הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
20
ועדת החוקה, חוק ומשפט

5.9.11


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 447

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שני, ו' אלול התשע"א (5 בספטמבר 2011), שעה 10:00

הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 11), התשע"א-2011 - הכנה לקריאה שנייה ושלישית

חברי הוועדה: דוד רותם – היו"ר

ענת הר-אבן, יועצת משפטית, רשות האכיפה והגבייה

מיכל קריספין, מנהלת המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, רשות האכיפה והגבייה

ספי זינגר, משפטן, משרד המשפטים

גלעד סממה, יועץ שר המשפטים

עו"ד עודדה פרץ, סגנית המפקח על הבנקים, בנק ישראל

חני שני, פיקוח על הבנקים, בנק ישראל

עו"ד רונן נסים, הלשכה המשפטית, בנק ישראל

עו"ד שלומי מור, המוסד לביטוח לאומי

עו"ד יעל קסטן-רבסקי, המחלקה המשפטית, עמותת ידיד

עו"ד כרמית פולק-כהן, המועצה לשלום הילד

עו"ד גלי ונטורה, אחראית חקיקה אזרחית, מרכז נגה, הקריה האקדמית קריית אונו

סער פאוקר, היועץ המשפטי, התאחדות האיכרים

נועה ברודסקי-לוי

דורית ואג

הדס צנוירט

הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 11), התשע"א-2011 - הכנה לקריאה שנייה ושלישית

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר היום: הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 11), התשע"א-2011 - הכנה לקריאה שנייה ושלישית.


בבקשה.

סיימנו למעשה לדבר על כל סעיפי הצעת החוק, אך היו כמה נקודות שנותר לנו לשוב ולדון בהן, כדי שתתקבל בעניינן הכרעה.

קודם כל, הנושא של חוק צ'קים ללא כיסוי, ההפניה להגבלה לפי חוק צ'קים ללא כיסוי. התקיים דיון בפעם הקודמת בנושא הזה, ויש התנגדות של משרד המשפטים – משרד המשפטים מבקש כן לקבוע את זה כפי שהוצע בהצעה המקורית, שתהיה הפניה לחוק צ'קים ללא כיסוי, והיה דיון, אם נכון לעשות כך.

מכיוון שאני לא רוצה, הוא מושך את החוק? כי אין לי בעיה, רק תעשו את זה בתחילת הישיבה, לא בסופה.

ודאי שלא מושכים את החוק.

לכן הרשם, מותר יהיה לו להטיל את המגבלות שכתובות שם בחוק, דהיינו לא להוציא צ'קים, לא לפתוח חשבון וכל הדברים האלה, אבל לא ייעשה שימוש בשם "חוק משיכת צ'קים ללא כיסוי", כי זה חוק שיש לו מטרה עונשית פלילית, ולא צריך לערבב אותו בגביית חובות.

בבקשה.

חשבנו הרבה על הדבר הזה. ההתנגדות שלנו היא בכלל לסנקציה מהסוג הזה, אבל אם תהיה סנקציה כזאת, זהה במהות שלה להגבלה לפי חוק צ'קים ללא כיסוי, ותהיה בנפרד, אנו חוששים שזה ייצור בלבול גדול בציבור – שאדם לא יידע, אם הוא מוגבל כזה או מוגבל כזה.

הבקשה שלכם, שלא תהיה הגבלה כזו בכלל, לא מקובלת עליי. זה שלא ייעשה שימוש בשם "צ'קים ללא כיסוי", מקובל עליי.

אבל זה ייצור בלבול גדול בציבור, כלומר אדם שיוגבל, לא יבין אם הוא מוגבל כזה או מוגבל אחר, ומה בדיוק הסנקציות שנובעות מזה.

יבהירו לו.

יש לנו ניסיון בבלבולים מהסוג הזה.

את בעוד דקה אחת משכנעת אותי להשאיר את הנוסח כמות שהוא, ותשברו אתם את הראש, לא יהיו בלבולים. אתם רוצים ככה – אני מוכן לקבל את זה. אי-אפשר לאכול את העוגה, ושהיא תישאר שלמה. אתם לא תקבעו, אילו הגבלות ייעשו כדי לגבות חובות. אתם רוצים לומר: חוק צ'קים ללא כיסוי זה חוק שהוא למטרה ספציפית – אל תערבבו בין הדברים – אני מוכן לעשות את זה, אבל אם עכשיו אתם לא רוצים לא את זה ולא את זה, אני אשאיר את המצב כמות שהוא, ולא יהיו בלבולים - זה הכול יהיה כמו צ'קים ללא כיסוי. מה אתם מעדיפים?

את זה, אבל כפוף לכל מיני הסתייגויות שפירטנו בפעם הקודמת - שהסכום, לדעתנו, הוא נמוך מדי, שצריך להיות מדרג.

כל ההסתייגויות האלה לא קשורות אליכם, הן לא מקובלות עליי; אתם יכולים רק להתעסק במהות – לא ביתר הדברים.

יש ההסתייגות שלנו מבחינת משלוח המכתבים, שגם מכתבים שבחוק הזה וגם של ההוצאה לפועל, לדעתנו, צריכים להישלח על-ידי רשות האכיפה והגבייה.

זה בסדר, אבל אני עכשיו לא עוסק בחוק ההוצאה לפועל. זה הייתם צריכים להסתייג אז.

הסתייגנו.

אני לא הצבעתי על החוק ההוא.

אז אנחנו מעדיפים שזה יישאר כמו שזה כתוב היום.

שכנעתם אותי. הלאה.

לאור ההחלטה, שכן תישאר הפניה לחוק צ'קים ללא כיסוי, מוצע לעשות תיקון עקיף לחוק נתוני אשראי בנושא הזה. החוק קובע בסעיף 16, שיועברו נתונים לגבי היות- - -

למה לא יכולתם להגיד את זה בפעם הקודמת? הייתי צריך שלושה שבועות לריב בגללכם.

אנחנו חושבים שכל זה לא תקין, אבל אני מבינה שההתנגדות שלנו נדחית בעניין הזה. יש לנו הסתייגות מבחינת המידתיות- - -

הכול טוב ויפה. מבחינת המידתיות, דחיתי, הכול בסדר. אני רציתי לשנות את הנוסח, אמרתם לי: הנוסח היום יותר טוב ממה שאתה מציע – קיבלתי.

אנחנו חושבים שאם יהיה מוגבל כזה ומוגבל כזה, זה יהיה פחות טוב. אם אנחנו צריכים לבחור את הרע במיעוטו. אבל מבחינה תפעולית אנחנו חושבים שכל ההודעות צריכות להישלח על-ידי- - -

אני לא מתעסק בתפעול.

תיקון עקיף לחוק צ'קים ללא כיסוי, שיאפשר את זה, כי היום הפיקוח על הבנקים עוסק ב-75 אחוז מהנושא הזה, מועסקים שני עובדים רק כדי לתפעל את המערכת של רשות האכיפה והגבייה.

של ההוצאה לפועל.

היום זה ההוצאה לפועל, וזה יהיה גם המרכז- - -

כמה תיקים יש לכם מההוצאה לפועל בשנה, שאתם מטילים הגבלות?

100 אלף מוגבלים, 110 אלף.

170 אלף.

כן, רק בשנה האחרונה נוספו 110 אלף.

כמה אתם חושבים יש לרשות הגבייה והאכיפה, יהיה להם?

למרכז לגביית קנסות יש נכון להיום כ-30 אלף חייבים.

אבל לא הולכים להטיל על כל ה-30 אלף. אני את ההגזמות האלה מכיר. יש לכם 30 אלף חייבים, כמה אתם גובים?

לא, יש לנו 350 אלף חייבים; יש 30 אלף שעונים על הקריטריונים להגבלות.

כמה אתם עושים פעולות כאלה בשנה?

כרגע עוד לא נכנסנו לזה. אנחנו עושים סדרי גודל של עשרות-אלפי עיקולים מדי חודש.

אבל בנפח הפעילות במרכז לגביית קנסות – המקסימום הוא 30 אלף. נכון, זה לא יהיה ברמה של ההוצאה לפועל; זה נפח פעילות הרבה יותר קטן.

אפילו לא 10 אחוז מההוצאה לפועל.

לכן רצינו לתקן את חוק צ'קים ללא כיסוי, שאומר שהגבלה מיוחדת היא כמו הגבלה חמורה, ואז, אם יהיה למעט לעניין משלוח ההודעות, רשות האכיפה והגבייה תשלח את ההודעות האלה לחייבים.

אז תפנו לוועדת השרים או למשרד המשפטים, שיעשו תיקון לחוק צ'קים ללא כיסוי. אני לא מתעסק עכשיו בחוק צ'קים ללא כיסוי.

אי-אפשר לעשות תיקון עקיף?

זה צריך לעבור ועדת שרים, זה צריך ללכת לוועדת שרים לענייני חקיקה, שיבדקו, אם הם רוצים חוק כזה או לא רוצים.


בבקשה.

בעקבות ההחלטה כן להפנות לחוק צ'קים ללא כיסוי, מוצע לתקן את סעיף 16 לחוק נתוני אשראי לעניין המידע שמועבר לחברות האשראי, כך שבסעיף 16 יוחרג נושא מתן הודעה לחברות האשראי לגבי לקוחות שהם מוגבלים לפי חוק המרכז לגביית קנסות.

בסדר.

מה עם תיקון סעיף 3ג לחוק צ'קים ללא כיסוי?

אני לא מתקן. אני לא נוגע בחוק הזה. אתם רוצים חוק צ'קים ללא כיסוי – תגישו הצעת חוק יחד עם בנק ישראל, לתקן את החוק. יכניסו את הסעיף הזה, מי שולח, מה שולח.

זה לא עניין השליחה; יש סעיף 3ג, שאומר: "חייב שראש ההוצאה לפועל הטיל עליו הגבלה לפי סעיף 66א3 לחוק ההוצאה לפועל, יהיה לקוח מוגבל בנסיבות מיוחדות, להלן לקוח מוגבל מיוחד". בעצם ההגבלה לפי חוק המרכז אמורה גם להיכלל בסעיף הזה, כי אז הוא לקוח מוגבל מיוחד ולא לקוח חמור, לכן צריך להוסיף, שההגבלה לפי חוק המרכז היא אותה הגבלה לעניין הסעיף הזה.

טוב. אני רוצה להכניס פה סעיף, שההגבלה של המרכז היא כדין הגבלה שעל-פי חוק ההוצאה לפועל.

אז נעשה את התיקון בחוק שלנו.

כן, ולא בתוך חוק צ'קים ללא כיסוי. אני לא נוגע בחוק צ'קים ללא כיסוי.

אני רוצה לחזור אחורה לגבי תיקונים קודמים שדיברנו עליהם, ועכשיו לקראת הצבעה, לחזור אליהם.


סעיף 5ג הוחלט על-ידך בפעם הקודמת – נרחיב את ההגדרה של "חוב". היה קושי, שההגדרה של "חוב" היתה מצומצמת יותר בעבר, והיה צורך לתקן, ומוצע להוסיף בסיפא של הסעיף, שאם ביקש החייב פריסה או דחייה של תשלום חוב אגב טיפול בבקשה לפטור מתשלום תוספת פיגורים, גם אותו, עובד מדינה יהיה רשאי להורות על פריסה או דחייה.

"רשאי עורך הדין כאמור".

אפשר להוסיף איזושהי הגדרה.


אני עוברת לסעיף 6א לעניין מינוי הרשמים. למעשה בנוסח המוצע המקורי הוצע ששר המשפטים יוכל להסמיך רשמים, והוחלט שהוא יוכל להסמיך לשכות. אני רוצה להקריא נוסח בהתאם לכך:
"6א(א): שר המשפטים ימנה בכל מחוז, לשכת הוצאה לפועל שלרשמים בה יהיו נתונות הסמכויות הקבועות בסעיפים 7 עד 7ה; בעת הפעלת סמכותו לפי חוק זה יקרא הרשם רשם לענייני המרכז; הודעה בדבר הסמכת הלשכה לטיפול בענייני המרכז תפורסם ברשומות.
"(ב) הרשם לענייני המרכז יכהן, בתקופת המינוי, הן בתפקיד רשם הוצאה לפועל והן בתפקיד רשם לענייני המרכז.
"(ג) הוראות סעיפים 3א עד 3ד וסעיף 73א לחוק ההוצאה לפועל יחולו על רשם לענייני המרכז ועל הדיונים בפניו, בשינויים המחויבים".

מדובר בסעיפים של הסמכת הרשמים, וגם לגבי עניין של אחראי על בירור תלונות נגד רשמים.

לגבי סעיף 3ג, מדובר על ממונה על רשמי הוצאה לפועל, ולמעשה- - -

אין הכוונה שימונה ממונה נוסף.

אלא שאותו ממונה ישמש גם- - -

הם בסך הכול כולם נשארים רשמי הוצאה לפועל, וללשכה הזאת יש סמכות להתעסק בענייני

המרכז.

כן, אבל גם יהיה לאותו ממונה, שממונה על רשמי ההוצאה לפועל, יהיה גם ממונה על הנושא הזה.

כי אנחנו כותבים במפורש, שבתקופת המינוי הם יכהנו הן בתפקיד רשם הוצאה לפועל והן בתפקיד- - -

בהחלט, אבל אותו ממונה גם יוכל להנחות אותם לגבי ענייני המרכז.

הם רשמי הוצאה לפועל שעוסקים בתיקי מרכז; הם לא משתנים. זה לא סוג חדש של מינוי. מספיק יש לי רשמים בכירים, רשמים זוטרים, רשמי הוצאה לפועל, ועוד מעט – רשמי בתי הדין לענייני משפחה.

בהחלט, אבל אני רוצה להבהיר, שמדובר באותו ממונה, ונכתוב פה שהוא משמש כממונה- - -

הממונה על התלונות יוכל לדון בתלונות שהתקבלו על החלטות מהעניין הזה.

נכון.


סעיף 73א, מדובר פה על חסינות של רשמים.

"(ד) בכל לשכת הוצאה לפועל, לרבות בלשכה שלא מונתה לטפל בבקשות המרכז לגביית קנסות, ניתן יהיה להגיש בקשות ומסמכים בתיקים שנפתחו לפי חוק זה".
אפשר יהיה גם לקבל מידע ומסמכים- - -

דיברנו רק על מידע ומסמכים.

לא, גם בקשת בקשות. זה עמדת לשכה. צריך יהיה לכתוב: "ניתן יהיה להגיש על-ידי חייב"; אני לא רוצה שהם יוכלו לפתוח תיקים כאלה. אתם תוכלו לפתוח בלשכה.

אנחנו פותחים לפי סמכות מקומית, באותה לשכה שהשר יסמיך.

אבל החייב יכול להגיש בכל מקום.

הוא יוכל להגיש וגם לקבל מידע.

כן. זה סעיף לטובת החייבים, לא לטובת הלשכה.

"(ה) בסעיף זה, "מחוז" – מחוז בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984".


אני עוברת לסעיף 7. זה סעיף שדיברנו עליו.

"מינוי כונס נכסים בידי הרשם לענייני המרכז. 7. (א) מנהל המרכז רשאי, אם ראה צורך או תועלת בדבר לשם גביית חוב, לפנות לרשם לענייני המרכז במחוז שבו נמצא מקום מגוריו או עסקו של החייב, בבקשה שימנה כונס נכסים לנכס מסוים של החייב, ובלבד שהחוב או החובות במצטבר של החייב עולים על 50,000 שקלים חדשים.
"(ב) מצא הרשם לענייני המרכז שאליו הפנה מנהל המרכז בקשה לפי סעיף קטן (א), כי החוב או החובות במצטבר של החייב עולם על 50,000 שקלים חדשים וכי יש צורך או תועלת במינוי כונס נכסים לשם גביית החוב, רשאי הוא למנות כונס נכסים לנכסו של החייב.
"(ג) על מינוי ופעולתו של כונס הנכסים יחולו הוראות פרק ה' לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967 וסעיפים 38 עד 42 בשינויים המחויבים".

מדובר בכל אותם סעיפים של הגנה על דירת מגורים, על דיור חלוף.

אני חושב ש-(ד) ו-(ה) צריכים לבוא לפני (ג), כי אני רוצה שקודם ישמע אותו, ואחר כך – מה יחול.

בסדר.

"(ד) בהליך לפי סעיף זה ייתן הרשם לענייני המרכז הזדמנות לצדדים לטעון את טענותיהם ולהגיש את ראיותיהם בכתב או בעל-פה, בצורה, במועד ובאופן שיקבעו לפי הוראות סעיף 7ד.
"(ה) טען החייב במהלך דיון או בטענותיו בכתב כי אין לו יכולת לשלם את החוב, ביקש פריסה או דחייה של תשלום החוב או פטור מתשלום תוספת פיגורים, רשאי הרשם לחקור במצבו הכלכלי של החייב, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל, חובותיו והוצאותיו כדי לברר את יכולתו של החייב לשלם את החוב. לצורך ביצוע סעיף זה, יהיו לרשם סמכויות כאמור בסעיף 6.
"(ו) נפרע החוב, יורה הרשם על ביטול מינוי כנוס הנכסים וכל ההליכים נגד החייב.

"(ז) שר המשפטים רשאי, בצו, לשנות את הסכום הקבוע בסעיף קטן (א), באישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת".

יש טעות דפוס ב-(ו): צריך לרשום "כונס" במקום "כנוס".

תודה.

"7א. הטלת הגבלות בידי הרשם לענייני המרכז. (א) מנהל המרכז רשאי לפנות לרשם לענייני המרכז במחוז שבו נמצא מקום מגוריו או מקום עסקו של החייב, בבקשה להטיל על החייב הגבלה כאמור בסעיף קטן (ג), אחת או יותר, לשם גביית החוב, בהתקיים התנאים המפורטים להלן, ובלבד שלא יגיש בקשה כאמור אם נוכח כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב:
"(1) הוא שוכנע, כי הטלת ההגבלה על החייב מוצדקת בנסיבות העניין, בהתחשב במידת הפגיעה בחייב, ומצא, בשים לב להלכים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על חייב, ככל הנדרש, כי אין אפשרות לנקוט הליכים אחרים לגביית החוב ושמידת פגיעתם בחייב פחותה.

"(2) החוב לא נפרע בתוך שנה מהיום שבו הומצאה לחייב דרישה נוספת לתשלום, לפי הוראות סעיף 5, ולעניין פיצוי כאמור בפסקה (6) להגדרה "חוב" שבסעיף 1 לחוק– בתוך 90 ימים מהיום האמור, ובלבד שהדרישה הנוספת הומצאה בהמצאה מלאה כהגדרתה בחוק ההוצאה לפועל".
זה תיקון שגם התקבל בעקבות הדיון הקודם, שהוחלט כאן לקצר את המועד, כשמדובר בפיצוי.

ככל שזכור לי, בישיבה הקודמת אדוני אמר בכל הנוגע לפיצוי לפי פסקה (6), שזה הפיצוי של נפגעי עבירה, שאין צורך לחכות – לא 90 יום ולא פחות מזה.

לא.

כתוב כאן: "ובלבד שהדרישה הנוספת הומצאה בהמצאה מלאה". מה יותר המצאה מלאה מיום גזר הדין, בו הנאשם יושב בבית המשפט, ובו נאמר לו מפורשות, שהוא חייב פיצוי? למה שזה לא יהיה 90 יום מיום גזר הדין? אנחנו מוכנים לקבל את ה-90 יום, אנחנו רק אומרים: מיום גזר הדין. מה הסיבה שלא תוטל מגבלה אחרי 90 יום, שבו החייב יידע, הומצא לו בפניו – לא בדואר, לא עם אישור מסירה.

מבחינתנו, הבקשה הזאת של מיום ההמצאה היא עמדה של משרד המשפטים, והמטרה שלה – החוק הזה בעצם רוצה לקבוע נוהל שבו מתחילים בהליכי גבייה רגילים, וכשהם לא נושאים פרי, אז עוברים להגבלות, ולכן ההמצאה המלאה היא ההמצאה של הליכי הגבייה, ובהמצאה הזאת נאמר לו – בתוך ההמצאה יהיה כתוב, שככל שהוא לא ישלם, יוטלו עליו ההגבלות, ולכן חשוב לנו שזה יהיה מיום ההמצאה.

למה היא לא צודקת? יום מתן גזר הדין זה היום שבו האיש צריך להוציא פנקס צ'קים, ולשים על השולחן מזומנים.

הרעיון של ה-90 יום הוא משך זמן שאנחנו רוצים לקבוע אותו כמינימום של הליכי גבייה רגילים, שבו הליכי הגבייה האלה נעשים בלי פנייה להגבלות המיוחדות.

אבל בניגוד לחובות אחרים, פה הנאשם, על-פי חוק, בית המשפט מחויב לתת לו את גזר הדין בפניו, לכן הליך הגבייה החל, בניגוד לחובות אחרים.

אבל הליך הגבייה עדיין לא החל. את צודקת ש- - -

מה זה מעניין אותי? מצדי, אחרי 90 יום – למה אני צריך לעשות לו המצאה? האיש היה בבית המשפט, הוא יודע שהוא חייב 30 אלף שקל. יש לו 90 יום לשלם את החוב, ובהם אתם פועלים כרגיל. אחרי 90 יום אתם הולכים לרשם, מטילים את ההגבלות. למה אני צריך לעשות עוד המצאה מלאה? בסעיף 7א אנחנו מדברים על הטלת הגבלות בידי רשם לענייני מרכז, ואז אני אומר, שאם בתוך 90 מיום שזה נהיה חוב, לגבי פיצוי, הוא לא שילם, אני יכול להתחיל להטיל הגבלות. לגבי חייב רגיל, לא אכפת לי.

7א(א)(1) קובע, ש"בשים לב להליכים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, כי אין אפשרות לנקוט הליכים אחרים לגביית החוב". דיברנו עם אריאל לנג כשהיינו בישיבה, ותקופת הזמן המינימלית שבה אפשר לקבוע שלא ניתן לנקוט הליכים אחרים לשם גביית החוב, היא שלושה חודשים, ולכן אנחנו רצינו לקבוע את אותם 90 יום כתקופה שקבועה בחוק, שרק מהמועד שלה אנחנו אומרים: נקטתי כבר את כל ההליכים האחרים. ממתי מתחילים לנקוט – מההמצאה רגילה, מהרגע שבו מתחילים לנקוט הליכים. המצאה מלאה זה השלב הראשון של הליכי הגבייה.

לא. אם זו הכוונה שלכם, אני מוכן להכניס פה סעיף, שמשניתן גזר דין שהוטל בו חיוב על פיצוי בנוכחותו של הנאשם, זה המצאה מלאה. אין חוכמות. האיש יודע. המצאה מלאה זה רק כדי לוודא, שאני יודע שאני חייב את הכסף,ואומרים לי: תשלם. האיש היה בבית המשפט, כשניתן גזר הדין. למה אני צריך שוב לעשות לו המצאה? הרי איך אמרתם לי בחדר – כל ממשק כזה עולה המון כסף – בוא נחסוך כסף. כל המצאה כזו עולה המון כסף.

אנחנו לא מתנגדים להצעה של המועצה לשלום הילד.

אז נתקן את זה.

הסיכום הוא שזה 90 ימים מיום מתן גזר הדין, אבל אני מבהירה, שמפסקה (1) עולה, שהמרכז לגביית קנסות ממילא אמור למצות את ההליכים שהוא יכול מבחינת עיקולים והכול, לפני שהוא פונה להטלת הגבלות.

רק שיובהר, שלא תמיד התיקים מועברים אלינו מייד עם גזר הדין; יש משך זמן עד שהם מועברים. מהרגע שהם יגיעו אלינו.

הנהלת בתי המשפט צריכה להיות – אבל היא גם כפופה למשרד המשפטים, אז משרד המשפטים ידאג לטפל בזה.

הם מוציאים שובר לחייב, הוא יכול לשלם בגזברות שלהם תוך פרק זמן מסוים. רק אם לאחר אותו פרק זמן הם רואים שהוא לא שילם, אז הם מודיעים לנו על קיום אותו חוב, וכמובן, כמו שדיברנו, אם השופט לא פורס- - -

משרד המשפטים יטפל בזה.

"(3) החייב לא הגיש בקשה לפי סעיפים 5ב, 5ג, 7ג או שבקשתו כאמור נדחתה, או שהחייב אינו עומד, בלא הצדק סביר, בתשלומים שנקבעו לו לפי הסעיפים האמורים.
"(4) החוב או החובות במצטבר של החייב, העומדים בתנאים הקבועים בפסקאות (2) ו-(3), עולים על 5,000 שקלים חדשים, ולעניין פיצוי כאמור בפסקה (6) להגדרה "חוב" שבסעיף 1 לחוק– 2,000 שקלים חדשים".
לגבי פיצוי לנפגעי עבירה, הוחלט על-ידי היושב-ראש בפעם הקודמת סכום נמוך יותר.

"(ב) שר המשפטים רשאי, בצו, לשנות את התקופות והסכומים הקבועים בסעיף קטן (א)(2)ו-(4), באישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת".

"(ג) שוכנע הרשם לענייני המרכז שאליו הפנה מנהל המרכז בקשה לפי סעיף קטן (א), לאחר שניתנה לחייב אפשרות לטעון טענותיו בפניו, כי מתקיימים לגבי החייב התנאים האמורים באותו סעיף קטן וכי הטלת ההגבלה על החייב מוצדקת בנסיבות העניין, בהתחשב במידת הפגיעה בחייב, בשים לב להליכים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, ומצא כי אין אפשרות לנקוט הליכים אחרים לגביית החוב שמידת פגיעתם בחייב פחותה, רשאי הוא להטיל על החייב הגבלה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לבקשת מנהל המרכז, והכל לתקופה ובתנאים שיקבע, ובלבד שלא יטיל הגבלה כאמור אם נוכח כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב.
"(1) הגבלת החייב מלקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, מלהחזיק דרכון או תעודת מעבר כאמור או מלהאריך את תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם לענייני המרכז שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו; (2) עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם לענייני המרכז שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו; (3) הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981; (4)(א) הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב, כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986; לעניין זה, דין הגבלה כדין סיום חוזה כרטיס החיוב בהודעת החייב; הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה.
"(ב) לא יראו הגבלה כאמור בפסקת משנה (א) כסיום חוזה בהודעת החייב, לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב, כגון חיוב החייב בתשלום עבור מתנות מותנות שימוש שקיבל מהמנפיק; (5) הגבלת החייב מלייסד תאגיד או מלהיות בעל עניין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, ואם השתתף החייב בייסוד תאגיד או היה בעל עניין בתאגיד - מתן הוראות לעניין הפסקת כהונתו או חברותו בתאגיד; אין בהוראות לפי פסקה זו או בהפרתן כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או פעולה משפטית של תאגיד שבו היה החייב מייסד או בעל עניין כאמור; לעניין זה, "בעל עניין" – כמשמעותו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח – 1968, ולגבי תאגיד שאין לו הון מניות – מי שהוא חבר בתאגיד או חבר הוועד או המנהלה של אותו תאגיד; (6) הגבלת החייב מלקבל, מלהחזיק או מלחדש רישיון נהיגה; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם לענייני המרכז כי הטלתה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו של החייב וביכולתו לשלם את החוב או שרישיון הנהיגה חיוני לחייב, עקב נכותו או עקב נכות בן משפחה התלוי בו; לעניין זה יראו את מי שהוטלה עליו הגבלה מלהחזיק רישיון נהיגה כמי שרישיון הנהיגה שלו פקע מחמת אי-תשלום אגרה.
"(ד)(1) לא תוטל הגבלה אלא לאחר שהוזמן החייב לדיון בעניין וניתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם ולהגיש את ראיותיהם בפני הרשם; הודעה בדבר מועד הדיון בבקשה להטלת הגבלה תישלח לחייב בדואר רשום".
זה סעיף שהוספנו בעקבות הדיון הקודם.

"(2) הגבלה שהוטלה לפי סעיף קטן (ג) לא תיכנס לתוקף אלא לאחר שהרשם לענייני המרכז שלח לחייב התראה בדואר, וחלפו 30 ימים מיום המצאת ההתראה".

אם יש הדיון, למה צריך את ההתראה?

זו גם שאלה שאני רציתי לשאול, האם בכל זאת צריך את ההתראה, לפחות לגבי אותם מקרים, שמישהו לא התייצב.

אנחנו בדיון כותבים לו, שאם הוא לא התייצב לדיון – אין צורך בהתראה; המנגנון של ההתראה היה מנגנון לפני שהוועדה ביקשה את הדיון, לכן הוא מתייתר עכשיו. שולחים הודעה בדואר רשום. גם דיברנו על זה, שזה יחליף את מנגנון ההתראה, בדיון הקודם.

טוב.

פה המנגנון זה רק דיון, או אם מישהו מגיש בקשה- - -

אני חושבת שאת (3) צריך להשאיר; צריך לשנות קצת אולי את הנוסח.

בהזמנה לדיון נרשום, שאם הוא לא יתייצב לדיון, הרשם יוכל להטיל את ההגבלה.

זה ברור, זה מחליף את נושא ההתראה, אבל מה שיעל אומרת, שכן רלוונטי, שאם מישהו מגיש בקשה לפריסה או לדחייה או לכאלה דברים- - -

בהזמנה לדיון אנחנו נרשום את כל הדברים האלה.

אז במקום "בהתראה יצוין", אפשר לכתוב "בהזמנה לדיון יצוין כי הרשם... או שהחייב יגיש לרשם בקשה לפריסה או לדחייה".

אז את סעיף (2) מורידים, ואקריא את (3): " בהזמנה לדיון יצוין כי הוגשה בקשה להטיל על החייב הגבלה, אלא אם כן ייפרע החוב, או שהחייב יגיש לרשם בקשה לפריסה או לדחייה של החוב או לפטור מתשלום תוספת פיגורים, לפי סעיף 7ג וישכנע את הרשם כי הוא אינו בעל יכולת לשלם את החוב, או כי יש נסיבות אחרות לפריסה, לדחייה או לפטור או לביטול או שינוי ההגבלה, בהתאם להוראות הסעיף האמור, או שתינתן החלטה אחרת בידי הרשם".

אצטרך לעשות כמה שינויים, בהתאם לזה שמדובר לא בהתראה אלא בהזמנה לדיון.

בסעיף (3) כתוב: "בהתראה יצוין כי הרשם הטיל את ההגבלה".

אנחנו משנים את זה, שהוגשה בקשה להטלה.

"(ו) טען החייב במהלך דיון או בטענותיו בכתב כי אין לו יכולת לשלם את החוב, ביקש פריסה או דחייה של תשלום החוב, פטור מתשלום תוספת פיגורים, ביטול הגבלה או שינויה, רשאי הרשם לחקור במצבו הכלכלי של החייב, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל, חובותיו והוצאותיו כדי לברר את יכולתו של החייב לשלם את החוב. לצורך ביצוע סעיף זה, יהיו לרשם סמכויות כאמור בסעיף 6".

כאן הוספנו תיקון שעשינו גם בחוק ההוצאה לפועל לגבי כרטיסי חיוב.

את זה כבר העברנו.

העברנו את זה בחוק ההוצאה לפועל. אנחנו חייבים להכניס את זה גם פה, אחרת זה לא ברור. מדובר פה בעצם בתיקון שנעשה גם בחוק ההוצאה לפועל לגבי כרטיסי חיוב, כאשר הביטוח הלאומי – יש פילוט, מנפיק כרטיסי חיוב ובהם גמלה, ורצינו שתהיה אפשרות להנפיק את אותם כרטיסי חיוב גם לאנשים שהוטלה עליהם הגבלה מלקבל כרטיס חיוב, ואנו רוצים לעשות תיקון, כמו שנעשה בחוק ההוצאה לפועל. אני הצעתי שנעשה תיקון לחוק הביטוח הלאומי, תיקון עקיף, לעניין הנושא שדברנו עליו בפעם הקודמת, עניין העיקולים. אני מבינה שאין הסכמה כרגע לתקן את חוק הביטוח הלאומי?

עדיין לא דיברנו עם הרפרנט – לא תפסתי אותו.

כי מבחינה מהותית, זה משהו שנעשה כבר ממילא.

זה נמצא בסעיף (ב).

אבל חשבנו שיותר נכון לתקן כך, ולהוריד את סעיף קטן (ב).

תשאירי את זה ככה. עד שהם ידברו עם הרפרנטים, קודם כל בואי נעזור למסכנים האלה, ומשרד המשפטים בינתיים יחשוב, עד שהוא יעשה את זה.

אקריא את הסעיף: "סייג להגבלה על כרטיס חיוב. (א) הגבלה לפי סעיף 7א לא תחול על כרטיס חיוב כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו – 1986, שהערך הכספי שנטען בו הוא רק של גמלה או תשלום אחר מהמפורטים להלן, שלפי כל דין אינם ניתנים לעיקול כלל או שאינם ניתנים לעיקול למעט לשם תשלום חוב מזונות, או שקיימת לפי דין מניעה או הגבלה על עיקולם: (1) גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי; (2) גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי מוסד אחר ממוסדות המדינה, שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
"(ב) חלה על גמלה או על תשלום אחר כאמור בסעיף קטן (א) מניעה לגבי עיקול לפרק זמן מסוים לפי כל דין, יחולו ההוראות לעניין המניעה גם על תשלום של הגמלה או התשלום האחר באמצעות כרטיס חיוב כאמור, בשינויים המחויבים.

"ביטול הגבלות. 7ג. (א) נפרע החוב תבוטל ההגבלה שהוטלה על החייב לפי הוראות סעיף 7א לחוק.
"(ב) נוכח הרשם כי החייב אינו בעל יכולת לשלום את החוב, יורה על ביטול הגבלה שהוטלה על החייב לפי הוראות סעיף 7א.
"(ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א) יורה הרשם לענייני המרכז על ביטול הגבלה שהטיל לפי הוראות סעיף 7א, אם נוכח כי החייב עומד בתשלומים שנקבעו לו כדין; בוטלה הגבלה כאמור בסעיף קטן זה, רשאי הרשם לענייני המרכז להטילה מחדש, מיוזמתו או לבקשת מנהל המרכז, אם נוכח כי החייב הפסיק לעמוד בתשלומים כאמור; הגבלה שהוטלה מחדש לפי סעיף קטן זה תיכנס לתוקף בלא צורך במשלוח התראה לפי סעיף 7א(ד), אם טרם חלפה שנה מיום ביטולה. הודעה בדבר הטלת ההגבלה תשלח לחייב בדואר. חלפה שנה מיום ביטול ההגבלה, תישלח לחייב התראה בדואר".

ללא צורך במשלוח הזמנה לדיון; המילה "התראה" כבר איננה.

טוב.

אדוני, יש פה בעיה בסעיף, כי יש פה חשש, שמהרגע שמטילים את ההגבלה עד שהוא מקבל בדואר את ההתראה, הוא נוסע בלי רשיון, למשל, בלי לדעת מזה בכלל.

לכן הוספנו את העניין הזה, שתישלח לו הודעה בעניין הזה; זה לא התראה.

אבל ייקח זמן עד שההודעה תגיע אליו, ובזמן הזה בעצם, למשל, הוא נוסע בלי רשיון, בלי לדעת מזה.

האיש הוזמן לדיון, נכון?

באיזשהו שלב הוא הפסיק לעמוד בתשלומים, ואני לא טוענת כאן נגד החידוש של ההגבלה, אבל נגד זה שצריך להודיע לו לפני- - -

לכן תיחמנו את זה בשנה. הרי בחוק ההוצאה לפועל זה לא מתוחם בזמן בכלל.

אבל אולי צריך 15 יום, למשל, מאז שנשלחה לו ההודעה, כי באמת יכול להיות מצב שהוא לא יודע. 15 יום מיום שנשלחה לו ההודעה.

לעניין סעיף קטן (ב), "נוכח הרשם כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב, יורה על ביטול ההגבלה שהוטלה". מה בנוגע לחוב לפי פסקה (6) להגדרת "חוב"?

למה לא?

למה כן?

כי אין לו אפשרות לשלם. מה את רוצה שאעשה – שאתלה אותו?

אז אין משמעות לשנה וללא שנה. הרי בהתחלה היה ללא הגבלת זמן, ואז עשינו הבחנה מסוימת, אמרנו שבתוך פרק זמן של שנה החייב זוכר שהוא חייב לעמוד בתשלומים, ואחרי שנה היכולת שלו לזכור שהוא בהסדר- - -

הוא הפסיק לשלם תוך ארבעה חודשים, והרשם חידש לו. אני ממשיך לנהוג. זה לא משנה, אם זה תוך שנה או לא תוך שנה.

אנחנו שולחים לו את ההחלטה.

אנחנו צריכים לוודא שהוא קיבל את זה.

השאלה, אם אחרי שנה, מה שדובר עליו לפני כן, היה שאחרי שנה כן תישלח לו התראה, וזה לא ייכנס לתוקף- - -

לא צריך דיון נוסף.

למה לא? אולי קרה משהו, השתנה מצבו - הוא כבר לא יכול לעמוד בתשלום.

שיגיש בקשה.

עברה שנה, אנחנו קוראים לו, אומרים לו: נדון בזה מחדש.

השאלה, אם אנחנו מזמינים אותו לדיון, או כשמדובר על הגבלה שחודשה, האם אנחנו מסתפקים הפעם כן בהתראה, ולאפשר לו מספיק זמן להגיש בקשה, שאנחנו רוצים לקבוע דיון.

יכול להיות שהשתנו הנסיבות, הוא אמור לבוא, ולבקש בקשה אחרת.

עם התראה או הזמנה לדיון?

זו תהיה התראה, ובהתראה יצוין, שהוא רשאי להגיש בקשה, ואם הוא יגיש בקשה, יהיה צריך לדון בבקשה שלו.

לאחר שנה זו תהיה התראה, ומתחת לשנה זו תהיה הודעה על חידוש ההגבלה, והיא תיכנס לתוקף 15 ימים לאחר משלוח ההודעה בעניין.


"(ד) הרשם לענייני המרכז רשאי לבטל הגבלה שהטיל לפי הוראות סעיף 7א, מיוזמתו או לבקשת הצדדים, וראשי הוא להתנות את הביטול בתנאים שיקבע, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין.

"(ה) בוטלה הגבלה שהוטלה על חייב, לפי הוראות סעיף זה, ימציא מנהל המרכז, מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטולה, הודעה על כך לגורמים הנוגעים בדבר, לפי העניין, וכן ישלח הודעה על כך לחייב ולמרכז".
אנחנו שינינו את זה – הרי בהצעת החוק הממשלתית היה, שמי שימציא זה הרשם, ובעקבות הדיון הקודם שיניתי את זה למנהל המרכז, ואז נכון להוריד את זה בסוף: "וכן ישלח הודעה על כך לחייב", כי המרכז כבר בעצם מיודע על כך.

"בהודעה לחייב יצוין כי אם החייב יפסיק לעמוד בתשלומים כאמור, רשאי הרשם להטיל את ההגבלה מחדש ללא צורך במתן התראה בהתאם לאמור בסעיף קטן (ג).
"סמכות הרשם לענייני המרכז לפרוס חוב, לדחות את המועד לתשלומו או לפטור מתשלום תוספת פיגורים. 7ד. (א) הוגשה לרשם לענייני המרכז, בקשה כאמור בסעיפים 7 או 7א וטרם התקבלה החלטתו בבקשה, או החליט הרשם בבקשה כאמור למנות כונס נכסים או להטיל הגבלות והמינוי או ההגבלות עומדים בתוקפם, רשאי הוא, לבקשת החייב, לפרוס את החוב, לדחות את מועד תשלומו, או ליתן פטור מתוספת פיגורים, בהתאם להוראות סעיפים 5ב או 5ג, בשינויים המחויבים; הגיש החייב לרשם לענייני המרכז בקשה כאמור ונוכח הרשם כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב, יורה על פריסת החוב, על דחיית מועד תשלומו או על מתן פטור מתוספת פיגורים, לפי העניין.
"(ב) הוגשה לרשם לענייני המרכז בקשת החייב לפריסת החוב, דחיית תשלומו או לפטור מתשלום תוספת פיגורים כאמור בסעיף זה, רשאי הוא מיזמתו או לבקשת נציג המרכז או החייב, לחקור במצבו הכלכלי של החייב, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל, חובותיו והוצאותיו כדי לברר את יכולתו של החייב לשלם את החוב. לצורך ביצוע סעיף זה, יהיו לרשם סמכויות כאמור בסעיף 6 לחוק. בדיקת יכולתו של החייב תהיה בפומבי או בדלתיים סגורות כפי שיורה הרשם.
"סדרי דין לפני הרשם לענייני המרכז. 7ה. שר המשפטים יקבע את סדרי הדין לפני הרשם לענייני המרכז; לא הותקנו תקנות לפי סעיף זה, בעניין מסוים, יפעל הרשם לענייני המרכז באותו עניין בדרך הנראית לו הצודקת והמועילה ביותר.

"ערעור על החלטת הרשם לענייני המרכז. 7ו. (א). החלטות הרשם לענייני מרכז ניתנות לערעור לפני בית משפט השלום, ברשות רשם המרכז או שופט בית משפט שלום; אולם ערעור על החלטות שניתנו לפי סעיפים 7 באשר לכינוס נכסים של דירת מגורים, 7א(ג)(1) ו-(2) ולפי סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל תהיינה בזכות.
"(ב) הוגש ערעור לפי סעיף זה או בקשת רשות ערעור, אין בכך כדי לעכב הליך לפי חוק זה, ואולם רשאי הרשם לענייני המרכז או בית המשפט שהוגש לפניו הערעור או בקשת רשות ערעור להורות על עיכוב ההליך, ורשאי הוא להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו.

"תחילתו של חוק זה ארבעה חודשים מיום פרסומו".

למה?

זה מה שהם ביקשו.

ההיערכות שלנו להקים את כל מערך המחשוב.

אין בעיה. מה התאריך היום?

החוק יעבור שנייה ושלישית רק בנובמבר.

דיברנו על זה – כל המנגנון השתנה.

לעניין זכות ערעור, אנחנו רוצים לשאול, למה לעניין כל ההגבלות לא לעשות את זה ערעור בזכות? הגם שזה לא קיים בהוצאה לפועל, ואנחנו לא יודעים, אנחנו חושבים שגם שם, כמו שדיברנו רבות, ההגבלה על רשיון נהיגה היא חמורה וקשה, גם הגבלה על צ'קים וכו', והיינו רוצים שזה יהיה בזכות- - -

עשינו הקבלה.

צריך לגבות חובות. חובות זה דבר שצריך לשלם אותו.

אנחנו מדברים על ערעורים, שיכול להיות שהם מוצדקים- - -

אז יגישו בקשת רשות, ואז יקבלו את הרשות, אם הם מוצדקים; אם הם לא מוצדקים, חבל על הזמן. לתת פה ערעור בזכות – המשמעות היא שהערעורים האלה אף פעם לא יישמעו, כי זה בסך הכול יטיל עוד עומס על בתי המשפט, אז בכל דבר כזה גם יגישו בקשה לעיכוב ביצוע בינתיים- - -

גם ככה יש פה סמכות לרשם לעכב הליכים.

יש סמכות, אבל זה שונה – כאשר אתה מגיש את הערעור בזכות, יש לך זמן, ואז אתה מגיש את הבקשה לעיכוב, ובתי המשפט כורעים תחת הנטל – לא רק שלא גובים את החובות, גם אחר כך הורסים את מערכת המשפט.

ולעניין החקירה, החייב פה יוזמן לחקירת יכולת בפני הרשם?

אין פה מנגנון של חקירת יכולת, לכן הכנסנו את מנגנון- - -

איך תתנהל הבדיקה הזאת? הוא יוזמן לדיון, ויידרש להמציא מסמכים, ותהיה בדיקה?

הוא צריך להגיש מסמכים. אין חובת חקירת יכולת. מזמינים את החייב לדיון, שם אפשר לברר את היכולת שלו.

יש ב-7(ה): שר המשפטים יצטרך להתקין תקנות.

ואם החייב מגיש בקשה לפריסה, גם מבררים את היכולת שלו.

אני רק שואלת, באיזה מנגנון- - -

זה לא בהזמנה לחקירת יכולת אלא בהזמנה לדיון לפני ההגבלות, ואם מגיש כל מיני בקשות, מזמינים או מבררים על סמך המסמכים שלו.

זה בעקבות בקשה שלו.

אין כל המנגנון שעוטף את חקירת היכולת בחוק המרכז.

"על הליכי כינוס נכסים לפי סעיף 7 לחוק העיקרי, כנוסחו ערב יום התחילה, שהיו תלויים ועומדים ערב היום האמור, ימשיכו לחול הוראות החוק העיקרי, כנוסחו ערב יום התחילה".

תיקון אחרון הוא רק לגבי הכותרת של סעיף 8 לחוק המרכז לגביית קנסות: "עיכוב יציאה מן הארץ" – מוצע להוסיף שם: "לשם מניעת סיכול הגבייה".

טוב. יש הערות?

מתי נצביע – בחודש הבא?

להצביע אתה יכול עכשיו.

מה אומר משרד המשפטים – אפשר להצביע?

נשמח להצביע.

אז אני דוחה את ההצבעה...

הצבעה

בעד – פה אחד

אושר.

אושר פה אחד.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.