PAGE
6
ועדת הכספים

10.8.2011


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, י' באב התשע"א (10 באוגוסט 2011), שעה 11:20

תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים) (תיקון מס') התשע"א-2011

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

יעקב אדרי

עינת וילף

ראלב מג'אדלה

ציון פיניאן

עו"ד שריה אורגד, יועץ משפטי של מחלקת תאגידים, רשות לניירות ערך

עו"ד גיא דביר, ראש תחום חקיקה ראשי, רשות לניירות ערך

עו"ד שלומית ארליך, משרד המשפטים

שגית אפיק

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים) (תיקון מס') התשע"א-2011

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים) (תיקון מס') התשע"א-2011.

התיקון עוסק בשלושה נושאים עיקריים. הנושא הראשון, אנחנו מבקשים לעגן בתקנות הנחיית גילוי שפרסמה הרשות שעניינה גילוי בעת החלטה על חלוקת דיבידנד. בהתאם לסעיף 302 לחוק החברות, חברה רשאית לבצע חלוקה בכפוף לשני מבחנים: מבחן הרווח ומבחן יכולת הפירעון.


הנחיית הגילוי שאנחנו מבקשים לעגן אותה פורסמה ביום 6 באוגוסט 2009 והיא פוקעת באופן סופי באוגוסט 2011 בחלוף כשנתיים ממועד פרסומה. היא קבעה שבמסגרת הדיווח המיידי אודות חלוקת דיבידנד שנדרש לפי תקנות דוחות תקופתיים מיידיים, יש לכלול פירוט של הבחינה שערך הדירקטוריון בקשר עם עמידת התאגיד במבחן הרווח ובמבחן יכולת הפירעון שקבועים בסעיף 302 לחוק החברות.


הניסיון שנצבר במהלך השנים, מאז תחילת יישום ההנחיה, מלמד שהגילוי שנובע ממנה משפר באופן משמעותי את אופן בחינת יכולת הפירעון ואת הביקורת על עצם החלטת החלוקה ולכן אנחנו מבקשים לעגן אותה כרגע בתקנות.


אנחנו מבקשים לעשות את זה בשני שינויים: השינוי הראשון מתייחס להגדרת חלוקה. ההנחיה שהיא יחסית ישנה חלה על חלוקת דיבידנד ובינואר 2010 למעשה הוכנס תיקון לסעיף שקובע את חובת הדיווח המיידי בתקנות דוחות תקופתיים ומיידיים והחיל למעשה את חובת הדיווח לא רק על חלוקת דיבידנד אלא על כל חלוקה כהגדרתה בחוק החברות. לכן, ברגע שאנחנו מעגנים את ההנחיה גם בתקנות האלה, היא תחול לגבי כל חלוקה.


השינוי השני הוא לגבי הרחבה של חובת הגילוי על תאגידים שמדווחים לרשות גם אם אינם חברות.

למה אתם כל כך מרחיבים? זאת הרחבה גדולה.

זאת לא הרחבה גדולה.

זאת הרחבה גדולה. למה לא? עד היום זה היה רק כאלה שכן מדווחים.

נכון. התשובה לשאלה זו היא שרוב החברות בישראל הן תאגידים מדווחים שהן בגדר חברות.

למה אתם מרחיבים?

מכיוון שחשבנו שאחרי שלמדנו את ההנחיה וראינו את המשמעות שלה ואת ההשלכות שלה – כפי שציין גיא קודם לכן – הגענו למסקנה שמן הראוי להחיל אותם גם על חברות זרות כי לא מצאנו סיבה לעשות את ההבחנה.

הבנתי. בסדר. הלאה.

אלה שני התיקונים.

לא אמרת שלושה דברים?

שני שינויים. דיברתי על שלושה נושאים כאשר זה הנושא הראשון.


הנושא השני. מוצע תיקון לתקנה 31(ח) לתקנות דוחות תקופתיים מיידים שעניינה הגשת דוח מיידי בדבר הבקשה לפשרה או להסדר לפי סעיפים 350 ו-351 לחוק החברות. סעיפים 350 ו-351 לחוק החברות עוסקים בהסדרים בין חברה לבין בעלי מניותיה או לבין נושיה שנעשים באישור בית משפט. מוצע שהדוח המיידי אודות הגשת הבקשה לפשרה או להסדר נדרש לצרף גם את הבקשה עצמה כפי שהוגשה לבית המשפט וכן בקשות נוספות שהוגשו לבית המשפט בהקשר הזה, בקשות שעשויה להיות להן השפעה מהותית על התאגיד. למעשה המשמעות של התיקון היא שאין להסתפק בתיאור עיקריהן בלבד כפי שהיה קודם לכן אלא שיש גם לצרף את הבקשה. זאת הבהרה כי כבר אנחנו דורשים גם היום.


התיקון האחרון מתוך השלושה שציינתי. למעשה מוצעות מספר הבהרות נוסח טכניות בעיקרן לתיקון התקנות שפורסמו ב-31 בינואר 2011 ונועדו לעגן את הנחיית הגילוי בדבר מצבת ההתחייבויות של תאגיד מדווח לפי מועדי פירעון.

כמה שאלות לנושא הזה. אני לא בטוחה אם זה רלוונטי כאן. האם התיקונים האלה יסייעו במקרים בהם נרכשה חברה במינוף מאוד גבוה, לוקחים דיבידנד חריג כדי לשלם את המינוף הגבוה אפילו עד כדי סיכון מצבה של החברה? האם כאן יהיה משהו שמסוגל לעשות את זה ולהתייחס לזה? זה לגבי הנושא הזה של דיבידנדים שהם חריגים.


יש גם טענה שבעקבות אימוץ כללי החשבונאות הבין לאומית נוצרה הזדמנות לדיבידנדים הרבה יותר משמעותיים שנובעים רק מעצם שערוך נכסים. האם גם כאן תהיה אפשרות להתייחס או להגביל דיבידנדים שמתבססים אך ורק על שערוך?

אני לא יודעת עד כמה זה רלוונטי, אבל בכל זאת אם אנחנו כבר מדברים. אתם מרחיבים את התאגיד גם לתאגידים זרים. מכיוון שאנחנו מעריכים או משערכים נכס, האם שמאים שמעריכים את התאגידים האלה או את הנכסים של התאגידים הם שמאים ששייכים לחברות הבין לאומיות המוכרות על ידינו או שזה כל שמאי? איזו אחריות על השמאות הזאת אנחנו מקבלים? האם אתם בודקים את איכות השמאות הזאת? האם זה נעשה לפי ה-רד בוק או מה קורה? מי השמאי ולאיזה חברה הוא שייך או שזה סתם מישהו מהרחוב, איזה מהנדס שלקחו, הוא נתן חוות דעת ועל סמך זה קובעים?

השאלות לא כל כך קשורות לתיקון הספציפי, אבל אני אנסה לענות עליהן כמיטב יכולתי. אני לא רואה חשבון ולכן אני אענה כמיטב יכולתי.


לגבי ההשפעה על דיבידנדים חריגים והסוגיה של ה-FRS ואפשרות החלוקה מרווחי שערוך. קודם כל, הדינים שעוסקים בדיני החלוקה, מבחן הרווח הוא הרלוונטי לענייננו, הוא חוק החברות ולא ניירות ערך והוא דיון בשאלה האם צריך לתקן את חוק החברות או לא. מה שרשות ניירות ערך ביצעה במסגרת ההנחיה, הוא המבחן השני והוא מבחן התזרימים, מבחן יכולת הפירעון. יש אמירה שאפשר לחלק מרווחי שערוך בהתאם למבחן הרווח אבל אנחנו רוצים להדגיש את ההשלכה של הדיבידנד על יכולת הפירעון של התאגיד. זאת אחת מבין דרישות הגילוי שעוסקות בעמידה במבחנים התזרימים ובהשלכות של החלוקות האלה על היכולת של תאגיד לעמוד בהתחייבויותיו הקיימות.

האם בתזרים הזה מתייחסים גם לנכסים? אני מבינה שאת זה שאלה עינת וילף.

התשובה היא שיש הוראות גילוי שונות ונרחבות מכוח כללי הגילוי של רשות ניירות ערך שעוסקות ביכולת של התאגיד לעמוד במחויבויות שלו.

בהתבסס על הנכסים.

בהתבסס על נכסים בתזרימים הצפויים שלו. זאת אחת מבין הדרישות.

השאלה שלי באה בדיוק בהמשך לשאלה של עינת וילף כי בא מישהו, משערך את הנכסים, אומר שזה עולה ארבעה מיליארד שקלים ועל בסיס זה מחולקים דיבידנדים ואחר כך כשחוזרים מוצאים שהנכס הזה לא שווה כלום בגלל תנאי הסביבה או החלטה לפרק אותו.

אני אגע בזה בקצרה. הכללים לגבי אופן מדידת השוויים נקבעים בתהליכי חשבונות מקובלים בין לאומיים וצריכים לעבור ביקורת של רואה חשבון כולל הנתונים האלה. מי שצריך לערוך את הנתונים האלה, זה התאגיד עצמו. הוא יכול להסתמך על הערכות שווי חיצוניות אבל הוא צריך לעמוד בביקורת הנתונים האלה לצרכים פנימיים שלו. גם התאגיד וגם רואה החשבון המבקר.


החל מהדוחות הכספיים של שנת 2010 הוקמה ועדה לבחינת הדוחות הכספיים שחלק מתפקידיה הוא גם לבחון את השוויים האלה.


לרשות ניירות ערך יש סמכות, והיא מפעילה אותה במקרים הרלוונטיים, לבדוק את השוויים שנקבעו ומדי פעם היא גם מתערבת בשוויים.

הרעיון הוא שאלה יהיו תנאים מצטברים? אמרת שאתם מוסיפים מצד רשות ניירות ערך את הנושא של יכולת הפירעון והתזרים, האם זה יהיה מבחן, כלומר, האם הרעיון הוא שזה מבחן מצטבר ומבחן חזק יותר?

המבחנים שקבועים בחוק החברות הם מבחנים מצטברים. גם מבחן הרווח, כלומר, כשנוצרו רווחים שניתנים לחלוקה והגיעו לעודפים, וגם מבחן יכולת הפירעון. צריכים להתקיים שני מבחנים. אם לא מתקיים מבחן הרווח, אתה צריך ללכת לבית המשפט ולהוכיח לו שהוא עומד במבחן יכולת הפירעון. בעבר אנחנו דרשנו גילוי רק לגבי עמידה במבחן הרווח. בעקבות ה-FRS ואחרי שראינו את ביצוע החלוקות וראינו את ההשפעות, הרחבנו את הגילוי לגבי עמידה במבחן יכולת הפירעון.

אם קיימים דוחות שמאות נוספים מעבר לדוח שהגיש תאגיד, אתם מחייבים להגיש את כל דוחות השמאות הקיימים בשוק גם אצל מתחרים או רק את הדוח שמגיש התאגיד עצמו? נגיד התאגיד הלך ועשה שערוך של הנכס ומביא לכם את השערוך הזה וידוע שיש עוד מישהו שעשה בדיקה והנכס הזה הוא לא בשווי שהגיש תאגיד. אתם דורשים לקבל את כל ההערכות?

את מדברת על תאגיד אחר ששערך.

כן, בערך כן או חברת שמאות שהעריכה את הנכס הזה או מספיק שתאגיד שאתם בודקים אותו, הוא בעצם מביא את השמאות ואתם לא דורשים עוד דוחות.

אני רוצה להסביר. את מדברת על צירוף של הערכת שווי השמאות.

נכון.

קודם כל, לא בכל הנכסים אנחנו נדרשים לפעילות של הערכת השווי אלא רק הנכסים המהותיים מאוד של התאגיד. יש מבחנים לדבר הזה ואנחנו פרסמנו אותם.

אתם מדברים על נכסים מהותיים שעליהם מתבססת הנפקה או משהו כזה.

לגבי כלל הנכסים אנחנו דורשים גלויים אחרים שמבוססים על הדברים שנמצאים בתוך הדוחות הכספיים. יש פרק שנקרא פרק עסקי התאגיד ויש גם הנחיית גלוי מאוד מפורטת שאמורה לשקף את השוויים ואת השינוי בשוויים של הנכסים האלה.


לגבי האפשרות שיש עוד, אנחנו לא יכולים לדרוש מה שאנחנו לא יודעים. אם אנחנו נקבל כמובן אינדיקציה שמעריך אחר קבע שווי אחר, יכול להיות שאנחנו נבדוק את הנושא הזה. אני לא יכול להתייחס למשהו שאיננו.

אני מביא להצבעה את תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים) (תיקון מס') התשע"א-2011.

ה צ ב ע ה

התקנות – אושרו פה אחד

התקנות אושרו.

תודה רבה. אנחנו עוברים לסעיף הבא.

הישיבה ננעלה בשעה 11:35