הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
20
ועדת החינוך, התרבות והספורט

15.8.2011

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 472

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, ט"ו באב תשע"א (15 באוגוסט 2011), שעה 11:00

פעילות של צעירים וסטודנטים בהסברת ישראל בחו"ל

חברי הוועדה: אלכס מילר - היו"ר
עינת וילף

משה (מוץ) מטלון

אברהם מיכאלי

אנסטסיה מיכאלי

שר החוץ אביגדור ליברמן

הדרה רוזנבלום, מנהלת יחידת מועצות תלמידים ונוער, משרד החינוך

חיים בן עמי, ר' אגף ביטחוני חברתי, משרד הביטחון

נורית טזזו, רכזת פרויקטים ותוכניות עבודה, משרד המדע והטכנולוגיה

אילן וגנר, מנהל שוק צפון, הסוכנות היהודית

יעקב חגואל, יושב ראש הוועדה לאנטישמיות בסוכנות היהודית

שיר מנוחין, ראש מדור קשרי חוץ באגודת הסטודנטים, בן גוריון

פרופ' יקב שול, סגן רקטור, האוניברסיטה העברית

לילך מאיר, רכזת קשרי חוץ, התאחדות הסטודנטים

נעם ויצנר, מנכ"ל התאחדות הסטודנטים

ספי שלם, ארגון "ישראל המאוחדת" – מודל אום

דניאל אלינסון, מועצת תנועות הנוער, מנכ"ל עזרא – התנועה העולמית

דוד רויטמן, מנהל עזרא בצפון ארה"ב וחבר מדינות העמים

אלון פרידמן, מנהל הפעילות בישראל - מסע

חיים צ'סלר, יו"ר ומייסד, לימוד FSU
רומן קוגן, מנהל אופרטיבי לימוד FSU
ויקה אלקין, מנהלת לימוד FSU, בישראל

רעות פורטוגל, What Israel

נדב עטר, What Israel
אבי גור

מאיר כחלון, יו"ר הארגון העולמי של יהודים יוצאי לוב

מיכאל טפליצקי, ס' יו"ר האגודה – אגודת הסטודנטים אוניברסיטת חיפה

שי עשור, מנהל Israel education

אופיר פוך, מנהל Stand with us fellowship
נמרוד אסולין, סטודנט, לוקח חלק בפרויקט Stand with us fellowship
ליטל שמש, סטודנטית, לוקחת חלק בפרויקט Stand with us fellowship
חיה פומרנץ, סגנית יו"ר ווג'ס

עו"ד אתי בנדלר

יהודית גידלי

יונה, חבר המתרגמים בע"מ

פעילות של צעירים וסטודנטים בהסברת ישראל בחו"ל

בוקר טוב לכולם, אנחנו נפתח את ישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט, בתאריך 15.8.2011, ט"ו באב תשע"א, הנושא פעילות של צעירים וסטודנטים בהסברת ישראל בחו"ל. רבותיי, אני זימנתי את הישיבה, אני כאן מברך כמובן את שר החוץ על כך שהסכים להשתתף בישיבה זו. הנושא שעולה על סדר היום של הוועדה מדי פעם על הפעילות של גופים שונים, של העמותות, כמובן של התאחדות הסטודנטים, בכל העניין של ההסברה, אנחנו דנו כאן בסוגיות שונות, כמו החרם האקדמי, גם חרם כזה או אחר שמגיעים ממדינות שונות וכמובן עד כמה הפעילות של הגופים שלנו, אם זה גופים ממשלתיים ואם זה עמותות בקרב המאבק הלא פשוט בעניין של ההסברה של מדינת ישראל בחו"ל. חשוב לציין שאנחנו נמצאים חודש לפני הצבעה חשובה באו"ם וכמובן שכל הפעילות המשותפת שיכולה לבוא ולסייע למדינת ישראל, מבחינתנו חשוב להעלות את הסוגיות האלה על סדר היום, לראות איך אנחנו יכולים לעזור, לסייע לכל אלו שלוקחים חלק במאבק הלא פשוט הזה.


יש לנו כאן נציגים של גופים שונים, כמובן התאחדות הסטודנטים וכל מי שלוקח חלק בפעילות, תציגו כאן את הדברים, שר החוץ, מתי שיירצה יתייחס לנושא.

אני ברשותך אפתח בכמה מילים. משרד החוץ מייחס חשיבות אדירה לעבודה בתוך הקמפוסים ובקרב הסטודנטים ואין ספק שמבחינתנו, העבודה בתוך הקמפוסים הפכה לאחד האתגרים החשובים. גם לא מעט פעולות וסיסמאות אנטי ישראליות ויוזמות נולדו בתוך הקמפוסים. זה לא המקום לנתח למה זה קורה, וכמובן קשה לקבל את העובדה, גם כשנשיא מדינת ישראל, שמעון פרס, חתן פרס נובל, מופיע באוניברסיטה המכובדת ביותר באנגליה, אז קוראים לו רוצח וקוראים לו בכל מיני סיסמאות גנאי, אבל זאת המציאות וזאת העובדה, כמו שגם הקריאות ל- Boycott האקדמי ובעקבות כזה ו/או אחר לצערי כל החרמות במידה רבה נולדו והתחילו באוניברסיטאות.


במשרד החוץ לפני שנה אנחנו התחלנו פעילות ממוקדת ומרוכזת בתוך הקמפוסים. מי שמרכז את הפעילות מטעם משרד החוץ, אורי רזניק, נמצא פה איתנו. עוד פעם, אנחנו מרכזים את זה בתוך הקמפוסים קודם כל בארצות-הברית ואחר-כך באירופה וזה למעשה אנחנו היום השלמנו את השנה של הפעילות ויש היערכות מיוחדת של כל אותם חבר'ה שהם בוגרי הקורסים שלנו וההשתלמויות פה בארץ שלקראת ספטמבר ודיברנו עם כולם ונראה מה התרומה, מה הערך המוסף של הפעילות שלהם, בטח לקראת ספטמבר.


בכל אופן, הזירה הזאת של האוניברסיטאות, היא מן הזירות החשובות כי בסופו של דבר הכל, כל מה שקורה בעולם, הכל מתחיל מרעיון, מאיזה שהוא רעיון שהולך ומתגבש בקרב קבוצות אינטלקטואלים כאלו ואחרים, זה לא משנה מהפיכות, שינויים, יוזמות, הכל זה מתחיל בקרב הסטודנטים או בין כותלי האוניברסיטאות או קבוצות המקצועות החופשיים, כאלו ואחרים.


אנחנו נשמח פה לשמוע את כל החבר'ה, כל הסטודנטים, כל ההיערכות, כל היוזמות ואני בטוח שמכל מלמדיי השכלתי, אז בטוח שיהיה לנו פה מה ללמוד ואני אומר מראש, למי שיירצה אחר-כך לעשות את ה- Follow up ולהיות איתנו בקשר ולהביא רעיונות ולהעלות, לדון, אז אחרי הישיבה נמצא שם צוות של משרד החוץ ואורי רזניק, אז תהיו אתו בקשר. אני מראש מתנצל, אני בעשרה ל- 12 עוזב לפגישה עם שר האוצר, אז אני עד אז אשמח לשמוע.

תודה, אדוני. אנחנו נתחיל, מבחינת הדוברים, עם התאחדות הסטודנטים, אחר-כך יש לנו פרויקט ריאליטי שליטל תציג לנו וכך אנחנו נתקדם. בבקשה.

אני מנכ"ל התאחדות הסטודנטים. כב' שר החוץ, אדוני יושב ראש הוועדה, אני מודה לכם על הדיון הזה, אני חושב שזה דיון חשוב מאוד שנוגע גם באחת מהזירות שהתאחדות הסטודנטים מתעסקת אתה. נמצאת כאן לצידי לילך מאיר, שהיא ראש מחלקת קשרי חוץ בהתאחדות הסטודנטים כבר מעל שנתיים והנושא הזה הוא בהחלט אחד מהתחומים שאנחנו רואים את המטרה שלנו הסברת ישראל בתפוצות, בעולם הרחב וקשר עם סטודנטים יהודים ולא יהודים, בחו"ל.


אני אפרט בכמה מילים את הפעילויות שהתאחדות הסטודנטים עושה באופן שוטף וגם אבקש לגעת בכמה דברים שאני חושב שאולי מתאים לשלב מתקדם בדיון, אבל אני רוצה לגעת בהם לגבי דברים שעוד ניתן לעשות. אז התאחדות הסטודנטים, ביחד עם נציגים נוספים שיש לנו כאן, ויש לנו נציגים מאגודת הסטודנטים בחיפה, באורנים, באוניברסיטה העברית, בעצם מארחים באופן קבוע משלחות של סטודנטים ולא סטודנטים שמגיעים מחו"ל ובעצם מבצעים הסברה ישראלית. גם כאן בארץ, גם בחו"ל, אנחנו חברים באופן קבוע באיחוד הסטודנטים האירופי, שזה גוף בעצם שיושב בבריסל תחת האיחוד האירופי ואנחנו חברים שם בוועד המנהל משנת 2007, כאשר בנובמבר 2010, אירחנו כאן בישראל את הוועד המנהל, כאן בירושלים ובתל-אביב. אני חושב שזה היה ביקור מאוד חשוב שבאמת הציג את הפנים היפות של מדינת ישראל. כמו-כן, אנחנו חברים במדנט, שזה איחוד הסטודנטים הים-תיכוני וגם שם אנחנו חברים בוועד המנהל. אנחנו מגיבים כמעט לכל פעילות או פעולה שיש, שמנסה לעשות דה-לגיטימציה לישראל באוניברסיטאות בחו"ל וכדומה, כמו שבוע האפרטהייד ועוד.

איך אתם מתואמים עם ווג'ס?

אנחנו נמצאים, אנחנו גם חברים בווג'ס, זה לא הזכרתי.

אנחנו חברים בוועד המנהל של ווג'ס.

זה מובן שאנחנו חברים בווג'ס, מכירים את הנפשות הפועלות בארגון שם.


מעבר לזה, אני חושב שאנחנו, אני רוצה לדבר על כמה דברים שאני חושב שאני פה, ביחד עם שאר הארגונים, אולי חשוב שנדבר עליהם בדיון הזה כדי שנוכל באמת לקדם את זה, מעבר לפעילויות היפות שכבר נעשות. יש שם המון פעילות של סטודנטים וצעירים בנושא הסברת ישראל. הרבה פעולות הן פעולות פילנטרופיות של אנשים בודדים שעושים את זה ביוזמת עצמם כי הם מרגישים שיש איזה שהוא פער ובאמת, הדה לגיטימציה יוצאת הרבה פעמים משורות האקדמיה, מהאוניברסיטאות בחו"ל, ולכן הגיוני שמי שיתמודד עם זה, זה הסדטודנטים. גם הסטודנטים הם סטודנטים, גם אנשים משכילים ברובם, דוברי אנגלית ושפות אחרות, יכולים גם לייצר הסברה שהיא הסברה לא רשמית, שיכולה להציג בעצם את הפנים, ידברו בגובה העיניים ולהציג את הפנים היפות של ישראל ולכן אני חושב שצריך לעשות מאמץ מיוחד של הרשויות, הגורמים הממשלתיים בעצם, להשתמש במשאב הזה של הסטודנטים, להסברת ישראל. לכן אני חושב שיש פה באמת עוד גופים שידברו אחריי. נכון אולי שאם זה משרד החוץ או אם זה גורמים אחרים יוכלו לייצר מעין שולחן עגול, שיבוא ויסקור את הפעילויות של הסטודנטים ויתכנס באופן קבוע ויוכל לתכלל את הפעילות הזאת. כי באמת יש היום פעילות יפה מאוד, פעילות שגם הרבה פעמים נעשית בתרומות, אבל אני חושב שנכון אולי שמשרד ממשלתי ייקח על זה אחריות. לא ברמת התקציבים, אפילו, אלא ברמת ההסברה לצעירים ואחר-כך הוצאת המשלחות החוצה באופן מסודר ויעיל יותר. כנ"ל גם בהוצאת משלחות לחו"ל ואירוח משלחות בארץ. אני חושב שכאשר יש משלחות רשמיות שאפילו מתארחות כאן בכנסת, שמדינת ישראל הרשמית מארחת אותם, נכון לשלב בתוך המשלחות האלה, שוב, שיוצאות לחו"ל ומגיעות לישראל, סטודנטים ואני חושב שזה ייתן ערך מוסף, קודם כל לסטודנטים עצמם, אבל גם לכל הסברת ישראל ואני חושב שאנחנו, אני מציע את עצמי כאן, את התאחדות הסטודנטים, פתוחים לכל רעיון ובאמת רוצים להיות חלק מהנושא הזה של הסברת ישראל ואנחנו רק מחכים ודוחפים ורוצים, למקום הזה של שיתוף פעולה עם משרדי הממשלה, עם משרד החוץ באופן ספציפי, אני כן יכול להגיד שיש לנו כבר איזה שהוא, עובדים עכשיו על איזה שהוא פעילות.

עבדתם עד היום עם משרד החוץ? יש להם ניסיון, איזה שהן יוזמות?

כן, אנחנו עובדים עם משרד החוץ, אנחנו בשנה שעברה עבדנו בשיתוף בנושא של משלחת הסברה לדרבן 2 בז'נבה, ולפני שנתיים, ב- 2009, מעבר לזה, בשוטף, אני בקשר עם המשרד. אנחנו מנסים לקדם יוזמות.

ואיך עד היום שיתוף הפעולה?

בחלק מהדברים זה כן מתקדם, בהרבה מאוד דברים, אני חושבת שיש איזה שהוא ניסיון שלנו לבוא ולקדם, אבל בשל קשיים בירוקראטיים טכניים או כל פעם בשל סיבה אחרת, אז איפה שהוא זה נעצר בדרך.

אצלנו אין שום בירוקרטיה. זה תמיד סיבה אחרת.

אני רק רוצה לציין שאנחנו באמת עכשיו נמצאים בתהליך מול המחלקה למאבק באנטישמיות במשרד החוץ, כדי להניע איזה שהוא מהלך של סטודנטים שיפעלו בזירת האינטרנט והרשתות החברתיות בעולם להסברת ישראל ולמאבק באנטישמיות. אני חושב שבהמשך למה שלילך אמרה כאן נכון, אנחנו כל פעם מניעים תהליכים מחדש ואני חושב שהדברים האלה צריכים להישאר ולעלות מדרגה בעיקר ברמת התכלול והשימוש או ההיעזרות של המדינה, של משרד החוץ, בסטודנטים והצעירים.

תודה. אנחנו עוד נחזור אליכם. בבקשה.

צהריים טובים, אני מנהל תוכניות חינוכיות בישראל של ארגון Stand with us. Stand with us הוא ארגון שהוקם בשנת 2001 בארצות-הברית, אנחנו היום הארגון המוביל והגדול בארץ ואחד מהמובילים בעולם, בכל מה שקשור בהסברה ישראלית. רק בישראל אנחנו עובדים עם כ- 500 סטודנטים ישראליים בכל שנה, יש לנו תוכנית מנהיגות שחברי יספר עליה מייד. אנחנו בעצם מספקים תשתית ותמיכה לסטודנטים בכל העולם, בארצות-הברית, באנגליה, בצרפת, בישראל, עוזרים לסטודנטים להביא את ישראל, להביא את הקול של הישראלים לכל מקום ומקום. אנחנו עובדים בקמפוסים הבעייתיים ביותר בארצות-הברית, ברקלי וקולומביה ו- UC Irvine. מספקים את התשתית ואת התמיכה, החל מתוכניות חינוכיות ועד שלטים להפגנות. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה בארץ, בשיתוף פעולה צמוד ומלא עם משרד החוץ ואנחנו בעצם סביב השולחן הזה אפילו אפשר לראות נציגים של ארגונים שונים אחרים, שעדיין מעורבים בפעילות שלנו, בוגרים של התוכניות השונות שלנו.


חשוב להגיד שאני רוצה להצטרף ולחזק את דבריו של נועם. אנחנו חושבים שתיאום בין כל הגופים וברוך השם יש הרבה גופים שעוסקים בהסברה ישראלית, של ישראלים בחו"ל ובכלל, אנחנו נשמח לקחת חלק באיזה שהוא פורום של תיאום ואנחנו, אני מחזק את דבריך.

אני מנהל את ה- Stand with us fellowship, בעצם תוכנית שפועלת כבר חמש שנים בתוך קמפוסים ישראלים. אנחנו בוחרים בכל שנה.

קמפוסים ישראלים?

בתוך קמפוסים בארץ. אנחנו בוחרים בכל שנה 150 סטודנטים מתוך אלפי מועמדים, בשיתוף פעולה עם משרד החוץ, התאחדות הסטודנטים, ומכשירים אותם לבצע פעילות של דיפלומטיה ציבורית. במהלך השנה נפגשים עם מומחים אסטרטגיים, יוצאים לסיורים בגדר הביטחון, נפגשים עם מתנחלים, נפגשים עם פלסטינים, כדי להכיר את המציאות כמו שהיא, עוברים הכשרות של עמידה מול קהל, עמידה מול מצלמה, כשבמהלך השנה אנחנו גם מלמדים אותם לקחת רעיון, פרויקט סטודנטיאלי שלהם, לגייס אליו כספים ולעשות אותו ולהביא את ישראל החוצה. להשתמש בכוח שלהם בתור סטודנטים ישראלים ולהתחבר לסטודנטים בחו"ל, על בסיס, אולי זה איזה שהוא מסקנה שלי כאן, על בסיס רעיון ועניין משותף. לדוגמה, בשנה שעברה הבאנו לכאן 70 סטודנטים מ- 25 מדינות, רעיון של הקמפוס בתל-אביב, שעסק ברפואה הומניטארית והראינו להם, לקחנו אותם לבסיסי צה"ל, ראינו את שיתוף הפעולה של צה"ל ואת העזרה שלו, כמה סיוע נכנס לעזה, איך מנהלים סיוע במצב של אסונות טבע, של מלחמה ויצרנו את הקשר הזה לישראל. לפני שבוע אירחנו 50 סטודנטים למשפט בינלאומי גם בשיתוף פעולה עם משרד החוץ וחשפנו אותם למערכת המשפטית הענפה בישראל ויצרנו את החיבור הזה והראינו להם שמשפט בינלאומי מיושם כאן בצורה מצוינת, היו ציטוטים של אנשים שפשוט הפכו את דעתם תוך ארבעה ימים וזוהי בעצם דיפלומטיה ציבורית – סטודנט לסטודנט, מהדיון המקצועי בבוקר ועד הבירה בערב, יכול לייצר את החיבור לפרצופים, את הקשר שקורה הלאה. בפעם הבאה שקורה כאן איזה שהוא מבצע צבאי, הטלפון הראשון שיהיה זה של הסטודנטים בחו"ל זה לסטודנטים הישראלים שהם פגשו כאן.


יש לנו כל מיני רעיונות שונים, אנחנו נותנים כלים לסטודנטים שלנו לממש את הרעיונות האלה ולמנף אותם ויש לנו כאן את ליטל ונמרוד מהקפוס בתל-אביב, שייתנו איזה שהוא רעיון חדשני, שייתן לנו את הבמה.

זה אחד מאותם פרויקטים שאנחנו מריצים במסגרת הארגון.

ואני רוצה לציין את שיתוף הפעולה הענף והגדל בכל שנה עם משרד החוץ, עם מחלקת הסברה, שתומכים בנו ובפעולות של הדיפלומטיה הציבורית.

חייב לציין שאחד המאבקים המרתקים שהיה בשנה שעברה, לא יודע אם מישהו שם, באוניברסיטת ברקלי, על החלטה שם של החרם.

הנציגים שלנו היו שותפים לדיון.

היה צריך לראות מאבק שבסופו של דבר שאב את הקונגרסמן עם שנאה, טרם חתני פרס נובל, ואני שמח שבסופו של דבר ניצחנו.

אנחנו משתדלים גם לאתר, כשאנחנו מביאים לכאן אנשים, את יושבי ראש אגודות הסטודנטים.

תודה. בבקשה.

אני בוגרת של התוכנית של Stand with us באוניברסיטת תל-אביב. בעצם, כמו שאופיר אמר, כל שנה החבר'ה שנבחרו מפיקים תחת ידיהם איזה שהוא פרויקט שכולו, כמובן, התנדבותי, מכספים שגייסנו, פרויקט שאנחנו הגינו ובעצם עשינו הכל בו. אז אנחנו 20 סטודנטים בתא של אוניברסיטת תל-אביב והחלטנו לתקוף את נושא ההסברה בעצם מכיוון של סדרת ריאליטי שעלתה ממש לפני שבועיים ליוטיוב. בחרנו ארבעה חבר'ה ישראלים, שמייצגים גוונים שונים בחברה, יש עולה חדשה מאוסטרליה שהתאהבה, הכירה כאן, אולי לפני שאני אסביר לכם על הפרויקט, אני אראה לכם את הפרומו שלו.

אני אסביר בינתיים על הפרויקט. אני גם כן לקחתי חלק בפרויקט. הרעיון שלנו היה בעצם לפנות לקהלים יותר רחבים שבדרך-כלל אנחנו לא מצליחים להגיע אליהם ולעשות את זה בעזרת היוטיוב. בעצם, אחת מהסיבות של הדה-לגיטימציה, לפחות כפי שאני רואה את זה, זה פשוט שהם לא באמת מבינים מי עומד מולם, מי זה הפרצופים האלה, מי זה הישראלים האלה. יש להם איזה שהוא דימוי שתמיד קשור לכל מיני נושאים שקשורים לקונפליקט ואת החיים שקורים פה מעבר לקונפליקט, אף פעם לא מציגים. הרעיון שלנו היה להתמודד עם זה על-ידי כך שנביא בעצם את המגוון שיש בחברה הישראלית. הסרטון שאתם עומדים לראות, ננסה בעצם בחצי דקה פחות או יותר לתמצת את זה, בואו נראה אותו.

זה סרטון, איזה שהוא טריילר של אחת הדמויות, סיוונה.

אני מציע שתנסו ואני אתן בינתיים לחיים לומר כמה מילים ואחר-כך נחזור אליכם.

אני מייצג כאן יחד עם ויקה ורומן, את פרויקט לימוד שהתחיל לפני חמש שנים במוסקבה, הוא מיועד בעיקר לסטודנטים יהודים דוברי רוסית וגם למנהיגות צעירה. ומשם, בגלל הצלחת הפרויקט במוסקבה, זה תעתיק של המודל באנגליה, שם פגשתי את חברת הכנסת מעצמאות, וד"ר ענת וילף, שהיא גם כן חלק, הרבה שנים מעורבת בפרויקט הזה, באנגליה בעיקר. הפרויקט הזה היה כל כך מוצלח שהוא עבר לאוקראינה, משם לבלרוסיה, משם למולדובה והדבר המעניין שהוא הצליח מאוד בארץ וגם בארצות הברית.


הפרויקט המיידי שבו אני יכול להגיד שזה מעניין מאוד בשיחה כאן, אנחנו מתכננים בחודש מרץ הקרוב כנס גדול בפרינסטון. יחד עם נשיא האוניברסיטה העברית ועם נשיא פרינסטון, ומיותר לציין שמי שלימד שם זה אלברט איינשטיין, וכל הנושאים שגם יושב ראש הוועדה וגם שר החוץ דיברו עליהם, יבוא לידי ביטוי בכנס הזה. יתר על כן, אני יכול להגיד לכם שבאירוע שהתקיים לא מכבר, שיושב ראש ועדת החינוך אלכס מילר, חבר הכנסת אלכס מילר היה שם, היה דיון על 20 שנה ליחסים בין ישראל ואוקראינה, יחד אתו ויחד עם השגרירה והשר יוסי פלד, היה לנו קודם לכן, חודש קודם, אירוע דומה יחד עם השגרירה ועם אריה לוין שהיה השגריר הראשון ברוסיה, גם כן דיון על 20 שנה ליחסים עם רוסיה. יש לנו בעוד חודש אירוע דומה בסן פטרבורג, שם גם כן אנחנו עם השגרירה ויחד עם שרת הקליטה ויחד עם אנשים מקומיים, כך שאנחנו כבר הבענו מספר פעמים את הרצון לקחת ולהשתלב במסע הסברה של ישראל בחוץ לארץ. אנחנו בקשר עם משרד החוץ, אנחנו בקשר עם משרד התפוצות ואני פונה לשר החוץ כבר תקופה ארוכה, אני מקווה שבסוף נצליח גם להזמין אותך לאחד מהאירועים שלנו. אני לפחות מתמיד בזה. בסוף אני בטוח שנצליח. יש לנו באוקטובר אירוע באודסה ואנחנו אפילו מתכננים אירוע יחד עם ממשלת סין.

אני חושב שגם אלכס וגם שרת הקליטה מייצגים אותי הרבה יותר טוב מאשר אני יכול לייצג את עצמי.

הם באמת מייצגים אותך בכבוד וגם אנסטסיה מיכאלי היתה ברוב האירועים שיש לנו והביאה כבוד למגזר, מה שנקרא. אני רוצה להגיד לסיכום, יש לנו אפילו, כב' השר, אנחנו מתכננים עכשיו אירוע מיוחד אפילו עם ממשלת סין, סביב פסטיבל הקרח שמתקיים בינואר. היתה לנו פגישה עם ראשי הממשל הסיני. אנחנו רוצים לציין את זה, כפי שידוע לכם, חלק גדול מיהדות רוסיה חיו בחרבין, ביניהם אנשים מפורסמים כמו משפחת אולמרט, כמו לנקין ומשפחות אחרות שיש להם הרבה השפעה בחברה הישראלית וגם במשק ואנחנו מקווים לעשות את זה גם בשיתוף עם משרד החוץ.


לסיום, אני חושב שהפריסה שאמרתי לכם, ולא דיברנו על ישראל, בזה אני אסיים. תראו, אנחנו קיימנו השנה, בפעם הרביעית ברציפות, אירוע בארץ. הפעם עשינו את זה סביב לימוד בנושא המדע והטכנולוגיה והחלל. הזמנו לזה אסטרונאוט אמריקאי יהודי בשם גארד רייסמן והיה לנו מספיק חוצפה לפנות לרוסים. אמרנו, אם בא אסטרונאוט אמריקאי, למה שלא יבואו אסטרונאוטים רוסים, שמציינים 50 שנה לטיסה של גגרין והם הזמינו על חשבונם, גם אסטרונאוט שהיה ביחד עם גארט רייסמן, מישל קריינקו, וגם את ליאונוב. אבל זה לא הדבר החשוב. הדבר החשוב מה ליאונוב אמר, בפומבי, באירוע הגדול בבאר-שבע. הוא אומר – אני לא מאמין. מה זה, אני צריך לבוא ולשרת את ההסברה הישראלית? לא האמנתי בחיים, אני פעמיים גיבור ברית המועצות, בא הנה ואני אומר לכם שפרויקט לימוד זה הפיתרון לחינוך ברוסיה. רק בצורה כזאת נוכל לפתור את הבעיות של רוסיה.


אז אני רוצה, חלק קטן, אמנם פרפרזה, אבל בכל-זאת זה מראה את האפקטיביות של העבודה שלנו.

תודה.

אפשר עכשיו להראות את הסרטון. אני רק אראה לכם את הפרומו שלנו ואז אני אסביר קצת על הפרויקט.

[מוקרן סרטון]

למה כתוב Is real?

זה השם שמצאנו לתוכנית בעצם, Is real, בעצם, המשחק המילים על ישראל וגם להראות בעצם את החיים האמיתיים, בלי עריכה, בלי מסיכות. פשוט בחרנו ארבע דמויות שלדעתנו מייצגות מגוון של הקשת החברתית, יש את סוואנה, שהיא אוסטרלית שעלתה לארץ והכירה כאן מישהו והתאהבה בו ונשארה לגור כאן, יש את היימן שהוא ערבי ישראלי.

זה לא מובן.

מבינים את זה כשמתחילים לעקוב אחרי הסדרה, בעצם. כל אחד חושף את החיים שלו, נתנו להם מצלמות, הם צילמו את החיים שלהם, הכל, חיי המשפחה והבילויים והקשר לישראל ויש את היימן שהוא ערבי ישראלי בעצם, תל-אביבי, גיי. זה פרומו. זה פרומו לסדרה. יש את יאיר, שהוא במקור היה, גר בהתנחלות ועכשיו הוא מורה דרך, מעביר הרבה קבוצות של תיירים ואנשים שמגיעים לכאן ויש את שי דורון, שבטח כולכם מכירים, שהיא הקפטנית של אליצור רמלה והיא עשתה לנו המון המון כבוד בעולם.


המטרה היא בעצם להראות את ישראל, להראות שאנחנו אנשים שיש לנו חיים כאן, לנסות לנפץ את התדמית הציבורית הלא טובה שיש לנו בעולם. אנחנו לא נוגעים בסוגיות קשות, אנחנו לא מנסים לשכנע בכל מיני סוגיות פוליטיות כאלו ואחרות. אנחנו פשוט רוצים להראות שיש כאן חיים וגם אותו יאיר, שגר בהתנחלות, יש לו את הקונפליקטים שלו, גם היימן שהוא ערבי ישראלי, גיי, גר בתל-אביב, יש לו את הקונפליקטים שלו, אבל כולנוב בסופו של דבר אנשים ואנחנו מאמינים שזאת הדרך הכי טובה להגיע לכמה שיותר אנשים בעולם, כי היום כולם באינטרנט, כולם ביוטיוב, כולם ברשתות חברתיות והכוח של פרויקט כזה הוא הרבה יותר חזק מהמון כנסים שאפשר לעשות או הסברות כאלו ואחרות ואנחנו בעצם צריכים כמה שיותר עזרה, כי זה פרויקט שהרמנו לגמרי לבד, עם תמיכה של Stand with us, הכל עם גיוסי כספים, תרומות ואנחנו רוצים להגיע וכאן בארץ היתה היענות ציבורית מאוד גדולה. המון, אני אכנס לתיקייה המון אייטמים בעיתונות, ערוץ 1, ערוץ 2, גלי צה"ל, רדיו תל-אביב, עשינו פרויקט השקה מאוד גדול. זאת אומרת, יש היענות מאוד מאוד יפה בעיתונות בארץ, אבל החלק הבאמת קשה, העבודה הבאמת קשה, מתחילה עכשיו. אנחנו צריכים כמה שיותר עזרה להגיע לחו"ל, אם זה קונסוליות, קהילות יהודיות. הנה, זה כמה מהדוגמאות לאייטמים שהיו לנו בעיתונות.

חשוב כמה היענות היתה בחוץ לארץ, כי בארץ זה ניחא, אנחנו פה משוכנעים. השאלה היא אם קיבלתם פידבקים מחוץ לארץ.

בדיוק. אנחנו מנסים להיכנס גם לקהילות בחו"ל. קיבלנו כמה אייטמים גם באתרים בחו"ל, אבל זה באמת האתגר האמיתי ולכן אנחנו צריכים, חדשות ערוץ 2, לכן אנחנו, הצינור, זה עמוד היוטיוב שלנו. יש לנו אתר, יש לנו דף פייסבוק.

ליטל, אם אני יכול להגיד משהו. אני מניח שלפחות ל- 60% מהאנשים פה יש, מחוברים לאיזו שהיא רשת חברתית. אנחנו נשמח אם כל אחד מכם ייכנס בזמנו החופשי וכמו שאנחנו מבקשים מהאקטיביסטים שלנו בכל העולם, לתת ב- Like, לעשות Share. רק כך אנחנו נוכל להגיע לקהלים. כל אחד מאיתנו יש לו את האופציה להפיץ את זה עוד ועוד.

כמה זמן אתם לקחתם בשביל שהפרויקט הזה צריך לעבוד? זאת אומרת, הרי זה תוכנית ריאליטי שהיא צריכה מתישהו להסתיים.

הפרקים משודרים, יש ארבעה או חמישה פרקים לכל דמות. אם את רוצה להמשיך?

כן. לא, לא כל דמות. בכל שבוע עולים פרקים באופן מסודר, משהו כמו פעמיים-שלוש בשבוע לכל דמות יש את הפרקים שלה, אפשר לעקוב אחרי הדמויות שאוהבים והסדרה כולה אמורה לרוץ ברשת משהו כמו חודשיים. כמובן שזה נשאר שם וזה לא הולך לאף מקום ואת עיקר המסה של ההפצה אנחנו מתכוונים לקיים בחודשיים-שלושה הקרובים.

מצוין. תודה. ווג'ס, בבקשה.

שלום, אני סגנית יושב ראש ווג'ס. אוליבר נמצא כרגע במשלחת סטודנטים של What is real, בדרום אפריקה, אז הוא ביקש ממני לייצג אותו. אנחנו מאגדים 49 התאחדויות סטודנטים יהודים בעולם, ב- 49 מדינות והרעיון הוא שאנחנו ארגון על, אנחנו דואגים שכל האוניברסיטאות יהיו מסונכרנות. אנחנו מקיימים פעם בשנה Conference בירושלים, שכל הסטודנטים ברחבי העולם מגיעים אלינו ואנחנו דנים בכל מיני סוגיות אקטואליות, לראות מהי התגובה בכל אחד מהקמפוסים ואיך אפשר ללמוד אחד מהשני. בנוסף לזה, אנחנו, יש כמה דברים שאנחנו דואגים לכך שבכל הקמפוסים יהיה סנכרון ולראות מה הקושי של כל מדינה ויש לנו את הארגונים, את הפעילויות שאנחנו עושים בעצמנו.


בחודש אפריל האחרון, היתה משלחת של סטודנטים שהתקיימה בניו-יורק והם דאגו למצוא תגובה אחידה לסטודנטים ברחבי העולם בוועידת דרבין שתתקיים בקרוב. אנחנו גם מביאים בספטמבר עשרה סטודנטים מרחבי העולם שיגיעו לארץ לתוכנית דיפלומטים צריכים, כדי להראות להם את ישראל מכל מיני בחינות. בעיקרון, אנחנו מאמינים שהסטודנטים בכל מדינה בעולם, הם אלה שיש להם את הקשר הכי טוב לקהילות של עצמם, הם יודעים, הם מכירים את הסטודנטים באוניברסיטאות שלהם, הם יודעים הכי טוב איך לייצג את ההשקפות והם יודעים איך לפעול כלפי הסטודנטים במדינות שלהם.

תודה. דוד.

שלום. אני מנהל תנועת נוער עזרא בצפון אמריקה, מדינות חבר העמים. סקירה קצרה על הפרויקטים שאנחנו עושים שקשורים בעצם להסברה: אחד הפרויקטים האמונים שאנחנו הקמנו בעצם זה התגלית הרוסית, מה שנקרא היום. אנחנו המארגן הרוסי היחיד בצפון אמריקה והמארגן הרוסי הגדול של תגלית בעולם היום ועם אלפי חבר'ה צעירים לארץ, הם משתפים פעולה גם עם משרד החוץ, בחלק של הביקור של החניכים בארץ לקבל הסברה ותכנים ממשרד החוץ, עושים גם הרבה מאוד פרויקטים של מנהיגות, פרויקטים של מנהיגות, של מנהיגים צעירים מכל המדינות שבהן יש יהודים דוברי רוסית, מביאים אותם לארץ וכל זה עצום וחשוב ואפשר להמשיך ולספר על הפעילות הזאת שעות על גבי שעות ולפתוח אתרי אינטרנט ולהראות תמונות וזה חשוב וזה באמת מאוד מאוד יקר לליבנו.


אבל אני היום פה לא בשביל זה, לא בשביל לספר ולהתהדר בפעילות העניפה שאנחנו עושים והיא גדלה ומכפילה את עצמה כל שנה. עם כל זה, אני היום אחרי הרבה שנים של פעילות, מוכרח לבוא ולהודות שכמה שאנחנו נהיה חשובים, הארגונים, ויש פה הרבה מאוד ארגונים מפוארים, עם היסטוריה מפוארת והרבה מאוד הישגים, זה מאוד חשוב וזה מאוד יפה ומרגש, אבל לצערי, זה לעולם לא יחליף עוצמה של מדינה ויכולות של מדינה ומשרדי ממשלה, שיכולים לבוא ולמנף את הפעילות הזאת לרמה אחרת לגמרי, כי לדעתי, הרמה שקיימת היום, היא לא מספקת, בלשון המעטה. עם כל הפעילות העניפה של כל הארגונים היהודיים בעולם ובאמת יש שם שיתוף פעולה ואין יותר מדי סתם מלחמות וחילוקי דעות על כלום, באמת יש רצון של כולם לעבוד ביחד לטובת השיפור של תדמית מדינת ישראל וכל זה, ברור לנו, לא מגיע לעשירית ממה שזה אמור להיות ויכול להגיע. והמצב שלנו – בהתאם. המצב של הקהילה היהודית בהתאם והרגשנו את זה במלחמת לבנון השנייה, כשהרגישו בקהילה ובעולם שאנחנו קצת ירדנו, מבחינת ההצלחה שלנו, במלחמת לבנון השנייה. היחס לקהילה היה בהתאם, הקהילות הרגישו בהתאם. והמדינה לא באמת קמה ונתנה לזה גיבוי.


המדינה לא באמת עמדה מאחורי הקהילות והקהילות הרגישו פחות או יותר לבד בסיפור הזה. וכל עוד הדבר הזה לא ישתנה, כל עוד המדינה לא תיקח על עצמה להוביל ולשתף בתהליך הזה קהילות וארגונים, הדבר לא ישתנה באופן משמעותי והמדינה והקהילות בגולה ימשיכו לסבול מהיחס ומהסיטואציה שבה אנחנו נמצאים כיום ולא צריך להסביר לכולם עד כמה המצב קשה ולא נוח.

תודה. חברת הכנסת וילף, בבקשה.

תודה רבה לך ואני רוצה לברך על קיום הישיבה והדיון. אני רוצה להתנצל שאני צריכה לצאת לישיבה של ועדת הכספים. היה לי חשוב מאוד להיות פה אתכם היום. אני מאוד מברכת על כך שאנחנו נמצאים היום במצב שמבחינת ההנהגה של מדינת ישראל, יש הכרה היום בעומק האיום ובכך שהניסיון לחתור תחת הרעיון הציוני ותחת הלגיטימציה שיש לרעיון שלעם היהודי יש זכות הגדרה בארצו, ההכרה שמדובר כאן בנושא שהוא שווה ערך והוא חשוב לאיומים אחרים שבדרך-כלל אנחנו נוהגים לקחת אותם יותר ברצינות, ואני שמחה על כך ומברכת על כך שזה באמת עלה לסדר היום.


אנחנו נמצאים היום בשלב שמרגע שהכרנו באיום, נשאלת השאלה בעצם איך אנחנו נערכים אליו, איך אנחנו, מה המוסדות ומה האמצעים ומה הדוקטרינה וגם מה התקציבים כמובן. לפעמים אני מדברת על כך שכמו שיש לנו את צה"ל, את ה- IDF, אז צריך שיהיה לנו את ה- IIDF, יהיה לנו את ה- Israeli intellectual defense forces. כלומר, שיהיה לנו בעצם את צבא ההגנה האינטלקטואלי לישראל, שיהיה כולו קודש להגנה על הרעיון הציוני בכל זירה שהיא ואין ספק שיש חשיבות גדולה לכך שזה יובל על-ידי משרד החוץ ועל-ידי מדינת ישראל אבל דווקא בגלל האופי הייחודי של האיום, שהוא לא צבא, הוא מתרחש בכל זירה, בין אם זה האו"ם ובין אם זה סופרמרקט בלונדון, והרשתות החברתיות והאקדמיה והתקשורת, גם המענה חייב להיות מבוזר. כלומר, מה שיכולים לעשות סטודנטים בעלי יוזמה, עם רעיון מקורי, הרבה פעמים יכול להיות הרבה יותר משמעותי ממה שנעשה בתהליכים היררכיים ומסודרים. ולכן, חשוב במידה מסוימת, יש מקום למדינה ויש מקום מאוד חשוב למדינה בתהליך הזה, אבל חשוב להשאיר את הבלגאן ברמה מסוימת כדי לאפשר לרעיונות טובים ולמענים לעלות מתוך השטח, כי זה סוג הזירה שאנחנו מתמודדים בה. לזירה מבוזרת צריך לתת מענה מבוזר, וכאן החשיבות הגדולה שלכם, של חיילים ב- IIDF.


דבר קונקרטי מתוך השיחה שעלתה פה, אני חושבת שמאוד כדאי שאתם, בהתאחדות הסטודנטים, תהיו בקשר עם המחלקה לקשרי חוץ פה בכנסת. אנחנו מקבלים המון משלחות של סטודנטים, חברי הכנסת נפגשים אתם, זה רעיון מאוד יפה.

צעירים, לאו דווקא סטודנטים.

כן, גם צעירים, גם אפילו, גם תלמידי תיכון, גם סטודנטים וגם צעירים בכלל, הרבה פעמים אנחנו מקבלים צעירי מפלגות, הגופים הצעירים של מפלגות, מגיעים בכמויות משמעותיות לכנסת, בהחלט יכול להיות שיש מקום לתאם סוג של נוכחות של סטודנטים ישראליים שיהיו אתם כאן במהלך הביקור שלהם ואני חושבת שזו דרך לתאם את זה. אז באמת רק להגיד יישר כוח על העבודה, אני תמיד לרשותכם אם אני יכולה לסייע במשהו ולהזכיר שעם כל הרצון לרצות את מקומה של המדינה, דווקא יש חשיבות מאוד גדולה לעבודה שאתם עושים מתוך השטח, כי הרבה פעמים המענה שעולה מתוך השטח הוא יותר נכון ויותר חכם לאיום שאנחנו נתקלים בו.

אפשר לומר משהו 20 שניות?

כן.

אני חושב שנגעת בנקודה טובה ואני רק רוצה להוסיף שזה לא רק אלמנטים אדמיניסטרטיביים או פרוצדוראליים. אנחנו גם נתקלים הרבה מאוד פעמים, ה- Credibility, האמינות שיש לסטודנטים כשהם פונים ומזמינים סטודנטים זרים, הרבה מאוד פעמים עולה על האמינות של מדינה, בגלל שכשבן-אדם רואה לוגו של מדינת ישראל אז אני חושב על סטודנט זר, הוא אומר – OK, זה מודל של מדינה, והשיתוף פעולה הזה, הבלתי אמצעי בין מדינה לבין NGO's, בעצם יכול לפתור גם את בעיית הפרוצדורה וגם את בעיית האמינות, שהיא הרבה פעמים גם.

תודה רבה.

אוניברסיטת חיפה, יש לנו את אגודת הסטודנטים, בבקשה.

כן. אני בכובעי כסגן יושב ראש אגודת הסטודנטים, אבל אני גם מייצג פה את ישראל המאוחדת, שזה ארגון שתכף אני אסביר עליו, ספי פה אתי ביחד הקים.

איפה איציק?

איציק באוהל.

נזיפה חמורה תעבירו לו.

האמת היא שהדיון הזה מתקיים בתזמון מושלם. בעוד שאנחנו מדברים פה במכללה למינהל בראשון, קורה אירוע שנקרא ישראמון. 150 סטודנטים מהארץ ומהעולם, רובם מהעולם למעשה, מגיעים לכנס של מודל האו"ם, מודל האו"ם זו איזה שהיא תוכנית אקדמית שמנוהלת על-ידי סטודנטים, מתקיימת בכל העולם, כ- 400 כנסים, עשרות אלפי משתתפים. הכנסים האלה מדמים בעצם פעולה של האו"ם, ועדות של האו"ם, מועצת הביטחון, ה- ICJ, למי שמכיר, בית המשפט הבינלאומי לצדק. הסטודנטים מדמים מדינות, הסטודנטים משחקים דיפלומטים. הם לעולם לא ידמו את המדינה שהם באים ממנה ובעצם הם משתתפים בכנסים האלה ברחבי העולם. יש כנס אחד כזה בארץ אבל לא עליו נדבר. אני רוצה לדבר על הארגון שהקמנו. הקמנו ארגון שהוא ארגון גג לכל המועדוני מודל האו"ם בארץ. יש כבר מספר מוסדות אקדמיים שיש בהם מועדונים כאלה. המועדונים הם לא קשורים למוסד, הם לגמרי יוזמה עצמאית של הסטודנטים. המועדונים האלה נוסעים לכל מיני כנסים בחו"ל. אנחנו למשל השנה היינו ביורומון, שזה הכנס האירופאי. היום שם למעלה מ- 600 סטודנטים מכל רחבי העולם. אנחנו השתתפנו בכנס ואנחנו גם הבאנו פרסים. רבע מהפרסים אנחנו גרפנו, כשהיינו אחוז מאוד מאוד קטן, 3% בעצם מהמשתתפים, הבאנו הרבה מאוד כבוד לישראל. השנה אנחנו גם טסים להמבורג, לכנס נוסף שמתקיים. אני חושב שיש חשיבות מאוד מאוד גדולה לעבודה.

מתי אתם לומדים?

תוך כדי. יש חשיבות מאוד מאוד גדולה להסברה בלתי פורמאלית, כמו שהחבר'ה פה לפניי הציגו. אנחנו מציגים פן קצת שונה. אני חושב שאם יש כנס שבו משתתפים 600 סטודנטים שזה הסטודנטים הכי משפיעים שהולכים לעצב את דעת הקהל, סטודנטים שלומדים משפטים, משפט בינלאומי, דיפלומטיה וכו' וכו', זה סטודנטים שהולכים להיות הפוליטיקאים של מחר, אנשי התקשורת של מחר, חשוב מאוד שיהיו ישראלים שיהיו שם ויעסקו בהסברה לא פורמאלית ואני חושב שאפשר להרים את הכפפה ולתת איזו שהיא הכרה לארגון הזה.


אנחנו נשמח לעזרה, אנחנו מסוגלים להעמיד היום סטודנטים ברמה מאוד גבוהה, עם ידע טוב באנגלית ובשפות נוספות, שרוצים לנסוע לכנסים האלה ומוכנים להשתתף בהם, ואנחנו נשמח לכל עזרה שהיא. אנחנו גם מתואמים עם התאחדות הסטודנטים. זהו, בגדול.

תודה.

אני מבקש להוסיף מילה אחת. אני מנהל את המועדון מודלים באוניברסיטת חיפה, חבר ועד של הארגון שלנו, שנקרא ישראל המאוחדת, United Israel. שני דברים חשובים בקשר לזה. קודם כל, כשאנחנו נסענו לכנס האחרון במסטריכט בהולנד, קיבלנו סיקור תקשורתי מאוד רחב שם. אנחנו היינו במשלחת מעורבת של יהודים וערבים מישראל, הם מאוד התלהבו מהרעיון לגלות שלערבים במדינת ישראל יש אפשרויות שוות ליהודים, הם לא ידעו את זה וקיבלנו סיקור תקשורתי בעצם מכל גוף תקשורת שהיה שם. מעבר לזה, האנשים כמו שמיכאל אמר, האנשים שמגיעים לשם, ברחבי העולם, כל מי שטיפה חושב על להיות פוליטיקאי או להיות עיתונאי או משהו, משתתף בכנסים של מודל או"ם ובעצם אנחנו מגיעים ישירות לאנשים האלה. הרבה מהם מגיעים אלינו. אנחנו כבר אירחנו אצלנו שלוש משלחות של אנשים שפגשנו בחו"ל והם הגיעו אלינו בחזרה והם מאוד מתלהבים מהנושא הזה.

תודה. משרד החינוך, בבקשה.

אני יכולה להוסיף רק מילה בשם אגודת הסטודנטים בבן גוריון?

רגע, משרד החינוך נרשם כאן.

תודה. אנחנו במשרד החינוך בהחלט עוסקים לא מספיק לטעמי, בחילופי נוער ומשלחות.

גם לטעמי.

אחד הפרויקטים המאוד יפים שאנחנו עשינו, אני דרך אגב, חושבת שההסברה צריכה להתחיל לא רק באוניברסיטה, אלא הרבה לפני כן. אחד הדברים שאנחנו עשינו וזה עשינו לאורך שנים, היה יחד עם משרד החוץ שותפות מדהימה בנושא של שגרירים צעירים. לצערי, לפני חמש שנים זה הפסיק, עד היום יש שגרירויות שפונות אלי ומבקשות מדוע אנחנו לא ממשיכים עם זה. זה נעצר בזמנו בגלל חוסר תקציב ואחר-כך העברת המשוגעים לעניין להיות קונסולים ושגרירים במדינות שונות. לצערי, זה מאוד חבל. דרך אגב, אם הוצאנו בשנה 45 ילדים, לפחות בין עשרה ל- 15 אחר-כך הפכו להיות צוערים צעירים בקורס, כי זה דבק בהם ואני חושבת שהסברה כלפי חוץ זה לא רק כל דבר עם משלחת, אלא אנחנו בהחלט מאוד רוצים, יחד עם משרד החוץ, אנחנו צריכים עזרה.

מה התקציב שלכם, יש לכם מחלקה לחילופי נוער, נכון?

יש מחלקה לחילופי נוער שהיא בתקציב מאוד מאוד נמוך, הם עכשיו הופכים להיות רשות.

אבל אתם מנצלים אותו עד הסוף? כל שנה הוא מנוצל? כל התקציב?

לדעתי, כן.

אתם עובדים דרך המועצה?

לא רק, ממש לא רק.

לא לא, סליחה.

יש לנו גם מחלקה לקשרי חוץ במרד, שהיא בדרך-כלל, כשיש פרויקט או דברים, היא מקבלת תקציבים, זה לא דבר שיש, יש לנו בעיה בעניין הזה. אנחנו פשוט לא מספיק עובדים בקשר עם משרד החוץ, לטעמי, והרבה מאוד פעמים בגלל שגם שם יש בעיה של חוסר אדם ותקציבים, אבל אנחנו בהחלט רוצים, אני אחראית על כל הנושא, אני מפקחת ארצית על כל הנושא של מנהיגות צעירה, נבחרת וייעודית, מועצות וכו', והרבה מאוד פעמים אנחנו עושים להם פעילויות של הסברה, כי לדעתנו, בכל נסיעה ובכל מסע ובכל התנהגות של נוער בחו"ל, יש מן ההסברה. כי הם הראשונים שמכירים.


אני כן רציתי להדגיש את הנושא של שגרירים צעירים, כי בגיל צעיר, כשהחבר'ה האלה היו יוצאים לשבועיים או לשלושה, ביקרו בבתי-ספר, נמצאו ממש ישירות בערים השונות, במפגשים עם סטודנטים צעירים, עם קולג'ים, זה עשה אפקט מדהים ועד היום יש לנו לזה המשכים.

תודה. חיים, בבקשה.

אני נציג מערכת הביטחון ומייצג פה גם את משרד הביטחון וגם את צה"ל, אבל אני אתייחס בייחוד לחלק של משרד הביטחון ולחלקים נוספים.


קודם כל, אני מזמין את כולם לראות פעילות של הסברה שנעשית בשיתוף פעולה בין תנועת נוער צבר, שהיא תנועת בת של תנועת הצופים, משרד הקליטה ומערכת הביטחון, מחר בשעה שש בבוקר נוחת מטוס 320 ילדים יהודיים מתייצבים פה במדינת ישראל, באים לשרת בצה"ל, 70% מהם נשארים במדינת ישראל וחצי מהאוכלוסייה הזאת, ההורים שלהם מגיעים גם. וזה בחלק של ההתפארות ואני ממש מרגיש ציוני גאה להיות חלק מהעניין הזה, כי זה מתנהל בין היתר עם האגף שלי. אבל לצורך העניין, אני רוצה לפתוח את הסוגיה ואני רוצה לומר – אני בהחלט חושב שאחת הסוגיות הגדולות זה היתרון שהדיון מתנהל פה על פעילות של נוער צעירים, יש לה יתרון בניגוד למה שנאמר פה קודם שצריך יותר נוכחות מדינה, כי אני חושב שהחלק הבלתי פורמאלי פחות סובל מהסטיגמה שזה המסר של המדינה, יש בו יתרון. אבל הוא צריך לקבל הנחיה מסוימת, צריך להיות איזה מערכת מתכללת שמקנה כלים של ידע, הבנה, מסרים, ואני רוצה לומר, באגף שלי מתנהל בין היתר תהליך שאנחנו מתכללים הרבה פעילות של תנועות נוער. מירב תנועות הנוער הציוניות, יש להן גם תנועות עולמיות. צופים, בית"ר, מכבי הצעיר, השומר הצעיר, הנוער העובד, כולן יש להן גם.

עזרא יושבים לידך.

לא, גם בני עקיבא, אני אומר כל מיני, יש להם. אני חושב שזה מכשיר ענק. הם נוגעים בקהילות בשטח. ממילא הם נמצאים שם, ואנחנו צריכים להיות חכמים, לנווט, לעשות שיתוף פעולה ולנווט וליצור מהלכים. הם עושים, חלקו ממילא, כי זה המשמעות של הפעילות שלהם, זה פן אחד שבזה אני מוכן לקחת על עצמי, בהנחה שיוחלט, שאני אצור את התכלול של הישיבות עם הדברים האלה, בתיאום עם משרד החוץ, אין בכלל בעיה.


סוגיה שנייה ואני לוקח כובע אחר, שעשיתי אותו לפני שנים, פה אני מתחבר לגברת ממשרד החינוך, אני הייתי מנכ"ל אורט ישראל ואני חושב שמפתח שהתחלנו בעבר וצריכים לעבות אותו בגדול זה ליזום בפירוש מהלכים, אני לא מדבר על חילופי נוער בשלב הזה, אני מדבר על תקשורת אינטרנטית. אנחנו הזדקנו. הדור הצעיר יודע לדבר לא רק במגעים פנים אל פנים. ואפשר לעשות איחוד של בתי-ספר, לקחת את רשת אורט ולהגיד לה – הנה רשימת בתי-הספר, תלכו להתחבר. אני מציע את זה גם לסטודנטים. לפלח, אלה ישבו מול הרווארד ואלה מול פרינסטון ואלה מול ייל ולהתחיל ליצור איזה שהוא חיבור שהוא יביא גם למגע אישי. הוא יביא.


כמו שנעשה פה מין תוכנית ריאליטי, איזה שהוא קשר שיוצר, וכלים אינטרנטיים או כלים של הווב, בתי-ספר הוא מכשיר ענק ואני בהחלט חושב שצריכים להתחיל עם תנועות הנוער ועם בתי-ספר, מרמת הילדים, מרמת הנוער. אחר-כך לטפס לרמת הסטודנטים ואחר-כך מגיעים ממילא גם להורים ומגיעים, אני אומר, ממילא, גם להמשך הדרך. נדמה לי שבתהליך הזה, באיזה שהיא ישיבה מסודרת, אם זה ייווצר עם משרד החוץ, אפשר יהיה לחבר את הגורמים שהמדינה תצטרך לתת אולי חלק סיוע, אבל הסיוע המרכזי שאני רואה הוא הנחיה נכונה איך לעשות את זה.

תודה. גברתי, בבקשה.

אני מייצגת פה את מנהלת שירות אזרחי לאומי. במסגרת השירות לאומי למעשה יש תוכנית של אפשרות לעשות שירות לאומי בתפוצות. כ- 200 בנות יוצאות לחוץ לארץ, רובן הן לארצות-הברית. המטרה של התוכנית היא למעשה חיזוק הזהות היהודית והזיקה לישראל והזיקה לציונות. אמנם הפוקוס פה בוועדה היה הסברה לאותם אלה שהם לא יהודים, אבל אני חושבת שיש לא מעט, שהחלק של העבודה הפנים קהילתית, של יהודי התפוצות, היא חשובה, היא חשובה לא פחות. אותם צעירים שמסיימים את בתי-הספר ומגיעים לתיכון, גם בסופו של דבר גם מגיעים לקמפוסים והם אותם אנשים שנמצאים בהלל או הם אותם אנשים שלמעשה אנחנו בסופו של דבר, גם מתחברים אליהם. אני חושבת שיש חשיבות מאוד רבה למקום של בנות השירות הלאומי בתפוצות. הן עושות עבודת קודש ומדובר על 200 בנות והן נמצאות שם בארצות הברית, הן נמצאות באירופה – בצרפת, באוסטרליה, באורוגוואי. שיתוף הפעולה מתבקש ואני גם מאוד מתחברת למה שהחברים פה אמרו, שזה פורום שאני בכל אופן שומעת פעם ראשונה על כמה מהתוכניות פה, ויש מקום פה לתכלל ולנסות איזה שהוא מפגש, לעשות משהו ביחד, בהמשך הדרך ויישר כוח. ואני עצמי, למעשה, גם בוגרת שירות הלאומי בתפוצות וזה ממש עוד בתחילת הדרך, לפני 14 שנים ובאתי רק ככה להציג את הדברים האלה ואנחנו קוראים בשמחה לשיתוף פעולה.

תודה.

שלום. אני מייצגת פה את קבוצת What Israel, יחד עם נדב. אנחנו קבוצה שהוקמה בינואר על-ידי סטודנט מתואר שני, יוזמה אישית, בראש ובראשונה, הקבוצה היתה במטרה לתת מענה לשבוע Israel apartheid, שהיה באירופה במרץ והוא בעצם הצליח לארגן סטודנטים מתואר שני ומעלה, עם ידע על הסכסוך. המטרה שלנו היתה בעצם לתת מענה אותנטי להציג את ישראל בפנים היפות שלה. הייחודיות שלנו בעצם שאנחנו לא ייצגנו ממשלה, לא ייצגנו אף מוסד אחר וזה מה שהביא להצלחה שם וראינו שזה עובד. אנחנו עכשיו, נדב יסביר קצת על ההישגים שלנו שם.

אנחנו יצאנו לבריטניה בינואר ועכשיו יש קבוצה שממש בימים אלו מצאים כרגע בדרום אפריקה, עם ווג'ס. יש לנו עוד ארבע משלחות על הקנה, כלומר שמתוכננות בשלושת החודשים הקרובים. יש כמה נקודות מרכזיות, אחת הנקודות המרכזיות שאני גיליתי זה השיתוף פעולה שאני חושב שהוא חסר, כמה שנים היה פה וזה לא רק בין הארגונים בתוך הארץ, אלא זה בין הארגונים הבינלאומיים וגם יצא לי להיות בכמה כנסים, אחד מהם בוושינגטון, ואתה רואה פשוט שקהילות יהודיות בכל העולם יושבות, נפגשות, מדברות, על מדינת ישראל, וישראלים אין שם. לא צעירים ישראלים, לפחות יש נציגי מדינה קצת, אבל זה הכל. ואנחנו לא חלק מהתהליך. אני, מה שהבנתי שם, תראו, יש משהו מאוד מבלבל שם בחוץ לארץ. יש מושג בעצם שלושה מושגים מבלבלים – ישראלי, ציוני, יהודי. וזה מאוד מבלבל. אלה שמנסים ליצור דה-לגיטימציה לישראל מנסים לקעקע את הקשר בין המשתנים האלה ובעצם מנסים להגיד לחבר'ה שם, לקהילות היהודיות – אתם יהודים, נכון, אבל ציונות וישראליות, זה דבר רע והם משתכנעים מזה כי זה הקול המרכזי שנשמע שם ואני אומר לכם ששני דברים, מבחינתי, מזה שאנחנו פשוט הולכים לקמפוסים. פשוט, איך אמר לנו השגריר בבריטניה? הנה החיילים שאין לי. כי אנחנו פה כמה אנשים, אתם החיילים. ובסופו של דבר אנחנו מגיעים לקמפוסים ובמגוון פעילויות שונות ובמפגשי פנים אל פנים. דרך אגב, הקהילה שלנו, האוכלוסייה שאנחנו פונים אליה זה לא אלו שמנסים ליצור את הדה-לגיטימציה, למרות שגם אתם נפגשנו, אלא זה בעצם הערב רב שבאמת או רוב האנשים שם, רוב הציבור, שהוא פשוט ניזון מדברים, כלומר ממי שיוזם ומי שיוזם זה לא אנחנו. ואנחנו רצינו פשוט, אנחנו אומרים שאנחנו צריכים ליזום וההבאה שלנו את הקבוצות הישראליות לשם, לתוך השטח, אני חושב שגם הוא נתן יוזמה למאבק, ויוזמה טובה, כי גם במפגשי הפנים אל פנים וגם הפאנלים, שדרך אגב, היו פאנלים עם אוכלוסיות, אני יכול להגיד אולי עוינות בחלקן, פשוט המפגש עם הרבה אנשים, גם ממדינות ערב, אנחנו זוכים שם למחיאות כפיים גדולות וגם מבחינת הקהילות היהודיות. המפגש הזה איתם, כך אני הרגשתי כמו סיירת מטכ"ל שהגיעה לאנטבה. כלומר הם תמיד הולכים על ראש שפוף, הם מיעוט שם, הם מותקפים, הם לא באמת מבינים את המציאות, את המורכבות שלה ופתאום אנחנו מגיעים לשם ובסופו של דבר הם אלה שנשארים שם כל השנה, הם אלה שמתמודדים עם הדברים ואני קראתי לזה מעין, רק בשביל הדימוי, מעין תגלית הפוכה. כלומר, ההכרה או להבין שבעצם ישראל, ציונות ויהודים, זה דבר, מקשה אחת ובסופו של דבר, שכל המאבק שלנו הוא מאבק אחד של, איך אומרים היום? נהוג להגיד סולידאריות חברתית, ערבות הדדית, זה לא רק בתור חברה ישראלית זה בכל הקהילות היהודיות בכל העולם.

תודה. בבקשה.

שלום. אני מהסוכנות היהודית, ראש המחלקה לפעילות בישראל במאבק באנטישמיות ובהסתדרות הציונית. יושב פה איתנו גם אלון פרידמן ממסע וגם אילן ואגנר מהסוכנות היהודים והם ירחיבו קצת אחריי. אני רוצה לגעת בשני הכובעים שאני אחראי עליהם ובהקשרים של נושא הדיון. אחד, ראשית, הסוכנות היהודית שהוא גוף חינוכי בזרוע החינוכית שלו, הן בצפון אמריקה והן בשאר העולם, יש לנו פרישה גדולה מאוד של שליחים, הן בקמפוסים, שאני מדבר על כ- 50 שליחים שפרושים בעיקר בצפון אמריקה, והן שליחי תנועות נוער, שהם זרוע חינוכית כמו שדיבר פה חיים ממשרד הביטחון, הם שליחים שעובדים עם תנועות הנוער והם שליחים שיוצרים את התשתית בקרב הקהילות היהודיות בהקשר גדול של כלי חינוכי, אבל אין ספק שהוא גם נותן איזה שהוא אפקט הסברתי בעניין הזה. זה בכובע של הסוכנות היהודית.


בכובע של ההסתדרות הציונית, אני רוצה לספר שבשנה האחרונה אנחנו הקמנו חדר שנקרא מרכז תקשורת עם התפוצות ומאבק באנטישמיות. המרכז הזה הוא מרכז מאוד מאוד משוכלל, ברמה אינטרנטית גבוהה, שהאחוז הגבוה של העבודה איתו היא עבודה עם מה שנקרא אנטישמיות ודה-לגיטימציה נגד ישראל, בכל הנושא של ניו-מדיה. המרכז בנוי מאנשי מקצוע, אבל בעיקר ממתנדבים שרובם הגדול הוא ממסע, שזה חבר'ה שמגיעים הנה לתוכניות ארוכות שאתם בטח מכירים ומתנדבים אצלנו בתוך המרכז הזה. היתרון שלהם על כל ישראלי היושב בחדר הזה, הוא, אחד זה השפה, ושניים, היכרות טובה מאוד עם קהל היעד. אתם יכולים לתת תגובות וליזום דברים מדהימים. אני מזמין גם את החבר'ה מאגודת הסטודנטים וגם מארגונים אחרים שדיברו פה היום ואלה שעוד לא, גם להיות אתנו בקשר בעניין הזה, כי אנחנו מחפשים אנשים שיש להם שפות ויש להם את הרוח הציונית הזאת, לתת עבודה ברגליים פה בארץ. לא צריך, עוד לא צריך עוד לטוס, אפשר לתת גם פה את התגובה וגם את היזימה ואני קורא לכם לבוא ולהצטרף אלינו למאבק הזה.


דבר נוסף שאנחנו יוצרים דרך המרכז הזה, אנחנו מצליחים ליצור וכבר עברנו את ה- 10,000, רק בשנה האחרונה, של פעילים שמחוברים אלינו דרך פלטפורמה אינטרנטית, אל המרכז הזה ופעילים בעולם כולו. זאת אומרת, לא צריך לבוא אל החדר שלנו פיסית, אלא היום, בכפר הגלובאלי, אנחנו מפעילים פעילים בכל העולם, דרך אגב, הדגש שלנו זה לאו דווקא יהודים. אנחנו חושבים שלא מעט, אנחנו חושבים שיש יתרון גדול לאנשים שהם לא יהודים, לתת הסברה בעד ישראל ונגד הדה-לגיטימציה ובטח נגד גילוי אנטישמיות שיש בעולם ובעניין הזה אנחנו בהחלט יוצרים רשת פעילות כזאת שרובה ככולה זה באמת צעירים סטודנטים, אבל לא רק. יש לנו אחרים בעולם.


דבר אחרון שאני אומר – אנחנו משתדלים גם ליצור כנסים אזוריים לאותם פעילים בעולם. עשינו כנס אזורי באירופה, בדצמבר, שמרכזו היה בפריז. אנחנו עושים בספטמבר לא סתם, בניו יורק, כנס כזה, ואנחנו בנובמבר עושים כנס באמל"ט, בארגנטינה. אלה הדברים שיש לי לומר. יש פה את אילן ואת אלון, שירחיבו בתחומים שהם אחראיים עליהם.

בבקשה בקצרה.

מילה קצרה, רק לגבי השליחים בקמפוסים ואני מאוד שמח על הארגונים שנמצאים פה. החזון של הפרויקט הזה הוא להגיע בעצם שיהיה שליח ישראלי בכל קמפוס עם 1,000 סטודנטים יהודים בעולם. בצפון אמריקה יש 90 קמפוסים כאלו. אנחנו התחלנו עם שליח אחד לפני שש שנים והיום אנחנו עומדים על 50 ואנחנו גילינו שהדבר הזה הוא כלי מאוד אפקטיבי לחיבור צעירים לארץ, להביא אותם בנסיעות לארץ, לחזק אותם בתור ארגונים שעוסקים בהסברה שם והאתגר הגדול שלנו בהרחבת התוכנית הזאת, אחד מהאתגרים, זה מציאת הישראלים המתאימים שמוכנים לצאת לשליחות כזאת ואני חושב שאחת התועלות שיכולות לצאת מישיבה כזו זה הידוק החיבור בין הארגונים הסטודנטיאליים שאנשים בעצם עוסקים בתחום הזה במשלחות, בפעילות אינטרנטית, בדברים שהם נמצאים כאן, ולהכשיר אותם להיות בעצם שליחים לעתיד. ואני אשמח מאוד להמשיך את השיחה הזאת ונראה לי שאם אנחנו נוכל להבטיח 100 ישראלים מצוינים שיוצאים כל שנה לשליחות, יש לנו 100 מקומות לשים אותם ויש כאן כלי מאוד מאוד אפקטיבי לכל היעדים שמדברים עליהם פה.

אני מנהל הפעילות בישראל של חברת מסע. חברת מסע הוקמה בשנת 2004 בשותפות של משרד ראש הממשלה והסוכנות היהודית ומטרתה להביא לארץ צעירים יהודיים מהתפוצות לתוכניות ארוכות בישראל וזו בעצם הזווית הייחודית שאנחנו מכניסים לדיון הזה. אין ספק שיש חשיבות רבה בלהוציא משלחות של ישראלים כדי שייראו את הפנים הישראליות בקמפוסים ובקהילות היהודיות ובכל המקומות החשובים האחרים. היתרון שלנו שיש לנו את החבר'ה מחו"ל, שנמצאים פה בתקופות של חצי שנה עד שנה וחוזרים אחר-כך לבלות ארבע שנים והרבה מהם את יתרת חייהם בקמפוסים ובעוד כל מיני צמתים מרכזיים כאלה.


מה שאנחנו עשינו בשנה האחרונה, זה פתחנו מסלול ייחודי של הכשרת מנהיגות, קראנו לו Building future leadership, ומתוך 10,000 משתתפי תוכניות שנמצאים תחת המטרייה שלנו בארץ בכל שנה, לקחנו 450 מצטיינים והתחלנו להכשיר אותם בכל מיני מסלולי מנהיגות. 80 מתוכם בחרו להיות, לקבל הכשרה בנושאים של הסברה ישראלית ועסקו שבוע שלם בקבלת כלים לעניין הזה. בנוסף, כל 450 המשתתפים קיבלו סדנת כלים בהסברת ישראל באמצעות גופים מקצועיים, בין היתר חברינו ב- Stand with us וגופים אחרים.


אנחנו עומדים להמשיך עם הסיפור גם בשנת הפעילות הנוכחית, ב- 2011 – 2012, תשע"ב לצורך העניין, עם מסלול הסברה נוסף במסגרת אותו סמינר מנהיגות. אבל גולת הכותרת של העניין היא דווקא באמת הרחבת שיתוף הפעולה עם משרד החוץ. אני שמח על נוכחותו של אורי רזניק והשר כמובן מודע ליוזמה והוא היה זה שפתח אותה והעביר אותה הלאה, דרך מנכ"ל המשרד לאנשי המקצוע. אנחנו הולכים בשיתוף עם משרד החוץ להעביר סמינר של ארבעה ימים מרוכזים ל- 400 עד 500 משתתפים, מקרב החו"לניקים שנמצאים בתוכניות מסע בארץ. בעיקר לבוגרי תיכון שהולכים לבלות ארבע שנים בקמפוסים, בעיקר בצפון אמריקה. אנחנו נתפעל את זה במשותף עם משרד החוץ ונממן את זה במשותף עם משרד החוץ. אני לא רוצה להיכנס לפרטים ולהסתייגויות של Foreign agents ובעיות אחרות שנצטרך לפתור, אבל השותפות הזאת כבר מונחת על השולחן ועומדת לצאת לפועל ובמסגרתה אנחנו גם הולכים לקיים שני שבתונים מרוכזים בחוף המערבי ובחוף המזרחי של ארצות הברית, לאותם בוגרי מסע שיוכשרו כאן, כדי להמשיך ולתת להם את הכלים תוך כדי תנועה במהלך השהות שלהם בקמפוס.


אני רק אגיד, בגלל שאנחנו עובדים עם הקהל הזה ויש לנו 10,000 משתתפים כאלה כל שנה, אנחנו גם יודעים למפות אותם וללמוד אותם. אולי בנימה קצת פסימית, לא כולם יכולים לעסוק בהסברה ולא כולם מעוניינים לעסוק בהסברה וכשאנחנו מדברים היום על שדות הפעולה המעניינים את אותם יהודים צעירים שכבר מחויבים באיזה שהוא אופן לעשות עבודה פרו ישראלית בחזרה בארצות המוצא שלהם, אנחנו רואים שהנושא של תיקון עולם ושל זהות יהודית כזאת או אחרת, באים הרבה פעמים לפני הנושא של הסברה. אנחנו חושבים עדיין שהידע כן צריך להיות אצל כולם. מי שיכול להשתמש בו, אנחנו נמצא אותו, נאתר אותו ונספק לו את הכלים. אני חושב שאין כאן ארגון אחד סביב השולחן שהציג את עצמו עד כה, שלא נמצא באיזה שהוא שיתוף פעולה איתנו, ולכן אני שמח על ההזדמנות להציד את הדברים.

תודה.

אני רוצה רק להתייחס ממש בקצרה. אני רכזת קשרי חוץ באגודת הסטודנטים של בן גוריון. אני שמחה מאוד על ההזדמנות הזאת, גם לראות את כל הארגונים שבאמת משתפים פעולה, אני רואה שאנחנו גם תומכים מאוד נלהבים של What Israel שנמצאים עכשיו בדרום אפריקה ועושים עבודת קודש וגם של Stand with us, אני רוצה פשוט לגעת בנקודה שטרם זכתה להתייחסות. באוניברסיטת בן גוריון יש כל שנה משהו כמו בין 400 ל- 600 סטודנטים בינלאומיים. מדובר בסטודנטים שהם חלקם יהודים וחלקם לא יהודים ואנחנו באגודה רואים בהם נכס אדיר, במיוחד כשחושבים מה קורה כשאותם סטודנטים חוזרים לארץ המוצא שלהם. אוניברסיטת בן גוריון באופן ספציפי החליטה להגדיל את המכסות של הסטודנטים הבינלאומיים שמגיעים בכל שנה אלינו והולך להיות מדובר במספר של משהו כמו 2,000 סטודנטים בכל שנה ובאגודת הסטודנטים אנחנו באמת משקיעים מאמצים אדירים לבנות תוכנית שנתית מלאה, לכל הסטודנטים האלה, שתחשוף אותם לסוגיות בחברה הישראלית ובאמת תכשיר אותם במועד החזרה שלהם לארץ המוצא שלהם, לעשות לנו שירות טוב כשגרירים טובים עבורנו בארץ המוצא שלהם.

תודה. בבקשה.

אני מנכ"ל עזרא, התנועה העולמית. באמת, אומרים פה דברים יפהפיים על עבודה מאוד יפה שעושים בכל הארגונים השונים. השאלה היא איך אנחנו נוגעים במסות, במסות של האנשים, במסות של היהודים הצעירים ברחבי העולם. אני חייב לומר שכמובן גם אנחנו בעזרא נתקלים במה שהמשתתפים שלנו והחניכים שלנו אומרים, שתי הבעיות העיקריות של הסברה זה גם בקמפוסים וגם ברשתות החברתיות ואיך אנחנו נוגעים במסות. איך אנחנו מגיעים לכל, לכמה שיותר יהודים צעירים וכמה שיותר ברחבי העולם ומה שאני קורא, אני קורא פה, כמו שכבר נאמר פה לשולחן שישבו שם נציגים ממשרדי הממשלה השונים, ממשרד התיירות, משרד התקשורת, משרד ראש הממשלה, משרד התפוצות, ההסברה והתפוצות, משרד החוץ. אתן לכם סתם לדוגמה, בישיבה כזאת מה אפשר לעשות. תראו, למשל מגיעים לארץ כל שנה כחמישה מיליון תיירים, למדינת ישראל. מישהו חשב פעם אולי להכשיר את כל מורי הדרך בנושא ההסברה? כל מורי הדרך חייבים כל שנה לעבור הכשרות על-מנת שיקבלו את הרישיון שלהם מדי שנה, אז במקום שהם יעשו הכשרה בנושא של נחל תל דן או בנושא של מצודה, שכמובן אני מאוד מעריך, שיעשו הכשרה בנושא הסברה. אמנם הם לא ייגעו בחמישה מיליון אנשים, כי מורי הדרך, הם לא נוגעים בכל חמשת מיליון התיירים שמגיעים למדינת ישראל, אבל הם ייגעו בהרבה מאוד אנשים ואם אנחנו פה יושבים במשרד החינוך, תראו, תנועות הנוער הציוניות העולמיות, נוגעות בהרבה מאוד קהילות ברחבי העולם, כמעט בכל מקום שיש קוקה-קולה יש תנועת נוער יהודית ציונית, חוץ ממדינות מוסלמיות ששם כמובן אין יהודים, אבל יש שם קוקה-קולה, אבל חוץ מזה אנחנו נמצאים בכל מקום. ואנחנו דיברנו קודם, גברתי ממשרד החינוך, שיש להם יחידה לקשרי חוץ וביחידה לקשרי חוץ, אני אגיד לכם, יש שם את התקצוב של תנועות הנוער העולמיות, שבמקרה התקציב שעומד לרשות התנועות האלה שמגיעות באמת לעשרות אלפים, עומד על 60,000 שקל בשנה. כלומר 3,000 שקל לתנועה.

אתה מדבר על אותה תקנה שאז הקצבנו?

בדיוק. נכון, בדיוק. ואדוני שם שיושב, אמר לפני כן שמי החיילים, מי החיילים שנמצאים? תראו, יש הרבה מאוד ארגונים יהודיים שנמצאים בתפוצות, אבל ארגונים ציוניים, ישראליים, שנמצאים בתפוצות, אין הרבה. ותנועות הנוער, אני חושב, זה כלי אדיר עבור מדינת ישראל. אנחנו באמצעים שלנו מגיעים ל- 15,000 איש והיום כל תנועת נוער פתחה רזולוציות. עזרא ידועה פה בארץ בתור תנועה דתית ציונית, אבל אנחנו פתחנו רזולוציה בכלל לאוכלוסייה היהודית דוברת השפה הרוסית בכל רחבי העולם, שעל-פי מחקר שהיה לאחרונה על-ידי פרופ' מיטרייב בארצות הברית, התנועה הציונית היא בין המשפיעות ביותר בארצות-הברית, בקרב האוכלוסייה היהודית דוברת השפה הרוסית ואני חושב שהיום, במצב של היום, שהסוכנות היהודית כבר יורדת לאט לאט בתקציבים שלה ויש להם פחות משאבים בשביל לתמוך בתנועות הנוער הציוניות העולמיות, אני קורא פה לממשלת ישראל ולמשרד החינוך לחשוב איך אפשר לעשות דברים ביחד, איך אפשר לתקצב את תנועות הנוער הציוניות העולמיות, על-מנת שבאמת יהיו לנו יותר משאבים כדי לגעת בהסברה כי אנחנו נמצאים בשטח. אנחנו נמצאים שם, במקום.

תודה. רבותיי, עוד מישהו, לפני שאני מסכם? בבקשה, חבר הכנסת מיכאלי, בבקשה.

ראשית כל, יישר כוח על היוזמה של הקיום של הדיון הזה ולדעתי דיון כזה צריך להתקיים מדי כמה חודשים. אנחנו גם בוועדות אחרות קיימנו כבר את הדיונים מן הסוג הזה, אפילו ועדת המדע, אפילו שני דיונים.

אפילו.

לא לא, אפילו בוועדת מדע, רואים בזה דרג מדע, אפילו.


אל"ף, חסר לי פה גוף כמו חב"ד, שלדעתי, הם נמצאים בהרבה יותר מקומות מאשר כל אחד שנמצא פה וצריך לראות בהם גם כן נציגות מאוד מאוד נכבדה של קשר עם יהדות ומדינת ישראל והשליחים שלהם נמצאים בהרבה מאוד מקומות ואני חושב שזה לא שייך כבר כרגע לדעות העצמיות שלהם, הם עושים כרגע שירות חשוב מאוד למדינת ישראל וגם אותם צריך לקשור ולשבח.


בביקור האחרון שלי במוסקבה, גיליתי שיש שם תא סטודנטים יהודים באוניברסיטאות הבולטות ואפילו יושב ראש תא הסטודנטים הזה הוא בחור יהודי.

מכירים אותו, כן.

ושוב, לנצל גם את הכלים שעומדים לרשות כמה יהודים טובים שלנו. יש רשת פייסבוק מאוד מאוד ידועה ומפורסמת, שזה בכל רוסיה ומעבר לרוסיה וזה שייך לבחור יהודי שלנו, שצריך פשוט מאוד גם לנצל את הכלים האלה כי לפעמים אנחנו יודעים שההפצה הכי טובה, לפעמים נתקלת בבעיות ברשתות החברתיות והרבה פעמים קרה שדברים חיוביים שהופצו על-ידי ישראלים, יהודים שלנו, הורדו משם. לצערנו זה לא פעם ראשונה.


אני כן מסכים עם דבר חד פה, אלכס, שצריך לחשוב על זה. לא כל אחד שחושב שהוא מייצג את מדינת ישראל, הוא אכן מייצג את מדינת ישראל ואת קו ההסברה של המדינה. נכון שאסור להכתיב קו אחד ואנחנו לא רוצים שמישהו פה יגיד לכולם לדבר באותה שפה, אבל הכינוסים מן הסוג של הדרכה, הכוונה, לתת כלים, וכמובן גם לתת תקציבים, זה צריך להיות דבר מינימאלי בשביל לבקש גם מהחברים שיושבים פה שהם ימשיכו לעבוד כי בסוף עם כל הרצון הטוב, בסוף כשמגיעים לביצוע, גם בתוכן וגם באמצעים, אם הדברים האלה לא מתקיימים ואני מבין את הקושי שיש לתנועות הציוניות העולמיות שהם בקושי מתוקצבים. אנחנו לצערנו בקטע הזה חלשים. צריכים לחשוב על זה, איך נוכל להגביר את הקטע הזה.


ובשורה התחתונה אני אומר – צריך עדיין למצוא בסוף לא תקציבי מדינה, אלא כלים, אתם יודעים שעוד מעט, אני מקווה שזה יהיה בקרוב, הולכת לקום תחנת טלוויזיה יהודית עולמית, משהו מתחרה לאל ג'זירה וכאלה והלוואי ונגיע למצב הזה, אז האפשרות שלנו אולי דרכם ודרככם אז תהיה להגיע להרבה יותר מקומות. תודה.

תודה, אדוני. רבותיי, אם יש, אם אין אף אחד, אני רוצה לסכם. נתחיל מכך שאני מברך כמובן את כל היוזמים, את כל הארגונים שבאמת עושים עבודת קודש בהסבר של מה שקורה כאן אצלנו במדינת ישראל, יישר כוח על העבודה ועל המאמץ, תאמינו לי שאנחנו יודעים ואנחנו מעריכים את זה מאוד, אנחנו גם יודעים שאתם עושים את זה על חשבון הזמן הפנוי שלכם. חלקכם, רובכם, עושים את זה גם על חשבונכם הפרטי בהיבט הכלכלי. אני כן בטוח שניתן דברים מסוימים גם לשנות. עניין של ארגון של כל הפעילויות האלו, מבחינת הסיוע, מבחינת הדרך של הסיוע גם בין הארגונים, יש לכם פה את היוזמה של Stand with us, פלוס התאחדות הסטודנטים, פלוס גופים שונים, שכל אחד יש לו נגישות לקבוצות שונות וקבוצות גדולות. אם אתם תתחילו להיות מאורגנים ביחד, אז ההפצה של כל מה שאתם עושים, תהיה הרבה יותר טובה, כי בסך-הכל, אתם כל אחד בנפרד עובד מול הגופים, מול הקבוצות ושם בעצם הדרך לחשוף ואם תתחילו לעבוד ביחד, לדעתי זה יהיה הרבה יותר יעיל.


בנוסף לכך, אני גם חושב שמשרד החוץ בחלק מהדברים גם יכול לרכז את כל הפעילויות שבוא נגיד, חלק לפחות מכל אותן הפעילויות הוא מכוון במה שמשרד החוץ רוצה לקדם. אני לא אומר שמשרד החוץ צריך להיכנס לכל דבר ודבר, אבל לפחות בדברים שהם מקובלים על המשרד, אפשר לארגן קבוצה כמו שנמצאת כאן, לעשות איזה שהוא סיעור מוחות מבחינת הדברים שניתנים לעשות ביחד, מבחינת הריכוז, איך נגיד באים ומסייעים לפרויקט הריאליטי של ה- Stand with us, כדי להעיף אותו בחו"ל, כך שכולם ייראו את זה, במשאבים שיש לכם, במשאבים שיש לכולנו, וגם כמובן שכל גוף וגוף, אנחנו מבחינתנו, לפני שנתיים, אנחנו בעצם דרשנו ותקצבנו תקנה של תנועות הנוער העולמיות, נתנו קצת אוויר לנשימה, עדיין זה לא מספיק, אני חושב שלהכנת התקציב הבאה, אנחנו צריכים כאן לתת עוד כסף נוסף. יש כאן נציגים של של המוסדות להשכלה גבוהה, שעושים גם כן פעילות מאוד גדולה, כאשר מביאים סטודנטים, נמצא כאן נשיא המרכז האקדמי באריאל, האוניברסיטאי, שכל השנה מארחים שם קרוב ל- 100 פלוס סטודנטים ממדינות שונות שעושים קורסים שונים, זה גם, כל זה זה חלק מפעילות ועל כך אני חושב שבעצם, כמובן צריך להיות מישהו שמלמעלה לפחות מסייע ודוחף ואני חושב שמשרד החוץ כן יכול לקחת על עצמו את העניין הזה, פעם בחודשיים-שלושה לעשות ישיבה כמו שאנחנו עשינו כאן, רק אצלכם, ולראות את הרעיונות, לראות איך אתם יכולים לעזור, כי בסך-הכל זה הכלי שלכם. במיוחד, כאשר זה אפילו לא חלק מהתקציב של המשרד.


שוב, אני מברך את כולם, אנחנו נמשיך גם להתעסק בנושא הזה. רעיונות, רבותיי, במה שאנחנו נוכל לסייע, נשמח, ושיהיה בהצלחה לכולם. וחג שמח.

הישיבה ננעלה בשעה 12:25