו מגוון דעות ויחליטו.

גברת שמחון תתייחס לנקודות שהעלו כאן בקצרה כי אנחנו אמורים לסיים את הישיבה.

אפשר להגיד משהו?

לא, כי אין זמן.

אי אפשר להזמין אנשים לבוא מרחוק - -

סליחה, אתה רוצה לצאת מכאן? זה מקובל, אין מה לעשות, זה וועדה של הכנסת. מי שמדבר כאן ומתייחס זה קודם כל חברי הכנסת, אין מה לעשות.

היא יושב ראש של ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, וזה דבר שהוא פרופר התחום שלה.

תודה רבותי, לא צריך לנהל אותי.

אתה מתכוון קטגורית לא לתת לה או שיש תור?

לא, פשוט נגמר לנו הזמן.

אני אתייחס בקצרה לדברים שהעלו חברי הכנסת ואנסה לתת תשובות לחלקם: לגבי איכות ההוראה: אני רוצה לומר לחברי הכנסת שאני יותר מאשר מסכימה אתכם, שאיכות ההוראה במגזר הערבי היא גורם מספר 1 להישגים הנמוכים ואנחנו עושים מהלך מאוד גדול סביב הסוגיה הזאת. אני רק אתן מספרים ממחוז הצפון: מתוך 350 מכסת פרישות שקיבלתי, מחציתם הוקצו למגזר הערבי תוך פיטורי המורים והמנהלים פיטרנו השנה 25 מורים ומנהלים, מחציתם מהמגזר היהודי והערבי בגלל איכות ההוראה. זה כמובן תהליך מאורגן ומסודר.

זה פיטורים או פנסיה מוקדמת?

אמרתי פרישות. היתה לי מכסה של 335, מחציתם הוקצו למגזר הלא-יהודי. לגבי פיטורים פדגוגיים בתהליך פדגוגי מסודר וסדור, היו לי 25 פיטורים פדגוגיים, חצי מהם מהמגזר הלא-יהודי. הבעיה המרכזית שאנחנו נתקלים בה בעיקר היא בעלויות בחטיבות העליונות, חלק מהם בעלויות פרטיות, רשתות או בעלות של רשות מקומית, ששם סוגיית העסקת המורים מאוד מורכבת. הנושא הזה נמצא על סדר יומי ואני עובדת צמוד עם ראשי הרשויות והבעלויות על מנת לסגור את הפער שאתה ציינת אותו, של קליטת מורים מהסיבות הלא נכונות. זאת סוגיה כבדה שאנחנו צריכים לעמול ולעבוד עליה.

הנושא השני שאני רוצה להתייחס אליו הוא הנושא של מינוי מנהלים. מינינו 87 מנהלים חדשים במחוז שלנו, כמעט מחצית מהם מהמגזר הלא-יהודי וזה אומר שהזרמנו דם חדש למערכת והתרבות הארגונית מתחילה ממנהל בית הספר. אז גם כאן עשינו איזה שהוא שינוי.

אני מוכרחה לשים סימן שאלה לנתונים שעלו כאן מכיוון שמשרד החינוך איננו עושה הבדלה בין תלמיד במגזר היהודי למגזר הערבי. יש שעות שצריכות להינתן במקצועות לימוד לכל תלמידי ישראל. עליהן, משרד החינוך מוסיף שעות תוספתיות שזה תקציב החומש למגזר הערבי, הבדואי והדרוזי, שהן שעות תוספתיות למערכת. יש לנו שעות יוח"א, שמוקצות גם למגזר הערבי ולכן, הסוגיה של שעות לימוד, אני רוצה להפריך אותה.


לגבי הסוגיה של מחסור במסגרות חינוך מיוחד - -

גברת שמחון, דווקא את, באופן אישי, יש שעות של מנהל מחוז, והטענה שאני שומע, אני רוצה להגיד לך את זה דוגרי, שזה מקור האפליה העיקרי. את ומנהלי המחוזות הם מקור האפליה העיקרי. צריך להגיד את זה בצורה בוטה בלי דיפלומטיה. זה מה שאני שומע.

אני רוצה לומר לך שיש 4000 שעות שמגיעות למנהל מחוז לתקציב, שהתפקיד שלו הוא לתקן עיוותים, והתקציב שלו הוא לעודד יוזמות פדגוגיות. מימים ימימה השעות האלה הלכו לכיסוי שעות פרופסיונאליות לעודפי מורים, ואני חושבת שזה שגוי וזה לא נכון. אם יש עודפי מורים שהם לא טובים צריך לשלוח אותם מחוץ למערכת, אז עשינו הסדרה בנושא הזה. אני יכולה לתת לך פירוט של שעות שאני מקצה מתקציב סל מחוז לתיקון עיוותים ללא שום אבחנה בין מגזר למגזר. שעות מוסיקה, שעות אמנות וכן הלאה או לפעמים לבתי ספר קטנים שרק נפתחים ואני צריכה להוסיף כ-100 שעות לבית הספר כדי שיוכל ללמד את מקצועות הליבה. אני יכולה לספק לך את הנתונים.

השר מודע לסוגיה של הפערים בפסיכולוגים. אגב, זה לא רק במגזר הלא-יהודי.

אני רוצה לעמוד על זה כי זאת שאלה חשובה מאוד והיא אמנם נוגעת לך, אישית, אבל זו אחת הטענות שאני שומע בכל מקום של מנהלי המחוזות. אני לא רוצה לצטט מי אמר אבל נאמר לי לא רק ממורים וממנהלים, וגם אנשים ממשרד החינוך אומרים: אנחנו, באופן מרכזי מסתדרים אבל פה, במחוזות, מנהלת או מנהל המחוז עושה אפליה בהקצאת שעות שלו, סל המנכ"ל. אני מאוד מבקש, גם מכבוד יושב ראש הוועדה, אנחנו רוצים נתונים על הנושא הזה.

אי אפשר לשבת פה, ויושב חבר כנסת ומטיח האשמות. זה לא מתאים, זה לא ראוי.

זה לא אשמה, זו שאלה. מה זה לא ראוי? זה נכון. במקרה זה נכון.

זה לא נכון. תפסיקו לשחק את האסטרטגיה של - -

אני אגיד לך, אם אני רוצה לנתח את המספר של שעות לתלמיד ערבי ושעות לתלמיד יהודי, אחת התיאוריות של הפער היא סל מנהל המחוז. יכול להיות שלא הגברת שמחון - -

אני מוכן לנתח את זה אתך.

מספיק. אם יש לכם נתונים חד משמעיים, חבר הכנסת זחאלקה, אתה מוזמן - -

הנתונים אצלם ואני רוצה לשמוע נתונים, זכותי לבקש נתונים. אתה צריך לברך אותי על זה שאני דורש את זה, שאני שם את האצבע על המקור.

לבקש נתונים כן אבל לא - -

אתה יודע למה צעקת? כי אתה יודע שזה נכון. שמתי את היד שלי על האצבע הנכונה.

זה לא נכון. הואיל ואני יודע יותר ממך - -

אתה יודע מה? אני יודע שזה נכון. זה נכון וזה נמסר על ידי אנשים ממשרד החינוך.

זה לא נכון. זאת עלילה מה שאתה אומר.

אני רוצה לסיים, אני לא מבינה על מה הויכוח. אנחנו יכולים לתת נתונים. זה לא חשבון בנק של מנהל מחוז. התפקיד של מנהל מחוז זה לפתור בעיות בשטח. אתה נתת את הנתון הזה ואני לא רוצה להתווכח אתך. אנחנו נעביר את הנתונים בצורה מסודרת ותיווכח בזה בעצמך.

את לא הכחשת.

לא משנה, אני לא נכנסת אתך לויכוח. לגבי 100 תקנים לפסיכולוגים - השר הוסיף 100 תקנים ואנחנו חילקנו אותם בצורה מאוד מסודרת. יש קריטריונים שמגיעים מהמטה למי זה הולך, לפי פערים וכן הלאה ואני מקווה מאוד, חנה שדמי יושבת כאן, שהיא מנהלת את הסוגיה הזאת, היא יודעת שיש מחסור ואנחנו מקווים לסגור את הנושא.

אני רוצה לומר שאנחנו מובילים מהלכים של כניסה מדורגת של מפקחים, של מתי"אות לאופק חדש. זה נתון להסכם של הסתדרות המורים וזה נמצא על שולחננו, ואני מקווה שגם על זה ניתן פתרון.

דבר אחרון לגבי הסוגיה של המפקחים: אני מאוד אשמח אם חבר הכנסת טיבי יעביר למנהלי המחוזות הרלוונטיים תלונה קונקרטית. אני מוחה על זה ואני מקווה שלא התכוונת לזה. המפקחים שלנו עושים עבודה טובה מאוד. אני החלפתי 40% מהמפקחים שלנו - -

לא כולם.

- - 40% מהמפקחים, לפחות אצלי במחוז מהמגזר הערבי הוחלפו בכוונת מכוון ונכנס דם חדש למערכת אבל תקלות יכולות לקרות ואם יש מקרה קונקרטי, אשמח לשמוע.

תודה רבה. רבותי, ראשית, אני רוצה לברך את המורים והילדים וכל העוסקים בחינוך לפתיחת שנת הלימודים ולאחל שנה פוריה ומוצלחת. עלו כאן סוגיות שונות וכמובן שאנחנו מברכים על אותה השקעה. אמנם זו השקעה לא גדולה אבל מקסימאלית מבחינת התקציב ומשרד החינוך שהוא יכול להביא. כמובן שאותן תכניות החומש שקובע המשרד, אנחנו נקיים דיונים כאן, בוועדה, מבחינת הדיווח והסידור בענין הפיזי של מערכת החינוך במגזר הלא-יהודי והפדגוגי. יש פה סוגיות שהועלו על ידי חברי הכנס ת ואני מציע שחברי הכנסת שמעלים את הסוגיות המסוימות יעבירו לוועדה, אם אכן קיימות טענות כאלה ואחרות בנתונים שהם יכולים להביא כדי שנוכל לבדוק אותם בפועל. אנחנו לא מסתמכים על שמועות אלא על דברים שקורים בפועל כי בסופו של דבר, כשמתחילים לבדוק דברים לעומק, לפעמים הם גם נראים אחרת.


אני חושב שלסוגיות שנעלה כאן בחודשים הקרובים הקשורות לחינוך מיוחד, לענין האבטחה - -

תכנית החומש החדשה.

זה כבר נגמר בישיבה במרץ וכבר אמרתי אבל כל אותם דברים שלא הצלחנו לתת כאן התייחסות, אני מציע שאנחנו נקיים ישיבות נפרדות בנושא של חינוך מיוחד במגזר הלא-יהודי בנושא של האבטחה במגזר הלא-יהודי ובכל אותם נושאים שלא הצלחנו להעלות, אני מציע שכל מי שהגיע לכאן ולא הצליח לקבל זכות דיבור, שיביא לנו את זה בצורה מסודרת ואנחנו נעלה את זה בישיבות הקרובות.


תודה רבה. הישיבה נעולה.
(הישיבה ננעלה בשעה 11:55)