PAGE
48
ועדת הכספים

10.8.2011


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, י' באב התשע"א (10 באוגוסט 2011), שעה 10:00+14:00

הצעת חוק ממשל תאגידי למנהלי קרנות ולמנהלי תיקים (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011

הצעתם של חברי הכנסת אמנון כהן, פניה קירשנבאום, ציון פיניאן, יצחק וקנין, אלכס מילר ומשה גפני

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

ציון פיניאן – מ"מ היו"ר

יעקב אדרי

עינת וילף

שי חרמש

אמנון כהן

ראלב מג'אדלה

דודו לביא, מנהל מחלקת השקעות, רשות לניירות ערך

איגור איבנצקי, מנהל היחידה לביקורת, רשות לניירות ערך

עו"ד דורית גילת, היועצת המשפטית, מחלקת השקעות, רשות לניירות ערך

עו"ד גיא דביר, ראש תחום חקיקה ראשי, רשות לניירות ערך

עו"ד שלומית ארליך, משרד המשפטים

עו"ד דנה נויפלד, משרד המשפטים

עו"ד עודד אופק, איגוד קרנות להשקעות משותפות בנאמנות

עו"ד סיון עומר, איגוד הנאמנים בשוק ההון

חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים

שגית אפיק

שלומית ארליך

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק ממשל תאגידי למנהלי קרנות ולמנהלי תיקים (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011

אמנון כהן, פניה קירשנבאום, ציון פיניאן, יצחק וקנין, אלכס מילר ומשה גפני

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעת חוק ממשל תאגידי למנהלי קרנות ולמנהלי תיקים (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011, הצעתם של חברי הכנסת אמנון כהן, פניה קירשנבאום, ציון פיניאן, יצחק וקנין, אלכס מילר ומשה גפני.

אנחנו בעמוד 7 באמצע, פסקה (12). בישיבה הקודמת הגענו עד פסקה (11).

אנחנו ממשיכים בהקראה.

(12)
בסעיף 30(ב), במקום "דירקטורים מקרב הציבור" יבוא "דירקטורים חיצוניים"


(13)
בסעיף 47, סעיף קטן (ב) – בטל.


אתם רוצים אולי להסביר?

כן. זה חלק ממהלך של ביטול כמה דרישות בחוק לכינוס אסיפה כללית, לאישור מהלכים על ידי כינוס אסיפה כללית. בקרנות נאמנות, בעלי היחידות לא נוטים לבוא לאסיפה כללית וזה מכשיר עקר. אנחנו מעדיפים שהנאמן ייקח את האחריות על מהלך שדורש אישור וזה אחד המהלכים מהסוג הזה.

את עושים את זה בכמה מקומות. כאן אולי זה באמת פחות נורא, אבל יש מקומות שאני לא בטוחה שזה נכון.

תסבירו למישהו שלא מבין מה ההבדל בין דירקטורים מקרב הציבור לבין דירקטורים חיצוניים.

היום, לפי חוק החברות, אין מונח יותר של דירקטורים מקרב הציבור אלא יש דירקטורים חיצוניים שהחברה ממנה. פעם, בעבר, היה מאגר של דירקטורים חיצוניים.

דח"צים?

היום זה דח"צים. פעם זה היה דירקטורים מקרב הציבור והיה מאגר וועדה ציבורית הייתה מאשרת דירקטורים. היום זה לא קיים.

אם כן, זאת טרמינולוגיה.

כן. ממש טרמינולוגיה.

יש להם עכשיו מאגר.

את זה שאלת לגבי הפסקה הקודמת אבל בפסקה הזאת השאלה היא לגבי האסיפה הכללית.

אני מניחה שמה שהכי נראה בעל משמעות זה מיזוג קרנות, מבין המהלכים.

אולי גם קרן פתוחה, קרן סגורה.

אני אסביר. גם במיזוג קרנות גם בקרן פתוחה שהופכת לקרן סגורה, זה מהלך בהחלט מאוד מאוד דרמטי. אגב, אנחנו מתכוונים מאוד מאוד לצמצם אותו, לא כרגע אבל אנחנו שקלנו כמעט לבטל את האפשרות לעשות את זה ואנחנו בדרך לצמצם את זה מאוד. בכל מקרה, דבר כזה דורש תיקון הסכם הקרן והנאמן, כיוון שהוא צד להסכם הקרן, בעצם זה דורש את אישור הנאמן.


בעלי יחידות לא באים לאסיפות הכלליות ודווקא אם אנחנו נשאיר את זה לאסיפה הכללית, יכול להיות מקרה שמנהל הקרן יגייס בעל יחידות אחד שהוא מכיר או משהו כזה ויעביר את ההחלטה באמצעות בעל יחידות אחד. זה פשוט מנגנון שלא מתאים לקרנות נאמנות. הוא לא עושה טוב לבעלי היחידות.

זאת אומרת, בעצם בכולם, גם לעניין המיזוג, גם לעניין הקרן הפתוחה וקרן סגורה.

נכון.

זה נכון לבטל.

נכון. אני אומרת לך לעניין הפיכת קרן פתוחה לקרן סגורה, אנחנו במהלך לצמצום האפשרות הזאת באופן משמעותי אבל לא כרגע בתיקון הזה אלא בתיקון הבא לחוק השקעות משותפות בנאמנות, תיקון של תעודות סל.

ואז מה תעשו?

אנחנו נצמצם את זה לנסיבות מאוד מאוד מצומצמות שזה בכלל יהיה אפשרי. רק קרן פתוחה שהופכת לקרן סל שזה מכשיר חדש שיתאפשר לפי תיקון 16, שאת קרן מחכה שנסחרת בבורסה.

אפשר להמשיך.

אנחנו ממשיכים.


בפסקה (14) נכנס תיקון שמתאים את עצמו לנוסח שקיים בסעיף 18 לחוק.

(14)
בסעיף 74, בסופו יבוא "ומנהל קרן לא יפלה בין בעלי היחידות בקרן אחת שבניהולו לבין בעלי היחידות בקרן אחרת שבניהולו".

זה תיקון שאין בו מהות אלא תיקון לשוני שמתאים את הנוסח לנוסח דומה שכבר היה ולבקשת מנהלי הקרנות.

המעבר למינוח של אפליה במקום יעדיף את טובת. זה מינוח שכבר יש לכם אותו.

כן. אנחנו חשבנו שדווקא המינוח הקודם יותר ענה על החששות של מנהלי הקרנות, אבל כיוון שיש מינוח כזה בחוק והם ביקשו, נשתמש בו.

אם אפשר, הערה. עודד אופק, איגוד מנהלי הקרנות. הסיבה שאנחנו עברנו לנוסח יפלה או שביקשנו אותו והרשות נענתה לנוסח יפלה, היא בכלל שזה מופיע כבר בסעיף 18 ויש התייחסות לזה מאז ימים ימימה לגבי מה הכוונה באפליה. צריך להבין שכאשר אנחנו אומרים שלא יעדיף את טובת בעלי היחידות בקרן אחת על פני קרן אחרת, זה עשוי להשתמע שמנהל קרן לא סוברני לקבוע לדוגמה את דמי הניהול בין קרן אחת לבין קרן אחרת או לקבוע הוספה שונה בין קרן לקרן. הכוונה כאן היא באמת ללכת לא לאותם דברים שהם הניהול השוטף של הקרן כמו דמי הניהול, הוספה או דברים אחרים שמנהל הקרן עושה בפעילות השוטפת והוא סוברני לחלוטין לצורך העניין ליצור מנגנונים שונים בין קרנות שונות. הנוסח האומר אפליה כבר קיים, ידוע ומוכר לציבור. לכן יהיה נכון יותר להשתמש בו.

בסדר.

(15)
בסעיף 77, בכל מקום, המלים "התשנ"ט-1999" – יימחקו, ובסעיף קטן (ב1), במקום "הדירקטורים מקרב הציבור" יבוא "הדירקטורים החיצוניים".




גם כאן זה תיקון שהוא תיקון לשוני.


(16)
בסעיף 78 -



(א)
בסעיף קטן (א) -

(1)
ברישה, במקום "על קיום הוראות לפי חוק זה, על הוראות הסכם הקרן ועל ההתחייבויות" יבוא "על קיום הוראות לפי חוק זה, על קיום הוראות הסכם הקרן ועל קיום ההתחייבויות" ובמקום "בסעיף 75" יבוא "בסעיפים 74 ו-75".

(2)
בפסקה (2), במקום "מערכת בקרה פנימית המבטיחה" יבוא "מערך בקרה פנימית המבטיח".


אתם יכולים להסביר.

מה משנה המעבר מנקבה לזכר? זה עושה את זה יותר חזק?

31. הם הסבירו בדיון הקודם.

את יודעת שאין חובת נוכחות לחברי כנסת בישיבות. מה ההבדל בין זכר לנקבה בקטע הזה בפיננסים?

המערכת והמערך? זה לא עניין של זכר ונקבה אלא שחשבנו שמערכת זה משהו שמתפרש יותר כאיזו מערכת ממוחשבת ואנחנו התכוונו למשהו הרבה יותר כולל. גם המערכות הממוחשבות, אבל גם כל כוח האדם שיהיה מקצועי.

זאת לא בעיה של מגדר.

לא בעיה של מגדר.

ביחס לסעיף קטן (א)(1).

החלק הראשון הוא בעצם לשוני, כי באמת הפיקוח הוא לא על ההוראות. החלק השני מוסיף את הוראות סעיף 75 שמטילות חובת זהירות, אמונה, חובה לפעול באמונה, בזהירות ובשקידה. סעיף 74 מדבר על חובות האמון, על החובות לשקול רק שיקולים ענייניים ולא שיקולים זרים. אנחנו חושבים שזה במסגרת שהנאמן צריך לבחון.

(ב)
בסעיף קטן (ה) -




(1)
במקום פסקה (1) יבוא:

"(1)
הנאמן יגיש לרשות או לבורסה, עד שלושה חודשים מתום כל רבעון, דוח שבו -


כאן במקור היה "סמוך לאחר", בנוסח שעבר בקריאה הראשונה וביקשו לתקן את זה ל"עד שלושה חודשים". זה בהתאם להערה שקיבלתם.

כן. זה גם בהתאם להוראה שקיבלנו כי בפועל כך זה היה נהוג ואף פעם לא נתנו את זה לפני שלושה חודשים וזה מקובל עלינו. שלושה חודשים זה זמן סביר בעינינו.

זה נוהל של דיווח רגיל של חברה ציבורית, תשעים ימים.

זה לא הדוח הזה. זה דיווח ייעודי של נאמן על כך שהוא בדק את כל המערכות של מנהל הקרן. הוא לא יכול להיות בלוחות זמנים של דיווח מיידי. הוא לוקח את שלושת החודשים לבדוק וזה מקובל עלינו, אבל רצינו שזה לא יעבור את שלושת החודשים ושלא ניתפס במקומות אחרים שחושבים שבסמוך זה שלושה חודשים. משני הטעמים האלה, תיקנו את הנוסח.

היום אני רואה שזה אחת לשלושה חודשים ועכשיו זה יהיה עד שלושה חודשים לאחר כל רבעון.

כן.

היום זה אחת לשלושה חודשים.

בהקשר הזה, שלושה חודשים זה סביר בעינינו.

זאת אומרת, ארבעה דיווחים בשנה.

כן.

(א)
יודיע האם די במערכת האמצעים לפי סעיף קטן (א)(3) כדי להבטיח את האמור בו.

(ב)
יודיע כי בבדיקות שערך אצל מנהל הקרן ברבעון שחלף לא מצא – במקור כאן הייתה חריגה, אבל כתוצאה מהערה שתכף יתייחסו אליה, הפכנו את הנוסח להפרה - הפרה של הוראות חוק זה, הוראות הסכם הקרן ושל ההתחייבויות על פי התשקיף או ליקויים בניהול הקרנות, או יודיע כי מצא הפרות או ליקויים, וכי הם תוקנו. נתן הנאמן הוראות למנהל הקרן לתיקון הפרות או ליקויים שמצא והם טרם תוקנו - יפרט בדוח את ההוראות שנתן.

(ג)
יפרט את הנושאים המרכזיים שנבדקו על ידו אצל מנהל הקרן ברבעון שחלף.

לעניין זה "רבעון" – תקופה של שלושה חודשים שתחילתה ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי וב-1 באוקטובר של כל שנה".

בגדול הסעיף הזה בא להבנות קצת את הדוח הרבעוני של הנאמן. היו שנים שהוא היה אחיד וכולם הגישו דוח אחיד שנמצא כי מערכת האמצעים העומדת לרשות מנהל הקרן מספיקה. אנחנו רצינו להכניס תוכן ומסוימות בדוחות של הנאמן. הרבה עבודה כבר נעשתה בפרקטיקה. הדוחות השתפרו עם השנים אבל בכל זאת אנחנו רוצים שיהיה בהם פירוט הרבה יותר גדול של מה הנאמן בדק, את העובדה שתוקנו ליקויים שהוא מצא ואם יש ליקויים שהוא מצא והם לא תוקנו, שאלה, ורק אלה, יפורטו בדוח הזה שהוא דוח פומבי.


עברנו מחריגה להפרה לאור בקשת מנהלי הקרנות. בחוק יש הבחנה בין חריגות, שאם הן מתוקנות בתוך יומיים, הן לא נחשבות להפרות אלא אם כן הן קורות יותר מחמש פעמים בשנה. רצינו שזה לא יתפוס חריגות כאלה מצד אחד ומצד שני הוספנו כאן גם ליקויים. ליקוי, אנחנו תופסים אותו כמשהו יותר רוחבי מאשר הפרה ספציפית של הוראה מהוראות החוק. למשל, אם יש לו הרבה חריגות מסוג מסוים כי מערכת הבקרה שלו לא תופסת ליקויים מסוג מסוים.

זאת אומרת, יכול להיות גם פחות מחריגה ויכול להיות גם יותר מחריגה ולא כדי הפרה.

נכון. זה משהו שהוא בעל אופי יותר רוחבי.

הערה. קודם כל, הרשות באמת – ואמרנו זאת כבר קודם – נענתה לבקשות של איגוד מנהלי הקרנות ולדעתי זאת הערה שגם רלוונטית לאיגוד הנאמנים. כדי שיהיה ברור, אני רוצה לראות שבאמת ההבנות הן כפי שמופיעות כאן. בעצם יש שלושה מצבי עולם בסעיף הזה כאשר האחד הוא שלא היו ליקויים או הפרות, השני שהיו ליקויים והפרות והם תוקנו ואז אין צורך לפרט אותם בדוח, והשלישי שאם בעצם ליקוי או הפרה לא תוקנו על ידי מנהל הקרן והנאמן נתן הוראות לתיקון שלהם ובכל זאת הם עדיין לא תוקנו – צריך לציין אותם בתוך הדוח.


רציתי להבהיר את שלושת מצבי העולם האלה שבעצם יהיה ברור מבחינת הסעיף שברגע שזה ברור, זה גם מקובל כמובן עלינו.

(2)
בפסקה (2), המלים "לא יאוחר מהמועד שקבע" – יימחקו.


כאן אולי כדאי להוסיף איזושהי התייחסות לתקופת זמן ולומר נניח ללא דיחוי או כן להגדיר את זה באיזשהו אופן ולתחום את זה בזמנים.

אנחנו חשבנו שלנאמן אפשר לתת את מרחב הגמישות שלו. בסך הכול הוא גם צריך לדווח לרשות. נראה לנו שאפשר לתת לנאמן את הגמישות הזאת לקבוע למנהל הקרן לוח זמנים.

(3)
אחרי פסקה (2) יבוא:

"(3)
שר האוצר רשאי לקבוע פרטים נוספים שייכללו בדוח כאמור בפסקה (1)".

(ג)
בסעיף קטן (ו)(2(), המלים "לא יאוחר מהמועד שקבע" – יימחקו.

זאת חובה של שר האוצר לדוח הרבעוני של הנאמן. מדי פעם מתעוררות תובענות שנדרש עוד משהו.

ואז אפשר להוסיף. בסדר.

(17)
בסעיף 99(א), אחרי "ימנה רואה חשבון לקרן" יבוא "תוך שלושה חודשים מיום הקמתה" והסיפה החל במלים "מינוי רואה החשבון יובא לאישור" – תימחק.

גם כאן מדובר בביטול של צורך באישור האסיפה הכללית רק לעניין מינוי רואה חשבון. לגבי החלק הראשון של הסעיף. היום בעצם החוק מחייב למנות רואה חשבון לקרן והוא מחייב שהמינוי יאושר באסיפה כללית, מה שאנחנו מבטלים, אבל בעצם לא נקבע בחוק מועד למינוי. לא כתוב אפילו שמיד זה קורה אלא המועד שהיה קבוע הוא רק שהאסיפה הכללית תאשר תוך שלושה חודשים מיום המינוי. נוצר מצב שלפעמים היה מתמנה רואה חשבון רק לקראת המועד להגשת דוחות כספיים. אנחנו חושבים שלרואה החשבון יש תפקיד גם לפני הגשת הדוחות הכספיים, לעשות איזושהי ביקורת מדגמית מדי פעם.

מה קורה אם הם לא ימנו?

יש על זה סנקציה.

זאת נחשבת הפרה מינהלית?

כן.

עכשיו יתווסף להפרה גם העניין של שלושה חודשים?

כן.

גם העניין של פרק הזמן.

כן.

(18)
בסעיף 99א -

(א)
בסעיף קטן (א), במקום "סעיף 18(5)" יבוא "סעיף 18(5א)", ואחרי "סעיפים 3(א)" יבוא "4(ב)".

זה מתייחס למינוי מבקר פנימי ולכן השינוי בסעיף הקטן.

בעצם ההוספה של סעיף 4(ב) מחייב מבקר פנים לערוך את הביקורת על פי תנאים מקצועיים מקובלים?

כן.

(ב)
בסעיף קטן (ג), במקום "ויושב ראש הדירקטוריון יעביר את הדוח" יבוא "לוועדת הביקורת", ואחרי "מנהל הקרן" יבוא "למנהל הכללי".

אנחנו חושבים שאת הממצאים של המבקר הפנימי, אנחנו רוצים שהוא יעביר לוועדת ביקורת שעד היום לא הייתה חובה למנות אבל בחוק הזה אנחנו מכניסים חובה למנות ועדת ביקורת. לכן אנחנו מוסיפים גם את ההוראה שהדוח יועבר אל ועדת הביקורת וחוץ מזה הוא יועבר למנכ"ל.

(19)
בסעיף 100, בסעיפים קטנים (א) ו-(ג) – כאן אנחנו נוסיף תוספת שביקשתם להוסיף – אחרי "לקרן פתוחה אחת" יבוא "אם לדעתו אין מניעה לבצע את המיזוג והנאמן שוכנע בכך" ובמקום "בהחלטה מיוחדת של בעלי היחידות" יבוא "בידי הנאמן".


כאן מדברים בביטול של צורך בהחלטה מיוחדת של בעלי היחידות ככל שמדובר במיזוג קרנות פתוחות, ותכף תתייחסו לזה אבל אני אקרא קודם את פסקה (20).


(20)
בסעיף 101, סעיף קטן (א) – בטל.


כאן ההתייחסות היא לביטול צורך בהחלטה מיוחדת של בעלי היחידות כאשר מדובר בהפיכה של קרן סגורה לקרן פתוחה.

כן. לזה כבר בעצם התייחסתי קודם. למרות שזה מנגנון מאוד משמעותי, הפיכה של קרן פתוחה לקרן סגורה, המנגנון של אסיפה כללית הוא בעצם לא יעיל. התיקון של פסקה (19), החלק השני בו הוא באמת ביטול הצורך באסיפה כללית וכאן אנחנו באופן מפורש אומרים שהאישור יהיה בידי הנאמן כי מיזוג של שתי קרנות לא תמיד טעון תיקון הסכם קרן. אם קרן אחת נמזגת לתוך קרן אחרת שקיימת, בעצם לא נדרש תיקון של הסכם הקרן ואז הנאמן הוא לא צד למהלך הזה. לכן אנחנו רוצים שיצוין במפורש בחוק שהמהלך טעון את אישור הנאמן.


החלק הראשון הוא לבקשת הנאמנים שרצו להבטיח במלים יותר מפורשות שיש אחריות גם למנהל הקרן לא לבצע מהלך שהוא לא ראוי. עודד, הבנתי נכון?

הבנת נכון.

יש כאן איזשהו קושי בתוספת שהוספתם – "קרן פתוחה אחת יבוא אם לדעתו". זה מתייחס לסעיפים קטנים (א) ו-(ג). בסעיף קטן (ג) נאמר ש"אין לקרן פתוחה אחת".

אני מבינה שזה עניין לשוני שצריך לשנות את המלים כאן. אנחנו נעשה את זה.

נעשה את התיקון בהתאם.

נפצל את זה לשניים.

ברגע שעברתם מהחלטה מיוחדת של בעלי היחידות לאישור בידי הנאמן, הייתה בזמנו הערה של הנאמנים שיכול להיות מצב שבו להם יהיה חשש לניגוד עניינים ואז בכל זאת תידרש אסיפה כללית.

אני לא חושבת שזה היה כרוך בניגוד עניינים.

דנו בזה וחשבנו על זה. בסוף מצאנו שבעצם הנאמן רשאי ממילא מכוח סעיף כללי של כינוס אסיפה כללית של בעלי היחידות לכנס אסיפה כללית, אם הוא מוצא לנכון לעשות זאת. לכן התייתרה ההערה שהופיעה בתוך המסמך שאת מתייחסת אליו.

לפי גישתך, במצב כזה אתם תוכלו לכנס אסיפה כללית?

כן. של בעלי היחידות, אם הנאמן מוצא לנכון לעשות זאת.

זה לא יפטור את הנאמן מהאחריות שלו.

כן. זאת אחריות שלו.

למה אם הוא מוצא לנכון?

אם הוא מוצא לנכון לכנס אסיפה כללית של בעלי היחידות. כל הרעיון שבעצם כרגע הפסיקו את הכינוס של אסיפת בעלי היחידות, זה מבחן התוצאה. בפועל מכונסות אסיפות של בעלי היחידות ואף בעל יחידות לא מגיע אליהן. זה בעצם איבד מהחשיבות שלו ומהכוח שלו. מנסים להעביר את הכוח לידי הנאמן.

אולי הוא מפרסם במקום שאף אחד לא רואה את זה?

לא. הרציונאל כאן דווקא מבחינת הנאמן היא לפרסם בכל מקום שרק אפשר מבחינתו. אם הוא מרגיש שיש ניגוד עניינים או בעיה באישור המהלך, הוא דווקא ירצה לפרסם בכל מקום אסיפה כללית של בעלי היחידות ולומר להם שיבואו וייתנו את עמדתם כי הוא רוצה לפטור את עצמו מאחריות לקבלת ההחלטה לביצוע המהלך הזה. אם הוא מוצא לנכון שאין בעיה של ניגוד עניינים ובאמת אין מניעה לבצע את זה, אין שום סיבה שהוא יכנס אסיפה של בעלי היחידות. זה בעצם מה שהרשות רצתה להשיג בסופו של דבר, להעביר את המנגנון לשיקול דעתו של הנאמן.

מהניסיון שלי אני לא מכיר מצב שלא באים. באים.

אף אחד לא מגיע.

אף אחד לא מגיע?

אני מזהיר את עצמי כי פעם אחת ישבתי בישיבת דירקטוריון ואמרתי שאף אחד אף פעם לא מגיע ומישהו קפץ ואמר שהוא היה פעם אחת. כעיקרון, אני יכול לומר לך שיש עשרות כינוסים של אסיפות של בעלי יחידות לצורך ביצוע מיזוגים ולהערכתי ניתן לומר בביטחון די גדול שלא מגיע אף בעל יחידות לאסיפות האלה. אף בעל יחידות.

יש לי שאלה בנושא הזה כי אולי זה גם חלק מכיוון כללי. יש חשיבה דווקא לתת יותר אפשרויות להצביע ולהתבטא באמצעים טכנולוגיים דווקא כדי להשאיר את הכוח בידי האסיפות הכלליות אבל לנצל את הטכנולוגיה כדי לאפשר לאנשים להביע את דעתם?

האמצעים האלה היום קיימים. מנהלי קרנות רשאים להשתמש בהם.

משתמשים בהם?

כלומר, אפשר לכנס ישיבה של אנשים בסקייפ, באי-מייל, ב-SMS?

לא. לכנס ישיבה כך – לא אבל אפשר להצביע באמצעות האמצעים האלה.

אז מה למשל לגבי הרעיון להרחיב את זה גם לכינוס ישיבות או דברים כאלה?

הציבור פשוט לא מגלה עניין. צריך לשים את הדברים על השולחן. הציבור לא מגלה עניין בתחום הזה. הציבור נעדר תחכום לאור העובדה שמדובר בנכס סחיר ונזיל שניתן לממש אותו בכל יום מסחר. הרבה פעמים מקום שבו ההחלטה שמתקבלת לא תואמת את טעמיו של הציבור, הוא פשוט יכול להצביע ברגליים ולממש את ההשקעה שלו במרבית המקרים ללא כל עלות. לכן בהרבה מקרים הטרחה שבעצם ההגעה או בעצם ההידרשות להצבעה באסיפה, הופכת להיות כזאת שמבחן התוצאה הוא כפי שציין עודד והדברים פשוט לא קורים. מדובר כאן בניסיון של הרבה מאוד שנים ובמדגם מאוד רחב.

הבנתי.

אבל יש שיפור. אתה רואה שהרבה שנים העלו לנו את המחירים בכל ושתקנו, אבל עכשיו אנחנו בכיכרות ובמאהלים.

נכון.

יש שיפור בתרדמה ובהתעוררות של הציבור.

נכון, אבל בדרך כלל כאן מדובר בהחלטות שמתייחסות למאפיינים של המוצר. מאחר שיש למעלה מ-1,270 קרנות נאמנות ולכל קרן יש תחליף, מקום שבו בעל יחידה לא מרוצה מהשינוי, הדרך הקלה היא פשוט לממש את ההשקעה שלו ולהשקיע במוצר המתחרה.

(21)
בסעיף 120, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:



"(ד)
תיקון סעיף 120

הוראות סעיף 52סד לחוק ניירות ערך יחולו לעניין מפר והפרה, ואולם סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל לפי אותו סעיף על המנהל הכללי בתאגיד, הוא לפי האמור בסעיף קטן (ב)".


סעיף 52סד מדבר על אחריות של מנהל כללי ושותף למעט שותף מוגבל.

כן.

זה מהתיקון של אכיפה מינהלית מחוק ניירות ערך. תסבירי למה אתם מכניסים את זה.

אני חושבת שזה לא הוכנס אז כי יש סעיף אחר שמפנה לכל פרק האכיפה הכללית, אבל בכל זאת בחוק הייעוץ יש סעיף מקביל בדיוק לזה ומצאו לנכון כן – לגבי הטלת האחריות הישירה הזאת, האחריות הפיקוחית – ליצור סעיף מפורש. מתבקש שזה יהיה גם בחוק השקעות משותפות בנאמנות. אנחנו לא רואים את זה כחידוש.

מבחינתכם זה חל גם כאשר עשינו את האכיפה המינהלית.

כן.

כי הוא כולו חל גם על השקעות משותפות.

כן. נכון.

אם אפשר, שאלה אחת. הכוונה כאן היא לאחריות השילוחית האוטומטית במקרה של הפרה?

כן, להפרת חובת הפיקוח.

זאת חובת הפיקוח הכללית.

אבל זה אומר שאותה הוראה של תוכנית אכיפה פנימית שאם היא חלה בתוך התאגיד, מגנה עליו.

כן.

מבטלת את החזקה האוטומטית.

כן.

(22)
בתוספת הראשונה -



(א)

"(15)
כיהן כדירקטור או כחבר ועדת השקעות ביותר משתי חברות ניהול השקעות נוספות בעת אחת, בניגוד להוראות סעיפים 16(ג) ו-20(ב2), או כיהן כחבר ועדת ביקורת בניגוד להגבלות הקבועות בסעיף 20א(ד).

(16)
לא ערך פרוטוקול בישיבת דירקטוריון כנדרש בסעיף 17(ג), בישיבת ועדת דירקטוריון כנדרש בסעיף 19(ד) או בישיבת ועדת ביקורת כנדרש לפי סעיף 20א(י)".

זאת הוספת סנקציות על הוראות חדשות אבל לא רק חדשות כי חלקן כבר קיימות ולא היו לגביהן סנקציות. כל ההוראות האלה לגבי הרכב דירקטוריון לא היו לגביהן סנקציות או לא לגבי כולן ולכן הוספנו את זה כאן. בחלקן אלה הוראות חדשות כמו לגבי ועדת ביקורת והרכב ועדת ביקורת.

(ב)
בחלק ב' -




(1)
בפרט (2), במקום "או (ג)" יבוא "(ג) או (ד)".

(2)
בפרט (4), במקום "סעיף 16(ד)" יבוא "סעיפים 16א(2) או (3)", ובסופו יבוא "כהונת יושב ראש הדירקטוריון והקניית סמכויות המנהל הכללי".


אתם רוצים להסביר את שני הסעיפים האלה?

שוב, זאת הוספת סנקציה על הוראות חדשות. לגבי הרכב הדירקטוריון, ההוראה החדשה היא מגבלה על מספר העובדים שישמשו כחברי דירקטוריון. זאת הוראה טכנית שאנחנו רוצים להוסיף עליה עיצום כספי.

בסדר.



(2)
בפרט (6), אחרי "(5), יבוא "(5א) או (5ב)".

(5א) ו-(5ב) נמצאים גם בתוספת השלישית.

זה יהיה גם בתוספת השנייה וגם בתוספת השלישית?

כן. זאת אותה הפרה. ההבחנה היא לגבי משך זמן ההפרה. זאת אומרת, אם ועדת ביקורת או דירקטוריון לא ממלא את תפקידו.

איפה זה מופיע?

בהפרה.

ההבחנה של התקופה מופיעה בהפרה עצמה.

כן.

הבנתי. מה ההבדל בסנקציות בין התוספות?

זה לא רק חלקים של התוספת אלא אחד מהם הוא העיצומים הכספיים ואחד מהם הוא ההפרה המינהלית שזה לא רק סנקציות כספיות אלא כל מיני סנקציות אחרות.

זאת יכולה להיות גם הגבלת עיסוק.

כן. הגבלת כהונה וכולי.

אני מתנצל שאני חוזר לרגע לסעיף 120. אנחנו פשוט בדקנו במקביל בחוק הייעוץ ואנחנו לא ראינו ואולי לא שמנו לב.

38(ט) בחוק הייעוץ.

כן. שם כתוב שסכום העיצום הכספי המקסימאלי הוא חמישים אלף שקלים חדשים. אנחנו מפנים עכשיו לסכום עיצום של מיליון שקלים חדשים.

נכון. אני מסכימה שההבדל הוא מאוד גדול אבל אם תשווה את זה ביחס לעיצומים הכספיים שחלים על הפרה חובה כספית ותאגיד ציבורי, הסכומים הם הרבה יותר גדולים. אנחנו באמצע.

אנחנו מדברים על כל הפרה, אחריות מוחלטת ומיידית, בעצם עיצום כספי של מיליון שקלים חדשים. אני חושב שאחת הסיבות בחוק הייעוץ, כשהחילו את זה, באו ואמרו שלא נחיל את הסכום הגבוה, ויש שם סכומים גבוהים יותר, והחילו סכום נמוך. כאן זה חסר פרופורציה במידה מסוימת.

דורית, בהנחה שאין לכם את הסעיף הזה, אין את התיקון הזה שאתם מבקשים עכשיו של סעיף קטן (ד), איך אתם מפרשים את העיצום שיחול?

גם לפי 120(ב). אותו הדבר.

אותו הדבר. כי אתם מחילים את פרק ניירות ערך? תסבירי לי רק איך זה עובד משפטית. אתם מחילים את פרק ניירות ערך והוא מפנה, לאן לעניין העיצום?

יש הוראה שמפנה ל-120(ב). ב-120(ב) עצמו, זה מחיל את עצמו.

לפי מה שהם אומרים, זה לא שינוי.

אבל עובדה שבחוקים אחרים יש התייחסות לזה ודווקא שם מגבילים. אנחנו גם מסתכלים בחוק ניירות ערך וזה מוגבל לחצי מהמקסימום שזה חצי ממיליון.

זה גם מה שאני זכרתי, שזה היה חצי.

נכון, אבל זה חצי מסכומים יותר גדולים.

חצי ממיליון ליחיד אחר, אלא אם כן אני טועה.

לא, גם אני זכרתי שזה היה חצי.

אנחנו לא מתנגדים להעמיד על זה על מחצית.

כמו בניירות ערך.

כן.

בסדר. אם כן, מחצית העיצום.

(3)

"(27)
הפר את הוראות סעיף 20א(ב)(1) או (2) בכך שוועדת הביקורת שמינה לא דנה בתכנית העבודה של המבקר הפנימי או בדרכים לתיקון ליקויים שנמצאו, או הפר את הוראות סעיף 20א(ב)(5) בכך שוועדת הביקורת שמינה לא דנה בהתקשרות עם חברה סוחרת.

(28)
הפר הוראות לפי סעיף 20א(ג) או (ד), בדבר הרכב ועדת ביקורת שמינה והגבלות על כהונה בה.

(29)
הפר את הוראות סעיף 20א(ז) או (ח) בעניין קיום ישיבות ועדת ביקורת".

כל זה, כיוון שבתיקון הזה נוספה החובה למנות ועדת ביקורת ונקבעו התפקידים שלה, חובת ההתכנסות שלה וכולי, כל אלה הן סנקציות שמוטלות על הפרת ההוראות החדשות שנוגעות לוועדת ביקורת.

הוראות סעיף 20א(ד) מופיעות גם בחלק א' של התוספת.

אני חושבת שזאת ההבחנה בין התקופות. על איזה סעיף את מדברת?

על סעיף 20א(ד).

לא, אין כאן עניין של שישה חודשים.

איזה עמוד?

בעמוד 9 למטה. אני מסתכלת בנוסח עצמו. אם תראו בעמוד 9 למטה, סעיף 20א(ד), בשורה האחרונה של עמוד 9 למטה. מופיע גם בסעיף 28 בעמוד 10. בחלק א' כתוב "או כיהן כחבר ועדת ביקורת בניגוד להגבלות".

בעמוד 9 למטה יבוא (ג) או(ד). לזאת הכוונה?

לא, בפסקה (15). בעצם אנחנו מכניסים את זה לתוספת הראשונה בחלק א'.

אלה ההגבלות הקבועות בסעיף 20א(ד).

אני חושבת שזה לא ראוי לחלק א' של התוספת.

את חושבת שזה ראוי להיות בחלק שלישי ולא בחלק הראשון?

כן.

למה?

כי אני חושבת שהוא לא צריך לכהן בוועדת ביקורת. זאת מגבלה רצינית ולא צריך לקרות דבר כזה.

אם כן, צריך להוריד את זה משם.

כן. להוריד את זה מהראשון.

צריך להוריד את זה משם ולהשאיר את זה אך ורק בחלק השלישי.

כן.

לא, זה חלק ב'. להשאיר בחלק ב'.

בחלק ב'. בסדר.

אנחנו מורידים את זה מחלק א' ומשאירים את זה שרק בחלק ב'.

כן.

(ג)

"(35)
לא מינה יושב ראש דירקטוריון בניגוד להוראות סעיף 16א(1).




(36)
לא מינה ועדת ביקורת בניגוד להוראות סעיף 20א(א)".

אלה הפרות חדשות שנובעות מהתיקון הזה?

כן. עד היום לא הייתה חובה למנות יושב ראש דירקטוריון.

עכשיו קבעתם את זה כחובה.

כן. גם לא הייתה חובה למנות ועדת ביקורת.

(23)
בתוספת השלישית, בחלק ב' -



(א)
בפרט (1), אחרי "(5)" יבוא "(5א), (5ב)".

זאת התייחסות לוועדת ביקורת. גם כאן מדובר בהפרת חלק מתפקידי הדירקטוריון, כמו שהוספנו בהפרת חלק מתפקידי הדירקטוריון. זה אותו הדבר. החובה על הדירקטוריון לבחון את עמידתו בתנאי הכשירות.

אנחנו עוברים לתיקון חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות.

גיא מזכיר לי למה סעיף (15) הופיע פעמיים. אחד מהם הוא הפרה שאנחנו מייחסים אותה למנהל הקרן, לחברה, שמינה ועדת ביקורת עם הרכב לא תקין, ואחד מהם חל על החבר עצמו. זאת אומרת, יושב ראש הדירקטוריון.

אז זאת הפרה שהסנקציה עליה היא שונה.

עליו באופן אישי, זה בחלק הראשון.

בסדר.

חבר הכנסת משה גפני מנהל את הישיבה

2.
תיקון חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות.

בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 -


(1)

"פרק ד'1: ממשל תאגידי



24א.
הגדרות




בפרק זה -

"גוף פיננסי" – כל אחד מאלה: קופת גמל או חברה מנהלת, כהגדרתן בחוק הפיקוח על קופות גמל, מבטח, תאגיד מורשה, מנהל קרן או חתם כהגדרתו בחוק ניירות ערך, והכל למעט חברה השולטת בחברת ניהול תיקים גדולה וחברה בשליטת חברה כאמור.




"דירקטור חיצוני" – כהגדרתו בחוק החברות.

"חברת ניהול תיקים גדולה", "קבוצה" ו"שווי נכסים כולל" – כהגדרתם בתוספת החמישית.

"קרוב" – כהגדרתו בחוק החברות.

נעצור כאן ותתחילו להסביר את ההגדרות.

באופן כללי, היום, להבדיל מחוק השקעות משותפות בנאמנות שיש בו כבר הרבה מאוד הוראות שמתייחסות לממשל תאגידי ובסך הכול יש הסדרה של הממשל התאגידי במנהל קרן, לגבי חברות בעלות רישיון – הן חברות פרטיות ויש מה שיש בחוק החברות הפרטיות אבל מעבר לזה אין בחוק דבר שמבהיר את הפעילות שלהן ואין הוראות שנוגעות לממשל תאגידי. החוק הזה מיישם החלטה להחיל חובות ממשל תאגידי אבל רק על חברות ניהול תיקים גדולות. לעניין זה באות ההגדרות של חברת ניהול תיקים גדולה שיימצאו בתוספת.


בסך הכול, כמו שכבר הסברנו בישיבות הקודמות, ההוראות האלה יחולו על פלח קטן מבחינת מספר החברות ורק על חברות ניהול תיקים ולא על חברות שעוסקות בייעוץ או בשיווק השקעות. זה יחול על משהו בין 15 ל-20 חברות אבל שהן מנהלות מעל שמונים אחוזים מהכספים המנוהלים בציבור.


לכן חשבנו שזה יהיה פילוח נכון.

למה ההגדרה של זה בתוספת? למה היא לא בחוק עצמו?

כדי שתהיה גמישות גם בשווי הנכסים המנוהל וגם במספר הלקוחות. אנחנו לא חושבים שזאת רזולוציה שיש מקום שהיא תהיה בחוק.

את התוספת מתקן רק שר האוצר?

כן.

עם אישור ועדה או בלי אישור ועדה?

עם אישור ועדה.

אני הייתי מעדיפה שזה יהיה בחוק. אתם חושבים שזאת הגדרה לא מספיק חשובה?

לא שהיא לא חשובה. אנחנו חושבים שכשהיא יורדת לרזולוציה של מספר הלקוחות וסכום, אנחנו חושבים שצריכה להיות גמישות קצת מעבר לתיקון חקיקה ראשי.


זה גם בהסכמת שר המשפטים.

נקרא את התוספת.

כן. נקרא את התוספת ואז נשאל את השאלות.

אנחנו עוברים לעמוד 19.

"תוספת חמישית

(סעיף 24א)

"חברת ניהול תיקים גדולה" – חברה שה יא בעלת רישיון מנהל תיקי השקעות אשר ביום 31 בדצמבר התקיים לגביה לפחות אחד משני תנאים אלה"

(1)
היו לה ולחברות אחרות הן בעלות רישיון ניהול תיקים השייכים לקבוצה שלה, יחד, מעל חמישים לקוחות ושווי הנכסים הכולל שלהן היה מעל חמישה מיליארד שקלים חדשים.

(2)
היו לה ולחברות אחרות שהן בעלות רישיון ניהול תיקים השייכות לקבוצה שלה, יחד, מעל אלף לקוחות.

ימשיכו לראות חברה כחברת ניהול תיקים גדולה גם אם חדלו להתקיים בה התנאים האמורים עד תום חמש שנים מיום שלא התקיים בה אף אחד מאותם התנאים.

"קבוצה" – קבוצה של תאגידים שמקיימים ביניהם קשרי שליטה לרבות חברת בת, וחברה קשורה, כהגדרתן בחוק ניירות ערך, וחברה בשליטת חברה השולטת בכל אחת מהן.

"שווי נכסים כולל" – שוויים של ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שבניהולה של חברת ניהול תיקים.

צריך לציין כאן שיש לנו כאן מבחן כפול. האחד הוא מבחן כפול של שווי נכסים פלוס מספר לקוחות אבל מספר הלקוחות הוא לא גדול. המבחן האחר העצמאי הוא של מספר לקוחות. אם שווי הנכסים הוא לא כל כך גדול אבל מספר הלקוחות הוא רב, גם יחולו ההוראות.


אנחנו מחילים את המבחן לא רק על החברה גופה. היינו, אם בבית השקעות מסוים יש יותר מחברת ניהול תיקים אחת, ימנו את שווי הנכסים המנוהל ואת הלקוחות ביחד כדי למנוע עקיפת ההוראות על ידי הקמת חברה נוספת לניהול תיקים ופיצול הלקוחות בין שתי חברות.

למעשה אנחנו ממשיכים לראות לפי ההוראה הזאת חברה כחברת ניהול תיקים גדולה, גם אם בעצם לא מתקיימים בה התנאים האלה עד תום חמש שנים מיום שלא התקיים בה אף אחד מאותם התנאים.

נכון.

בעצם כל התיקון הזה, כל ההגבלות שהוא מטיל, אנחנו נמשיך לגבי חברה גם אם לא התקיימו בה התנאים האלה, גם אם היא כבר לא חברת ניהול גדולה.

נכון. כיוון שהמבחן הוא מאוד דיכוטומי, הוא יורד בשקל מתחת לסכום ועם פחות לקוח אחד, זה כבר יוצא כאילו והדברים האלה בשוק ההון הם דינאמיים. כלומר, שווי הנכסים הוא עולה ויורד, עולה ויורד, אז כדי שלא יהיה מצב תזזיתי כזה, שחברה יורדת, עולה, יורדת עולה.

חמש שנים זה המון זמן.

הדבר בא לידי ביטוי גם במבחנים הכמותיים שקבענו שהמבחנים קובעים רף מאוד מאוד גבוה. זאת אומרת, אנחנו קבענו רף של ניהול נכסים בהיקף של חמישה מיליארד שקלים הגם שאמיתית גם חברות שמנהלות מיליארד שקלים, מן הראוי היה שאולי יתקיימו בהן הדרישות לעניין ממשל תאגידי. זאת אומרת, פרק הזמן של חמש השנים נועד לייצר יציבות וודאות, כי בסך הכול אנחנו מטילים כאן חובות כדוגמת מינוי דירקטוריון, מינוי של דירקטורים חיצוניים והתנהלות בהתאם למאפיינים מסוימים, וההנחה היא שגם מקום שבו חברה, היקף הנכסים שלה קטן מחמישה מיליארד או מספר הלקוחות שלה קטן מאלף בטווח זמן של חמש שנים, נדירים מאוד המקרים ואני למעשה כמעט לא זוכר מקרים כאלה שזה יורד עד כדי רף ששם את החברה או הופך אותה לחברה בעלת מאפיינים של חברה קטנה, שאינה חברה שמן הראוי שיחולו עליה המבחנים האלה.

אנחנו מזכירים שהרף מבחינת הסכום בהצעת החוק המקורית היה הרבה הרבה יותר נמוך.

מאה מיליון שקלים.

מה זה בהצעת החוק המקורית? לאיזו מהן את מתייחסת? לזה שהגיש חבר הכנסת או לזו ששולבה מהצעת החוק הממשלתית?

לזו שהגישו חברי הכנסת.

בקריאה הראשונה היה הנוסח הזה של חמישים לקוחות וחמישה מיליארד שקלים. לא יודעת, לי חמש שנים נראית תקופה ארוכה מדיי. אם אין לאף אחד הערות על זה, אז בסדר.

לא שמענו תשובה על הערת היועצת המשפטית.

מה אתם אומרים?

אנחנו רוצים תשובה.

השבנו את תשובתנו.

אנחנו רוצים התייחסות שלך.

נתנו את התשובה.

בדרך כלל היועצת המשפטית משקפת גם את דעת חברי הכנסת.

אנחנו סבורים שגם סכומים שהם נמוכים מהותית מחמישה מיליארד שקלים או מספר של לקוחות שנמוך מאלף, עדיין מצדיקים התנהלות בהתאם לסטנדרטים שקבועים כאן לעניין ממשל תאגידי. יש חשיבות ליציבות ולוודאות. ממקום שבו חברה נמצאת במצב – במיוחד על רקע הוולטיליות שבשווי היקף נכסים – שיורדת מתחת לחמישה מיליארד ואחר כך היא עולה מעל חמישה מיליארד, ובכל אירוע מהסוג הזה היא צריכה לפרק את הדירקטוריון, לפטר את הדירקטורים החיצוניים, להעסיק אותם מחדש וכן הלאה, זה מצב לא רצוי. הוודאות כאן היא מאוד מאוד חשובה וגם הדרישות כאן הן לא דרישות מאוד מחמירות אלא הן דרישות שמחייבות את החברה להתנהל בהתאם לסטנדרטים מקובלים של גופים אחרים שמנהלים כספי ציבור כדוגמת מנהלי קרנות נאמנות.


דרך אגב, רק במאמר מוסגר, יש מנהלי קרנות שהיקף הנכסים שהם מנהלים נמוך מהותית ומגיע כדי עשרות מיליונים או מאות מיליונים ועדיין הם מחויבים בדרישות לעניין ממשל תאגידי שאפילו יותר מחמירות מהדרישות שמוצע כאן להחיל על חברות לניהול תיקים.

הדברים שלך הם דברי טעם. אנחנו לא חולקים על כך אבל מתייחסים לתקופה.

יש איזו סיבה שאתם שותקים?

כן. אנחנו מייצגים את איגוד מנהלי הקרנות באיגוד הנאמנים ואין לנו עניין במנהלי התיקים.

אין להם עניין במנהלי התיקים.

מנהלי התיקים לא העירו לעניין תקופת חמש השנים.

למי לא העירו?

לא העירו לנו.

אין כאן אף אחד ממנהלי התיקים?

לא, כי בפעם הקודמת, במסגרת שיחות המסדרון וגם במסגרת הדיון שהתקיים, הם קיבלו על עצמם – הנציגים שהיו כאן, נציגי החברות הקטנות והבינוניות – את המבחנים הכמותיים שנקבעו במסגרת הצעת החוק. אולי זאת גם הסיבה שהם מצאו לנכון לא להגיע לכאן.

ואם היינו מתקנים משהו, הם היו מקבלים גם אותו? טוב, נמשיך.

אני כמובן לא מייצג את איגוד מנהלי התיקים.

אבל מה היית עושה אם אתה היית במקומי?

אנחנו מייצגים מנהלי תיקים.

אגב, הסאגה הזאת לא תחזור על עצמה כל עוד אני יושב ראש הוועדה. הממשלה מתלבשת על הצעת חוק פרטית. בקיצור, השעטנז הזה לא יהיה יותר. פעם אחת נכשלתי. אתה יכול להגיד לי, אם היה יושב כאן מישהו ממנהלי התיקים הוא היה מסכים לחמש שנים?

תקופה של חמש שנים נשמעת ונראית תקופה די ארוכה. אולי אפשר להתכנס לכיוון של שלוש שנים שזאת גם התקופה למינוי דח"צים.

טוב. המייצג שלי אומר שלוש שנים.

אנחנו מסכימים.

בסדר. תודה רבה. גם לי חמש שנים נראו כתקופה ארוכה, אבל אני לא מבין על מה מדובר.

במקום חמש שנים יבוא שלוש שנים.

כן.

אם כן, ההערה שלי הייתה במקום.

במקום. בלעדיך לא הייתי זז.

ההערות שלכם תמיד במקום.

לא תמיד. לפעמים אני מעיר הערות לא לעניין. לעומתי, ההערות של ראלב הן כל הזמן נכונות.

תודה רבה.

על לא דבר.

אני מבין שזה תחת השפעת הצום מאתמול.

לא, ממש לא. זה בגלל האוכל של הערב.

אנחנו ממשיכים וחוזרים לעמוד 11.

הקימו ועדה לטפל בבעיות של החברה בישראל בראשות טרכטנברג. אין שם אף אחד חרדי.

גם אין ערבי.

ערבי יש. היימן.

זה יועץ. אין ערבי.

לא מצאו יועץ חרדי. רק את אבי שמחון ידעו לשים שיגיד שלא צריך ללדת ילדים. בסדר, לא משנה.

תקים ועדה לעצמך.

מזל שיש כאן עוגן של הצלה שנקרא ועדת כספים שלא נותנת להם להתמוטט.

מדברים על הפריפריה ואין אף אחד מהפריפריה.

אף אחד מהפריפריה. עוד פעם שמו את אותם אנשים. כולם אנשים טובים חוץ מכמה.

אבל זה לא חדש.

בושה וחרפה. מי שחושב שאנחנו נקבל את הפטרונות שלהם, פשוט טועה. הולכים לדבר על כל מיני דברים. הרי זאת תוצאת מחאה. רוצים לפתור את הבעיות בחברה בישראל ולא מצאו כלכלן טוב חרדי? תאמיני לי, בלי החרדים לא יסתדרו בכלכלה. לא חשוב, נניח לעניין הזה. לא מצאו כלכלן אחד. כלכלן אחד לא מצאו.

אתה לא הצעת להם. היית צריך להציע להם.

העלית את זה מולם?

אני דיברתי עם שר האוצר. הוא אמר לי שאני צודק אבל הוא לא יכול היה לומר הרבה בגלל הצרחות שלי. פשוט בושה.

לשם מה אתה מדבר אתו? תעביר לו שמות.

אני אעביר לו שמות?

כן. אתה נציג אוטנטי לחרדים.

אני עשיתי אותו הדבר.

אני יושב ראש ועדה ממלכתי.

אתה מוסמך להעביר לו שמות.

אני עשיתי אותו הדבר עם נשים עם צביקה האוזר כמה ימים לפני הקמת הוועדה כך שיהיו נשים.

את יותר חרוצה ממני. אני לא העליתי בדעתי שלא ישימו נציג חרדי. לא העליתי בדעתי. יש כלכלנים מצוינים.

יש לי חדשות בשבילך, זאת לא פעם ראשונה וזה לא חדש. אני באתי לדיון בממשלת אולמרט על נושא שירות לאומי אזרחי, הרי למי זה? זה לערבים ולחרדים. לא היה לא ערבי ולא חרדי ומי עמד בראש הוועדה? מפקד חיל האוויר. שאלתי אותו אם הוא דרך פעם אחת בישוב ערבי או בישוב חרדי. הוא ראה אותם מהמטוס מלמעלה, זה נכון.

טוב, לא נחזור על כל העוולות.

צריך לתקן את זה. לא צריך להשאיר את זה כך.

דיברתי אתו.

וזה יתוקן?

לא יודע. הוא אמר ראש הממשלה. אני אדבר גם עם ראש הממשלה.

אם לא, נעשה מאהל לצורך התיקון.

לא אעשה שום מאהל.


כלום לא יצא מזה. ההתכנסות הראשונה הייתה ב-ט' באב. מה אתה רוצה שיצא מזה? רק חורבן הבית.

הגישו שם עוגיות ותה.

באמת? חשבתי שהם צמו.


סליחה, אני מתנצל. אנחנו ממשיכים.

אנחנו חוזרים לעמוד 11 למטה, הגדרת קרוב.



"קרוב" – כהגדרתו בחוק החברות.


אנחנו עוברים לעמוד 12, לסעיף 24ב.

מכאן והלאה, ההוראות באות להשלים את כל ההוראות שקיימות היום בחוק השקעות משותפות.

24ב.
דירקטוריון

(א)
בדירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה יכהנו לפחות חמישה דירקטורים. לעניין מינוי דירקטורים חיצוניים, דין חברת ניהול תיקים גדולה כדין חברה שניירות הערך שלה הוצעו לציבור על פי תשקיף ונמצאים בידי הציבור, ויחולו הוראות סעיפים 239 עד 249 לחוק החברות לעניין מינוי דירקטורים חיצוניים, בשינויים המחויבים, אלא אם כן נקבע אחרת לפי חוק זה.

(ב)
חברת ניהול תיקים גדולה תמנה את הדירקטורים החיצוניים לאחר שוועדת הביקורת בדקה ואישרה כי מתקיימים לגביהם תנאי הכשירות שנקבעו בסיף 240 לחוק החברות, ואולם מבלי לגרוע מן האמור בסעיף קטן (א), הוראת סעיף קטן זה לא תחול על מינויים של הדירקטורים החיצוניים הראשונים בחברה.


אתם יכולים להסביר את שני הסעיפים האלה?

באופן כללי, זה מה שיש היום בחוק השקעות משותפות בנאמנות, החובה למנות דירקטוריון בן חמישה חברים ומביניהם שני דירקטורים חיצוניים כמו החובה שחלה על חברות ציבוריות. זה מחיל את הסעיפים של חוק החברות לעניין דירקטורים חיצוניים.


לעניין המינוי שלהם, הם יאושרו בידי ועדת הביקורת אבל לגבי הראשונים, כיוון שיש בעיה שעוד אין ועדת ביקורת כי הדירקטורים החיצוניים צריכים להיות רוב חבריה של ועדת הביקורת, נוצר מעגל שוטף, אז החובה שוועדת הביקורת תאשר את הדירקטורים החיצוניים, היא לא חלה לגבי המינוי הראשון.

(ג)
מספר הדירקטורים של חברת ניהול תיקים גדולה המכהנים גם כדירקטורים של גוף פיננסי אחר לא יעלה על שליש ממספרם הכולל.

(ד)
דירקטור של חברת ניהול תיקים גדולה לא יכהן כדירקטור ביותר משני גופים פיננסיים נוספים בעת אחת אלא במקרים שהתיר שר האוצר בתקנות.

גם ההוראות האלה קיימות בחוק השקעות משותפות בנאמנות.

וזה בסדר.

כן.

(ה)
מספר הדירקטורים שהינם עובדים של חברת ניהול תיקים גדולה או מעוסקים על ידה לא יעלה על שליש ממספרם הכולל.


איך זה מסתדר עם הוראת סעיף קטן (ג)?

שם מדובר על האפשרות של דירקטור לכהן כדירקטור בחברות אחרות. זאת הגבלה על האפשרות של דירקטור לכהן בחברות אחרות. כאן מדובר על הגבלה של עובדים של התאגיד לשמש כדירקטורים.

בסדר.

(ו)
במינוי דירקטוריון חברת ניהול תיקים גדולה ייקבע הרכב הדירקטוריון באופן שיאפשר לדירקטוריון למלא את תפקידיו.

את זה לא הבנתי. עברתי על זה הרבה פעמים ולא הבנתי.

פסקה (ה), המגבלה של העובדים, זאת דוגמה ואחת הדרכים להבטיח את (ו). (ו) רוצה להבטיח שהרכב הדירקטוריון יהיה כזה שמאפשר לו באמת לפקח על עבודת המנכ"ל.

זה מבחן מאוד עמום.

למחוק את זה. זה תקדים.

זה עמום אבל יש לזה תוכן. השתדלנו ככל האפשר, ככל שהדוגמאות לעניין הזה עולות בדעתנו, לקבוע אותן בהוראות.

מה זאת אומרת, ייכנס לשם מישהו שהוא ירצה לחבל בעבודה של הדירקטוריון? למה הכוונה?

מישהו שהיחס שלו בינו לבין יושב ראש הדירקטוריון הוא כזה.

לא ימנו אותו.

זאת הדרישה, שלא ימנו אותו.

זה לא מופיע לך? יש לך בספציפיים.

החיים הם דינאמיים ולא תמיד אנחנו יכולים לחשוב על כל הדוגמאות הבעייתיות.

לסעיף הזה יש תקדים?

איגוד מנהלי הקרנות כבר הגיע להסכמה על נוסח.

זה שהסכמתם לא אומר לי שום דבר. המשמעות של העניין היא שעוד מעט יגידו שאי אפשר להרכיב ממשלה אלא אם כן היא תיתן לראש הממשלה לעבוד.

אדוני, בדיון הקודם הדברים האלה בדיוק עלו על השולחן. אנחנו אמרנו והרשות אמרה שהנושא העיקרי שאנחנו רוצים שיימנע הוא השליש של העובדים המועסקים באותה חברה.

לגבי יתר ההוראות, זה לא ייחשב להפרה. לא תהיה בידי הרשות אפשרות להטיל סנקציה אלא אם כן היא נתנה לשוק הוראה מפורשת או לאותו גוף שיפעלו כדלקמן.

ממנים דירקטוריון ואומרים בחוק, בחקיקה הראשית, שהדירקטוריון יהיה כזה שיאפשר לדירקטוריון למלא את תפקידו. פעם ראשונה אני נתקל בזה.

לא, לא לדירקטוריון אלא לחברה, למנכ"ל.

כתוב שייקבע הרכב הדירקטוריון באופן שיאפשר לדירקטוריון למלא את תפקידיו. אני חושב שזאת בושה להכניס את זה בספר החוקים הישראלי.

בגלל שזה מובן מאליו?

ודאי שזה מובן מאליו. אם זה לא מובן מאליו, שלא יקימו דירקטוריון. איזה מין דבר זה?

אנחנו ראינו דוגמאות שזה לא מובן מאליו.

למשל?

דוגמה הכי קיצונית שראינו של מנכ"ל? היה אחד שאמור לפקח.

שלא ימנו אותו.

אבל מינו אותו. כל פעם שאנחנו מכניסים את זה לכללים ספציפיים ---

רגע, ואיך תגידו שהוא לא מאפשר לדירקטוריון למנות? הוא יגיד שהוא כן ממנה את העוזר שלו. הוא יגיד שהוא חושב שטובת העניין שאסור לעשות כך אלא צריך לעשות אחרת.

זה בדיוק סעיף סל בנוסף לכללים מפורטים שמאפשר לנו להביע עמדה שמצב כזה לא מקובל עלינו.

לא, אני לא רוצה את זה.

אם יש לנו רשימה סגורה של כללים, אנחנו כביכול כבולים.

תגידו את הרשימה. תגידו איך העוזר של המנכ"ל הזה לא יכול להיות דירקטור.

עוזר המנכ"ל, זה לא נכנס לכם כבר בסעיף קטן (ב) למשל? ממילא אתם מוציאים כללים ספציפיים.

תמשיכי הלאה. נחזור לזה אחר כך. כנראה זה לא ייכנס לחוק, אבל נחזור לזה.

נגיד רק שסעיף כזה נעשה גם בתיקון בחוק השקעות משותפות שהקראנו אותו ואמרנו שנחזור אליו.

אבל אין לגבי הפרתו סנקציה.

זה תיקון של שני חוקים.

בלעדיי עשיתם את זה?

לא, אמרנו שנחזור לזה.

בלעדיי החלטתם לחזור לזה?

בגלל חוסר המסוימות, אין על זה סנקציה.

סעיף 24ג.

24ג.
יושב ראש הדירקטוריון

(א)
דירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה יבחר אחד מחבריו לכהן כיושב ראש הדירקטוריון.

גם זה לא נוסח טוב. אחד מחבריו. זה נראה שיש לו חברים. בסדר. אחד מחברי הדירקטוריון ולא אחד מחבריו כי זה נראה כאילו שניהם באיזו מפלגה.

(ב)
המנהל הכללי של חברת ניהול תיקים גדולה או מי שכפוף למנהל הכלי, במישרין או בעקיפין, או קרובו של המנהל הכלי, לא יכהנו כיושב ראש הדירקטוריון.

זה גם כדי לאפשר ליושב ראש הדירקטוריון לפקח על עבודת המנכ"ל. ההוראה היא שהמנכ"ל לא יהיה יושב ראש דירקטוריון אבל גם אף אחד מהמקורבים לו.

זה פותר את דוגמת המתמחה.

זאת דוגמה. נכון.

זה בדיוק פותר את דוגמת המתמחה.לכן באמת נשאלת השאלה אם צריך.

לא, עכשיו אין שאלה כזאת.

כאן זאת הוראה ספציפית לגבי זה שהוא לא יכהן כיושב ראש הדירקטוריון. אנחנו חושבים שגם אין לו מקום בדירקטוריון בכלל.

זה יכול לחול גם לעניין כשירויות ספציפיות להן נדרש חלק מחברי הדירקטוריון נוכח מאפייני הפעילות הספציפיים של אותה חברה.

אנחנו ממשיכים.

(ג)
לא יוקנו ליושב ראש הדירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה או לקרובו סמכויות המנהל הכללי או סמכויות הנתונות למי שכפוף למנהל הכללי, במישרין או בעקיפין. יושב ראש הדירקטוריון לא יכהן כבעל תפקיד אחר בחברה למעט חברות בוועדת דירקטוריון שאינה ועדת ביקורת כאמור בסעיף 24ח(ד).



ביקשתם להוסיף כאן למעט חברות בוועדת דירקטוריון שאינה ועדת ביקורת כאמור בסעיף 24ח(ד), אבל אנחנו לא הורדנו בהמשך את ועדת הדירקטוריון, את הסעיף הזה לפי התיקונים שאתם העברתם?

לא.

לשם מה נדרשת הסיפה? כן, ביקשתם בהמשך למחוק את זה.

למחוק את מה?

את 24ח(ד).

בסעיף 24ז(א) שמדבר על ועדת הדירקטוריון.

זה נוסף אולי לבקשת מנהלי הקרנות, אבל זה גם נכון.

אבל תראו את סעיף 24ז שמדבר על ועדת דירקטוריון.

כן, אבל עדיין יש אפשרות למנות ועדת דירקטוריון לפי חוק החברות ואת זה אנחנו לא מתקנים. לכן בכל מקרה אם מדובר על הדירקטוריון לפי חוק החברות, המגבלה הזאת לא תחול לגביו.

אי אפשר לאצול אף אחד מהסמכויות?

יש כאן איזשהו קושי.

ביטלתם את ועדת הדירקטוריון. תסתכלו על סעיף 24ז.

לפי התיקון האחרון ששלחתם כתוב שדירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה לא יהיה רשאי לאצול סמכויותיו לפי חוק זה. בעצם ביטלתם את כל הסעיף שמגדיר מהי ועדת דירקטוריון.

כן, אבל ועדת דירקטוריון הוגדרה בחוק החברות. למעשה על פעילות הדירקטוריון חלות גם הוראות חוק החברות. סעיף 24ז עסק בנושא של אצילת סמכויות ובהקשר הזה מצאנו לנכון שאנחנו לא קובעים כאן הסדר שונה לגבי חוק החברות, אבל כל הסמכויות הספציפיות שקבועות בחוק זה, אותן הדירקטוריון לא יוכל לאצול.

ורק את אלה.

רק את אלה. סמכויות שיש לו לפי חוק החברות שהוא צריך להחזיק ומותר לו לאצול אותן לפי חוק החברות, הוא רשאי לאצול לוועדות דירקטוריון.

אם יש לו ועדה לבחינת שכר, אנחנו לא מתעסקים עם זה בחוק הזה.

בסדר. אנחנו נמשיך ואנחנו נתאים את הנוסח ל-24ז.


24ד.
סמכויות שר האוצר

שר האוצר רשאי לקבוע תנאי כשירות לדירקטורים ולחברי ועדות שעל דירקטוריון חברת ניהול תיקים גדולה למנות לפי פרק זה, הוראות להבטחת יעילותם של מערך הבקרה הפנימית ותכנית האכיפה הפנימית ופעילותם התקינה, לרבות הוראות לעניין חובת מינוי בעלי תפקידים שיהיו ממונים על המערך ועל התכנית כאמור ותנאי כשירותם, וכן הוראות להבטחת ניהול סיכונים יעיל.

זאת הוספת סמכויות לשר, כמו שעשינו בחוק השקעות משותפות, להוסיף ולקבוע הוראות לעניין למשל תפקידים מסוימים שצריך למנות, כשירות שלהם וכולי.

24ה.
ניהול ישיבות הדירקטוריון

(א)
ישיבות הדירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה יתקיימו לפחות אחת לשלושה חודשים.

(ב)
רוב הדירקטורים יהיו מניין חוקי בישיבות הדירקטוריון, ובלבד שיתקיימו כל אלה:




(1)
נכח בישיבה דירקטור חיצוני.

(2)
מספרם של דירקטורים המכהנים כדירקטורים של יותר מגוף פיננסי אחד, שנכחו בישיבה, לא יעלה על שליש מן הנוכחים.

(3)
נעדר דירקטור חיצוני מארבע ישיבות רצופות של הדירקטוריון, תפקע כהונתו.

(ג)
בישיבות הדירקטוריון ייערך פרוטוקול שבו יירשמו שמות הנוכחים, עיקרי הדיון וההחלטות שהתקבלו.

ההוראות הן הוראות שקיימות לגבי מנהל קרן בחוק השקעות משותפות בנאמנות, הן לגבי מספר הדירקטוריון והקוורום בישיבת דירקטוריון. חייב להיות נוכח דירקטור חיצוני. יש מגבלה על דירקטורים שהם גם דירקטורים בגוף אחר שנוכחים בישיבה וגם איזושהי הוראה שיוצרת חובת נוכחות של הדירקטורים בישיבות דירקטוריון כי לאחר כמה ישיבות שדירקטור לא נוכח, פגה כהונתו.

24ו.
תפקידי הדירקטוריון



תפקידיו של דירקטוריון חברת ניהול תיקים גדולה יהיו, בין השאר:

(1)
למנות מנהל כללי, לפקח על תפקודו של המנהל הכללי ולבחון את אופן ביצוע החלטות הדירקטוריון בידיו.

(2)
לאשר את מערך הבקרה הפנימית ואת תכנית האכיפה הפנימית, לוודא כי קיימים בידי החברה כלים שמאפשרים מעקב אחר יישום מדיניות ההשקעה בהתאם להוראות ולצורכי הלקוח.


ביקשתם להוריד את המלים "ובכלל זה". למה?

כי אלה שני דברים שונים.

(3)
למנות מבקר פנימי בהתאם להצעת ועדת הביקורת, וכן לאשר את תכנית עבודתו בהתאם להמלצת ועדת הביקורת ולדון בממצאיו ובדרכים לתיקון הליקויים שמצא.



(4)
לאשר את נוהלי העבודה שהחברה מחויבת לקבוע בהוראות לפי החוק.



(5)
לדון בעמידת החברה בתנאי הרישיון כקבוע בסעיף 8.

(6)
לדון בכל נושא בעל חשיבות מהותית לפעילות החברה או לפיקוח ובקרה עליה.

למה הוספתם את פסקה (6)?

כי יש תפקידים שכרגע אנחנו לא חושבים עליהם ויכולים למקד אותם, אבל באופן כללי אנחנו חושבים שבעניינים שהם מהותיים לענייני התאגיד.

מה התפקיד שלהם?

של הדירקטורים?

כן.

לפקח על הנהלת החברה.

בכל נושא בעל חשיבות מהותית לפעילות החברה ולפיקוח ובקרה עליה, את זה צריך לכתוב בחוק?

ראשית, זה קיים בהסדרה שחלה על חברות ביטוח וקופות גמל. שנית, אנחנו באמת חשבנו שזה סעיף סל.

זאת לא רשימה סגורה. זה בין השאר. זאת רשימה פתוחה. יהיו בין השאר. זאת רשימה פתוחה והוספתם לה גם סעיף סל.

צריך להבין שרשות ניירות ערך בין היתר מבצעת הסדרה על דרך של פרסום עמדות סגל. לסגל הרשות, כאשר הוא מביע עמדה ביחס לאופן שבו הסדר מסוים אמור להתנהל באופן תקין, רצוי שיהיו לו ווים מפורשים בחקיקה להיתלות בהם. מה שמאפיין גם את ההוראה הקודמת שדנו בה וגם את ההוראה הזאת, זה שיש כאן איזושהי אמירה כללית, אמירה הצהרתית, שעל בסיסה הרשות יכולה לבצע פעולה של הסדרה כאשר פונקציית המטרה שלה בסופו של דבר היא להבטיח את ההתנהלות של הדירקטוריון שתהיה תקינה.

היה צריך לכתוב את זה ככה: תפקידיו של דירקטוריון חברת תיקים גדולה יהיו מעבר לתפקידיו לדון בכל נושא בעל חשיבות מהותית או לפיקוח ובקרה עליה, אחד, למנות מנהל כללית, שנית, לאשר.

גם על זה אין סנקציה. גם על ההוראה הזאת אין סנקציה. שוב, ההוראות האלה הן הוראות.

אבל זה לא נכון. הדבר הזה פשוט לא נכון. לא כותבים כך.

אנחנו לא מתעקשים על זה.

גם אני לא מתעקש. אני רק אומר. יש לי אחריות כלפי מה שאנחנו שולחים לספר החוקים. בקדנציה הבאה יבואו ויאמרו שוועדת הכספים עשתה עבודה לא מקצועית. תפקידיו של דירקטוריון חברת ניהול תיקים גדולה יהיו, ואז אתם מונים: אחד, למנות מנהל כללי, שתיים, לאשר את מערך הבקרה, למנות מבקר פנימי, לאשר את נוהלי העבודה, לדון בעמידת החברה ואחרי כן אתם אומרים לדון בכל נושא בעל חשיבות מהותית לפעילות החברה, לפיקוח ובקרה עליה.

נעלה את זה למעלה.

תפקידיו של דירקטוריון חברת ניהול תיקים גדולה מעבר לתפקידו לדון בכל נושא בעל חשיבות מהותית וכולי, יהיה בין השאר 1, 2, 3, 4, 5.

זה בסדר גמור.

בסדר.

טוב. הלאה.

זה בעצם יעלה למעלה, לרישה.


24ז.
ועדת דירקטוריון


כתבנו כאן ועדות דירקטוריון, אבל ביקשתם למחוק.

דירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה אינו רשאי לאצול סמכויותיו לפי חוק זה.

אני שוב מדגישה. האיסור הוא רק על הסמכויות שנקבעו בחוק הזה. סמכויות אחרות שיש לדירקטוריון לפי חוק החברות, אנחנו לא מוצאים לנכון בחוק הזה להגיד אם מותר לו או אסור לו לאצול.

אין עם זה בעיה, אבל בעצם השם של הסעיף מתייחס לוועדות דירקטוריון ובתוכן שלו אין שום התייחסות לוועדות דירקטוריון.

ועדות דירקטוריון לפי חוק זה.

אנחנו נקרא לסעיף איסור אצילה.

למה לא להשתמש בנוסח שקיים גם בחוק השקעות משותפות בנאמנות לקבוע סעיפים מסוימים שאי אפשר לאצול?

זה מה שהיה במקור.

בחנו את הסעיפים ואת כל הסעיפים שקבענו כאן, אנחנו לא מוצאים לנכון שיש מקום לשנות.

אבל יש סעיפים אחרים שהם לפי החוק שנדרש במסגרת ההוראה הכללית בין השאר, וזה לפי החוק ואחר כך הדירקטוריון לא יוכל למנות ועדה דירקטוריונית שתדון בזה.

לא הבנתי.

מאחר שהנוסח הכללי של תפקידי הדירקטוריון הם בין השאר, אז כל דבר שהם יקימו ועדת דירקטוריון ויבקשו לאצול לה סמכות בין שאר הסמכויות שיש לדירקטוריון, הם לא יוכלו לאצול בגלל הסעיף הזה שלפי חוק זה אסור. למה לא לקבוע את הסעיפים הספציפיים?

כי אלה יהיו כל הסעיפים.

אבל זה בין השאר. כאן יש סעיפים ספציפיים שהם קריטיים, כמו סעיף 18 לחוק השקעות משותפות בנאמנות.

אפשר לבדוק את הנוסח הזה עם הנסחות.

כן. אין לנו התנגדות. כבר העירו לנו שהיה בזה משהו מגוחך, כאילו נמנו שם כל הסעיפים ולכן תיקנו.

אנחנו נעשה הפסקה בישיבה ונמשיך אותו מאוחר יותר. גלשנו מעבר לזמן שחשבתי שנשב. אני מבקש, אם אפשר לשבת לגבי הנושאים הללו. אין הרבה נושאים שנשארו פתוחים, אבל בעיקר לגבי הוראת המעבר. אני מבקש לשבת ולבוא לישיבה אחרי כן עם דברים מוגדרים. אפשר?

כן.

אז נמשיך להקריא ונגיע לסיכום.

מה הבעיה עם הוראות המעבר?

יש בעיה. תשבו עם שלומית. יש בעיה. אנחנו נמשיך את הדיון מאוחר יותר. יש לנו היום הבה נושאים לדיון וגם התווספו נושאים מאוד דחופים. ועדת הכספים מטבע בריאתה, גם פגרה אצלה לא עושה כלום.

גם ט' באב.

גם ט' באב אבל אחרי חצות. אנחנו נעשה הפסקה בנושא הזה ונסיים אותו במשך היום. דורית, יש בעיות עם הוראות המעבר. המחוקק אמור להיכנס ולבטל הסכמים וסיכומים שנעשו.

זאת ממש לא בעיה. אנחנו נסביר את הדברים. זה לבקשת מנהלי הקרנות.

בסדר. אנחנו נמשיך את הדיון לאחר מכן. אנחנו עוברים לסעיף הבא אבל נחזור לסעיף הזה עוד היום.

הישיבה הופסקה 11:20 בשעה וחודשה בשעה 14:00

אנחנו מחדשים את הישיבה. ציון, אתה תנהל את הישיבה. הם אומרים שהם פתרו את הבעיות וצריך רק להצביע. צריך קודם להקריא את זה.

כן. צריך לקרוא להם. הם בחוץ.

חבר הכנסת ציון פיניאן מחליף את היושב ראש

אני מבין שהגיעו לסיכומים.

כן. אנחנו בעצם נמשיך להקריא ואחר כך נאמר מה ההסכמות.


אנחנו עצרנו בסעיף 24ז שהיה במקור ועדות דירקטוריון ואנחנו הופכים אותו לאיסור אצילה. אנחנו בעצם נשנה את הסעיף כך שהוא יהיה:

דירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה אינו רשאי לאצול סמכויותיו לפי פסקאות (1) עד (5) לסעיף 24ו.

אנחנו ממשיכים הלאה בהקראה.


24ח.
ועדת ביקורת

(א)
דירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה ימנה מבין חבריו ועדת ביקורת (להלן – ועדת הביקורת).



(ב)

(1)
להציע לדירקטוריון מועמד לתפקיד מבקר פנימי בהתאם לסעיף 24ו(3), לדון בתכניתה עבודה שהוצעה על ידי המבקר הפנימי ולהגיש לדירקטוריון המלצותיה לגבי התכנית.

(2)
לעמוד על ליקויים בפעילותה של החברה באמצעות המבקר הפנימי וגורמי בקרה ופיקוח אחרים, ולהציע לדירקטוריון דרכים לתיקונם.

(3)
לבחון את מערך הביקורת הפנימית של החברה ואת תפקודו של המבקר הפנימי וכן אם עומדים לרשותו המשאבים והכלים הנחוצים לו לצורך מילוי תפקידו.

(4)
לאשר כי מתקיימים לגבי הדירקטורים החיצוניים תנאי הכשירות שנקבעו בסעיף 240 לחוק החברות כאמור בסעיף 24ב(א).


תסבירו.

האמת היא שזה מקביל בדיוק לתפקידי ועדת הביקורת שנוספו בחוק השקעות משותפות בנאמנות. זה מתאים גם לתיקונים לחוק החברות. אין כאן משהו ייחודי.

בסדר. אנחנו ממשיכים הלאה.

(ג)
מספר חבריה של ועדת הביקורת לא יפחת משלושה, כל הדירקטורים החיצוניים יהיו חברים בוועדת הביקורת והם יהיו רוב חבריה. יושב ראש הוועדה יהיה דירקטור חיצוני.

(ד)
יושב ראש דירקטוריון החברה וכל דירקטור שמועסק על ידי החברה או מספק לה שירותים דרך קבע, בעל השליטה בחברת ניהול תיקים גדולה או קרובו, לא יהיו חברים בוועדת הביקורת.

(ה)
המבקר הפנימי יקבל הודעות על קיום ישיבות ועדת הביקורת ויהיה רשאי להשתתף בהן.

(ו)
המבקר הפנימי רשאי לבקש מיושב ראש ועדת הביקורת לכנס את הוועדה לדיון בנושא שפירט בדרישתו, ויושב ראש ועדת הביקורת יכנסה בתוך זמן סביר ממועד הבקשה, אם ראה טעם לכך.

(ז)
אחת לשנה לפחות תקיים ועדת הביקורת ישיבה עם המבקר הפנימי בלבד.





(ח)
ישיבות ועדת הביקורת יתקיימו אחת לשלושה חודשים לפחות.

(ט)
מניין חוקי בישיבת ועדת הביקורת הוא שלושה חברים לפחות, ובהם דירקטור חיצוני.

(י)
בישיבות ועדת הביקורת ייערך פרוטוקול שבו יירשמו שמות הנוכחים, עיקרי הדיון וההחלטות שנתקבלו. הפרוטוקול יעמוד לעיוני של כל דירקטור של חברת ניהול תיקים גדולה.


גם כאן זה בעצם מתאים את עצמו להוראות שנקבעו בחוק ההשקעות.


24ט.
מבקר פנימי

(א)
על המבקר הפנימי שימונה לפי סעיף 24ו(3) יחולו הוראות סעיפים 3(א), 4(ב), 8, 9, 10 ו-12 לחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992, בשינויים המחויבים.

(ב)
המבקר הפנימי יבדוק, בין היתר, את תקינותן של פעולות החברה מבחינת השמירה על הוראות דין, על נוהל עסקים תקין ועל הנהלים שקבע הדירקטוריון של החברה לפי החוק.

(ג)
המבקר הפנימי ידווח על ממצאיו ליושב ראש הדירקטוריון, לוועדת הביקורת ולמנהל הכללי. לא היה לדירקטוריון יושב ראש, ידווח המבקר הפנימי על ממצאיו לדירקטוריון של חברת ניהול התיקים הגדולה ולמנהל הכללי.


תסבירו.

גם זה מקביל. לגבי יושב ראש דירקטוריון ומנהל קרן הוספנו עכשיו חובה שיהיה יושב ראש דירקטוריון. כל עוד אין חובה למנות יושב ראש דירקטוריון, יכול להיות מצב שאין ואז הם מעבירים את הדוח לכל חברי הדירקטוריון.

יש חובה כזאת.

צריך לבדוק אם להשמיט את הסיפה. כן הכנסנו כאן חובה על חברת ניהול תיקים גדולה למנות יושב ראש דירקטוריון.

בעצם בסעיף קטן (ג) אנחנו מורידים את הסיפה שמתחילה ב"לא היה לדירקטוריון יושב ראש".

כן.

24י
סייג לתחולה

הוראות פרק זה לא יחולו על חברת ניהול תיקים גדולה בששת החודשים הראשונים מאז שהפכה לחברת ניהול תיקים גדולה.

ההוראה הזאת בעצם מעין הוראת מעבר כי חברה יכולה להיכנס גם לא בתחילת החוק אלא היא יכולה להיכנס למצב שבו מתחילות לחול עליה הוראות חוק ואז זה נותן לה איזו תקופת מעבר וזה לא מרגע לרגע.

24יא.
שינוי התוספת החמישית

שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את התוספת החמישית".

דיברנו על זה בתחילת הדיון, שהתוספת החמישית היא המבחנים להיות החברה חברת ניהול תיקים גדולה שחלות עליה הוראות חוק זה.

(2)
בתוספת השנייה -


(א)

"(30)
הפר הוראות לפי סעיפים 24ב(א), (ב), (ג) או (ה) בדבר כהונה או מינוי של דירקטורים חיצוניים או הגבלות על כהונה בדירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה.

(31)
כיהן כדירקטור ביותר משני גופים פיננסיים בעת אחת, בניגוד להוראות סעיף 24ב(ד) או כיהן כחבר ועדת ביקורת בניגוד להגבלות הקבועות בסעיף 24ח(ד).

(32)
הפר את הוראות סעיף 24ג(ב) או (ג), בדבר הגבלה על כהונת מנהל כללי והקניית סמכויות המנהל הכללי.

(33)
הפר הוראות לפי סעיף 24ד בדבר תנאי כשירות לדירקטורים ולחברי ועדות, בדבר מערך הבקרה הפנימית ותכנית האכיפה הפנימית.

כאן אנחנו משמיטים את הסיפה האומרת "ובדבר ניהול סיכונים". תסבירו גם את הסעיפים הקודמים וגם את זה.

באופן כללי התוספת השנייה היא התוספת של ההפרות שגוררות עיצום כספי וכאן אנחנו מוסיפים עיצומים כספיים על הפרת הוראות שנוספו בתיקון הזה. אם נעבור עליהן אחד-אחד, כיהן כדירקטור או הפר הוראות לפי פסקה (30) בדבר כהונה הוא מינוי של דירקטורים חיצוניים, זאת אומרת, מינה דירקטורים חיצוניים שלמשל לא עומדים בדרישות אי התלות או כיוצא באלה, הפר את ההגבלה שאסור לכהן כדירקטור ביותר משתי חברות ניהול השקעות, הגבלה על כך שהמנהל הכללי לא ישמש כיושב ראש דירקטוריון וגם בפועל לא יוקנו סמכויות המנהל הכללי ליושב ראש הדירקטוריון. כולם סעיפים של הרכב דירקטוריון, כשירות וכולי.

בסדר.

(34)
הפר את הוראות סעיפים 24ה(א) או (ב) בדבר ניהול ישיבות דירקטוריון וועדות דירקטוריון.


כאן אנחנו משאירים ועדות דירקטוריון? אמרנו שנוריד את זה. נכון?

נכון.

מורידים את הוועדות. זה יהיה: בדבר ניהול ישיבות דירקטוריון.

(35)
לא ערך פרוטוקול בישיבת הדירקטוריון או ועדת ביקורת כנדרש לפי סעיף 24ה(ג) ו-24ח(י).

(36)
הפר את הוראות סעיף 24ו(2) בכך שהדירקטוריון לא אישר את מערך הבקרה הפנימית ואת תכנית האכיפה הפנימית במשך תקופה העולה על שישה חודשים.



(37)
הפר את הוראות סעיף 24ו(4) או (5) בכך שהדירקטוריון לא מילא תפקיד מתפקידיו לפי הסעיף האמור במשך תקופה העולה על שישה חודשים.

(38)
הפר את הוראות סעיפים 24ח(ב)(1) או (2) בכך שוועדת הביקורת שמינה לא דנה בתכנית העבודה של המבקר הפנימי או בדרכים לתיקון ליקויים שנמצאו.

(39)
הפר הוראות לפי סעיפים 24ח(ג) או (ד), בדבר הרכב ועדת ביקורת שמינה והגבלות על כהונה בה.



(40)
הפר את הוראות סעיף 24ח(ז) או (ח) בעניין קיום ישיבות ועדת ביקורת.


(ב)

"(7)
הפר הוראות סעיף 24ג(א) בדבר מינוי יושב ראש דירקטוריון.



(8)
הפר הוראות סעיף 24ו(1) בדבר מינוי מנהל כללי.



(9)
הפר הוראות סעיף 24ו(3) בדבר מינוי מבקר פנימי.



(10)
הפר הוראות סעיף 24ח(א) בדבר מינוי ועדת ביקורת".


תסבירו גם את החלק הזה של חלק ב', את המשמעות ונמשיך הלאה.

אלה עיצומים כספיים על הפרת ההוראות למנות מינויים שונים והם נחלקו בין חלקים שונים של התוספת כאשר החלק הראשון הוא הקנסות הנמוכים יותר והחלק השני הוא ההפרות שנחשבות חמורות יותר כמו זה שלא מינה בכלל יושב ראש דירקטוריון, מנכ"ל וכולי.

את התוספת החמישית כבר הקראנו ואמרנו שהתיקון האחד שאנחנו נקבל הוא במקום עד תום חמש שנים, יהיה עד תום שלוש שנים.


אנחנו עוברים עכשיו לתיקון חוק ניירות ערך שנמצא בעמוד 20.

3.
בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 -


(1)
בסעיף 52א(1), בסופו יבוא "ובסעיפים 52סד(ב), 52סז ו-54(א1).


(2)
בסעיף 52מג(א), אחרי "בתוספת השביעית" יבוא "ובסעיפים 52סד(ב), 52סז ו-54

(א1).


(3)
בסעיף 52סד -

(א)
בסעיף קטן (ב), אחרי "הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א)" יבוא "יראו אותו כמבצע הפרה של הוראה המנויה בחלק ג' לתוספת השביעית, ואולם לא ניתן יהיה להטיל עליו אמצעי אכיפה למעט", והמלים "אלא אם כן הוכיח שמילא את חובתו לפי סעיף קטן (א)" – יימחקו.



(ב)
אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב1)
הוכיח המנהל הכללי של התאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפו, לפי העניין, שמילא את חובתו לפי סעיף קטן (א), לא תחול עליו החזקה לפי סעיף קטן (ב)".


(4)
בסעיף 54א, בהגדרה "ההפרה", הסיפה המתחילה במלים "וכן הפרה" – תימחק.

(5)
בסעיף 54יא10, בהגדרה "הפרה", הסיפה המתחילה במלים "וכן הפרה" – תימחק.


תסבירו את התיקונים האלה.

מה שהוגדר קודם כהפרה בחוק ניירות ערך, עכשיו אנחנו מסתפקים בהגדרה שיש בחוק הייעוץ, שהפרת אחת מהוראות החוק נחשבת הפרה לעניין פרק האכיפה המינהלית בחוק ניירות ערך.

אפשר לומר שבאופן כללי במסגרת חוק ייעול הליכי אכיפה ברשות לניירות ערך, תיקוני חקיקה, נוספו הגדרות שונות למונח הפרה. עקב טעויות סופר שנפלו במסגרת התיקון האמור, נוצר חוסר אחידות בין ההגדרות השונות למונח הפרה שמשמשות לעניין רשימת המעשים אותם ניתן לברר במסגרת בירור מינהלי, לעניין רשימת המעשים בגינן ניתן להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים המותנית בתנאים ולעניין הוראות פרק י' לחוק ניירות ערך. לכן למעשה אנחנו מציעים לתקן את ההגדרות הללו בחוק ניירות ערך כך שכולם יקבעו כי הפרה לעניינים אמורים היא הפרת הוראה מהוראות המנויות בתוספות הרלוונטיות לחוק וכן בסעיף 52סד, סז ו-54א לחוק ניירות ערך.

בסדר גמור. יש כאן איזשהו עניין אחד בפסקה (3), בסעיף 52סד, התיקון שמתייחס לסעיף קטן (ב). זה לא מסתדר כל כך עם הנוסח. צריך למחוק שם את המלים "וניתן להטיל עליו". אנחנו נראה איך אנחנו מסדרים את זה עם הנוסח כי זה לא מתיישב כשקוראים את הסעיף.

מה הבעיה?

אני אקריא לכם אותו ואז תוכלו לראות. כמו שזה כתוב עכשיו, יקראו את הסעיף:


"בוצעה הפרה למעט הפרה המנויה בפרטים 6 עד 8 בחלק ג' של התוספת השביעית ולמעט הפרה לפי סעיף 54א(1), פרט להפרות כאמור שבוצעו על ידי התאגיד, חזקה היא כי המנהל הכללי בתאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות לפי העניין הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א). יראו אותו כמבצע הפרה של הוראה המנויה בחלק ג' לתוספת השביעית ואולם לא ניתן יהיה להטיל עליו אמצעי אכיפה למעט", ואז בעצם יבוא "וניתן להטיל עליו אחד או יותר מאמצעי האכיפה כמפורט להלן לפי העניין".


יש כאן איזשהו צורך להתאים את זה מבחינת נוסח ואנחנו נעשה זאת בנסחות.


4.
תחילה



תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה).


את סעיף (ב) אנחנו נוריד כי אין בו צורך. דורית, את רוצה להוריד למה הגענו למסקנה שאין צורך בסעיף (ב)?

זה עניין של לוחות זמנים. מדובר כאן על דיון שהדירקטוריון צריך לעשות באישור התקשרות עם חברה סוחרת לפי כללים שקבעה הרשות. הייתה בעיה עם כניסתם לתוקף של הכללים האלה, כי זה רץ במקביל לחוק הזה פחות או יותר, והיינו צריכים לדחות את תחולת הדרישה הזאת לדון בהתקשרות עד שהכללים האלה יהיו בתוקף. כרגע אנחנו יודעים את מועד כניסתם לתוקף של הכללים, זה יהיה 1 בינואר 2012 או 31 בדצמבר 2011.

ולכן מתייתר הצורך לקבוע הוראה מיוחדת לעניין הזה.


לעניין הוראת המעבר. גם כאן הגענו להסכמה ושינינו את הנוסח, כך שהנוסח שיהיה עכשיו יאמר באופן כללי את הרעיון הבא:


5.
הוראת מעבר

כלל הסכם קרן הוראות המחייבות כינוס אסיפה כללית בנסיבות המנויות בסעיפים 47, 99 עד 101, לא יראו באי קיום האסיפה הכללית משום פגיעה בזכותם של בעלי היחידות.


דורית, תסבירי את זה.

אם אתם זוכרים, דיברנו במהלך הדיון הזה על כך שביטלנו בחוק השקעות משותפות בנאמנות את הצורך באישור האסיפה הכללית ובעלי היחידות לכמה מהלכים, בחלקם מהלכים חשובים בחייה של קרן כמו מיזוג שתי קרנות או הפיכת קרן פתוחה לקרן סגורה.


אמרו מנהלי הקרנות שבחלקם, בגלל המצב המשפטי שהיה קיים עד היום, שהעניינים האלה היו טעונים אישור אסיפה כללית, הם הכניסו את זה גם להסכמי הקרנות. הסכם קרן זה ההסכם שבעצם מכוחו מוקמת קרן. זה הסכם בין מנהל קרן לנאמן שמכוחו מוקמת קרן. הם העתיקו את החובה הזאת לתוך הסכם הקרן, כך שחוץ מחובה על פי החוק, היא נעשתה גם חובה הסכמית. אמרו שברגע שמבטלים את ההוראה בחוק, אנחנו גם לא רואים צורך שהיא תישאר בתור חובה הסכמית אבל אם לא יהיה אקט שמבטל אותה, כדי לבטל אותה נצטרך לכנס אסיפה כללית של בעלי היחידות, שזה מהלך שאמרנו שהוא עקר והוא גם יהיה מהלך רב הוצאות, אם יצטרכו לעשות אותו בכל הקרנות.


לכן רצינו לבטל את זה, אבל כדי לא להימצא במצב שהחוק בא ומתערב כביכול בהסכם עצמו, כמו הנוסח שהצענו לכתחילה, הצענו רק לומר שאם לא תכונס אסיפה כללית, במקרים בהם החוק כבר לא דורש אסיפה כללית, זה לא ייראה כדבר שהוא פוגע בבעלי היחידות, כדי שהוא לא ייצור חשיפה למנהלי קרנות שיש להם סעיף כזה בהסכם.

עודד, זה מקובל מבחינתכם.

כן. הנוסח הזה מקובל.

בסדר. עד כאן.

אנחנו מצביעים על אישור הצעת חוק ממשל תאגידי למנהלי קרנות ולמנהלי תיקים (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011 בכפוף לכל השינויים עליהם סוכם.

ה צ ב ע ה

הצעת החוק – אושרה פה אחד

תודה רבה. הצעת החוק אושרה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:20