הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
24
ועדת כספים

23.08.2011


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 856

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ"ג באב תשע"א (23 באוגוסט 2011), שעה 11:00

תיקצוב מיגוניות ליישובי הדרום.

חברי הוועדה: היו"ר משה גפני

אופיר אקוניס

שי חרמש

מירי רגב

ליה שמטוב

פאינה קירשנבאום
אלכס מילר

אל"מ בני שיק – רמ"ח מיגון, פיקוד העורף, משרד הביטחון

עמיקם סבירסקי – ראש היחידה להתיישבות, משרד הביטחון

שמוליק מורן – מנהל חטיבת מערכות חימוש, תע"ש

דב דקל – רכז הביטחון, מרכז המועצות האזוריות

דרור אהרון – ראש המועצה גן יבנה, מרכז המועצות האזוריות

עמית רינגולד – ראש מטה לשעת חרום, עיריית באר שבע

מאיר בינג – רכז ביטחון באג"ת, משרד האוצר

רחל סמואל

אתי בן שמחון

תיקצוב מיגוניות ליישובי הדרום

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. האמת היא, אדוני, יושב ראש הכנסת, אני התחייבתי שאני בשבועיים האלה לא אכנס את ועדת הכספים, והסיכום היה שרק אם יהיה פיקוח נפש אני אכנס את הוועדה. אתה, אדוני היושב ראש, דיברת איתי גם אתמול בעקבות הארועים הקשים שהיו בדרום וגם הסיור שלך שהיה שם עם הנושא של המיגוניות על תקציבים שהיה צריך להעביר על מנת למגן את מוסדות החינוך גם באשקלון וגם בבאר שבע. שאלתי אותך האם מדובר בפיקוח נפש, אמרת לי שכן, כינסתי את הוועדה, ואני רוצה לשבח את צוות הועדה שמהיום למחר התארגנו. אני חושב אנחנו חייבים לדון בעניין הזה. אני מניח גם שעיקר הדיון יהיה גם באופן פרקטי לגבי מה שצריך לעשות עכשיו, לעת הזאת, ביישובים שעליהם מדובר. מעבר לעניין הזה, אני חושב שהממשלה צריכה להחליט מה היא עושה עם כל הנושא הזה של המיגון. היה גם בג"צ בעניין, נתנו לממשלה את האפשרות לקבל החלטות מסודרות, וצריך באמת לקבל החלטות מסודרות, אבל לפני שאנחנו נכנסים לדיון, אני מודה לך אדוני יושב ראש הכנסת שאתה משתתף איתנו ואני מבקש ממך בראשית הדיון להתחיל את הדברים, בבקשה.

דבורה השופטת, יש האומרים דבורה הנביאה הייתה אומרת: "בפרוע פרעות בישראל" בשירתה, "בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו השם". אכן, פרעות נופלות בישראל מפעם לפעם, בכל פעם שנפרעת פרעה בישראל, כולנו קמים ומנסים למצוא פתרונות על מנת לאפשר את השבת המלחמה שערה. אבל ברגע שהפרעות נרגעות וסר האיום, באותה שנייה שסר האיום גם סרה ההתעניינות הציבורית. יחד עם חבר הכנסת חרמש בכנסת הקודמת, כאשר הוא שימש בקואליציה ואני באופוזיציה, דאגנו יחד עם חברי הכנסת האחרים הרב ליצמן אז כחבר ועדה, מסז'ניקוב כיושב ראש ועדה, חיים אורון, שלי יחימוביץ, אמנון כהן, יצחק וקנין, סלומינסקי הזכור לטוב, דאגנו לעוטף עזה. הואיל ועוטף עזה נמצאת תחת איום מתמיד, אכן לא פסקנו מללחוץ ומצאנו את עצמנו פותרים בעיות אשר קשורות לתושבים החיים בעוטף עזה והבעיות שלהם קשה - אין התרעה אצלם, גם אנחנו לא מדברים על רקטות, אנחנו מדברים על פצמ"רים או אפילו על ירי, הדברים האלה חייבו אותנו במציאת פתרון ואכן הפתרון נמצא.


בזמן חרום האחרון שבו נפלו רקטות בערי ישראל, ופגיעה בערי ישראל היא כבר אסטרטגית, היא לא רק הטרדה, היא פגיעה אסטרטגית במקום או במטרופולין כמו באר שבע, בערים כמו אשקלון ואשדוד, שהחיים מתנהלים שם לא יכולים אנחנו להעלות על הדעת מה שאנחנו סיגלנו לעצמנו כדבר שצריך לחיות איתו כאשר באזורי העימות יש מלחמה, ובכל הארץ החיים שלווים. היום כאשר אנחנו מדברים על ערים שהן מכילות בקרבן מליון אנשים ביום, לא תושבים, אבל בכל הפריפריה כמו באר שבע, לא יכול להיות מצב שבו אנחנו נדבר בזמן חרום על כל הצרכים, ומייד לאחר שהפסקת האש בעזרת ההרתעה של צה"ל ובעזרת כל הנתונים להם צריך בכל פעם ובכל עת של כל משבר ומשבר, אנחנו מוצאים את עצמנו שוכחים לחלוטין את הדרישות ואת ההחלטות שקיבלנו.

נדמה לי, שתחת שרביטך, אדוני היושב ראש, בשלושה הימים האחרונים היינו בקשר כל הזמן, אני הלכתי עם ועדת החוץ וביטחון גם לבקר באשקלון ולאחר מכן בעצמי בבאר שבע, מייד אתן לכם דוח על זה. אתה צריך היום לעמוד על המשמר שאכן משרדי הממשלה ימלאו אחר ההחלטות של הכנסת.

אני מוכרח לומר שאתמול הזדעזעתי לשמוע שיש ויכוח בין המשרד, משרד הביטחון, משרד הפנים ומשרד האוצר מי אחראי על כך שהכספים אשר עליהן החליטה הכנסת בדבר מיגוניות במקומות שבהם אי אפשר לקיים אפילו את היכולת שלנו להתכונן לתשובה - - -


על כל פנים אני מוכרח לומר, הזדעזעתי לראות, הזדעזעתי לשמוע יותר נכון, שמשרד הביטחון אומר שהוא לא קיבל את הכסף, ומשרד האוצר אומר שהוא תיקצב את הכסף. אנחנו יודעים שהדברים שאני אדבר עליהם במפורט בעוד מספר דקות, היה כסף שהועבר למערכת, או על כל פנים נטען שהועבר למערכת, והרשויות לא קיבלו על מנת לפעול, על מנת להכין את עצמן לרגעי חירום. דברים כאלה לא ייתכנו. אם אומר משרד האוצר, אני בטוח שיש פה את נציגי משרד האוצר, שאכן כסף הועבר, הרי שמשרד הביטחון כנראה לא יודע על כך, ואם משרד הביטחון יודע על כך, יש חומרה רבה בעניין זה, גם משרד הביטחון היום ומשרד העורף הוא פוצל, האם משרד העורף באמת יש לו את כל אותם תקציבים, כי כאשר כל אחד יכול לרחוץ בניקיון כפיו, הכנסת לא ממלאת את תפקידה. אני בטוח עם התעניינותך הרבה והמעקב שלך אצל ראשי הערים, וגם באמצעות כל אותם אנשים שהיו בשטח כולל אתה, אנחנו צריכים לבחון מהם הצרכים המיידיים, האם הם מתוקצבים, אם הם לא מתוקצבים, מדוע לא יתוקצבו. אני מוכרח לומר שמדובר בדברים שהם בהישג ידינו, מדובר על מיליונים מעטים, לא מדובר על איזושהי התארגנות מערכתית אדירה.


היינו יחד עם ועדת חוץ וביטחון באשקלון, ובאשקלון קיימות שתי בעיות מלבד בעיות אחרות. בעיה אחת היא מיגון של גני הילדים או הצבת מיגון ליד גני הילדים, בעיקר על יד בתי הספר בכיתות אלף ואם אפשר בכיתות בית. המדובר ב-15 מליון שקלים באשקלון, אני מדבר על אשקלון. מדובר ב-15 מליון שקלים, ב-15 מליון שקלים האלה כבר היתה החלטה, ההחלטה הזאת לא מומשה. הטענה שמשרד הביטחון לא קיבל, והטענה של משרד האוצר שמסר את הכסף. מה שידוע הוא, שנושא זה לא מומש עד עצם היום הזה, אנחנו לא צריכים להפסיק ולעבוד אפילו רגע אחד, עד אשר נדע היכן הכסף והאם אכן הולכים לקיים את ההבטחה שהיא לא הבטחה נדיבה לעזרה לעיר לצורך שגשוגה ופיתוחה, אלא מדובר על שאלת חיים. מדובר על אשקלון, אני ער לכך שיש גם את אשדוד, ויש גם ערים אחרות שמרוחקות יותר. אני מוכרח לציין, ואין בזה סוד, שבאשקלון זמן ההתראה כאשר מוכרז צבע אדום הוא חצי דקה. חצי דקה לא מאפשר לילדים לעשות מסלולים כאלה אשר מבוגרים יכולים במאמץ כזה או אחר להגיע – זאת אומרת, אשקלון היא בעיה וצריכים לפתור אותה.

יש בעיה נוספת באשקלון, והיא נושא חדר המיון הקדמי עליו אדבר לאחר מכן על מנת להבהיר במה מדובר. לאחר מכן נעבור לדבר על באר שבע. באר שבע שהיא נפגעה קשות ומצב הרוח באוכלוסייה היה חדור אמונה, אבל יחד עם זאת הביע חששות רבים, משום שהם אמרו אנחנו מוכנים לעשות הכול, אבל איך אנחנו יכולים לעשות דבר כאשר אין לנו מיגוניות. קיבלנו אתמול בקשה, אני חשבתי שאם אשקלון 15 מליון, באר שבע בוודאי מדברת על 100 מיליון כי זאת הפרופורציה, ולכן אני מוכרח לציין לשבח את ראש העיר באר שבע אשר ביקשנו ממנו לומר את הדברים המיידיים ביותר, וההכרחיים ביותר, ומדובר על רשימה שאני מעביר לוועדת הכספים, אני לא רוצה לפרט אותה באוזני העיתונות כי גם הצנזורה בוודאי לא תאשר. מדובר בתיקצוב של 22 מליון 55 אלף, אני חושב שאנחנו כוועדה – אני כשמדברים על מאות מיליונים אני צריך לומר מאיפה. לגבי 22 מליון ו-15 מליון, ואני יודע שיכולות להיות השלכות רוחב, יכול להיות שבאשדוד צריך לבוא ולבדוק, אבל צריך לזכור שזמני ההתראה הם אחרים לחלוטין, בבאר שבע אנחנו מחויבים גם לאפשר ולעזור לראש העיר על מנת שיוכל לעמוד במטלות ובמשימות המחייבות אותו לדאוג לאנשי עירו. לא יכולים לבוא לאנשי העיר באר שבע ולומר להם, אתם במלחמה בירושלים ובתל אביב יושבים במסעדות, הדברים לא מתקבלים על הדעת, הדברים האלה הם דברים אסטרטגיים.

הואיל והדברים הם בכותרות, אחד מהם הוא בית החולים באשקלון, בית החולים "ברזילי". אני יודע שמשרד האוצר, משרד הבריאות הסכים להקציב 29 מיליוני שקלים על מנת לשפר ולהקים חדר מיון זמני. מנהל בית החולים וראש העיר מתנגדים לכך. ה-50 מליון שהיו מיועדים לחדר המיון הקבוע, הועברו סעיפי תקציבים אחרים גם בעניין חדר המיון משום שיש גם נושא אחר בברזילי, גודלו של בית החולים. השאלה האם בית החולים "ברזילי" צריך לעמוד מול ההחלטה שהיא הייתה בבחינת חוק של הכנסת להקים בית חולים באשדוד – הדברים האלה מחייבים כניסה למדוכה, ולשאלה המרכזית כיצד בודקים את העניין הזה. אני יודע שיש עניין של 500 מליון לשיפוץ ולשיפור כל בית החולים "ברזילי", הדבר הזה כרוך וקשור גם בהחלטת בהקמת בית חולים באשדוד. מה שברור לנו כרגע שאין בית חולים לא כאן ולא שם. אני לא אומר לכם שאנחנו מקבלים תמיד את התשובות שכל אחד ואחד מאיתנו רוצה לשמוע. עיריית אשקלון וגם בית החולים ייתכן מאוד שצריך לקיים דיון מיוחד בעניין זה. אבל צריך להפריד את חדר המיון משאלת כל בית החולים.

הבהרה ה-22 מליון זה משהו חדש, או שזה עוד כל הסיפור של השנה וחצי האחרונות?

חדש, אני לא יודע כמה זמן. לאחר שהוקצו ה-50 מליון והם לא מומשו בגלל הבעיות הארכיאולוגיות, ניתנה הזדמנות ל-29 מליון על מנת למצוא דרך למגן את חדר המיון.

נפגשתי בסורוקה עם מנהל בית החולים, הבעיה העיקרית בסורוקה היא נושא הפגיות שהם לא ממוגנות.

כמה כסף היה צריך להעביר?

אני ידוע, אני לא רוצה להיכנס. אתמול קיבל על עצמו משרד הבריאות בגיבוי משרד האוצר, קיבל את הצורך ונתן את ההבטחה לקיים כל מה שזקוק לו סורוקה. אני רוצה להבהיר הבהרה לועדת הכספים ולא לוועדת חוץ וביטחון או לכנסת לוועדת הכספים בשבתה כוועדת כספים. כל נושא הפיתוח, כאשר מדובר בבתי חולים שהם בתי חולים של קופות חולים, ניתן לקופות החולים. קופת חולים כללית מקבלת 100 מליון שקל בשנה על מנת לפתח. חובתה לדאוג לסורוקה שהוא בית חולים של הקופה. יש מספר בתי חולים אזוריים שאני לא בטוח אם המדינה לא צריכה לבוא ולתת את דעתה כיצד היא מטפלת בהם - כמו הדסה שהיא בית חולים פרטי, כמו שערי צדק, אין רפואה בירושלים בלי שני בתי החולים האלה. אין רפואה לדרום בלי סורוקה. כל אדם מאילת ועד אזור אשקלון שנפגע עובר לסורוקה. צריכים לתת את דעתנו כיצד אנחנו גורמים לכך שסורוקה תקבל את החלק המיועד לה לצורך העם כולו שנמצא בדרום. מדובר על מטרופולין של מליון וחצי איש וכל האזור הזה שמטופלים על ידי סורוקה, ועדיין אין מענה. נושא הפגייה, אני בטוח שהבטחתו של המכונה סגן שר האוצר, שהוא שר בריאות לכל דבר, אכן ימלא אחר הציפיות ואכן סורוקה תקבל את הפתרון לגבי הפגיות, כך נאמר לי גם אתמול על ידי מנהל סורוקה. תודה רבה אדוני.

תודה רבה, אני מודה לך אדוני יושב ראש הכנסת. אני אאפשר לחברי כנסת, אני רק רוצה לומר, אני מקבל את הדברים שלך, יש לנו בעיה קבועה כאן בוועדה בויכוחים בין משרד האוצר לבין משרד הביטחון. משרד האוצר אומר העברתי כסף, משרד הביטחון אומר לא קיבלתי. משרד הביטחון מתנהל תקציבית באופן עצמאי ללא החשב הכללי של משרד האוצר וזה יוצר בעיה. אני לא אומר ששר האוצר אמר שצריך שהחשב הכללי יהיה זה שמפקח על כספי משרד הביטחון, אני לא נכנס לשאלה הזאת, אבל הויכוח הזה שעכשיו הוא ויכוח קרדינאלי ומאוד קשה מבחינת המיגון הוא ויכוח שמתנהל פה כל הזמן. אנחנו נשמע את האוצר, וגם את המשרד לפיקוד העורף, וגם משרד הביטחון.

אני חייב לומר, אנחנו באמת ניכנס לעניין, צריך לדעת מי אחראי על המיגון בממשלת ישראל. צריך שיהיה גוף אחד שיגיד לתושבים אנחנו הולכים למגן אתכם בשנתיים הקרובות, כיפת ברזל עונה על הצרכים של המיגון, שיגידו את הדברים מול התושבים. מה שקורה זה דבר מאוד חמור מנקודת ראותה של המדינה. מגיע השר לפיקוד העורף, הוא מגיע לאופקים, והוא אומר אני מעביר לשם מיגוניות וזה בסדר גמור, ואני מאוד משבח אותו על כך. אחרי זה מגיע שר הביטחון והוא אומר במקום אחר, ואחרי זה שר האוצר, כנראה גם יאמר דבר אחר, וזה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת בעליל, הרי דמם של תושבי אשקלון או אשדוד איננו שונה מאשר דמם של תושבי אופקים ונתיבות, או באר שבע, צריך לקבל החלטות בדבר הזה ואין החלטות. יש אילתורים כפי שהצגת את זה נכון. אני רוצה לומר משפט אחד לגבי ברזילי, לגבי בית החולים סורוקה אין ויכוח מכיוון שהילדים שלי נולדו בבית החולים סורוקה, כמובן יש לי סנטימנטים לשם.

זה סגולה נגד הטילים...

הפעם היחידה בחיים שלי שנסעתי בשבת זה היה כשנולד הילד האחרון שלי...

אדוני היושב ראש, לא ידעו מי אחראי לשרפות, יצא דוח של מבקר המדינה.

לגבי בית החולים ברזילי, מדיניותו של משרד האוצר היתה מאז ומתמיד לא לבנות את בית החולים. אני לא מדבר על אשדוד, אשדוד ודאי. אני מדבר על ברזילי, הגיע לכאן כסף לפני כמה שנים.

היה 10 מליון דולר שחיכה למצ'ינג.

לא היה, משרד האוצר אמר אין צורך.

גם באשקלון היתה התנגדות, לא הבנתי. אשדוד זה התנגדות תמידית.

כבוד יושב ראש הכנסת, בכנסת לא תמיד מתייחסים - - -

חברת הכנסת רגב, מדיניותו של משרד האוצר הייתה, לפי דעתי גם היום, שצריך מרכזים רפואיים גדולים, הוא רצה להשקיע בסורוקה, הוא רצה להשקיע בקפלן, הוא לא רצה ולא רוצה את בית החולים באשדוד, הוא לא רצה, ולפי דעתי גם לא רוצה את בית החולים ברזילי, הוא רוצה שיהיה שם חדר מיון קדמי, אבל בית החולים צריך שיהיה בסורוקה.

זה הצרה שלנו שמשרד האוצר מנהלת את מדיניות הכספים.

לא חשוב, צרה או לא צרה, עם כל הכבוד לצרה, אנחנו בוועדתה כספים צריכים להיות עם עיניים פקוחות. צריכים לדעת את אשר לפנינו, זה תמונת המצב. היה אפשר למגן את בית החולים לפני הרבה שנים, היה אפשר לבנות את חדר המיון לפני הרבה שנים - היה גם תורם באותה עת.

היה גם כסף קואליציוני שהעברנו.

כסף קואליציוני זה כבר שנים אחרי זה. ולכן אנחנו צריכים לעשות סדר בנושא הזה. לאחר חברי הכנסת, אני אבקש ממשרדי הממשלה לגבי העניין הזה.

אני רוצה לומר דבר כללי, אני לא יודע אם אנחנו פותחים פה היום דיון בבוכלטריה, יסלח לי יושב ראש הכנסת, או שאנחנו שואלים האם הצעד הבא זה למגן את אקירוב. נמצאים כרגע 18 קילומטר קו אוויר מגן יבנה למרכז תל אביב, לא להתבלבל. עוד פחית אחת לסדר שם בחיבור של הגראד, יש פה תת אלוף, היא תסביר לכם. עוד פחית אחת זה נוסע עוד 18 קילומטר. השאלה היא לאן מגיעים. אני מוכרח לומר דבר אחד קודם כל ברמת הגדרה מדינית. אם היינו מדברים לפני שלוש שנים אתה היית אומר את זה. אני לא מבין מה קרה לפני 72 שעות. ישבנו בקו הקדמי, קיבלנו קסאמים, קיבלנו פצמ"רים, אף אחד לא פצה פה. היה ברור לגמרי שעל פרובוקציה צריך להגיב. אז לא הגיבו על הפרובוקציה, בפורים ה-50 פצמ"רים היו שבים, לא הגיבו על פרובוקציה על אוטובוס של בית ספר, אמרנו, מדיניות הביטחון במדינת ישראל עוברת למה שנקרא בדור הקודם לכולנו מדיניות ההבלגה, אתם לא הייתם, אנחנו היינו שם.

נוקטים היום מדיניות הבלגה. מדיניות הבלגה זה אומר, שאם החמאס רוצה בתשע בערב הפסקת אש, עושים הפסקת אש. בנתיב העשרה אתמול הקפיצו אותם חמש פעמים.

שי, אל תדאג, אם זה ייפול באקירוב זה ייפסק...

לא, צריך עוד 18 קילומטר, וזה מירי תעזור לנו כי זה המקצוע שלה. רובי, השאלה איננה 18 מיליון, 29 מיליון. השאלה היא איפה נגמר גבולות המיגון. כשאנחנו הלכנו על עוטף עזה, ואני מוכרח לומר דבר אחד, העזרה שקיבלתי ממך ומג'ומס ומחברים בקרב שפוצץ ישיבת מליאה היסטורית על תקציב, הביא למצב שהשקיעו מליארד שקל, שמו 10 אלפים חדרי ביטחון בקו הקדמי. אם היה קו אחד שלא זז ב-3 ימים האלה לשום מקום, ישב – אני לא אגיד איש תחת גפנו ותאנתו כי נפלו קסאמים, אבל תחת מעמדו, ולא הייתה שום בעיה היה הקו הקדמי. בעבר, חצי קילומטר, גפני, ישבתי שם, איש לא חשב שיש בעיה. התעוררה בעיה בטווחים שהולכים וגדלים כרגע. השאלה היא האם אנחנו נחלק פה עוד 10 מליון ועוד 10 מליון כדי לסגור עוד חוליה אחת פה ועוד חוליה אחת שם, או האם צריכה לצאת מפה קריאה. אני אומר שוב, כאיש אופוזיציה שלא בא מן הימין הקיצוני, לומר, רבותיי, אין מקום למדיניות הבלגה שמדובר על טרור שבא מכיוון רצועת עזה. כי אחרת, הצעד הבא, אני יכול להגיד כל דבר אחר.

אנחנו נמצאים בועדת כספים, בחוץ וביטחון מה שאתה אומר, וגם במליאה בוודאי, שאלה של מדיניות הבלגה. כרגע ילדים, יש הבלגה, אין הבלגה - - -למיגונם.

חבר הכנסת חרמש, אנחנו ועדת כספים, אתה יכול להגיד את המשפט הזה, זה בסדר, אתה חבר כנסת. אני מבקש למקד את הדיון בנושא של הכסף עבור מיגון באשקלון, בבאר שבע, אני מדבר על בתי ספר, על מוסדות חינוך.

הדיון נגמר כרגע בגן יבנה, ובפרובוקציה הבאה – בשכונת התקווה. לכן חייבים לומר את הדברים האלה פה, כי הרשימה של רובי, והרשימה של בני וקנין זה רק ההתחלה. כיון שהיום אומרים 30 שניות זה לא מספיק, אני חי ב-12 שניות וזה בסדר. 30 שניות זה לא מספיק, באר שבע זה כבר דקה, גן יבנה דקה וחצי - הטווחים מתקצרים.

אל תשתמש באופן סוחף.

הדיון הזה בארוע הבא בעוד חודשיים, יחזור על מקומות יותר צפוניים, כי זה התהליך והטווחים לא מתקצרים. יהיה דבר אחד שצריך להוציא אותו מכל הדיון הזה פה, זה פרשת ברזילי, כי פרשת ברזילי, רובי אתה יודע, איננה פרשה ביטחונית אלא פרשה עקרונית פרינציפיונית, שמישהו לא רוצה שיהיה שם בית חולים איכותי בקו קדמי, אז בואו נפריד בין שני הדברים.


לגבי מיגון בתי ספר או מוסדות חינוך, במעגל שנמצא כרגע בתוך המעגל הקרוב, שהטווח שלה דקה, צריך למצוא כספים. אני רואה את הדיון הבא בעוד חודשיים. אם אנחנו לא נקבע גם קווי מדיניות, רק נעסוק בבוכהלטריה אין בעיה. כמה זה 40 מליון רובי?

90 מליון מיגון כל מוסדות החינוך בדרום, הכול.

רק מוסדות חינוך?

רק מוסדות חינוך – מעונות, גני ילדים ובתי ספר.

הייתי אתמול בבית ספר בבאר שבע, שבו הסבירה לי המורה מה עושים כאשר יש צבע אדום. כל הילדים ללכת לשכב תחת השולחן, אני לנכדים שלי לא אתן ללכת לבית הספר אם צריכים לשכב תחת השולחן. אומר להם ללכת להילחם, יכול להיות, בנושא הביטחוני, בנושא המדיני יש בעיות רבות היום למדינת ישראל וכל המערכת של המזרח התיכון לא רוצה להיכנס לעניין זה.

אני רוצה לומר לכם בצורה הברורה ביותר, שהממשלה שוקלת בדיוק את הדברים שאתם שוקלים כי שר הביטחון היה שר ביטחון אז, והוא שר ביטחון עכשיו.

גם אז מתחנו ביקורת. הוא לא חסין, שיוריד את הסרבל הלבן – אנחנו לא בסבנה. ששניהם יורידו את הסרבלים הלבנים, אנחנו לא בסבנה, זה הכול.

לא זה הדיון כרגע.

לא נעים לשמוע, אני יודע לא נעים לשמוע.

היום כולם יכולים לעמוד כי באמת כולם מוגנים בגללנו. עכשיו אתה אומר קו העימות ממוגן אחרים לא צריכים?

לא חלילה, מדיניות ההבלגה תביא את זה לתוך תל אביב.

- - -

חבר הכנסת חרמש, אני מבקש להגיע להחלטה, אתה יכול להתנגד להחלטה הזו.

אני אתמוך בכל החלטה, בכל מה שתציע אקבל בעיקרון.

חבר הכנסת חרמש, מה שאני מבקש להגיע בסוף הדיון עם החברים זה יהיה הכיוון. אנחנו רוצים לעקוב אחרי מה שהממשלה עושה, בנושא התקצוב של המיגון של מוסדות החינוך, של כל מה שנלווה לעניין הזה, ולדעת מאיפה מגיע הכסף, ומי אחראי ושיהיה אחראי אחד, לזה אני רוצה להגיע.

אומר יושב ראש הכנסת, בצדק, עוטף עזה, אני דיברתי גם עם האנשים שם. עוטף עזה פחות או יותר ממוגן. יש לנו עכשיו בעיה, אתה יכול לדבר על אקירוב, אתה יכול לדבר על שכונת התקווה, הכול בסדר, לא בסדר. צריך את העניין הזה לגמור מפני שעל זה דובר שיעשו את זה.

חברת הכנסת מירי רגב. בבקשה.

תודה רבה לך כבוד היושב ראש, כבוד יושב ראש הכנסת, ברור לכולנו ששם המשחק כאן הוא הגנה. אנחנו לא נדבר כרגע על הכרעות ועל הרתעה של מדינת ישראל ועל מדיניות מאז ההתנתקות של ממשלות אחרות, לא נדבר על העניין הזה. אבל יש כאן עניין, אני חושבת שזה הדיון שעליו אנחנו התכנסנו היום, לא באנו לדבר על שינוי האיומים בפיקוד הדרום ועל מרחב האיומים בפיקוד הדרום, שעל זה צריך לעשות דיון בנפרד בוועדת חוץ והביטחון.


שם המשחק היום הוא הגנה. איך אנחנו כמדינת ישראל נותנים הגנה למליון תושבים שיושבים היום חלקם במקלטים, חלקם חרדים ולא יודעים מה הולך להיות איתם. כשאנחנו מדברים על מיגון, אני רק רוצה להבהיר הבהרה, כבוד היושב ראש, נמצא פה רמ"ח מיגון, הוא יסביר את זה טוב ממני.


מיגון מדברת על חבילה משולבת של מיגון. זה לא רק המיגוניות. זה ערכות המגן, זה כיפת ברזל, זה מיגונים בבתי הספר, זה מיגון במרחבים. יש חבילה משולבת של מיגון. אנחנו בוודאי לא נלך ונפתור את כל בעיית המיגון שעליה צריך לדבר בוועדה משולבת, כבוד היושב ראש הכנסת, התקציב של ועדת הביטחון וועדת הכספים. כי באמת, כפי שאמרת, אדוני היושב ראש, אנחנו מגיעים לישיבות דחופות, וכינוסים דחופים בעקבות הארועים המרים שקרו לנו, לצערי, כך אנחנו פועלים לא תמיד, בסך הכול בנינו מדינה לתפארת, אבל יש דברים שצריך לתקן ולטפל בהם. אבל אני אומרת שוב, כל נושא המיגון ליישובי הדרום ולהרתעה מול החמאס כפי שהצלחנו להגיע להרתעה מול החיזבאללה, נצטרך לעשות רק בישיבה מסודרת, בשיתוף פעולה עם ועדת חוץ והביטחון, צה"ל, משרד הביטחון, איך אנחנו יושבים ומחלקים את הכסף נכון על כל מערך המיגון.


בעניין של המיגון שאתה בעצם הובלת היום, שמעתי רק הבוקר שאגודת הידידות תרמה 9 מליון שקלים על מיגוניות באשקלון. בעיניי, עם כל הכבוד, לא אנשי עסקים ולא אגודת ידידות צריכים לתרום ולדאוג לביטחון אזרחי המדינה, זה התפקיד הבסיסי של המדינה שלנו. לכן אם אנחנו מדברים על 90 מליון שקלים, ועל כסף שכבר הוועדה הזו - - -

כבר עכשיו.

אם לא יצטרכו לתת לבעלי ההון מתנה על המתנות שהם נתנו, נוכל למגן את כל המזרח התיכון...

יפה מאוד. ולכן אני אומרת, מדובר על בערך 100 מליון שקלים בגדול, על מיגונים שהם כרגע בסדרי עדיפויות שאני מבינה שצה"ל קבע אותם יחד עם ראשי ערים של אותם בתי חולים, בתי ילדים ובתי ספר. הם הדברים הראשונים שעליו מדברים לפי סדרי העדיפויות, ואני שמה בצד את ערכות המגן. לכן, כבוד היושב ראש, לא יכול להיות שהכנסת מקבלת החלטות ואין מי שיפקח עליהם. מצד אחד אנחנו אומרים אנחנו לא רוצים את בג"צ, אנחנו רוצים את בג"צ אבל לא שיפקח על מדיניות והחלטות הכנסת. אנחנו לא רוצים שמבקר המדינה יפקח על פעילות הכנסת, אנחנו רוצים שהכנסת גם תחוקק וגם תפקח על פעילות הממשלה, ועל יישום החוקים של הכנסת, והחלטות שהכנסת מילאה. אנחנו רואים, וזה לא הפעם הראשונה, ואמר נכון כאן, כבוד היושב ראש, שהוויכוחים בין משרד האוצר למשרד הביטחון בעצם לא מביאים אותנו למצב שבהם החלטות שמתקבלות כאן אכן מתבצעות או על ידי הפקידים או על ידי ראשי המשרדים לא משנה כרגע איך שננהל אותם.

הדיון הזה אם לא תהיה לו תכלית, קרי, החלטה ש-90 מליון שקלים עוברים היום עד השעה שנחליט.

מדובר על 15 ו-22.

יפה, למשרד הביטחון, בעצם הדיון נחמד. במהלך הפגרה יצאנו והשארנו את הילדים בבית. באנו, התכנסנו, דיברנו, נפגשנו, ובזה נגמר העניין. הדיון הזה חייב להיות דיון שיש לו החלטה עניינית, מיידית בהעברת הכספים ובפיקוח של אדם מסויים, כאן כנראה, מול משרד האוצר שהכסף הזה עבר. בלי שום קשר לזה, אני מבקשת מכבוד היושב ראש, לקבוע דיון מסודר על כל נושא חבילת המיגון המשולב בדיון המצומצם של ועדת כספים, ועדת החוץ והביטחון.

חסוי, לא פומבי.

בוודאי שזה דיון חסוי משום שכפי שאנחנו מבינים, ההפוגה הזאת היא ריגעית, אנחנו הולכים לעבור עוד כמה שלבים ממה שקורה עם החמאס עם הטרור בחצי האי סיני, ועם הקצנה שהולכת להיות במצרים, צריכים להבין שאנחנו צריכים לתעדף אחרת את התקציב, ולזכור שחוסן ביטחוני הוא גם חוסן חברתי ולא אוסיף מעבר לזה. תודה רבה.

תודה רבה.


חבר הכנסת אלכס מילר.

תודה אדוני היושב ראש, ראשית, אין ספק שהארועים בסוף שבוע אחרון החזירו אותנו למציאות הלא פשוטה שאולי חלק שכחו איפה שאנחנו נמצאים לאור אותם הנושאים שעלו בחודש האחרון, הנושאים החברתיים. פתאום מצאנו את עצמנו תחת מתקפת טרור, ומצאנו את עצמנו תחת החלטות הלא פשוטות מה סדרי העדיפויות של מדינת ישראל מבחינה ההוצאה התקציבית.

אדוני היושב ראש, העניין של מיגון והביטחון של אזרחי מדינת ישראל, של תושבי הדרום, הפך להיות חלק מאיזשהו פינג פונג בינמשרדי - מי האחראי ומתי יוצא הכסף ומתי בעצם עושים את המיגון, זה דבר ראשון. דבר שני, אדוני היושב ראש, אותם הילדים שלומדים במערכות החינוך בדרום הארץ, לא יכולים להיות חלק מהרולטה הרוסית של חמאס איפה שהוא מחליט יורה ואיפה שנופל הטיל שם נפגעים. למזלנו, אדוני היושב ראש, מצאנו את עצמנו בארועים האלה בזמן החופש הגדול, שהתלמידים לא נמצאים בכיתות, הסטודנטים לא נמצאים במוסדות להשכלה גבוהה. אם הדבר הזה היה קורה במסגרת השוטף של הלימודים, אני חושש שהתוצאות היו הרבה יותר קשות. אין ספק, שגם העניין הנוסף חוץ מהעניין של המיגון, המצב הנפשי של אותם הילדים, אני כיושב ראש ועדת חינוך מתכוון לקיים ישיבה להכנות הפיזיות לפתיחת שנת הלימודים בפדגוגיות, זה גם חלק מהנושא. אסור לשכוח שאנחנו מדברים על אותם התלמידים שנמצאים בכיתות שיודעים שהמוסדות חינוך שלהם לא מוגנים, וכל יום חוששים שאם פתאום יבוא לאיזה ארגון טרוריסטי כזה או אחר לזרוק טיל על הדרום ואיפה זה ייפול.

אני כן חושב שמבחינת ההחלטות, החלטות אסטרטגיות צריכה לקבל הממשלה, ואנחנו כמובן נדחוף אותן. הסיפור של המיגון חייב להיות מהיר ודחוף עם הקצאה תקציבית כמה שצריך, אמרת 90 מליון שקל, אז צריך להוציא 90 מליון שקלים.

עכשיו יש דיון ספציפי על 15 מליון לאשקלון, ו-22 לבאר שבע. סך הכול 90 מליון.

כן, אבל אדוני היושב ראש, שוב, אנחנו מוצאים את עצמנו אם לא, אז זה ייפול במקום אחר. אתה ראית, זה נפל בבאר שבע בבית ספר, זה נפל באשדוד באיזה ישיבה, זה נפל באשקלון בגן ילדים, אף אחד לא יודע. אנחנו לא יודעים לזהות מה הכוונה של אותם הטרוריסטים לאיפה ייפול הטיל. אני חושב שגם הם בעצמם לא כל כך יודעים לאן הם יורים. בסופו של דבר המיגון צריך להיות חזק, ואזרחי מדינת ישראל שגרים בדרום צריכים להתאמן - - -

עד לאן?

אני חושב שאת העניין הזה היינו יכולים לגמור בעופרת יצוקה. יש עניין של הרתעה ואני מסכים שההחלטות שצריכה לקבל הממשלה בעניין של החזרת הרתעה למדינת ישראל וביטחון לכל האזרחים זה עניין מסוג אחד, אדוני היושב ראש, אני לא חושב שאנחנו אי פעם נגיע למצב שיש לנו פה ביטחון במאה אחוז מכל מה שקורה מכיוון עזה. גם לגבי הגדר שצריך לקום בדרום מבחינת סדרי עדיפויות וגם מה שקשור לעניין של המיגון ולא רק אשקלון או אשדוד ובאר שבע, אלא כל הדרום – 90 מליון שקל אני לא חושב שהתקציב של המדינה יקרוס מזה. ההחלטה צריכה להיות מהירה, ובאמת, צריך להיות מישהו מטעם הממשלה - - -

לפני דעתי חלק מהכסף גם עבר.

צריך להיות מישהו מטעם הממשלה שייקח על עצמו אחריות ביצועית, לא חסר לנו שרים, אדוני היושב ראש, שאין להם משרד ותיק מסודר שיכולים לקחת על עצמם את העניין הזה בצורה מסודרת ולהוביל קו כפרוייקט ושהעניין הזה יבוא לביצוע. תודה רבה.

תודה רבה.


רחל אדטו, בבקשה.

אני אתמקד כרגע מה שהיה בהיסטוריה ומה עמדת משרד האוצר לגבי בית חולים ברזילי. בית חולים ברזילי זה עובדה קיימת. בית חולים ברזילי משרת את האוכלוסייה של 500 אלף איש, וככזה זה המקום של 500 אלף איש להגיע אליו בעת צרה. אני בשנה וחצי האחרונות עסוקה, הרבה מאוד מזמני בנושא בית חולים אשקלון, ולכן, נכון לזה הרגע, וגם לאחר דיון שקיימנו בנושא בוועדה לביקורת המדינה לפני הפגרה, נכון לזה הרגע בית החולים כרגע נבנה, אולם הקצב שהוא עומד להיבנות הוא עד 2014. חסרים 70 מליון שקלים על מנת להשלים את שלב אלף של הבינוי. משרד האוצר אמר באותה ישיבה של הוועדה לביקורת המדינה, אנחנו מקווים שנעביר את הכסף. הנקודה שאני רוצה למקד עכשיו הינה – לקבל התחייבות שהכסף אכן יעבור, וזה לא היה רק אימרה לשם אימרה בוועדה לביקורת המדינה, ושנית, להאיץ את קצב הבינוי. עד שנת 2014, זה לא הגיוני שזה יימשך לתאריך. אם החליטו לבנות את זה, אז להאיץ את הקצב, להעביר את הכספים על מנת להאיץ את הקצב כדי שלא ייבנה עד שנת 2014 - חלק אלף. חלק בית של אותו דבר, שזה גם דיון אחר אבל בית החולים כרגע בתום הסיום הזה יהיה לו רק חדר מיון ממוגן על מנת שלא יהיה מצב, כמו שאמר היושב ראש, שאחר כך יגידו למה פגיות לא ממוגנות, למה חדרי ניתוח לא ממוגנים, צריך להשלים בינוי של בית חולים כמו שדורשים. הדרישה היום שמשרד הגנת העורף, והביטחון והבריאות הוא, שבכל מתחם של בריאות, 70% מהמתחם יהיה ממוגן. לכן יש רשימה של אתרים בבתי חולים שחייבים להיות ממוגנים, ביניהם פגיות טיפול נמרץ וחדרי ניתוח חובה. ולכן גם שבשנת 2013-2014 יגמרו את המתחם הזה של חדר מיון הממוגן באשקלון, עדיין לא יהיה מענה ליחידות האחרות. לכן מעכשיו צריכים לחשוב שבית החולים הזה צריך להשלים את הבינוי שלו, סדרי הגודל שם הם אחרים, זה 200, 300, 400 מליון שקלים. כמו שאמרת זה דיון אחר, אבל ברור לחלוטין שכל דיון על אשקלון לא נגמר בחדר מיון.

תודה רבה.

כבוד יושב ראש הוועדה, וכבוד יושב ראש הכנסת, חבריי חברי כנסת, אורחים, אני לא אחזור על כל מה שנאמר, אני חושבת שזה מיותר. אני מסכימה עם כל מה שנאמר, אני רוצה להדגיש שתי נקודות בלבד. הנקודה הראשונה – כולנו נתמוך, כולנו רואים בעין חד תמיכה או מיגון של בתי הספר. אבל אני רוצה להגיד, בשנת התשעים כאשר הגיעה עלייה גדולה אז באזורים אלה של אשקלון ובאר שבע, נבנו אזורים של הבנייה הקלה, אני רוצה להזכיר לכם. בבנייה הקלה הזאת מתגוררת אוכלוסייה שהיום היא ברובה אוכלוסייה מאוד מבוגרת. לאוכלוסייה הזאת, אני יודעת, אני מאוד מעריכה את רובי, אני מאוד מעריכה את ראש העיר גם בני וקנין וגם את רובי שעושים רבות לנושא הזה, אבל אני רוצה להגיד לכם פה, האוכלוסייה המבוגרת הזאת אינה מסוגלת בזמן נתון להגיע למקלטים שנמצאים באזור. אם לא יועמדו שם מיגוניות כאלה זה מדובר גם בהם, זה חשוב, מכיוון שאין שום סיכוי שהם יגיעו למקלטים אם לא יהיו מיגוניות האלה. אם הנושא הזה מטופל אז אני יותר רגועה כי אני רואה בזה נושא חשוב.

הנושא של ברזילי ולא רק ברזילי, אני רוצה בנקודה הזאת להתייחס לפיתוח הפריפריה הכללית וסדרי עדיפויות שלנו. כולנו פה בדיונים האחרונים כשדובר היה על המחאה הציבורית, החברתית, דיברנו על פיתוח פריפריה. אני מרגישה עדיין שמדינת ישראל מתנהלת כמדינת תל אביב, כי אם אנחנו נראה את המרכזים הרפואיים שקיימים באזור תל אביב, כמו איכילוב, תל השומר, בילינסון וכו', ופיתוח התאוצה שהם קיבלו פעם אחת, וכל מה שנמצא בפריפריה, כל בתי החולים בפריפריה סובלים, מה לגבי פוריה וצפת וכל בתי החולים בפריפריה שבאמת במצוקה מאוד קשה. אם אנחנו רוצים גם שיהיה פיתוח פריפריה, קודם כל אנחנו צריכים להעביר את האמצעים, וכמובן שאם משרדי ממשלה ומינהל מקרקעין ודואר, ומרשות המסים כולם יושבים במרכז תל אביב, אז גם המרכזיים הרפואיים שם, בואו נעביר אותם לאשקלון ונראה איך יהיה הפיתוח של בית חולים ברזילי.

תודה.

אדוני היושב ראש אני מבקש להתנצל. מאוד רציתי לשמוע את כל הגורמים.

אני מתכוון לדבר גם שאול מופז שנעשה ישיבה של ועדה משותפת על כל הנושא של המיגון.


תודה רבה, אדוני יושב ראש הכנסת. תודה.

אדוני היושב ראש, אולי תגיד לי מה סודי בכל העניין הזה, אני יכול להבין – מיגון בתים ובתי ספר וגני ילדים, מה פה חסוי, אני רוצה להבין? אלא אם כן רוצים לקנות כיפת ברזל עם זה.

לא, יש מקומות שהם אומרים ששם צריך את זה, לא צריך את זה.

אדוני היושב ראש, קודם כל אני חושב שצריך לברך אותך על הדיון הזה בעיצומה של סוף חופשת הקיץ, בישורת האחרונה. חבר הכנסת חרמש, אני יוצא מנקודת הנחה שכולם בחדר הזה חושבים שדם של מישהו במקום כלשהו לא סמוק יותר מדם אחר במקום אחר - זאת נקודת המוצא שלנו. אני חושב שזאת בעצם התפיסה של צדק ביטחוני שזה גם צדק חברתי. לדאוג לבטחון של כולם זה לא פחות צודק חברתית מאשר דרישות אחרות שאנחנו שמענו כאן.

אדוני היושב ראש, אם נדע בסוף הישיבה הזאת או בישיבה אחרת חסויה אם אתה תרצה בכך כמובן, עם ועדת החוץ והביטחון – אני הייתי ביום ראשון בבוקר הגעתי לבאר שבע. הייתי שם בבאר שבע מהבוקר עד שעות הצהריים המאוחרות וביקרתי באותו בית ספר שנפגע מטיל גראד, הוא לא היה ממוגן, אותו בית ספר שהיה ריק לא היה ממוגן, אולם הספורט של בית הספר לא היה ממוגן. אני רוצה שנצא מכאן היום אם זה יהיה אפשרי, ואם לא בישיבה החסויה הבאה של סדר העדיפויות של המיגון. מהו סדר העדיפויות של מוסדות החינוך הממוגנים או הלא ממוגנים, האם נדרש עוד תקציב למיגון הזה, זאת השאלה שאנחנו צריכים לשאול. הבנתי את התקציבים – 15 מליון באשקלון, 22 מליון בבאר שבע, שאר המקומות לא שמעתי את התיקצוב הנדרש. חשוב שנצא מכאן היום עם תשובה לשאלה האם התקדם משהו אחרי החקיקה, בביצוע של הקמת בית חולים באשדוד.

בית חולים באשדוד זה דבר שהוא לא פחות ביטחוני אשר בריאותי, הוא גם בריאותי, בראש ובראשונה והוא גם ביטחוני על בית חולים באשדוד, כמי שהיה באוצר לפני שש ושבע שנים כיועץ בלשכת שר האוצר, שהייתה התנגדות נמרצת ועקבית ולא מובנת בהקמת בית החולים הזה באשדוד.

אדוני, גדר הגבול במצרים זה לא פחות מיגון מאשר מיגוניות מפני גראד, זה מיגון פר אקסלנס מיגון. גם כיפת ברזל, גם ההפרדה עם מצרים, וראש הממשלה אם אינני טועה כבר הודיע לפי חצי שנה שהוא גם חושב על גדר הפרדה עם ירדן - כל הדברים האלה זה מיגון אחד גדול. אבל דבר אחד בוודאי קיבלנו השבוע תשובה אדוני היושב ראש. אני חושב שבין אם אנחנו החלטנו, בין אם הממשלה החליטה ובין אם החליט גורם חיצוני עבורנו, נדמה לי שהשבוע הוכרע הקרב על תקציב הביטחון.

להגדיל אותו.

לא אמרנו להגדיל.

לי יש שמונה ילדים, יום שישי, חמש וארבעים בבוקר זינקנו מהמיטה, תפסתי את הילד הקטן שלי בן החמש ורצנו לממ"ד. כאשר ירדנו למטה הסתבר לנו ששכחנו את אחת הבנות, אז רצתי חזרה למעלה כדי להודיע לה כדי שתרד למטה. בכל אופן, כאשר הגעתי לזירת הארוע, הטיל שנפל נפל בסביבות 700 מטר מבית ספר. תראו, מדובר פה על חוסן לאומי, אני בעד, אנחנו החזקים ונעמוד בצורה מאוד נחושה מול האיומים. אבל צריך לזכור שכאשר מדובר על ילדים, זה נקודה בעייתית. אצלי מדובר על מליון שקל, אני אדבר בשם רשויות קטנות, לא קטנות, בינוניות. 22 אלף תושבים - יש לי 5,300 ילדים שמתחילים את השנה במוסדות חינוך. אני במהלך עופרת יצוקה הצלחתי באמצעות משרד החינוך להביא עוד מספר גני ילדים, אז צמצמתי את מספר הגנים הלא ממוגנים בצורה משמעותית, עדיין יש לי כ-5 גנים לא מוגנים. יש לי בית ספר שלם שלא ממוגן.

בגן יבנה יש 5 גנים שהם לא ממוגנים שבוע לפני תחילת הלימודים.

בעופרת יצוקה זה על כ-8-9 ילדים, אני הצלחתי לצמצם את המספר. בעניין הזה, אני אומר בצורה מאוד ברורה. לא ניתן להפריד את העניין הזה מתחושת הביטחון, זו הנקודה הכאובה. החוסן הלאומי ייפגע בצורה אנושה.

אצלך זה מליון שקל.

אצלי זה בסך הכל מליון שקל, כל הסיפור. זה לא רק אצלי, זה בעוד כמה מקומות. דבר אחד צריך לזכור, העברנו דרישה, התשובות שאנחנו מקבלים הן הזויות לחלוטין.

למי העברתם את הדרישה?

למשרד הביטחון.

מה אמר לך משרד הביטחון?

אני מעדיף שלא לומר את זה מפאת כבודם של אנשי מקצוע.

הבנתי את התשובה.

אני מבין שהסכומים – 15 מיליון ו-22 מליון, ברור שזה טיפה בים.

פיקוד העורף, בבקשה.

אנחנו במערכת הביטחון פועלים על פי שתי החלטות ממשלה. החלטה ראשונה היא החלטה על מיגון כלפי התושבים בטווח של 4.5 קילומטר ועד רגע זה אנחנו בשלבי סיום של כ-7,875 בתי מגורים ממוגנים בממ"דים. מי שמבצע את העבודה הזאת זה משרד השיכון לתפארת מדינת ישראל. אנחנו כרגע בשלב גימל של הפרוייקט, בשישה ישובים האחרונים שהבית האחרון ימוגן כנראה באפריל 2012. החלטת הממשלה השנייה מדברת על מיגון מוסדות החינוך ועוטף עזה בטווח של 7 קילומטר. לסעיף הראשון אני אומר, המימון של מיגון בתי התושבים כמיליארד שקל שהועברו מהאוצר ומבוצעים ברגע זה. לגבי מיגון מוסדות החינוך, גם התקציב לזה הועבר מהאוצר. אנחנו נמצאים כרגע בשלב מתקדם מאוד לקראת ספטמבר הזה, שכל גני הילדים וכל בתי הספר, כולל בתי ספר חדשים ממוגנים יהיו פתוחים, בוא נאמר, ב-95% אנחנו נהיה מאורגנים, מסודרים לפתיחת שנת הלימודים הזאת, בטווח של ה-7 קילומטר, זאת החלטת ממשלה.

בסוף מרץ אפריל בסבב הקודם של העימות הקודם, במהלך הביקור של ראש הממשלה והשר להגנת העורף באשקלון סביב כיפת הברזל ראינו את תחילת פעילותה אז, סוכם שנכנסים לבדיקה של להרחיב את רצועת מיגון מוסדות החינוך משבעה קילומטרים ל-15 קילומטרים, עדיין לא הגענו לאופקים ועדיין לא הגענו לבאר שבע, הגענו אך רק לאשקלון לצורך הדיון הזה עכשיו. העבודה הזאת נעשתה ונסתיימה. האומדן למגן את מוסדות החינוך בטווח של 15 קילומטר מגבול רצועת עזה, הוא כ-80 מליון שקלים נכון לרגע זה. המספרים שאמרתם פה קודם אנחנו לא מכירים אותם, לא 15 מליון באשקלון ולא 22 בבאר שבע, לא מוכר לנו, אין בינינו לבין האוצר, לפחות לפי דעתי כרגע שום עימות על תקציבים שכביכול היו צריכים להגיע ולא הגיעו אלינו, לא מכיר דבר כזה.

כל התקציבים הגיעו אליכם?

התקציבים שיועדו למרכיבי ביטחון ונועדו למיגון הגיעו כפי שידוע לי, ואנחנו עובדים על פיהם נכון לרגע זה.

כמה הגיעו?

הבנו, החלק הזה של ראשי הרשויות שעליהם אנחנו מדברים אם למשל מדברים על אשקלון, שזה היה במסגרת הבדיקה שעליה החליט ראש הממשלה, אין החלטות ממשלה אנחנו יודעים. אומר ראש העיר בני ועקנין, שמדובר על 15 מליון שקל כדי להשים את מיגון מוסדות החינוך בעיקר בגיל הצעיר. אתם לא עומדים בקשר עם ראשי רשויות הם מדברים סתם?

אדוני היושב ראש, אנחנו בקשר יום יומי.

15 מליון לגיל הרך.

אני מדבר על זה.

למיגון אשקלון זה 25 מליון שקלים, לגני ילדים לחינוך פורמלי וחינוך בלתי פורמלי. בסקר שהתבצע ביחד עם הרשות ועם משרד החינוך הוצג לראש הממשלה ביוני השנה, ובו תוקצב 80 מליון שקלים, 30 מליון על חשבון משרד הביטחון ו-50 מליון על חשבון האוצר, התיקצוב של ה-30 מליון נבע מההחלטה שהתקנה 2699 שאושרה לפני 4 שבועות פחות או יותר, פלוס מינוס, וזה הפעם הראשונה שראינו את הכסף. כרגע הוזרם הכסף הראשוני - - -

זה מה שאישרנו.

נכון, לפני זה לא יכלו לתת את הכסף. הקדימו 3.5 מליון שקלים לתכנון, שכרגע אנחנו נמצאים בשלבי התכנון הראשוניים לטובת מיגון המוסדות האלה. אני לא מכיר בעיה באוצר להעמדה של ה-50, אני יודע שהאוצר מעמיד אותם, אבל מוקדם לקבל את הכסף.

מה האמירה של בני ועקנין על 15 מליון?

צריך לשאול את בני ועקנין. אני לא מכיר שום דבר במוסדות חינוך מעבר ל-25.5 מליון שקלים לטובת המוסדות שלו, גני הילדים שלו.

זה עבר אתה אומר?

זה לא אמור לעבור אליו, זה אמור לעבור אלינו.

אנחנו שואלים עליך.

באופן עקרוני אין מה לעשות כרגע עם הכסף מכיוון שלא סיימנו תכנון. אין בעיה של כסף, אנחנו עכשיו בשלבי תכנון, צריך לבנות את המיגון לכל אחד מהם. גמרנו את התכנון הראשוני שעל בסיסו העמדנו את המחירים של מה שאנחנו חושבים - - -

יתחילו את העבודה בתחילת השנה הבאה.

לגבי המיגוניות כפי שהוא דיבר?

אני לא מכיר שום מיגוניות, ממש לא מכיר. אני מבקש לחזור אחורה, אנחנו עובדים על בסיס רצועות איום. האיום הזה קשור לזמני התראה לכניסה למיגון. 07 קילומטר שזמן ההתראה בו הוא קריטי, הצמדנו את המיגון לכל מוסדות החינוך מכיוון שבכדי לקיים שיגרת חירום או שיגרת חיים קבוע ולא להיות מופתעים ומרקטות יש חשיבות מאוד גדולה שבתי הספר וגני הילדים יהיו מוגנים באופן מלא, ולכן זה נמצא ב-07, כל בתי הספר וגני הילדים, גני הילדים האחרונים הסתיימו בדצמבר השנה יהיה מיגון מלא שיאפשר לימודים גם תחת התקפות.

מה הרצועה של 07?

הרצועה השנייה 7/15.

הרצועה של עד 07?

תיגמר בדצמבר כל גני הילדים ובתי הספר.

תן לי רק את הגבול של אפס שבע ושל אפס 15.

51 יישובים ושדרות. 07 זה הגדרת ממשלה.

בסדר, אז בוא נראה מה ממוגן מלא.

אפס שבע מוגן.

כשאתה דיברת על 80 מליון שקל דיברת על הכול? על מה דיברת?

על מיגון 7-15.

בתצהיר לבית המשפט המדינה אמרה שזה 90 מליון שקל 7-20.

יכול להיות.

מה זה יכול להיות, מה האמת?

לא מכיר את התצהיר הזה.

זה התצהיר שאמרתם לבית המשפט.

בדיון שהיה מול בית המשפט דיברו על נושא של מיגון אשקלון והסביבה של 7-20. אנחנו באופן ספציפי לרצועות שלנו – לא בטוח שכדאי לדבר פה על הכול. הרצועות שלנו נקבעות מול דברים אחרים, 7-15 זה הרצועה הבאה, לכן היא אמרה בסיפור הזה 80. אם נגביר את זה ב-5 קילומטר, יכול להיות ש-10 מליון שקלים יפתרו את הבעיה, לא יודע להגיד כיוון שלא בדקתי את זה באופן פרטני. ב-7-15 בדקתי באופן פרטני ועל זה נעשה התכנון.


החשיבות שלנו בסיפור הזה של 7-15 קשורה לזמן התראה והיכולת של ילדים לפחות עד כיתה ד' במהירות להיכנס לתוך המיגון בזמן התראה, לכן קבענו את קריטריוני המיגון בסיפור הזה מה אנחנו מצמידים לכל גן ומה מצמידים לכל בית ספר. צריך לזכור, זה לא נותן מיגון מלא. זה לא מיגון 07 כמו רצועת עזה שהגן ממוגן ואפשר לשבת בו גם כשנופלים קסאמים, זה נותן זמן הגעה מהכיתה לחדר הממוגן או למרחב הממוגן.

זה ברור לנו.

אנחנו נמצאים בשלב התכנון, אני מעריך שלמכרזים המלאים נצא תוך חודשיים שלושה.

בקיצור השנה ימשיכו ליפול – כי יש כסף אבל אין תכנון, זה מה שהוא אומר בעצם.

מה שראש עיריית באר שבע כתב ליושב ראש הכנסת על המיגוניות במקום שיש בתי עץ - - -

הוא מדבר על משהו אחר. יש שכונות חסרות מיגון, ובתי עץ, שיש להם תכנית ספציפית שאותה תכננו בפיקוד העורף. אני לא יודע להגיד, דרך אגב, היא לא רק בבאר שבע, היא קיימת בהרבה מאוד מקומות, לא רק בבאר שבע.

אני שואל על באר שבע.

בבאר שבע יש תכנית ספציפית, היא לא מתוקצבת. חוץ מתכנית נייר למצב חרום שאם נצטרך לשים ויהיה לנו משאבים לזה נשים.

למה 7-20 לא מתוכנן?

למה את רוצה לתכנן, למגן כל בית?

מה סדרי העדיפויות של משרד הביטחון כמו שהם עשו עד שבע, מה סדרי העדיפויות של משרד הביטחון בין 7-20 בנושא התכנון של המיגון.

למגן 40 אלף איש בקו הארבעה קילומטר עלה מליארד שש מאות.

אבל זה ברור.

למה אתה מעלה את זה? אל תגיד שיש גבול, את זה תגיד לזקנה שגרה בבית עץ ויש אזעקה ולידה נופל גראד.

אי אפשר להגן על כל אחד - אני עושה את הבלתי נמנע.

סליחה, שי, אתה לא עושה נכון. יש לי שאלה עקרונית, מי אמור לקבל החלטה לאור הנסיבות הקיימות עכשיו? איפה שמים מיגוניות, לאיזה מיגון הולכים, מאיפה מגיע הכסף. יש מישהו בממשלת ישראל שאמור לקבל החלטה כזאת?

השר לפיקוד העורף דיבר איתי אתמול. השר אמור לקבל החלטה כשהוא לא יודע מאיזה תקציב

זה מגיע?

פערי המיגון במדינת ישראל זה לא עניין של גם לא מיליארד. ההחלטה איך מנהלים את המשק הזה בפערי המיגון הקיימים נובעת מהחלטות שקיבלנו על עצמנו, מהאמירות הכלליות ואליהם אנחנו דוחפים. ההחלטה לשים מיגוניות באופקים - - -

כן, מה שמתן וילנאי אמר שלשום.

ההחלטה לשים מיגוניות באופקים עכשיו בפערים הקיימים נבעה מצרכים וממלחמות אמיתיות בשביל למצוא את התקציבים האלה להוציא ולשים. הוא שם מליון וחצי שקל שברגע זה הפיקוד מניח 50 מיגוניות באופקים ועד סוף השבוע הוא יסיים את זה, אבל זה לא פותר בעיה לא בבאר שבע ולא באופקים ולא באשקלון ולא באשדוד. הפערים הם עצומים. אי אפשר לדבר עליהם באמירות של מליון וחצי שקל או שניים. לכן ההחלטה איפה שמים היא מול המצוקות, היא מול ההגדרות, היא מול השכונות חסרות המיגון בתי עץ ואחרים.


אמירה שנייה זה הפער הבא שדיברה עליו חברת הכנסת מירי רגב. השלב הבא של התכנון המקורי העקרוני מדבר על השלב של בין 15 ל-40 – גן יבנה, אחרים וכו'. גם פה צריך לדבר על זמן ההתראה ויכולת כניסה למיגון. צריך לזכור משהו אחד. יש מספיק זמן.

יושב פה ראש המועצה של גן יבנה, הוא מספר לך שיש לו שמונה ילדים שהוא היה צריך לקחת את הילדה שלו למקום מוגן.

בשנה הבאה הילד שלי לומד בגן לא ממוגן.

מר אהרון, לקחתי אותך רק כמשל.

אני חושב שצריך להתמקד בילדים.

אבל זה נושא הדיון.

אולי לא הבהרתי, אנחנו התעסקנו במיגון בלבד – גני ילדים ומוסדות חינוך. לא התעסקנו במיגון בתי חולים ואחרים. בתי חולים קיבלו מפיקוד העורף עבודה מאומצת במיפוי כל 29 בתי חולים במדינת ישראל, והאמירה של המרחבים המוגנים ואיך נערכים לחירום בחתימה של משרד הבריאות במימוש התכנית, יש הרבה מאוד פערים. לא דיברתם על דיאליזה, דיברתם אמנם על פגיות וחדרי ניתוח, יש הרבה מקומות שבחירום צריכים לעבוד ואין לנו דרך לעשות את זה. אני חייב להגיד שמשרד הבריאות עושה הרבה מאוד מאמצים לעשות את זה. צריך לזכור שוב, אנחנו מדברים על זמן ההתראה והיכולת לרדת למיגון. אנחנו מדברים על דקה, דקה וחצי, תלוי באיזה מרחקים אלה. דקה, דקה וחצי מאפשר כניסה למיגון באופן ריאלי, לכן בשלב הראשון אנחנו מטפלים ב-7-15. ראש הממשלה ביקש שנכין תכנית ואיך משפרים את המיגון ל-15-40, זה תהליך שאנחנו עובדים עליו עכשיו, ונבוא עם התוצאות כשנהיה מוכנים.

אני מצטרף לדברים שנאמרו פה על ידי משרד הביטחון ופיקוד העורף. היתה החלטה של ראש הממשלה לתקצב 80 מליון שקל, לתת מענה, כמו שהדגישו, מענה מלא לכלל מוסדות חינוך, מענה מיגוני חלקי לא מלא.

לא הבנתי מה זה מלא חלקי, תסביר.

מלא לכל מוסדות החינוך, אבל כל מוסד חינוך המיגון הוא לא מיגון מלא כמו בקו 07, אלא מיגון חלקי.

אפשרות הגעה למקום ממוגן.

נכון. ה-80 מליון שקל האלה, היתה תקופה מסוימת שהיתה מחלוקת איך לחלק את זה, זה נסגר, זה מאחורינו, הכסף קיים, משרד הביטחון יכול לעבוד עליו והכסף הוא כבר לא בעיה בלהתקדם קדימה.

אבקש שקט, בבקשה.

יש פתרון מבחינה תקציבית לנושא של 7-15. הנושא של 15-40 לא קיים.

ראש עיריית באר שבע מדבר על הצבת מיגוניות, הוא מדבר על 22 מליון שקל, הצבת מיגוניות במקומות שבהם צריך את המיגוניות האלה, ממש פיקוח נפש – מה עם זה?

אני לא מכיר את הסיפור הזה. קו של 15-40 זה לא 22 מליון שקל, זה הרבה יותר רחב מזה.

בבאר שבע זה 22 מליון.

80 מליון זה 7-15. זאת אומרת יש לנו מיגון חלקי – המעגל השני אחרי המעגל הראשון. המעגל השלישי בעצם הוא כרגע בפער – בעצם אין בכלל שום תכנון לא תקציבי ולא תכנון מיגוני.

ברור לגמרי.

אני רוצה להימנע מכניסה לכל הסוגיות של מהות ההחלטה וטיב ההחלטה אם כן צריך או לא צריך, אבל אני כן רוצה לציין שתע"ש גם כתעשייה ביטחונית וגם כתעשייה עם יכולות טכנולוגיות ספציפיות לתחום הזה נרתמה ב-2005-2006 לטפל בהגנה של עוטף עזה בזמן מאוד קצר יחד עם משרד הביטחון והעמידה יתרונות שקיימים עד היום למתחמים ולמתקנים ולמבנים, בין היתר מוסדות חינוך באזור הזה.

סוגיית אשקלון ובית החולים – עוד פעם, בלי להיכנס לכל הסוגייה של הרגישות - מקצועית לחלוטין תע"ש הציעה יותר מפעם אחת בעבר, אם היו מתייחסים להצעות תע"ש בוועדת הרווחה בעת שהצגנו את זה, היום בעת הזאת היה כבר מיגון על מתחם של קרוב ל-6 דונאם מהאזורים הקריטיים בבית החולים. יתרה מזאת, כשיחליטו מי שיחליטו להקים שם בית חולים קבוע, תע"ש הציעה שאת אותו מיגון אפשר להסיר משם ולעשות בו שימוש חוזר במקומות אחרים, כך שזה לא היה תנאי לשום דבר בקבלת ההחלטות, זה כן היה נותן פתרון מיידי.

מה שהם מדברים על 80 מליון שקל של התקציב שצריך לצאת למכרז וחודשים ארוכים, אתם יכולים להתמודד עם זה?

בוודאי. אני לא מכיר את הפרטים המדוייקים.

למה אתם לא מעבירים את זה לתע"ש?

הייתי בביקור בתע"ש, אני מכיר את כל הפתרונות שלהם, מדובר על דברים אחרים בין מיגון זמין, בטון, ברזל או כל משהו אחר, לא מכיר את זה, אני מכיר את כל הפתרונות שיש, כל אחד יכול לבוא להתמודד.

מה שמטריד אותנו זה הזמן, גורם הזמן פה הוא בעייתי.

גורם הזמן הוא גורם תכנוני, מה הגודל, מה המרחק, מה הזמן, לא גורם פרקטי, כי באופן עקרוני, כל מיגון שהוא עומד בקריטריון מול האיום מבחינתנו הוא בסדר, הוא יכול אקטיבי, פסיבי, הוא יכול להיות ממתכת מבטון או בנייה. כל עוד הוא בקריטריון ומסוגל להגן על זה, כל אחד יכול להציע את מרכולתו מול משרד הביטחון, אנחנו נקבל - - -

יש תכנון מפורט שבוצע עם משרד הבריאות ובית החולים. התכנון הזה מיועד להגנה נגד פגיעה ישירה של גראד, לא פגיעה סביבתית, ולא בקריטריונים כאלה ואחרים. על הפגיעה הספציפית ישירה של גראד במתחמים שנחשבים קריטיים בבית החולים, הפתרון הזה ישים בדיוק באותה שיטה גם בבית חולים סורוקה מחר בבוקר, שם אין לנו תכנון מפורט כי לא היינו בשלב הזה, אבל בבית חולים ברזילי יש פתרון שהוא פתרון, אגב, להערת פיקוד העורף אין מענה בתעשייה הישראלית למה שתע"ש מציעה. בוא נשים את זה על השולחן בוודאות מלאה, אפשר לבדוק והדבר הזה נבדק. אין אף תעשייה במדינת ישראל שמסוגלת להציג פתרון כנגד פגיעה ישירה של גראד נכון ברגע זה. זה לא בדיוק עניין מסחרי, זה עניין טכנולוגי. תע"ש אגב, היא חברה ממשלתית שנותנת פתרונות למשרד הביטחון לא על בסיס כלכלי ובתחרות חופשית במדינת ישראל, אלא כשקוראים לדגל לתע"ש, תע"ש יודעת להירתם - - -

הוא מדבר על בתי חולים, הוא לא מדבר על בתי ספר.

אני מדבר כרגע על פתרונות מהסוג שהצענו ל"ברזילי", פתרונות בעת שהצענו שזה היה לפני שנתיים ושלוש - - -

למה לא לוקחים את זה על ברזילי?

אני מאשר את המיגון לבתי החולים, אני לא מחליט איזה הצעה. זאת אומרת, אם יבוא משרד הבריאות ויגיד אני רוצה לקנות את המערכת של תע"ש, אני האחרון שיעצור אותו.

טכנולוגית, ופה אני חוזר עוד פעם לסוגיות בלי להיכנס לניואנסים פוליטיים ועקרונות כאלה או אחרים בין משרדי ממשלה. תע"ש יודעת להציע פתרון לאזרחי מדינת ישראל שיכולים להיפגע בבית החולים היום בבוקר כתוצאה מפגיעה של גראד ישיר או באזור. הפתרון הזה ישים גם במתקנים אחרים שהם חשובים באותה מידה.

בהמשך לדברים שנאמרו רק אנקדוטה קטנה. ביום שני לפני שמונה ימים נפל טיל גראד בשעה 11 בלילה במבואות באר שבע, קילומטר מגן ילדים חדש לא ממוגן. כאלה גני ילדים לא ממוגנים יש 21 בבאר שבע. מה מחליט ראש העיר מחר בבוקר אם אין מצב מיוחד והטילים האלה ממשיכים ליפול, האם 21 גני ילדים צריכים לקבל פתרון או לא?

עניין של גן לא ממוגן זה עבריינות. יש תקנות במדינת ישראל ויש חוקים.

אנחנו מדברים על גנים שנבנו לפי 1991 - - -

מה שאתה אומר זה חסר אחריות, אסור לך להגיד כזה. לפי מה שאתה אומר משרד החינוך אם כך צריך לעמוד לדין.

מ-91 יש תקנה ברורה איך בונים מוסדות חינוך.

רבותיי, אנחנו בסוף נגיע לעבריינות זה עושה רושם כזה, אבל נניח רגע לעניין הזה. מה שאמר עמית, זה לא משנה, משרד החינוך עבריין, יש לי עוד כמה סיבות להגיד את זה, אבל אני לא אומר את זה. משרד החינוך בנה, יבנה, המבנה הזה לא ממוגן, הילדים לא אשמים, בוודאי לא ההורים שלהם. בנו, זה המבנה, לשם ב-1 בספטמבר אמורים ללכת הילדים. האם נותנים תשובות לדבר הזה או לא נותנים תשובות. האם מעמידים שם מיגוניות או לא. אנחנו מדברים על סדרי גודל שהם לא גדולים מבחינה תקציבית.

אחרי ששמעתי הכול וכל מה שהתרחש בסוף השבוע ובכלל, אתמול כמעט בכל הרשתות ברדיו דיברו על זה שעוד מעט בגוגל אפשר לטייל.

אישרו.

לטייל ברחובות, לראות איפה נמצאים בנינים, אני כבר לא מדברת על אנשים שעושים. אנחנו מדברים על כל כך הרבה כסף, על כל כך הרבה מיליונים.

איפה הצנזורה לדבר הזה?

מתי מדברים על זה? כאשר נופלים הרקטות.

אחר כך מתפלאים למה.

אחרי זה מתפלאים למה החרדים נגד האינטרנט.

רק החרדים יצילו את המדינה...

רבותיי, נציגי הממשלה, אני מקבלים בוועדת הכספים מפעם לפעם, ואני מקבל טלפונים משרדים בבקשה לאשר את העברה של מיגון פה ומיגון שם. זה בלתי נסבל. התפקיד שלנו בין היתר זה גם לפקח על עבודת הממשלה. אני רוצה לדעת האם לממשלה יש קו מסויים שאיתו הולכים. ראש הממשלה נוסע והוא נותן הוראה פתאום וממגנים בין 7 ל-15 מיגון מלא שהוא חלקי, מצא חן בעיניי ההגדרה הזאת, לא מקבל את זה, עם כל הכבוד. ראש הממשלה אני איתו בקואליציה, הכול בסדר, והוא ראש ממשלה טוב. מה היום? יכול להיות שהיום הוא טוב. אנחנו ועדת הכספים, אנחנו רוצים לדעת מה התכנית בעניין הזה. אפשר לבוא ולהגיד יש כיפת ברזל, כבר שמעתי את הקולות האלה. יש כיפת ברזל, כיפת ברזל נותנת מיגון שהוא כמעט מלא, 90%, אז לא ממגנים יותר במקומות האלה, מקום שיש כיפת ברזל. זאת מדיניות שצריך לקבל עליה החלטה, האם זה נכון או לא נכון. לדעת מה המשמעות הציבורית, המעשית של הדבר הזה, מישהו צריך לקבל החלטה.

אני שומע מכיוון שאני צריך להביא לכאן לאישור כל הזמן, אז פעם אני מקבל טלפון ממשרד הביטחון, ופעם המשרד לפיקוד העורף, ופעם ממשרד האוצר, ופעם ממשרד החינוך, זה לא יכול להיות כך, באמת לא יכול להיות. אנחנו צריכים להתמודד עם התופעה הזאת, ויש לנו אפשרות להתמודד עם זה, צריך שיהיה סדר בעניין. הבעיה שיש דברים שאני יודע, שאני לא רוצה להגיד אותם, זה נחמד שאתם פה מדברים פה אחד עם השני, משרד האוצר, משרד הביטחון, זה בסדר גמור, הרי לא נגיד את מה שלא אומרים כאן, אני גם לא אגיד.


אני אפנה ליושב ראש ועדת חוץ וביטחון לשאול מופז. אני אבקש ממנו לקיים דיון של הוועדה המשותפת של ועדת כספים, ועדת חוץ וביטחון לגבי מדיניות המיגון, צריך לקבל החלטה של מדיניות. הרי קרה משהו בשבוע האחרון. לצערנו הרב, קרה משהו שמאוד כואב, מאוד. אנשים נכנסים גם לחרדה, זה נכון שכולם עומדים בזה. גם באופקים, דיברתי עם האנשים במוצאי שבת, קרה משהו וצריך לקבל החלטה. האם מפתחים את כיפת הברזל במהירות וכל מה שנלווה לזה, או ששמים מיגוניות כמו שאמר עמית, שוב, גם אותך אני לוקח בתור משל, מכיוון כשאני מדבר על באר שבע, אני לא מדבר על באר שבע בלבד. אין מעמדם של תושבי באר שבע שונה ממעמדם של תושבי אופקים או של המושבים בארץ. מקום שיש ילדים ונשמעת אזעקה צבע אדום, הילדים צריכים להגיע למקום ממוגן ואין אפשרות כזאת. גם אתם בפיקוד העורף הגעתם למסקנה, ולזה צריך פתרון.

אני לא מסכים שתביאו לכאן העברות, אתם בונים על זה שאנחנו נאשר את זה, אבל אי אפשר להביא העברות פעם אחר פעם אחר פעם, ואחרי זה גם צריך להתמודד, אני צריך לבקש משאול מופז שיאשר את זה גם בוועדה המשותפת, מכיוון שמדובר בפיקוח נפש, בסדר, זה לא דרך. אני מבקש לעצור את התהליך הזה לבוא ולקבל החלטות. הממשלה צריכה לקבל החלטה. אנחנו נפנה במכתב לשר לפיקוד העורף לשר הביטחון ולשר האוצר. אנחנו מבקשים מדיניות בעניין של המיגון לאור מה שקרה עכשיו. נקיים על העניין הזה דיון, וצריך לזכור שה-1 בספטמבר מגיע. בכל היישובים האלה האנשים יחששו לשלוח את הילדים, צריך לקחת את זה בחשבון. העמדת המיגוניות זה לא דבר שהוא קריטי, זה נכון מה שאמרתם, בגלל שהסך הכול מדברים על תקציב ענק. אבל מיגוניות שמכניסים את הילדים לשקט, מכניסים את ההורים לשקט, היה צריך לעשות מייד. היה צריך לעשות את זה באשקלון, בבאר שבע, באופקים זה נעשה. השר מתן וילנאי אמר את זה. יש מקומות שבהן ניתן למצוא פתרון ומדינה מתוקנת ומסודרת, אגב, מדינה גם לא ענייה. אנחנו לא במצב כלכלי כזה שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו, אם אנחנו היינו מתרגמים את מצב המדינה למצב של משפחה, משפחה במצב כלכלי כזה כמו שהמדינה נמצאת היתה שמה מיגונית, ואת זה צריך לשים, ואני דורש מכם לשים את זה.


אני אפנה כפי שאמרתי לשלושת השרים, ליושב ראש ועדת חוץ וביטחון, נקיים ישיבה מסודרת.

שלא יאפשרו למשרד, לוועדה הזאת לעשות סדרי עדיפויות, שהם יביאו סדרי עדיפויות ביטחוניים עם כל התקציבים.

ה צ ב ע ה






בעד - רוב





נגד – אין






נמנעים – אין




ההצבעה נתקבלה ברוב.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:30)