הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
12
ועדת הכספים
15/08/2011

הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 852
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ט"ו באב התשע"א (15 באוגוסט 2011), שעה 10:00

מסקנות הוועדה הציבורית-מקצועית בדבר תשלום מיוחד לראש הממשלה לשעבר אריאל שרון

חברי הוועדה: משה גפני - היו"ר
אמנון כהן

יעקב אדרי

שי חרמש

ציון פיניאן

דרורית שטיינמץ

- מנהלת אגף תקציבים ופרויקטים, משרד ראש הממשלה

אשרה רודב

- רפרנטית ממשל ומינהל, אגף התקציבים, משרד האוצר

שגית אפיק

טמיר כהן

אסתר מימון

מסקנות הוועדה הציבורית-מקצועית בדבר תשלום מיוחד לראש הממשלה לשעבר אריאל שרון

רבותי, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר-היום מסקנות הוועדה הציבורית מקצועית בדבר תשלום מיוחד לראש הממשלה לשעבר אריאל שרון. אני מבקש להקדים ולומר שבעבר ועדת הכספים אישרה לאריאל שרון תשלום מיוחד, לפנים משורת הדין, ונתבקשתי על-ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שפנה אלי, לאשר לפי מה שנקבע בסעיף 23ה. תתקני אותי אם אני טועה, יכול להיות שאני לא מכיר את הסעיפים כמו שצריך.


"סעיף 23ה להחלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (שרים ושאיריהם), התשכ"ט-1969, קובע: ועדת הכספים של הכנסת רשאית לאשר תשלום מיוחד, לפנים משורת הדין, לראש הממשלה לשעבר, גם בתום תקופת הזכאות, אם ראתה כי בשל נסיבותיו המיוחדות של המקרה מן הצדק לעשות כן; אישור כאמור יינתן לאחר שהוועדה קיבלה המלצה מאת ועדת ציבורית-מקצועית שמינתה לעניין זה."


כאשר קיבלתי את הפנייה סברתי שבמדינה מתוקנת ומתורבתת, כאשר ראש הממשלה במילוי תפקידו נופל למשכב באופן שבו זה קרה לראש הממשלה אריאל שרון, וכולנו מאחלים לו רפואה שלמה – אני סברתי שצריך להיעתר לבקשה הזאת, ולכן ביקשתי למנות ועדה ציבורית. הוועדה הציבורית מורכבת מיורם גבאי, שהוא יושב-ראש הוועדה הציבורית, פרופ' רוני גמזו מנכ"ל משרד הבריאות, שהוא חבר בוועדה הציבורית, ועורך-דין אריה שטאובר שהוא חבר בוועדה הציבורית.


האמת היא שהיו אמורות להיות מסקנות כבר לפני זמן די ארוך. אגב, אני מבקש בהזדמנות הזאת להודות להם. אני רוצה להודות ליורם גבאי, אני רוצה להודות לרוני גמזו, אני רוצה להודות לאריה שטאובר ואני רוצה להודות גם לצוות הוועדה, לטמיר כהן ולשגית אפיק, שליוו את הוועדה הזאת גם בניהול הוועדה וגם בייעוץ המשפטי שלה.


עצרתי את הדיונים מכיוון שבמהלך הדיונים נמסר לי שמשפחת שרון מבקשת לשנות את מה שהיה הנושא המקורי שלשמו דיברו גם בפעם הקודמת בוועדת הכספים, לפני כמה שנים וגם בתחילת הדיונים של הוועדה הציבורית. התברר שמשפחת שרון מבקשת להעביר אותו לחוות השקמים, להוציא אותו מבית החולים שיבא, ואז ביקשתי לעצור את הדיונים. דיברתי עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה וביקשתי לעדכן את בקשת משרד ראש הממשלה בהתאם למה שהתברר במהלך הדיונים בוועדה הציבורית, ואכן כך נעשה, ולכן זה התעכב. היתה הפסקה בדיונים האלה עד שעדכנו את הבקשה של המשתתפים. היתה הפסקה בדיונים, ואכן הוגשה בקשה חדשה, דרורית שטיינמץ שנמצאת פה ממשרד ראש הממשלה, מנהלת אגף התקציבים והפרויקטים, אכן ליוותה את העניין הזה, ואז הוועדה התכנסה מחדש, בדקה את כל הדברים, היו דיונים והם הגישו המלצות.


אני חושב שמבחינה מוסרית, ציבורית ועקרונית צריך לקבל את ההמלצות שלה – תיכף נדבר עליהן – ראש ממשלה, בעת מילוי תפקידו, כפי שאמרתי קרה מה שקרה, וצריך לאפשר לו לחיות בכבוד. כמובן צריך להביא את כל השיקולים בחשבון, גם השיקול הכלכלי, גם הביטוחים שיש לראש הממשלה, גם להשתתפות של משפחת שרון, אבל גם למדינה. משרד ראש הממשלה, במקרה הזה, אסור לו לעמוד מן הצד, ולכן אני חושב שמבחינה ציבורית המסקנות כפי שהבנתי, כפי שקראתי וכפי שנמסרו לי, מאוזנות, מביאות הכול בחשבון, ואני חושב שהעניין הזה ראוי כאן לדיון, ואני ממליץ גם לאשר את זה.


אי-אפשר לקחת לאריאל שרון את זכויותיו כראש ממשלה ואת מה שהוא עשה למען ביטחון המדינה, את מה שהוא עשה במהלך כל השנים. אם היום מדברים על מצוקת הדיור, הוא היה שר שיכון שבתקופתו נבנו 120,000 יחידות דיור ולא היו שביתות - - -

ולא היו מצוקות.

נכון, יהיו כאלה שיחלקו עליו.

והיתה עלייה של 10,000 איש.

כן, בגלל העלייה הוא עשה את זה. הרי אם היתה עלייה היום כמו שהיתה אז, היתה פה התפוצצות אוכלוסין נוראה, האוהלים לא היו מספיקים. אני חושב שהזכויות האלה של אריאל שרון מגיעות לו.

חוץ מההתנתקות.

יש אלה שיחלקו עליו לחלוטין בעניין של ההתנתקות, אבל בסך הכול הכללי הוא היה ראש ממשלה. אגב, הוא היה בליכוד כל הזמן.

מי שעשה את ההתנתקות זה הליכוד, אולי ציון פיניאן שכח.

הליכוד והאיחוד הלאומי.

הוא הוביל את זה.

מי שעשה את ההתנתקות זה הליכוד, האיחוד הלאומי, הבית היהודי וישראל ביתנו, שאז היתה המפד"ל. זו היתה ממשלת שינוי. יהדות התורה וש"ס היו באופוזיציה, לא היינו אז כאשר התקבלה ההחלטה. דרך אגב, אני זוכר שרצו להוציא את שינוי מהקואליציה, אני זוכר בלשכה של ראש הממשלה, אריאל שרון אמר שהוא רוצה שנצטרף לקואליציה, אמרתי לו: אנחנו לא יכולים לשבת עם שינוי, הוא אמר: בסדר, שינוי תצא. אמרתי לו: אנחנו דורשים 290 מיליון שקל, הרי הכספים הייחודיים שאנחנו קיבלנו אז, זה היה פשוט להוסיף לסעיפים – משרד האוצר מקצץ ומחזירים את זה בחזרה. הוא אמר: שינוי תפרוש, אז אמרתי לו: אם שינוי לא תפרוש כתוצאה מזה שנקבל 290 מיליון? אז הוא אמר: נמצא תירוץ אחר. פשוט נמאס לו.


דרך אגב, כשהייתי תוקף את ראש הממשלה במליאת הכנסת, היה מגיע ישראל מימון: ראש הממשלה שרון קורא לך דחוף. כל פעם כשהייתי תוקף, הייתי מגיע אליו ללשכה והוא היה מתחיל לדבר אתי על פרזול סוסים. זה דחוף? ישראל מימון אמר לי שהוא היה אומר: תשמע, אני למדתי בצבא לא לנתק מגע מהאויב, אז הוא קרא לי. יום אחד אני בא אליו, ערב פסח, ואני אומר לו: לא משלמים משכורות למועצות הדתיות, זה ממש לא בסדר. הוא קרא לאילן כהן, שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ישראל מימון יושב מצד ימין, והוא אמר: תגיד לאילן כהן, אז אני אומר לאילן כהן: אין כסף לשלם משכורות בערב פסח, אז אילן כהן מתחיל להסביר שצריך תוכנית הבראה וכן הלאה. אמרתי לו: תשמע, אדוני ראש הממשלה, כתוב בתורה שכשיעקב אבינו נפטר, רצו לקבור אותו במערת המכפלה. הגיע עשיו, הוא אומר: אני האח הבכור, לא נתן לקבור אותו – ככה אני מספר לשרון – אז אומרים לו הבנים: מכרת את הבכורה, אז הוא אומר: בסדר, כמו אח רגיל, מה פתאום רק את יעקב קוברים? אז שלחו את נפתלי למצרים להביא את שטר המכר – נפתלי יכול היה לרוץ מהר, "נפתלי אילה שלוחה". הריצו אותו – ליעקב היה נכד שקראו לו חושים, הוא היה הבן של דן והוא היה חירש. הוא מגיע להלוויה והוא רואה: יעקב אבינו שוכב ולא קוברים אותו. הוא שואל בתנועות: למה לא קוברים אותו? אז מצביעים על עשיו. לקח חושים בן דן את ה"מבוטה", הכניס לו מכה לעשיו, הרג אותו. בקיצור, קברו את יעקב.

תשמע, אני לא מבין בתוכנית הבראה של מועצות דתיות, אני לא מבין כלום. אני יודע שבלנית, שמקבלת משכורת רעב, לא מקבלת משכורת ערב פסח. זה המצב. אז שרון אומר: תראה, כשהייתי בצבא, עברו לי כדורים ליד האוזן, מאז אני חירש. ישראל, הוא אומר לו, תביא את המבוטה, ואני ארוצץ את הראש של אילן כהן ושישלמו משכורות. שילמו משכורות באותו זמן, אבל מאז במשך שבוע מתקשרים אלי ממשרד ראש הממשלה כל העובדים ואומרים: גפני, תגיד לי מי זה החושים בן דן ששרון מדבר עליו כל הזמן. זה הסיפור.

איפה הוא מאושפז היום?

הוא עדיין בבית החולים שיבא. אמרו לי שהם מחכים להחלטה של ועדת הכספים כדי להעביר אותו.

בכמה מדובר?

מדובר ב-750,000.

למעשה ועדת הכספים אישרה כבר בשנת 2006, מכוח הסעיף המיוחד, סעיף 23ה להחלטת הגמלאות, תשלום מיוחד לראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, לצורך ההוצאות הרפואיות שהיו לו ולצורך הוצאות האשפוז שהיו בבית החולים תל השומר.


ההחלטה אז היתה, לפי המלצות ועדה ציבורית שהקימה הוועדה בשנת 2006, שסכום ההוצאות הרפואיות לא יהיה מוגבל, אבל יהיה מוגבל לחמש שנים בלבד. הרצון היה להתאים בין התשלום המיוחד שניתן מכוח סעיף 23ה, שזה סעיף שמדבר על לפנים משורת הדין ושיקולים של צדק, שהוועדה הציבורית וגם ועדת הכספים דאז מצאו שאלה נסיבות שמתקיימות במר אריאל שרון – הרצון היה להתאים בין הסעיף הזה לבין סעיפים אחרים, זכאויות אחרות שיש לראש ממשלה לשעבר, ואלו הזכאויות לשירותי משרד, לשכה ורכב. ואחד הנימוקים גם היה, שמכיוון שמדובר בראש ממשלה לשעבר שנפל למשכב יהיו פחות הוצאות בהקשר של הסעיפים האלה, והסעיפים האלה ממילא מוגבלים לתקופה של חמש שנים.


בינואר השנה, כשהסתיימה תקופת הזכאות גם לגבי הסעיפים הרגילים של כל ראש ממשלה לשעבר, וגם לגבי אותו סעיף של תשלום מיוחד, סעיף 23ה להחלטה, נעשתה פנייה מחודשת לוועדת הכספים, וועדת הכספים הקימה את הוועדה הציבורית. הוועדה הציבורית קיימה שלוש פגישות, שבמהלכן היא ניסתה להבין מה הצרכים הכרוכים במערכת אשפוז ביתית. מנכ"ל משרד הבריאות נפגש, בין היתר, עם הצוות הרפואי שמטפל במר שרון, הוא נפגש גם עם מנהל בית החולים תל-השומר, הוגשו בפני הוועדה תחשיבים שונים, גם מטעם קופת החולים המבטחת את מר אריאל שרון, גם מטעם בית החולים תל השומר, גם מנכ"ל משרד הבריאות חיווה את דעתו לגבי התחשיבים שצריכים להינתן, ובסופו של דבר הוועדה הציבורית הגיעה למסקנה שיש מקום להמשיך ולשלם תשלום מיוחד למר אריאל שרון, וזה בגלל אותן נסיבות מיוחדות שמתקיימות בו, ומשום שהנבצרות שלו להמשיך בתפקידו כראש ממשלה לשעבר אירעה במהלך התפקיד, ושיש הצדקה ציבורית לעשות את זה.


מכיוון שהמשפחה ביקשה להעביר אותו באופן קבוע לחוות השקמים, והוועדה קיבלה על זה בקשה מחודשת מטעם מנכ"ל משרד הראש הממשלה, בקשת מנכ"ל משרד ראש הממשלה היתה להמשיך לתת הוצאות רפואיות, ומנכ"ל משרד ראש הממשלה ומשרד ראש הממשלה העריכו את ההוצאות האלה בסכום מסוים, בהתבסס על ההוצאות הרפואיות שהיו בחמש השנים האחרונות. בסופו של דבר הוועדה הציבורית החליטה שיש מקום, וזה יהיה נכון להעביר את אריאל שרון, לפי בקשת המשפחה, לאשפוז רפואי קבוע בביתו.


מכיוון שהתחשיבים נעו בין סכומים שונים, והסכומים השתנו בין היתר נוכח הדרך שבה יועסק כוח-האדם שיטפל בו, החליטה הוועדה גם לקבוע סכום תקרה, שזה הסכום של 750,000 שקלים לשנה. הסכום הזה לא יהיה מוגבל בשנים כמו שהיתה החלטת הוועדה הקודמת, אלא הוא יהיה לכל ימי חייו של שרון וככל שתהיה דרישה לכך, אבל זה סכום תקרה שתלוי בכמה תנאים.


התנאי הראשון הוא שמשפחת שרון אף היא תתחייב בכתב לפני משרד ראש הממשלה לשאת במחצית ההוצאות. כלומר, אם סך כל ההוצאות הרפואיות, לפי התחשיבים שהוגשו בפני הוועדה, נעו בין 1.1 מיליון שקלים ל-1.8 מיליון שקלים, קודם כול משפחת שרון תישא במחציתן. כבר היום משפחת שרון למעשה התחילה להתארגן לפי דבריו של מנכ"ל משרד הבריאות עם תרומות ועם רכישת ציוד קבוע לצורך אשפוזו בבית, לכן הציוד הקבוע לא נכלל בגדר התשלום המיוחד, והתשלום המיוחד הוא לצורך הוצאות האשפוז עצמן, זאת אומרת, העסקת אחות, ככל שתידרש, העסקת רופאה בכוננות, ככל שתידרש, ויתר הצרכים, כפי שיקבע אותם בית החולים תל-השומר. התנאי הראשון הוא שמחצית ההוצאות ימומנו קודם כול על-ידי משפחת שרון; התנאי השני הוא - - -

כל שנה מחצית הסכום ישלמו משפחת שרון?

עד 750,000 שקלים.

מה ההיגיון בזה?

משום שבמשך חמש שנים שילמה המדינה את התשלום המיוחד בלי תקרה, והיא לא הגבילה אותו, וכמה שהיו ההוצאות הרפואיות, כך שולמו. עכשיו יש בקשה מיוחדת של המשפחה. הבקשה המיוחדת של המשפחה מוסיפה עלויות כתוצאה מהעלויות האלה של הצורך באשפוז ביתי.

אם זה היה בבית החולים, המדינה היתה מכסה הכול?

במשך חמש השנים האחרונות המדינה כיסתה הכול, כאשר לפי דוח הביצוע שהעבירה לנו דרורית שטיינמץ, הכיסוי בפועל היה בין 0 שקלים, משום שלעתים בית החולים תל השומר ספג הכול בעצמו, עד 450,000 שקלים בשנה שבה ההוצאות הרפואיות היו הגבוהות ביותר, וזה היה בשנת 2007.

חבר הכנסת אדרי, אתה שואל שאלה נכונה. השאלה הזאת נשאלה בכמה ווריאציות, לפי דעתי גם נשאלה בוועדה הציבורית, אבל גם אני שאלתי אותה אחרי שקיבלתי את המסקנות – מה היה קורה אם אם זה היה בוזגלו או לוינשטיין? מה היו עושים אתם?

במסגרת תפקידם. פה זה היה במסגרת התפקיד.

זה בכלל לא משנה. קודם כול, איפה המדינה עומדת בעניין? מה קורה במדינת ישראל כאשר קורה דבר כזה? אתה יודע מה, במסגרת תפקידם. מה שהוועדה עשתה כאן, היא עשתה מעשה נכון, היא אומרת: קודם כול, צריך להוריד את הביטוחים. לאריאל שרון יש ביטוח, הוא מבוטח בקופת החולים הכללית, יכול להיות שיש לו ביטוחים אחרים, פרטיים, את זה מפעילים עד תום. ומכן ואילך מתחילים לעשות את התחשיבים. מכאן ואילך קרו שני דברים: דבר ראשון, יש ראש ממשלה לשעבר, וההגבלה היא לחמש שנים. זה החוק על ראש ממשלה לשעבר. במקרה של שרון, אני חושב שזה לא רלוונטי. למה זה לא רלוונטי, מכיוון שמגבילים הוצאות של ראש ממשלה לחמש שנים לראש ממשלה שמתפקד. הוא צריך להחזיק לשכה, הוא צריך להחזיק מזכירות בחמש שנים אחרי שהוא היה ראש ממשלה, אחרי זה כבר אין צורך. במקרה הזה מדובר על משהו אחר לגמרי, כאן מדובר לא על מזכירה כמובן ולא על לשכה, אלא מדובר על החזקתו מבחינה רפואית באופן כזה. באה המשפחה ואומרת: אני לא רוצה להשאיר אותו בבית החולים שיבא, אני רוצה להעביר אותו הביתה לחוות השקמים, ואז מבקשים תוך כדי הדיונים ממשרד ראש הממשלה השתתפות בהוצאות האלה. המדינה לא חייבת.

החצי זה בדיוק ההפרש בין בית החולים ובין הבית?

זה לא בדיוק ההפרש.

זה שקל מול שקל?

זה שקל מול שקל.

בית החולים בעדינות אמר: קחו אותו.

אני לא מערער על העניין מבחינה מוסרית. אני מתאר לעצמי, ולא התערבתי בזה, ואני חושב שככה גם היה נכון לעשות, גם מבחינת טוהר הנושא, שאנחנו לא נתערב. לכן הוועדה הציבורית פותרת פה את השאלה הזאת. אני מעריך ואני חושב שזה גם שיקול שצריך להביא בחשבון שראש הממשלה לשעבר תפס חדר בבית החולים שיבא, שהוא חדר מאוד חיוני. חדר מיוחד לצרכים מיוחדים, ויש אנשים רבים שממתינים לטיפול הזה בבית החולים שיבא, והתור לא הולך ומתקצר, לצערנו הרב הוא הולך ומתארך, וכמובן זה ראש ממשלה על כל מה שכרוך בעניין הזה. אין לי ספק שההחלטה הזאת להעביר אותו לחוות השקמים, גם אצל משפחת שרון, נבעה גם מהעניין הזה שהם ראו כנראה את - - -

המצוקה של בית החולים.

בדיוק. נגיד את זה בלשון עדינה. אני לא יודע מעבר לזה, אבל מה שאתה אומר כנראה נכון.

האם זה הפער של פי שניים?

זה בערך הפער. זה לא פער מדויק. התחשיבים שהוגשו לוועדה נעו בין סכומים שונים וזה תלוי בהוצאות הרפואיות שיחולו.

אם הוא חוזר היום הביתה, והם משתתפים בחצי, במתמטיקה הפשוטה, בלי לימודי ליבה, זה אומר ששהות בבית עולה פי שניים מבית החולים?

סביר להניח.

זה רופא צמוד.

זה רופא צמוד, זו אחות צמודה, זו מערכת צמודה, ודאי שזה שונה בבית החולים.

זה השגחה של 24 שעות.

אגב, כל אחד מאתנו, שיש לו קרוב משפחה סיעודי, יודע שהעלות הרבה יותר גבוהה להחזיק אותו בבית. יודעים את זה. זה ברור. במיוחד במקרה של ראש ממשלה לשעבר. בבית החולים יש מערכת שלמה, אז המערכת היא - - -

זה גם נמצא בבתי החולים הגריאטריים, הסיעודיים. מגיע הזמן, הוא אומר לך: בוא, קח אותו.

נכון. בשבוע שעבר זה היה לי עם קרובת משפחה.

אבי זכרונו לברכה היה שם חצי שנה, וחמש שנים וחצי היה בבית.

בשבוע שעבר בית החולים איכילוב אמר על קרובת משפחה שלי, לא מדרגה ראשונה כמובן, תוציאו.

נותנים לך שבוע ימים, תחפש מקום.

מה שבוע, נותנים יום.

אם יום, תגיד לי, אני אדאג שזה יהיה יותר. נותנים שבוע, הוא צודק. הלאה, שגית אפק. בבקשה.

החלטת הוועדה היא כאמור שכוח-האדם יהיה מבית החולים תל השומר, והוא זה שימשיך לטפל. זה צוות רפואי שמכיר את מר אריאל שרון ואת הצרכים הרפואיים שלו והוא ימשיך לטפל בו גם בבית לפי הנדרש. הסכום יהיה בדומה להחלטה הקודמת, גם כן לאחר מיצוי הזכויות של אריאל שרון ומשפחת שרון מהביטוחים הפרטיים שלו, לרבות ביטוחים שיש לו מקופת החולים הכללית. והעיקרון האחרון בהחלטה הוא שככל שיהיו הוצאות מעבר לתקרה של 750,000 שקלים, גם בהן תישא משפחת שרון.

משרד הביטחון משתתף בעניין הזה?

משרד הביטחון לא משתתף בתשלום המיוחד, אבל יש הוצאות אבטחה והוצאות אחרות שגם היום משרד הביטחון נושא בהן.

מהיותו קצין.

נכה צה"ל.

הוא מקבל פנסיה שמעגמת את הכול.

שי חרמש, רצית להתייחס.

קודם כול, אף אחד מאתנו לא מרגיש נוח שמודדים את אריאל שרון ב-100,000 שקל לפה ו-100,000 שקל לשם. הדיון לא נוח. אני התכוננתי, כשבאתי לפה, להגיד לכם שתעזבו אותנו בשלום, תנו לאיש הזה לסיים בשקט ותפסיקו את הבוכהלטריה, אבל ברגע שהבהרת פה כרגע שמדובר על דלתא בין בקשת המשפחה לשהייה בבית לבין טיפול בבית החולים – ואני רוצה להיות שקט בעניין הזה, שגית אפיק, אני מפנה את זה אליך באחריות, ברגישות ובנחישות, אני לא סתם אומר את זה – אם מדובר על זה שההטלה הזאת על המשפחה היא הטלה בדלתא, בתוספת שבין טיפול ביתי לטיפול בבית החולים, שהמשפחה מבקשת, לא שבית החולים לוחץ – הציפייה שלנו, התחושה שלנו, אם המשפחה רוצה, כמה שנדרש, ועד כמה שהאיש יחיה, להיות בבית החולים, חובתנו לתת, ומדובר פה לא באדם שזכויותיו לא עומדות לו בנושא הזה.

יש הסכמה של המשפחה.

אני יודע. אם בקשת המשפחה לבצע את הניוד הזה, ותהיה פה דלתא מסוימת שצריכה להיות מוטלת, מעבר לטיפול בלתי מוגבל שניתן בבית החולים, אני תומך בעניין.


שגית אפיק, כולנו נעים על הכסא באי-נוחות, גם משה גפני, אף אחד פה לא מרגיש נוח בכלל לדון בדבר כזה, זה דיון שבכלל לא צריך להתקיים פה.

זה דיון שיהיה בכל שנה?

נגמר.

זה ניתן לכל החיים, על מנת שזה לא יהיה לכל שנה. ההנחה של הוועדה הציבורית היתה שהסכום הזה הוא סכום גבוה, שיכסה יותר ממה שנדרש.

כשנסעתי לפה כבר ראיינו אותי בתקשורת, פתאום מתחיל להיות עיסוק בדבר שבמקום אחר מחייב את צנעת הפרט. עזבו, תנו לגמור את זה. הנושא יצא לחזית בלית ברירה, אני מניח על דעת כולם, זה לא דיון שנוח לקיים פה. יכולה להיות מחלוקת פוליטית כזאת או אחרת על שרון. אם עוסקים במתמטיקה, בואו נעשה את המתמטיקה עד הסוף. אם כל האירוע הזה מתרחש: דבר ראשון, כי משפחת שרון מבקשת להביא אותו הביתה, לא כי מוציאים אותו מבית החולים, דבר שני, אם התוספת שמושתת עליה, היא התוספת בגין הדלתא, על המעבר מטיפול בבית חולים לטיפול ביתי, אני בעד העניין. אם זה מתמטיקה אחרת, אני לא מרגיש נוח עם הסיפור הזה. משה גפני, גם כשתעמוד ביום כיפור בבית הכנסת שתרגיש נוח עם העניין הזה. גם אני בבית הכנסת ביום כיפור.

דבר ראשון, אני מסכים אתך שאף אחד מאתנו לא מרגיש נוח בעיסוק בעניין הזה, אבל מסתבר שוועדת הכספים הרבה פעמים עוסקת בדברים שהם אינם נוחים וצריך לעסוק בזה, החוק מחייב אותנו. אם לא נעסוק בזה, נעשה עוול לאיש ונעשה עוול למשפחתו, ולכן אנחנו חייבים לעסוק בזה.

לכן שאלתי שתי שאלות.

אני משיב לך. זה דבר אחד. דבר שני, ייאמר לזכותו של פרופ' זאב רוטשטיין, מנהל בית החולים שיבא, בלי שדיברתי אתו, סביר להניח שאם המשפחה היתה אומרת שהיא מבקשת להשאיר אותו בבית החולים, הוא היה נשאר בבית החולים. אני לא חושב שמנהל בית החולים והנהלת בית החולים היו מוציאים אותו. לא היה דבר כזה. אני מעריך, אולי אפילו יותר ממעריך, שהעברתו לחוות השקמים היא בקשת המשפחה. לכן הוועדה החליטה להעביר את זה שוב לוועדה ציבורית, שאנחנו לא נעסוק בפרטים. אנשים יעסקו בפרטים, והם יעסקו בזה בצנעה. ייאמר לזכותם שלא דלף שום דבר החוצה, אנחנו גם לא העברנו לעיתונאים, על אף בקשתם, לא העברנו גם אתמול, על אף שהמסקנות כבר היו בידינו. לא חשבנו שזה נכון מהסיבות שאתה אומר. ואני מאוד מכבד את העיתונאים, אני חושב שהם עושים עבודה נאמנה, חוץ משניים שאני מטפל בהם.

שניים שנמצאים פה?

מי?

אתה יכול לנחש. לא מאלה שנמצאים פה.

למה?

הם כותבים דברים לא נכונים. אחד כתב ביום שישי שעבר ואחד כתב ביום שישי הזה, הוא כתב שמענקי איזון הולכים רק לחרדים, כך העביר לו שחר אילן, ואחד כתב שהחרדים קונים דירות ברבע מחיר.

קראתי את זה ב"מעריב".

בן-כספית ביום שישי הזה.

הוא שם טבלה עם מספרים, זה הגיע באינטרנט לכולם, כמה מקבלת עיר של 40,000 תושבים שהיא עיר חרדית, כמה מקבלת עיר של 40,000 תושבים שהיא לא עיר חרדית. כרמיאל מול בית שמש, מה לעשות.

אתה חבר ועדת הכספים?

לא, אני קורא באינטרנט...

אתה יודע שמענקי האיזון מגיעים היום ל-3 מיליארד שקל?

לא, אני יודע שהם 2.8.

אתה טועה, יש גם התוספות. 2.8, אבל יש עוד 100 מיליון ו-150, לא משנה.

זה 2.85.

זה מגיע ל-3 מיליארד שקל.

למה צריך להוריד תוספות ליישובים בעוטף עזה?

כמה מקבלות הערים החרדיות מהכסף הזה, מה-3 מיליארד שקל?

עזוב ערים חרדיות, גודל מול גודל.

שחר אילן פשוט שלח לו רשימה של עשר רשויות. הוא שלח לו את מודיעין עילית מול מכבים-רעות, את סביון מול בני-ברק. הוא רק לא שלח לו את עכו, ולא שלח לו את בית שאן, ולא שלח את מעלות, ולא שלח את ירוחם, ולא את שלומי, ולא את מצפה רמון, ולא את לוד, ולא את רמלה, ולא את אופקים ולא את שדרות. הוא שלח לו עשר רשויות.

הוא כתב שכשהוא ראה את הנתונים הוא הצדיק אותך.

התקשרתי אליו על הכתבה הקודמת שהוא כתב על הביקורת בישיבות. אני אומר לו: אני רוצה לדבר אתך על הכתבה הקודמת. אני אומר לו: למה אתה עושה את שחר אילן מלך העולם ואת אורי רגב הרפורמי? הם מעבירים לך הכול נגד החרדים, בלי נתונים. אז הוא אמר: כן, אני כותב עכשיו על מענקי איזון, למה שאתם החרדים, כל מענקי האיזון הולכים אליכם. שאלתי אותו: מאיפה אתה יודע? אז הוא אומר: מה זאת אומרת, עכשיו קיבלתי. התקשרתי מייד לוועדה – הייתי בבני ברק – ביקשתי מטמיר, ביקשתי מליאת: תוציאו לי את הרשימה של מענקי האיזון, ושלחתי לו בפקס.

הוא כתב שצדקת בעניין הזה.

תודה רבה, אבל הוא ממשיך להתווכח אתי. חוץ משני עיתונאים, אני מכבד את העיתונאים. האמת היא שהוא דווקא היה הגון. חוץ מעיתונאי וחצי.


ביקשתי לא להעביר את זה, לעשות את זה עד כמה שניתן במסגרת המאוד ברורה בחוק. יש לנו המלצות הוועדה הציבורית, זו בקשת המשפחה. אנחנו לא לוקחים את הכסף של מדינת ישראל ואומרים: בלי הגבלה. יש הגבלות, התקרה היא 750,000. משרד ראש הממשלה ממונה על העניין הזה, משפחת שרון, ככל הנראה, היא בעניין והיא רוצה את זה. דרורית שטיינמץ, את רוצה להוסיף משהו?

לא.

מה עמדת האוצר?

בבקשה. זה לא רלוונטי כל כך, אבל לא משנה.

אנחנו לא מתנגדים ליישום והכול מתואם בינינו לבין משרד ראש הממשלה.

מה זה מתואם? ההחלטות הן של הוועדה הציבורית. מה מתואם?

הסעיף התקציבי.

אם הוועדה הציבורית היתה מחליטה כמו המחמירים שם או כמו המפריזים, התקציב היה 1.8 מיליון, לא 750,000. מה אז הייתם אומרים?

כרגע זה בהתאם להמלצות של הוועדה. כעת אנחנו מתואמים לחלוטין.

בסדר. למה צריך לעשות ספוקלציות? יש עוד הערות? מי בעד מסקנות הוועדה הציבורית-מקצועית בדבר תשלום מיוחד לראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, ירים את ידו? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
בעד – פה אחד

מסקנות הוועדה הציבורית-מקצועית בדבר תשלום מיוחד לראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, אושרו.

נגד אין, נמנעים אין. ההמלצות אושרו פה אחד. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45