הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
33
הוועדה לפניות הציבור והוועדה לקידום מעמד האישה

25.9.2011


הכנסת השמונה-עשרה


נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול
מישיבת הוועדה לפניות הציבור פר' מס' 124

והוועדה לקידום מעמד האישה פר' מס' 105

יום ראשון, כ"ו באלול תשע"א (25 בספטמבר 2011), שעה 12:25

פניות ציבור בנושא דירוג התשלום במעונות יום, משפחתונים וצהרונים – פתיחת שנת הלימודים התשע"ב.

חברי הוועדה: ציפי חוטובלי - יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה

אורי מקלב - מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפניות הציבור

אורלי לוי אבקסיס

מרינה סולודקין

שרון קדמי

- מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

תמר (תמי) אלמוג
- מנהלת אגף מעונות יום, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

תאיר איפרגן

- יועצת המנכ"ל, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

מרצדס צרפתי

- יועצת מנכ"ל, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

פיני קבלו

- סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי

ליאורה מינקה

- יו"ר אמונה

יעל שמרגד

- מנכ"ל העמותה ארגון נשי חרות בישראל ע"ר

אלקה גנוט

- מפקחת ארצית בית יעקב

שרה דייטש

- מנהלת מחלקה בית יעקב

רחל שמחיוף

- רכזת מחלקת רישום בית יעקב

רו"ח ירון מלך

- מנהל מחלקת כספים, נעמ"ת

ליזה ריבקין

- מנהלת רשת הגיל הרך, נעמ"ת

דליה כהן

- מנהלת משפחתונים וצהרונים ארצית, החברה למתנ"סים

סופי אלעד

- מנהלת רשת המעונות, החברה למתנ"סים

רחל עזריה

- חברת מועצה בעיריית ירושלים וממחאת ההורים, מטה האמהות

יעקב חנינה

- פונים

עידו נווה

- פונים

שרית אשכנזי ממליה
- פונים

עופר מעוז

אראלה אשד

אורלי אלמגור-לוטן
- מרכז המחקר והמידע, הכנסת

רבקה קנריק

- דוברת הוועדה לקידום מעמד האישה

דלית אזולאי
- מנהלת הוועדה לקידום מעמד האישה

שלומית אבינח
- מנהלת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור

תמר פוליבוי צדיק

פניות ציבור בנושא דירוג התשלום במעונות יום, משפחתונים וצהרונים

– פתיחת שנת הלימודים התשע"ב

צהרים טובים לכולם, אני שמחה לפתוח ישיבה של הוועדה לפניות הציבור משותפת עם הוועדה לקידום מעמד האישה. יש לנו יושב-ראש משותף, חבר הכנסת אורי מקלב, שמלווה בנאמנות את הנושא הזה.

אני רק ממלא את מקומו של היושב-ראש הקבוע, חבר הכנסת דוד אזולאי, שנבצר ממנו ברגע האחרון להגיע. הוא היה אמור בוודאי להיות אתנו בהתחלה בוודאי, אז אני ממלא מקום של יושב-ראש הוועדה. זה נכון שאני ליוויתי אתכם בוועדות הקודמות.

נכון, אני חושבת שזה מאמץ משותף של שתי הוועדות האלה בנושא שמעניין כל הורה לילד רך בשנים במדינת ישראל, הנושא של קביעת דרגות הנחה במעונות היום. נמצא אתנו כאן מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. אדוני המנכ"ל, רק נתחיל מהנתון הבסיסי ביותר, אנחנו נמצאים כבר אחרי פתיחת שנת הלימודים. מבין 120,000 ילדים שעומדים לפקוד את מעונות היום, הצהרונים והמשפחתונים, לצערנו רק ל-32,653 נקבעו דרגות. אנחנו נמצאים במציאות שבה רק לרבע מההורים, שכרגע הילדים שלהם נמצאים במסגרות יש דרגות הנחה.

40% בכלל לא זכאים, מתוך המסמך.

אנחנו עוד מעט נדבר על הנקודה של ההנחות, אבל בוא נתחיל מהנתון הבסיסי הזה.

לגבי הנתון שלך – 39,000, לא 32,000.

בסדר, זה עדיין משהו כמו שליש מהפונים.

לא, נקבעו 32,000.

זה רבע מהפוטנציאל.

אלוהים נמצא בהרבה מקומות, גם בפרטים הקטנים. אני לא יכול לתת דרגה למי שלא ביקש אותה. ביקשו 44,000 איש למשפחות דרגות, 39,000 קיבלו.

אנחנו מדברים על 50,000.

37,000 מתוך 50,000.

אפשר לתת לאורלי להביא את הנתונים.

אנחנו מייד ניגע בנתונים האלה, אבל הרבה יותר מזה חשוב להבין – אתם הלכתם על רפורמה מקיפה בכל סוגיית הרישום. המסקנות הן חד-משמעיות: כשאתם הולכים על שיטה כזאת ואנחנו מגלים שלרוב ההורים בכלל אין מודעות להליך הרישום, משהו לא בסדר בשיטה, כי הורים שהם זכאי הנחה בסוף נשארים, לצערנו, ללא הנחה ומשלמים מחיר מלא, והמחירים הם מחירים גבוהים, כמו שאנחנו יודעים ומכירים. בוא נתחיל אפילו מההורים שכבר הגישו, למה מתוך 50,622 – זה הנתון לפחות של מרכז המחקר והמידע שניתן לנו – רק 37,000 קיבלו דרגה, ומתוך אותם 37,000, אנחנו מדברים על אחוז מאוד מאוד מטריד של 18% בלבד שקיבל דרגת הנחה כלשהי, כשידוע לנו שלפחות בשנה שעברה 80% מההורים היו זכאי הנחה. זה מצב שהוא לא פרופורציוני בכלל למציאות שאנחנו הכרנו בעבר, ואני אשמח אם תוכל להתייחס לעניין. זאת השאלה שאיתה אנחנו מתחילים.

אנחנו יודעים שהשנה היה שינוי דרמטי בכל ההתייחסות לנושא של המעונות. זה בא לידי ביטוי באופן ישיר אצל ההורים. זה לא רק ניהול מול המערכות, מול הארגונים, מול המפעילים, אלא בעיקר אחד על אחד מול 120,000 הורים, שאנחנו יודעים בשני נתונים מרכזיים: קודם כל המשרד לא קבע דרגות ביניים, דהיינו לא קיבלו דרגות, לא מקבלים סבסוד, וכל מי שלא נקבעה לו דרגה, לא משנה למה, אולי אפילו באשמתו, הוא עשוי ואמור לשלם דרגה גבוהה, בלי שאנחנו מתייחסים לשנה שעברה. אנחנו כבר יודעים היום שהנושא הזה לא הצליח, דהיינו: אנחנו יודעים שחלק גדול מההורים משלמים דרגות גבוהות. פירטנו את הסיבות שזה קרה: כמה שלחו, אנחנו צריכים גם לבדוק למה שלחו כל כך מעט. אנחנו כבר יודעים היום שהיו כמה וכמה סיבות – חלק בגלל השביתות של הארגונים, חלק בגלל שמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לא היה מוכן ועוד ועוד סיבות. חלק מהאנשים אנחנו היום מזהים, רוב רובם של האנשים שולחים בדואר, ולמה?

7,000 מתוך אותם פונים בלבד שלחו דרך האינטרנט, זאת אומרת שהרוב המכריע עדיין משתמש בדואר. עופר מעוז, אולי אתה תספר את הסיפור. עופר ניסה להיכנס לזה, וגילה שאם היה מהנדס תוכנה, אולי היה מצליח לסיים את התהליך בהצלחה.

אני הייתי מאפשר לעופר ולעוד אנשים לומר מה הסיבות שלא שלחו באינטרנט. אנחנו נמצאים היום בסוף חודש ספטמבר, כשרוב אלה שאמורים להיות במעונות, אין להם דרגות או שנקבעו להם דרגות גבוהות מדי. אנחנו גם יודעים שאם ל-40% מאלה שיתנו דרגות יקבעו דרגה 12, כשאנחנו יודעים שהממוצע הוא 18%, יש כאן פער גדול מאוד בין אלה שבאופן רגיל, בין הממוצע של הדרגות הגבוהות לבין אלה שנקבעו להם דרגות.


אנחנו דואגים בנושא הזה. אנחנו דאגנו כל הזמן, ואנחנו דואגים השנה יותר. אנחנו יודעים שאחד מהמחוללים של הדרישה החברתית והמחאה החברתית – חלק מהנושא זה המעונות. יכול להיות שאולי לא רוב המפגינים זה האמהות, אבל אין ספק שחלק מהמחוללים והמחולל הגדול של המחאה החברתית זה הנושא של המעונות, וזאת גם הדרישה שתהיה בוודאי המסקנות, ואנחנו גם יודעים שזאת הדרישה האמיתית. המחיר שנדרשות היום אמהות עובדות לשלם עבור הילדים שלהן – בחלק מהמקרים הן לא יכולות לעמוד בכך, זאת דרישה מאוד מאוד גבוהה, הבירוקרטיה סביב, הרישום וקביעת הדרגות, בלתי נסבלת.


משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה – אנחנו מעריכים גם את המהפכה שעשיתם ואת השינוי, אבל דרשתם סבלנות והבנה בהטמעת התהליך במשך שנה שלמה שאנשים שילמו, והאנשים האלה זה לא עוד מקרה ועוד מקרה, אלה אלפי מקרים, וכל מקרה שאבא צריך לשלם עוד 1,000 שקל או אימא צריכה לשלם עוד 600, 700, 1,000, 1,500 שקל במשך חודשים רבים, יש לזה משמעות רבה. זה מה שהיה בשנה שעברה ואנחנו רוצים למנוע את זה השנה.

הנושא הזה חייב בוודאי לקבל ביטוי השנה. להגיע למצב שבתחילת החגים אנשים יצטרכו לשלם מחיר מלא, אנשים שלא צריכים לשלם את זה, אנחנו לא יכולים להסכים לכך. ההטמעה של מערכת מול ההורים היא לכאורה הרבה יותר ארוכה וקשה מהטמעת מערכת ממשלתית. אנחנו לא יכולים לדרוש, מפני שאנחנו לא היינו נאה מקיים, ביקשנו חסד וביקשנו רחמים וביקשנו התחשבות בהטמעת מערכת, לבקש מההורים להיות בלי שום גמישות: מי שלא הגיש, לא יקבל; מי שהגיש מאוחר, יהיו לו מקסימום חודשיים רטרואקטיבית, בלי להתחשב בנסיבות, והיו כמה סיבות שאתם לבד מציינים אותן, כמו דרישה חדשה לקבל תלוש משכורת של חודש מרץ, דרישה שלא היתה. כשאני שאלתי מול משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, אמרו לי: לא, זאת דרישה שכל הזמן היתה קיימת. זה לא נכון, לא היתה דרישה כזאת. זה גרם לנשים שהיו בחופשת לידה בתקופה הזאת לא להגיש.

אני אספר לך סיפור, אדוני המנכ"ל. אישה שעכשיו התברר שילדה בחודש אוגוסט, נאמר: אנחנו לא קובעים לך דרגה, תחכי את כל חופשת הלידה, תעבדי עוד חודש וחצי, ואז תיקבע לך דרגה. איך יכול להיות דבר כזה? אתה מבין למה יש מחאה? אם אישה שעכשיו אחרי לידה הגישה את הטפסים ויש לה ילדים במעון, ואומרים לה: לא, אנחנו לא קובעים לך דרגה, אולי לא תחזרי לעבודה. הדברים האלה זאת גזרת פרעה? אנחנו צריכים לעקור את ההתנהלות הזאת. כשאני שומע אימא מטלפנת ואומרים לה: לא תקבלי דרגה, כי במקרה אמרה שהיא ילדה, או שהם רואים עכשיו שיש לה עוד ילד, ובגלל המערכת אומרים לה: לא, את לא תקבלי עכשיו, אלא תחכי את כל שלושת החודשים ובינתיים תשלמי 1,500 שקל לחודש.

אדוני, אנחנו יודעים שאתה קשוב. אנחנו יודעים שהשתנו דברים בגלל הוועדות המשותפות האלה. אני חושב שאנחנו קידמנו את הדברים, אנחנו יודעים שאוזניך קשובות. אנחנו גם מקווים שזה יעבור ישר למערכת. אנחנו לשם כך נמצאים, לא לשם ביקורת, אנחנו רוצים להיות ביקורת בונה, להציף את הדברים, כדי שנוכל לפתור אותם.

הערה נוספת, אדוני המנכ"ל. אנחנו יכולים לומר שאחרי שנה, שאנחנו למודי ישיבות משותפות, כולל ישיבות אתך, לצערי המסקנה היא מאוד ברורה. העובדה שיצרתם פער בין תהליך הרישום לבין התהליך שבו מבקשים את ההנחות, הדבר הזה גורם להרבה מאוד הורים שהם זכאי הנחה לא לקבל הנחה. אני עשיתי סקר עצמאי. עברתי כמה מעונות, ובדקתי באיזה מעונות התהליך הושלם בהצלחה ובאיזה מעונות לא, וזה נורא פשוט. מעונות שעובדים עדיין בשיטה שבה הרישום יחד עם בקשת הדרגה מחוברים יחד, ההורים יודעים, ההורים לא מגיעים למצב שבו עם תחילת שנת הלימודים הם עדיין לא הגישו בקשה להנחה. העובדה שעכשיו הפרדתם בין התהליך הבסיסי הזה של רישום - ברגע שילד נרשם למעון יום, הוא צריך גם להתחיל את תהליך הרישום של קבלת ההנחה שלו, ואתם צריכים להטמיע את זה למערכת שלכם כדי שילדים בשנה הבאה כבר יוכלו לקבל את ההנחה באופן מובנה לתהליך הרישום.


הערה שנייה – אתם דיברתם על זה שכחלק מתהליך ההתייעלות, משפחה תוכל לשלוח ערכה אחת כדי לקבל הנחה לכל הילדים ולא כל ילד בנפרד. פניית ציבור מהיום שהגיעה אלינו, משפחה שיש לה שני ילדים שלחה ערכה עבור שני הילדים האלה; הערכה הזאת נשלחה בזמן, התקבלה בזמן, הם קיבלו אישור שהכול בסדר והכול תקין, ובסופו של תהליך, ילד אחד קיבל דרגה וילד אחד לא קיבל דרגה. זה דבר שהוא לא הגיוני, זה דבר שהוא לא סביר. בבקשה, אני מפנה לך מכתב מחנוך ורות פריסמן. אני אומרת גם למי שצופה בנו, הורים שיש להם בעיה וצופים בשידור הזה, חלק מהעניין שאנחנו פותחים את זה לציבור וזה משודר, זה כדי שתפנו אלינו, כדי שאנחנו נדע איפה נמצאות הבעיות. זה דבר שהוא לא הגיוני והוא לא סביר.

המנכ"ל בעצמו אמר את זה, שהשנה לא תידרשנה שתי ערכות, ערכה אחת תספיק.

אז הנה בבקשה, יש כאן משפחה – אני בטוחה שהם רק דוגמה אחת מני רבות.

אני גם יודע תשובה לזה, מה שלי אמרו אחרי פניות שפניתי. אמרו לי שאם זה באינטרנט זאת ערכה אחת, אבל אם זה בדואר, צריך שתי ערכות. אני אומר לך תשובות שאנחנו קיבלנו. עוזרי הנאמן נמצא פה, פנינו וכבר התקדמנו וזאת היתה התשובה. המנכ"ל אמר פה בוועדה: אם זה באינטרנט, זאת באמת ערכה אחת, אבל אם זה דרך הדואר – חשוב שתשמע מדוע נמנעו אנשים לשלוח את זה באינטרנט, ושלחו את זה רק בדואר, כי כולנו יודעים שצריך להתאים את השעות שלך לשעות הדואר ולעמוד בתור. אני יודע שכשאני מקבל מכתב וכשיש לי חבילה, אני אומר: מה עשו לי היום, אני צריך להתאים את עצמי לשעות הדואר. מכיוון שהיו בעיות קשות מאוד בסריקת המסמכים, לא לכל אחד יש סורק, וגם מי שיש לו סורק, צריך להתאים בדיוק את זה למתכונת שלכם. אנשים שיודעים להשתמש באינטרנט, לא משתמשים בזה.

אדוני היושב-ראש, אני חייבת לציין שבעבר הנהלת המעונות היתה פותרת את הנושא הזה ומסירה את החסמים האלה. צריך לזכור שמדובר הרבה פעמים באוכלוסיות חלשות, בחלק אין להם היכולת והגישה לאינטרנט, החלק האחר יכול להיות שאלה גם אוכלוסיות דתיות שמטעמים כאלה ואחרים לא מחזיקות בכלל מחשב עם רשת אינטרנט.


צריך לזכור, שכאשר אנחנו מדברים על שגיאות או על מסמך כזה או אחר שחסר, זה כמעט דומה לדוח של מבקר המדינה שדיבר על מה שקרה במשרד השיכון על הזכאים או לא זכאים לסיוע בשכר דירה, רק בגלל שחסר טופס כזה או אחר. גם כאן מדובר איך אנחנו מתגברים על המכשול הזה, ואיך אנחנו מבטיחים שמי שבסך הכול היה חסר טופס כזה או אחר, יקבל רטרואקטיבית את הזכאות שלו.


אני חייבת לספר לך שאנחנו קיבלנו באופן אחיד וגורף – יש לי עדיין ילדים קטנים, אבל אני לא חלק מאלה שמקבלים סבסוד, ואני גם לא חושבת שאני צריכה – כל מי שהילדים שלו במערכת, הודעה ממערכת החינוך באזור שבו אנחנו גרים: כל ההורים שזכאים לסבסוד של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, מתבקשים לשלם מראש חצי שנה. חלק מהאזרחים האלה, אין להם אפילו לא פנקס צ'קים, כי הם או מוגבלים או משהו אחר. השאלה מה קורה עם אותם ילדים.

ממי היתה הפנייה?

ממערכת החינוך שבה הם נמצאים עכשיו.

לא ממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

לא ממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, אבל אלה מעונות שמוכרים על ידי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, והם מקבלים את הסבסוד, זאת אומרת שאם ילד נמצא במערכת ועכשיו יסתמכו על כך שיקבלו את הדרגה הזמנית – מה שבאמת פעם המעונות היו קובעים לפי הקריטריונים המוכרים להם או יכולתם לשנות את הקריטריונים, אבל בהתאם לקריטריונים האלה, יכולים היו לתת איזשהו צפי ולכן לדרוש את התשלום מראש, התשלום המופחת, היום לא יכולים לתת את זה, ולכן מבקשים מאנשים לתת באופן גורף לחצי שנה את המחיר המקסימאלי, עד שיקבלו את הדרגה. אני חושבת שזאת קטסטרופה, בעיקר אם אנחנו מדברים על כך שגם אם יקבלו רטרואקטיבית, יקבלו רק חודשיים אחורנית. מה יהיה עם אותן משפחות עם הדרגות הנמוכות ביותר של הכנסה לנפש, שזקוקות לסבסוד הגבוה ביותר? ויותר מכך, אני חושבת שגם אצלך במשרד מודעים לכך ש-41% מבין הדרגות שנקבעו אינן מזכות בסבסוד, כלומר דרגות 11 ו-12. זאת כנראה טעות במערכת או בשקלול החדש. מה קורה עם אותם אנשים? איך אנחנו כן מצליחים לפתור את הבעיה הזאת, ולדעת שחלילה וחס לא יובכו לא המשפחות ולא הילדים, וגם שהמעונות לא יישארו עם חוב כזה או אחר, בגלל שהוציאו את הילדים ולא שילמו להם?


אני חושבת שעל הפתרונות האלה הייתם צריכים לחשוב קודם, מה גם שקיימנו ועדות, גם במסגרת הוועדה לזכויות הילד, והתרענו על כך שהמערכת לא ידידותית למשתמש וגם על הקושי בעקבות השביתה שהיתה במעונות. איך אנחנו מתגברים על זה, ומה הפתרונות שאנחנו נותנים, אנחנו נשמח לשמוע.

יש ביידיש פתגם – משיגענע גאנדז – משיגענע גריוון, אווזים משוגעים. אם הרפורמות לא מוכנות, בטח שיש תוצאות גרועות. לי יש שאלה אחת, מה עם שפות? איך פונים אתיופים? איך פונים רוסים, שעדיין לא יודעים את השפה?

מה שמדהים בסיפור הזה זה שרוב הפונים שהם דוברי עברית לא הצליחו לצלוח את המערכת הזאת. אני מדברת על אנשים אינטליגנטים, אנשים עם תארים. אם נשמע כאן כמה פניות עוד מעט, תבינו שזאת לא בעיה של אנשים חלשים. זאת מערכת שלא מתאימה לצורת העבודה של הורים במדינת ישראל, כל ההורים, קל וחומר אנשים שמגיעים משכבות חלשות, אבל גם המיינסטרים הישראלי לא יכול להסתגל למערכת הזאת, זאת הבעיה, את מבינה?

בהמשך לשאלה של חברת הכנסת סולודקין - - -

אני חושבת שאנחנו לא יכולים לסלוח לך על איחור חצי שעה. אנחנו ישבנו כאן וישבנו, ואיחור של חצי שעה זה לא בסדר מכל הסיבות, וכשאתה אומר שאין לך כרטיס כניסה, יש לך כרטיס קבוע כי אתה מנכ"ל.

אדוני המנכ"ל, אנחנו בחודש הרחמים והסליחות, אנחנו נדון אותך לכף זכות על האיחור, רק אנחנו לא נדון את המשרד לכף זכות על האיחור בקביעת דרגות להורים, אז בבקשה תתייחס לנקודה הזאת.

אני מתנצל שוב על האיחור. הסיבה לא רלוונטית, זה רק תירוץ וטיעון לעונש. מלוא האחריות על האיחור הוא עליי, וכדרכי אני בדרך כלל לא מאחר, אני מתנצל אבל וחפוי ראש.

כדרכם של שני יושבי-ראש שצריכים לנהל ישיבה, התלבטנו האם לתת קודם כל לארגונים ולפונים לדבר, ואחרי שתשמע אותם לאפשר לך לדבר או אחרי. אמרנו שנעשה את זה בשני חלקים. מה ששמעת עד עכשיו נראה לי מספיק כדי לתת תשובה. אחרי זה נשמע את כל הארגונים ואת הפונים, כדי שתוכל גם להשיב לדבריהם. אנחנו לא נקפח גם את מה שהם רוצים להגיד.

אני אתייחס בקצרה. אנחנו עברנו בשנה האחרונה לעולם אחר, העולם שבו אנחנו רוצים לעבוד מול ההורים ופחות מול הארגונים, לא כי אנחנו חושבים שהארגונים לא טובים, אלא אנחנו חושבים שבגלל שאנחנו מסבסדים את ההורים, אנחנו רוצים לעבוד מול ההורה המסובסד ולא מול הארגון. בגלל זה גם התבצעה ההפרדה בין הרישום לבין הסבסוד.


כמו שאמרתי ואני חוזר ואומר, במהלך השנה שעברה, המערכת החדשה עברה חבלי לידה, ואני מניח שחבלי הלידה הסתיימו רובם ככולם. עד היום, על מנת ליישר קו מבחינת המספרים, הגיעו עד סוף שבוע שעבר, ה-24 או 23 בספטמבר 50,622 בקשות – הוגשו, התקבלו. מתוכם ניתנו 37,100 דרגות, זאת אומרת שיעור גבוה; לא גבוה, אבל גבוה לאין ערוך.

כש-41% מהם בכלל לא מזכים בשקל.

מה שחברת הכנסת אורלי לוי מעלה, זאת נקודה משמעותית.

הבן הקטן שלי תמיד אומר לי: אבא, אתה קרעת לי את החוט, ועכשיו אני לא יכול לחשוב. יש לי קו מחשבה, תאמינו לי שאני אתייחס. יש לי תשובה, אני מקווה אינטליגנטית. אני מקווה שהיא תהיה גם מספקת. 37,100 דרגות. מתוך המספרים שיש לנו, כ-4,000, 5,000 נדרשו להשלמת מסמכים. אני חושב שהאגף העביר את המספרים המדויקים למרכז המחקר ומידע עם הפילוחים המדויקים, איך, למה וכמה.


מבחינת זמן ההמתנה מרגע קבלת הבקשה עד קבלת הדרגה הוא 16 יום, אם אני לא טועה, אבל זה זמן התקן. אני יודע שהזמנים הם הרבה יותר קצרים. אני לא חושב שבכלל יש מה להשוות למה שהיה בשנה שעברה. מבחינתי, תוך כמה ימים זה זמן סביר. אם זה נערך לא תוך שלושה, ארבעה ימים, אלא תוך שמונה, 10 ימים, בוודאי שזה סביר.


בגלל הסיבה הזאת, אנחנו גם החלטנו שלא יינתנו דרגות ביניים, כי 10 ימים או שבועיים זה זמן מספק "לספוג" את משך הזמן. מקרים חריגים ויוצאים מהכלל ייבדקו נקודתית. אני אומר שוב, מקרים חריגים ויוצאים מהכלל, כמו המכתב שאת נתת על שתי ערכות במקום אחת, אני אומר ששתי ערכות מבחינתי לא קיים, לא משנה אם זה ביונת דואר, אם זה באינטרנט או אם זה שליח. משפחה תיתן ערכה אחת, ואם המערכת תצטרך להתאים את עצמה, היא תתאים את עצמה, יעלה כמה שזה יעלה, ישברו את הראש.


לגבי ה-40%, חברת הכנסת לוי, את מזכירה ש-40% קיבלו דרגות שאינן זכאיות לסבסוד. זה נתון סטטיסטי, אני לא יודע אם מתוך ה-50,000 שהגישו, אולי לא הגישו הנתח הגדול דווקא אלה שאינם זכאים.

הסטטיסטיקה אומרת שלשנה בערך בין אלה שמגישים 18% מהם לא זכאים. הרי לא הגיוני שבשנה אחת אותם אנשים שהיו זכאים - -

אבל אלה לא אותם אנשים.

- - שבאותה שנה זה קפץ מ-18%.

אורלי, בואי נעשה את זה יותר פשוט.

אבל את טועה ומטעה.

אתה רוצה לדבר על סטטיסטיקה? יש לך גידול של למעלה מ-100% באלה שלא זכאים, שהגישו טפסים.

את טועה ומטעה.

למה אני טועה ומטעה? זה מה שאתם שלחתם.

כי את בודקת נתונים סטטיסטיים שנמצאים בתהליך. לא הסתיים תהליך ההרשמה. לא בדקת 50,000 תעודות זהות מול 50,000 תעודות זהות שנה שעברה ואמרת: ה-40% האלה בשנה שעברה קיבלו והשנה לא קיבלו, אמרת: פה יש חבילה של 50,000, פה יש חבילה של 50,000, פה יש 40% ופה יש 18%.

אני אעזור לכם, זה לא עניין של סטטיסטיקה. אדוני המנכ"ל, בוא תחשוב רגע בהגיון.

שרון, אם אתה צודק, זה מחמיר את המצב מבחינת מי הוא פלח האוכלוסייה - - -

נכון, את צודקת.

אם אתה אומר את זה, אותי זה מדאיג יותר.

הדיון כאן לדעתי לא יישמע, כי כל אחד מתפרץ, אז חבל. אני רק רוצה להגיד דבר אחד פשוט, ברור לי לחלוטין שכשהורה מגיש בקשה, ועוד מגיש בזמן, הוא מניח שהוא זכאי להנחה. הוא מניח על בסיס שנה שעברה, על בסיס זה שהוא מודע לנתוני ההכנסה שלו. תאמין לי שהורים חרוצים הם בדרך כלל אלה שזכאים להנחה, ולא הורים שלא זכאים להנחה, כי להם זה פחות מפריע. קודם כל הנחת היסוד הפסיכולוגית האנושית צריכה להיות, שהורה שמגיש בקשה להנחה חושב שהוא זכאי להנחה.

לפיכך, יותר מ-10% לא צריכים להגיש.

קודם כל, יותר מ-10% לא הגישו.

לא, הם לא צריכים להגיש בכל שנה, כי הם יודעים שהם לא יקבלו הנחה, אם זה הרציונל.

קודם כל זה הנתון. זה הנתון, גם שנה שעברה, זה באמת כך.

אם אני ממשיך עם הקו של יושבת-ראש הוועדה, שאומר שאם ההורים חרוצים ויודעים שאם הם מגישים, הם בטוח מקבלים, אז כ-10% בכלל לא היו צריכים להגיש, כי הם יודעים שהם לא יקבלו.

אבל זה כל שנה.

אבל זה כל שנה כך.

אנחנו מנסים להגיד לך שההורים שמגישים הם ההורים שזכאים להנחה. זאת נקודה שאני רוצה שתתייחס אליה.


אם יש בעיה של החזרת חבילות כל הזמן, כל הנושא של השלמת מסמכים, אולי זה מקרה אחד, אבל זה מקרה שמעיד. אומרת כאן הגברת פריסמן: אני שולחת חבילה שיש בה בדיוק את אותם פרטים לגבי הילד האחד והילד השני, ומתקשרים אלי להגיד לי שחסרים מסמכים לילד אחד ולא חסרים לילד השני. אלה אותם מסמכים, הרי זאת אותה הכנסה של אותה אימא. מה זה אומר? זה אומר שמשהו בתהליך של קליטת המסמכים לקוי, זה לא אומר שרק ההורים לא בסדר בזה שהם מגישים מסמכים חסרים.

זאת אומרת שאת מחליטה ממקרה אחד, שכל התהליך לא נכון, זה מה שאמרת.

לא, אני אומרת שהמקרה הזה בעיניי מעיד על העובדה שאנחנו נמצאים - - -

זאת אומרת שמקרה אחד מעיד על הכלל.

אני רוצה להגיד דבר אחד, ואנחנו עוד רוצים לשמוע את האחרים.

אבל אני עוד לא קיבלתי תשובות מהמנכ"ל.

אני רוצה להוסיף על מה שאת אומרת שני היבטים. קודם כל, כפי שכותבת לנו אורלי, גם הורים שאינם זכאים לסבסוד, צריכים להעביר למוקד, זאת אומרת: אנחנו צריכים לקבל 100%.

120%.

אז כל הדרגה שאנחנו מחשבים את האחוזים צריכה להיות מכל ה-100%.

אדוני המנכ"ל, הוויכוח שלך – שאנחנו מאוד מעריכים אותו – עם חברת הכנסת אורלי לוי זה בדיוק המאפיין של ההתנהלות שלנו, של ההורים מול משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, כי אתה אומר שיש לך נתון, אולי כל אלה ששלחו - - -

אבל את זה תדע תוך חודש.

עוד חודש אני אדע, ובינתיים אתנהל כך שהעובדה שיש 40% שקיבלו דרגה גבוהה זה 40% מתוך ה-100,000 שיגישו ואז הם ירדו ל-18%. זה לא מדאיג אותך, וזה בסדר, בחיים יכולים להתנהל הלאה, וגם אלה שקיבלו דרגה גבוהה - - -

אל תחליט עבורי שזה לא מדאיג אותי.

ככה זה נראה, לפי הוויכוח. כך אני התרשמתי. אני נותן לך את הזמן כדי לשנות את ההתרשמות הזאת. אנחנו יודעים, גם חברת הכנסת אורלי לוי וגם היושבת-ראש ציינו את זה, שהאחוז הגבוה שקיבלו דרגה 12, מכיוון שאנחנו יודעים מה היה בשנה שעברה. אנחנו יודעים מאלה שקיבלו את הדרגות הגבוהות, למעלה מ-50% נזרקו בגלל שהם לא השלימו מסמך, בגלל שהמסמך לא היה, ואחרי זה כמה הם היו צריכים לעבוד.


אנחנו יודעים גם מה ההורים נדרשים – להביא מסמכים, כמה לא הגיעו, כמה אנשים אומרים: שלחתי את המסמך, ואומרים לו: לא, לא קיבלתי. אומרים להם: שלחתי בפקס, ואומרים לו: לא, לא קיבלתי, תשלח עוד פעם, תשלח עוד פעם, ויש כאן אנשים שיושבים ליד השולחן ויכולים להגיד את זה מניסיון אישי יקר. אתה אומר אדוני המנכ"ל: אני מכיר ערכה אחת למשפחה. אמרת את זה לפני כמה חודשים כאן בוועדה ואתה אומר את זה עכשיו. אני אקרא לך מייל שקיבל העוזר שלי מתאיר איפרגן, יועצת מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, לא סתם מישהי: בנוגע לשליחת הערכות בדואר ודרך הרישום הישנה, בשלב זה אכן יש צורך בשליחת שתי ערכות, אך בימים אלה ממש עוברים הגופים השונים - - -

נכון, היתה תקלה במערכת.

רבותי, יש פער גדול בין מה שאתה יודע לבין מה שקורה בשטח, והנה העובדה המוחשית. תאיר איפרגן שולחת לעוזרי, אחרי שאתה אמרת ערכה אחת וההורים אומרים: לא, צריך עוד ערכה. היא אומרת: כן, זה באינטרנט. אני חשבתי שזה בעל-פה, אבל העוזר שלי הביא לי מכתב מתאיר, שאומרת ששליחה בדואר, כשאנחנו יודעים שזה רוב המקרים, מצריכה שתי ערכות, וזאת הבעיה.

אם נדייק, נדייק עד הסוף. גם במייל כתוב שכרגע אכן נדרשות שתי ערכות, כי היתה איזושהי בעיה במערכת, ובימים הקרובים אכן זה יתוקן.

ההורים נרשמים, מה לעשות?

בסדר, זה המצב כרגע, אני משקפת את המצב.

זה לא מצב שאומרים שצריך ערכה אחת.

זה עיכוב, שיכול להיות שעד שהם יקבלו יעברו שלושה חודשים מאז תחילת שנת הלימודים, מה שאומר שאוטומטית החודש הראשון - הם יכולים לשכוח ממנו.

איך את אומרת שלושה חודשים?

אנחנו נמצאים עכשיו כבר באיזה חודש? מייד אוקטובר, חודש אחד כבר מת.

חברת הכנסת לוי, מעולם בהיסטוריה של מעונות היום בשבוע השלישי של ספטמבר לא היו 37,000 הכרות. תעשו לי טובה, אתם במצב שלא הייתם בו אף פעם. נכון, זה לא מושלם.

יש לי תחושה, שמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לא מכיר - - -

אבל היו מקדמות, את ההורים זה לא מעניין, היו מקדמות אז הם שילמו פחות, ועכשיו אתם מפילים את הכול על ההורים, אז זה לא מעניין אותנו מה קרה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, מה היו החוזים בספטמבר.

אני חושבת שזה מעיד, ואולי צריך להטריד את כולנו - יש לי תחושה שמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לא מכיר את הצרכנים שלו. למה הוא לא מכיר את הצרכנים שלו? כי אחרת הוא היה יודע, שמיקור חוץ הזה, ההפרטה החדשה שעשיתם כדי להגיע לכל אותם הורים ולעבוד מולם, לא עובד מול אוכלוסייה חלשה חסרת מוטיבציה להביא את כל הטפסים, את כל היכולת לטרטר אותה. צריך לזכור, שכאשר אנחנו מדברים על בעלי הדרגות הנמוכות ביותר, היכולת שלהם להיות אקטיביסטים ולהשיג לעצמם את מה שמגיע להם היא יכולת הולכת ופחותה.

חברת הכנסת אורלי לוי, אני בטוחה שאת רוצה שהמנכ"ל גם יקשיב לך.

אני לא רוצה שהוא רק יקשיב, אלא גם יענה. בעבר המעונות היו עושים את התיווך הזה, היו ממלאים בעצמם את הטפסים וכאשר היה חסר טופס מסוים, היו פונים באופן אישי להורה ואומרים לו: חסר לך טופס כזה או אחר. כאשר אנחנו דורשים מהם עכשיו להתחיל לעשות את כל העבודה בעצמם, סביר להניח שחלקם לא יוכלו לעמוד בדרישות החדשות, ולכן יפספסו את כל מה שמגיע להם על פי חוק; מה גם, שבואו נזכור, נשארו לכם רזרבות מהשנה שעברה, וגם העלאת השכר או החלוקה החדשה לנפש בין משנה את זה ונותנת לכם עדיין רזרבות של בין חמישה לשישה מיליון שקל צפי לשנה הזאת, פרט לעשרות מיליונים של שנה שעברה. איך זה קורה? איך אתם יכולים להבטיח לי שזה יחלחל באמת ויעמיק את הסבסוד, כאשר לא נבנו עוד כיתות חדשות, כאשר לא קולטים ילדים חדשים, וגם אלה שכבר במערכת - - -

חברת הכנסת אורלי לוי, אני רק רוצה לומר לך שהבעיות בסוגיית המעונות הן כל כך רחבות, אבל אנחנו מקדישים את הישיבה הזאת אך ורק לנושא קביעת הדרגות. בבקשה שהדיון הזה יתנהל בצורה מאוד מסודרת. אני רוצה לשמוע נציגים של הארגונים, שיתנו בצורת תקציר את הבעיות המרכזיות שתפנו למנכ"ל. אנחנו נשמע את התגובה של המנכ"ל וגם כמה הורים שיתארו את תהליך הרישום. אני אאפשר לדבר לנציגי ויצ"ו, נעמ"ת, אמונה ולנשות חרות שיושבות כאן.

אני רוצה להתחיל דווקא במחמאה, שאני גם כתבתי אותה.

תיזהרו, זה מסוכן...

אנחנו לא נגד, אנחנו רק בעד - - -

אני רוצה להסכים עם מה שאמר המנכ"ל, שאכן המספר של הורים שנקלטו וניתנו להם דרגות גבוה יותר ממה שהיה בשנים קודמות. כאן אנחנו מגיעים לבעיה, שגם עליה כתבתי במיילים, שאתם כל כך אוהבים את התהליך, אתם מאוהבים בתהליך, ואתם לא מוכנים להקשיב למי שפוגש את ההורים האלה יומיום. אז אני מברכת על הכיוון של התהליך, אבל אנחנו באנו און-ליין והצגנו כל מיני בעיות, שאנחנו נפגשים איתן בדרך, שאין להן פתרונות. לפחות למיטב ידיעתי, אני לא יודעת שניתנו פתרונות כבר לנושא סטודנטים, שאתה הבטחת שיינתנו, כלומר הדברים לא מחלחלים ולא יורדים, או לכל בעיית הדרגה 12. יש לנו הרבה מאוד אמהות, שאתה צודק, חסר להן מסמך, אבל כרגע ירד להן שכר לימוד מלא מחשבון הבנק שלהן, ועומד ככל הנראה באוקטובר גם לרדת להן שכר לימוד מלא, מפני שהן לא מצליחות גם להשיג את החברה ולדבר איתה בטלפון.


אם לא הייתם רק מאוהבים בתהליך שהוא חיובי, אלא הייתם קשובים ומנסים ללמוד, הייתם הולכים אתנו ואנחנו אומרים לכם: אנחנו פוגשים את ההורים האלה, תנו לנו בינתיים לתת להם דרגה זמנית, כדי שלא ירד להם הסכום, תנו לנו את המקדמה על הדרגה הזמנית שלהם, תהיו מה שנקרא יותר קשובים ותבינו שמי שיודע, מכיר את ההורים האלה ומלווה אותם בחיי היום יום זה אנחנו. מה לעשות, שהם לא בוכים למטפלת שלי, והם לא בוכים אצלך במשרד, זאת המציאות.

דברי על נתונים, ותאמרי בעיקר מה את מציעה.

את הנתונים ירון ייתן, כי הוא עשה עבודה בנעמ"ת. הם נתונים שלו, אבל הם תואמים פחות או יותר, הבעיות משותפות.

מה הסיבות שחלק גדול מההורים לא שלחו את הערכות, את הבקשה?

זה חדש להם, זה קשה להם, יש התארגנות. לאחד חסר תלוש השכר הזה, לא שומר אצלו בבית את התלוש וצריך לרוץ למעביד. יש חופשת לידה, יש כל מיני סיבות. בעתיד אני בטוחה שהעסק הזה יזרום. אתם לא נתתם שום דבר לשלבי ביניים, לפתרונות ביניים, ועל כך אני מאוד מצרה.

קצת נתונים סטטיסטיים, אני חושב שנעמ"ת אולי מקלקלת את הנתונים, כי בנעמ"ת נקלטו נכון לשבוע שעבר 65% מילדי העבודה נקלטו במוקד הזה, זאת אומרת בממוצע הכלל הארצי זה אומר שהאחרים הרבה פחות. מתוך ה-65%, סדר גודל של 46% הם דרגה 11, 12 שהן הדרגות המלאות, כאשר אם נלך לסטטיסטיקות, הממוצעים הרב-שנתיים אומרים שיש לנו בערך כ-35% בדרגות 12 במהלך שנה נורמאלית. זאת אומרת שיש לנו פער של כ-10% מההורים שנקלטו עד היום, שקיבלו דרגה מלאה. מהניתוח שעשיתי, הגיעו הרבה מסמכים או תשלומי שכר למוקד, לא היו קריאים, ביקשו עוד פעם. הורים בהליכי גירושים, בהליכי אבטלה, כל מיני כאלה שנמצאים על התפר וחסר להם אישור כזה או אחר. נכון שבשנים קודמות עזרנו להם באמצעות דרגות הביניים, דבר שהיום אנחנו לא מסוגלים לעשות כי ברגע שמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה קובע דרגה מלאה, הדרגה הזאת מנצחת את כל מערכות המחשב, וזאת הדרגה שנקבעת, ולפי זה גם כמובן ההורדות בבנק.


המשמעות היא או פגיעה בהורים או פגיעה בארגון, כי אם ההורה לא יכול לשלם וחוזרת לו הוראת קבע או הצ'ק או שהוא פשוט לא משלם במזומן, הארגון יוצא ניזוק. לך אחר כך חודש אחרי זה כבר תגבה ממנו פעמיים. אם עדיין חסר לו, אנחנו מגיעים לסכומים מאוד גבוהים, ועוד פעם אין במערכת של המימון שום דרך לפצות אותנו באיזשהו הליך ביניים שנוכל לעשות ולהקל על ההורים האלה.

יכול להיות שסך כל האחוזים ששלחו את הערכות יותר אצלך יותר גבוה מ-65%. אתה רק יודע מה שנקלטו, אתה לא יודע כמה אנשים שלחו.

אני מדבר על קלוטים.

יכול להיות שבסך הכול 65% מתוך 100 ששלחו.

יכול להיות שיש ארגזים בדרך.

אתם מכירים אוכלוסייה, שלפי ההיכרות האישית שלכם עם ההורים היתה מגיעה להם דרגה, שמפצה אותם קצת יותר בסבסוד, וקיבלו דרגה 11 או 12, או כאלה שבעבר קיבלו דרגה אחרת?

כן, אני אומר שיש לנו פער של 10%, שבממוצע רב-שנתי אמורים לקבל דרגה, והיום נמצאים בדרגה 12, דרגה מלאה.

כשמסתכלים על הסטטיסטיקה של מעונות יום ושל משפחתונים למי ששלחו דרגות, זה נראה כאילו הבעיה היותר חמורה נמצאת במשפחתונים. כך זה עולה מהסטטיסטיקה, כי אם מסתכלים, במשפחתונים היו בשנה שעברה בערך 11,000 ילדים. אם אנחנו מניחים שזה בערך יהיה המספר גם השנה, הגישו 5,000 מתוכם, כלומר פחות מחצי. במעונות יום אנחנו מדברים על יותר מחצי, בין 60% ל-65% מהילדים הגישו.

הגישו הרבה פחות.

אני מדברת על מי שהגישו כרגע קודם כל, כי דיברתם על שני שלבים, קודם כל מי שבכלל מודע לתהליך ומגיש את הטפסים, ואחר כך מה שקורה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. נראה שיש בעיה במשפחתונים, אולי כי זאת מערכת אחרת.

הם לא יודעים כמה שלחו, הם יודעים כמה התקבלו.

אבל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה יודע כמה שלחו ממעונות יום, כמה ממשפחתונים וכמה מצהרונים.

אבל אנחנו לא יודעים.

הנתון אצל נעמ"ת הוא מאוד גבוה יחסית.

אני רוצה רגע לעצור את הדיון הפנימי ולהתמקד שוב בשתי בעיות: אחת של הורים שהגישו, ולא קיבלו דרגה שמתאימה למצב האמיתי שלהם; בעיה שנייה - שיש קבוצה מאוד גדולה של הורים, שבכלל לא הגישו. איך אתם מסבירים את התופעה הזאת? הרי לכאורה, אם הם הסתבכו עם האינטרנט, יש להם אפשרות לשלוח דרך הדואר. מה הסיבה, שהרבה מאוד הורים במדינת ישראל, שככל הנראה זכאים להנחה, לא הגישו, ובעיקר איך אנחנו מונעים את זה? הרי בסוף המטרה שלנו, שכל ההורים האלה לא יתלוננו ויגידו לנו: בכלל לא קיבלנו דרגת הנחה. יש לכם איזשהו הסבר לנתון הזה?

אני חושבת שיש להורים ניסיון מר משנה שעברה, שההליך התחיל בשלב מאוד מאוד מאוחר, והליך הקליטה גם אחר כך נתקע מספר רב של פעמים. לכן אין סבלנות וכוח להתחיל עם זה, אז דוחים את זה לאחרי החגים.

יכול להיות שהם גם לא יודעים שהם יכולים היו לקבל רטרואקטיבית רק חודשיים, שזה משהו שהוא חדש, ולכן הם חושבים שמקסימום הם יוכלו להיות משופים על מה שהם שילמו, אבל בפועל זה לא מה שיקרה.

אדוני המנכ"ל, אתם פרסמתם בעיתונים הגדולים. אני שואלת האם החלטתם גם לעשות באנרים באתרי החדשות המובילים, ב-YNET?

גם ברדיו.

ברדיו היה המון.

ברדיו, בעיתונות.

גם בעיתונות, יותר מפעם אחת.

בנקודה הזאת של ההורים אני מבקשת להבהיר משהו.

אנחנו לא יכולים - - -

מעניין אותי כמה עלה מיקור חוץ הזה, כי עד היום המעונות חסכו את הכסף הזה למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. הם היו עושים את המילוי.

גברתי, זה לא נכון. מיקור חוץ כבר קיים חמש שנים.

נשאלה שאלה שאני רוצה לענות עליה - למה ההורים לא מגישים? אם אתה יודע שאולי עוד כמה חודשים תקבל איזושהי הנחה רטרואקטיבית, אני מצטערת, בשקלול של התקציב של המשפחה, אולי אני קצת אגזים ואגיד שזה בערך כמו "טלפון מהראלה". אם אתה יודע שאולי תקבל הנחה, אתה לא יודע שתקבל את ההנחה.

הורים שמרוויחים שכר מינימום.

הורים שמרוויחים שכר מינימום, יכול להיות. כשאתם שואלים למה אנשים לא מגישים, אני יכולה לומר לכם למה בעיריית ירושלים בנושא של הצהרונים זה יותר בולט אצלנו. אנשים אומרים: אולי נקבל הנחה עוד כמה חודשים שתחזור אלינו. זה לא אותו דבר שכאשר אתה ממלא את הטופס, אתה משלם מראש סכום אחר. אם כשאתה ממלא את הטופס, אתה מראש יודע שאו שאתה נותן צ'ק ל-2,000 שקל או שאתה נותן צ'ק ל-1,000 שקל, זה מאוד ברור, זה מאוד מיידי. תמיד כשעובדים עם אנשים, אתה יודע שמה שקורה במיידי, יש לו הרבה יותר משמעות.


המציאו שיטה, ואנחנו כבר דנים, אני לא יודעת כמה מפגשים, אני נכחתי בחלק מהם.

שנה, דיון שישי.

זאת גם הזדמנות לומר כל הכבוד לחבר הכנסת אורי מקלב ולחברת הכנסת ציפי חוטובולי ולכל חברי הכנסת שנמצאים פה, שלא מרפים מהנושא הזה. המציאו שיטה. אם יש שישה דיונים בכנסת על השיטה, כנראה שהשיטה לא עובדת.

אנחנו כבר הגענו למסקנה הזאת.

אז אני מציע, שבמקום שאנחנו ננסה למצוא פתרונות לסטודנטים, פתרון להקדים את זה, פתרון ביניים, יש מערכת שבה השיטה עובדת, וכולנו מכירים אותה - קוראים לה משרד החינוך. היא עובדת דרך הרשויות המקומיות, היא עובדת דרך עמותות בעיריית ירושלים. אתה מראש יודע שאתה נרשם בדצמבר, שאתה יודע ביוני מה גובה ההנחה שלך. אתה משלם מראש לפי גובה ההנחה.


הסכום מראש הוא נמוך יותר, זאת אומרת מראש יש איזושהי התמודדות סבסוד כזאת, שאתה משלם את ה-700 שקל ולא אלפיים ומשהו שקל, ואז יש לך גם הנחה, ומראש אתה יודע מה הסכום שאתה משלם. זאת לא שיטה שאחר כך אתה צריך להביא תלושי משכורת ואתה מחכה כמה חודשים עד שאתה מקבל.

לפני שאנחנו עושים שינויים בסדרי עולם, בוא ננסה בכל זאת לייעל את המערכת כמו שהיא עכשיו.

אני חושבת שהדברים ברורים, להביא כמה תלושי משכורת או כמה אפשרויות לתלושי משכורת, ולא רק מרץ, ואני חושבת שאת זה כולם מבינים. הדבר השני זה הצהרה חתומה על ידי עורך דין להורים העצמאיים. למה ללכת לעורך דין, כשהורים עצמאים? אתה לא יכול פשוט לחתום על תצהיר בפני המעון או משהו הרבה יותר פשוט?

משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה דואג גם להביא פרנסה לעורכי הדין...

הנושא הזה שרק חודשיים רטרואקטיבית זה פשוט שערורייה. אני חושבת שהשיטה צריכה להיות או שהמפעילים עוזרים למלא את הטפסים או שבעירייה עוזרים להם למלא את הטפסים. אני מצטרפת לדברי ליאורה מינקה, נראה לי שהתאהבתם בתהליך במקום בתוצאה.


נדמה לי שצריך לעשות סוויטש בראש לעובדות היקרות של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. הנחת העבודה היא שכל הכסף צריך לצאת, וכל כסף שלא יוצא, נראה לי – אני לא יודעת אם מנכ"ל המשרד רוצה לדאוג לאיזושהי סנקציה או שהמדינה רוצה לדאוג לאיזושהי סנקציה על משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, אבל כשכסף לא יוצא, זה לא הצלחה, כשכסף לא יוצא, זה כישלון.

נכון, כי הכסף הזה מגיע להורים בדין.

וכשאני מגיעה למפגשים שלי עם משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, התחושה היא: ההורים לא מגישים, ההורים לא מבינים, אנחנו מפרסמים. זה לא עוזר שמפרסמים בעיתון. אני חייבת לומר שוב ושוב, אתה מפרסם משהו בעיתון, לא כולם מצליחים לקרוא כל מודעה בעיתון, ולכן השיטה היא שהמפעילים ישלחו הביתה, שאתם תגיעו לכל בית בישראל ותשלחו את הטופס.


מנכ"ל המשרד יושב בוועדת טרכטנברג. אתם דנים בדברים האלה, אתם יודעים על המצוקות האלה, אנחנו יצאנו בצעדות עגלות בכל הארץ על הדברים האלה. זה פשוט לא הגיוני שביד אחת מדברים על הוזלה של המחירים לגיל הרך, וביד שנייה אנחנו מגלים שהכסף שהמדינה שמה בכלל לא בא לידי ביטוי.

אני רוצה לאפשר גם להורים לדבר, אבל לומר הערה אחת שמאוד חשובה לי במכלול הכולל. מאחר כאן הנושא של ועדת טרכטנברג ובכלל כל העניין של המחאה, אנחנו קיבלנו דיווח שוועדת המחירים מתכוונת להעלות את מחירי מעונות היום. הדבר הזה הוא גזרה, שציבור ההורים לא יכול לעמוד בה, כי כבר עכשיו המחירים מאוד גבוהים. תתייחס בבקשה לנקודה הזאת. אנחנו דיברנו על זה שהשנה תהיה עצירה. אמרנו שכחברי הכנסת אנחנו נדאג לזה שלא תהיה עלייה במחירי מעונות היום. אבקש גם התייחסות לנקודה הזאת.

אני אומר עוד פעם את מה שאמרתי בפעם שעברה, אני רק מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. מי שיכול להחליט על אי ההעלאה של שכר הלימוד הוא שר התעשייה, המסחר והתעסוקה ושר האוצר. ככל שהם יחליטו, אני אבצע. כמו שבוודאי שמתם לב, העלייה שהיתה אמורה להיות מיוזמת בחודש ספטמבר נדחתה לחודש אוקטובר.

מאוד עוזר להורים...

לא, פשוט חיכו שהמחאה תתפזר וזה לא יהיה על סדר-היום בזמן שאנשים שובתים ומוחים.

כשאומרים לא להעלות תעריף, אפשר להשאיר את המחיר להורה.

ההחלטה, ככל שתהיה על ידי שני השרים, תיושם במלואה, ככל שיחליטו לספוג את העלאת המחיר. זה שהמחיר צריך לעלות - - -

אבל זה טריגר למעונות.

אני רק רוצה להבהיר שיש רזרבות במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה שהוקצו להרבה מאוד תחומים בסבסוד ובחינוך, ואנחנו עוקבים אחרי הסכומים האלה שלא מגיעים בסוף ליעדם.

גברתי יושבת-הראש, ככל שיחליטו השרים שלא להעלות את שכר הלימוד, אני אמצא את המקורות להשלים את זה.

אמרנו את זה, מכיוון שבינתיים אנחנו בפגרה וציבור האמהות עובדות ולא יכולות להפגין, אז אנחנו אומרים לך, כפי שאמרה גם חברת הכנסת אורלי לוי, שאם חושבים שהרוצה לשקר ירחיק עדותו, כך כתוב אצלנו במקורות, וחושבים שחודש אחד ידחו את זה ויגידו בחודש הבא בחגים, ואז לא תהיה התקוממות וצעקה, אין ספק, אנחנו גם יודעים שהמעונות עלו בלי כל פרופורציה גם להעלאות משק אחרות. אני חושב שזה עלה בתחילת שנה שעברה ב-9% ועוד 3% בחודש פברואר.

ובפברואר זה עבד, היה שקט יחסי.

גם אם מדברים על חינוך חינם, בינתיים עד שיורידו ויתנו חינוך חינם, גם זה חשוב מאוד. צריך להעביר את המסר של המחיר הגבוה גם כיום, ואסור לשכוח, שסולם השקילות – הם הקפיצו חלק לא מועט של הורים בדרגה או שתיים – שאתם הפעלתם השנה, אף מקום לא היה מוכן להתנדב. רק במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ורק במעונות היו מוכנים להתנדב לקחת את סולם השקילות, דהיינו סולם הדרגות משתנה וקובעים אותן לפי דרגה אחרת, הרבה יותר מהצפוי. זה גרם לכך שהורים צריכים לשלם הרבה יותר.

אנחנו נאפשר לשני הורים לדבר. דעו לכם שהוועדה הזאת מקבלת כאן פניות של הורים אבות. זה אומר שזאת בעיה של הורים, לא של אמהות.

האמהות עובדות.

אותן מפטרים, את האמהות מפטרים מהר מאוד, את האבות אי אפשר לפטר.

יש לי שאלה קטנה. רשמתי את הילד שלי לגן ילדים עירוני שלושה חודשים לפני הזמן. הוא קיבל דרגה, ידעתי את זה חודש מראש, עם סבסוד, בדיוק עם אותם מסמכים שמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה דרש ממני, אותם מסמכים. שלחתי לפני למעלה מחודש, ועדיין לא קיבלתי שום תשובה. פניתי למנהלת המעון, והיא אמרה לי: אתה צריך גם להרים טלפון כדי לברר, יכול להיות שהמעטפה בדואר רשום, למרות שתיאמתי את הזמנים ושילמתי תשעה שקלים, כנראה שהיא עוד לא הגיעה. היא אמרה לי: תתאם גם לבדוק האם המעטפה הזאת הגיעה או לא.

האבסורד הגדול הוא, שכשניגשתי למנהלת המעון בית יעקב, היא אמרה לי: אתה צריך לשלם 900 במקום 1,500 שקל. 1,500 שקל הייתי אמור לשלם. הם גמ"ח, הם אומרים: אנחנו מלווים לך 600 שקל, במקום לשלם 1,500 שקל כמו כל הארגונים, כי אף אחד לא מסבסד אותם.

אז הם נותנים הלוואת מעבר עד לקביעת הסבסוד? מה קורה אם בסוף אתה לא מקבל את הדרגה שלך?

משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה פשוט עושה בירוקרטיה קשה. הרי אלה גנים עירוניים, אלה גנים שיש להם אותם תלושים. הם גם מסבסדים אותי. משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לא יכול להגיד: אנחנו רק מסבסדים.

כמה אתה אמור לשלם לפי הדרגה - - -?

570 שקלים, ואני משלם היום 900 עם הגמ"ח.

אילולא גמ"ח בית יעקב, היית משלם 1,500 במקום 500.

בקיצור, אם היית חילוני ולא מבית יעקב, לא היה מי שייתן לך את זה.

למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה אין אמון בהורים. את אותם טפסים צילמתי פעמיים, העברתי. אני כבר משלם שני תשלומים, כבר שילמתי 900 שקל.

מתי שלחת את הטפסים?

לפני למעלה מחודש.

אני אב טרי וגם אב קצת פחות טרי. אני נמצא באינטרנט די הרבה, ומעולם לא ידעתי שאני יכול למלא את זה באינטרנט, עד שזה נודע לי לקראת הישיבה הזאת. החלטתי לנסות מזלי ולהיכנס לפורטל. הקשתי בגוגל, אחרי כמה ניסיונות גם הגעתי למקום הנכון, ואז ביקשו ממני להוריד סרגל כלים, שזה דבר שגורם לי קצת רתיעה, כי זה יכול לפגוע במחשב. אמרתי: נלך על זה. הורדתי את סרגל הכלים, וההורדה הופסקה באמצע, לא יודע למה. אני מדבר, אבל הנתונים מדברים בעד עצמם, בסך הכול רק 7,000 מתוך 120,000 שיכולים לשלוח שלחו באינטרנט.

עופר, אתה אחד מההורים שלא שלחו בכלל, למה לא שלחת?

עכשיו בדקתי את הנושא הזה. אשתי סטודנטית ואין לה עדיין מערכת שעות.

זה הגמ"ח שלנו דרך אגב.

אדוני המנכ"ל, אני יודעת שהשמענו לך ביקורות, אבל האם לא ראוי לשקול - בגלל שזה שלב ביניים, בגלל שזה איזשהו פרויקט יחסית די חדש שאנשים אפילו לא יודעים עליו - להשאיר גם את האופציה שהיתה קודם ולתת למעונות את האפשרות לקבוע דרגת ביניים ולשפות אותם על כך? גם כדי למנוע את העוול מאותן משפחות קשות יום שעדיין לא קיבלו את הדרגה, כך שיצליחו להרים את ראשן מעל המים, ועדיין לא רק לדאוג לחינוך של הילדים, אלא גם לדאוג להם לארוחה בבית? עדיין במקביל לתת את שתי האופציות, עד וכאשר נגיע ליעד המבוקש, כי לדעתי עכשיו צריך פתרונות, וזה הפתרון היחיד.

כמובן שאני לא אחליט על זה עכשיו, שאנחנו נותנים דרגות ביניים, אבל אני בהחלט מוכן לבדוק נוכח פני הדברים בחודש האחרון את עמדתנו בסוגיה הזו ולתת תשובה. זה לא אומר שהתשובה תהיה חיובית, זה אומר שהנושא ייבחן שוב.

אני רוצה שתתייחס לעניינים המהותיים. אתה רוצה שאני אחזור על הדברים? בבקשה, יש לנו כאן הרבה מאוד סוגיות, שלא קיבלו מענה. הייתי מתחילה עם הנקודה, שיש לנו 37,000 הורים מתוך 50,000 שאושרו. מה לגבי כל אלה שלא אושרו? שנת הלימודים כבר התחילה. אולי כל אותם הורים שלא אושרו זכאים לדרגת הנחה?

שיגישו בקשה.

הם הגישו.

לא, הגישו 50,000.

אני עניתי לך, מתוך ה-50,000, 37,000 קיבל, ההפרש לא קיבל, מה איתו?

חלקם נמצאים בתהליכי בירור אל מול המערכת, השלמת מסמכים. אני מניח שתוך ימים, אם לא שבועות ספורים, הם יקבלו מענה. את יכולה לראות סטטיסטית, אנשים שהגישו - מה היה הזמן המקסימאלי עד להשלמת התהליך.

מה ההתחייבות שלך לגבי האנשים שכבר הגישו ונמצאים במערכת? עד מתי הם יקבלו דרגה?

שתוך ימים עד שבועות ספורים הם יקבלו דרגה.

עד יום כיפור?

אני לא יודע להתחייב לך על יום כיפור, אני לא יודע להגיד לך.

אני חושבת שבאמת צריך לדרוש להעביר את האופציה לדרגת ביניים ושהמעונות יעשו את זה, אין אופציה אחרת בינתיים.

הסטודנטים, הסטודנטיות, כל אותם אלה שלמעשה לא נקבעת להם דרגה בגלל בעיה מערכת שעות, כמו שאנחנו יודעים מערכת השעות נקבעת עם תחילת שנת הלימודים, נובמבר סוף אוקטובר, מה אנחנו עושים איתם?

ההחלטה שלי מהפעם שעברה לא משתנה.

אבל עובדה שבפועל זה לא מחלחל לסטודנטים, מה זה עוזר לנו?

זה לא צריך לחלחל לסטודנטים, זה צריך לחלחל לעובדי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

אז בבקשה, אנחנו מחכים. יש לנו הרבה מאוד סטודנטים.

אני חושב שהעברית שלי היתה ברורה.

אנחנו נחכה לתוצאות.

אני רוצה להזכיר לכם שחודש ספטמבר נגמר, אוקטובר חצי חודש חגים, זה לא יהיה לפני נובמבר דצמבר. כשאומרים להורים מספר שבועות, גם 10 שבועות זה מספר שבועות.

אני מאוד מבקשת את רשות הדיבור. יש כמה דברים שישפכו אור על כל מיני שאלות.

מבטיחים לך תמי, אנחנו לא נקפח אותך.

חבל, כי אומרים דברים לא נכונים, שאני רוצה להבהיר.

אני אימא ובאתי לפה לדבר על שני נושאים. בהקשר הזה אני רוצה לספר, שבשנה שעברה הרישום של הבן שלי לקח למעלה מחודש של שיחות טלפון ביני לבין המוקד בעזרת התערבות של עובדי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה עצמם מפה, בירושלים, עד שהגעתי למנכ"ל החברה שמנהלת את המוקד, ואז הסכימו לדבר אתי קצת אחרת. אבל הסתבר לי שכל החודשים האלה שהבן שלי לא נקלט במחשב של המוקד – כך נאמר לי גם על ידי עובדי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה וגם על ידי המוקד – שהבן שלי גם לא היה מבוטח, שזאת עוד נקודה שחייבים לבדוק. אם 70,000 הורים לא שלחו את הטפסים, זה אומר שיש 70,000 ילדים שלא מבוטחים? נאמר לי גם על ידי המוקדנים וגם על ידי העובדים במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה שהבן שלי לא היה מבוטח על ידי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

אני רוצה להבהיר, יש פה איזשהו בלבול. אני לא מניח שיש ילד שהולך למעון כזה אחר בלי שהוא משלם, אז תפרידי בין סבסוד לתשלום.

לבין הרישום במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

עזבי את הרישום במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה בצד. אני היום נרשם לויצ"ו, אמונה, לא משנה למי. אני נרשם, אני משלם, לצורך העניין את מלוא הסכום. ברגע ששילמתי, אני מבוטח. אם המעון לוקח אותי בלי ששילמתי כסף, האחריות היא על המעון.

זה לא מה שנאמר לי.

הביטוח לא קשור כהוא זה לשיעור הסבסוד.

וזאת גם ההזדמנות לפנות אליך באופן אישי, גם כחבר בוועדת טרכטנברג. יש פה איזושהי תחושה שמצד אחד היתה מחאה ובאמת הקימו ועדה כשכל המטרה היא לנסות להקל בנושא של הגיל הרך, ומהצד השני ממש בקווים מקבילים מתנהלים כל מיני מהלכים, שלא רק יוצרים הקלה אלא הכבדה. עכשיו אתה מבשר לנו שיעלה שכר הלימוד.

לא אני מבשר.

אנחנו ממשיכים בכל הנושא הזה של מעון ועוד, כשיש תחושה שהמשרד שלך מאוד נחוש כן ליישם את הפעילות של מעון ועוד.

אני רוצה לעדכן אתכם, חבר הכנסת אורי מקלב וחברת הכנסת אורלי לוי, שאני גם הורה. מתעלמים מההחלטות של הוועדה לזכויות הילד. יש לנו הוכחות לזה, הם התחילו במעון ועוד בלי האישור שלכם – ויצ"ו, הסבסוד הוא לא רלוונטי, כי המעונות האלה מופרטים, ואחרי זה באים ושותים להם את הסבסוד הזה עם תוכניות פרטיות במעונות מסובסדים.

תשמע, זאת חוצפה.

אנחנו מדברים כאן על תושבי ירושלים - - -

לשם הכנות, במעון שלנו זה לא מופעל השנה בעקבות הדיון שהיה - - -

יש לי הקלטות, ששלחתי גם אליך. הם הקפיאו אחרי שאנחנו פנינו, אז הם הקפיאו. הם הפעילו, אנחנו בדקנו אותם בספטמבר, הם חשבו שלא נבדוק אותם, הם התעלמו לחלוטין מהוועדה לזכויות הילד.

התייחסות לגבי הפעילות המקבילה בין ועדת טרכטנברג לפעילות הרגילה. ועדת טרכטנברג, שאני מכבד אותה, ואני כמובן חלק ממנה, עובדת ומחר תגיש את המסקנות. אני לא יכול לעצור את כל העבודה בכל המערכת, עד שוועדת טרכטנברג תמליץ מה שהיא תמליץ. אני עובד כרגע במערכת מאוד ברורה. תמליץ ועדת טרכטנברג כל המלצה, תאומץ על ידי הממשלה שתתורגם לחקיקה כזאת או אחרת, אני איישם אותה, אבל אני לא יכול עכשיו לעצור תהליך כי אולי ועדת טרכטנברג תחליט, ואם היא לא תחליט?

אבל למה להוביל תהליכים, כשפה יושבים ודנים בקושי של הורים , תהליכים שמאפשרים - - -

שרון, מה שבידיך – בידיך. אני רוצה להפנות את תשומת לבך להחלטה שלך. אתה החלטת בישיבה הקודמת, כי מי שישלח טפסים בזמן, יקבל דרגות בזמן. כמו כן נמסר שההתקזזות תהיה חודשיים רטרואקטיבית בלבד. מאחר שישנו קושי, ואנחנו רואים שהרוב גם לא הגישו וגם אלה שהגישו לא מטופלים בזמן, או שיש קשיי של מערכת חדשה, זה אומר שאתה יכול לחזור בך לפחות מההחלטה הזו של להחזיר רטרואקטיבית רק חודשיים אחורנית. זה בידיך, לא בידי משרד האוצר.


דבר שני, היכולת לקבוע דרגת סבסוד זמנית, מה שהיה נהוג עד היום, עדיין בידיך, ואנחנו שוב מדברים על תקופה קצובה, עד שיפנימו ההורים, לחסוך את הנושא הזה. אלה שתי החלטות, שאם תקבל אותן עכשיו, אי אפשר להגיד שהתעלמת לחלוטין מכל הקטסטרופה שמתרחשת עכשיו בפועל, ועל אותם הורים שאין להם היכולת גם לשלם שכר מלא וגם להחזיק בית, אלה שמקבלים שכר מינימום, תביא להם בשורה אמיתית לפני החגים, וזה בידיך.

המנכ"ל עוזב אותנו, אנחנו נמשיך בדיון גם אחרי שילך.

אבל תן לו להגיב על זה.

גם יושבת-ראש הוועדה תגיד את הסיכומים שלנו.

לא, אני אגיד את הסיכומים למנכ"ל.

לפני שהוא הולך, אבל אנחנו רוצים להביא את התחושה שלנו בוועדה.

רגע אדוני המנכ"ל, אתה לא עוזב כל כך מהר.

אדוני המנכ"ל, אנחנו מודאגים. אנחנו מודאגים גם מהתהליך שהיה עד היום, ואנחנו גם מודאגים מאותם 50,000, אולי 70,000 הורים שעדיין לא שלחו, לא קיבלו, והם אמורים בחודש ספטמבר וגם בחודש אוקטובר לשלם שכר לימוד גבוה מאוד, רובם הרבה מאוד מעבר לדרגה שאמורה להיקבע להם. הדבר הזה מחייב גם התייחסות של המשרד.


קודם כל, הדרגות לא נקבעו רק באוגוסט. היו גם שביתות של הארגונים ששבתו חודש ולא קיבלו. אתה שומע מאנשים שיש להחזיר את האמון בתהליך. צריך להטמיע, ולהטמיע לוקח זמן. אתה בעצמך ראית כמה זמן לקח לכם להטמיע את הרפורמה, שנה שלמה.

אני רוצה להגיד לך שהעובדה שבשנה שעברה היה יותר גרוע היא בכלל לא קו מדידה.

נחמת טיפשים.

בשנה שעברה זאת היתה קטסטרופה, שבמדינה חצי מתוקנת היו אנשים שהיו מסקנות אישיות עליהם, במיוחד כשזה בא לידי ביטוי אצל אנשים פרטיים, ולא אחד. אתה מסתכל על זה כמערכת, אנחנו מסתכלים מהשטח. השטח זה לא רק אדם אחד, אלא מאות ואלפי אנשים שסבלו. לכן אנחנו מבקשים עכשיו להקל, לא יכולים היום להתנהל בלי גמישות. מאוד חשוב נושא סבסוד הביניים וגם לדוגמאות שהבאתי לך בנושא הערכות. צריכים דווקא תלוש משכורת של חודש מרץ. האם יעלה על הדעת, שאישה שילדה עכשיו או באוגוסט או בספטמבר לא תקבל עכשיו כמה חודשים דרגת שכר לימוד, כי צריך לחכות ארבעה חודשים וחצי עד שהיא תחזור לעבודה ותקבל את התלושים החדשים שלה? אנחנו נמשיך לדון בעניין הזה.

לא יעלה על הדעת, שמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה מקים ועדה בראשות מנכ"ל על שני שקלים בקוטג', וכאשר אנחנו מדברים פה על חינוך לגיל רך ועל סבסוד, כשהכסף כבר נמצא במערכת, המנכ"ל אומר: אני לא אחזיר את ההחלטות שלי על החודשיים רטרואקטיבית מקסימום, ואני גם לא אשנה את זה, מה שכן בידו להגיד. אבל כאשר באים לחקלאי או לאותו רפתן ואומרים לו: נפיל הכול עליך, יש לך כוח לעשות את הדברים.

לא נערבב שמחה בשמחה.

זה אותו משרד, זה אותו מנכ"ל, ויש להם יכולת לעשות את הדברים. כאשר כל המדינה מזדעזעת על שני שקלים תוספת בקוטג', לא יכול להיות שהמדינה לא תזעזע על כך שנשארים עשרות מיליונים במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה שלא מנוצלים ושיש להם כתובת לאן צריך להגיע.

אורלי, לא צריך לנצל את זה. אנחנו יודעים את הכאב, אבל לא כל מנכ"ל מגיע לוועדות. המנכ"ל שלנו מגיע.

זה נכון, checklist כולנו יכולים לעשות.

יש כאן רשימה מאוד ברורה של דברים שאפשר לעשות. אתה תשמע את הסיכום. הדברים שאנחנו מצפים, אנחנו כאן שתי ועדות של הכנסת שהתכנסנו יחד עם כל הארגונים, כדי לומר את הדברים שחסרים:

אחד - עד חנוכה שכל אותם 50,000, 70,000 הורים שחסרים, יוכלו להגיש בקשה, כאשר יהיה שילוט בכל המעונות, בכל המקומות שההורים שולחים. הרי בבוקר ההורה מגיע לשם פיזית. שאותם מנהלי מעונות, ושיהיה גם שילוט במעונות, שילוט אחיד, שאתם כמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה תוציאו הנחיה לתלות אותו, שבו כתוב שכל הורה צריך להגיש את הבקשה עם כל הפרטים המלווים.

חבל שלא נתתם לי לדבר על הנקודה הזאת, כי יש פה הטעיה. יש כאן הטעיה, ההורים לא נמצאים בחלל ריק. הורה נרשם למעון, ודבר ראשון מקבל מהמנהלת את אישור המנהלת שכתוב שהילד שלה התקבל למעון, והוא מקבל ממנה את ערכת הרישום, שיש בה דף הדרכה להורה מה לעשות.

אז למה זה לא עובד?

הרישום של רוב הארגונים הסתיים מאמצע מאי. מאמצע מאי כבר כל ההורים יכולים היו להגיש את הבקשות ולא הגישו.

ממש לא, מתי שלחתם את כל הערכות?

עובדה נוספת, הארגונים הגדולים, ויצ"ו, נעמ"ת, אמונה, אנשי חרות, הם דחו את הרישום וסיימו אותו רק בסוף יוני. עובדה שדווקא אצלם אחוז הילדים שנקלטו גבוה.

- - - 90% וגם לא 100%.

בסוף יוני קיבלנו את הערכות.

מה פתאום.

בוודאי.

כל הערכות היו, ועובדה שיש אחוז גבוה.

אדוני המנכ"ל, אתה איחרת חצי שעה, אתה תמתין.

החזרתי את החצי שעה.

סליחה, זה לא עובד ככה. דבר אחד כאן לא יקרה, שבמשך שנה אנחנו עוקבים אחרי שיטה שלא עובדת, ואתם כל הזמן מחפים על השיטה, במקום לנסות לייעל אותה. אנחנו פה דופקים על השולחן ואומרים לכם בצורה ברורה, אפילו בצורה מנומסת לדעתי, שהשיטה לא עובדת, ואתם רק מנסים להגיד כמה השיטה נפלאה, למה? כי 40% מהילדים נרשמו, באמת כל הכבוד... 100% מההורים צריכים להירשם. סליחה, שיטה שרק 40% מההורים נרשמו היא שיטה שכשלה, בוא נזכור את זה.

כל ההורים יכולים היו להגיש את הבקשות.

תסירו את החסמים האלה.

אני צריכה לתת את הדין על כל ילד וילד שקיבל - - -

למה לא תחזירו יותר מחודשיים רטרואקטיבית? למה, כדי שהכסף יישאר במשרד ותחזירו אותו לאוצר בסוף שנה? מה נעשה עם ה-20 מיליון, אם לא יותר, שנשארו משנה שעברה? הם חזרו לאוצר? הם חזרו להורים? מה היה עם הכסף הזה?

אורלי, את לא רוצה לשמוע תשובות מהמנכ"ל.

הוא לא נתן תשובות, תסלחי לי ציפי, בואי לא ניתמם.

אם תמשיכי לצעוק, זה לא יעזור.

נכון, זה נורא נחמד ונורא נעים שהמנכ"ל מכבד אותנו בנוכחותו, אבל אם הוא בא לכאן רק כדי ל

אפשר להמשיך בדברי הסיכום?

בוודאי, אבל אנחנו יודעים מה יהיה, כמו כל הישיבות הקודמות.

אנחנו רוצים תאריך יעד לתיקון כל דרגות ה-12 השגויות שנמצאות היום במערכת.

אני לא אתן לך תאריך, כי אני לא יודע מה הסיבה לכל דרגה ודרגה. זה יהיה לא ראוי, לא מקצועי ולא אחראי מצדי.

זה עוד יותר לא מקצועי, שהורה ישלם שכר מלא, כשמגיעה לו הנחה.

אני מסכים.

אז תן לנו פתרון, לא משנה איזה, אבל תן פתרון.

תחשוב עם הצוות המקצועי שלך איך אתה נותן פתרון לזה, שלהערכת הוועדה 50% מדרגות 12 שניתנו הן שגויות.


נקודה נוספת שאמרת שתטפל בה לגבי הסטודנטים. דובר על זה בישיבה הקודמת, ואני רוצה שזה יטופל. נושא חודש מרץ, העניין הטכני הזה, למען השם, תגאל אותנו מייסורי חודש מרץ. אנחנו יכולים לקבל כאן הבטחה שהעניין הזה לא יחזור על עצמו?

אני יכול לקבל את הפתק?

אנחנו ניתן לך את זה בצורה מסודרת, אתה לא צריך פתקים.

אנחנו גם נשמע את תמי.

אני חושבת שהנקודה הסופית היא שאנחנו נפנה מטעם הוועדה לשר האוצר ולשר התעשייה, המסחר והתעסוקה, כדי לקבוע שהשנה לא יעלו מחירי המעונות. אני בטוחה שזה מעניין ומטריד את כל ההורים. אנחנו מודים לך, אבל רוצים יותר שיתוף פעולה.

אני חייב לתקן אותך, לא שלא יועלו המחירים, אלא שלא יעלה להורים. מחירי המעונות בדין צריכים לעלות, זה שהמדינה צריכה לשאת בזה, זה בסדר, שלהורים זה לא יעלה.

זאת הכוונה, בסדר גמור.

גם להוריד את הגזרה שהזכירה חברת הכנסת אורלי לוי, חודשיים רטרואקטיבית.

תמי, אנחנו נאפשר לך לומר כאן דברי סיכום. הישיבה תינעל ברבע לשתיים.

חשוב לי מאוד להציג מספר עובדות שישפכו אור על המצב לאשורו באמת ובתמים. ראשית, מ-2005 כבר יש מוקד חיצוני, שנותן שירותים למשרד בנושא של טיפול בבקשות לסבסוד.

אבל המעונות היו ממלאים.

לא, אני אגיד לך מי היה ממלא. באותה תקופה מנהלות המעונות היו מזמינות כל הורה והורה, יושבות אתו, ממלאות אתו את הטופס כשהוא הציג את התלושים. יש עם זה שתי בעיות: אחת – אני חושבת שזה לא נכון שכל הורה צריך לחשוף בפני כל מנהלת מעון את כל המידע הפרטי שלו, כמה הוא מרוויח וכמה הוא לא מרוויח, זה מיותר ולא צריך את זה; השנייה - אותה מנהלת היתה צריכה לעסוק במשהו טכני של רישום, במקום לעשות בעניין מהותי, שזה חינוך הילדים, הדרכת הצוות ותפעול המעון. זה מצב שנגרר מספר חודשים. ברגע שהיא עשתה זאת ושלחה את כל החבילה לאותו מוקד, אז היתה חברה אחרת, כשהתחילו את תהליך המיון, הסתבר שלמרות שקיבלה תלושים ומסמכים מכל הורה, לזה חסר המסמך הזה.

אבל בינתיים ההורים לא נדרשו לשלם 100%. אתם באים להקל על המנהלות ודופקים את ההורים. במה אתם נאחזים?

אם תרשי לי, אנחנו נותנים מענה לזה. אם תרשי לי, אני אסביר לך. ברגע שהמוקד בדק את כל הבקשות של אותו מעון, והתברר - - -

אתם לא מאמינים במוסדות.

לא, זה לא שייך.

אתם פשוט לא מאמינים בהם. אתם אומרים: אני לא רוצה לעבוד מולם, אני רוצה רק מול ההורה, ועל הדרך אתם דופקים את ההורים. נאמר לי off the record דברים מסוימים, שהכסף הולך למקומות אחרים, אז אני רוצה להגיד לכם משהו - ההורה נדפק מהצד הזה ומהצד הזה. אותי מעניין שלהורים יהיה כל חודש כסף פנוי לכלכל גם את כלכלת הבית, ולא לזרוק הכול למעון.

את נכנסת לדבריה.

כי המדינה - - -

אורלי, אני אוציא אותך מהדיון הזה.

אל תוציאי אותי, כי את תישארי פה לבד, הרי גם ככה אין פה מנכ"ל שיקבל החלטות.

אבל את צועקת ולא נותנת לדבר.

את מדברת בינך לבין עצמך, ואנחנו לא משיגים פה דבר.

אבל אני לא רואה שהצעקות שלך מועילות.

יש פה בעיה, אני נורא מצטערת. מבקר המדינה - - -

מבקר המדינה כבר אמר את דברו בסוגיה הזאת.

תשמעי, ועדה לקידום מעמד האישה שלא משיגה דבר, וכנראה יש פה בעיה - - -

אני לא ראיתי שהצעקות שלך מועילות יותר.

יש פה בעיה, אני נורא מצטערת.

אני אומרת שבתהליך הקודם, כשהמנהלות עזרו להורים למלא ושלחו את זה לאותו מוקד, התחיל התהליך של המיון של הבקשות ואז הסתבר שלמשפחה הזאת חסר מסמך כזה או שמסמך מסוים לא אותנטי, ואז היו צריכים להחזיר את זה למנהלת, והמנהלת היתה צריכה לרדוף אחרי כל הורה והורה. התהליך הזה היה לוקח לה חודשיים, שלושה עד שהיתה מחזירה חזרה את הכול לאותו מוקד. עכשיו התהליך שאנחנו הצענו זה קודם כל נשחרר את המנהלות ואת הרכזות, כדי שהן יעשו את העבודה החינוכית שלהן.


אין מניעה שהמנהלת תשב עם אותה משפחה שלא מסתדרת לבד וכן תדריך אותה, ויש הרבה מעונות שעדיין עושים את זה. לא אסרנו את זה דרך אגב, לא אמרתי שהורה צריך עכשיו לשבת בבית שלו ולמלא את הערכה, זה לא מבחן. הוא יכול לבוא למעון, לשבת עם המנהלת, היא תעזור לו, אבל הוא צריך לקחת את האחריות לשלוח את זה בעצמו, זה מה שאמרנו. ברגע שחסר משהו, יש מענה טלפוני במוקד שכשהוא מתקשר אליו, נאמר לו מה חסר לו, מה צריך להשלים, יש פקס שדרכו אפשר להשלים. התהליך צריך להתקצר. עובדתית אמרתי שסיימנו את רוב הרישום באמצע מאי. מאמצעי מאי בפוטנציאל 70% מההורים היו צריכים לשלוח את החומר, ולא שלחו.

באמת את לא מצליחה להבין את הדבר הפשוט הזה, שאם כל כך הרבה הורים לא מצליחים להתאים את עצמם למערכת, זה אומר שהמערכת לא בסדר, ולא ההורים לא בסדר.

אבל המערכת היא לא חדשה, מי ששולח עכשיו זה ההורים, ומי ששלח קודם זה המנהלות. המערכת היא לא חדשה, המערכת מאפשרת תקשורת בין ההורים למוקד, זה מה שחדש פה, ומה שחדש פה זה האינטרנט.

זה היה חדש כבר בשנה שעברה. חשבנו שגמרתם ללמוד להתגלח, ועכשיו אתם כבר יודעים להפעיל את המערכת.

ההורים צריכים לשלוח. מה ששולחים, מתקבל.

תמי, אנחנו רוצים לטפל בילדים, לא לחנך את ההורים.

גברת אלמוג, אני אומר לך שאנשים יוצאים בהרגשה מאוד גרועה מהוועדה הזאת. אני אומר לך שגם אנחנו כחברי כנסת מתנהלים מול ועדות, מול מערכות, יודעים מה זה קשיים, אבל אנחנו יוצאים בהרגשה קשה, שהדברים לא נופלים על אוזניים קשובות ומבינות, וחבל לנו על כך. בסופו של דבר, ההורים נמצאים מול זה. יש כאן מצב שהוא בלתי נסבל, ואתם לא רואים את הפערים.

הפתרון זה חינוך חינם.

אני גם לא יודע מה תבקשו אז.

גם אנחנו רוצים.

זה הפער בין מה שאתם דורשים מההורים לבין מה שאתם דורשים מעצמכם זה מרחק ממזרח למערב. אתם יכולים להגיד לאדם שכבר שלח פקס ומחכה שעות לשלוח עוד פעם פקס ולומר שלא קיבלתם. לא יכול להיות שהמערכת לא תשלח הודעות על דרגה שנקבעה, כדי שאדם יידע להיערך.

היום כל הורה יכול להיכנס לאינטרנט ולראות.

אבל לא כל ההורים מחוברים לאינטרנט.

יש לכל הארגונים שרואים כל דרגה, מספיק.

יש פער גדול בין מה שאת אומרת פה לבין מה שנעשה.

יש לכם פונים, כל הורה יכול לדעת את הדרגה און-ליין. ההרשמה הסתיימה מאמצע מאי ואילך.

- - - אנחנו לא עובדים שלך.

יש לכם אלפונים, כל הורה יכול לדעת את הדרגה און-ליין.

איך את אומרת פה שכבר במרץ הם קיבלו את הערכות, וכאן אומרים לך - - -

לא אמרתי במרץ, ההרשמה הסתיימה באמצעי מאי, מאמצע מאי ואילך.

וכאן הורים אומרים שהתאריך היה הרבה יותר מאוחר, אז מה אני צריך לחשוב כהורה? העובדות הן אחרות. המסקנה והסיכום שהקריאה היושבת ראש, נושא סבסוד הביניים חייב להמשיך. לא יכול להיות שכל ההורים האלה - - -

ואז ננציח את המצב, שהורים ימשיכו לא לשלוח בזמן, זה לא ייגמר, אתם לא מבינים? יש לנו ניסיון מר עם זה.

אל תחנכו את ההורים. יש להם ניסיון מר אתכם ולא לכם עם ההורים. אתם מנסים לחנך את ההורים, כדי שאנשים ישלחו מוקדם. עובדה שלא שולחים, עובדה שלא הייתם בסדר, ואתם רק שומעים את הצד שלכם. אנחנו דורשים באופן חד-משמעי – את עניין חודש מרץ, אנשים שקשה להם להשיג את המסמכים מסיבות כאלה ואחרות והמערכת לא מתחשבת בהם. את הדברים האלה, גם רטרואקטיבית וגם זה שאין סבסוד ביניים אתם חייבים להמשיך. אנחנו נביא בצורה מסודרת. אנחנו סיכמנו שנקיים פגישה עם השר ועם המנכ"ל בעניין הזה. נציג את הדברים, ולא נניח לכך שההורים יהיו קורבן של מערכות חדשות.

אני אומרת שוב, שהדבר הכי קשה לי בישיבות האלה זה שיש אטימות מהמשרד. הם לא מבינים שהם לא בסדר. אני יכולה להגיד לכם, שבישיבה השישית הזאת אני חושבת שכבר די מיצינו את היכולת להגיע לאיזושהי להבנה. אין כאן הבנה. זה נורא פשוט, אין כאן הבנה. אני די מיואשת מכם. אני חושבת שהדרך היחידה לפתור את הדברים זה בהנחתות מלמעלה.

אני הייתי ממליצה ללכת בדרך הישירה ביותר, להגיע לשר התעשייה, המסחר והתעסוקה. ועדת טרכטנברג תפרסם מסקנות. אני חושבת שחלק מאוד גדול מהבעיות שיש בנושא החינוך לגיל הרך נובעות מהניהול הכושל של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה של כל הסוגיה הזאת, ויש לנו כאן בידיים הרבה מאוד כסף שלא מגיע ליעדו, ואתם שומרים עליו כאילו הוא קופת המדינה. הוא קופת לא קופת המדינה, הוא קופת ההורים, זה מה שאתם לא מצליחים להבין.

תקציב סבסוד אף פעם לא נשארו עודפים, הייתי צריכה לגייס את היתרה כל שנה, אני יכולה להראות לך את הדוחות.

אז אנחנו נדווח לך על זה שמדי שנה אנחנו העלינו ב-320 מיליון שקל סבסוד לשנה להורים, והדבר הזה לא הגיע ליעד שלו, מעניין למה ואיך זה קרה. אנחנו נמצאים היום במציאות, שבה ההורים משלמים מחיר מאוד כבד על ההתנהלות הלקויה שלכם. מבקר המדינה כבר העיר את ההערות שלו. זה ברור לחלוטין מי הצד האשם כאן, אבל אתם בשלכם, אתם בניתם שיטה נפלאה בעיניכם. זה שהיא לא עובדת, זה באמת סוג של דבר שהוא לחלוטין מנותק מהעובדה, שמבחינתכם בניתם שיטה נפלאה. הגיע הזמן שתסתכלו על המציאות בעיניים, תבינו שהשיטה לא עובדת. הדרך אל ההורים עוברת דרך המקום, שבו ההורה מגיע אליו כל יום, שזה עובר דרך הארגונים, שזה עובר דרך המעונות עצמם. אי אפשר לעשות את הדילוג הזה שאתם ניסיתם לעשות, כי זה פשוט לא עובד. לכן אני חושבת שצריך לשקול מחדש את כל הטיפול בעניין הזה, ובשנה הקרובה יש כאן סדרה של דרישות שאנחנו נבדוק אותן. אני אומרת לך ברצינות, שאם הדברים הללו לא יתקיימו בחודש הקרוב עד אחרי החגים, אני חושבת שלא יהיה מנוס מכך שהפגישה עם השר תכלול מסקנות מאוד קשות לגבי התהליך.

אנחנו מתחייבים לא לעזוב את הנושא הזה, אנחנו נציף את זה בכל מקום, או מלמעלה או מלמטה זה יגיע. אתם לא תוכלו להמשיך להתנהל כך בנושא המעונות, ואתם לא ערים לכך. אני כבר ממזמן הייתי שולח להורים דרך המעונות שיש לזרז את הרישום, כל כך קל, לא עולה הרבה, מה הבעיה לשלוח עוד מנשר דרך המעונות?

אין ילד שרשום במעון, שלא צריך גם להגיש בקשה להנחה, לא צריכה להיות חיה כזאת.

למה אין מוקדי רישום בדיוק כמו בגן עירוני? אין סבסוד, אין בעיות של סריקה, אין בעיות של דואר. יושב מישהו ממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, כמו שהלכתי לעירייה לרשום וידעתי מה הן השעות.

אני מודה לכל המשתתפים ומאחלת שנה טובה.

תודה רבה, אני נועלת את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:45.