הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
40
ועדת הכלכלה

14.8.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 621
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, י"ד באב התשע"א, (14 באוגוסט 2011), שעה 13:02

תקנות מסילות הברזל (החלת תקנות התעבורה), התשע"א-2011

חברי הוועדה: יצחק וקנין – מ"מ היו"ר

עו"ד הילה הדר

לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משה יצחקי

מנהל אגף רישוי מסילתי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עירית שפרבר

מנהלת אגף תכנון תחבורתי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

יהודה אלבז

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

צ'ארלס סלומון

סמנכ"ל כספים כלכלי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

מור סידי

סטודנטית באגף החשב הכללי, משרד האוצר

יפעת רווה

משרד המשפטים

עו"ד טארק קסיס

ייעוץ וחקיקה כלכלי-פיסקלי, משרד המשפטים

רפ"ק דנית גלעד

אגף התנועה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

שמחה אורנשטיין

מהנדס מערכות, תכנית אב לתחבורה ירושלים

עו"ד עמי רוטמן

יועץ משפטי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

יובל ברגיל

יועץ משפטי, תכנית אב לתחבורה ירושלים

גיתית שיינין

יועצת משפטית, חברת סיטיפס

דקלה טקו

איתי עצמון

ס.ל. חבר המתרגמים בע"מ

תקנות מסילות הברזל (החלת תקנות התעבורה), התשע"א-2011

אני מבין שעוברים לתקנות. אם כן, רבותיי, תקנות מסילות הברזל (החלת תקנות התעבורה), התשע"א-2011, רכבת מקומית. אתם רוצים לתת הסבר מקדים?

כן. התקנות האלה, שאנחנו מבקשים את אישורה של הוועדה, נועדו לתקופת ההפעלה של הרכבת המקומית. עד היום במשך שנתיים, אולי יותר, המועד הספציפי לא זכור לי, התקנות האלה הוחלו כחלק מהחלתן של תקנות התעבורה על תקופת הניסוי. כעת, לאחר שהתקופה הזאת צפויה להסתיים, אנחנו מבקשים למעשה להחיל את אותה מתכונת, אבל כיום דרך פקודת מסילות הברזל, שכן יש סעיף הסמכה, ב-46ג(ב) שקובע ששר התחבורה יהיה רשאי להתקין בתקנות את תחולתן של תקנות התעבורה לצורך הרכבת המקומית.

באופן כללי תקנות התעבורה יחולו אלא אם כן יש עניינים ספציפיים, כמו למשל שינויים מחויבים, כמו למשל ההסדר של רישיון נהיגת רכבת לעומת רישיון נהיגת רכב, רשות רישוי שהחליף אותה המנהל, העניינים הספציפיים האלה, נאמר במפורש שהם יוחלפו, ותיקונים ספציפיים שגם הם נקובים כאן בהצעה לתקנות.

ככל להיות שהדבר עולה בקנה אחד עם הסעיף המסמיך שמדבר על שינויים שנדרשים או מחויבים ממאפייני המסילה שהוקמה בדרך. זה הסעיף שמתווה את שיקול דעתו של השר בבואו להחיל את תקנות התעבורה על רכבת מקומית.

נכון מאוד. התקנות נבדקו מנקודת המבט של מה שקורה ברכבת, מה שקורה בתנועה שלה על המסילה, מה הן ההוראות שרלוונטיות או לא רלוונטיות ואילו תיקונים ספציפיים צריכים להיעשות.

אוקי, את יכולה להתחיל את ההקראה.

(מקריאה): "תקנות מסילות הברזל (החלת תקנות התעבורה), התשע"א-2011.

"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 46ג(ב), 57(א)(א)(5) ו-(א)(7) לפקודת מסילות הברזל (נוסח חדש), התשל"ב-1972 (להלן - הפקודה), באישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 21א(א) לחוק יסוד הכנסת וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקין תקנות אלה:

"החלת תקנות התעבורה. 1. תקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן - תקנות התעבורה) החלות לעניין רכב יחולו לעניין רכבת מקומית כאילו היתה רכב, ותקנות התעבורה החלות לעניין רישיון נהיגה יחולו על רישיון נהיגת רכבת מקומית, הכל לפי העניין, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:".

אני רוצה לעשות איזה שהם סוגריים; הנוסח שאני מקריאה היה בעקבות שיחות נוספות שהתקיימו מול היועץ המשפטי לוועדה ומחשבות נוספות, על מנת להביא בפני הוועדה את הנוסח כפי שצריך, לכן הוספתי כאן את המלה 'הכל'. אני רק אבהיר, נקבנו במונח 'לעניין רכבת מקומית', כך שבעצם ההתייחסות היא התייחסות רחבה, להסתכל על הקונספט שבו הדברים נקראים ומה קיים בשטח ומה אפשרי.

"(1) בכל מקום לעניין רישיון נהיגת רכבת מקומית, במקום "רשות הרישוי" ייקרא "המנהל" ".

כפי שנאמר קודם, היות שהמנהל הוא בעל הפונקציה שנותן רישיונות, פועל במסגרת של רכבת מקומית, לפיכך 'רשות הרישוי' הומרה ב'מנהל'.

יש הערות עד כאן? אין הערות.

אתה מאשר, או אתה רוצה לאשר את כל התקנות?

אני אאשר את כל התקנה ביחד, אחרי שנשמע את כל ההערות.

(מקריאה): "(2) בתקנה 1 ייקרא:

"(א) אחרי ההגדרה "מלגזה" ייקרא:

" "המנהל" – המנהל לעניין מסילת ברזל מקומית שמונה לפי סעיף 2א לפקודת מסילות הברזל".

לא, משהו כאן לא מסתדר עם הנוסח.

אני רק מוסיפה כאן, לא ציינתי, זאת אותה תוספת שהיתה חסרה בנוסח שבפני הוועדה.

עורכת הדין הדר, הנוסח שאת קוראת עכשיו זה לא הנוסח שמונח בפני הוועדה, כלומר את הוספת שינויים בעקבות שיחות בינינו והערות ומחשבות נוספות, כמו שאמרת. אני מציע שתפני את תשומת הלב בכל מקום שאת מבקשת שינוי לעומת מה שמונח בפני הוועדה, כדי שכולם יוכלו לעקוב.

או שתחלקי לנו את הנוסח שלך, ובכל מקרה תסבירי את השינויים.

בתקנה 1 מופיעה הגדרה כפי שזה מופיע בפניכם, הגדרה של מפגש מסילת ברזל. אנחנו מבקשים שזה ייראה (ב) וכעת אני מבקשת להקריא את תקנת משנה (א).

"(א) אחרי ההגדרה "מלגזה" ייקרא:

" "המנהל" – המנהל לעניין מסילת ברזל מקומית שמונה לפי סעיף 2א לפקודת מסילות הברזל".

התיקון הזה, רק לצורך ההבהרה, על מנת שיהיה ברור שמי שאמון על העניין הזה הוא המנהל, כי לפי התיקון של פקודת מסילות הברזל יש כמה מנהלים, גם לרכבת הכבדה, אז כאן התבקשה ההבהרה שייאמר שזה לעניין רכבת מקומית דווקא.

"(ב) בהגדרה "מפגש מסילת ברזל", בסופה "למעט מפגש עם נתיב רכבת מקומית;

"(ג) אחרי ההגדרה "נתיב" - "נתיב רכבת מקומית" - "נתיב המיועד לרכבת מקומית, כאמור בתמרור המוצב בכניסה אליו".

לעניין מפגש מסילת ברזל ההקשר הזה איננו רלוונטי, יש שם דרישות מאוד ספציפיות לגבי תנועה של רכבת כבדה, ועל מנת שלא יהיו אי הבנות, אנחנו מבקשים כאן לייצר הבהרה. בהגדרה 'מפגש מסילת ברזל', אין הכוונה למפגש של נתיב רכבת מקומית, שזה גם למעשה מסילת ברזל, שנפגשת עם כביש שאיננו עם מסילת ברזל.

לגבי הגדרה של נתיב רכבת מקומית, אנחנו מבקשים לייצר הגדרה חדשה של נתיב רכבת מקומית, נתיב שמיועד לנסיעה של רכבת מקומית שמה שמגדיר אותו זה התמרור שנמצא שם.

רבותיי, יש הערות?

אני רק רוצה להבהיר שהכוונה היא שלפי תקנות התעבורה יתייחסו לנתיב רכבת מקומית כמו אל כביש, כי הוא נתיב, הוא חלק מכביש, ולא כמו אל מסילת ברזל, ולכן הסייג הזה שלא יתייחסו אל זה כאל מפגש מסילת ברזל.

ברור.

לכם יש הערות? אין הערות.

(מקריאה): "(3) אחרי תקנה 18 ייקרא:". זה דומה לנוסח שבפניכם למעט מחיקה שאני אצביע עליה.

"היוועצות רשות תמרור במנהל. 18א. לא יפעילו רשות תמרור מרכזית או רשות תמרור מקומית את סמכויותיהן בעניינים הנוגעים לתנועת רכבת מקומית, אלא אם כן התייעצו עם המנהל", וכאן, היות שהגדרנו את המנהל קודם, אין צורך להוסיף 'שמונה לפי פקודת מסילות הברזל', ולכן אנחנו מבקשים למחוק את זה. "אין באמור בתקנה זו כדי לגרוע מחובות ההתייעצות הקבועות בתקנה 18".

המטרה היא לשמור על סמכויותיהן של רשות תמרור מקומית ורשות תמרור מרכזית. היות שמדובר בהשתלבות בדרך של הרכבת המקומית, למעשה חשוב שיהיה גורם אחד שמגדיר את התמרורים, שהוא חל גם על הרכבת המקומית וגם על המשתמשים האחרים בדרך, אבל היות שיש מאפיינים מיוחדים לרכבת המקומית, חשוב שאותן רשויות תמרור ייוודעו לצרכים מיוחדים של הרכבת המקומית, לכן יש חובה להיוועץ במנהל שאמון על הפן הזה של הרכבת המקומית.

הערות, רבותיי? אין הערות.

אני מצביע על סעיף 1, סעיפים קטנים (1), (2) ו-(3). כולל התיקונים שהקראתם. מי בעד כולל התיקונים? מי נגד? התקנות אושרו עד סעיף (3) כולל.

הצבעה

סעיף 1 (1),(2) ו-(3)

בעד – רוב

נגד – מיעוט

התקנות אושרו

(מקריאה): "(4) בתקנה 27(ה), הסיפה החל במלים "מכל שנת ייצור", לא תיקרא ובמקומה ייקרא "אם מותקן בה אמצעי טכנולוגי המאפשר ראות תקינה של הנעשה מצדי הרכבת המקומית לכל אורכה"."

הנוסח שבפניכם כולל את האפשרות שאנחנו מוסיפים סיפה שכולה עבור הרכבת המקומית. לפי עיניו הבאמת מחודדות של היועץ המשפטי לוועדה, אין צורך להוסיף את זה בצורה כזאת אלא די בכך שההתייחסות כולה לתקנה תהיה עבור הרכבת המקומית.

רק הסבר קצר לעניין הצורך; מטבע הדברים אי אפשר להסתכל אחורה, הנהג של הרכבת המקומית לא יכול להיעזר בשמשה האחורית, אבל הוא כן נעזר באמצעי טכנולוגי שמאפשר ראות תקינה של צדי הרכבת המקומית לכל אורכה ולכן אנחנו מבקשים לעשות את השינוי.

הערות, רבותיי? אין הערות.

אני מצביע על סעיף (4) כולל התיקונים. מי בעד? מי נגד? הסעיף אושר.

הצבעה

סעיף 1 (4)

בעד – רוב

נגד – מיעוט

הסעיף אושר

(מקריאה): "(5) בתקנה 28, בתקנת משנה (א) בסופה ייקרא:" ואני מבקשת להוסיף על הנוסח שבפניכם. "לעניין זה יראו שימוש בציוד תקשורת המותאם לרכבת מקומית, לשם ביצוע תפקידו של הנוהג ברכבת המקומית, כפעולה להבטחת פעולתה התקינה של הרכבת המקומית".

תקנה 28 עוסקת בכך שהנהג אמור להחזיק את הכידון ובהקשר שלנו הוא עשוי להיעזר באמצעי תקשורת שיוצר לו קשר עם מרכז הבקרה של הרכבת המקומית, לפיכך ביקשנו לייצר התאמה אל מול הצרכים של הרכבת המקומית.

הערות? אין הערות.

כל סעיף כזה שאנחנו מקריאים, מאחר והתקנות שהונחו הן לא אותן תקנות, אני חייב להגיד שאני מצביע על הסעיף הזה כולל התיקונים שהצעתם.

מי בעד? מי נגד? הסעיף אושר.

הצבעה

סעיף 1 (5)

בעד – רוב

נגד – מיעוט

הסעיף אושר

(מקריאה): "(6) בתקנה 30(א) אחרי "אוטובוס" ייקרא – "רכבת מקומית" ".

תקנה 30 עוסקת בכך שמוביל תחבורה ציבורית שמשתמש באמצעי אופטי נדרש להחזיק איתו אמצעי אופטי חליפי ואנחנו מבקשים להוסיף את נהג הרכבת המקומית שיצטרך לעמוד בכך.

הערות? אין הערות.

מי בעד סעיף קטן (6)? מי נגד? הסעיף אושר.

הצבעה

סעיף 1 (6)

בעד – רוב

נגד – מיעוט

הסעיף אושר

(מקריאה): "(7) בתקנה 38, אחרי תקנת משנה (א), ייקרא:

"(א1) לא ינהג אדם רכב או בעל חיים בנתיב רכבת מקומית, אלא לשם חצייתם; הוראות תקנת משנה זו לא יחולו במקרים אלה:

"(1) על מעבר של רכב ביטחון בנתיב רכבת מקומית כאשר הדבר דרוש לשם מילוי תפקידו וחלה", וכאן אני מבקשת להוסיף, שוב לפי שיחה עם היועץ המשפטי לוועדה, "וחלה לדעתו הכבדה ניכרת על הנסיעה בנתיב הנסיעה הרגיל של רכב הביטחון", וגם כאן אני מבקשת להוסיף "ותוך כדי נקיטת אמצעי זהירות על מנת למנוע סיכון או פגיעה בעוברי דרך או ברכוש;

"(2) על רכב שהורשה לפי רישיון הרכב שלו, שניתן לו לפי פקודת התעבורה, לנסוע על מסילת ברזל מקומית".

תקנה 38 עוסקת בעניין של מעבר בנתיב תחבורה ציבורית, גם מדרכה, גם שביל, וכאן אנחנו מבקשים להוסיף את האיסור לנהוג בעל חיים או רכב בנתיב רכבת מקומית, אלא לשם חצייה. אנחנו מבקשים לקבוע שני חריגים; חריג אחד זה של רכב ביטחון ואנחנו מבקשים כאן להוסיף מגבלה נוספת שלקוחה מתקנה אחרת כאן, כדי ליצור אחידות, כל זמן שהוא נוקט באמצעי זהירות למנוע סיכון או פגיעה בעוברי דרך. חריג נוסף הוא אם כתוב ברישיון הרכב של אותו רכב שמותר לו לנסוע על הפסים, ויש כלי רכב כאלה, ככל שידוע לנו, בשימושו של הזכיין לצרכי תחזוקה.

אנחנו רוצים להעיר על זה שהתקנה הזו באה ומנסה לפתור מצב ברור, שצריך להיות לו פתרון, והוא שיתאפשר איכשהו מעבר של כוחות הצלה, חירום וכולי גם בשטח של המסילות. הבעיה היא כזו; ברגע שאין כל תיאום עם מרכז הבקרה או איזה שהיא צורה של הודעה על הרכבות, שערו בנפשכם שייכנס אמבולנס על המסילה, הרכבת הזו מיועדת לנסוע בצורה כזו שהיא בונה על זה שיש לה גל ירוק, נקרא לזה ככה, או היא מתוכננת לנסוע על רמזורי העדפה, ולכן הוא מראש צריך להרגיל את עצמו לצפות לאור ירוק ולא להאט ונכנס לו עכשיו אמבולנס או רכב משטרה על הנתיב באופן פתאומי. לטעמנו הנושא הזה הוא בעייתי והיה עדיף שזה ייעשה תוך כדי תיאום ברשת קשר חירום עם מרכז הבקרה של הרכבת.

למעשה נקיטת אמצעי זהירות שמדברים עליהם, הנהלים שנקבעו בין כוחות הביטחון לבין הרכבת הקלה, זה בדיוק מה שאומרת גיתית וכך זה עובד היום, פונים למרכז הבקרה והוא מאשר את העלייה. יש לנו לצערנו מקרים שאמבולנסים עולים לפנות נוסעים וזאת הכוונה של אמצעי הזהירות.

אנחנו לא רוצים לוותר, או אנחנו חושבים שזה מאוד חשוב לשמור על התנועה של רכב חירום וזה רק לשם מילוי תפקידו ורק בהתקיים התנאים האלה. זה תואם לתקנה אחרת שעוסקת בתנועה של רכבי חירום ואם המשטרה תרצה להוסיף, אז נשמח.

גם היום במקרה חירום המשטרה נוקטת את כל האמצעים, אני לא פעם נתקל, במיוחד בתקופה שהיו הפיגועים, כשאוטובוס התפוצץ בלב ירושלים, עצרו את התנועה איפה שצריך, חסמו צירים, המשטרה עושה את כל מה שצריך ואני מאמין שלמשטרה יש את כל הגישה למרכז הבקרה שלכם להגיד 'לעצור את הרכבת במקום כזה...'. במצב חירום, כשיש פצועים---

כל מה שאנחנו רוצים זה את התיאום.

את יודעת, חלילה וחס שלא יהיה, המצב יכול להיות שאפילו הרכבת בעצמה נפגעת. הכל יכול להיות, אנחנו חיים במדינה ששום דבר לא צפוי בה. לכן אני סומך על כוחות הביטחון, על המשטרה, שהיא מתורגלת בדברים האלה ואני חושב ש---

שוב, השאלה היא למה לא להכניס את ה---

לא להכניס בגלל שהכל תלוי נסיבות, רשום כאן 'תוך כדי נקיטת אמצעי זהירות על מנת למנוע סיכון', זה חלק מאמצעי הזהירות. יכול להיות שהם לא יהיו אמצעי הזהירות הבלעדיים, יכול להיות שבאותו רגע ממש ההודעה עדיין לא תגיע, זה גם ייתכן, הכל תלוי בנסיבות.

זו בדיוק הסכנה, זה מצב מאוד בעייתי שעלול לעקר את העניין של---

יש לי שאלה למשטרה לגבי האמבולנסים, איך הקטע הזה מתבצע?

רכב ביטחון זה רכב שמדליק סירנה ואורות מהבהבים, גם באור אדום, כשהוא עושה את זה, הוא נדרש לנקוט אמצעי זהירות, הוא עושה את זה בזהירות. הוא צריך להיות מודע לזה שהוא נכנס למקום שרכבת אמורה לעבור בו.

אני לוקח את השאלה שלי על האמבולנס, זה מופיע ברכבי חירום.

העניין הוא שאם יהיה לו פקוק, זה תמיד יהיה נתיב המילוט שלו. באופן קבוע.

השאלה שלך מוצדקת, אבל יש לה פתרון והוא מתבצע היום, במיוחד במדינה שלנו שאנחנו כל הזמן בעליות וירידות של דברים, ונקווה שהשקט ימשיך לשרור במדינה. אבל הדברים האלה הם דברים בשגרה, זה לא דבר חדש שאת מחדשת לנו שעכשיו בגלל הרכבת צריך... אני מאמין שהפעולות שנעשות נעשות בזהירות, ולא פעם אנחנו רואים איך שאמבולנס עובר בתוך רמזור אדום ורכב משטרתי או רכב חירום אחר. הדברים האלה מתורגלים כבר ואני מאמין שמי שמבצע את הדבר הזה הוא יותר זהיר על עצמו כדי שחלילה וחס לא תהיה איזה תאונה.

יש נהלים לעניין הזה, כמובן שיתקשרו אליכם. אני לא יודעת איך זה מבוצע לגבי אמבולנסים, אבל רכב משטרה כמובן שכן, השוטר חייב להודיע שהוא בתפקיד, זה נרשם ביומן, הוא לא יכול ככה סתם להחליט שהוא פתאום נוסע בנתיב רכבת מקומית, יש לזה כללים.

אוקי. מר אורנשטיין, אתה יכול להגיד לי אם מגן דוד אדום חויבו למשהו?

גם מגן דוד אדום נכללים ברכב ביטחון.

גם מגן דוד אדום. אני יכול להגיד לך שלצערנו בשבוע שעבר התעלפה אישה על הרכבת ועצרו את כל הרכבות בצורה מסודרת, הם עלו, פינו. זה לא שייך לרכבת, אבל זה היה על המסילה, הכל היה מסודר. אגב, עשינו תרגיל ביום ראשון שעבר ובתרגיל זה עבד, הם מודיעים, הם עולים. עד היום זה עובד מאוד מסודר, ויתרה מזאת, היום אצל מפקד המחוז דובר שיהיו מעט מאוד אנשים שתהיה להם סמכות לעצור את הרכבות, שלא כל שוטר יכול לעצור את הרכבות. אני חושב שזה הולך לכיוון מאוד מוסדר.

אני רוצה לשאול שתי שאלות. לגבי תקנה 38, בתקנת משנה (א) נאמר, 'לא ינהג אדם רכב או בעל חיים על פני מדרכה, שביל או נתיב שיועד וסומן לסוג מסוים של רכב או של עובר דרך מסוים, אלא לשם חצייתם, כדי להיכנס לחצרים או לצאת מהם'. מאחר שאנחנו מחילים את ההוראה הזאת לגבי רכבת מקומית, אנחנו אמורים למעשה לקרוא את תקנת המשנה הזו כך: 'לא ינהג אדם רכבת מקומית או בעלי חיים על פני מדרכה' וגומר. איך זה עולה בקנה אחד עם הוספת תקנת משנה (א1)?

קודם כל (א1) היא תקנה ספציפית לעניין הרכבת המקומית ואני סבורה שגם אם כתוב כאן 'לא ינהג אדם רכבת מקומית'---

כתוב, כי אנחנו החלנו.

'לא ינהג אדם רכבת מקומית על פני מדרכה, שביל, נתיב שיועד וסומן... אלא לשם חצייתם', או שניתן להסיר את הסיפה, או שפשוט אלה שינויים מחויבים שאנחנו בעצם סברנו שאלה השינויים שכשאתה בא להחיל את התקנה, לא הגיוני שזה יחול על רכבת מקומית, מכיוון שהיא נעה על פני הנתיב שלה, במסילה וכולי, זה לא רלוונטי המדרכה או השביל או סוג מסוים אחר שמיועד לרכב אחר.

אני מציע שבשלב הנוסח נבדוק אם לא צריך לעשות כאן איזה שהיא התאמה כדי לבדוק את היחס בין (א) ל-(א1).

אני אבדוק את זה.

שאלה נוספת. בתקנת משנה (א1) המוצעת כתבתם 'אלא לשם חצייתם', יהיו סימונים בתמרור?

צריך להיות רשום המקום המסומן לכך. זה ברור שאסור לחצות---

מקומות חצייה אמורים להיות מסומנים, נכון?

חוץ מברחוב יפו כל המקומות עוברים רק במעברי חצייה מרומזרים.

ולגבי יפו יש לנו הסדר ב-109.

אבל אני חושב שכאן צריך להבהיר שמדובר על איזה שהוא סימון בתמרור.

אבל יש לנו את תקנה 109.

אני לא יודע את ההוראה הספציפית, אבל סביר להניח שיש בתקנות התעבורה שחלות כבר, שהחלנו אותן על הרכבת המקומית, איזה שהן הוראות שאוסרות על בן אדם לחצות כביש דרך מקום לא מסומן, או לעבור ברמזור אדום. בטח ההוראות האלה כבר חלות, לא החרגנו אותן. עוד מעט נגיע לסעיף 3---

יש תיקונים, אני חושב, לגבי תקנה 109, אבל השאלה אם גם לא כאן ראוי להבהיר שמדובר על מקום שמסומן בתמרור. אני מזכיר שלהוראות האלה יש בצדן גם סנקציה פלילית.

השאלה אם הכנסה של הוראה שכזו איננה סותרת את האמור ב-109.

אז הן צריכות לחיות ביחד, שתי ההוראות האלה. צריך למצוא דרך שהן יחיו ביחד.

38 עוסק בנהיגת רכב או נהיגת בעל חיים. 109 עוסקת בהליכה, לא יילך אדם בנתיב רכבת ולא יחצה אותו.

בתקנה 22, יש שם חובה על עוברי דרך. אתה רוצה שאני אקריא את התקנה? 'עובר דרך חייב לקיים את ההוראות הניתנות בתמרור, אולם תהיה הגנה טובה לנאשם אם יוכח שהתמרור הוצב, סומן או נקבע שלא כדין'. זו הוראה בתקנות תעבורה שמחייבת כל עובר דרך לקיים את הוראות התקנות.

כן, אבל השאלה שלי עדיין נותרת בעינה, למה בעצם לא לכתוב כאן, 'אלא לשם חצייתם במקום שסומן...'.

אני לא חושב שיש בעיה משפטית להזכיר את זה, רק נשאלת השאלה למה דווקא פה אני צריך להזכיר את זה, כשבמקומות אחרים אמרנו שאנחנו מחילים את התקנות בכללותן ומחריגים כמה סעיפים.

היות שהתקנה עוסקת בנהיגה, אין לנו בעיה שזה ייאמר כאן בצורה הזאת. זה מה שצפוי להיות, תמרור.

אבל צומת זה לא תמרור.

גם סימון על הכביש הוא תמרור.

צומת זה לא סימון על הכביש, זה מפגש כבישים.

זה בדרך כלל מסומן.

ברכבת כל הצמתים מרומזרים ומסומנים.

אני לא יודעת אם נשמע, אבל מר אורנשטיין כאן, מהנדס המערכת, ציין שבכל המפגשים יש גם רמזור וגם תמרור שהוא אחר לגבי מעבר כלי רכב.

אז המסקנה היא שאפשר להוסיף במקום שסומן?

כן.

אני פתאום לא בטוחה, כי צומת לא מסומן בתמרור, הוא בהגדרה של מפגש של---

אם אני מגיע לצומת, אין לי תמרור שמראה לי את הצומת לפני כן?

אבל אם לא היה תמרור, אם הורידו את התמרור, זה עדיין לא אומר ש---

מה זאת אומרת הורידו? דנית, על פי החוק, אני מגיע לצומת, חייב להיות תמרור או לא?

לא, כי בצומת לא חייב להיות תמרור.

אני נהג, אני לא מכיר את הכביש.

אז יש תקנה שמסדירה מי נכנס קודם לצומת במקרה שאין תמרור.

זה משהו אחר, את מדברת לגבי זכות קדימה.

מה שאני אומרת זה שלא התמרור קובע את הצומת, ואנחנו צופים פני עתיד, אנחנו לא צריכים להתייחס דווקא לקו הזה ולהסדרי התנועה בקו הזה.

אבל זה לא מניח את דעתי, מה שאת אומרת. האם אין תמרור כשמגיעים לצומת?

היא אומרת שייתכן מצב שכן תגיע לצומת ולא יהיה שם תמרור.

לא בתוואי הרכבת הזה.

בכלל, בתוואי רכבת צומת זה לא דבר שהוא לא מוגדר.

לא יכול להיות מצב שאני מגיע לצומת חציית פסי רכבת ולא יהיה לי תמרור כזה. אין דבר כזה, קל וחומר למצב רגיל. ככה אני מבין את הדברים. אוי ואבוי לנהג הזה שאין לו תמרור.

יכולים להציב תמרורים אבל לא הכרחי שיהיה. מה שאומרים כאן רשויות התכנון זה שהם מתכוונים שתמיד יהיה תמרור, אבל זה לא תמיד נכון, ככלל, אלא פשוט אתם מתכוונים---

השאלה לא אם יהיה תמרור או לא, האם החוק לא מחייב שיהיה תמרור?

החוק לא מחייב---

למה לא מחייב? אין דבר כזה, אז צריך לחייב את זה. זה אבסורד, מה שאת אומרת.

להיפך, החוק יוצא מנקודת הנחה ש---

יכול להיות מצב שאני מגיע לצומת מסילת ברזל, אני חוצה את הצומת, ואין לי תמרור?

זה לא צומת מסילת ברזל.

יכול להיות שאין תמרור, אבל אתה לא תואשם בעברה.

השאלה אם החוק לא צריך לחייב את הרשויות, לא יודע את מי, את משרד התחבורה, את העירייה, את הזכיין, כל מי שנוגע לעניין, לשים תמרור?

אני חושב שככל שמוצע להטיל איסור, וכאן מוצע להטיל איסור על נהיגה של רכב או בעל חיים בנתיב, ואם לשם חצייה, ואם באמת מדובר על כך שהחצייה תהיה רק במקומות מסוימים, אז צריך לומר זאת. אם אני יכול לחצות בכל מקום אז אין בעיה, אבל אני מבין שלא לכך הכוונה.

אתם משאירים את האינטואיציה של הנהג, שתחול עליו הנבואה באותה שנייה, יש תמרור/אין תמרור, הוא לא מכיר את הכביש בכלל. אני חושב שהדברים מחייבים על פי החוק.

זה לא אותו דבר כמו כל צומת. כל צומת צריך להסדיר, כי צריך להסדיר למי זכות הקדימה, בגלל זה צריך תמרור. פה זה אוטומטית חזקה שבאמצע פסי רכבת אסור להולך רגל לחצות.

אבל כתוב 'אלא לשם חצייתם'.

אבל, יפעת, זה לא נחשב פסי רכבת.

אבל זה כביש מיוחד.

אבל הוא לא הוגדר בשום מקום כ---

אבל אני אומרת מה שאת אומרת, אז למה אנחנו מתווכחות?

רק שלא יהיה ספק שזה לא מוגדר.

אולי הפתרון הוא כן להחזיר את זה להגדרה שחל עליה משהו שחל על---

יש לכם פתרון?

אם אנחנו משאירים את זה כך, בעצם מותר לי לחצות בכל מקום. כתוב שאסור לי לנהוג או ברכב או בעל חיים, כלומר לי מותר להוביל לצורך העניין בעל חיים, לחצות את המסילה בכל מקום, כי זה מה שכתוב. זאת השאלה, אני שואל כדי להבין. אם אני חוצה, מותר לי לחצות בכל מקום.

מה שכתוב בתקנה שמותר לו לחצות בכל מקום.

למה לא כתוב מלכתחילה שאסור לחצות באמצע פסי---

אני מציע לכם שתנסו לעשות חושבים ביניכם. אני אדלג על (7), חפשו לזה פתרון שיניח את הדעת של כולנו ונמשיך. אנחנו נחזור ל-(7), אני לא מצביע על (7).

(מקריאה): "(8) בתקנה 47(ב) אחרי פסקה (4) ייקרא:

"(5) נוהג הרכב נוסע בנתיב הסמוך לנתיב רכבת מקומית".

תקנה 47 עוסקת בעקיפה ויש פטורים למצבים שהם כאילו עקיפה, או עלולים להיחשב ככאלה ובהקשר הזה מדובר בנוהג רכב שנוסע בנתיב שסמוך לנתיב הרכבת המקומית, מה שאנחנו קוראים 'מעבר על פני'. מעבר על פני הרכבת המקומית הוא אפשרי ולא ייחשב עקיפה, מטבע הדברים ששניהם נוסעים בנתיבים נפרדים.

הערות, רבותיי? אין הערות ל-(8)

אני מצביע על סעיף (8). מי בעד? מי נגד? הסעיף אושר.

הצבעה

סעיף 1(8)

בעד – רוב

נגד – מיעוט

הסעיף אושר

אני מבקשת שלא להקריא את מה שמופיע בפניכם כ-(9). אנחנו חוזרים בנו.

(10) מחוק, "(9)" רשום. "(9) בתקנה 54(א) בסופה ייקרא:

"סוג הרכב – רכבת מקומית. בדרך עירונית".

אנחנו מעיינים בטבלה, אני מבקש שתסבירי.

המהות היא שעל רכבת מקומית תהיה הגבלת מהירות בדרך עירונית של 50 קמ"ש. ניתן יהיה להציב תמרור שמגדיר מהירות אחרת. לגבי דרך שאיננה עירונית, המהירות היא עד 70 קמ"ש, אלא אם כן מצוין בתמרור אחרת, ודרך מהירה סגורה בפני רכבת מקומית.

אוקי. יש למישהו הערות? הדברים פה ברורים. [

אני מצביע, לפי מה שרשום לנו (10), שעכשיו (9). מי בעד? מי נגד? הסעיף אושר.

הצבעה

סעיף 1(9)

בעד – רוב

נגד – מיעוט

הסעיף אושר

(מקריאה): "(10)" החדש. בתקנה 72(א) אחרי פסקה (16) ייקרא:

"(17) במרחק הקצר משני מטרים מן הפס הקרוב של מסילת ברזל מקומית; לעניין פסקה זו "הפס הקרוב" – הקרוב משני פסי מסילה המותקנים בכביש ולהם רוחב קבוע המיועד לתנועת רכבת מקומית.

"(18) בתחום הרציף של תחנת רכבת מקומית, או בתחום התחנה המסומן על פני הכביש או על אבני השפה, ובצד האחר של הכביש, המצוי מול תמרור או תחנה, בתחום של 20 מטרים משני צדי התמרור, אלא אם כן נותרו שמונה מטרים לפחות מן הפס הקרוב כהגדרתו בפסקה (17) עד קצה המיסעה שממול, לתנועת כלי רכב; לעניין פסקה זו, "מיסעה" – כביש כהגדרתו בתקנות התעבורה לרבות שול הדרך כהגדרתו בתקנות התעבורה ככל שקיים".

הפנתה את תשומת לבי עורכת דין רווה, 'הפס הקרוב', 'הקרוב משני פסי פלדה המותקנים' ולא כפי שקראתי.

התקנה הזו מסדירה את האפשרויות לחנות, הן בצד של הנתיב של הרכבת המקומית והן ממולו, כדי לשמור טווחי פתיחה של דלת, טווחי מעבר של רכבים אחרים.

איך הנהג יוכל לדעת? יהיה תמרור שיורה לנהגים היכן ניתן לעמוד או לחנות?

רציף הוא דבר מוגבל.

לא מדובר כאן על הרציף.

לא רק רציף.

אם זו חניה, החניה תהיה מסומנת.

אני מדבר, למשל, על (17), ממרחק הקצר משני מטרים מן הפס הקרוב.

במידה שתהיה חניה שהיא מותרת, היא תהיה מסומנת. זה יוצא באמצע כביש, אתה לא יכול לחנות סתם, אם לא סומן.

והתקנות האלה עוקבות אחרי הקיים היום ב-72(א).

כפי שהערנו, לתשומת לב משרד התחבורה, בזמנו כשהנושא נבדק על ידי יועצי בטיחות של הזכיין, דובר על מרחק של מטר וחצי מהסווט פס. סווט פס, אם זה פס הפלדה החיצוני, יש עוד מרחק מסוים של הקרון, כי יש עוד קרון אחרי הגלגלים, ואז יש סווט פס שעושה איזה שהוא פס שממנו אמורים גם הנוסעים לא לעבור אותו, למשל ברציף, זה איזה שהוא קו גבול שנקבע, ובזמנו דובר על מטר וחצי מהסווט פס---

תוכלי רק לומר מה השינוי שאת מציעה לתקנה?

אנחנו דיברנו על זה שמטר וחצי מהסווט פס מיתרגם לקצת פחות משניים וחצי מטרים.

את מדברת על פסקה (17)?

כן. כאשר הבנתי שהנושא נבדק שוב על ידי מומחים מטעם המדינה שאמרו ששני מטרים לגישתם זה מספיק, אני רוצה קודם כל שאלת הבהרה; אנחנו מדברים על שני מטרים כשבתחום שני המטרים האלה אסור לחנות. זאת אומרת זה רק משני המטרים והלאה. הבעיה היא שבתוך שני המטרים האלה, לצורך העניין, אם האוטו חונה על הגבול של שני המטרים, אז יכולה להיות פתיחה של דלת ויכולים להיות עוד איזה אופניים שעוברים או עוד הולך רגל. שני מטרים לטווח הזה, שאם חס וחלילה נוסעת בדיוק רכבת ואותו הולך רגל או רוכב אופניים בדיוק סוטה מהדלת של הרכב שנפתחת, אני לא רוצה שאותו הולך רגל יסטה לתוך הרכבת שנוסעת שם.

את מציגה איזה שהוא סצנריו שיש גם חניה לצד הפסים, שזה לא הדבר הרגיל, זה נעשה במקרים די מועטים וחריגים, ועוד מעבר לזה עוד שביל אופניים. אני לא מכירה מקרה כזה, אני לא חושבת ש---

לא שביל אופניים, לצורך העניין יילך שם הולך רגל. בדרך כלל הולך הרגל יילך במדרכה, מהצד השני, ועדיין.

ועדיין החניה לצד הפסים, שזה בעצם קצת באמצע הכביש, זאת אומרת בצד הכביש לצד הפסים, היא חריגה, היא לא משהו מקובל. זאת אומרת להגיד שבינה ובין החניה הזאת יהיה עוד משהו, זה לא סביר, כי אז לא מתקיימים שני המטרים.

היא הניחה את דעתך?

אני יודעת להגיד את מה ש... עם כל הכבוד, לי יש תואר במשפטים, לא בשום דבר אחר.

זו שאלה מקצועית.

יש עוד הערות? אין הערות.

אני מצביע על פסקה (11) שנכון להרגע הופכת להיות (10). מי בעד? מי נגד? הפסקה אושרה.

הצבעה

פסקה 1(10)

בעד –רוב

נגד – מיעוט

הפסקה אושרה

(12) שהוא (11).

(מקריאה): "(11) בתקנה 76(ב), אחרי "אוטובוס" ייקרא "בתחום תחנת רכבת מקומית, ובמקומות המפורטים בתקנה 72(א)(17) ו-(18)".

תקנה 76(ב) עוסקת באיסוף נוסעים על ידי מונית, וכשם שהדבר נאסר בתחום תחנה של אוטובוס, כך אנחנו מבקשים לאסור את זה לעניין רכבת מקומית.

אין הערות.

אם כן, רבותיי, אני מצביע על (12) שעכשיו הוא (11). מי בעד? מי נגד? הסעיף אושר.

הצבעה

סעיף 1(11)

בעד- רוב

נגד – מיעוט

הסעיף אושר

(מקריאה): "(12) בתקנה 84א בסופה יבוא:

"טור א'




טור ב'

סוג הרכב



התנאים

(5) רכבת מקומית


כאמור בהוראות לפי סימנים ה' ו-ו' בפרק ד1






לפקודת מסילות הברזל וכאמור בהיתר הפעלה






שניתן לפי ההוראות האמורות".

תקנה 84א עוסקת בהסעה בשכר. כשם שהדברים הוגדרו עבור מסיעי שכר אחרים, כך גם הדברים נכתבו לגבי הרכבת המקומית. הרכבת המקומית למעשה פועלת על בסיס סימנים ה' ו-ו' בפרק ד1 והיתר ההפעלה.

אני רוצה רק להדגיש שוב ואני אשמח אם חברתי ממשרד התחבורה תאשר, כידוע התיקון לפקודה כלל הוראת מעבר שהגבילה את היישום של חלק מההוראות של הפקודה, לפי אותה הוראת מעבר. לצורך העניין, כאשר נאמר כאן, ' לפי סימנים ה' ו-ו' ', שאלה אותם סימנים שמאפשרים להטיל תנאים נוספים על הרכבת, אני רוצה לקבל הבהרה לפרוטוקול שהיישום של הסימנים האלה כפוף לאותה הוראת מעבר שחוקקה.

אבל השאלה שלך נכונה גם אם לא היינו מוסיפים לפי סימנים ה' ו-ו', כלומר גם אם היינו נוקבים רק במונח היתר הפעלה, גם בהיתר הפעלה אפשר לקבוע תנאים. השאלה לא נובעת רק מהתוספת.

נכון.

היות שהתבקשתי אז אני אציין שהוראת המעבר באה לתת תוכן כשאני קוראת את סימנים ה' ו-ו', וכמובן שהיא חלה ככל שהיא רלוונטית לעניין התחולה שלהם.

גם היתר הפעלה, לצורך העניין.

נכון.

עוד הערות? אין הערות.

אני מצביע על סעיף (12), מי בעד? מי נגד? הסעיף אושר.

הצבעה

סעיף 1(12)

בעד – רוב

נגד – מיעוט

הסעיף אושר

(מקריאה): "(13) בתקנה 97, אחרי תקנה משנה (ה) ייקרא:

"(ו) לא ינהג אדם רכבת מקומית אלא אם כן הוארו בה פנסי החזית, הפנסים האחוריים ופנסי הצד; בתקנת משנה זו "פנסי חזית", "פנסים אחוריים" ו"פנסי צד", כפי שהורה המנהל".

המטרה היא שהרכבת המקומית תיסע כל הזמן עם כל הפנסים כשהם דלוקים ומוארים, והיות שאנחנו מדברים מתוקף הוראתו של המנהל בהקשר של איך פועלת הרכבת המקומית, אז הוספנו את הסיפה הזאת.

אני מוכרחה להודות שאני רק יודעת שמערכת האיתות והפנסים שיש לרכבת היא לא כמו של רכב רגיל. אני רוצה להבין, כאשר אומרים כאן 'כפי שהורה המנהל', מדובר גם על ההתאמות הנדרשות לרכבת.

בוודאי.

אני חושב שלכן הוסיפו את הוראות המנהל.

עוד הערות? אין הערות. מי בעד סעיף (13)? הסעיף אושר.

הצבעה

סעיף 1(13)

בעד – רוב

נגד – מיעוט

הסעיף אושר

(מקריאה): "(14) בתקנה 109, אחרי תקנת משנה (ב) ייקרא:

"(ג) לא יילך אדם בנתיב רכבת מקומית, ולא יחצה אותו, אלא במקום שהותר לכך וסומן בתמרור".

כאן אנחנו מדברים על אדם שהולך, אז האיסור קובע איסור הליכה בנתיב של רכבת מקומית ואיסור חציה, אלא אם הדבר הותר לפי תמרור.

אין הערות.

אני מצביע על (14). מי בעד? מי נגד. הסעיף אושר.

הצבעה

סעיף 1(14)

בעד – רוב

נגד – מיעוט

הסעיף אושר

(מקריאה): "(15) אחרי תקנה 142, ייקרא:

"הולכת בעלי חיים. 142א. לא יוליך אדם בעל חיים בנתיב רכבת מקומית".

סברנו שיהיה רלוונטי להוסיף את האיסור הזה לצד תקנה 142 שעוסקת בהובלה של בעלי חיים, עדר ועוד דברים רלוונטיים. כאן מדובר בבעלי חיים שהם בעלי חיים גדולים, מה שנקרא, שהם עלולים להפריע בדרך.

איך התקנה הזאת חיה עם התקנה שדיברנו עליה קודם?

תקנה 142 או ההקשר הזה של ההתייחסות המיוחדת לעניין בעל חיים זה לגבי בעל חיים שהוא בעל חיים גדול, לא חיית מחמד.

אבל גם הם יכולים לחצות, לפי אותה לוגיקה.

לא, אז אנחנו סבורים שבעיקרון אין ללכת, 'לא יוליך אדם'. זה לא חל על כלב. בדקתי מול המשטרה היום על מנת להבין.

בעל חיים מוגדר בתקנות, מתוך תקנה 1 לתקנות התעבורה, 'בהמות וחיות בית, למעט כלבים, חתולים ועופות הבית'.

בדרך כלל לבעלי החיים הגדולים, כמו סוסים, חמורים ופרות ובעלי חיים אחרים, יש להם בעל בית, שאר בעלי החיים שמדובר עליהם בדרך כלל הם משוטטים ותמצא אותם בכל פינה שאתה רוצה.

אבל הם יכולים לחצות במעבר חציה, השוטר עם הסוס יכול לחצות עם בעל החיים שלו במעבר חציה, כמו כל אדם אחר. זה לא אסור.

יש כאן איסור מוחלט בעצם.

בעיקרון זה לקוח מתקופת הניסוי, אבל אם הדברים כאן יעלו ויידונו---

אולי יש מקום להוסיף החרגה לעניין של לחצות. כלומר כשהוא חוצה את המסילה---

לפי תמרור. אבל במקרה של שוטר, למשל, שרוכב על סוס, זה לא לפי תמרור.

השאלה אם זה לא רכב חירום, בהקשר הזה.

אז מה ההצעה שלכם לעניין התקנה הזו?

שבסופו יבוא, 'אלא לשם...', כמו 38.

תגידו עכשיו, כי אנחנו כרגע רוצים לאשר את זה.

אני הצעתי 'לשם חצייתו בהתאם לתמרור או רמזור', אבל אני מחכה לעמדת המשטרה. זה כפוף לעמדת המשטרה, שהם מקבלים את ההצעה.

אתם רוצים בינתיים לדלג גם על זה?

זה צריך להיות מוסדר כמו 38.

אז אני מבין שאני לא מצביע.

(מקריאה): "(16) בתקנה 144(א)(3), בסופה ייקרא "בנוסף לפרטים אלה, ימסור נהג רכבת מקומית לנזכרים בפסקה גם מספר קרון המסומן על קרונות הרכבת המקומית, שם בעל היתר והמפעיל מטעמו של בעל היתר, מטעמם הוא נוהג ברכבת המקומית".

ברשותך אני אקריא גם את התקנה הבאה, כי הן אותו דבר:

"(17) בתקנה 145(א), בסופה ייקרא "בנוסף לפרטים אלה, ימסור נהג רכבת מקומית לנזכרים בתקנת משנה זו גם את מספר הקרון המסומן על קרונות הרכבת המקומית ואת שם בעל היתר והמפעיל מטעמו של בעל היתר, מטעמם הוא נוהג ברכבת המקומית"

מדובר כאן במקרה של תאונה לפי פקודת התעבורה, כשבעצם נוסף לפרטים הנקובים שם מן הראוי גם שיימסרו פרטים שעוסקים ברכבת המקומית, שזה מספר קרון, בעל היתר ואם יש מפעיל מטעמו, אז גם את שם בעל ההיתר.

תוכלי רק להסביר לנו על מה מדובר כאשר אתם מחייבים למסור את מספר הקרון. לכל קרון יש מספר או שהמספר הוא גם לרכבת עצמה?

לא, לפי מה שביררתי הבוקר, וכאן נמצא גם מהנדס המערכת, לכל קרון יש מספר והוא נקוב בכמה מקומות על פני הקרון ואין מספר לרכבת, היות שמדובר בעצם בנסיעה על נתיב אחד.

אז באיזה קרון כאן מדובר? לא כל כך הבנתי.

לפי מה שכתוב כרגע זה מספרי כל הקרונות.

זה לא כתוב כאן, אולי כדאי להקדים ולהסביר על מה אנחנו מדברים. אנחנו מדברים על תאונות, השאלה האם במקרה שחלילה רכבת מקומית מעורבת בתאונה צריך לפרט את כל מספרי הקרונות או רק את הקרון שנסגר, או שהיה---

כל רכבת מורכבת משני קרונות.

כרגע, אבל זה יכול להיות בעתיד גם אחרת.

לא. נכון להיום, כל תכנית ההפעלה על שני קרונות.

מה זה נכון להיום? אתה מדבר על ירושלים?

ירושלים.

אבל התקנות האלה הן כלליות, הן יחולו בעתיד גם על רכבות מקומיות אחרות.

כן, אבל אלה סדרי הגודל ברכבות המקומיות, זה יכול להיות אחד, זה יכול להיות שניים, אני לא מכיר עם שלושה. ויש מספר, הוא צריך להגיד 'זאת רכבת 1121', ככה היום הם מדווחים.

כמה אפשר להעלות בקרונות, למשל ברכבת הקלה, שאנחנו רואים אותה נוסעת?

כל קרון בסביבות 240 איש, זה ביחד 480, כמעט 500 איש, במקום עשרה אוטובוסים.

אני מציע אולי שנאמר מספרי הקרונות?

אפשר.

כדי שיהיה יותר ברור על מה מדובר, כי אמרת מספר קרון.

אבל הוא צריך את מספר הקרון המסומן על קרונות הרכבת המקומית.

אני לא כל כך מבין מה אומר הביטוי הזה.

רכבת זה צימוד של שני קרונות.

אם אמרנו שלכל קרון יש מספר, אז מה אני צריך למסור? אני צריך למסור קרון אחד? כתוב 'מספר הקרון המסומן על הקרונות'?

כלומר שיש לך מספר לכל קרון. ברכבת, השאלה מה הוא הצימוד, אם זה יהיה קרון אחד, אם זה יהיה שני קרונות, לכן מספר הקרון זה ביחד, על הקרונות שנמצאים באותו צימוד.

יש את חוק הפרשנות לעניין הזה, זה לא חשוב.

רציתי להבין על מה אנחנו מדברים, אני מודע להוראות בחוק הפרשנות.

את רוצה להוסיף משהו? לגבי 16, סיימת את הכל?

אני רציתי לשאול שאלה עקרונית בעניין הזה. בסימן ט' לפרק ד1 לפקודה מוסדר כל נושא האירועים הבטיחותיים, לרבות תאונות, ומכוח אותו סימן, בסעיף 46לג יש איסורים המוטלים על כל אדם במקרה של אירוע בטיחותי, בין היתר האיסור לגעת בכל חפץ העשוי לשמש ראיה בתחקיר שנערך בעקבות אירוע בטיחותי. מה שאני רוצה שתבהירו בפני הוועדה, מה היחס בין ההוראות האלה לבין הוראות תקנות התעבורה שאתם מציעים להחיל אותן כאן, כי בתקנה 144 יש חובות שמוטלות על נהג, בתאונה שבה נהרג אדם או נפגע, שהוא צריך למשל להושיט עזרה לנפגעים, למסור פרטים לשוטר ולאדם שנפגע, וכן אסור לו להזיז את הרכב שהיה מעורב בתאונה. אני רוצה שתסבירו לוועדה איך זה מתיישב.

מבחינת התפיסה או המטרה של כל אחד מדברי החקיקה האלה, פקודת מסילות הברזל או אותו ט' שדיברת עליו עוסק בסמכויות המנהל וכל הסמכויות הנלוות שם, שמייצרות את ההקשר, זה עבור חקירת תאונות על ידי המנהל. גם במקרים שבהם נוצרת או עשויה להיווצר חפיפה, היות שההקשרים האלה, שעלולה להיווצר חפיפה, נוגעים לאירוע בטיחותי עם נפגעים, כל ההקשרים האלה של תאונה, אזי למעשה---

הקשרים בפקודה או בתקנות כאן?

בפקודת המסילות. למעשה כל ההקשרים האלה של תאונה שהוגדרה בפקודת תעבורה, או שמתייחסים אליה בפקודת התעבורה, בעצם הם נכנסים לתוך המסגרת של אירוע בטיחותי עם נפגעים. בהקשר הזה יש עליונות למשטרה.

לא, גם תקרית חמורה. אירוע בטיחותי חמור הוא גם תקרית חמורה.

ועדיין בהקשרים האלה, מה שאני באה להגיד, שאין פה אי בהירות היות שגם בהקשרים שנוצרת חפיפה או עלולה להיווצר חפיפה, למעשה מי שאמון על ההקשר הזה או אמון על מתן ההודעות זו המשטרה. לכן לדעתי אין פה סתירה, לא מההיבט של מנהל ולא מההיבט של סמכות המשטרה שמחליטה בעניין.

מה שהטריד אותי זה לא השאלה לגבי סמכות המנהל, מה שהטריד אותי זה איסור שמוטל על כל אדם, שיש כאן בפקודת מסילות הברזל, שמוטל על כל אדם לעניין לגעת בחפץ או להביא לשינוי במצב של מסילת הברזל וכאן בתקנות התעבורה אתם מציעים בעצם להחיל את האיסור הזה במקרה של תאונה קשה. גם לא כל כך ברור מה ההגדרה של תאונה.

ההגדרה של תאונה היא הגדרה פסיקתית, היא לא משהו ש---

ההגדרה לא תהיה שאובה מההגדרות בסימן ט'?

לא זו היתה הכוונה של הציון של תאונה בפקודת המסילות. לחלוטין לא. אנחנו לא באים בהגדרות שנוצרו מפסיקה.

תאונת דרכים היא עברת תעבורה שנעברה בדרך כתוצאה ממעורבות של עובר דרך בדרך. זאת אומרת זה צריך להיות תאונה עם עברת תעבורה ועם עובר דרך, ואנחנו חשבנו שזה צריך לחול גם על רכבת מקומית.

לגבי היחס עם ההוראות שאתה דיברת עליהם, ההסדר בפקודת מסילות הברזל נמצא שם כדי להסדיר את סמכויות המנהל, כמו שעורכת דין הדר אמרה. זאת אומרת מתי המנהל יכול לומר שאפשר להזיז את הרכב למרות שאירעה תאונה. האיסור קיים בכל מקרה, גם בתקנות התעבורה והאיסור בתקנות התעבורה הוא רחב יותר כשמדובר בתאונת דרכים, לעומת זאת האיסור בפקודת מסילות הברזל הוא רחב יותר כשמדובר במשהו שהוא לא תאונת דרכים. יש אירועי בטיחות, למשל, שיכול להיות שהם לא ייחשבו לתאונות דרכים, שמה שגרם להם זה לא עברת תעבורה.

אנחנו סבורים שאין סתירה ואפשר בהחלט לחיות יחד, גם עם ההוראות של פקודת המסילות וגם עם הוראות תקנות התעבורה.

כלומר אדם שהיה חלילה מעורב או נפגע, או מעורב בתאונה שבה נפגע או נהרג אדם, צריך לנהוג בעצם גם לפי סימן ט' וגם לפי תקנות התעבורה.

בכל מקרה יש לו איסור, העובדה היחידה היא שבפקודת מסילות הברזל נותנים גם למנהל, בנסיבות מסוימות, להתיר לאותו אדם ל---

אבל בכל מקרה הוראות המשטרה גוברות.

אז בעצם הוא צריך להמשיך לפעול כמו שהוא פעל עד עכשיו.

ההסדר הוא הסדר מתיישב.

עוד הערות?

אני מצביע על סעיף (16) ו-(17).

יש תיקון נוסח, אם שמתם לב, שב-(16) ה'את' מחוק.

אנחנו נשב על ניסוח התקנות.

מי בעד (16) ו-(17)? מי נגד? הסעיפים אושרו.

הצבעה

סעיף 1(16) ו-(17)

בעד – רוב

נגד – מיעוט

הסעיפים אושרו
אתם רוצים לחזור, כדי שנאשר את כל סעיף 1?

אני הצעתי את הנוסח, השאלה אם זה בסדר למשטרה.

אני עדיין חושבת על ההצעה שהציעה עורכת דין יפעת רווה ממשרד המשפטים, אבל למען האמת גם סעיף 2 שהוספתם, לא כל כך ברור.

לזה עדיין לא הגענו. השאלה אם יש לך משהו לתקנת משנה (7) ו-(15).

אני רציתי להציע הצעה אחרת.

סעיף-סעיף נתקן אותו. (7).

'לא ינהג אדם רכב או בעל חיים בנתיב רכבת מקומית אלא לשם חצייתם במקום שהוסדר לכך ובהתאם להסדר'.

מה זה מקום שהוסדר?

צומת זה מקום שהוסדר לשם חציה ויהיו גם מפגשים לצורך כניסה לחניונים, שזה גם יהיה מקום. הסדר תנועה, הכוונה.

אבל השאלה אם זה נותן לנו משהו מבחינת הבהרת הדברים.

אם נגיד במקום שיועד לכך?

מסומן, או הוצב תמרור בצדו.

בין על ידי תמרור, בין על ידי סימון ובין על ידי מחסום. אני לא בטוחה שבחוק כדאי לפרט את כל האמצעים, כי אולי יהיה משהו אחר.

אני מבין את מה שאת אומרת אבל אני מזכיר שהבעיה התעוררה בגלל חוסר בהירות בנוסח התקנה, אז אם אנחנו נאמר 'במקום שיועד לכך', או 'הוסדר לכך', אני לא יודע למה הכוונה.

למה לא לפי תקנה 109, התיקון הקודם? פשוט להעתיק את אותו דבר; לא יחצה אותו אלא במקום שהותר לכך וסומן בתמרור.

כי לא תמיד זה מסומן בתמרור.

כל הבעיה שלנו שהמשטרה אמרה שלא בטוח שיש תמרור.

שסומן בתמרור או בדרך אחרת.

נאמר במקום שיועד לכך וסומן, בין אם בתמרור ובין אם בדרך אחרת.

אבל אתם מבינים שהצומת לא מסומן בתמרור שאומר 'זה צומת'.

אז אמרנו 'בין בדרך אחרת'.

הוא אומר 'האט ותן זכות קדימה', או רמזור.

אבל זה תמרור, לא משנה.

הוא לא סומן בתמרור לשם כך.

אז מקום שיועד לכך.

אבל איך אני אדע מה המקום שיועד לכך? זה מה שאני שואל.

תמרור, רמזור...

אז למה לא להגיד את זה?

כי כרגע יש לנו שלושה, אני לא יודעת, אולי---

זה ברור שאני אחצה במקום שיועד לכך מבחינתי, השאלה מה זה מקום שיועד לכך.

לא, יועד לכך אובייקטיבית, לא מבחינתך.

אני לא בטוח שזה מספיק ברור.

שיועד לכך בהסדר התנועה.

מה זה הסדר תנועה?

יש הגדרה.

תאמרי רק לוועדה מה ההגדרה של הסדר תנועה.

'לא ינהג אדם רכב או בעל חיים בנתיב רכבת מקומית, אלא לשם חצייתם במקום שהוסדר לשם כך בהסדר התנועה'.

ותוכלי רק להבהיר לנו מה זה הסדר תנועה לפי תקנות התעבורה?

הסדר תנועה - תנועה וכל סימן או אות, או התקן בנוי, סלול או מוצב כדין בדרך או מופעל בה, לרבות כל עצם אחר המוצב בדרך המיועד להסדיר את התנועה ואת אופן השימוש בדרך.

זה בפסקה (7).

אני יכול להצביע על (7), לפי התיקונים שהוצעו ולפי ההגדרות שהגדרתם. מי בעד סעיף (7), כולל התיקונים? מי נגד. הסעיף אושר.

הצבעה

סעיף 1(7)

בעד – רוב

נגד – מיעוט

הסעיף אושר
אנחנו חוזרים לסעיף (15).

פה אותו דבר?

אותו דבר.

'לא יוליך אדם בעל חיים בנתיב רכבת מקומית, אלא לשם חצייתו בהתאם ל...'.

אני מציע שתקראו את הכל לפרוטוקול.

'לא יוליך אדם בעל חיים בנתיב רכבת מקומית, אלא לשם חצייתו, במקום שהוסדר לכך בהסדר תנועה'.

שיועד לכך?

שהוסדר לשם כך בהסדר תנועה.

יש הערות?

אני מצביע על (15).

אני לא בטוחה שהפעם זה הנוסח הכי מתאים, אני מתנצלת.

מה הנוסח שאת מציעה?

אני לא חושבת שיש הסדר תנועה שמיועד להולכת בעל חיים. זה לא נראה לי מספיק ברור.

לא, זה גם לבני אדם שמוליכים.

זה אמור להיות מקום שמיועד להליכה של אדם, אז הוא גם המקום שמיועד להולכת בעל חיים.

אבל אני חושב שהנוסח כן סובל פרשנות כזאת.

רבותיי, הסעיף מדבר על הולכת בעלי חיים, לא יוליך אדם בעל חיים בנתיב רכבת מקומית---

אלא במקום שיועד לחציה.

כן, אני חושב שזה דומה מאוד לסעיף הקודם.

אפשר להפנות לתקנה ההיא.

או לעשות פשוט לשם חציית הולך רגל.

למה שזה לא יהיה כמו ב-109?

תקריאו את 109, רבותיי.

'לא יילך אדם בנתיב רכבת מקומית ולא יחצה אותו אלא במקום שהותר לכך וסומן בתמרור'.

אז זה בעצם צריך להיות במקום שסומן כאמור בתקנה 109(ג).

38 זה 'לא ינהג', 142 מדבר על 'לא יוליך', כמו ש-109 אומר 'לא יילך'.

לכן זה צריך להיות אותו דבר. 142א צריך להפנות לאותו תמרור שיסומן בהתאם לתקנה 109(ג).

מקובל עליכם? אני מציע שתקריאו מחדש.

'לא יוליך אדם בעל חיים בנתיב רכבת מקומית ולא יחצה אותו כשהוא מוליך בעל חיים, אלא במקום שהותר לכך וסומן בתמרור, כאמור בתקנה 109(ג)'.

יש הערות? צלח.

מי בעד (15) כולל התיקונים? מי נגד? (15) אושר.

הצבעה

סעיף 1(15)

בעד – רוב

נגד – מיעוט

הסעיף אושר
אנחנו עוברים לסעיף 2.

(מקריאה): "משלוח הודעות לרשות הרישוי. 2. על אף האמור בתקנה 1(1);

"(1) בתקנות 555, 556, 557 ו-558 לא יקראו במקום "רשות הרישוי", "המנהל"; רשות הרישוי תעביר למנהל מידע שקיבלה לפי תקנה 555 ו-556 לשם הפעלת סמכויותיו".

אנחנו מבקשים להחיל את התקנות האלה, 555 עד 558, לעניין העברת הודעות על פסילת רישיון נהיגת רכבת מקומית מאותם בעלי סמכויות לרשות הרישוי ולכן אנחנו מבקשים שלא להחליף את המונח 'רשות הרישוי' בתקנות אלה במונח 'מנהל'. זה החריג הראשון אל מול הרישה של תקנה מספר 1. לעניין תקנות 555 ו-556, אנחנו מבקשים לציין כי רשות הרישוי תעביר את ההודעה הזאת למנהל על מנת שהוא יוכל להפעיל את סמכויותיו לפי פקודת מסילות הברזל.

לי זה ברור.

לי זה לא ברור, כי זה לא מה שבתקנות.

לי ברור מה הם רוצים. אם זה עונה לכם לתקנות, למה שאתם רוצים, זה משהו אחר.

לא הבנתי, למה זה לא עונה לכם? הכל פה רגיל, שקצין המשטרה מעביר את זה לרשות הרישוי. זה אותו דבר.

אבל זה לא מתאים לתקנות, בגלל זה אני לא מצליחה להבין. כשאני קוראת את מה שאת ביקשת שנקרא בתוך התקנות, אני לא מצליחה להבין את זה.

יש לי תיקון טכני, אני שואלת גם את עורכת דין הדר. האם לא יהיה ברור אם ייקחו את הרישה ובמקום שהרישה תהיה כאן, בתקנה 1(1) ייאמר; בכל מקום לעניין רישיון נהיגת רכבת, ייקרא 'המנהל' למעט תקנות כך וכך וכך. אז זה קצת יותר ברור.

יש לי שאלה גם לעורכת דין הדר וגם לעורכת דין גלעד, מה שנקבע בפקודה, לגבי צורת מי מודיע למי ומי פוסל על בסיס מה, זה משתלב אחד לאחד עם התקנות האלה?

כן. לגבי סמכויות פסילה, מה שכתוב בפקודת המסילות. לגבי העברה, אנחנו מבקשים לשמר את העובדה שרשות רישוי מקבלת את האינפורמציה והיא מעבירה את זה למנהל על מנת להקל גם על בתי המשפט וגם על המשטרה.

אני רוצה שוב בכל זאת להבין. למשל, ניקח כדוגמה את תקנה 557(א), שבה מוזכרת רשות הרישוי---

רגע, עוד לא סיימנו, זה היה רק שלב א' בתיקון.

צריך למחוק את כל האזכורים של רשות הרישוי מתקנה 557, מכיוון שההסדר לגבי רשות הרישוי קבוע כבר בחוק הראשי.

נכון, לגבי המנהל.

אני אמשיך להקריא את התיקונים. זה משהו שלא מופיע בפניכם, הוא היה ממש בדקה האחרונה, לקראת הישיבה שלנו.

"(2) בתקנה 557, כל מקום בו נאמר "רשות הרישוי" יימחק". זה מה שאמר עורך דין עצמון. תקנה 557 עוסקת בתחליף רישיון, העברה של תחליף רישיון, או שזה בתצהיר, או שזה הודעה מהרשות שהרישיון שלי מופקד אצלה, וההסדר הזה של תחליף רישיון שמועבר למנהל קבוע בפקודה ולכן לא אמור להיכתב כאן 'רשות רישוי'.

אלא כל המצאה של תחליף רישיון כפי שדובר היא למנהל.

למנהל. כאן ייווספו רשויות אחרות, כלומר גם קצין משטרה וגם בית משפט.

תוכלי להסביר לנו מה בעצם נוסף כאן לעומת ההסדר שקבוע בפקודה לעניין מסירת תחליף רישיון למנהל?

בפקודה, ב-46כג, מדובר על כך שרישיון שאבד או שנמסר לרשות אחרת, יימסר למנהל תחליף המצאה. תקנה 557 מדברת על כך שקצין משטרה או בית משפט שנדרש היה... במחשבה חוזרת אולי ב-557 זה בסדר שהיה כתוב שם רשות רישוי, כי 46כג עוסק במנהל.

כן, אבל זו בדיוק השאלה, למי צריך להמציא את זה.

לרשות הרישוי.

אבל מדובר ברישיון לנהיגת רכבת מקומית, למה אנחנו צריכים את זה לרשות הרישוי?

555 ו-556 מדבר על רכבת מקומית.

אני מדבר עכשיו על 557.

אנחנו קוראים את כל התקנות האלה כרכבת מקומית, ולכן תחליף ההמצאה---

אז למה תחליף ההמצאה צריך להיות לרשות הרישוי? רשות הרישוי לא רלוונטית כאן, ולגבי מסירת תחליף המצאה למנהל יש הסדר בחוק הראשי, זה מה שאמרתי.

אבל אין הסדר בחוק הראשי לגבי המצאה של תחליף לרשות הרישוי.

למה רשות הרישוי רלוונטית לרישיון נהיגת רכבת מקומית? היא לא הגוף הרלוונטי.

אבל זה מה שדיברנו על 555 ו-556.

זה דבר אחר.

בגלל זה כן צריך להחליף את 'רשות הרישוי' ב'מנהל'. זה צריך להיות המנהל ומעבירים אליו את התחליף.

תקנה 557 צריכה לחול כפי שהיא. המשמעות היא שאלה שהומצאו אליהם, אם זה קצין משטרה ואם זה בית משפט, יוכלו להמציא להם גם תחליף.

אבל, עורכת דין הדר, אם אני קורא את תקנה 557, כאשר אני משאיר את המונח רשות רישוי, אז מה? רשות הרישוי מחליטה על פסילת רישיון נהיגה של רכבת מקומית? לא. זה יוצא לא הגיוני.

לכן אתה לא צריך שיהיה כתוב 'לא יקראו במקום 'רשות הרישוי' 'המנהל',', אלא שכן יקראו במקום 'רשות הרישוי'---

לא, פשוט צריך למחוק משם את רשות הרישוי. כמו שעורכת דין הדר, כל המקומות שבהם מוזכרת רשות הרישוי בתקנה 557 לא צריכים להיקרא בכלל.

הם צריכים להיקרא המנהל.

'המנהל', יש לנו הסדר בחוק.

זה לא את 'רשות הרישוי' למחוק, אלא את הפסקה 'או לפי החלטה של רשות הרישוי', יימחק, ובפסקה קטנה (ב) 'או לרשות הרישוי' יימחק.

ואותו דבר גם בתקנת משנה (ג), נכון?

נכון, או לרשות הרישוי שהחליטה על הפסילה.

כי רשות הרישוי היא לא הגורם הרלוונטי לרישיונות נהיגה ברכבת.

את הפסקה שעוסקת ברשות הרישוי, לא רק את 'רשות הרישוי' למחוק.

אבל אז, אם את משאירה את 555 ו-556 באותה צורה, עדיין יש איזה שהיא דואליות בין רשות הרישוי למנהל?

לא.

לא, הכוונה היא שאם קצין משטרה פוסל רישיון לנהיגת רכבת מקומית, לפי סעיף 47 לפקודת התעבורה, כפי שהוחל על רכבת מקומית כאמור בסעיף 46ג, אז קצין המשטרה מודיע על כך לרשות הרישוי.

בדיוק, הוא מודיע לרשות הרישוי. וכדי שתהיה אפשרות למי שמודיע לרשות הרישוי כדי שהוא יוכל להפקיד אצל קצין המשטרה תחליף רישיון, אז יש לנו את 557.

אני רוצה להבין מה קורה כשנפסל רישיון נהיגה רגיל של נהג רכבת מקומית, וזה בעקבות זה שנהג הרכבת המקומית עשה עברה ברכבת המקומית, הרי גם יש הסדר כזה. מה חל אז?

רישיון הנהיגה הרגיל שלו? זה 61(א)(1) לפקודת התעבורה, זה התיקון העקיף שנכנס בפקודת התעבורה. זה תיקון שלנו.

אני מתנצלת, אבל לא ברור לי. כאשר יש נהג רכבת מקומית שביצע עברה ברכבת המקומית, אנחנו מדברים על הרישיון של הרכבת המקומית. איפה הוא צריך לבוא ולתת את הרישיון?

לכל רשות שהחליטה. אם זה היה המנהל, הוא צריך להפקיד את זה בידי המנהל וזה סעיף 46כג לפקודת המסילות. אם זה לקצין משטרה או לבית משפט, זה לפי תקנות 555 או 556 להחלה של התקנות דרך תקנות ההחלה האלה.

עורכת דין הדר, אני קוראת את סעיף 61 שהפנית אותי אליו והוא מפנה לתקנות, כשהכוונה היא בדיוק לתקנות האלה.

לא, כתוב ב-61(א)(1) לפי הוראות פקודה זו, 'פקודה זו' זו פקודת מסילות הברזל. את לא יכולה לקרוא את זה שם, זה בתיקון לפקודת המסילות, אין לך את זה.

בואו נעשה קצת סדר, כי באמת זו תקנה מסובכת. לגבי תקנה 555, שמדברת על פסילה על פי צו של קצין משטרה; 'אם נפסל בעל רישיון לנהיגת רכבת מקומית על ידי קצין משטרה', כמו שאמרנו, 'לפי סעיף 47 לפקודת התעבורה, כפי שהוחל על רכבת מקומית', מה שאתם מציעים כאן, שקצין המשטרה מודיע לרשות הרישוי על הפסילה?

נכון.

למה הוא בעצם צריך להודיע לרשות הרישוי ולא למנהל?

מבחינת ההסדרים שאנחנו מבקשים ליישם, להשתמש בקובץ הנהגים הקיים ותהיה התנקזות אצל רשות הרישוי לגבי המידע הזה ולאחר מכן המידע הזה יועבר מרשות הרישוי למנהל.

אוקי, אני חושב שזה ברור.

זה כבר הוסדר בפקודת מסילות הברזל.

לגבי תקנה 556, אם נפסל רישיון לנהיגת רכבת מקומית על ידי בית משפט, גם אז בית המשפט מודיע על כך לרשות הרישוי, וגם כאן, כמו שכתבתם, רשות הרישוי מעבירה את הפרטים למנהל.

נכון, בדיוק.

לגבי תקנה 557, שזה בעצם המצאת תחליף רישיון. ברגע שמודיעים לבעל רישיון לנהיגת רכבת מקומית על פסילה, או לפי צו של קצין משטרה או לפי החלטה של בית משפט, אז הוא צריך להמציא את הרישיון שלו בהתאם לעניין, אבל את כל האזכורים של רשות הרישוי אנחנו מוחקים מכאן.

נכון, אבל זה לא רק האזכור, אלא כמו שבאמת אמרת, 'או לפי החלטה', שזה לא רלוונטי.

כן, את התיבות הרלוונטיות, בתקנה 557 אנחנו מוחקים בכל המקום את האזכור של רשות הרישוי.

אז מה התוצאה הסופית לגבי 557?

שניתן יהיה להפקיד תחליף המצאה אצל קצין משטרה ואצל בית משפט לפי ההסדר של 557.

יש לי שאלה. לנהג, שצריך להביא את התחליף הזה, נשלחת איזה שהיא הודעה שאומרת לו מה הוא צריך לעשות ולאן?

אני מניחה שכן. אם זה בהחלטת בית משפט, אני מניחה שזה חלק מגזר הדין.

עורכת דין גלעד, מהמשטרה, שהעלתה את שאלת היחס בין ההוראות כאן לבין סעיף 61(א)(1) לפקודת התעבורה; אם אני מבין נכון, הסעיף בפקודת התעבורה מדבר על מידע לגבי פסילת רישיון נהיגה ברכב, ולכן אנחנו צריכים את ההסדר הזה.

נכון, בדיוק כך.

רק להשלים; בתקנה 555 יש להוסיף את העובדה שסעיף 47 כפי תחולתו, לפי סעיף 46ג לפקודת המסילות. ואנחנו מבקשים להוסיף בתקנה 558, אחרי 'רשות הרישוי', ייקרא 'והודעות שנשלחות על ידי רשות הרישוי למנהל או לפי חלק זה'. כלומר הודעות שנמסרות מרשות הרישוי למנהל, לפי תקנת המשנה הקודמת שהקראתי, יועברו גם הן באמצעי אחסון מגנטי כפי שנאמר בתקנה 558.

שזה אפשר לקבוע בתקנה (2) כאן. זאת אומרת לא חייבים לעשות את זה בדרך של החלה. מדובר על איך מועבר המידע, נכון?

כן.

כלומר המידע שרשות הרישוי תעביר למנהל, יכול שייעשה בדרך של אמצעי אחסון מגנטי.

כפי שרשום היום בתקנה 558.

אני רוצה להבין, מה שאמרת לגבי 555 זה אומר... כי כרגע אין רשות הרישוי בתקנה 555, לא מופיעה שם המלה רשות הרישוי.

בגלל זה אמרנו שאנחנו מחריגים את הרישה לתקנה (1) ובעצם בתקנה 555 נשאר רשות רישוי, לא יימחק.

אין, המלים 'רשות רישוי' לא מופיעות ב-555.

בסדר, מוסכם עליי, רק ייווסף סיפה---

יש, ב-(ב), 'קצין משטרה יודיע לרשות הרישוי על הפסילה'.

ב-555? יכול להיות שיש לנו נוסח לא מעודכן? 'יחזיר את רישיון הנהיגה שנפסל כאמור לבעלו לאחר תום תקופה שנקבעה בצו', אין פה שום קשר ל---

אני לא מבין איפה אתה קורא.

זה סעיף 555? זה מעודכן?

כן.

ממתי העדכון? מ-2009.

אולי אנחנו לא באותם נוסחים.

אין תיקון, אני לא מבין מאיזה נוסח אתם קוראים.

גם אצלנו בקטן, זה לא מופיע.

שלנו מעודכן.

אבל המהות ברורה עכשיו, נכון?

כן, הדברים ברורים.

צריך לוודא שאנחנו יודעים מה אנחנו מתקנים.

דנית, את רוצה להעיר משהו?

אני הבנתי עכשיו שיש לנו נוסחים שונים, לכן זה...

ככל שזה קיים, אנחנו לא נסיר את רשות הרישוי.

אם כן, רבותיי, אני יכול להצביע על סעיף 2? אני מצביע על סעיף 2(1) ו-(2), כולל התיקונים שהצעתם. מי בעד? מי נגד? הסעיפים אושרו.

הצבעה

סעיף 2(1) ו-(2)

בעד – רוב

נגד – מיעוט

הסעיפים אושרו

(מקריאה): "3. סייג לתחולה. 3. תקנות 27(ב), 34(ב), 58, 59, 60, 70, 90, 101, 153(ב), 553, 554, פרק שני בחלק ראשון, חלקים ג', ד', ה', ו', ז', ט', ט'1, י', י"א ו-י"ב וכן התוספות לא יחולו לעניין רכבת מקומית, אלא אם כן נאמר במפורש אחרת בפקודה או בהוראות לפיה".

התקנות האלה, ואם תרצו, אפשר לעבור אחת לאחת, אינן רלוונטיות לרכבת המקומית ולכן סברנו שיש להחריג אותן, כולל החלקים שבין היתר עוסקים בתנועה מן האזור ועוסקים ברישיון רכב שאין לנו רישיון רכב, ורישיון נהיגה, שיש לנו הסדרים מיוחדים, והתוספות שגם הן לא רלוונטיות ולכן לא החלנו אותן, אבל ניתנת אפשרות כן להחיל הוראות מתוך תקנות התעבורה, בהקשר של הוראות מתוך פקודת המסילות שמתירה זאת. זה הסיפא 'בפקודה או בהוראות לפיה'.

מה הפרוצדורה למתן הוראות לפיה?

התקנת תקנות. לפי חוק הפרשנות המונח 'לפי', כאשר מדובר על לפי חיקוק, מדובר על תקנות.

כן, אבל אנחנו מדברים על פקודת התעבורה.

לא, פקודת מסילות הברזל.

יש עוד הערות? אני יכול להצביע, אני מבין. כן.

מי בעד סעיף 3, כולל התיקונים? מי נגד? הסעיף אושר.

הצבעה

סעיף 3

בעד – רוב

נגד – מיעוט

הסעיף אושר

(מקריאה): "עונשין. 4. העובר על תקנות אלה דינו חצי שנת מאסר או קנס, כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977".

לפי סעיף 2 לחוק העונשין, במידה שלא נקבע עונש, או כשמדובר בענישה דרך תקנות, הדין הוא לחצי שנת מאסר או קנס. סעיף 61(א)(1) עוסק בקנס, בשיעורו של הקנס. אם כך הוראות עונשיות שנקבעו בתקנות, העונש בגינן הינו חצי שנת מאסר או קנס, כאמור ב-61(א)(1) לחוק העונשין.

האם בכוונתכם לתקן את צו התעבורה (עברות קנס) לעניין של רישיון נהיגת רכבת מקומית?

יש כוונה כזאת. ככל שזה יהיה רלוונטי, אז כן, אבל זה לא בתחום סמכויות---

לקביעת עברות קנס?

כן, כי צו עברות קנס קובע עברות על תקנות התעבורה, וכך ייווצר מצב שלגבי תקנות מסוימות, אם מדובר על רישיון לנהיגה ברכב, יש עונש מסוים, ואם מדובר על רכבת מקומית, יש עונש חמור יותר.

נכון, יש כוונה כזאת וזו פשוט פרוצדורה---

שאלתי האם נתתם על כך את הדעת.

זה בעיקרון איזה שהוא תהליך שאמור להתבצע אצלנו במשרד, שלב ב'.

יש עוד הערות לגבי הסעיף הזה? אין הערות.

אני מצביע על סעיף 4. מי בעד? מי נגד? הסעיף אושר.

הצבעה

סעיף 4

בעד – רוב

נגד – מיעוט

הסעיף אושר

(מקריאה): "תחילה. 5. תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתו של חוק לתיקון פקודת מסילות הברזל (מספר 6), התשע"א-2011".

הוועדה כרגע אישרה את מועד תחילתו, 15 בספטמבר 2011, ואנחנו מבקשים להתאים את מועד תחילת התקנות האלה למועד תחילתו של התיקון לפקודה.

עוד הערות, רבותיי? אין.

אני מצביע על סעיף 5. מי בעד? מי נגד? הסעיף אושר.

הצבעה

סעיף 5

בעד – רוב

נגד – מיעוט

הסעיף אושר
אם כן, תקנות מסילות הברזל (החלת תקנות התעבורה), התשע"א-2011, אושרו. כל התקנות. אני מודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 15:00