הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
6
ועדת הכלכלה

10.811


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 619
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, י' באב התשע"א, (10 באוגוסט 2011), שעה 13:00

ייעוד הכספים שהועברו לקרן לשמירת הניקיון לשנת 2011, בהתאם לסעיף 21 לחוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט-1999

חברי הוועדה: כרמל שאמה - היו"ר

אלעד עמיחי

סמנכ"ל מינהל, המשרד להגנת הסביבה

עו"ד ג'וש פדרסן

לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

אוריאל יצחקי

אגף התקציבים, המשרד להגנת הסביבה

תומר יחיאב

מנהל תפעול מנ"א, המשרד להגנת הסביבה

צבי לביא

עיתונאי

לאה ורון

אביגיל כספי

ס.ל. חבר המתרגמים בע"מ

ייעוד הכספים שהועברו לקרן לשמירת הניקיון לשנת 2011, בהתאם לסעיף 21 לחוק הפיקדון
על מכלי משקה, התשנ"ט-1999

שלום, צהריים טובים. אנחנו פותחים ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום ייעוד כספים שהועברו לקרן לשמירת הניקיון לשנת 2011, בהתאם לסעיף 21 לחוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט-1999. מי מציג את העניין?

שלום, צהריים טובים. קודם כל תודה ליושב ראש שכינס דיון שלא מן המניין, בשם השר ובשם המשרד. התקציב, כמו שאני אציג פה, אתם תראו, הוא אמנם לא תקציב גדול מאוד אבל הוא תקציב חשוב למשרד כדי לממש מספר פעולות שנסקור פה. אנחנו נמצאים בחודש אוגוסט כבר ורוצים ליישם את הפעולות, חלקן מאוד רלוונטיות לקיץ, כמו שתראו.

כמה מלים להקדמה; הקרן לשמירת הניקיון הוקמה מתוקף חוק שמירת הניקיון. בקרן יש שלושה חשבונות שמרכיבים את הקרן והחשבון הכללי הוא החשבון העיקרי, למעשה המקורי של הקרן. בעיקר נכנס לשם כסף מגזרי דין, קנסות והיטלים ואגרות מסוימות. בחשבון הכללי של הקרן יש כ-42 מיליון שקל בשנה מחזור.

החשבון השני, אבל הראשון בגודלו, הוא החשבון היטל ההטמנה, שאתם מכירים, שמגיע מההיטל על הטמנת הפסולת שמשלמים אתרי ההטמנה והוא כבר מגלגל סכומים הרבה יותר גדולים ומשמש לעידוד המחזור ברשויות המקומיות ולפיתוח אמצעים להחלפת הטמנה, בעיקר תשתיות, מפעלי מחזור.

אני רק יכול לעדכן פה שלאחרונה אישרה הקרן תקציב של 100 מיליון שקלים לקידום מפעלי מִחזור ברחבי הארץ, 350 מיליון שקל לקידום המִחזור ברשויות המקומיות, ואנחנו מתכננים עוד הרבה פעולות מחשבון ההטמנה. חשבון הפיקדון נוצר עם חקיקת חוק הפיקדון המקורי וכל הכספים שמקורם מחוק הפיקדון נכנסים לחשבון הזה ועל פי הוראת החוק הם יכולים להיות מתוקצבים רק באישור ועדת הכלכלה.

מי יושב ראש הקרן?

המנהלת הכללית, אלונה שפר קארו, וחברים בקרן נציגי האוצר, נציגי המשרד, נציגי רשויות מקומיות וזהו.

חשבון הפיקדון; כמו שאמרתי, הכספים מחוק הפיקדון. כיום יש בחשבון הפיקדון כ-70 מיליון שקלים כמו שמפורט בשקף השלישי. מקור הכספים האלה, היושב ראש, הם בעיקר מהעבר, מקנסות ששילם תאגיד המחזור אל"ה (איסוף למען הסביבה) בשנים הראשונות שלא עמד ביעדי המחזור והצטברו שם כספים שבמשך תקופה די ארוכה היה דיון איך להוציא אותם והאם זה אמור לצאת לטובת תאגיד המחזור או לשימוש תאגיד המחזור ובפועל הכספים האלה הצטברו בקרן. בשנה שעברה אישרנו הוצאה של מרבית הכספים, 41 מיליון שקלים אושרו לפעולות שונות לטובת איכות הסביבה וכיום יש 27.5 מיליון שקלים פנויים להקצאה.

המטרות שאפשר להוציא את הכספים אליהן; קודם כל בחוק הפיקדון נקבע שהכספים ישמשו לעידוד המחזור של מכלי משקה ולמטרות כלליות של שמירה על איכות הסביבה. בעצם המטרות הורחבו למטרות הכלליות של הקרן, וזאת מתוך ראייה שחשבון היטל ההטמנה מכסה את כלל היקף המחזור ואנחנו מסתכלים על המחזור כדבר כולל, ולראיה גם בתמיכה שאנחנו נותנים לרשויות המקומיות דרך ההיטל ההטמנה אנחנו מכסים גם את נושא מכלי המשקה, שזה חלק קטן, כמו שאתה מכיר את כלל נושא האריזות שיטופלו על ידי תאגיד האריזות החדש והשלמה על ידי המשרד פעולות להפרדה במקור.

לכן יש לנו 28 מיליון שקלים שהם פנויים להקצאה והפעולות שאנחנו רוצים בהתאם להוראות הקבועות בחוק הן כאלה: קודם כל הפרויקט הראשון הוא פרויקט חוף נקי. פרויקט חוף נקי קרץ כבר מספר שנים ובאמצעות הפרויקט הזה אנחנו מקצים כספים לרשויות המקומיות, על מנת לסייע במימון, לא לממן מימון מלא, של ניקיון החופים. הפרויקט הזה רץ בהצלחה, כולל פעולות הסברה וחינוך ופעולות של מימון בפועל של הניקיון. אנחנו רוצים להרחיב את הפרויקט גם השנה בעוד 4 מיליון שקלים ובתוספת של 2 מיליון שקלים, עודפים משנה שעברה, יעמדו לרשותנו להמשך הקיץ 6 מיליון שקלים לפרויקט.

הדבר השני הוא בדיקות מעבדה. המשרד משקיע כספים לא מבוטלים בבדיקות מעבדה שמבצעים בכלי משפטי, אכיפתי, כדי לבסס את הראיות על הזיהומים. אנחנו לא יכולים להגיע לבתי משפט בלי שהוכח זיהום בפועל. כלומר גם אם אנחנו רואים זרימה בנחל, עדיין אתה צריך לעשות בדיקת מעבדה ולראות שאכן הנחל מזוהם במזהמים לסביבה וזה לא מים טהורים כמו שהרשויות, או אחרים, נוטים לטעון. לכן בכל ענף וענף אנחנו נדרשים לבדיקות מעבדה, באוויר, במים, בקרקע. הכל כדי לבסס את הממצאים שלנו.

הדבר השלישי זה שדרוג מערך תחנות ניטור אוויר. החל מ-97' המשרד מפעיל מערך ניטור אוויר ארצי שמורכב מ-28 תחנות ניטור שפרושות ברחבי הארץ. אם תרצה, נמצא איתנו מר תומר יחיאב, המנהל הטכני של המערך שיסביר קצת יותר. המערך הזה פועל כבר, אמרתי, מ-97' ונזקק כרגע לשדרוג מקיף בציוד, כדי שימשיך לתת מענה לרשויות המקומיות ולמשרד ולציבור. דרך אגב, כמו שאתם יודעים, המידע הזה זמין לציבור. אם אתם לא יודעים, זה באתר של המשרד, אבל מדי פעם אתם גם שומעים בימים של סופות חול וזיהום כבד, או לפני ל"ג בעומר, אנחנו גם עולים לשידור ומזהירים את הציבור, את החולים ואת הקשישים לא לצאת, לא לעשות פעילות גופנית ועד לא מזמן היה גם אפילו בעיתון מדי יום מדד זיהום האוויר היומי, כמו תחזית מזג האוויר. זה מערך ניטור האוויר ואנחנו רוצים לשדרג אותו, 13 שנים מאז שודרג הציוד לאחרונה.

פעולה נוספת בגובה של 10 מיליון שקלים, פיתוח מערכות המידע. המשרד נמצא עשור מאחור בעניין מערכות המידע. כמו שאתה רואה את החקיקה שהשר דוחף קדימה וקדימה, אנחנו רצים עם החקיקות ואיפשהו נשארנו מאחור במערכות המידע התומכות. אי אפשר לנהל את חוק האריזות כמו שראינו בעולם וכמו שאנחנו רוצים בישראל בלי מערכת מידע. אנחנו רוצים, למשל, שהדיווחים של יצרני האריזות יהיו ממוחשבים, ייכנסו ישר למערכת המידע במשרד והוא יעשה את החישובים של כמויות, מה היעדים שצריכים לעמוד בהם, האם עמדו ביעדים, האם נדרשים לשלם קנס או לא, סוגי החומרים השונים ובעצם זה, יחד עם היטל ההטמנה, שאנחנו נבנה לו גם במהלך של בניית מערכת מידע, בסוף תהיה לנו תמונה כוללת על ניהול משאבי הסביבה בישראל. זו המטרה. שוב, דיברתי על האריזות והפסולת, וזה בנושא האוויר וזה בנושא קרקעות מזוהמות, וחוק קרקעות מזוהמות עבר קריאה ראשונה. כל הנושא הזה צריך קפיצת מדרגה, וגם להביא את זה למצב שזה יהיה זמין באינטרנט לציבור בהתאם לחוק חופש המידע וכמובן אנחנו מעוניינים שהנושאים יהיו שקופים. צריך לפתח את מערכות המידע האלה. אנחנו פועלים באמצעות אגף מערכות מידע שהולך ומתפתח וצריכים גם לתת מענה לתשתיות הפיזיות, שרתים כאלה ואחרים, אבל עיקר הכסף הוא לפיתוח מערכות המידע. 10 מיליון שקלים---

אני רוצה להבין, אנחנו צריכים לאשר רק את התוספת של ה-6.7 מיליון ₪? רוב התקציב כבר כתוב, 'יתרת התחייבויות והקצות מאושרות משנים קודמות'. התקציב שלכם הוא כמעט 70 מיליון ₪.

של קרן הפיקדון, כן.

של קרן הניקיון?

הרזרבה לפעולות מקצועיות נוספות, שאלת?

לא. סך כל התקציב, אתם מציגים כמעט 70 מיליון שקלים. 64 מתוכם, אתם אומרים, זה יתרת התחייבויות והקצאות מאושרות משנים קודמות. נשאר 6.7. זה נייר שלכם.

זו היתרה לשנת 2012 והחלוקה הפנימית והמטרות שאתם מבקשים.

טיפול לפסולת בניין, שהורדתם את זה ל-0?

השנה אנחנו לא צריכים. אלה הפעולות שאנחנו צריכים השנה.

כלומר פרויקט חוף נקי יהיה כ-6 מיליון ₪.

יהיה בסך הכל. אנחנו מבקשים עוד 4 והוא יהיה בסך הכל 6 מיליון ₪. בדיקות מעבדה עוד 2.2, שדרוג מערך תחנות ניטור אוויר - 5 מיליון, פיתוח מערכות מידע תומכות לפעילות המקצועית של המשרד - 10 מיליון, פעולות לביקורת על חוק הפיקדון וחוק האריזות - 500,000 ופעולות מקצועיות נוספות - עוד כ-6 מיליון. זו הבקשה שלנו.

מה הסיפור של הביקורת, רק 500,000?

כבר הקצינו חלק בעבר, זו השלמה. אנחנו רוצים לשכור חברה של רואי חשבון שהיא עושה את הביקורת מול חברות המשקאות, יצרני ויבואני המשקאות. לנושא חוק האריזות, כמובן שאנחנו נשלים עוד בעתיד. זה לא יספיק גם לחוק האריזות, אבל זה ייתן את הבסיס לשוק המשקאות שמשתלב עם חוק האריזות. יש לנו חברה של רואי חשבון שעושים ביקורת ספרים ממש בחברות.

זה מספיק? זה רק ביקורת ספרים? זה לא ביקורת גם---

יש לנו ביקורות שטח, עם המשטרה הירוקה, שהם עושים פשיטות בשטח, במחסנים וכאלה, ממש תופסים כאלה שלא הטביעו פיקדון, באים לסוּפֶּרים. זה מספיק לנו, כי הקצינו כבר, יש לנו עוד יתרות משנה שעברה. זו לא שנה ראשונה, יש לנו חברה עובדת עם חוזה קיים, זה רק להשלמה.

הבנתי.

שוב, היטל ההטמנה, ברגע שהוא הוקצה לנושא המחזור הוא בעצם כולל גם את נושא הפיקדון. כל דבר שחסר לנו לנושא הפיקדון, יש לנו כספים שאנחנו מקצים גם מהיטל ההטמנה לביקורת. מה שלא ציינתי בהתחלה, שהחשבון הזה הוא די קפוא. עם התיקון לחוק הפיקדון, למעשה אין כמעט תשלומים נוספים, אנחנו מקווים שלא יהיו קנסות גם, אז למעשה החשבון הזה הולך ונגמר וברגע שנקצה את הכספים ונממש אותם, הוא יתאפס מתי שהוא פחות או יותר ונישאר עם החשבון העיקרי לטובת המחזור, חשבון היטל ההטמנה.

יש למישהו הערות?

מוצו כל הצרכים על פי חוק הפיקדון? סעיף 21 אומר שקודם כל הכסף אמור לשמש לעידוד מחזור של מכלי משקה ורק אחרי זה הוא מעבר למטרות האחרות של סעיף 10 וחוק שמירת הניקיון. האם באמת יש מספיק מכלי איסוף והאם אין צורך בייחוד תקציב מסוים למטרת---

כמו שהיושב ראש זוכר בוודאי, בהסכם או בסיכום שהגענו עם תיקון חוק הפיקדון השנה, ב-2010, סוכם שתאגיד המחזור, יצרני המשקאות יציבו על חשבונם 12,000 מכלי איסוף חדשים ולכן זה ייתר את הצורך של המשרד להשקיע כספים. פעולות לעידוד והסברה למחזור אנחנו עושים באופן מסיבי דרך חשבון היטל ההטמנה, פעולות אכיפה, כמו שציינתי, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בשנה, ושוב, עם החקיקה של חוק האריזות, היטל ההטמנה, מהפכת המחזור שהשר מוביל, זה לא ענייני להתמקד חזרה בנושא הבקבוקים בלבד, ולכן אנחנו מקדישים, בראייה כוללת, שהבקבוקים והפיקדון בפנים. תשתיות, למה ששאלת, דאגנו שיצרני המשקאות יציבו על חשבונם ברשויות המקומיות, אכיפה - אנחנו משקיעים מכוחותינו, הסברה וחינוך - מחשבון היטל ההטמנה, ואני חושב שאנחנו נותנים מענה טוב מאוד. העלינו את אחוזי המחזור, את יעדי המחזור, הוספנו את מכלי המשקה הגדולים לחוק הפיקדון, כך שאני חושב שבסך הכל נתנו מענה גם בחקיקה וגם במעשה לנושא מכלי המשקה.

אבל סך הכל אין תוספת תקציב לעניין הזה.

אין לנו צורך. השקענו עשרות מיליונים, גם בשנים קודמות וגם דרך היטל ההטמנה.

רק רציתי להביא לתשומת לב הוועדה שאף אחד מהסעיפים התקציביים לא מתייחס, לא בעקיפין ולא במישרין, ל---

התשובה שלו סיפקה אותך?

אני חושבת שכן.

למעט ה-500,000 שקל בקרה.

אבל בקרה ומחשוב, זה מתייחס ל---

ה-500,000 הם ספציפית לחוק הפיקדון.

בקרה ואכיפת הוראות הפיקדון.

עוד מישהו? צבי, יש לך משהו לומר בעניין?

הם אספו 100% כבר?

99.999.

לא יכול להיות. נתנו להם הנחות של 80%.

נשקיע במחשוב אז נדע. אתה צודק, יגיעו ל-70% השנה.

בסדר. מאחר ואין הערות לאף אחד מחברי הכנסת, ועניתם לשאלות הייעוץ המשפטי, אנחנו מאשרים לכם את התקציב.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:25