הכנסת השמונה-עשרה
PAGE
72
ועדת הכלכלה
04/09/2011
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 627
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, ה' באלול התשע"א (4 בספטמבר 2011), שעה 14:45
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 04/09/2011
חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב-2012
ח"כים נוכחים
פרוטוקול
סדר היום
1. הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"א-2011
מוזמנים
¶
נגה רובינשטיין
- יועצת משפטית, משרד התקשורת
שריל קמפינסקי
- הלשכה המשפטית, משרד התקשורת
טל רוזנפלד
- הלשכה המשפטית, משרד התקשורת
יעקב שמש
- יועץ שר התקשורת
צחי פנחס
- עו"ד, משרד התקשורת
יהודה סבן
- רכז תקשורת באגף התקציבים, משרד האוצר
עופר מרגלית
- משרד האוצר
אייל בן ישעיה
- עו"ד, משרד האוצר
עידו אציל
- עו"ד, משרד רה"מ
דנה נויפלד
- ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
דלית שטאובר
- מ"מ מנהל הטלוויזיה החינוכית
אביגדור דנן
- יועמ"ש, הטלוויזיה החינוכית
דודו קובסניאנו
- יועמ"ש המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין
מנשה סמירה
- הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו
ניסים טל
- מהנדס ראשי, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו
נועה אלפנט
- ראש תחום תכנון ופיתוח, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו
אילן אלוני
- ראש פרוייקט עידן פלוס, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו
מירן בן-ברוך
- לשכה משפטית, רשות השידור
דוד גמבוש
- ראש יחידת משדרים, רשות השידור
מיכאל מירו
- מנהל קול ישראל
אפרים משעל
- פרוייקטור, רשות השידור
אביגדור דנן
- יועץ משפטי, הטלוויזיה החינוכית
מיטל זדה
- דוברת, הטלוויזיה החינוכית
שלמה מומו נקווה
- רדיו גלגלים, רשת רדיו ללא מגבלות
שאול מגנזי
- משנה למנכ"ל, חברת רשת
אילאיל לבנת
- היועצת המשפטית, חברת רשת
זהר קדמן סלע
- היועצת המשפטית, חברת קשת
דבורה קמחי
- יועצת משפטית, ישראל 10
דב אברמוביץ
- יועץ משפטי, ערוץ ישראל פלוס
געפר פרח
- דירקטור, הערוץ הערבי הייעודי
הרצל עוזר
- מנכ"ל, חברת הוט
יורם מוקדי
- סמנכ"ל תוכן ורגולציה, חברת הוט
מיכל פליישר
- מנהלת רגולציה, חברת הוט
מנכ"ל רון אילון
- מנכ"ל, חברת יס
מיכל רפאלי כדורי
- סמנכ"לית רגולציה, חברת יס
נועה גבע
- עורכת דין ארדינסט בן נתן ושות
חיים סלוצקי
- בעלים סלוצקי הפקות
יניב איד לשטיין
- חבר הוועד הארצי של ענף הכתוביות, ההסתדרות הכללית החדשה
אפרת אבדור
- חברת הועד הארצי של ענף הכתוביות, ההסתדרות הכללית החדשה
גליה וורגן
- חבר הוועד הארצי של ענף הכתוביות, ההסתדרות הכללית החדשה
מאיר אסרף
- בא כוח ועד ארצי עובדי ענף הכתוביות, ההסתדרות הכללית החדשה
תמר יפה
- חברת הוועדה הארצית של ענף הכתוביות, ההסתדרות הכללית החדשה
רננה סייג
- אחראית היצירה המקורית, איגוד הבמאים
נריק פיין זהר-טוב
- מנכ"ל תל"י חברת התמלוגים של במאים ותסריטאים
אבי שמש
- יו"ר תל"י חברת התמלוגים של במאים ותסריטאים
ירמיהו קדושי
- מפיק תסריטאי שחקן, הפקות המזרח
מיטל בשארי
- המועצה הארצית לצרכנות
היו"ר כרמל שאמה הכהן
¶
הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"א-2011. מדובר בהצעת חוק ממשלתית (מ608). הצעת החוק שעברה בשבוע האחרון של כנס הכנסת האחרון, עוסקת בהרחבת עידן פלוס. זה אותו ממיר דיגיטלי שמאפשר - בעלות חד-פעמית - לצרכני טלוויזיה בישראל, אם זה משקי בית או עסקים וכל מי שרוצה נגישות למדיה טלוויזיונית, לצרוך, ללא עלות חודשית, ללא עלות שוטפת ערוצים קבועים. היום זה 5 ערוצים. יש אפשרות להוסיף באופן מיידי ערוץ שישי. הצעת החוק מדברת על 18 ערוצים ועוד תחנות רדיו. המהלך הוא מבורך. אנחנו כבר יודעים שהיה מענה חיובי על ידי הציבור. לרבע מיליון איש, אם לא יותר, יש מכשירים שבעזרתם הם צופים בערוצים הבסיסים בלי לשלם כסף. זה מענה לכל מי שהיה מחובר לשידור האנלוגי שנסגר. זה הביא לחיסכון בכל מה שקשור לאיכות סביבה בגלל צורת השידור. כמובן שעדיין יש חבלי לידה כאלה ואחרים ומודעות של הציבור שאפשר להגביר אותה.
אין ספק שמהלך של הרחבה מ-6 ערוצים ל-18 ערוצים, כולל HD, כולל תחנות רדיו, כולל כל מיני פונקציות מתקדמות, זה עוד מהלך חיובי של משרד התקשורת שמוביל השר כחלון. זה נותן שירות בפחות עלות ומגביר את התחרות. זה יכול להיות משהו יותר תחליפי לפלטפורמות הקיימות. כמובן שמייד עולות השאלות בדבר האיזונים הנדרשים - אין ארוחות חינם – כמו למשל על חשבון מי זה בא, איך זה בא ואיך מאזנים את כל התמונה הזאת. אנחנו רוצים לעשות טוב, אבל לא לעשות יותר מידי רע למישהו אחר. אם אפשר לחסוך את הרע הזה, מה טוב. אני מניח שאנחנו נדון בהצעת החוק הזאת יותר מדיון אחד. אנחנו רוצים לסיים אותה עד תום הפגרה ולהעביר אותה מיד עם תחילת הכנס הבא. תציג את החוק עו"ד רובינשטיין, היועצת המשפטית של משרד התקשורת.
נגה רובינשטיין
¶
צהריים טובים. אני רוצה להודות ליו"ר הוועדה, למנהלת הוועדה, לחברי הכנסת שהסכימו להתכנס בפגרה על מנת להתחיל את הדיונים בהצעת החוק. אני מתכוונת להציג בקצרה את עקרונות הצעת החוק לפני הכניסה וההקראה של הסעיפים הפרטניים. עו"ד שריל קמפינסקי ועו"ד טל רוזנפלד מהלשכה המשפטית במשרד התקשורת עסקו במהלך החודשים האחרונים בגיבוש הצעת חוק חדשה. השותפים שלנו למהלך הזה הם משרד האוצר, מועצת הכבלים והלוויין, הרשות השנייה ומשרד המשפטים. עו"ד דנה נויפלד ועו"ד טל גיז שקדו איתנו במהלך השבועות האחרונים על הצעת חוק חדשה בתחום התקשורת. זה לא דבר טריוויאלי. בדרך כלל אנחנו באים עם תיקונים להצעות חוק תקשורת או הצעות חוק שקשורות לחוק הרשות השנייה. במקרה הזה החלטנו להגיע עם הצעת חוק חדשה לחלוטין.
היסטוריה קצרה. בשנת 2009 היה תיקון לחוק הרשות השנייה שגיבש לראשונה את האפשרות להפצת השידורים הטלוויזיוניים באמצעות מערך דיגיטלי, כאשר על בסיס המערך הזה עלו 5 ערוצים. הערוצים האלה נמנים במסגרת חוק הרשות השנייה – הערוץ הראשון, ערוץ 33, ערוץ 99, 2 ו-10 - בטכנולוגיית SD. ביולי 2010 הממשלה החליטה להטיל על משרד התקשורת, על משרד האוצר עם הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין, לגבש המלצות בעניין הרחבת המערך והאופן שבו הוא יפעל. הממשלה אימצה את המלצות הצוות בחודש פברואר 2011. החוק שבפנינו מיישם את אותה החלטת ממשלה.
הצעת החוק מגלמת את התפישה וההכרה של המדינה בזה שבסופו של יום למרביתם של האזרחים, שהם גם צופים, יש זכות לקבל חלק מערוצי הטלוויזיה בחינם. אנחנו לא מדברים על כל תוכן טלוויזיוני, אנחנו לא מדברים על כל מתכונת ועל כל טכנולוגיה, אנחנו מדברים על זה שיש זכות לכל אזרח לקבל ערוצים מסוימים בעלות שהיא עלות מאוד מאוד נמוכה. בעבר, עד סוף שנות ה-80 תחילת שנות ה-90, ההפצה הייתה תפקידה של המדינה ומה שהופץ הוא הערוץ הראשון. עם תחילת חדירתה של הטלוויזיה הרב-ערוצית למשקי הבית - הוט ויס במקרה שלנו - השידור החינמי הלך והתמסמס, לכן ה-DTT הוא בעצם תחליף לאותו שידור ישן. פעם היה מדובר בערוץ אחד, היום עם הרחבה של מגוון התכנים אנחנו מדברים על רוחב יריעה רחב יותר ממה שהיה. זה חזר להיות תפקיד של המדינה. כמו שהמדינה סבורה שנכון יהיה לקדם פס רחב בכל רחבי המדינה ובאמצעות הפס הרחב הזה להביא תכנים ושירותי תקשורת מתקדמים לכל אזרח במדינת ישראל, כך היא סבורה ביחס לטלוויזיה. אנחנו נראה את זה בהמשך הצעת החוק גם לעניין מי הם הערוצים שיהיו על גבי המערך, גם לעניין המימון של המערך. מאז שנת 2009 נדונה הסוגיה באמצעות צוות בין משרדי שבו היו חברים משרד התקשורת, מועצת הכבלים והלוויין, הרשות השנייה ומשרד האוצר, כאשר הצוות הגיש רשימה של המלצות שעיקרן הן הרחבה של המערך הדיגיטלי הלוויני.
להצעת החוק שבפניכם יש 3 יסודות מרכזיים. היסוד הראשון הוא הרחבה של מגוון השידורים שיופצו לכלל הציבור. אם דיברנו עד עכשיו על 5 ערוצים שהם בעצם הערוצים הפתוחים, הערוצים הציבוריים – 1, 33, 99, 2 ו-10, עכשיו אנחנו מדברים על הרחבה באופן שהערוצים הייעודיים יתווספו למערך. יתווסף ערוץ 23 וסוג נוסף של ערוצים שנקרא ערוצים נושאיים, ערוצים מיוחדים. אנחנו נתייחס באופן ספציפי לאותם ערוצים. ממחר בבוקר, בהמשך להסדרה עד היום, במקום 4 סוגים של שידורי טלוויזיה בישראל אמורים להיות 5 סוגים של שידורי טלוויזיה בישראל. כמו כן, הטכנולוגיה תהיה טכנולוגיה רחבה יותר ממה שנמצא היום. אנחנו מדברים עכשיו גם על שידורים של HD, לא על שידורי SD בלבד. למערך יתווספו גם שידורי הרדיו. זה חלק שאני אתייחס אליו בהמשך. כמעט כל תחנות הרדיו שנמצאות היום אמורות לעלות גם על מערך ה-DTT, בהנחה שהן תרצנה לעשות את זה. במובן הזה יש 3 גורמים חדשים, בין בדרך של טכנולוגיה ובין בדרך של גורמים חדשים, שיתווספו למערך.
בפעם הראשונה החוק מסדיר באיזה שהוא אופן את הפעילות של הטלוויזיה החינוכית. היום השידורים של הטלוויזיה הוסדרו אגב חוק הרשות השנייה והזכות שלה לשדר במסגרת ערוץ 2. כאן קיימת סמכות לשר החינוך, בהסכמת שר התקשורת, לקבוע תקנות שבמסגרתן תחויב הטלוויזיה החינוכית על מנת שהיא תוכל לעלות למערך ה-DTT בשידור מינימאלי, בתכנים לילדים, בתכנים לבני נוער, בתכניות לימודיות, שזה בעצם הייעוד המקורי והבסיסי של הטלוויזיה החינוכית.
הנדבך השני הוא הגורם המפעיל, מי הוא הגורם שיפעיל את מערך ה-DTT. היום הגורם שמפעיל את מערך ה-DTT הוא הרשות השנייה. הרשות השנייה בפרק זמן לא ארוך הצליחה להקים את מערך ה-DTT שמשודר היום בחלק מאוד נרחב ברחבי הארץ. ממחר בבוקר, אחרי שהצעת החוק תעבור ויסתיים שלב הבנייה וההרחבה של מערך ה-DTT, מגוון הערוצים שיהיו על גבי המערך יהיה הרבה יותר גדול ממה שהוא היה. עמדת הממשלה היא שנכון שהגוף שיפעיל באופן קבוע ויפיץ את השידורים באופן קבוע יהיה גוף ממשלתי ציבורי שטובת הציבור לנגד עיניו והוא אינו יוצר רגולציה וקובע רגולציה בתחום השידורים. כרגע לא ברור מי יהיה הגוף הזה. הדבר הזה נתון להחלטה של הממשלה. יש מסגרת שקבועה בתוך הצעת החוק. המסגרת הזאת אמורה לבוא לידי מימוש לאחר שהרשות השנייה תמשיך להפעיל במהלך של משהו כמו שנתיים את מערך ה-DTT וגם תרחיב אותו.
ברמה המשפטית הצעת החוק מחולקת לשני נדבכים. הנדבך הראשון מתייחס לתקופה הקבועה, שזה מ-1.1.2014 או תקופה שקרובה למועד הזה, שבה יהיה איזה שהוא גורם ציבורי שיפעיל את מערך ה-DTT על כל ההוראות הנלוות, כיצד הוא יקים, מה יהיה הקשר בינו לבין הגורמים שיופצו על גבי התשתית שלו. החלק השני של הצעת החוק הוא סוג של הוראת שעה שמסדיר את פעילות הרשות השנייה כגורם המפעיל מרגע העברת החוק ועד להעברת המערך לניהולו של גורם אחר. אלה שני חלקים. אנחנו מדברים קודם כל על פרק א' עד ה', על סעיפים 20, 23 שמתייחסים למצב התמידי הקבוע העתידי, אחר כך על שאר החלקים שמתייחסים להפעלה של הרשות השנייה.
החלק הנוסף שאני רוצה לדבר עליו שלא נמצא בהצעת החוק זה הפוטנציאל שיש למערך ה-DTT. מערך ה-DTT אמור להציע חבילת בסיס מצומצמת , לא רחבה, כמו שיש היום בטלוויזיה הרב ערוצית, עם נפח באופן כזה שמספק צרכים בסיסיים לתושבי המדינה. בהתאם להחלטה של השרים ואחרי הסדרה של מועצת הכבלים והלוויין, יתווספו ערוצים נושאיים. מדובר באותם ערוצים שמלכתחילה יש מחשבה שנכון וראוי שיקבלו אותם בחינם. עבור הערוצים האלה לא אמורים לשלם שום תשלום של כסף. מי שעומדים מאחורי הערוצים האלה אמורים להיות גורמים מגוונים. אנחנו לא צפויים לראות שם את אותם גורמים שמחזיקים במספר ערוצים. כיוון שאמורה להיות אותה חבילה רחבה יותר ממה שנמצאת היום אך מצומצמת ממה שנמצא במערך הקיים בטלוויזיה הרב-ערוצית, אנחנו מאמינים שהתשתית שנמצאת על גבי ה-DTT היא כזאת שיהיה פוטנציאל ליזמות להעברה של תכני וידיו, העברת תכנים, מה שמכונה over the top. אנחנו חושבים שיהיה מדובר בסוג שונה של שירותים שניתנים לעומת מה שניתן היום לצופים וניתן היום לאזרחים . מבחינתנו זה חידוש שלא נמצא בהצעת החוק ויוצר מציאות שהיא חדשה.
הצעת החוק לא מתייחסת לרגולציה עצמה. אני חושבת שבהקשר הזה דרכה של הוועדה קצרה יותר. אנחנו לא מסדירים את פעילות התוכן עצמה, אנחנו מסדירים את המסגרת, את מי שיוכל לעלות ויהיה הגורם המפעיל. אנחנו לא מתייחסים לרגולציה פרטנית, כלומר אם זה ז'אנר עליון או ז'אנר תחתון. כל הדברים האלה מבחינתנו נמצאים כבר היום בתוך חוק הרשות השנייה ובתוך חוק התקשורת. הצעת החוק הזאת היא הצעה שיוצרת את המתכונת לפעילות, היא לא יוצרת את התוכן של הרגולציה. אנחנו ממליצים בחום להישאר במסגרת הזאת. זאת המסגרת הנכונה מבחינתנו לקידום מהיר של הפרויקט הזה של ה-DTT.
נגה רובינשטיין
¶
הרגולציה בערוצים הקיימים כבר נמצאת. ההסדרה במדינת ישראל מאוד ברורה בעניין הזה. יש ערוצים שמתפרנסים מפרסומות, כמו ערוץ 2, ערוץ 10 וערוצים יעודים, ויש ערוצים שמתפרנסים מדמי מנוי. המתכונת של ההסדרה מאוד פרטנית. היא נותרת היום. אנחנו מאוד מקווים שהדיון היום הוא סימן לבאות. בסיוע של יו"ר הוועדה, של חברי הכנסת, המנהלת והיועצת המשפטית נוכל להתקדם עם ההצעה במהירות, על מנת שניתן יהיה להוסיף ערוצים ולהרחיב את המערך.
ישראל אייכלר
¶
יש לי שאלה אחת לגבי הרדיו. בשנת 2004 הבטיח שר התקשורת, אהוד אולמרט, שתוך כמה חודשים יעברו לשידור דיגיטלי ויהיו תחנות רדיו לכל דיכפין שעומדות בתנאי הפיקוח של הרשות השנייה. מ-2004 עד עכשיו עבר כמעט עשור. השאלה אם החוק הזה מכסה את ההבטחה שגם שירותי הרדיו יהיו ספרתיים, דיגיטליים ויאפשרו לכל אחד כמעט להקים תחנת רדיו.
נגה רובינשטיין
¶
אני אחלק את התשובה לשניים, כי בכנות צריך לומר שהצעת החוק מתייחסת לזה רק באופן חלקי. מה שעמד על הפרק בשנת 2004 זה מכרז להפצה של שידורי רדיו דיגיטלי שבו יהיו מגוון של ערוצי רדיו. דובר שם על 40 או 50 ערוצי רדיו. הצעת החוק הזאת מתייחסת רק לערוצי רדיו קיימים, לכן השידור יהיה שידור דיגיטלי על גבי מערך ההפצה הדיגיטלי. אנחנו לא מדברים על ההצעה ההיא שכבודה במקומה מונח ואפשר להתקדם איתה. אנחנו מדברים בשני מסלולים נפרדים. זה לא בא במקום, זה בא בנוסף.
נגה רובינשטיין
¶
החוק ההוא כבר עבר. החוק שמאפשר הפצת שידורי רדיו דיגיטליים לכל דיכפין במתכונת מאוד מאוד רחבה זה חוק שעבר, יש מקום ליישם אותו. היישום שלו לא היה פשוט במהלך התקופה. ועדת המכרזים שהוקמה על ידי משרד האוצר ומשרד התקשורת נתקלה בקשיים. זה פרויקט שגם בעולם קשה מאוד להרים. זה עניין אחר. הצעת החוק הזאת מטפלת באפשרות של ערוצי הרדיו הקיימים להיות משודרים באופן דיגיטלי, היא לא מטפלת בערוצי הרדיו הנוספים החדשים שלא קיימים היום.
ישראל אייכלר
¶
מה הואילו חכמים בחוק הזה? אני רואה פה כזה קהל גדול, חשבתי שהולכת להיות פה מהפיכה. בסך הכל מדובר בערוצים הקיימים.
נגה רובינשטיין
¶
השידור הטלוויזיוני יכלול גם ערוצי רדיו. מה שאתה מדבר עליו זה מסלול שונה. אתה מדבר על הסדרה ייעודית ספציפית לערוצי רדיו שלא נמצאים היום. הם אמורים להיות ערוצי נישה שצריכים לענות על צרכים שאולי לא נענים היום.
נגה רובינשטיין
¶
זה לא נדרש. המצב הנורמטיבי היום כבר מאפשר את זה. מה שנדרש עכשיו זה יישום של הדבר הזה. היישום הוא יישום מורכב וקשה.
יעקב שמש
¶
לגבי העלות החד-פעמית. חלק ניכר מהטלוויזיות החדשות באות עם ממיר מובנה בתוכן. לאנשים שקונים טלוויזיה יש ממיר מובנה בפנים, אין להם את העלות החד-פעמית.
נגה רובינשטיין
¶
יש חלוקה ל-4 סוגים של ערוצי טלוויזיה. יש את הערוצים הציבוריים הפתוחים שאמורים להיות פתוחים מלכתחילה, שהם 1,33,23 ו-99, יש את הערוצים המסחריים שאלה בעלי הזיכיונות והרישיונות 2 ו-10 - בתקווה שהם יהיו בעלי רישיונות – ויש את הערוצים הייעודים כמו 9 ו-24 ואת הערוצים הנושאיים.
הרצל עוזר
¶
אני מציע שלא נשלה את עצמנו. מדובר פה בהקמת פלטפורמה רב-ערוצית שלישית שמתחרה בכבלים ובלווין במימון המדינה. זה פחות או יותר דומה לזה שתתקבל החלטה שאין מספיק תחרות בשוק הקמעונאי, המדינה תקים רשת סופרמרקטים משל עצמה ותתחיל לתפעל אותה. אולי גם באותה הזדמנות יבחרו איזה 18 מוצרי יסוד ויתנו אותם בחינם כי מגיע לכל תושב במדינה מוצרי יסוד בחינם.
לכאורה, החוק הזה נולד על מנת להקל על הצרכנים כי מחיר חבילות התקשורת שלנו, מחיר הטלוויזיה הוא יקר. אני לא רוצה להתייחס להשוואה כי תמיד לא נוח לי כשכולם רוצים להראות שזה יקר. נניח שזה יקר. אתם רוצים להוזיל את זה? בבקשה, בואו ניתן כמה אפשרויות להוזיל את זה. עניין ראשון זה תמלוגים. המדינה החליטה שאין לה מספיק כסף והיא תגבה מחברות התקשורת תמלוגים. זה כמעט עמד על 2.5%. מזל שבג"ץ התערב והוריד את הגזירה הזאת קצת. 2.5% זה 750 מיליון שקל שלוקחים מחברות התקשורת. מה עושות חברות התקשורת בצר להן? מעלות מחירים. זאת אשליה מסוימת שלקחו מהן כסף בשביל לתת אותו במקום אחר. תורידו תמלוגים.
יש את העניין של הפרסום. אנחנו בישראל המדינה הכמעט יחידה בעולם שלטלוויזיה רב-ערוצית אין אפשרות לפרסום. אין אפשרות לפרסום, כי הטענה הפורמאלית עד עכשיו הייתה ששוק הפרסום לא מספיק גדול. עכשיו נולד ה- DTT עם 18 ערוצים, וטראח שוק הפרסום גדל באופן פתאומי. אני שמח ומברך על כך. לאור העובדה ששוק הפרסום גדל ויש מקום לתת לערוצים נוספים פרסום, אני מבקש שגם לנו יתנו פרסום. אגב, אני מוכן להתחייב שמחיר החבילות שלי ירד אם יהיה פרסום.
הנושא השלישי זה חובת הפקות מקור. אנחנו נדרשים להפקות מקור בסדר גודל של 160, 170 מיליון שקל בשנה. יושבת מועצת הכבלים והלוויין, שאני מאוד מעריך אותה, ואף אחד שם לא יודע מה בדיוק צריך. אנחנו יושבים כל היום וכל הלילה ובודקים איזה תכנים מעניינים את הציבור בישראל, אבל אתם מחליטים לכפות עלינו השקעות של הפקות מקור של 8% מהמחזור. אם תורידו את זה אנחנו נוריד את מחיר החבילות.
אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל אנחנו לא רשאים להיות בעלים של הערוצים שלנו, לכן אנחנו לוקחים חברה נפרדת שתקנה עבורנו מכל האולפנים הענקיים בארצות הברית את התכנים. יש פה עוד צינור בדרך. למה? בשביל להגן עליהם? על מי אתם הולכים להגן? על וורנר? על פוקס? על דיסני? על CBS? תורידו את המגבלה הזאת. אם אתם באמת רוצים לדואג לרווחת הצרכן, אז יש הרבה מאוד דרכים, לאו דווקא לתת DTT ולהתחיל לתפעל אותו.
אם אתם כבר עושים DTT, אני מבקש שיחולו עליו בדיוק החובות שחלים על הטלוויזיה הרב-ערוצית. אני מבקש שתהיה לו חובת הפקות מקור. אתם דואגים לתעשייה הישראלית, אתם דואגים לבעלי הערוצים, למפיקים, ליוצרים. אני מבקש שיהיו גם עליו חובות בדיוק כמו שיש עלינו, זאת אומרת את אותן זכויות כמו פרסום ואת אותן חובות כמו הפקות מקור.
לסיום אני אגיד רק דבר אחד. לא נעשתה פה שום עבודת מטה רצינית שניתחה והראתה למה צריך את זה, מה ההשפעות של זה. מישהו פה העריך כמה לקוחות ירצו את השירות הזה? מה תהיה ההשפעה שלו על יס או על הוט? מה תהיה ההשפעה שלו על הערוצים העצמאיים? לא נעשתה פה שום עבודה. אני מציע שקודם כל תיעשה עבודה רצינית שתוצג פה ותבחן את כל המשמעויות, ייעשה שימוע כמו שמקובל בדברים מהסוג הזה, רק אחר כך תתקבל ההחלטה.
יורם מוקדי
¶
לזכות הרשות השנייה ייאמר שהיא הקימה מערך בזמן מהיר מאוד ובתנאים לא פשוטים. מגיעה להם המחמאה על זה. נשגב מבינתי למה עכשיו מישהו מקים גוף ממשלתי נוסף שימשיך לתפעל את הדבר הזה. עדיין אני לא מבין. יכול להיות שבהמשך הדברים יפורטו. זאת מחמאה לרשות השנייה.
יושב-ראש הוועדה ציין גם לקחת בחשבון איזונים במהלך החקיקה. אני מודה על ההערה הזאת. היו דיונים בעבר בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא הוספת ערוצים למערך ה-DTT, למערך השידורים הספרתיים, לא לכולם. עמדת חברי הוועדה, יושב-ראש הוועדה, נציגי הממשלה, האוצר והמשפטים הייתה שלנושא הזה יש השלכות כבדות מאוד, שצריך לבדוק טוב טוב מה ההשלכות על הטלוויזיה הרב-ערוצית בישראל. בוודאות אני יכול להגיד שאף אחד לא עשה כלום. במאמר מוסגר אני גם אגיד שאפילו לא שמעו את דעתנו באותו צוות בין משרדי. אותו צוות לא חשב לבדוק את ההשלכות של הדבר הזה .אני עדיין חוזר לאותם פרוטוקולים. שלחתי בעבר לוועדה ציטוטים נבחרים של בכירי הרגולטורים באותה תקופה שאמרו שאי אפשר לעשות מהלך של להוסיף ערוצים בלי לבדוק את ההשלכות.
יורם מוקדי
¶
אני חושב ששום דבר חדש לא קרה מאז שהדברים נאמרו בשנת 2008, אבל כשנגיע למהות נדבר על זה. יש עדיין שתי מועצות שהולכות להסדיר את הרגולציה במדינת ישראל. מועצה אחת היא זאת שמסדירה את התכנים של ערוץ 2, 10 והרדיו האזורי, מועצה אחרת מסדירה את התכנים של ערוץ 9, 24 והערוץ הערבי בשנתיים הראשונות שלו - אחרי זה הוא עובר לפיקוח הרשות השנייה - ויש את הערוצים הנושאיים שעליהם תפקח מועצת הכבלים. שוב עולה פה השאלה למה צריך שני רגולטורים, איך הם יעמדו זה עם זה, ולמה זה לא חלק מההצעה שלהם.
אחרון חביב, וזה נאמר פה, שה-DTT יחד עם תכנים שמועברים באמצעות רשת האינטרנט הם פלטפורמות. הפלטפורמות האלו הן פלטפורמות שאמורות לקבל רגולציה זהה לפלטפורמות שעושים על הוט ועל יס. הוקם צוות בין משרדי שנדרש לתת את המסקנות שלו כבר לפני שנה וחצי. עד היום אף אחד לא יודע איזו רגולציה תחול. מה אם חברה רוצה מחר למכור קופסאות בבית המנויים שקולטות את הערוצים מה-DTT וגם למכור סרטים וסדרות? כרגע, לפי החוק הקיים, לא חלה הרגולציה ואין עליהם חובת הפקות מקור. עוסקים פה בשאלה אם להוסיף עוד איזה ערוץ קטן כזה או אחר , כאשר עדיין יש פה לקונה גדולה מאוד בנושא הגדול שהוא הענן השחור שרובץ על ראשה של כל התעשייה הרב-ערוצית.
הערה אחרונה לידידיי מהטלוויזיה החינוכית, שאני מאוד מעריך. אם אתם טלוויזיה חינוכית, אני לא מבין למה מישהו צריך לקבוע לכם רף של 50% חינוכית. אם אתם טלוויזיה חינוכית, בוודאי שאתם 100% חינוכית ואתם יכולים להעלות את הפלטפורמה מחר. הירידה בדרישה הזאת שהטלוויזיה החינוכית תשדר 50% תכנים חינוכיים לפחות ורק אז תוכל לעלות ל-DTT, מעלה שאלה למה לא 100% תכנים חינוכיים. הייעוד שלה הוא הטלוויזיה הלימודית.
היו"ר כרמל שאמה הכהן
¶
אנחנו נצפה עכשיו ונשמע את המצגת של הרשות השנייה מטעם המנכ"ל, מנשה סמירה. אני ביקרתי שם ביום שישי האחרון. צפיתי במצגת מעניינת, מעשירה. גם הביצועים שלכם בשנים האחרונות מרשימים.
מנשה סמירה
¶
תודה ליושב ראש הוועדה גם על ההזדמנות וגם על הביקור. אנחנו מבקשים בסקירה שניתן לתת איזו שהיא תשתית מקצועית ותשתית של נתונים מה קורה עד היום במערכת הזאת. להערכתי, חלק מהוויכוחים יתייתרו לאחר הבנת המערכת, הבנת היעדים שלה, הבנת היכולות שלה ולאן היא עומדת להתפתח.
אני גם מודה על המחמאות שנאמרו כאן. אני אומר שזה מגיע לאנשים שבנו אותה, בעיקר הצוות ההנדסי בראשותו של ניסים טל, המהנדס הראשי שלנו, והאנשים הנוספים שעובדים בתוך הרשות השנייה. הייתה משימה נוספת שהוטלה עלינו בשנת 2008. עמדנו בלוח הזמנים כפי שנאמר כאן.
החלטת הממשלה על הקמת מערך קרקעי דיגיטלי התקבלה כבר בראשית שנות ה-2000.
היו ויכוחים איך להקים אותה, היו ויכוחים אם במכרזים חיצוניים, אם לא במכרזים חיצוניים. בסופו של דבר המשימה הוטלה עלינו. שמחנו לבצע ולהביא למצב שאפשר לראות תשתית משמעותית שיכולה לשאת על גבה דברים נוספים, ולתת מענה לציבור ולשידור בישראל.
אני ברשותכם אתן סקירה מהירה לגבי הדברים, לגבי הנקודות המרכזיות. אני חושב שחלק מהנתונים שניתן כאן יחסכו חלק מהדיונים בהמשך הדרך. ראשית, מערך עידן פלוס מאפשר לקלוט בחיבור חופשי, בעלות חד פעמית וללא דמי מנוי. אפשר לומר שבאוגוסט 2009 זאת הייתה הפעם הראשונה שהמדינה נתנה את האפשרות לאזרחים לקבל את הערוצים החופשיים הפתוחים חינם אין כסף. עד אז המדינה לא הצליחה לספק את כלל הערוצים הפתוחים הציבוריים לאזרחים בישראל באופן חופשי, ללא התערבות, ללא מתווכים ובאיכויות הנדרשות, בטח לא את כל הערוצים. בשלב ראשון ההחלטה הייתה רק הערוצים הפתוחים דאז, שזה 1,2,10, 33 ו-99. בעזרת המהלך הזה סיפקנו לאלה שהחליטו לצפות באמצעות המערך הדיגיטלי גם שירותים נוספים, גם איכויות גבוהות של תמונה ושל קול. מי שמבין בזה יכול לראות ולהיווכח. גם שירותים נלווים נוספים, כמו EPG, כתוביות צפויות ואף תשתית לשידורי HD.
שתי החלטות דרמטיות התקבלו אצלנו בהשוואה לכל העולם. כל העולם עובר לדיגיטלי, כולם עוברים לשידורים פתוחים. בישראל התקבלו שתי החלטות מאוד מיוחדות. החלטה אחת היא קליטה תוך דירתית, שזה צעד נועז ביותר שלא מתקיים באירופה. באירופה הקליטה הדיגיטלית היא חוץ דירתית, ממשיכים בכל מיני פטנטים של אנטנות על הגגות. החלטה שנייה שהתקבלה הייתה שזה מתבסס על ציוד קצה זמין, קרי מוצר מדף. לא בוחרים איזה משהו מסוים ומכריחים את הציבור להתחבר לדבר אחד. שוק חופשי, בחירה חופשית. שתי ההחלטות האלו משמעותיות מבחינה הנדסית. היינו צריכים להיערך ולהתמודד עם קשיים לא פשוטים. אני חושב שבסופו של דבר, עם הסבלנות שקיבלנו אותה מהציבור ומכולם ובפרק זמן קצר מאוד של שנה וחצי, הצלחנו להביא את זה לידי רמה ואיכות טובה. היום העלויות של ציוד הקצה יורדות מאוד בזכות ההחלטות האלו.
נגה הציגה בהצעת החוק את הרקע. אני רוצה להוסיף לתהליך את העובדה שב-1 בינואר 2013 רפורמת המעבר מזיכיונות לרישיונות אמורה להתישם, המערכות צריכות להיות מסונכרנות. אם יהיה לזה משמעויות אנחנו נדבר על כך בהמשך הדרך.
מה יש היום? התשתית היא תשתית לאומית שפועלת. יש מרבב אחד, מולטיפלקס אחד שמחזיק את המערכת. מי שמצוי בעולם ההנדסי הזה יודע שזה חשוב לקראת הדיון שיתפתח כאן בשאלה כמה ערוצים הוא יכול לשאת. כיבויו של המערך האנלוגי הושלם. אנחנו זוקפים בגאווה גדולה את העובדה שהצלחנו להעביר כ-120 אלף משקי בית שהיו צופים בטלוויזיה באמצעות המערך האנלוגי לדיגיטלי או לפטנטים אחרים. יש כאלה שגם עברו לפלטפורמות האחרות של הוט ויס. היום אין צופים באמצעות השידור האנלוגי. המהלך הזה של השידור האנלוגי מאוד משמעותי. כיום, מדיווחים שיש לנו מהספקים, יש לפחות כ-250 אלף מכשירי קצה, ממירים שנמכרו. אנחנו יודעים גם על כמעט 300 אלף, אבל אנחנו רוצים ללכת על הצד הבטוח ולומר שלפחות 250 אלף.
מנשה סמירה
¶
250 אלף לפחות זה בנוסף לציוד נייד וחיבור למחשבים. זה לא נספר, כי אנחנו לא יודעים לאמוד את זה. היום בכל מכשיר נייד יש אפשרות להתחבר ולצפות במערך הדיגיטלי באופן חופשי. במערך הקיים ניתן להוסיף, כפי שאמר יושב-ראש הוועדה, בהחלטה מיידית ערוץ נוסף של טלוויזיה, כמובן בשיטת ה-SD, ואת ערוצי הרדיו. יש קיבולת. ערוצי הרדיו ייקלטו בממיר הדיגיטלי.
סגירת המערך האנלוגי. הקרינה בישראל צומצמה במערך השידורים בהיקף של 75% אחוז. התפרסם מכתב של הממונה על הנושא הזה במשרד להגנת הסביבה. זה דבר מאוד משמעותי שאנחנו מאוד מתגאים בו.
מנשה סמירה
¶
אמרתי שבמערך הזה ניתן לקלוט במכשירים ניידים, במוביילים למיניהם, כמו למשל מחשב נייד, בחיבור פשוט של אנטנה ו-USB באופן חופשי את השידורים.
מנשה סמירה
¶
בחיבור של ה-USB באנטנה הקטנה שיש לי פה למחשב ניתן לקלוט את 5 הערוצים, או בעתיד כשיהיו יותר ערוצים.
מנשה סמירה
¶
יש קבוצת פיילוט שכרגע מדווחת לנו על רמת הקליטה. אם היושב ראש יאשר, אז נכניס. יש מרבב אחד שיכול לקלוט את הדברים האלה. השידור האנלוגי הסתיים. את האפשרות להפצת שידורי רדיו וערוץ טלוויזיה נוסף אמרנו.
מה היתרונות בסגירת האנלוגי? דיברנו על רמת הקרינה. יש יתרונות צרכניים ברורים לציבור. לציבור ניתנה אלטרנטיבה אמיתית ומשמעותית, עם כל הקושי שזה יצר להוט וליס. שמחנו לקרוא את הדוחות על כך שאתם מתמודדים יפה מאוד. אנחנו מברכים על כך. הרעיון היה לתת לציבור את היכולת לבחור, כשהטובים תמיד ימשיכו לנצח.
מנשה סמירה
¶
היו כ-120 אלף משקי בית כשיצאנו למיזם ב-2007 שצפו בשידור האנלוגי בשיטה הישנה עם האנטנה. הם צפו אך ורק בערוצים 1 ו-2, ועוד בכל מיני ערוצים שהם הצליחו לקלוט במזרח התיכון. הם בוודאות כבר לא נמצאים באנלוגי כי כיבינו, אין יותר שידור אנלוגי. רובם עברו לא רק עכשיו אלא במהלך התקופה לצפייה בשידור הדיגיטלי במערך עידן פלוס. קראתי בעיתונים על נטישה של חלק מהפלטפורמות הקיימות של הוט ויס. היה מעבר של משקי בית מסוימים לצפייה בעידן פלוס. היו גם כאלה - קיבלנו דיווחים מאוד מעניינים במרכז המידע שלנו - שחזרו לצפות בטלוויזיה. לפני כן באנלוגי הם לא רצו לשים אנטנה על הגג, הם לא רצו להיות מנויים על ערוצים רבים, ועכשיו הם החליטו להצטרף למעגל צופי הטלוויזיה כי כרגע יש שם מספר ערוצים מוגבל. זה בהחלט מחבר אותם עם העולם. מסיבות אידיאולוגיות הם לא רצו הצפה של טלוויזיה בבית, לכן הם הסתפקו במערכת הזאת. היו גם כאלה.
במערך האנלוגי לא ניתן היה לתת שירותים נלווים, כמו כתוביות לכבדי שמיעה, או לחלופין, EPG ודברים מהסוג הזה. גם את זה ניתן לתת במערך הדיגיטלי. סגירת המערך האנלוגי אפשרה גם קצת לייפות. יש עכשיו יוזמה של השלטון המקומי ושל העיריות להסיר את האנטנות מעל הגג, למעט מקרים בודדים שעדיין יצטרכו בגלל מיקום מאוד מסוים. ברכה נוספת שהייתה עם הסגירה של האנלוגי זה חיסכון משמעותי בתדרים. במשרד התקשורת יש עכשיו זמינות. גם רשות השידור וגם הרשות השנייה החזירו תדרים . המערך האנלוגי זולל תדרים. נסים, המהנדס שלנו, הצליח להכניס את כל הערוצים האלה בשני תדרים בלבד ברמה ארצית.
חיסכון באתרי שידור ובעלויות. היו 65 אתרי שידור לרשות השנייה ולרשות השידור. כ-45 של רשות השידור, כ-15 של הרשות השנייה. כל המערכת החדשה, כל האתרים האלה נסגרו ובמקומם יש 27 אתרים. החיסכון השוטף השנתי הוא של 30 או 40 מיליון שקל. בעלות ההקמה היה חיסכון של 60 מיליון. משך ההקמה היה קצר.
התכנית ההנדסית. חשוב לציין שהיו קצת קשיים בקליטה. מי שעוסק בשידורים יודע שבתקופות הקיץ כאשר יש חמסינים יכולה להיות בעיה בשידורים. היו בעיות מסוימות, בעיקר בתקופת הקיץ. זה נבע מכך שלא הצלחנו להתמיד בתכנית ההנדסית בגלל סיבות משפטיות. התכנית ההנדסית דיברה על הקמה של 15 אתרים מרכזיים ועוד כ-25 עד 50 משדרונים. נמנע מאיתנו להקים את המשדרונים באותם מקומות עירוניים בעייתיים בגלל הבעיות המשפטיות שכרוכות במתקני הגישה. נאלצנו להקים במקום זה עוד 10,12 אתרים גדולים, לכן אנחנו היום פרוסים ב-27. בזמן הקרוב, לשמחתי הרבה, אנחנו בהסדר מיוחד ומתוך הבנת העניין נצליח להציב עוד מספר משדרונים באותם איים בעייתיים.
מנשה סמירה
¶
משדרונים קטנים. בהסדר מיוחד ובאישור מיוחד נציב משדרונים מיוחדים בצורה מסודרת ומקובלת, בעיקר במרכזי הערים ששם השאירו לנו איים קטנים של בעיות של קליטה. המשדרונים יעזרו לנו שהסיגנל ייכנס לתוך הדירות בצורה מלאה וטובה גם במקומות בעייתיים, אפילו בקומות מרתף.
מידע לציבור. העמדנו מידע נרחב לציבור, אם כי בלמנו אותו לאחרונה עד למציאת הפתרון הזה של המשדרונים. היה קמפיין נרחב באמצעי התקשורת, היה מידע בעיתונות, סרטי הדרכה, אתר שנתן מידע. הפעלנו מוקד מידע טלפוני שהגיב בזמן אמת לפניות של ציבור על בעיות קליטה, איפה רוכשים או איך מחברים. הפעלנו גם מוקד תמיכה לאוכלוסיות מתקשות, בעיקר מבוגרים שגם בלחבר דבר כזה פשוט לטלוויזיה הם צריכים עזרה. רצינו לחסוך להם כסף ועלויות של טכנאים. אני חושב שהדבר הזה הוכיח את עצמו. אנחנו היום ממש במצב של מתן מענה נרחב לכל המערכת הזאת.
לסוגיית ההרחבה. היינו שותפים בצוות שהזכירה היועצת המשפטית של משרד התקשורת להרחבת עידן פלוס. אנחנו תומכים בהרחבה, אם כי היא צריכה להיות עם כל הזהירויות ולקחת בחשבון את כל המשמעויות המקצועיות שמוצגות כאן. ברוב הדברים החוק נגע ולקח בחשבון.
לגבי המרבב הקיים. ניתן כאמור להוסיף את 24 ערוצי הרדיו, קרי הערוצים של הרדיו האזורי והערוצים הארציים של רשות השידור וגלי צה"ל. יש לזה מקום, זה יכול במיידי להיכנס. מה המשמעות של הדבר הזה? שערוצי הרדיו יוכלו להיקלט כפי שהיום קורה בהוט ויס בבתים בכל ארץ ישראל. כך זה יהיה. זה ייתן מענה לאוכלוסיות שאינן רוצות מסך טלוויזיה אלא רק רדיו, כמו אוכלוסיית החרדים. אוכלוסיית החרדים תוכל לקנות ממיר שהוא רק עם סאונד. היא תוכל לשמוע את הרדיו החרדי או שידורים מותאמים אחרים. גם האופציה הזאת קיימת בבתים. היא בהחלט נותנת מענה.
מנשה סמירה
¶
כן. הרדיו החרדי שנקלט על פי הזיכיון שלו הוא רק באזור המרכז. אוכלוסיות החרדים בצפון תוכל לקלוט עכשיו את הרדיו החרדי, או לחלופין, תחנות ייעודיות ברמה הארצית.
מנשה סמירה
¶
במרבב הקיים שפועל יש 5 ערוצי טלוויזיה, יש מקום לעוד ערוץ טלוויזיה אחד ול-24,25 תחנות הרדיו הקיימות.
מנשה סמירה
¶
נכון להיום. כשנקים מרבב חדש ויחליטו שהוא רק יהיה לרדיו, אפשר יהיה לשים 300,400 תחנות. לא זה הרעיון, לא זאת ההמלצה. הכוונה היא להוסיף מרבב נוסף בשיטת ה-DVDT הקיימת, קרי הכפלה של המערך הקיים היום. זה יאפשר תוספת של כ-6 ערוצי SD נוספים. אני אומר כ-6, כי הטכנולוגיה מתפתחת. ברמות הדחיסה המתקדמות אפשר יהיה אפילו 7. כרגע מדברים על 6. החוק מדבר על 6. המרבב השני שיהיה בשלב מקביל, טיפה מאוחר יותר, יהיה מתקדם יותר. הוא יהיה DVDT2 . מדוע? משום שהוא יהיה מתקדם יותר, עם יכולות דחיסה יותר טובות. הוא מיועד להכיל את ערוצי ה-HD. הוא יוכל להכיל בין 4 ל-5 ערוצי HD. יש התייחסות בחוק למצב הזה. על פי החוק שני המרבבים יוקמו בו-זמנית תוך 24 חודשים. אם בתוך חודש ימים נוכל לקצר את התהליך של המרבב הראשון, אפשר יהיה תוך כ-18 חודשים, בהנחה שהתקציב יועמד מראש כפי שצריך, להעמיד את המרבב השני ולהיות עם המערכת הזאת באוויר, כשאז - פחות או יותר - נסתנכרן עם הרישיונות.
מנשה סמירה
¶
הזכרתי בהתחלה שבעלי הרישיונות יכולים לבקש רישיון ולעלות לאוויר החל מ-1 בינואר 2013. כדי שזה יקרה והם יקבלו מקום ויוכלו לשדר אנחנו כבר צריכים לסיים את התשתית על-מנת שהם יוכלו להיות באוויר, לכן צריך לסנכרן בין המערכות. אנחנו באיזה שהוא שיהוי מסוים כי התהליך הזה קצת התעכב בכמה חודשים.
מנשה סמירה
¶
אני לא מאשים אף אחד. זה בגלל סיבות מקצועיות. צריך בתוך חודש ימים לעשות מאמץ לסיים על-מנת שנוכל, אולי, לסנכרן ועם המרבב הראשון להיות מוכנים בתחילת 2013. יהיו פה אין סוף מבקשים להיות בעלי רישיון.
העלות המוערכת להרחבת המערך היא כ-65 מיליון שקל, שתוקצבה כבר בוועדת כספים על ידי משרד האוצר. העלות אמנם מתבססת על הכנסות עתידיות מהתמלוגים, אבל עדיין זה תקציב מדינה לכל דבר.
לסיכום אני רוצה לומר שנדרש מבט כולל על סביבת השידורים על מנת לתאם בין התהליכים האלה. אני רוצה להתייחס להערה ששמעתי ממנכ"ל הוט. נכון שישראל שונה עדיין מהעולם בנושא הפרסומות, אבל צריך לזכור שבישראל הנטל המוטל על הערוצים המשדרים, בעיקר הברודקסטרים, אין לו אח ורע בתחום התוכן. בתמורה יש להם איזו רמת בלעדיות בתחום של הפרסום, קל וחומר בימים אלה כאשר הולכים עם רפורמת הרישיונות ורוצים להגדיל את הסיכוי שיהיו בעלי רישיונות. אם רוצים לשנות את מערך הפרסום, המשמעות תהיה ישירה לגבי היכולת לעמוד במחויבויות התוכן שנותנים לנו ערוצי ברודקסט עשירים ומושקעים.
מנשה סמירה
¶
נצטרך לשמוע ביחד כאן יותר פרטים. גם לנו יש כמה שאלות. עד כמה שהבנתי מדובר בערוצים הנושאיים. נצטרך לשמוע ולהבין. יש דברים שאני לא יודע לומר כרגע לגביהם. לגבי השאלה מה יהיה טיבם של הערוצים האלה, אז למיטב הבנתי הם לא אמורים להיות ערוצים שייקחו נתח כזה משמעותי שעלול לפגוע בכל התהליך.
מנשה סמירה
¶
הסדרה כוללת הכרחית כשבאים ובונים את המערך הזה, כי ללא הסדרה כוללת יהיה מצב שכל ערוץ ימשוך לכיוון שלו, למאפיינים שלו.
מנשה סמירה
¶
נדרש מבט כולל לגבי העניין של הפרסום. אין להתייחס למערכת הזאת של עידן פלוס כפלטפורמה. על פלטפורמות לא מוטלות מחויבויות תוכן. מחויבויות התוכן מוטלות על ערוצי שידור. אני סבור שצריכה להיות ראייה כוללת. אני מסכים איתכם. אני מאוד מקווה שנגיע לדיון כפי שאומרת מנהלת הוועדה.
לגבי שיפור הקליטה בעזרת המשדרונים. עדיין יודעים על מקרים של אי קליטה. זה ייתן מענה בחודשיים הקרובים בזכות ההסדר החדש שניתן לנו. לצערי, מנגנון הסבסוד שהאוצר העמיד לא הוכיח את עצמו כי הוא היה מסורבל. הוא לא נתן מענה לאוכלוסיות המתקשות. אנחנו עדיין סבורים שצריך לייחד סכום מסוים על מנת לעזור לחלק מהמשפחות שרכשו ממיר אחד וצריכים יותר, או משפחות אחרות שעדיין לא עברו בגלל הקושי הזה. המנגנון המוצע הוא מסורבל. הניצול שלו היה אפסי. מתוך 30,40 מיליון שקל ניצלו אולי 3000,4000 שקל.
מנשה סמירה
¶
אנחנו הצענו לעשות את זה. בסעיף 4 נדרשת הסדרה כוללת. אכן החוק מדבר על 1 בינואר 2014. הייתי חבר בוועדה שהכריחה אותנו, או נוצרה..
אופיר אקוניס
¶
אנחנו נזכרים בויכוח המרתק שהיה על הסיוע. פישטנו את התהליך שהיה. ההצעה המקורית הייתה הרבה הרבה הרבה יותר מסובכת, עם דוחות.
מנשה סמירה
¶
גברתי, חברי הכנסת אישרו את זה. אנחנו אמרנו שכדאי היה לדרוש משהו אחר. חברי הכנסת אישרו את זה. ידענו מראש שזאת תהיה ברכה לבטלה.
מנשה סמירה
¶
מאחר ואני פקיד במערכת הציבור אני אשתדל לומר את הדברים כהווייתם משני הצדדים. אני חושב שההסדרה הכוללת היא הכרחית במעבר הזה, היא קריטית. כדי להבטיח את הצלחתם של הרישיונות צריך לעשות את זה לפי הצעת החוק הקיימת, שהיא לא פורצת את המערכות הקיימות יותר מידי. אנחנו כן נרשה לעצמנו להציע ולשקול פעם נוספת את ההמלצות או את ההחלטות שיש בחוק שאומרות שב-1 בינואר 2014 מעבירים את המערכת לחברה אחרת. יהיו לזה עלויות, יהיו לזה משמעויות. אם תהיה הסדרה כוללת כדאי יהיה לבחון גם את הנושא הזה.
אופיר אקוניס
¶
אני רוצה לדעת מה הממשלה מציעה. מה זאת אומרת שב-2013 יהיה דיון? אתם מציעים לבטל את משרד התקשורת כדי להקים רשות. האם רשות התקשורת תעשה את זה? מי יעשה את זה?
נגה רובינשטיין
¶
אם וכאשר תוקם רשות תקשורת היא לא תהיה אמורה להפעיל את המערך הזה. אני טיפה מופתעת, כיוון שיסוד מאוד בסיסי בהסדרה, בהמלצות של הצוות, בקבלת החלטת הממשלה היה שהגורם שיפעיל את המערכת לא יהיה גורם שיש לו נגיעה להסדרה של התחום הזה, בוודאי לא נגיעה לשידור התכנים. מדובר על מגוון מאוד גדול של שידור תכנים. הגורם שמפיץ הוא גורם שיודע להפעיל מערכת, להפיץ אותה, לגבות את הכספים. לא צריכה להיות לו שום נגיעה, הוא לא צריך להיות קשור בכלל לתחום ההסדרה של השידורים.
ירמי קדוש
¶
אני חושב שהחוק הזה הוא חוק מבורך, הוא היה צריך כבר מזמן להיות. סוף סוף נותנים ביטוי לערוצים שלא יכולים לקום היום במקומות אחרים. אני חושב שיש היום קבוצות באוכלוסייה שלא מקבלות ביטוי בתקשורת. זה ידוע, כבר דיברנו על זה בעבר. אני שומע פה את הוט ויס ששואלים למה אין פרסום בכבלים ובלוויין. בוועדה עם אופיר אקוניס עצרנו את הישיבה כשהם לא רצו פרסומות בכבלים ובלוויין. ככה נעצרה הישיבה בזמנו. ביטלו את פרק ב'. אני זוכר שזה היה בוועדה הקודמת.
ירמי קדוש
¶
הבעיה היא שברגע שהערוצים צריכים להגיע לקהל מסוים יש גוף פרטי שמתערב בתוכן. כך אנחנו מרגישים. עובדה שהיום רוב התוכן פונה לקהל מסוים. יש הרבה מזרחיים, אתיופים, רוסים או קהלים מסוימים אחרים שלא מקבלים ביטוי בתקשורת. אני חושב שהרעיון הזה שהמדינה תתמוך במה שנקרא מערך שידורים זה רעיון מבורך, אבל צריך גם לתת ביטוי לערוצים קטנים יותר. זה כמו שבקניון יש חנויות גדולות וחנויות קטנות. צריך שיתנו ביטוי גם לאנשים שלא מקבלים את העניין הזה. הערוצים הייעודיים והערוצים הנושאיים הם ערוצים מעולים, כי הציבור הזה הוא בסך הכל ציבור חלש שאין לו כסף לשלם להוט וליס או למקומות אחרים. דווקא צריך לתמוך בחלשים. צריך לתת ביטוי לאותם ערוצים.
אני הבנתי מהחוק שיש כאן קטע של מכרז. אני לא חושב שזה דבר שצריך להישאר כמכרז, אלא צריך שכל מי שרוצה יוכל להקים ערוץ ייעודי או ערוץ נושאי.
ירמי קדושי
¶
ערוץ ייעודי וערוץ נושאי הם ערוצים שהוקמו בכדי לספק אוכלוסייה מסוימת מבחינת תכנים. בחוק דיברו על אחוזים מסוימים בתוכן שיפנו לאותו ערוץ. אם זה ערוץ מזרחי, ערוץ אתיופי, ערוץ מוסיקה מזרחית או ערוצי מוסיקה כאלה ואחרים אני לא חושב שיש טעם להפקות מקור. הם גם לא יפגעו בנתח הפרסומות של ערוץ 10, 2 וערוצי הברודקסט כי הם יגיעו לנתח הפרסום שלהם. אם יקום ערוץ למוסיקה מזרחית הוא ייתן פרסומות לאלבומים, פרסומות לדברים מסוימים. בערוץ רפואה יהיו פרסומות לדברים מסוימים שמדברים על אותו נושא. זה לא יפגע בשוק הפרסום. להיפך, זה ירחיב את שוק הפרסום.
אני חושב שצריך לשים דגש על הערוצים האלה, כמובן גם על ערוצי הרדיו, כי היום הרדיו מרוכז בקבוצה מסוימת ששולטת כאן. צריך לתת ביטוי לאותם ערוצים והקלות. מה שחשוב זה לתת לערוצים הייעודים והנושאיים הקלות, לבטל את המכרז ולתת לכל דורש להיכנס לשם. חשוב לציבור וליזמים אחרים שיהיה כאן גיוון תרבותי.
רון איילון
¶
אנחנו מעולם לא התנגדנו ל-DTT. הבנו שמדינת ישראל צריכה לספק בחינם את הערוצים שהיא הייתה גובה בגינם אגרה באופן סדיר ותקין. אני חושב שצעד ההרחבה שמוצע כאן הופך את היוצרות במובנים הבאים. מדינת ישראל מקימה בכספי ציבור פלטפורמה מתחרה, זאת אומרת מאפשרת קיומן של פלטפורמות נוספות. זה משהו שהשוק הפרטי עושה אותו היום. זה הפצת שידורים רב-ערוציים ועיסוק בתכנים. התחרות הזאת שהמדינה מקימה לא שווה. החובות המוטלות על יס ועל הוט הן רבות. הרצל ציין 160 מיליון שקל שמפיקים הפקות מקור בכוח צו מדינה. אפשר להוסיף לזה 120 מיליון שקלים שיס מפיקה. זה כמעט 300 מיליון שקלים בשנה שאנחנו מחויבים בהם. המדינה קונסת אותנו ודרכנו את התושבים בכספים האלה. עכשיו מסתבר שאפשר כנראה להקים ערוצים בלי הפקות מקור ובלי הקנסות האלה. אם זה כך, למה אנחנו צריכים להיות מוקצים?
מסתבר שאפשר להקים ערוצים בפרסומות. אם אפשר לממן פרסום נוסף במדינת ישראל, אנחנו מבקשים להיות אלה שייקחו חלק בפרסום הזה. ברגע שהמדינה בעצמה שוברת את המאזן שאומר שרק הערוצים המסחריים הראשיים יהיו בפרסומות - מנשה הסביר טוב מאוד למה צריכים לעשות את זה - אז יש גם אחרים שיכולים וצריכים לפרסם. אנחנו בוודאות נוזיל את המחירים ללקוחות שלנו אם נוכל לפרסם על הערוצים שלנו.
יש חובות רגולטוריות שונות ומשונות שארוכה המגילה וקצרה היריעה מלתאר אותן, אבל זה בוודאי מתחיל במספר הערוצים שבבעלותנו, אלה שאינם, היכן מותר לנו לשדר, היכן אסור, באיזה שעות, איזה סוגים של ז'אנרים, רגולציות מרגולציות שונות שהגיע העת להיפטר מהן. אם יש רוח חדשה זאת ההזדמנות לעשות את זה. התוצאה של החוק כמו שהוא כרגע היא אחת. מדינת ישראל מפלה באופן בוטה את השוק הפרטי, היא ממשיכה להטיל עליו מגבלות, היא ממשיכה להצר את רגליו, הכל מתוך איזו שהיא מטרה לא מובנת לאפשר עוד כמה ערוצים שאינני יודע בדיוק בשביל מה צריך אותם. אני גם שמח, מנשה, שאתה מגן באומץ על המפוקחים שלך, אם זה ערוץ 2, ערוץ 10 ואחרים. אני מתנגד בכל תוקף שייפתחו הפרסומות. אני רק מצר על זה שההתנגדות שלך לא התגלגלה לתוך הוועדה.
מיטל בשארי
¶
המועצה לצרכנות מברכת על הצעת החוק הזאת. הצעת החוק הזאת תטיב עם הצרכנים. הכנסת יותר ערוצים למערך ה-DTT תקל על צרכנים שבטח אין באפשרותם להיות מנויים על חברות כבלים והלוויין. לא רק זה, היא גם תגרור תחרות יותר גדולה בין החברות, לכן אנחנו רואים בזה עוד איזו שהיא ברכה לצרכנים. היום, לצערנו הרב, צרכנים שנכנסים בחבילה הצרה בחברות הכבלים והלוויין משלמים על ערוצים שהם לא רואים. יש איזה שהוא סבסוד צולב. אנחנו יחד עם חברי הכנסת הצענו שצרכנים ישלמו רק בגין ערוצים שהם רואים, אבל החברות התנגדו. הם הביאו את כל מה שקורה פה עליהם, את כל המערך של ה-DTT שהתרחב. אני לא מבינה על מה הם מלינים פה.
לגבי הכנסת ערוצי הברודקסט עם הפרסומות אנחנו מברכים, אבל אנחנו מבקשים שהוועדה והרגולטור ייתן את הדעת שכאשר נותנים את הערוצים האלה לפרסומות יעשו איזו שהיא הגבלה לגבי הפרסומות כך שיהיה בהתחלה ובסוף, זאת אומרת שזה ייטיב עם הצרכן ולא יגרור לאיזה שהן בעיות בשידורים. עדיף שעם הכללת ערוצי הברודקסט יסודר גם העניין של זמני שידורי הפרסומות באותם ערוצים.
ניצן חן
¶
אני רוצה לחדד מספר דברים שלא נאמרו כרגולטור של מי שאמור בסופו של דבר להתמודד עם אותה נוסחה חדשה שנקראת ערוץ נושאי. עד היום לא היה לנו דבר כזה. אני מצטרף למחמאות לרשות השנייה. אני רוצה לחזור לרישה של הדברים של נגה רובינשטיין על 4 סוגי ערוצים שיעלו לעגלה הזאת. אני מסכים לגמרי עם מנכ"לי הוט ויס שמדובר בפלטפורמה רב-ערוצית שלישית. אני מברך על כך. אני חושב שמדובר פה בבשורה ציבורית צרכנית שחבל שלא נולדה לפני 5 ו-10 שנים. אנחנו פה ב-delay מול הרבה מאוד מדינות שהתמודדו בדו-אופול דורסני. אני חושב שהעובדה שהמחירים של החבילה של הוט ויס יקרים בכל פרמטר בהשוואה למדינות העולם הנאור הצריכה התערבות של המדינה בהקמת פלטפורמה רב-ערוצית שלישית.
ניצן חן
¶
אני חושב שהבאתם את זה על עצמכם בכך שהשתנתם מהמקפצה ודאגתם לכך שהצרכן הישראלי לא יקבל חבילה והיקף ערוצים במחיר סביר. אני חושב שאם הייתם מסכימים לפני שנה, שנה וחצי לחבילה צרה וולונטרית שתאפשר יכולת בחירה..
ניצן חן
¶
אני חושב שה-DTT זאת בשורה צרכנית. יש עדיין כמה דברים שצריך לטפל בהם, כמו למשל ההפרדה בין ערוצים ייעודיים לערוצים נושאיים. אני לא יודע מה ההבדל בין שני הדברים האלה, אבל אני חושב שהוט ויס יתמודדו עם זה ולא יקרה להם שום דבר. עצם זה שתהיה פלטפורמה רב-ערוצית, גם אם היא נכה ולא תיתן את מגוון והיצע התכנים שיש היום בהוט ויס, זה בהחלט בשורה צרכנית. אני גאה להיות שותף בצוות הזה שנתן את הרחבת הערוצים הזאת לטובת הצרכן הישראלי. להוט ויס לא יקרה שום דבר.
שלמה מומו נקווה
¶
היום זה יום חג לציבור הנכים. יש לנו אפיק תקשורת שנקרא גלגלים ברשת, רדיו ללא מגבלות. לפני 4 חודשים חבריי ואנוכי יזמנו אולפן רדיו אשר ייתן מענה למיליון אנשים בעלי מוגבלות במדינת ישראל. שלא יצלמו אותנו רק במסכנות, בעזרה ובתרומות, אלא שיישמעו את הקבוצה הזאת שרוצה להשתלב, להיכנס לתוך המתחם החברתי ככל האדם, כשווה בין שווים. החלום הזה היה שנים לפני. כולכם יודעים מה הקושי בהקמת דבר כזה.
איך שהתחלנו להקים את האולפן קיבלנו סיוע משמים. כל הדרך פגשו אותנו אנשים טובים, חלקם יושבים פה. אני לא רוצה להזכיר שמות, הרשימה ארוכה. חשוב לציין שהוט, יס, מועצת הכבלים והלוויין, משרד התקשורת והאנשים המכובדים שיושבים כאן באולם, סייעו לנו להגשים חלום. אני ממש מתרגש שאני עומד בראש הרדיו לציבור הנכים. היום יש לנו 35 שדרנים ושדרניות שמביאים תוכן חיובי עם רוממות הרוח. כבר עכשיו אנחנו משדרים את אליפות אירופה בכדורסל על גלגלים. לצערי, באולם הזה לא הרימו את הדגל הזה. זאת הפעם הראשונה שספורט הנכים מארח את אליפות אירופה. חוץ מהספורטאים ובני משפחותיהם אף אחד לא יודע. הרדיו שלנו יהיה שם. הקמנו גם ניידת שידור חוץ. אנחנו נעביר שידורים חיים. זה יום גדול לתקשורת במדינת ישראל. כולכם שותפים למיזם הזה. אני קורא לכולכם להיות חברים שלנו. אנחנו לא נכנסים לתחרויות, למלחמות ולדברים, אנחנו באים פה עם ידיים נקיות להוביל מהלך חברתי, מיזם שכל מי שראה אותו והיה עורך באולפן היה פעור פה. אירחנו שרים וחברי כנסת. אנחנו תחנה א-פוליטית, תחנה חברתית. ניקח את זה קדימה ונעשה. אני מבקש, אדוני היושב ראש, שהתחנה של גלגלים ברשת תהיה בממיר הדיגיטלי, כי אם מדברים על משפחות שקשה להן, אז אנחנו זאת הכתובת הראשונה. אני מבקש שגלגלים ברשת תעלה לשידור ותהיה בממיר כתחנה שתיתן שידור למיליון אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם.
חיים סלוצקי
¶
אני רוצה לדבר משני מקומות. אחד בתור מפיק ערוץ עצמאי. ערוצים עצמאיים שייכים למפיקים פרטיים. אם אתם מדברים פה על העלאת כמה ערוצים ל-DTT, נשאלת השאלה איזה ערוצים. מה האפשרות? יש איזו שהיא בעיה. אם יגידו ספורט, אז ישאלו למה לא תרבות ובידור. אם יגידו בידור, ישאלו למה לא ספורט. מי הגורם האחראי שקובע איזה ערוצים עולים לפלטפורמה הזאת? אני יושב פה בתור מפיק של ערוץ ובתור מפיק טלוויזיה. אנחנו חיים כשהפלטפורמות חיות. אם תביאו למצב שהפלטפורמות האלו לא יחיו, לנו לא יהיו חיים. לא ליוצרים, לא למפיקים. מדברים פה על דברים מנותקים מהשוק האמיתי שלהם.
בעניין הפרסומות אין לי יד ורגל, לכן ידיי נקיות. השוק לא מסוגל היום לספק את ערוץ 2, 10, ערוץ המוסיקה והערוץ הרוסי. אין מספיק פרסומות. הערוצים האלה מפסידים. מה רוצים להקים? עוד איזה משהו? גם אותם להרוס? איפה ישבו כל היוצרים שיוצרים יצירה ישראלית מעולה? איפה הם יפיקו? היום הם מפיקים בהוט, ביס ובערוצים המסחריים. אם תלכו להפיל את הערוצים האלה אתם סוגרים את התעשייה ויצא הפסדכם בשכרכם. לא ייתכן. מישהו צריך להגן פה על הוט ויס. לא ראיתי פה אחד שמגן עליהם. לוקחים את הפלטפורמה הזאת כל פעם. אני מפיק שם, לכן יש לי אינטרס. אין לי אינטרס אישי. מתוך 100,200 מפיקים אני מפיק שם. לא ייתכן שכל פעם יורידו חתיכה. בסוף לא יהיה להם לשלם לנו, כל הרגולציה תלך לפח. מישהו מוכרח לעשות קצת מתמטיקה.
אילאיל לבנת
¶
את כל שהיה לנו להגיד בדבר גודלו של שוק הפרסום שטחנו בפני הוועדה הזאת ברפורמה האחרונה שחווינו. עוד לא יבשה הדיו על הרפורמה ואנחנו כבר מוצאים את עצמנו בפני רפורמה חדשה. הרבה דברים לא ברורים לנו. בראש וראשונה לא ברור לנו אותו יצור חדש שנקרא ערוץ נושאי, איך הוא אמור בדיוק להתפרנס, על גבו של מי, מה הוא בדיוק אמור לספק ולתת. אמרה היועצת המשפטית של משרד התקשורת שהיא מבקשת לא להיכנס לענייני רגולציה כרגע, אבל כל הפורום המאוד מכובד שיושב כאן תמימי דעים ולא מבין לאיזו רגולציה הערוץ הזה אמור להיות כפוף, מה יהיו החובות שלו. יכול להיות שלא זה המקום לדבר על כך, אבל אני חושבת שלהתעלם מהחובות שערוץ כזה חייב ליטול על גבו זה פשוט להסתיר את השמש באצבע במקרה הזה.
אין מספיק מקום לכולם כדי להתפרנס מפרסומות. אתם מכירים את הקשיים שלנו, שטחנו אותם בפניכם. אתם מכירים את המספרים מצוין. החלטתם לפתוח את השוק לתחרות במסגרת התיקון לחוק הרשות השנייה. שם לפחות המערך הוכן, החובות הנדרשים ברורים, הם נשטחו, נפרסו והמשחק ברור. פתאום נולד יציר כלאיים חדש, שאנחנו לא מבינים מה יידרש ממנו, לאיזו רגולציה בדיוק הוא יהיה כפוף, מי יפקח עליו ומה יהיו החובות שלו. מולו נצטרך להתמודד. אני חושבת שאנחנו יכולים לחזור אחד לאחד על הנקודות ששטחו כאן, בעיקר על הדברים של החברים הנכבדים מהוט.
דוד בן-בסט
¶
לפני כשנה הועלה רעיון לאפשר פרסומות בכבלים ובלווין כפיצוי על חבילה צרה. אני לא מדבר כרגע על החבילה הצרה, אני רוצה לדבר על הפרסומות בכבלים ובלוויין. הסיבה שהפרסומות האלו לא עלו, כי גם משרד התקשורת וגם משרד האוצר בחנו את הנושא. היו שתי עבודות. אחת שהוכנה על ידי הרשות השנייה, אחת על ידי משרד התקשורת. שתי העבודות האלו הראו שעוגת הפרסום היא עוגה קטנה שלא גודלת. אנחנו יודעים בחודשים האחרונים שהיא קטנה והיא עוד תלך ותקטן. כל תוספת של ערוץ שיקבל את הנתח שלו מהפרסומות יגרום לכך שערוצים אחרים יחדלו מלהתקיים.
אני יושב-ראש התאחדות תחנות הרדיו. בתחנות הרדיו ישנה ירידה משמעותית של כ-30% בפרסומות בחודשים האחרונים. אנחנו צופים לירידה הולכת ומתמשכת. אנחנו מאוד חוששים. יצא לי לדבר עם אבי וייס ביום שישי. ההפסדים של ערוץ 2 ו-10 הם בין 40 ל-50 מיליון שקלים ברבעון האחרון. אני שואל את הוועדה הנכבדת הזאת מאיפה יבוא הכסף הזה. כאוס לעשות בענף זה קל מאוד. שום עבודה משמעותית לא נעשתה כדי לבדוק אם אפשר בכלל להוסיף פרסומות, וכאן, בהבל פה, מנסים להכניס פרסומות לעוד 4,5 ערוצי טלוויזיה, כשברור שערוץ טלוויזיה אחד לא יכול לחיות כי בקושי ערוץ 2 ו-10 חיים. מאיפה זה ירד? ברור שקודם כל זה ירד מהכבלים, מהלוויין. על ידי התוספת של הערוצים הדיגיטליים ירדו עוד ועוד אנשים מהכבלים ומהלוויין. הפרסומות שתיתנו ב-4,5 ערוצים ירדו גם מערוץ 2, מערוץ 10 ומהרדיו האזורי. אני לא מבין לאן אתם רוצים להוביל את המערכת הזאת. אני חושב שזאת טעות, זה משגה וזאת תהיה בכייה לדורות.
זוהר קדמון סלע
¶
אני רוצה להצטרף לדברי חברתי, אילאיל, ולחלק מהדברים שנאמרו כאן. בפברואר סיימנו את חקיקת רפורמת הרישיונות. היא עדיין לא עמדה במבחן. היא טרם החלה, וכבר שוק הטלוויזיה המסחרית מצוי במצב מצרפי של פרסום. אי אפשר במצב הדברים הזה לעשות את הקפיצה הזאת ולפתוח ערוצים ממומני פרסום חדשים בלי לשקול שקילה טובה מאוד וכלכלית עמוקה שתבחן את הייתכנות של הערוצים האלה, את ההשפעה שלהם על כלל השחקנים בשוק הטלוויזיה המסחרית, לוודא שהם לא יתמוטטו ויפילו את כולם יחד איתם.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
הרעיון של ה-DTT היה רעיון יוצא מן הכלל. הוא רעיון טוב, הוא רעיון נכון וחכם, אבל לאט לאט הרשות השנייה הפכה לפלטפורמה שלישית שמתחרה ביס ובכבלים. אמר פה יושב ראש מועצת הכבלים והלוויין שהוא מברך את מדינת ישראל על כך שהיא החליטה להקים פלטפורמה שלישית, רק אני חושבת שראוי והגון שמדינת ישראל תכריז ותגיד להוט ולס שהיא החליטה להקים פלטפורמה שלישית. אם הם החליטו והם לא מסתתרים מאחורי קשקושים כמו הערוצים הנושאיים - אני מקווה שלנגה יש תשובות, יש לי תחושה שלא..
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
ניסיתי אותך הרבה פעמים. אם הם החליטו שהם רוצים לבוא ולהקים פלטפורמה נוספת, שיבואו ויגידו שהם מורידים להם X אחוזים מהרגולציה, שהם מבקשים מהם להוריד חלק מהפקות המקור. שיבואו ויגידו את האמת. דרך אגב, אני לא מבינה – מישהו גם אמר את זה כאן - מה המטרה ושל מי המטרה לסגור את אחת הפלטפורמות או את שתיהן ביחד. כל מה שקורה פה מוביל אותנו לסגירה של אחת הפלטפורמות. אם הדבר הזה יקרה, אז כמובן, כפי שנאמר כאן כבר, תהיה ירידה דרסטית בכמות הפקות המקור. שאלתי כאן את אדון קדוש איפה הוא נמצא. הוא אמר את דברו והלך. מעניין אותי לדעת איזה סגנון ערוצים אלה יהיו. האם הגענו למסקנה שאנחנו רוצים שהטלוויזיה במדינת ישראל תהפוך לאח גדול ותו לא? אם זה מה שהחלטנו, בואו נגיד - אני מבקשת רק את האמת - שאנחנו לא רוצים איכות, שאנחנו לא רוצים הפקות מקור. אם הוט והכבלים ייסגרו, אז איפה כל המפיקים,? איפה כל העובדים שעובדים שם? מה קורה עם היוצרים? לאן כל האנשים האלה הולכים? מה זה הטירוף הבלתי ברור של לפתוח את השוק ולפתוח את השוק?
ראינו את ההפגנות של 100, 200, 400 אלף האנשים של הצדק החברתי שדורשים בגלל שיותר מידי רצו לפתוח את השוק . יהיו עוד 10 אלפים אנשים חדשים שייפגעו בעקבות הצעת החוק ההזויה הזאת של ההרחבה של ה-DTT. אני לא מדברת על מה שהיה קודם. מה שהיה קודם היה יוצא מן הכלל. אני חושבת שזה היה יופי של רעיון, אבל כפי שאצלנו רגילים בארץ, נתנו לכם אצבע, אתם רוצים את כל היד. התחלתם מ-3,4,5 ערוצים. טוב אם נכניס 6 או 7 ערוצים, אבל 18 ערוצי טלוויזיה? למי אתם רוצים לפתוח את שוק הפרסום? מי הולך לפרסם? השאלה היא אם יש איזו שהיא כוונה – אולי האוצר יגיד לי, או שר התקשורת שמאוד אהוד במדינת ישראל – שתגיע לפה עלייה של איזה 2 מיליון עולים מחבר המדינות, מאתיופיה, מצרפת והשוק הולך להתרחב. אני יושבת פה ושומעת. אולי משעמם לכם מידי פעם והפורום הזה מאוד מעניין שצריך לבוא עוד עם איזה משהו שמושך את התקשורת ומושך את כל האנשים לכאן. אני חושבת שמי שאחראי על הנושא הזה של ההרחבה של ה-DTT , גם הנושא של הערוצים הנושאיים האלה.. מה זה הערוצים הנושאיים האלה? איזה נושאים? זה בריאות? זה יהיה בערבית, ברוסית? מי מחליט ? מי עושה את הרגולציה?
רציתי לסיים ולומר שכל אחד שיחליט שהוא רוצה להיות פלטפורמה DTT יוכל להפוך להיות חברה כזאת. שמעתי על חלק מהקונגלומרטים הגדולים של חברות הסלולר שגם רוצים להתחרות ביכולת חלוקת ה-DTT לבתים. חברים, אנחנו מדברים נגד הריכוזיות, אבל בעצם מחזקים את אותם אלה שהם חזקים.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
זה ממש לא הפוך. זה הפוך אם תבואי ותגידי שאתם מתחייבים שאף חברה גדולה במדינת ישראל לא תקבל את הזיכיון לעשות ערוצים נושאיים ולמכור את ה-DTT .
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
אני מודה לכם מאוד. אני בכל מקרה מבקשת שתשקלו את זה שוב. אני פחות או יותר אמרתי מה אני הולכת להצביע.
עופר מרגלית
¶
החוק הזה מציב אותנו בשורה אחת עם כל המדינות המפותחות בעולם, שהחלו בתהליך כזה כבר בתחילת שנות ה-2000. יש לי פה רשימה – אני אוכל להעביר לכם אותה אחר כך – של כל מדינות אירופה. יש מדינות עם 30, 40 ערוצים. בכל המדינות קיים מערך שידור דיגיטלי מאוד..
הרצל עוזר
¶
בכל המדינות האלו לא הייתה טלוויזיה רב-ערוצית. הן יותר מפגרות מאיתנו. היה DTT. הרב-ערוצי נכנס אחר כך. אצלנו זאת מדינה מאוד מתקדמת כי הרב-ערוצי התחיל קודם, ה-DTT מאוחר. אל תהפכו את היוצרות ותעשו את הפרימיטיבי למתקדם.
רון איילון
¶
ה-DTT בבריטניה מתפרנס מ-80 מיליון תושבים שיש להם פרסומות. יכול להיות במשרד האוצר בבריטניה.
עופר מרגלית
¶
נקודה שנייה משמעותית בחוק הזה מבחינתנו היא בעצם מערך מורכב שיוכל אולי להוות סוג של אלטרנטיבה לטלוויזיה הרב-ערוצית. הוא יאפשר לצרכנים לחסוך עלות מאוד משמעותית של כ-2500 שקלים לשנה, שזה בעצם 20% מההוצאה של משקי בית על תקשורת. זאת ההוצאה השנייה בגודלה.
גליה וורגן
¶
אני רוצה להתייחס לדברי היושב-ראש על איזונים, לדברי חברת הכנסת על עובדי ענף התקשורת, ולהאיר את זה מזווית של עובדי ענף הכתוביות שהתאגדו לפני כשנה בהסתדרות הכללית. להצעת החוק שדנים בה עכשיו יש השלכות על מקור הפרנסה של מתרגמי הכתוביות. אנחנו רוצים להציע שינויים שבמקביל לכך יגנו על זכויותינו כמתרגמי כתוביות. הם יעגנו גם את זכות הציבור לקבל תרגום איכותי ועברית רהוטה ותקנית בכתוביות שהוא רואה בטלוויזיה. למרבה הצער אין היום הלימה בין החשיבות של העיסוק בתרגום וההשפעה שלו על רמת העברית, לבין שכר המתרגמים שנשחק בעשור האחרון בעשרות אחוזים ומלכתחילה היה נמוך מאוד. למה שכר המתרגמים מעניין אתכם? כי שכר המתרגמים משפיע ישירות על איכות התרגום. למה איכות התרגום מעניינת אתכם? מכיוון שהיום החשיפה הגדולה ביותר למילה העברית הכתובה היא בכתוביות. עם הספר או לא, היום כולם, בעיקר ילדים ונוער אבל גם אנחנו, רואים יותר כתוביות מאשר קוראים ספרים, לכן חשוב שהעברית בכתוביות תהיה רהוטה, נכונה ומדויקת. את הדברים האלה אנחנו מבקשים לעגן בחקיקה ולהסדיר את העיסוק ואת איכות התרגום בחקיקה. מבחינתנו זאת הזדמנות ראשונה להכניס את הנושא לחקיקה. אנחנו נעשה את זה בהמשך בהערות להצעת החוק.
דבורה קמחי
¶
רציתי להזכיר לכולם שבנוסף לכל החובות הרגולטוריות בתחום התוכן שמוטלות על הערוצים המסחריים ועל בעלי הרישיון שאותן אנחנו ממלאים ככתבן וכלשונן, חלים עלינו גם תשלומים רבים ומגוונים. עכשיו, על פי ההצעה החדשה, נוסף גם תשלום של דמי הפצה. אנחנו משלמים תמלוגים למדינה, דמי זיכיון ועכשיו נשלם גם דמי הפצה. אנחנו מבקשים במהלך תהליך החקיקה לתת את הדעת ושמישהו יראה את המפה הכוללת ואת הייתכנות הכלכלית של כל התשלומים אל מול פתיחת שוק הפרסום לתחרות.
רוברט טיבייב
¶
אין לי בעיה שליס ולהוט יש שליטה בשוק. אני לא מתנגד לזה שרוצים להכניס את הערוצים החדשים. הבעיה אצלי היא איך זה נעשה. זו בדיוק הדילמה. אני לא בטוח שמישהו חשב בכלל איך לעשות את זה ואיך להמשיך. נכון לעכשיו אני לא בטוח. אני מסכים עם מה שאמר מר סלוצקי. יש אנשים שכבר עשו את זה, השקיעו לא רק כסף אלא רעיונות, ועכשיו המדינה באה ורוצה לקחת את זה מהם. אני לא בטוח שחברי הכנסת מסכימים עם הדבר הזה. כדאי לנו לשקול את הדבר הזה היטב.
טל רוזנפלד
¶
הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"א-2011. פרק א':ה גדרות 1. הגדרות. בחוק זה – "אמצעי שליטה", בתאגיד – כל אחד מאלה: (1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל לה של תאגיד אחר; (2) הזכות למנות דירקטור או מנהל כללי, ובתאגיד שאינו חברה – בעלי תפקידים דומים; (3) הזכות להשתתף ברווחי התאגיד; (4) הזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו, בעת פירוקו; "בעל עניין" – מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה; "הגורם המפעיל" – הגורם המפעיל לעניין תחנות שידור ספרתיות לפי הוראות חוק זה, שמונה לפי סעיף 2(א); "החזקה" – לעניין אמצעי שליטה בתאגיד – במישרין או בעקיפין ,בין לבד ובין יחד עם אחרים, לרבות באמצעות אחר ובכלל זה נאמן או שלוח, או באמצעות זכות המוקנית לפי הסכם, לרבות ברירה להחזקה שאינה נובעת מניירות ערך המירים, או בכל דרך אחרת; זיכיון לשידורי טלוויזיה", "זיכיון לשידורי רדיו", "ערוץ 2" ו"הערוץ השלישי", "ערוץ הכנסת" ו"רישיון לשידורי טלוויזיה" – כהגדרתם בחוק הרשות השנייה; "חוק הרשות השנייה" – חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990; "חוק התקשורת" – חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982; "טכנולוגיית חדות גבוהה" – טכנולוגיית שידור ברזולוציה גבוהה של שידורי טלוויזיה (High Definition (HD);
היו"ר כרמל שאמה הכהן
¶
אנחנו מצביעים על ההגדרות שהוקראו עד לרגע זה. מי בעד ההגדרות שהוקראו?
ה צ ב ע ה
בעד – פה אחד
ההגדרות מ"אמצעי שליטה" בסעיף 1 ועד "טכנולוגיית חדות גבוהה" אושרו
טל רוזנפלד
¶
"טכנולוגיית חדות רגילה" – טכנולוגיית שידור ברזולוציה רגילה של שידורי טלוויזיה (Standard-Definition (SD)); "היום הקובע" – יום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014); "המועצה לשידורי כבלים ולווין" – המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין כמשמעותה בחוק התקשורת; "מועצת הרשות השנייה" – מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו כמשמעותה בחוק הרשות השנייה; "מנהל הגורם המפעיל" – מי שעומד בראש הגורם המפעיל" "משדר ערוץ ייעודי" – כהגדרתו בסעיף 6א לחוק התקשורת, ובלבד שנקבע, לפי הוראות סעיף 6לד(א3) לחוק האמור, כי הוא רשאי לממן את שידוריו באמצעות שידורי פרסומת; "משדר ערוץ ייעודי בשפה הערבית" – משדר ערוץ ייעודי, לעניין ערות ייעודי בשפה הערבית;
טל רוזנפלד
¶
היום הקובע זאת הגדרה שייעשה בה שימוש אחר כך. מדובר ביום שבו הבעלות במערך עוברת מהרשות השנייה לגורם המפעיל.
נגה רובינשטיין
¶
בראשית הדיון הסברנו שהצעת החוק מחולקת לשני חלקים מבחינת הזמן שלה. יש את פרק הזמן שבו המערך ממשיך להיות מופעל ומוקם על ידי הרשות השנייה, ופרק הזמן, שזה היום הקובע, שהמערך מועבר לגורם המפעיל שהוא הגורם הציבורי ממשלתי שהשרים, באישור הממשלה, קבעו מי הוא. ההוראה המהותית תהיה בהמשך.
נגה רובינשטיין
¶
אנחנו התייחסנו לזה בראשית הדברים. חשוב מבחינת הממשלה - זאת העמדה של הצוות שהמליץ והרשות השנייה הייתה חלק ממנו והייתה שותפה להמלצה שלו - שלא נכון שמי שמסדיר את תחום הרגולציה באופן פרטני ופועל באופן שוטף בתחום התוכן מול בעלי זיכיונות ובעלי רישיונות, הוא גם זה שיפעיל ויפיץ את המערך. זאת גם הדוגמה שאנחנו רואים בהרבה מאוד מדינות בעולם, שמי שמפיץ הוא לא הגורם שיוצר את הרגולציה באופן פרטני כלפי חלק מהגופים שנמצאים על המערך.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
כמה כסף יעלה הגוף הזה? כמה תמלוגים אותם ערוצים נושאיים יצטרכו לשלם כדי לממן את הגוף הזה?
נגה רובינשטיין
¶
הרגולציה עצמה -וזה עונה גם לשאלה של חברת הכנסת וגם לשאלה שנשמעה מכאן - אינה משתנה. הגופים שמפקחים היום על הגופים המשדרים ימשיכו להיות אותם גופים, אבל הגורם המפעיל שמפעיל כאן מערך מאוד מכובד שעליו מפקחים כל מיני גופים.. גם אם תהיה ברית המועצות זה לא יסייע מכיוון שיש שם את רשות השידור, יש את ערוץ הכנסת שהכנסת ומועצת הכבלים והלוויין מפקחים עליו. יש כאן מגוון גופים עם מגוון מפקחים. לא נכון שאחד מהם יהיה הגורם שמפעיל את התשתית הזאת. צריך להיות גורם שמנותק לחלוטין מתחום הרגולציה. התפקיד שלו הוא תפקיד הנדסי, תפקיד טכני. העלות שנמצאת היום לא אמורה להיות עלות שונה. מדובר בהמשך ישיר של הפעילות של הרשות השנייה, לכן אותם אנשים שעוסקים בתחום הזה היום יעסקו גם בהמשך. מדובר בהעברה בתוך המדינה מתאגיד ציבורי שהוא חלק מהמדינה לגורם בתוך המדינה. מנשה, זה לא נכון?
מנשה סמירה
¶
יש כמה דברים שהשתנו מאז המלצות הוועדה. החוק הרחיב את המסגרת. הוועדה הבין משרדית דיברה על הרחבה על בסיס כמה עקרונות. הצעת החוק הרחיבה מעבר. הערוץ הנושאי לא דומה למה שמופיע בהמלצת הוועדה.
מנשה סמירה
¶
מועצת הרשות והנהלת הרשות השנייה שותפות למהלך של ההרחבה, בוודאי כפרוייקטור שהקים את המערכת, אבל יחד עם זאת צריכים לשמור על האיזונים. הדיון בוועדה עסק בסוגיה של להעביר את המערכת לגורם פרטי, אף אזרחי. זאת הייתה סוגיה רצינית בדיוני הוועדה . אנחנו התנגדנו וטענו כרשות השנייה שהתשתית הזאת חייבת להישאר כתשתית ציבורית לאומית ובשום פנים ואופן לא להיות מופרטת, כי היא עוסקת בשידורים ציבוריים של ערוצים פתוחים. זה היה הדבר המרכזי.
נגה רובינשטיין
¶
אם עמדת הצוות היא שונה, שיביא את דברו, אנחנו נשמח לקרוא מה אנחנו לא יודעים, ואנחנו נביא את זה בפני הוועדה.
מנשה סמירה
¶
הצוות הציג עקרונות. את הפירוט של זה ואת ההסדרה המורחבת שבאה לידי ביטוי בחוק הוא לא לקח בחשבון. הצוות דיבר על עקרונות, הצוות דיבר על תמצית. ניתנה אפשרות לכל גוף להמשיך ולהציג את העבודות שלו בהמשך הדרך לגבי הפרטים. אנחנו עוסקים בחוק בפרטים. אנחנו נציג את הדברים ביחס לפרטים. עם העקרונות אנחנו מסכימים.
יעקב שמש
¶
אני רוצה להתייחס בתור חבר ועדה. לפי דעתנו אין שוני מהותי אם גוף ממשלתי אחר יחזיק את המערכת.
נועה גבע
¶
אני רק רוצה לענות בנקודה שנאמרה קודם על התזכיר, כי בתזכיר החוק שפורסם - מה שנאמר לגבי מה הוא ערוץ ייעודי שיכול לעלות ל-DTT - נאמר שערוץ כזה נבחר בדרך של מכרז לתקופה מוגבלת, ולפיכך בתום התקופה בה רשאי הגורם המשדר את הערוץ הייעודי לפעול, ייערך מכרז במסגרתו תעמוד האפשרות לכל גורם להתמודד במכרז, כששידוריו של הגורם שייבחר במכרז חדש..
נגה רובינשטיין
¶
נעה, זאת קריאה שגויה של הטקסט. מה שכתוב זה שמועצת הכבלים והלוויין יפרסמו בתום תקופת הרישיון של הערוץ הייעודי מכרז חדש, כשאותו גורם שייבחר הוא זה שיעלה.
נעה גבע
¶
אנחנו מציעים להגיד בהגדרה של מה הוא ערוץ ייעודי, שיידרש מכרז כדי לשנות את התנאים הסטטוטוריים שבהם פועלים היום ערוצים.
נגה רובינשטיין
¶
זאת לא הבהרה. היא רוצה שעל-מנת שהערוץ הייעודי יוכל לעלות ל-DTT הוא יצטרך לעבור מכרז נוסף. לא להסתפק במכרז שהיה, אלא על-מנת שהוא יוכל לעלות למערך ייערך מכרז נפרד מהמכרז שבו זכה הערוץ הייעודי.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
אני ביקשתי לדעת על ה-1 בינואר 2014. עד עכשיו לא קיבלתי תשובה. יש פה ויכוחים. מה שאומרת נוגה הוא שב-1 בינואר 2014 מי שיטפל בכל מערך ה-DTT יהיה איזה שהוא גוף שיוסכם על ידי איזה שהם שרים.
אתי בנדלר
¶
לגבי הגורם המפעיל. מי שעומד בראש הגורם המפעיל קשור למהות הגורם המפעיל כפי שמפורט בסעיף 2. מאחר שזה יכול להיות גם תאגיד ההגדרה הזאת לא ברורה. יש כאן מחלוקת מי עומד בראש, האם המנכ"ל, האם יושב הראש. ההגדרה הזאת היא לא הגדרה ברורה. אני מציעה בשלב זה, עד שהוועדה לא תאשר את סעיף 2, לא לאשר את ההגדרה הזאת.
היו"ר כרמל שאמה הכהן
¶
אנחנו מצביעים על כל ההגדרות, למעט מנהל הגורם המפעיל. מי בעד ההגדרות שהוקראו?
ה צ ב ע ה
בעד – פה אחד
ההגדרות אושרו
טל רוזנפלד
¶
"משדר ערוץ נושאי" – מי שקיבל מהמועצה לשידורי כבלים ולווין רישיון לפי סעיף 13 לשידורו של ערוץ נושאי שיופץ באמצעות תחנות שידור ספרתיות; "עלות ההקמה" – כלל התשלום בעד תכנון והקמה של תחנות שידור ספרתיות, לרבות תשלום בעד – (1) רכישת המקרקעין שעליהם יוקמו תחנות השידור הספרתיות; (2)רכישתן של זכויות שימוש בציוד, לרבות במשיבים בלוויין; (3) הקמת תחנות שידור, לרבות עבודות התשתית הכרוכות בכך; (4) רכישת המשדרים; "רשות השידור" – כמשמעותה בחוק רשות השידור, התשכ"ה-1965; "הרשות השנייה" – הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו שהוקמה לפי חוק הרשות השנייה; "שידורים" – שידורי טלוויזיה ושידורי רדיו הניתנים לציבור לפי כל דין; "השר" – שר התקשורת; "תחנת שידור" – מיתקן או התקן המשמש או המיועד לשמש לצורכי שידורים, קליטתם או הפצתם, לרבות ציוד לווייני ולמעט אולפן; "תחנת שידור ספרתית" – תחנת שידור, לרבות מקוד לבקרה, לתיאום, לתקנון ולהגברה של שידורים, לשם שידורם והפצתם לציבור, בשיטה הספרתית, במישרין או באמצעות תחנות שידור נוספות כאמור.
מנשה סמירה
¶
נכון לרגע זה ועל פי הצעת החוק, הרשות השנייה תמשיך בהרחבה ובהקמה של המערכת הזאת. היא זו שמופקדת על ההקמה. העלות הינה עבור רכישת המשדרים, עבור האתרים שנצטרך להרחיב או להקים בשביל משדרים נוספים, עבור הציוד, עבור התדרים, עבור מה שנרשם כאן. זה דומה למצב הקיים. בעזרת הסעיף הזה הקמנו את המערך עד כה. הסעיף הזה מאפשר לנו להמשיך ולהרחיב את המערך.
אתי בנדלר
¶
מר סמירה, האם המקרקעין שמשמשים לצורכי הקמת תחנות השידור נמצאים היום בבעלות הרשות השנייה?
תמי יפה
¶
אנחנו מבקשים להוסיף להגדרות הגדרה של כתובית. אנחנו רוצים להוסיף את זה כחלק מההתייחסות לשפה העברית.
נגה רובינשטיין
¶
המקומות הרלוונטיים הם קודם כל חוק התקשורת וחוק הרשות השנייה, לא החוק הזה. החוק הזה לא עוסק בהסדרה של תוכן.
מנשה סמירה
¶
במקרה הזה היועצת המשפטית של משרד התקשורת צודקת. הדבר מוסדר בחוק הרשות השנייה, בחוקים של משרד התקשורת וברשות השידור לגבי הערוצים שצריכים לתת תוכן. הם צריכים להנגיש אותו לכבדי השמיעה באמצעות כתוביות. שם כל המערך הזה מוסדר. התשתית לא צריכה לטפל בכתוביות, היא צריכה לאפשר טכנית – אני הצגתי את זה קודם כאחד שמקים את התשתית - כתוביות סמויות לכבדי השמיעה. כל הסיפור של התוכן שהעליתם לא נוגע למסגרת הזאת.
תמי יפה
¶
כפי שיש התייחסויות ל-51% של תכנים לילדים ונוער, כך יש התייחסות גם לתוכן. מצוין בהצעת החוק אופיים של השידורים. ברגע שמצוין אופיים של השידורים, צריכה גם להיות התייחסות לתקן של השפה העברית המוטמעת בשידורים עצמם. ההתייחסות לכתוביות צריכה להיות לערוצים, לאפשרות לפסילת ערוצים אם הם לא עומדים בתקנים של כתוביות, של שפה מסוימת. צריכה להיות הגדרה למה היא כתובית.
מאיר אסרף
¶
הכללים שאנחנו מבקשים לשנות אמורים להשלים את הכללים שמופיעים בחוק הרשות השנייה. לרשות השנייה אין את הסמכות להפעיל סנקציות כנגד גוף שפועל שאינו בהתאם לכללים.
טל רוזנפלד
¶
פרק ב': מינוי הגורם המפעיל ותפקידיו 2. מינוי הגורם המפעיל (א) השר ושר האוצר, באישור הממשלה, ימנו, לא יאוחר מיום י"א בסיוון התשע"ב (1 ביוני 2012) אחר מאלה, כגורם המפעיל לעניין תחנות שידור ספרתיות לפי הוראות חוק זה, ובלבד שאינו משדר שידורי טלוויזיה או שידורי רדיו בישראל ואינו מפקח על שידורים כאמור; (1) גורם ממשלתי; (2) תאגיד שהוקם בחוק; (3) חבר ממשלתית, כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, אשר כל המניות ואמצעי השליטה בה הם בידי המדינה. (ב) הודעה על מינוי הגורם המפעיל כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.
השרים יצטרכו להגיש לאישור הממשלה הצעה מי יהיה הגורם המפעיל. זה יהיה רק גורם ממשלתי, תאגיד שהוקם בחוק או חברה ממשלתית. בכל מקרה זה יהיה גוף ממשלתי, לא גוף פרטי כמו שנאמר כאן מקודם. הודעה על זה תפורסם ברשומות. הגורם הזה ינהל את המערך ויהיה הבעלים שלו ממועד היום הקובע, שזה 1 בינואר 2014.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
אני מבקשת התחייבות ממדינת ישראל שהגורם החדש שאנחנו הולכים להקים לא יעלה שקל יותר ממה שעולה רשות השידור.
יורם מוקדי
¶
אני רוצה להעלות שאלה בקול רם, כי הייתי בדיונים בשאלה למה הרשות השנייה צריכה להיות הגורם שהקים את המערך ולמה צריך עכשיו גורם נפרד. מישהו פה טוען שהרשות השנייה בתוך 5 ערוצי ה-DTT העדיפה דווקא את המפוקחים שלה, או חלילה התנכלה להם בגלל שהיא נמצאת באיזה שהוא ניגוד אינטרסים? אני מניח שאם היא ראויה מספיק לפקח על ערוץ 2 ו-10, היא הייתה ראויה מספיק להקים את המערך. היא גם יכולה להיות ראויה בהמשך. אני אומר את זה כאזרח שמסתכל מהצד.
יעקב שמש
¶
אנחנו לא רוצים שהגוף שמסדיר את התכנים יהיה אחראי על הפלטפורמה. זאת הכוונה. נניח יש תקלה מאוד מאוד גדולה במערך ההפצה של ה-DTT. אנחנו חושבים שלא נכון שהגוף שהוא רגולטור יהיה גם הגוף שיתחזק את הרשת. הסעיף שרשום פה זאת המלצה שהייתה מקובלת על הכבלים, על הלווין, על הרשות השנייה לרדיו וטלוויזיה, על משרד האוצר ועל משרד התקשורת. זאת ההמלצה. אנחנו חושבים שהגוף שמסדיר ואחראי על התכנים לא יכול להיות הגוף שמתחזק את המערכת.
יעקב שמש
¶
הוסבר לך. נניח שיש תקלה ברשת של ה-DTT וערוץ 2 לא משודר במשך חודש ימים. למי את פונה? הרגולטור של ערוץ 2 זה מנשה סמירה. האחראי על התחזוקה זה מנשה סמירה. האם את פונה אליו בתור אחד שמתחזק את הרשת, או בתור אחד שעושה הסדרה לתכנים?
יעקב שמש
¶
המצב הנוכחי בארץ לא קיים בשום מקום בעולם. אין בשום מקום בעולם מצב שהגוף שמסדיר את התכנים הוא אותו גוף..
מנשה סמירה
¶
זה לא נכון. יש רגולטורים ציבוריים שמנהלים את מערך עידן פלוס בבריטניה. אני מבקש גילוי נאות, כי יש כאלה שמאשימים אותי שבגלל שהייתי מעורב בהקמה קשה לנו להיפרד. אני מסיים את תפקידי בשנה הקרובה כך שזה בוודאי לא יקרה במסגרת שלי.
מנשה סמירה
¶
7 שנים משרדי הממשלה התעסקו עם הדבר הזה ולא הרימו אותו. הרשות השנייה הרימה את זה. המחוקק שהקים את הרשות השנייה נתן לה מנדט לבצע שידורים והפקות הרשות, שאלה שני תפקידים ביצועיים שבדרך כלל לאף רגולטור אין אותם. לאחר כמעט 20 שנה הדבר הזה מתבצע. סליחה על חוסר הצניעות, אני שם רק 4 שנים, אבל זה כבר 20 שנה רץ. זה עובד לא רע בכלל, אם לא טוב מאוד, לרבות רשות השידור שתחילה חששו. תשימו לב מה קורה כאן. הרשות השנייה משדרת ומעבירה את השידורים של רשות השידור. אני מזכיר לכם את העימותים שהיו עם יושב-ראש הרשות השידור דאז - הם חששו - אבל ראה זה פלא, המערך עובד היום בצורה מוצלחת, אין אפליה ואין הטבה לאף גורם.
לגבי העניין של הפרדת השידורים האינטרס הוא משותף. הרשות הציבורית מנוהלת על ידי מועצה ציבורית ורואה את הדברים בראייה יעילה וחסכונית. המערך ההנדסי הקיים ברשות השנייה בשביל לבצע את החוק הוא זה שבנה את המערכת הזאת עם תוספת מזערית. אתם מכירים את הנתונים. משרד האוצר העמיד 140 מיליון שקל להקמת המערכת. המערכת נבנתה ב-65 מיליון שקל.
אם רוצים להבטיח הסדרה - אני כן מודאג ממה שקורה בתעשייה ובשוק השידורים לנוכח כמה חששות שהביעו כאן חלק מהמשתתפים - ולהבטיח שהמערכת הזאת אכן תגדל ותצמח בצורה זהירה, כדאי שאותה מערכת ציבורית שבנתה אותה, תפעלה אותה ומפעילה אותה באופן שוטף.. התגברנו גם על תקלה שסיפרת עליה. אני חושב שלא רק שלא היה ניגוד עניינים, נהפוך הוא, בזכות העובדה שהיה גורם אחד שניהל את זה, הצלחנו לפתור את זה בצורה מהירה מאוד. הכי חשוב שזה יישאר בידיים ציבוריות. אסור שזה יהיה בידיים פרטיות, כי זאת תשתית לאומית משמעותית ביותר. אם תהיה הסדרה חדשה, אם יעשו רה ארגון בנושא של גופי ההסדרה ייתכן שנוכל לדבר על כך. נכון לרגע זה כדאי לשקול את הנושא. כשיצאנו לדרך נקבע שההחלטה תתקבל ב-1 ביוני 2012. זה היה כשהגינו את הנושא לפני שנה ויותר. כדאי מאוד לשקול אם לא לתת קצת זמן לראות מה קורה, איך זה מתפתח ולדחות את מועד קבלת ההחלטה לאחר שיוסדרו הדברים. שר התקשורת התייחס לכמה נקודות בזמן האחרון. כדאי לראות את התמונה כולה ולהמתין עם זה.
מנשה סמירה
¶
אני אגיד לך מה אמרה היועצת המשפטית על המלצות הצוות. תפסיק עם זה. די לנפנף עם זה. אני אצטט את מה שאמרה היועצת המשפטית של משרד התקשורת על המלצות הצוות? תעזוב את זה. המלצות הצוות דיברו על עקרונות, על מסגרת..
מנשה סמירה
¶
..שאיתה אנחנו יוצאים לדרך. ערוץ נושאי בהיקף הזה ובדבר הזה לא היה. האם ההחלטות על טח"י נשארו כמו המלצת הצוות, אדוני עופר ממשרד האוצר?
מנשה סמירה
¶
לא. לא כשנוח לוקחים את הצוות וכשלא נוח לא לוקחים את הצוות. עזוב את זה. אנחנו פה כי אנחנו רוצים לייצג את האינטרס הציבורי בצורה הראויה ביותר. תפסיקו להטיח לי צוות צוות ולסתום לי את הפה. המזל הוא שהרשות השנייה היא תאגיד סטטוטורי על פי חוק שלא נמצא בתוך הממשלה.
מאיר אסרף
¶
יש לנו נקודה לגבי העובדה שהם בחרו דווקא להקים חברה ממשלתית ולא להשאיר את זה בידיים של הרשות, או להקים רשות אחרת שתעסוק בשידורים. יש כאן בחירה שהיא לדעתנו א- מקרית, לכן צריך לבחון אם המטרה של החוק הזה היא להרחיב את השידורים באמצעים הקיימים - אנחנו שמענו כאן שהרשות השנייה עשתה עבודה נפלאה והקימה בצורה מהירה מאוד את המערך הזה - או שהמטרה היא להוציא את זה החוצה ולהפעיל את זה על ידי גורם שאיננו ממשלתי.
דנה נויפלד
¶
אין בהצעה הזאת כדי להטיל דופי בעבודת הרשות השנייה, בעבודת העומדים בראשה, במה שהוקם עכשיו ובמה שיוקם בעתיד. הרעיון שעומד מאחורי ההפרדה הזאת היא שהרגולטור יעסוק במה שהוא אמור לעסוק, בעבודת הליבה שלו, שהיא הרגולציה. העבודה של הרשות השנייה היא קודם כל לעסוק בהסדרה של שידורים. העבודה של הקמת מערך שידורים, התעסקות בתחזוקה ובהפצה שלהם היא עבודה משנית שלו, הוא לא אמור לעסוק בזה מלכתחילה. זה נכון שהרשות השנייה נמצאה בזמנו כפרויקטור מתאים ביותר לעסוק בזה, אבל זאת אנומליה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
כשראיתם שזה הצליח, אמרתם שיש עוד כיוון, קצת לבזבז כסף של הציבור, להקים עוד מערך חדש. למה?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
יש אצלכם כל אפשרות. תביאו הצעת חוק, נשב עליה שנתיים. אני חושבת שלקבל היום החלטה שב-1 ינואר 2014 נעביר את זה לאיזה שהוא גוף אחר זאת טעות. אני לא יודעת איך להסביר את זה, אבל יש לי תחושה שיש פה איזה שהוא קשר - אני לא מדברת על קשר מיסטי - להעברה מזיכיונות לרישיונות. צריך להיות לזה קשר. לבוא עכשיו ולתת איזה שהוא תאריך זאת טעות. כשנחליט שמנשה סמירה, חבורתו ומי שיחליף אותו בעוד שנה לא מתאימים, תוכלו להביא לנו הצעת חוק ונדבר על זה. למה צריך לכתוב את זה עכשיו?
היו"ר כרמל שאמה הכהן
¶
אני מציע שנעשה שינוי בסעיף כך שהמינוי יהיה באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. אז תהיה לנו יכולת לבחון אם עושים, למה עושים, לשאול את השאלות ולהצביע בעד או להתנגד. אנחנו נקדים את התאריך מ-1 ליוני 2012 ל-1 במאי 2012.
אתי בנדלר
¶
האם עד תאריך 1 במאי 2012 יהיה כבר מינוי, או שתובא לוועדת הכלכלה הצעת הממשלה, הצעת השרים?
מנשה סמירה
¶
אם אתה מקדים אתה מלחיץ את המערכת עוד יותר. גם כך נכנסנו לזה בפיגור. כשאמרו את המועד הזה זה היה לפני שנה בערך.
אתי בנדלר
¶
לא. יכול להיות שזה יהיה לפני, זאת אומרת שהוועדה תאשר את זה למחרת היום, ויכול להיות שעד 1 ביוני הוועדה לא תאשר את המינוי.
מנשה סמירה
¶
היא הנותנת. גם ללא התוספת הזאת 1 ביוני הוא מועד מוקדם. על ההצעה הזאת דיברנו לפני שנה כשחשבנו שאנחנו נהיה היום במצב מאוד מתקדם.
מנשה סמירה
¶
כן. על 1 בינואר 2014 אנחנו לא מערערים כי יש די זמן להתארגן. אני מדבר על 1 ביוני 2012, בנוגע לקבלת ההחלטה על ידי השרים.
מנשה הסמירה
¶
אני מנסה להעיר פה ולומר שההתקדמות היא איטית מאוד. אנחנו לא נמצאים בשלב מתקדם שניתן לראות איך זה צומח, מה יהיה ומי יהיה. כשהתאריך המקורי הזה הוצע היינו אמורים להיות כבר בשלב שיכולנו לומר איך המערכת הזאת תיראה ומה יהיה.
נגה רובינשטיין
¶
מדובר בשיקול דעת של השרים. אני מקווה שאני מדברת גם בשם חברי ממשרד האוצר. אנחנו נוכל להביא הצעה עד ה-1 במאי 2012.
טל רוזנפלד
¶
3. תכנון הקמה והפעלה של תחנות שידור ספרתיות בידי הגורם המפעיל (א) הגורם המפעיל יתכנן, יקים ויפעיל תחנות שידור ספרתיות לקליטתם ולהפצתם בציבור של שידורים שייקלטו בכל רחבי הארץ, בהתאם להוראות חוק זה, והכל בעצמו או באמצעות אחר, ובלבד שלא יעשה כן באמצעות מי שמשדר שידורי טלוויזיה או שידורי רדיו בישראל, או מפקח על שידורים כאמור. (ב) תחנות השידור הספרתיות יהיו בבעלותו של הגורם המפעיל ובפיקוחו. (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מההוראות לפי פקודת הטלגרף האלחוטי (נוסח חדש), התשל"ב-1972, או מההוראות לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965.
אלו הוראות שהעתקנו מחוק הרשות השנייה. הן קיימות כיום בנוגע לרשות השנייה. פשוט צריך להחיל אותן כרגע לגבי הגורם המפעיל. אין כאן חידוש.
מאיר אסרף
¶
לגבי סעיף 3(ב). דובר קודם על זה שההצעה היא הצעה טכנית שלא עוסקת בתוכן. ברור שלא על זה מדובר. אנחנו מצביעים על כמה נקודות, אבל אחד הדברים הוא העובדה שהגוף המשדר יפקח גם על השידורים.
מאיר אסרף
¶
תחנות השידור הספרתיות יהיו בבעלותו של הגורם המפעיל ובפיקוחו. אנחנו מציעים להחליף את המילה "ובפיקוחו" במילים "אשר יפקח על ההיבט הטכני של הפצת השידורים". זה מתאים למה שאתם מציעים.
טל רוזנפלד
¶
כתוב בדברי ההסבר בצורה מאוד ברורה: "למען הסר ספק יובהר לעניין זה כי הגורם המפעיל לא יפקח על התכנים של שידורי הטלוויזיה ושל שידורי הרדיו."
מירן בן-ברוך
¶
כתוב פה הגורם המפעיל יתכנן, יקים ויפעיל. אנחנו מבקשים להוסיף גם שהוא יישא באחריות להפעלה תקינה של המערך, לרבות תיקון תקלות ותחזוקה.
נגה רובינשטיין
¶
זה לא נראה לנו נדרש. היום אין את הסעיף הזה. היום יש את המילה "פיקוח". בזה אתם מסתפקים. אין שינוי של המצב.
טל רוזנפלד
¶
פרק ג': מימון עלות הקמה של תחנות שידור ספרתיות 4. מימון עלות ההקמה. אוצר המדינה יישא בעלות ההקמה לצורך קליטתם והפצתם בציבור של שידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי הוראות חוק זה, בין השאר תוך שימוש בתמלוגים המשולמים לפי סעיף 100 לחוק הרשות השנייה, בידי בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, בעל רישיון לשידורי טלוויזיה ובעל זיכיון לשידורי רדיו.
בעלי הזיכיון, בעלי הרישיון בעתיד ובעלי הזיכיון לשידורי רדיו יופצו באמצעות המערך. הם משלמים תמלוגים. משרד האוצר יממן את עלות ההקמה של המערך, בין היתר באמצעות השימוש בתמלוגים האלה.
טל רוזנפלד
¶
5. דיווח (א) מנהל הגורם המפעיל יגיש לשר ולשר האוצר דין וחשבון, בתוך 30 ימים מתום כל רבעון (בסעיף קטן זה – הרבעון המדווח), בדבר פעילות הגורם המפעיל הממומנת לפי הוראות סעיף 4, במהלך הרבעון המדווח, ובדבר פעילות כאמור הצפויה ברבעון שלאחריו; דין וחשבון כאמור יתייחס, בין השאר, להתקדמות בתכנון ובהקמה של תחנות שידור ספרתיות במהלך הרבעון המדווח ולהתקדמות הצפויה במהלך הרבעון שלאחריו, לאומדן מעודכן של סך עלות ההקמה, ולאומדן ההוצאות הצפויות ברבעון שלאחר הרבעון המדווח. (ב) השר, שר האוצר, או מי שאחד מהם הסמיך לכך, רשאי לדרוש ממנהל הגורם המפעיל להמציא פרטים נוספים הדרושים לצורך בדיקת החישובים שבבסיס האומדנים, כפי שפורטו בדין וחשבון שהגיש לפי סעיף קטן (א).
זה מתקשר לסעיף הקודם. המדינה מממנת את המערך, הגיוני שהיא גם תוכל לקבל דיווחים. המנהל של הגורם המפעיל זאת הגדרה שעדיין לא אושרה, אבל..
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
מה זאת אומרת המדינה מממנת? אנחנו נלחמים עכשיו על כל שקל. משהו פה לא ברור לי. באתם עם איזה שהוא רעיון חדש? אני לא יודעת אם כולם לא מבינים או שרק אני לא מבינה, אבל מה רוצים לעשות? כל מה שצריך זה להחליף משדרים, אבל מה שאתם עושים זה בונים גוף.
נגה רובינשטיין
¶
יש שני סוגים של עלויות ביחס למערך הזה. יש עלויות הקמה ועלויות הפצה. היום העלויות ההקמה ממומנות מקיזוז התמלוגים. יש תמלוגים משולמים. הדבר הזה מקוזז משם. עכשיו אנחנו מרחיבים את האפשרות.
נגה רובינשטיין
¶
הצעת החוק הזאת - אני חושבת שזה דבר מבורך כי ברגע שהממשלה מכירה בזכות לצפות בשידורים בחינם..
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
שמענו. אלה משפטים מאוד יפים. הלוואי ולאוצר היה מצפון והוא לא היה מעלה ב-20 אגורות את הדלק. פתאום האוצר נורא דואג לציבור. מאיפה זה בא?
נגה רובינשטיין
¶
עד העת האחרונה המימון של הדבר הזה נעשה באמצעות קיזוז תמלוגים. במקום שהתמלוגים יגיעו לאוצר המדינה, הם אלה שיממנו את הקמת המערך. מדובר באותם כספים. השינוי שנעשה כאן הוא לא שינוי כל כך דרמטי. יתכן שלא הכל יהיה מהתמלוגים. יהיה גם מהתמלוגים וגם מאוצר המדינה, כאשר ממילא אם התמלוגים לא הולכים לדבר הזה, הם הולכים לאוצר המדינה.
מנשה סמירה
¶
חלק א' של הקמת המערך היה כפי שתיארה נגה, כלומר מכספי התמלוגים ששילמו זכייני הטלוויזיה בעיקר. הכספים נגבו על ידי הרשות השנייה וקוזזו לטובת הקמת המערך. זה מה שהיה. את העודפים העברנו לאוצר. חסכנו והעברנו לאוצר. זה השינוי וחשוב לציין. במעבר לרישיונות התקבל תיקון שהעביר את גבית התמלוגים מהרשות השנייה לידי האוצר. בשלב הזה, או בהקמת חלק ב' של המערך, זה כבר לא יהיה על ידי קיזוז אלא על ידי הקצאת משאבים.
מנשה סמירה
¶
המקור שלו הוא התמלוגים. נכון שהיינו בדיונים באוצר, הבטיחו לנו שהכספים יגיעו בזמן והכל יהיה בסדר על-מנת שאפשר יהיה לעמוד בלוחות הזמנים. אני מבקש לציין שאנחנו מוטרדים. בשונה מהקמת המערך בחלק א' שהתקציב היה אצלנו ויכולנו לרוץ מהר מאוד ועמדנו בלוחות הזמנים, היום התקציב לא נמצא אצלנו. כספי התמלוגים נמצאים באוצר. אנחנו נצטרך לקבל אותם על פי הקצאה תקציבית. הם כבר שיירנו אותם, אבל ההזרמה לא תהיה באותה שיטה. אם הכסף לא יזרום באותה שיטה שהייתה בפעם הקודמת ולא יגיע במועדו - כמובן בהתאם למכרזים שאנחנו נבצע - אנחנו עלולים לא לעמוד בלוחות הזמנים.
נגה רובינשטיין
¶
זה לא רלוונטי לשאלה שנשאלה כאן על ידי חברת הכנסת. אין מדובר בתוספת של כספים. אין מדובר בכסף שיבוא על חשבון אוצר המדינה מעבר למה שהיה.
חיים סלוצקי
¶
אין לאוצר משהו יותר חשוב לעשות עם הכסף הזה? זה כסף של האוצר. כל התמלוגים האלה זה קשקוש, כי בסוף זה אותו מקור. אני רוצה להבין אם במצב היום אין דבר יותר חשוב במדינת ישראל מאשר להקים פלטפורמה שלישית? שמישהו ייתן לי תשובה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
זה לא קשקוש. הם לא יכולים להגיד לי שהם דואגים לציבור. ראינו איך האוצר הזה דואג לציבור.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
הם פשוט הביאו לפה הצעת חוק להקמת גוף שלישי שיעלה המון כסף לקופת המדינה. אני שואלת למה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
אף אחד לא יכול לחשוד שיש לי איזו אהבה גדולה לכבלים וללווין אחרי שאני נכנסת בהם טוב מאוד בגלל השירות לציבור, בגלל קנסות היציאה וכל הדברים האלה. איך מדינת ישראל, כשיש מאות אלפי אנשים בחוץ שאין להם מה לאכול, חושבת להקים עוד גוף? למה? בשביל להחזיק עוד מנהל? עוד יושב-ראש? עוד כמה טכנאים? מה קורה פה?
חיים סלוצקי
¶
אני חושב שכדאי להסביר לעם ישראל מה עושים פה. מבזבזים פה עשרות מיליונים בשקט, בחדרי ועדה, כאשר יש מצוקה בבתי חולים, אין דירות וכו'. מוציאים פה עשרות מיליונים לפלטפורמה לא נחוצה, מיותרת.
מיכל פליישר
¶
בסעיף 3 יש איזה שהוא רמז שאותי מאוד מטריד. מדובר כל הזמן על הגוף הזה. אנחנו מדברים כבר חצי שנה על אותו גוף שיוקם ולא יהיה הרשות השנייה. לא ברור מי הוא. לא קיבלנו תשובה למה הוא. בסעיף 3 כתוב שאותו גורם יפעיל, יתכנן ויפיץ את השידורים בעצמו או באמצעות אחר. מי הוא אותו גוף שיפיץ באמצעות אחר?
יעקב שמש
¶
אין פה טריק. היום הרשות השנייה אחראית על הרשת. בחלק מהמקרים מי שמתחזק את הרשת זה בזק. הוא הקבלן האחר. בעולם הזה מקובל שחלק מהתחזוקה הוא על ידי קבלנים חיצוניים. גם היום חברת הוט, שעושה תחזוקה של הרשת, מפעילה גורמים חיצוניים.
דנה נויפלד
¶
אני מזכירה שהערוצים האלה כבר היום נועדו כדי שהם יוכלו להיקלט בכל בית ובית בלי הסיוע של הפלטפורמות הרב ערוציות. כל מה שהצעת החוק הזאת עושה זה לקחת רעיון צרכני כך שכל אחד יוכל לקלוט בעלות חד-פעמית מספר ערוצים בסיסיים מבלי שהוא יהיה חייב להתקשר כמנוי של חברת הכבלים או חברת הלוויין. ההצעה הזאת באה כרגע ומרחיבה במעט את אותם ערוצים. הקמת המערך כבר היום מומנה מהתמלוגים. אין שום שינוי בעניין הזה. להיפך. מה שההצעה כרגע אומרת זה שבכל מקרה זה יבוא מאוצר המדינה, גם אם לא יהיה די בתמלוגים..
דנה נויפלד
¶
אני ממש מתפתה לדבר על ההצעה הקודמת שדנו בה, שהעבירה 25 וחצי מיליון שקל מאותם תמלוגים לצורך מסוים.
דנה נויפלד
¶
חדשות מקומיות. זה גם היה מכספי התמלוגים. אנחנו משתמשים בכספים האלה, מיעדים אותם לכל מיני צרכים. פה, לצורך העניין, זה לעניין הרחבת המערך. לפני שעתיים דנו לגבי העברה לחדשות המקומיות. זה בא על חשבון דברים אחרים. בשביל שכל אחד יוכל לקלוט את השידורים האלה יש מקום להרחבת המערך. זה שזה נעשה מתקציב המדינה זה דבר מבורך.
היו"ר כרמל שאמה הכהן
¶
סלוצקי, יש להם הרבה כסף. זה לא על חשבון זה. רק צריך לשחרר. מי בעד סעיף 5?
ה צ ב ע ה
בעד- 2
נגד – 1
אושר
אתי בנדלר
¶
ביקשתי לא להצביע על ההגדרה של מנהל הגורם המפעיל. אני חושבת שעכשיו, משאושרו סעיפים 3 ו-5, כאשר סעיף 5 מטיל תפקיד על מנהל הגורם המפעיל, יש צורך לחזור להגדרה. ככל שהגורם המפעיל יהיה תאגיד שהוקם בחוק – יכולה להיות מוקמת חברה ממשלתית חדשה לצורך העניין הזה – אני עדיין לא יודעת מי יהיה המנהל שעליו מוטלת החובה, האם יו"ר דירקטוריון או מנכ"ל. בכל מקרה אין טעם להשאיר את ההגדרה.
דוד בן-בסט
¶
ברגע שהתמלוגים ירדו ל-0, ממילא המימון יגיע כולו מתקציב המדינה. לא יהיה תקציב שממנו ניתן יהיה לגזור את אותן עלויות.
טל רוזנפלד
¶
פרק ד': הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות 6. הפצת שידורי טלוויזיה באמצעות תחנות שידור ספרתיות (א) הגורם המפעיל יפיץ באמצעות תחנות השידור הספרתיות את שידורי הטלוויזיה של הגופים המפורטים בפסקאות שלהלן, במסגרת ערוצי טלוויזיה כמפורט באותן פסקאות..
טל רוזנפלד
¶
(1) בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2- במסגרת ערוץ טלוויזיה אחד בטכנולוגיית חדות רגילה, ובעל הזיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי – במסגרת ערוץ טלוויזיה אחד בטכנולוגיית חדות רגילה;
זה כמו המצב היום, שרשת וקשת משודרים במסגרת ערוץ 1 במערך וערוץ 10 משודר בערוץ נוסף.
טל רוזנפלד
¶
6(א)(2) בעלי רישיונות לשידורי טלוויזיה – במסגרת ערוץ טלוויזיה אחד בטכנולוגיית חדות רגילה, לכל בעל רישיון;
טל רוזנפלד
¶
6(א)(3) הכנסת, לגבי שידורי ערוץ הכנסת – במסגרת ערוץ טלוויזיה אחד בטכנולוגיית חדות רגילה; מי בעד?
ה צ ב ע ה
בעד – פה אחד
אושר
טל רוזנפלד
¶
6(א)(4) רשות שידור – במסגרת שני ערוצי טלוויזיה בטכנולוגיית חדשות רגילה (בפסקה זו – הערוצים העיקריים); שידרה רשות השידור ערוץ נוסף על הערוצים העיקריים, באמצעות טכנולוגיית חדות גבוהה (בפסקה זו – הערוץ הנוסף), יפיץ הגורם המפעיל גם את שידורי הערוץ הנוסף, אם ביקשה זאת רשות שידור, באמצעות טכנולוגיית חדות גבוהה, ובבלד שאם מצאו השר הממונה על ביצוע חוק הרשות השידור ושר האוצר כי שידורי הערוץ הנוסף אינם ניתנים לצפייה על ידי מרבית משקי הבית שברשותם ציוד לקליטת שידורי טלוויזיה בשיטה הספרתית, ישודרו שידורי הערוץ הנוסף במקביל גם באחד מהערוצים העיקריים, לתקופה שיורה עליה השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור;
כבר היום יש במערך שני ערוצים של רשות השידור.
טל רוזנפלד
¶
שר האוצר והשר הממונה על חוק רשות השידור יוכלו להורות לרשות השידור לשדר במקביל לשידורים ב-HD באחד מערוצי ה-SD, זאת אומרת בערוץ 1 או בערוץ 33. זה לתקופה שיורה עליה השר הממונה.
דנה נויפלד
¶
לרוב האנשים שקנו את עידן פלוס אין בכלל טלוויזיית HD. כרגע לא בהכרח יש להם טלוויזיית HD. אם יהיה מצב שבו רשות השידור תרצה לשדר שידורים בערוץ נוסף שכולל HD, התנאי לזה יהיה שרוב הציבור בישראל יוכל לקלוט את שידורי ה-HD ולראות אותם בטלוויזיה שלו. במידה ולא, אז הערוץ הזה יוכל להיות רק במקביל לשידורים שקיימים בערוצים האחרים. זה על מנת לוודא שלא יהיה מצב שבו רשות השידור תשדר שידורים שרוב הציבור לא יוכל לקלוט אותם.
אתי בנדלר
¶
ועדת הכלכלה דנה בזמנו בהצעת חוק רשות השידור. בפירוש לא דובר על הקמת ערוץ נוסף. מה שדובר עליו זה שאחד הערוצים הנוכחיים ישדר במתכונת של HD.
דנה נויפלד
¶
כרגע יש 2 ערוצים. אנחנו מסתכלים על חוק עתידי שנועד לכמה שנים. אם בעוד מספר שנים רשות השידור תרצה לשדר ערוץ נוסף במסגרת שידורי ה-HD שלה, היא לא תוכל לשדר שידורים במסגרת עידן פלוס.
דנה נויפלד
¶
זה לא מונע. כל מה שזה עושה זה קובע תנאי נוסף. אם במסגרת הזאת רשות השידור רוצה, היא יכולה לשדר במקביל כמו שהיא עשתה בעבר במסגרת השידורים של הכבלים והלוויין. אם היא תרצה לשדר שידורים של ערוץ נוסף במסגרת ערוצי HD..
דנה נויפלד
¶
הסיבה או אחת הסיבות המרכזיות לזה שנוצרה הפרדה כזאת היא בגלל שיש שידורים שמשודרים רק ב-HD, אי אפשר לשדר אותם במקביל. תהיה אפשרות לשדר את אותם שידורים שמשודרים בערוץ המקביל במידה ומדובר בערוץ מראה או ערוץ שמשודר כנגזרת טכנולוגית.
דנה נויפלד
¶
כרגע לא משדרים HD. כשישדרו HD את תצטרכי שיהיה לך מכשיר שיקלוט את עידן פלוס וטלוויזיה שאפשר יהיה לראות בה שידורי HD.
ניצן חן
¶
בהנחה שאת כצרכנית רוצה לראות את רשות השידור בטכנולוגיית HD , הטלוויזיה שלך היא ברזולוציות של HD , וקנית את הממיר שאפשר לקבל ממנו HD, או אז תוכלי לראות את רשות השידור בטכנולוגיית HD. מה לא ברור פה? מה זה העניין של עניים נגד עשירים?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
למה צריך להיות ערוץ נוסף? זה חדש לי. אתם כל פעם באים עם משהו חדש. הם לא רוצים להגיד שהולך להיות עוד ערוץ של רשות השידור.
יורם מוקדי
¶
אם מישהו רוצה לשדר מחר ברפורמת ה-DTT זה חלק מהצעת החוק. מרוב שחושבים שני צעדים קדימה, מאפשרים פה הקמת ערוץ שלישי.
יורם מוקדי
¶
ברגע שאומרים שרשות השידור תוכל לשדר ערוץ HD שהוא לא סימולטני, הוא לא מראה לערוץ הראשון, זה אומר ערוץ שלישי.
יעקב שמש
¶
הכוונה היא לא בערוץ מראה. נניח שהאתיופים רוצים ערוץ טלוויזיה ורשות השידור יכולה באמצעות המשאבים הקיימים שלה לשדר שעתיים ערוץ אתיופי במערך ה-DTT..
היו"ר כרמל שאמה הכהן
¶
חברים, אתם צריכים להגיד דבר ברור. אם אתם רוצים אפשרות של ערוץ שלישי, תגידו ונחליט. אם אתם אומרים שאין לכם כוונה שיהיה ערוץ שלישי, אנחנו נחריג אפשרות של ערוץ שלישי.
קריאה
¶
קובי, מה שאתה אומר זה שישדרו כל הזמן בערוץ 1, כאשר רק בשעתיים האלה שיתנו לאתיופים יעלו ל-HD. זה מה שיוצא מזה. אחרת אני לא מבין את היגיון.
היו"ר כרמל שאמה הכהן
¶
מאחר ונראה לי שאין פה רוב להקמת ערוץ שלישי במסגרת רשות השידור, אנחנו נוכל לאשר את הסעיף בלי החלק שמדבר על האפשרות הזאת. אם תרצו, אנחנו נשאיר את זה להמשך הדיונים. מי שירצה לשכנע אותנו שצריך ערוץ שלישי לרשות שידור..
אתי בנדלר
¶
אני רוצה להזכיר לכם ששאלתי את השאלה ואמרתי שוועדת הכלכלה דנה ברשות השידור. שאלנו כמה ערוצי טלוויזיה מתכוונים שיהיו לרשות השידור. נאמר לנו מפורשות אך ורק שניים, שזה ערוץ 11 וערוץ 33. יכול שאחד משני הערוצים האלה ישודר גם בטכנולוגית HD, אבל התכנים שלו יהיו אותם תכנים כפי שהוזכר כאן ערוץ מראה.
מנשה סמירה
¶
אני מבקש לציין מה היה ואיך זה התפתח. זאת דוגמה לכך שעם האוכל בא התיאבון. בוועדה נאמר ובהמלצה הרעיון היה לשמר שאחד מערוצי ה-HD לכשיקום - אני מזכיר שזה לא מחר בבוקר – זה המרבב השלישי. לכשיקומו ערוצי ה-HD יישמר HD אחד עבור רשות השידור בגלל היותה הרשות הציבורית. זה בסדר גמור. זה יישמר עבורה. בוועדה לא נדונה הסוגיה אם זה יהיה מראה או ערוץ שלישי. בהליך כתיבת החוק עם האוכל בא התיאבון, לכן כבר היה מדובר על ערוץ שלישי. לא זאת הייתה הכוונה המקורית. אני חושב שגם רשות השידור לא עמדה בכך בשעתו. עו"ד בנדלר, השאלה שלך במקומה. כל מה שרשות השידור רצתה, לפחות דאז, זה לשמר זה את אופציית ה-HD. לכשיקום מערך ה-HD יהיו 4,5. לא יקרה מצב שלא יישאר להם ערוץ. הם יהיו אפילו בעדיפות ראשונה כערוץ ציבורי של מדינת ישראל. כרגע הצעת החוק הלכה קדימה, היא לא מדברת על מראה, אבל בהחלט במקור..
אתי בנדלר
¶
זאת אומרת שמה שצריך, אם יורשה לי לקרוא את זה בעצם, זה רשות השידור - במסגרת שני ערוצי טלוויזיה בטכנולוגיית חדות רגילה (בפסקה זו – הערוצים העיקריים); שידרה את אחד הערוצים העיקריים באמצעות..
אתי בנדלר
¶
אני אקרא שוב את השינוי. רשות השידור - במסגרת שני ערוצי טלוויזיה בטכנולוגיית חדות רגילה (בפסקה זו – הערוצים העיקריים; שידרה רשות השידור את אחד משני הערוצים העיקריים, באמצעות טכנולוגיית חדות גבוהה (בפסקה זו – הערוץ הנוסף), יפיץ הגורם המפעיל גם את שידורי הערוץ הנוסף, אם ביקשה את רשות השידור, באמצעות טכנולוגיית חדות גבוהה.
דנה נויפלד
¶
אפשר לנסות לשכנע במשהו קצת שונה? השאלה כמה ערוצים משדרת רשות השידור לא נידונה במסגרת החוק עצמו. יש לה אפשרות גם היום להתרחב באופן תיאורטי. הרעיון היה במצב שבו רוצים לתת לה לאפשר לשדר כדורגל ב- HD בלילה, כשבערוץ אחר משדרים חדשות באותו זמן. לא לפגוע אם היא רכשה את זכויות השידור של הכדורגל.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
אין לה זכות לעשות איפה ואיפה בין הציבור שיש לו כסף לראות כדורגל ב-HD ובין ציבור שאין לו כסף לראות כדורגל ב-HD. השתגעתם?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
זה לא בדיוק. אל תנסו להסביר לי או להגיד לי שאני לא מבינה. אני הבנתי מאוד מהר. הבנתי טוב מאוד. אתם מדברים על ערוץ נוסף. לא יכול להיות מצב שרשות השידור, שהיא רשות שאמורה להיות ציבורית לציבור שאין לו כסף.. צריך שתהיה את האופציה לאלה שירצו לראות באותה שעה לא חדשות..
דנה נויפלד
¶
בשביל זה יש את התנאי הנוסף בהמשך הסעיף. בשביל זה יש הגבלה שאומרת שאם רוב הציבור אין לו את המכשיר, או אז..
רוברט טיבייב
¶
אם תסבירו לנו מה זה רוב הציבור, אז יכול להיות שאנחנו נתמוך. מה זה ההגדרה של רוב הציבור?
חיים סלוצקי
¶
כל הקהל בערוץ 1 זה כמו ערוץ נישה. איזה רוב? כל הקהל יחד בכל הערוצים שלהם זה ערוץ נישה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
אם הייתם באים ואומרים שרשות השידור תקים טלוויזיה אל-ג'זירה, טלוויזיה יהודית בינלאומית שרוצה לשדר מחוץ לרשות השידור, מילא, היינו חושבים שצריך לתת עוד ערוץ ב-HD.
אפי משעל
¶
יש פה פספוס של הנקודה של ערוץ ה-HD. הממירים במערך עידן פלוס הם ממירים שקולטים HD. ברגע שתחליטו שרשות השידור לא תשדר ערוץ HD , תמנעו מהציבור לראות שידורי HD, הם ימשיכו לראות את זה בהוט וביס בלבד.
אתי בנדלר
¶
הוויכוח הוא לא על עצם הצפייה של ערוץ HD, אלא אם ערוץ HD יהיה ערוץ מראה לאחד משני הערוצים הקיימים שמשדרים בטכנולוגיה רגילה, או שיהיה ערוץ שלישי.
אפי משעל
¶
אני קורא עברית. בסוף סעיף 6 כתוב שישודרו שידורי הערוץ הנוסף במקביל. זה אומר שזה ערוץ מראה.
מאיר אסרף
¶
שמענו את ההצעה של היועצת המשפטית של הוועדה, שמדברת על הורדת הסיפה בנוגע למרבית משקי הבית. מרבית משקי הבית זה משהו מאוד בעייתי, מהסיבה הפשוטה שאם אתה מקים משדר אחד בתל-אביב, כיסית את מרבית משקי הבית. כאן הוועדה הנכבדה הקימה ועדת משנה שעוסקת בפריפריה, שמקדמת את הפריפריה.
אתי בנדלר
¶
יש אחת משתי אפשרויות, להבנתי. האפשרות האחת היא להשאיר את זה כפי שמוצע על ידי הממשלה, ובלבד שהקמת ערוץ נוסף שלישי שתכניו שונים משני הערוצים הקיימים תיעשה בחוק או על פי אישור פרלמנטרי. אל תעשי ככה, נגה, הנושא הזה הוא נושא עקרוני שדובר עליו במסגרת הדיונים, הוא לא נכלל בהצעת חוק רשות השידור, במסגרת התיקון לחוק רשות השידור. אל תשכחי שהקמת ערוץ נוסף ממומנת מכספי האגרה.
אתי בנדלר
¶
היושב-ראש שאל אותי מה הן האפשרויות. אני מנסה להסביר מדוע ההצעה הזאת בכלל עולה. האפשרות להקמת ערוץ שלישי, בין אם הוא יהיה ערוץ HD בלבד או ערוץ שלישי שתכניו שונים משני הערוצים האחרים, כרוכה בעלויות רבות. כולנו יודעים שרשות השידור נמצאת בגירעונות כספיים מאוד מאוד גדולים. על הפרק השאלה האם להפחית את האגרה או להקפיא את גובה האגרה, לכן לא ניתן להשאיר את השאלה של הקמת ערוץ שלישי, להבנתנו, להחלטתה של רשות השידור בלבד ולהתייחס לזה בצורה אגבית כזאת בחוק הזה. אחת משתיים: או שהסעיף הזה יתייחס לערוץ HD שהוא ערוץ מראה לאחד משני הערוצים הקיימים, או שככל שמדובר בערוץ HD חדש, הקמתו תהיה טעונה אישור פרלמנטרי.
דנה נויפלד
¶
אני אזכיר את חוק רשות השידור שנוסחו המתוקן התבקש להגיע למליאה לשנייה ושלישית. שם ההרחבה של מספר הערוצים או הרשתות לא טעונה אישור של הכנסת.
דנה נויפלד
¶
או שלא. לא הייתה כוונה לשדר ערוץ נפרד לגמרי. גם לא הייתה כוונה לחייב ערוץ מראה. השאלה אם אפשר לעשות משהו ביניים.
דנה נויפלד
¶
ערוץ שבעיקרו הוא ערוץ מראה, אבל יכולים להיות גם שידורים נפרדים. אחד מסוגי השידורים שרואים אותם ב-HD זה שידורי טבע. אם נרכשים זכויות לשידורים של הנשיונל ג'אוגרפיק, שהם מיוחדים בשידורי HD, אין שום טעם לשדר אותם בערוץ רגיל.
היו"ר כרמל שאמה הכהן
¶
תעבירו הצעות נוסח. רשות השידור יכולים להעביר נימוקים למה הם צריכים את הנוסח הזה.
טל רוזנפלד
¶
(5) משדר ערוץ ייעודי, אם ביקש זאת – במסגרת ערוץ טלוויזיה אחד בטכנולוגיית חדות רגילה, ואולם אם עלה מספר משדרי הערוצים הייעודיים ששידוריהם מופצים באמצעות תחנות השידור הספרתיות, על חמישה, יופצו שידוריו של משדר ערוץ ייעודי נוסף בכפוף לקיבולת הפנויה להפצת שידורים כאמור;
נגה רובינשטיין
¶
כרגע יש החלטת ממשלה שמתייחסת ל-5 ערוצים ייעודיים. יכולה להיות החלטה נוספת שנוקבת בשניים, בשלושה או בחמישה נוספים. כשמדובר ב-5 האלה זה הרישה של הסעיף. המקום שלהם מובטח.
נגה רובינשטיין
¶
לא פתוח. זה לא סתם פתוח. חוק התקשורת מסדיר אפשרות של 8 ערוצים ייעודים להיות משודרים. כרגע יש החלטת ממשלה רק לגבי 5. על-מנת ליצור ודאות..
נגה רובינשטיין
¶
על מנת לתחום את המקום הבטוח לאותם ערוצים אנחנו נוקבים במספר של 5 ערוצים, לא מעבר לזה.
קריאה
¶
ערוץ ייעודי בא לתת מענה לאיזה שהוא כשל שוק, כמו הערוץ הרוסי לדוברי השפה הרוסית, הערוץ הערבי, ערוץ מורשת ישראל וכדומה. אם הממשלה תחליט שיש איזה שהוא כשל שוק באיזה שהוא מגזר או דבר אחר יכול להית שיהיה ערוץ ייעודי. זה לא סתם ערוץ.
ירמי קדושי
¶
אני חושב שהסעיף הזה חשוב להרחבת הערוצים הייעודים מאחר ויש הרבה אנשים בחברה הישראלית שלא היו מיוצגים בתקשורת הישראלית בכלל. אותו ערוץ ייעודי, שהיום נקרא מוסיקה 24, נשלט על ידי קשת. זה דבר שלא כל כך עושה טוב לשוק ולהרבה אמנים בארץ. אני חושב שצריך לתת יותר אפשרויות שייכנסו עוד ערוצים ייעודיים שפונים לאנשים. אפילו תחרות שתהיה שם יותר, במיוחד בשוק המוסיקה שאין שם בכלל תחרות.
ירמי קדושי
¶
הוא לא פונה להרבה אמנים ויוצרים שנמצאים היום בחרפת רעב. זה בגלל שאותם אמנים לא נמצאים שם.
טל רוזנפלד
¶
(6) הטלוויזיה הלימודית, אם ביקשה זאת – במסגרת ערוץ טלוויזיה אחד בטכנולוגיית חדות רגילה, ובלבד ששר החינוך מסר לשר, במועד הגשת הבקשה כאמור ובכל שנה לאחר מכן, הודעה שלפיה נוכח כי 51% לפחות משידורי הטלוויזיה הלימודית, או שיעור גבוה יותר שקבע שר החינוך לפי סעיף 14, הם בנושאים לימודיים או חינוכיים המכוונים לילדים או לנוער בהתאם לתקנות שקבע לפי הסעיף האמור;
נגיע אחר כך לסעיף 14 שעוסק בטלוויזיה הלימודית. הוא נותן לשר החינוך סמכות לקבוע תקנות שבאמת מבטיחות שהשידורים של הטלוויזיה הלימודית הם בנושאים לימודיים וחינוכיים שמיועדים לילדים או לנוער.
הסעיף הזה אומר שהטלוויזיה הלימודית תוכל לשדר באמצעות המערך במסגרת ערוץ טלוויזיה אחד, רק שתנאי לזה זה ששר החינוך ימסור גם במועד הראשוני וגם בכל שנה אחר כך הודעה לשר התקשורת בה הוא אומר שהיא עומדת בתנאי שהוא קבע לפי התקנות, וש-51% לפחות מהשידורים שלה, או אחוז גבוה יותר שהוא קבע בתקנות האלו, הם שידורים כאלה שמיועדים לילדים ולנוער.
דלית שטאובר
¶
ה-51% נגזרים מ-24 שעות ביממה. יש שעות ביממה שמחנכים, כולל הורים, לא רוצים שילדים יצפו בהן. בשעות האלו יהיו שידורים בתחום של תרבות שמיועדים למבוגרים ונוער, לא לילדים. יש כאן היגיון בהחלטה הזאת.
היו"ר כרמל שאמה הכהן
¶
להגיד שאת רוצה 51%, ובלבד שבין השעות 7:00 בבוקר עד 21:00 בערב 90% מהשידור הוא חינוכי. הם רוצים בלילה לשים דברים אחרים שילדים לא ישבו לראות.
מיכאל מירו
¶
אני רוצה רק להפנות את תשומת הלב לכך שנוסח החוק מתייחס לתכנים בנושאים לימודיים או חינוכיים המכוונים לילדים או לנוער, בעוד שהתפישה של הטלוויזיה החינוכית הייתה שיש תכנים חינוכיים שמיועדים גם לשכבות גיל אחרות. זה בעצם עושה את הסדר מבחינת האחוזים. אף אחד לא טען אף פעם שהטלוויזיה החינוכית צריכה לשדר תכנים חינוכיים אך ורק לילדים ונוער.
מיכאל מירו
¶
יש עוד שכבות באוכלוסייה, שהן לא ילדים ונוער, שקיבלו מענה במסגרת הטלוויזיה החינוכית, כמו עולים, כמו אוכלוסיות של גיל שלישי. יש תכנים חינוכיים גם לאוכלוסיות מבוגרות. זה לא אומר שכל השידורים צריכים להיות מיועדים לילדים ונוער.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
כי אני אהבתי מאוד את העבודה שלה. היו לי כמה דברים שהייתי רוצה להגיד לה, אבל היא כבר לא כאן. אני חושבת שהיום הטלוויזיה החינוכית זאת טלוויזיה אקטואלית לכל דבר. אני לא רואה בה שום דבר חינוכי. אני חושבת שהיא משדרת שם מהבוקר עד הלילה אקטואליה. אל תעשו לי ככה. יש לכם שם "עם 5", "עם 6", "עם 7", אחרי זה 10. היא בעצם מתחרה בצורה מאוד רצינית בטלוויזיה המסחרית וברשות השידור. אם יש לנו טלוויזיה חינוכית, למה צריך להגדיר אותה 50%? זה אומר שב-50% הנותרים אנחנו יכולים לעשות לא חינוכית. יש לי בעיה עם ההגדרה הזאת.
דלית שטאובר
¶
לא לא חינוכית. תראו, בתפקידי הקבוע אני מנהלת מחוז תל-אביב במשרד החינוך. אני קודם כל אשת חינוך. כשמדברים על חינוך שואלים למה לא מלמדים את הילדים חינוך פיננסי, חינוך נכון לצריכה של אקטואליה. רבותיי, גם צריכה של אקטואליה, גם צריכה של חינוך כלכלי.
מיכאל מירו
¶
אני חושב שיש פה בלבול. הטלוויזיה החינוכית בערוץ 23 משדרת משעה 6 בבוקר כל יום עד השעה 17:00 שידורים לילדים ממש. אולי האמירות האלו מתייחסות לתקופה אחרת, אבל לוח השידורים של הטלוויזיה החינוכית..
נגה רובינשטיין
¶
עכשיו זאת בעצם הפעם הראשונה. הנה משהו שאנחנו עושים. הצעת החוק יוצרת סוג של הסדרה שמבטיח שלפני העלייה ל-DTT המינימום שייקבע בתקנות של תכנים שמשודרים מיידית..
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
למה 50%? למה לא 90%, 99%? זאת טלוויזיה חינוכית. אם זה חינוכי, שיהיה חינוכי עד הסוף.
מיכל רפאלי כדורי
¶
אני לא מכירה אותך, אני לא יודעת כמה שנים את בתחום, אבל במדינת ישראל - נגה מכירה את זה - תכנים מפוקחים על ידי גופים ציבוריים, לא על ידי שרים, עם כל הכבוד.
היו"ר כרמל שאמה הכהן
¶
חברים, השעה 18:00, אנחנו ננעל את הדיון הזה, נמשיך בדיון הבא. תודה רבה לכל מי שהשתתף בדיון.
הישיבה ננעלה בשעה 18:00