הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
24
ועדת החינוך, התרבות והספורט

31.7.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 475
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום חמישי, ב' באלול התשע"א (1 בספטמבר 2011), שעה 09:30

פתיחת שנת הלימודים תשע"ב ביוהנה ז'בוטינסקי-באר יעקב ובהרצפלד-חולון

חברי הוועדה: אלכס מילר - היו"ר
אנסטסיה מיכאלי

אלכס דסרסקי

דוברות, משרד החינוך

יחיאל שילה


מנהל המינהל ההתיישבותי, משרד החינוך

ענת בן מורה


מפקחת כוללת במינהל לחינוך התיישבותי, משרד החינוך

דלית שטאובר


מנהלת מחוז ת"א, משרד החינוך

שרה קוק


משרד החינוך

אבי קצובר


דובר מחוז ת"א, משרד החינוך

נורית פרי


מפקחת חינוך מיוחד, חולון, משרד החינוך

משה הרשקוביץ

ס. מנהלת מחוז ת"א, משרד החינוך

רעיה לוי גודמן

מנהלת האגף לחינוך מיוחד, משרד החינוך

אבי טולדנו


מפקח במינהל לחינוך התיישבותי, משרד החינוך

אהרן ציון


מפקח במינהל לחינוך התיישבותי, משרד החינוך

יחיאל תנעמי


האגף לחינוך מיוחד

יוחנן דורון


מנהל פיקוח ובקרה, רשת עתיד, מ"מ מנהל הכפר

איציק דניאלי


עתיד-מנהל יחסי ציבור ופיתוח עסקי

שמעון מיטלמן

מפקח על הפנימייה

ישי כרמי


מנהל הפנימייה

מילה ספיבק


מנהלת ביה"ס יוהנה ז'בוטינסקי

ורוניקה קופר


סגנית מנהלת בית הספר יוהנה ז'בוטינסקי

חיים אדחוח


מנהל משק, יוהנה ז'בוטינסקי

מוטי ששון


ראש העיר חולון

זיו בלר


מרכז השלטון המקומי

נורית בייסקי


דוברת עיריית חולון

אתי אלוני


ראש מינהל חינוך וחברה, מרכז השלטון המקומי

רותי קרן


מנהלת אגף חינוך וטיפול בפרט, מינהל החינוך, חולון

דורית בן יהודה

ראש מינהל החינוך של חולון

אריאלה קידר


מפקחת בי"ס, חולון

נטע זלינגר


יועצת ועדת החינוך של הכנסת

טליה עוזרי


סגנית מנהלת, ביה"ס הרצפלד, חולון

רויטל רווה


מנהלת בית הספר הרצפלד, חולון

אילן פרץ


ועד הורים, בית הספר הרצפלד, חולון

יורם אבזוב


הסתדרות המורים

יהודית גידלי

ס.ל. חבר המתרגמים בע"מ

פתיחת שנת הלימודים תשע"ב ביוהנה ז'בוטינסקי-באר יעקב ובהרצפלד-חולון

בוקר טוב לכולם. כמו שנהוג בוועדת החינוך, אנחנו פותחים את שנת הלימודים באחד מבתי הספר שמחליט היושב ראש. אני החלטתי לעשות את זה כאן, מכמה סיבות. קודם כל הסיבה, מבחינתי, הטובה ביותר היא הייחודיות של בית הספר והצלחתו של בית הספר. זה דבר ראשון. דבר שני, השנה נחשפנו לסוגיות שונות שהיו סביב בית הספר יוהנה ז'בוטינסקי, אז מן הראוי היה לעשות כאן את פתיחת שנת הלימודים, בעיקר כשבאמת אותם ההליכים שהיו השנה הצליחו ואני שמח שבית הספר נמצא במקום של צמיחה עם גב מאוד חזק עם רשת עתיד, וזה מה שחשוב, שכל שיתופי הפעולה והאסטרטגיה העתידית לפיתוח בית הספר יהיו באותה צורה שאתם קבעתם לעצמכם. זה כפתיחה.

אנחנו בטח נקבל איזה שהיא הצגה של בית הספר, אז אני מציע שאת גברתי, מנהלת בית הספר, תתייחסי מבחינתך, וגם אתה.

קודם כל בוקר טוב לכולם. אני ראש המינהל לחינוך התיישבותי פנימייתי לעליית הנוער. אני מקדם בברכה את חבר הכנסת מילר, יושב ראש ועדת החינוך. אני שמח שהוועדה מצאה לנכון לבקר במקום חשוב ואני מקדם בברכה את כל האורחים, חברי הוועדה, אנשי המטה, נמצאים איתנו פה מפקחים של המקום, גב' ענת בן מורה, מר שמעון מיטלמן, יש פה מפקחים שעובדים איתם במינהל, מר אהרן ציון, מר אבי טולדנו, נציג רשת עתיד, שאני מאוד מאוד מקווה, מההיכרות הקצרה שיש לי איתם בשנים האחרונות, שהם יעשו עבודה טובה גם במקום הזה וגם בעל"ה רזיאל, אבל אני רוצה קודם בראש ובראשונה לשבח את הנהלת הכפר שעברה תקופה לא פשוטה, עם משבר כלכלי מאוד מאוד עמוק וכחוט השערה היה לסגור את המוסד או לא לסגור את המוסד. אני הופעתי גם לפני ועדת החינוך כמה פעמים, אמרתי ליושב ראש העבודה, יוהנה ז'בוטינסקי, כפר הנוער, שהוא אחד הכפרים הטובים והמובילים, לא ייסגר. אין שום סיבה שבעולם שהוא ייסגר, הוא באמת כפר ייחודי, מרכז בתוכו הרבה נוער מחבר העמים, מראשון, מאשדוד, אשקלון, באר יעקב, רמלה, מקום מאוד מאוד מבוקש. השאיפה שלי שזה לא יהיה כמקום של עולי חבר העמים, אלא להגדיל את הילדים ישראליים, יוצאי אתיופיה, אני מקווה שייעשה איזה שהוא מאמץ בכיוון זה. אבל בסך הכל אני רוצה לשבח את מילה ואת בוגנים ואת ישי, שהם נשאו בעול לא פשוט, מורכב מאוד, שלא היתה בעצם בעלות, הבעלות שהיתה להם היתה לכאורה המדינה, מינהל החינוך ההתיישבותי במשרד החינוך שתמך בהם תמיכה לא רק מורלית, אלא גם תמיכה תקציבית וגם בסיוע של המפקחים שלנו, ואני חושב שהם ראויים לכל הערכה על עמידה איתנה. ואני אומר תמיד, מנהלים וגם מנהיגים נבחנים בזמן של משבר, לא בזמן רגיעה. בזמן רגיעה יש לנו כוחות שעוזרים לנו לסייע במקום הזה.

אני בוחן מנהיגים ואני בוחן מנהלים גם בזמן משבר, ובכפר הזה היה משבר לפחות שנתיים שלוש. בשנה האחרונה, לנהל כפר נוער, שגם עבורי זה דבר חדש, שני כפרים היו שלנו, גם על"ה רזיאל וגם יוהנה ז'בוטינסקי, יש פה גם על"ה לוד, אבל הוא לא שייך אליי, שהתנהלו תחת מפרק של בית משפט שמצד אחד מנהל אותו עורך דין, מצד שני מנהל אותו רואה חשבון, להתנהל תחת בית משפט, זה לא היה תענוג הכי גדול. אם כי אני יכול לציין שהם עשו עבודה מאוד מאוד טובה, באמת טובה. בהתחלה היו חיכוכים עד שהם למדו את המערכת, כי הם רגילים לפרק חברות, אבל לא רגילים לפרק בתי ספר ובית ספר אי אפשר לפרק.

אז מילה, אני באמת רוצה לחזק את ידייך ולברך אותך על עבודה טובה שאת עושה פה. לבוגנים, שהוא לא נמצא איתנו היום, אני שולח לו מכאן ברכה ותודה על כל המעשים שהוא עשה כאן, ולישי, מנהל הפנימייה. וכמובן בלי הצוות החינוכי, בלי המורים, בלי המדריכים בפנימייה, בלי העובדים הסוציאליים, אי אפשר להזיז את העגלה.

אני חושב שבחינוך ההתיישבותי יש קרוב ל-400 מוסדות חינוך, מתוכם כ-280 פנימיות, כפרי נוער, ישיבות ואולפנות ועוד כ-120 בתי ספר אזוריים ברחבי הארץ, מרמת הגולן ועד הערבה התיכונה, מתחנכים בבתי הספר כ-70,000 תלמידים, מ-ז' עד י"ב, בפנימיות כ-40,000 תלמידים, המדינה מממנת קרוב ל-22,000 תלמידים, מחציתם של הילדים האלה מגיעים כעולים חדשים, בני עולים, שהם קרוב ל-4,000 יוצאי אתיופיה, מחבר העמים אנחנו מגיעים היום לסדר גודל, גם בני עולים וגם עולים, עם נעל"ה, של 1,800-1,700 תלמידים והיתר עולים מצרפת, מדרום אפריקה, מברזיל ומארגנטינה.

אני יכול לבשר לך, אדוני היושב ראש, שבימים אלה, שאנחנו כרגע יושבים כאן, מגיעים ילדים מחבר העמים במסגרת תכנית נעל"ה, ילדים במסגרת עליית הנוער מצרפת ומארגנטינה והשאיפה שלנו היא להביא כמה שיותר ילדים ממדינות חבר העמים. לשמחתי הרבה, במסגרת תפקידי כמשנה למנכ"ל עליית הנוער, אני הקמתי את פרויקט נעל"ה, בשנים 91' עד 97' וזכורות לי השנים היפות שהבאנו לכאן לארץ בכל שנה כמעט 2,000 בני נוער בשנות ה-90 לכאן. אם אני מדבר על חבר העמים, אז בשנות ה-70 עליית הנוער קלטה למעלה מ-10,000 בני נוער, בעלייה הגדולה, שהתחנכו במוסדות הפנימייתיים של ... לכן אני חושב שהיום, אם אני יכול לומר ש-400,000 בני נוער שבגרו את המערכת הפנימייתית במדינת ישראל מאז קיומה ב-1933, אז אני יכול לומר שכמה, לפחות עם נעל"ה, למעלה מ-20,000 בני נוער מחבר העמים התחנכו במסגרת הזאת וקרוב ל-15,000 בוגרים יוצאי אתיופיה שהתחנכו במערכת הזאת.

המערכת הפנימייתית היא מערכת מאוד מאוד ייחודית במדינת ישראל, אנחנו עוסקים באוכלוסיות קצה, מצד אחד ילדים שהם עולים חדשים, שמגיעים אלינו בגלל היותם עולים חדשים וההסתגלות לחברה הישראלית, לפי הניסיון ולפי המחקרים שנעשו במשך השנים, בפנימייה הרבה יותר קלה, הרבה יותר חלקה. רק היום קיבלתי נתונים על יוצאי אתיופיה שנקלטו, ילדים שהגיעו לארץ במסגרת הפלשמורה, בשלוש-ארבע השנים האחרונות, בשנה הזו סיימו בגרויות בכמה מקומות עם 70% תוצאות, 80%, יש כאלה עם 100% בגרויות, ואנחנו מתעסקים גם עם הילדים הוותיקים שמגיעים אלינו מאוכלוסיות מצוקה וממשפחות מצוקה.

נחזור ליוהנה ז'בוטינסקי. יש פה פנימייה, יש פה בית ספר, יש פה משק חקלאי, זה בעצם כפר, יישוב, גם שגרים בו אנשי חינוך, קהילייה חינוכית, ואני מאוד מאוד מקווה שעם כניסתה של רשת עתיד, לפחות כרגע על פי ההסכם, לפחות בשש השנים האחרונות, יש לנו רגיעה של שש שנים. אני חושב שהמינהל לחינוך התיישבותי במשרד החינוך תומך, תמך וימשיך לתמוך ביוהנה ז'בוטינסקי בתקציבים מאוד מאוד גדולים, גם בשעות, גם בהדרכות, גם בילדי פנימייה, גם בבית הספר, ואני חושב שהמנהלים יכולים להעיד על התמיכה התקציבית וגם על התמיכה המורלית והייעוץ שקיבלו מאת המפקחים שלנו.

בהזדמנות הזאת אני רוצה לומר גם תודה למפקחים על העבודה שלכם.

מילה, בבקשה, הבמה שלך.

יוהנה ז'בוטינסקי, זה השם המקורי, ובגלל זה, דרך אגב, משפחת ז'בוטינסקי, היא מחרימה אותנו, בגלל ששינינו, במקום ע' כתבנו ה', ואנחנו החלטנו שאנחנו---

אבל המקום הזה קיים עוד מעט 50 שנה ואנחנו משתמשים במושג של יוהנה ז'בוטניסקי.

לפני שאני מציגה את כפר הנוער, אני רוצה לפנות למר אלכס מילר, למר יחיאל שילה, לכל המפקחים, שממש תמכו בנו ועזרו לנו לאורך כל השנים הקשות שאנחנו עברנו, יום ולילה אני ובוגי וישי והסגנית שלי היינו פה ולא חשוב באיזה יום ובאיזה תקופה ובאיזה עונה, יום ולילה, כי לא היה בהתחלה ברור לנו ודבר מובטח שאנחנו נפתח את תשע"ב. תודה רבה לכם שלאורך כל הדרך הייתם איתנו ואנחנו פותחים את השנה. עברנו לרשת עתיד, ואתם יודעים מה המשפט הראשון שהיה לנו? שיש עתיד עם רשת עתיד. אז אני מקווה שאף אחד לא יהיה מאוכזב וממש יש לנו עתיד עם רשת עתיד.

בכפר הנוער לומדים כמעט 900 ילדים, אנחנו עלינו בכמות הילדים, סיימנו ב-840 ילדים ועכשיו יש לנו 890 ועוד משהו, ועד יום ראשון אני חושבת שנגיע ל-900 ילדים. מתוכם יש לנו 175 תלמידי פנימייה. סיימנו השנה עם 160 תלמידי פנימייה, ואני רוצה להגיד שזה לא היה ברור מאליו שילדים יבואו, למה? כי כולם שמעו על המשבר, כי כל פעם ההורים ותלמידים התקשרו ושאלו אותנו, האם אנחנו נהיה על המפה בשנה הזאת, ואנחנו על המפה, אנחנו כאן.

אנחנו קולטים ילדים מהסביבה, זה ברור, ואנחנו גם קולטים ילדים מהמקומות הכי מרוחקים, בית שמש, גן יבנה, אשדוד, בצד השני זה גם בת ים וחולון.

למה ילדים בוחרים בנו? למה הורים בוחרים בנו? כי אנחנו נותנים להם את כל המענה הנדרש, כל מה שמגיע לילד, גם יחס, גם חינוך, גם לימודים. המגמות של בית הספר מאוד מגוונות, אנחנו יכולים לתת לכל ילד שבא הנה, אם הוא מוכשר במחשבים, הוא מתקבל למגמת מחשבים, אם ילד אוהב נגיד ביולוגיה, אז יש לנו פינת חי ויש לנו כוורת ויש לנו פינת חקלאות ויש לנו ביולוגיה 5 ו-3 יחידות, מה שבא לו. אם ילד לא אוהב את הדברים האלה, מותר לו, אם הוא רוצה להיות מנהל חשבונות, בבקשה, גם פה הוא יכול לקבל הכל, מ-א' עד ת', עם בגרות מלאה והוא גם מקבל סוג 2 בהנהלת חשבונות. אם ילד מוכשר והוא לא אוהב מתמטיקה, הוא לא אוהב את המקצועות המדויקים, הוא יכול לבחור מגמת עיצוב. אם הילד מוכשר והוא יודע לצייר והוא יודע לעשות שלטים, אז בבקשה, גם פה אנחנו נותנים לו מענה. זאת אומרת, אנחנו בית ספר למדעים ולאמנויות. לכל האוכלוסייה, לכל רמת לימודים, אנחנו יכולים לתת מענה.

בשנה שעברה פתחנו כאן, בעזרת משרד החינוך והמינהל ההתיישבותי, מגמה שנקראת 'הזנק לתעשייה'. אמת, הייתי סקפטית בהתחלה, כי היו יותר מ-20 ילדים, בנים רובם, רק 2 בנות, שרמת הלימודים שלהם היתה כמעט על אפס וכמות החיסורים שלהם היתה גבוהה ואנחנו נלחמנו איתם על כל שעה שהם יהיו בבית הספר, ואת כל הילדים האלה אנחנו רשמנו, בהתחלה קצת בכוח, למגמה הזאת. אני רוצה להגיד לכם שהיום קיבלנו תוצאות בגרות. הילדים האלה, כולם, בלי יוצא מן הכלל, עברו מתמטיקה בממוצע 90, לא חשוב שזו יחידה ראשונה, אבל 90, הילדים כולם עברו בחשמל ופיזיקה יחידה אחת. אתם מבינים מה זה פיזיקה יחידה 1? הילדים האלה עברו. זאת אומרת שאנחנו יכולים לתת לכל ילד את המענה. אם נחשוב ובעזרתכם אנחנו יכולים לעשות לתלמידים הכל.

ממוצע הבגרות לכלל הילדים עומד היום על 50% בערך?

לא, עלינו ל-64, השנה.

עליתם ואתם כבר כמעט בממוצע של החינוך ההתיישבותי, זה יותר מהממוצע הארצי.

כן.

שאלה, מבחינת התלמידים שאת מקבלת כאן, עושים בעיות בשלטון המקומי?

לא.

זאת אומרת כל מי שרוצה, משחררים אותו.

אבל ההנחיה שלנו היא שיקבלו אותם על פי אישורים של הרשויות.

גם אם אלה תלמידים חזקים במערכת?

כן.

אגב, זו תופעה מעניינת. כמה מאשדוד מגיעים?

יותר מ-40 ילדים, אוטובוס מלא. מראשון 240 ילדים.

מאשקלון?

מאשקלון אין לנו.

ובראשון מאשרים? יש להם מערכת חינוך מפוארת, ובכל זאת 240 ילדים מגיעים לפה.

כי אנחנו קולטים ילדים שלא יכולים לקלוט אצלם.

אין להם מגמות.

כן, וחוץ מזה עולים חדשים. דוגמה קטנה, כבר מהשנה הקודמת, מחודש מרס, אנחנו מקבלים מיילים מסנט פטרסבורג, ממוסקבה, הורים שרוצים לעלות ארצה שולחים לנו מיילים, הם שמעו על בית ספרנו והם רוצים שהילדים ילמדו כאן. הם שאלו איפה כדאי להם להשכיר דירה, איפה כדאי להם לגור כדי להיות ממש קרובים לבית הספר. יש לנו משפחה אחת, משפחת לוריא שהגיעה, ועוד משפחה, שכחתי את השם---

שתי משפחות ממוסקבה שהגיעו בקיץ.

אם הפנימייה תתייצב, כי גם ההורים שלהם שומעים על המשברים וכולי וכולי, אין מניעה שאנחנו נתחיל לחשוב עליכם גם כמקום שיכול לקלוט ילדים יוצאי חבר העמים במסגרת תכנית נעל"ה. יש להם פה ילדים מחבר העמים, זה הכי מתאים.

אני רק יכול להגיד שאדוני, כדאי לו לחשוב על זה מהר כי אני, מבחינתי, חשוב לי שבית הספר הזה ימשיך לצמוח. כמו שאתה יודע, מבחינת היבטים של המשרדים שיכולים להיות שותפים עיקריים לכל הפעילות הזאת, אם זה משרד הקליטה וגם משרד החוץ וכל מי שיכול להתגייס לטובת הפיתוח של העניין הזה, אני אשמח לסייע, כדאי באמת שזה יהיה---

מקובל.

וכל פעם השאלה למה הילדים באים הנה, זה גם היחס והכל, אבל עוד דבר אחד שמאפיין את בית ספרנו, זה הפרויקטים המוצלחים ביותר בבית ספרנו. הפרויקט הראשון נקרא 'הזנק למצוינות'. שתדעו לכם שהתלמידים המצטיינים הטובים מקבלים עונש בימי שישי, למה? כי כל התלמידים לומדים רק חמישה ימים בשבוע ורק הילדים הטובים באים גם ביום שישי, וזה בערך 400 ילדים שבאים כל יום שישי בגלל שהם מקבלים תגבור, כי אנחנו כבר שמונה שנים עובדים עם חברה שנקראת 'הזנק לעתיד'.

כמה ילדים של חברת הכנסת לומדים פה?

שניים.

בשלב זה.

'הזנק לתעשייה', כבר הסברתי לכם, זה מה שאנחנו פתחנו בשנה שעברה וזה פרויקט מאוד מוצלח ו'לגעת באופק'. אנחנו עובדים עם חברה 'פתחון לב' והם לקחו את כל האחריות על כיתה אחת, זו כיתת חשבונאות, והם עוזרים לילדים, נותנים תוספת שעות ויש הסכמים, אבל הילדים שלנו עוזרים להם בעמותה, נגיד לחלק מזון, לסדר במחסנים שלהם. זו פשוט עזרה ועבודה הדדית.

אחר כך תכנית ליבה, תכנית של משרד החינוך ושל המינהל לחינוך התיישבותי. זו גם עזרה לילדים מתקשים. אנחנו מקבלים דרכם את התכנית.

אנחנו כבר המון שנים עובדים עם מרכז תאיר כחול-לבן, זה נקרא זהות יהודית ציונית. רבותיי, זה לא סוד שבבית הספר שלנו יש הרבה הרבה ילדים שהם לא יהודים, אבל בכל זאת, שתדעו, הם ישראלים לכל דבר. מה מראה לנו שהם ישראלים נאמנים? בגלל שכולם הולכים לצבא והילדים האלה ממש נמצאים במרכז הזה והרבה ילדים מתגיירים ורוצים להיות יהודים ואנחנו לא פוסלים פה אף ילד, יהודי או לא יהודי.

מילה, תהליך הגיור מתחיל פה או רק בצבא?

לא, אצלנו.

משלחת לפולין, זה פרויקט מאוד מוצלח. התחלתי אותו לפני כחמש שנים ושתדעו שכל המדריכים של פולין תמיד רבים ביניהם מי ייצא עם המשלחת של יוהנה ז'בוטינסקי, כי אצלנו הילדים יודעים, אם אומרים שבשבע בבוקר צריך להיות על יד האוטובוס, בחמישה לשבע כולם עומדים.

יש משמעת.

כן, זה משמעת. כי אני אומרת לפעמים, סליחה שאני אומרת מולכם, שהדמוקרטיה בבית הספר זה אני.

אחר כך החלפת משלחת נוער עם גרמניה. הפרויקט הזה כבר ארבע שנים. אני התחלתי אתה פרויקט ואני רוצה להגיד לכם שזה מאוד מוצלח. שנה אחת המשלחת שלנו נוסעים לגרמניה. זו עיר קטנה, גיינכינכן, על ידי אאכן. אני רוצה לה להגיד שבית הספר שאנחנו עובדים איתם הוא בית הספר היחיד בגרמניה על שם ילדה יהודייה שנספתה בשואה, כמו אנה פרנק, קוראים לה אניטה ליכטנשטיין. הנהלת בית הספר נאבקו מול רייכסטאג ומול הבונדסטאג כדי לתת לבית הספר הזה את השם אניטה ליכטנשטיין, כי הם לא רצו, כי אמרו שזו היסטוריה ולא צריך להעלות את כל הדברים מחדש, ובכל זאת בית הספר קיבל את השם של אניטה ליכטנשטיין ואנחנו עובדים איתם מאוד יפה. השנה אנחנו מקבלים את המשלחת בבית ספרנו בכפר.

מנהיגות עסקית צעירה. תודה ל'הזנק עתידים', הם מביאים לנו לכאן המון מדריכים והמדריכים האלה עובדים עם הילדים שלנו. אנחנו מגדלים פה את המנהיגים של העתיד.

סיורים, הכל בסדר. תכנית גישור; תכנית הגישור שבפנימייה היא כבר שבע שנים, זה מאוד מוצלח. שתדעו שהתלמידים שלומדים בגישור הם מגשרים לא רק בין תלמידי הפנימייה, הם גם בין המבוגרים שיש, אם יש משהו, ובין תלמידים בבית הספר ובין עובדים---

ובקהילה גם, קהילת באר יעקב.

כן. זאת אומרת שהתכנית מאוד מאוד מוצלחת.

מילה, כמה משפטים על מרכז הלימודים אחר הצהריים.

אני עכשיו רוצה להגיע לזה. המינהל לחינוך התיישבותי נותן לנו שעות מעל מה שאנחנו צריכים לקבל, שעות שמיועדות לתלמידי הפנימייה אחר הצהריים. אנחנו כבר שנה שלישית. בשנה הראשונה ניסינו, בדקנו, אבל בשנה שעברה פתחנו בית ספר, זה נקרא מרכז למידה. 64 שעות שבועיות, התלמידים לומדים. בהתחלה זה היה קשה, כי ישי וכל המדריכים היו צריכים להכניס את הילדים ללימודי ערב. הילד יוצא מבית הספר בשלוש ורבע, הוא מסיים את בית הספר, הוא צריך קצת לנוח ובארבע שוב מכניסים אותו ללימודים, זה לא כל כך קל. בהתחלה זה היה כמו גלגל כשהוא לא משומן, זה הלך לאט לאט, בסופו של דבר ראינו שיש תוצאות. איזה תוצאות? קודם כל תוצאות הבגרות. תוצאות הבגרות בפנייה עלו תוך שלוש שנים מ-8% ל-36%.

זה עלה בהדרגה, תשס"ט 18%, תש"ע 25%, תשע"א 36%.

אתמול שאלו את המנהל הכללי בוועדת החינוך של הכנסת כמה בשנה הבאה יעלו, אז הוא דיבר על 1.5%. אני בעניין הזה לא מסתכן אם אני מדבר על 10%-5%.

זו המציאות, זה מה שיש. זאת אומרת שכל השעות שמיועדות לילדי הפנימייה, ילדי הפנימייה מקבלים את השעות האלה ויש לימודים. אנחנו מגייסים מורים, לא רק מורי בית הספר, אני נגד לגייס את מורי בית הספר, להיפך, אני רוצה לגייס מורים מבחוץ. למה? כי לא כדאי שהמורה מסביר בכיתה ואחר כך עוד פעם יושב עם התלמיד---

מילה, שאלה. מה המרחב כאן מבחינת מקצועות הבחירה לבגרויות?

זה מגמות---

אני רציתי לשאול אותך, אני לא יודע אם בדקתם את זה, השנה משרד החינוך הודיע על כך שהם רוצים להתחיל להכניס את כל לימודי, נגיד, כלכלה אישית, כחלק מהבחירה בבגרויות, שזה נותן כלים לתלמידים בכל מה שקשור לכלכלה ולניהול עסקי אישי והתקציב המשפחתי. השאלה אם התחלתם לבנות את העניין הזה.

לפני שנה, כשפתחנו 'הזנק לתעשייה', אנחנו הזמנו לכאן אנשים שעושים ניהול עצמי, קואוצ'ינג, ובמסגרת הפרויקט הזה, גם לתלמידים של 'הזנק למצוינות' וגם לתלמידים של 'הזנק לתעשייה'---

לא, אני אומר שהשנה זה חלק ממקצועות בחירה לבגרויות, ככה הגדיר לנו המנהל הכללי בוועדת החינוך. השאלה אם אתם התעניינתם בזה.

לא, כי יש לנו מספיק מגמות והיינו עסוקים בקיום שלנו, והאמת, לא התעניינו בדברים האלה. אני חושבת שהדבר שנקרא קואוצ'ינג ואימון אישי, שאנחנו עושים גם לתלמידי 'הזנק' ונעביר את זה גם לתלמידים האחרים, זה ממש---

יש לי שאלה בעקבות השאלות האלה, האם משרד החינוך דאג לכך שכל מנהלת של בית ספר לא תמצא את עצמה בסיטואציה שהיא לא יודעת מה לענות בשאלה הזאת? אני חושבת שאם הולכים ללמד כלכלה, אז מוציאים אי-מייל לכולם, מדברים עם כל מנהל בית ספר ונותנים הוראות ותהליך הסברתי.

לא, יכול להיות שיש תכנית, אולי התחלה של תכנית, התחלה של רעיון. שמענו גם יוזמות מקומיות, אגב, לאו דווקא... איזה בית ספר יוזם תכנית והמשרד רואה שזה טוב ומתלבש גם על העניין הזה. אבל הרעיון כרעיון, כשלעצמו, אפשר להעביר את זה במסגרת מגמה, אפשר גם במסגרת חוק. לילדי פנימייה למשל, כל הילדים הייתי מעביר להם את הדברים האלה, כי יש להם זמן אחר הצהריים, לעשות את הדבר הזה כחוג.

המלצה גם ללמוד משפטים באותה מידה.

אבל צריכים להבין שכל מגמה נוספת סוגרת מגמה קיימת. דווקא ליוהנה יש מבנה מגמות מצוין, יש להם ארבע מגמות מרכזיות שנותנות מענה לטווח רחב של תלמידים, גם למצוינים שבהם וגם למתקשים, וכל המגמות הן מגמות טכנולוגיות שיש בצידן קבלה של הרבה מאוד שעות. זה אחד מבתי הספר שבנוי, מבחינה קונספטואלית וכלכלית ביחד, מאוד חכם מבחינת המגמות.

ולסיכום אני רוצה להגיד שיש לנו, למרות הכל, למרות כל הקושי, ודאי כשאנחנו כבר עברנו לרשת עתיד, למרות כל הקשיים שהיו לנו... ואני חושבת שאנחנו לא חושבים שיכולים לקחת את המקל ולעשות כבר הכל שיהיה ממש יפה ובצבע ורוד, ברור שלא, מחכים לנו עוד הרבה קשיים, ואני כבר רשמתי בסיכום שאנחנו צריכים עזרה, עזרה ראשונה. אני פונה לאלכס וגם ליחיאל שילה, אתם יודעים שיש לנו מבנים בפנימייה שאפשר לשפץ אותם ולקבל ילדים ולתת לילדים תנאים יותר טובים, כי יש לנו בניין אחד שאנחנו יכולים לשפץ ושלכל ילד בחדר יהיו גם שירותים וגם מקלחות. זה דבר אחד. דבר שני, ברור שזה החקלאות. השטח החקלאי שלנו הוא בתוך הדם שלנו, כי אנחנו כפר נוער. אם אנחנו כפר נוער, חייב להיות שטח חקלאי שאנחנו חייבים לעבד אותו ואנחנו רוצים לעבד אותו, כי יש לנו הכל, אבל באר המים שיש לנו, שזה בינתיים נמצא במחלוקת, האם יקבלו כסף על באר המים, כאילו מוכרים אותו, או משאירים לנו את באר המים ושאנחנו יכולים לעבד את השטח החקלאי שלנו, כי יש לנו הכל; יש לנו רצון, יש לנו אנשים, יש לנו מורים, יש לנו בעלות.

תודה.

בהתייחסות לעניין הזה, אני מבקש אחרי הישיבה של הלא ייעודיים בפתיחת שנת הלימודים לשים שעה וחצי של העניין של פתח תקווה, כי מה שהולך שם זה מזעזע, פשוט מזעזע. ב'נר עציון' כל הילדים שם בחוץ, ב'גורדון' כל הילדים בחוץ, משטרה, מפקחים, הרסו שם לקבוצה של 600-500 ילדים את פתיחת שנת הלימודים. לא היה דבר כזה בחיים.

כן, בבקשה.

קודם כל ברוכים הבאים. האמת היא שגם אני פה, כנציג רשת עתיד, אני יכול להחיל את הברכה הזו על עצמו, ובאמת בשמו של המנהל הכללי של הרשת, רואה חשבון עמיעד גורביץ, אני מברך אתכם שאתם באים ובאמת בחרתם לבוא לכפר הנוער על שם יוהנה ז'בוטינסקי, לבית הספר, כשזה היום הראשון שלמעשה באופן פורמלי אנחנו מנהלים את בית הספר בכפר.

אני כשלעצמי חבר ותיק במינהל לחינוך התיישבותי, בשבילי זו סגירת מעגל. אני ניהלתי הרבה שנים בית ספר של המינהל לחינוך התיישבותי ופשוט תענוג לי לפגוש את האנשים שבאמת הלכתי איתם כברת דרך מאוד ארוכה. אני רוצה לומר לכם, חברי הכנסת ויושב ראש ועדת החינוך, שיש מינהל במשרד החינוך שתמך לאורך כל הדרך ואלה לא היו שלוש שנים קשות, אלה היו עשר שנים קשות שעברו על הכפר. בזכות המינהל לחינוך התיישבותי, וזה לא רק לתפארת המליצה או כדי לומר דברים שאינם במקומם, בזכות המקום הזה שרד, כי ללא התמיכה המסיבית, הן ברמה של הפיקוח והן ברמה של התמיכה התקציבית והכספית זה לא היה קורה. זה באמת מעל ומעבר ההקשבה לצרכים של הכפר היתה מצוינת.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהודות מכל הלב למר דוד בוגנים, שהחזיק את הכפר בשנתיים האחרונות בצורה יוצאת דופן, באמת צריך לאחל לו מכל טוב עם היציאה לדרך החדשה. לצוות של בית הספר והפנימייה, לישי, למילה, לוורוניקה, לעליזה, לכולם. וכמובן לא הזכרתי את חיים אדחוח, וסליחה, גם אותך נזכיר, באמת אנשים שמאוד מאוד אכפת להם, זה לא סתם שהם גרים בכפר, אלא באמת אנשים שתרמו הכל.

אשר לנו, לרשת עתיד, יודע מר יחיאל שילה היטב שאנחנו בנושא של חינוך לקחנו את המוסדות האלה של מה שהיה על"ה וכפר הנוער יוהנה ז'בוטינסקי מתוך אסטרטגיה לקדם את החינוך. אנחנו לא באים כאן כנדל"ניסטים חלילה או משהו, אנחנו באים לקדם את החינוך ויחיאל יודע היטב, אני מקווה שגם אתם, שהשקענו את כל נשמתנו ובהחלט גם הרבה מאוד כספים יחד עם המינהל בבקעת כנרות כדי להציל את בית הספר ובאמת אנחנו רואים שם ברכה בעמלנו, יש מספר תלמידים שגדל באופן משמעותי כאשר בית הספר עמד על סף סגירה. אנחנו כאן כדי להישאר, אנחנו כאן לא רק לשש השנים הקרובות, אנחנו באמת רואים את עצמנו מטפחים את הכפר, מקדמים את הכפר, והולכים בדרך שבה הולך הכפר. באמת מאוד מאוד חשוב לנו.

דיברתי איתך, חבר הכנסת מילר, לפני הישיבה ואמרתי שאני מבקש, 'קיים דיון על הנושא של החינוך החקלאי', הוא הולך ונעלם.

לא היה לנו דיון?

אני הייתי רוצה לקרב אותם.

אני חושב שהיה משהו. לפני כמה חודשים, לא?

אני אומר לך ככה, אני עוד שייך לדור שבבית הספר היסודי הלך ל... קודם כל בגינת בית הספר היו לנו ירקות, גידלנו ירקות, אני דאגתי לכך שאני אגור כל השנים עם בית על הקרקע, אני מושבניק וגר בבקעת הירדן, הנושא של החיבור עם הקרקע מאוד חשוב לי, ואני חושב שמה ששמענו בדברים של מילה, שבאמת יוצאים מהלב, אנחנו רוצים חיבור לאדמה. זה חלק מהעניין, מה גם שזה מתקשר לאחד מהענפים היותר בולטים במדינת ישראל---

זה אחד הנושאים המרכזיים של החינוך ההתיישבותי.

כן, זה הלב. כמנהל של בית ספר אזורי, גם בעצמי הכנסתי חממה לתוך בית הספר, מתוך הראייה שהנושא של חיבור לאדמה הוא מאוד מאוד חשוב. אנחנו נמשיך לפתח את הכפר, נקודה. נעשה את הכל כדי לעזור לכפר לצאת מהשנים הרעות שלו, נקדם אותו קדימה, אנחנו עושים פה באמת בדחילו וברחימו כמה שינויים שהם מחייבים כדי להחזיק את הכפר בצורה שלא יהיה גירעוני. אין שום סיבה שהכפר הזה לא ישגשג. אנחנו נעשה את הכל כדי לעזור לאנשי הכפר להתקדם לאן שהם רוצים לקדם את הכפר.

ושוב אני רוצה לאחל לכם שנה טובה ותודה רבה לכל מי שטורח ועוזר, ולך באופן אישי, יחיאל.

תודה.

גם היושב ראש וגם חברת הכנסת מיכאלי, שיידעו בדיוק איפה אנחנו עומדים. כל הסיפור של הקרקעות נמצא כרגע עדיין אצל המפרק. בהחלטת בית המשפט עשו שני חלקים, אחד נושא הניהול ורשת עתיד זכתה בעניין הזה. כל מה שקשור בנושא קרקעות זה עסק מורכב, עסק מסובך מאוד ולכן הוא נמצא עדיין ברשותו של המפרק על פי צו של בית המשפט. לכן בעניין הזה אני מציע להירגע, אנחנו צריכים רק לדעת, אם יש דברים שקשורים למכנה של הכפר, לעבודה החקלאית, למשק החקלאי, עם נאמר תצרוכת מים, כל מה שקשור לקיומו של הכפר, אנחנו צריכים לעמוד, היתר, תשאירו לטיפול ה---

העניין ברור. טוב, אנחנו צריכים ללכת. תודה רבה.

בוקר טוב, מורים, אורחים , תלמידים יקרים ומכובדינו; אלכס מילר, יושב ראש ועדת החינוך בכנסת, יחיאל שילה, מנהל המינהל ההתיישבותי, ענת בן מורה, מפקחת כללית של בית הספר ומר יוחנן דורון מרשת עתיד.

שלום וברכה לכולכם וברוכים הבאים לשערי כפר הנוער יוהנה ז'בוטינסקי.

אנו שמחים מאוד לראות אתכם כאן איתנו היום, אנו פותחים היום שנה חדשה, יש התרגשות באוויר, הכיתות התלבשו בבגדי חג.

המרחבים צבועים ונקיים, החצר מטופחת ומוכנה לקראתנו.

אני מתכבד להזמין את מילה ספיבק, מנהלת בית הספר, לשאת דבריה.

שלום לכולם, בוקר טוב. כבוד היושב ראש ועדת החינוך, מר אלכס מילר, מר יחיאל שילה, מנהל המינהל ההתיישבותי, מפקחים, היקרים שלנו, ענת בן מורה, מר מיטלמן, נציגי הוועד, ועדת החינוך של הכנסת, אורחים יקרים, מורים, עובדים, ואתם התלמידים היקרים שלנו.

אני שמחה לפתוח את שנת הלימודים תשע"ב בתקווה גדולה והתחלה חדשה. ביוהנה ז'בוטינסקי ההתחלה היא לאחר שאנחנו עברנו לרשת עתיד. כולנו תקווה שהשנה הזאת וכל השנים שאנחנו ביחד נעבור עם רשת עתיד אנחנו נראה בית ספר והכפר הכי טובים, הכי טובים בארץ, הכי טובים בעולם, גם בהישגים, גם בכל הפרויקטים שלנו, גם באחוזי בגרות. אני רוצה להגיד שכל ילד וילד בחטיבה הבינונית, חטיבה עליונה, קיבל כל מה שמגיע לו, כל מה שהוא רצה, לפי הכישרונות שלנו ולפי רמת הלימודים שלו, ואנחנו רוצים את כל הילדים שהגיעו לכפר... לא חשוב שאתם באים שעה וחצי, יש כמה תלמידים ששעה וחצי נוסעים לבית הספר ושעה וחצי בדרך חזרה, ובכל זאת אתם בחרתם בנו, תודה לכם ואנחנו נעמוד בכל הקריטריונים שלכם, על כל הבקשות שלכם, ואני רוצה להגיד שכפר הנוער יוהנה ז'בוטינסקי זה כפר מיוחד ואנחנו נמשיך להיות הכפר הכי טוב שיכול להיות. תודה.

אני מתכבד להזמין את דר' יחיאל שילה, מנהל המינהל ההתיישבותי, לשאת דבריו.

אדוני היושב ראש ועדת החינוך של הכנסת, מר אלכס מילר, חברת הכנסת מיכאלי, שהיא תושבת ראשון לציון. אלכס, גם אתה תושב ראשון, לא?

לשעבר. אני עכשיו מתיישב באריאל.

אוקי, זה גם חשוב.

מר יוחנן דורון, חבריי המפקחים, גב' מילה ספיבק, מנהלת בית הספר, תלמידות ותלמידים יקרים. קודם כל, בראשיתה של שנה חדשה, אני מבקש לשלוח לכם ברכה בשמי ובשם כל ההנהלה לחינוך התיישבותי במשרד החינוך, שתהיה לכם שנה טובה ומוצלחת ושגם תעלו ברמת ההישגים. אני שמח לשמוע שבשנת הלימודים תש"ע הישגי יוהנה ז'בוטינסקי, עלו באופן משמעותי מבחינת אחוזי בגרות. בעיקר אני שולח לכם ברכה, התלמידים, וכמובן ברכה למורים ולמדריכים בפנימייה שעושים מאמצים, ואני מצפה גם שאחוזי הבגרות יילכו ויגדלו.

אבל בתי הספר שלנו הם לא בתי חרושת לציונים. בתי הספר שלנו הם בתי חינוך שבהם אנחנו גם מקנים ערכים לילדים. ביום שלישי ציינו את ראש חודש אלול שהוא חודש שלכל יהודי זה חלון ההזדמנות לבקש סליחה מחברים וגם סליחה מהבורא, אם עשית איזה שהוא דבר רע. נדמה לי שזאת ההזדמנות גם לומר למורינו ולמדריכינו שאנחנו מצפים לחנך את תלמידינו לחינוך לערכים, לסובלנות, לאהבת הבריות, לאהוב את השונה, לקבל את העולה החדש, גם אם שפתו לא כמו שפתנו. אתם רובכם עולים חדשים, אבל אתם כבר ותיקים ואתם גם קולטים עולים חדשים שהגיעו לא מזמן, ובעצם אני מקפל את כל הערכים, לאהוב את הארץ, לאהוב את המולדת שלנו. אין לנו מדינה אחרת, אין לנו עם אחר, זאת המדינה היחידה שלנו ואני מצפה ואני יודע ואני שמח שהנתונים של הגיוס של תלמידי יוהנה ז'בוטינסקי נמצאים מעל הממוצע הארצי, למעלה מ-90% מהילדים מתגייסים לצבא, חלקכם גם ליחידות קרביות, ועל כך אני מברך אתכם ואני מאחל לכם המשך לימודים מוצלחים.

ולמרות שהכפר הזה, אמרתי ליושב ראש הוועדה, התנהל במשך כמה שנים תחת נטל כלכלי לא פשוט של הרשתות, של הבעלות שהיתה מקודם והיתה סכנת סגירה למקום, אני בטוח שכפר הנוער יוהנה ז'בוטינסקי יילך ויתפתח וישגשג ואני מבטיח לכם להמשיך לסייע לכם, אני וחבריי במינהל, כשם שסייענו לכם.

שנה טובה, שנה מוצלחת, המשך עשייה.

(מחרוזת שירים).

אני מתכבדת להזמין את דר' יוחנן דורון מרשת עתיד לשאת את דבריו.

בוקר טוב לכם. אני, בשם הרשת ובשם רואה חשבון עמיעד גורביץ, רוצה לאחל לכם את כל הטוב שבעולם. נפגשתי לאחרונה עם צוות המורים והעובדים של הכפר ועם הנהלת הכפר, אחרי שקיבלנו על עצמנו את המלאכה החשובה הזאת של לנהל את הכפר ואת בית הספר, הבטחתי להם, כמו שאני מבטיח לכם עכשיו, שנעשה הכל, אבל באמת הכל, כדי שסביבת הלימודים שלכם תהיה טובה. כשאני מסתכל עליכם, אני רואה שאתם אולי רבע מהאוכלוסייה בישראל, אבל אתם 100% מהעתיד שלה. אנחנו, האנשים מולכם, התפקיד שלנו זה לאפשר לכם ללמוד ולהתפתח כדי שאנחנו, כשכבר נצא ממעגל העבודה, נהיה בטוחים שיש מי שמחזיק את המדינה במקומנו. וכמו שאתם נראים, נראה לי שאנחנו בידיים טובות.

אני לא יכול לבוא ולומר שאני אכיר אתכם בשמות, אבל אני יכול להבטיח לכם, כמו שהבטחתי לעובדים ולמורים, שנהיה כאן בשבילכם, כדי לאפשר לכם עתיד טוב. שיהיה לכולנו, ובמיוחד לכם, שנה טובה.

היום הראשון של שנת הלימודים הוא יום מיוחד שמדבר אל כל אחד, יום שהוא..., אפשר לתת ואפשר לקחת, יום של תקוות ומשאלות, יום של אלף שאלות.

לכולנו נאחל שנת ששון ושנת ברכה והמון המון שמחה. העוז איתנו, יוצאים לדרך, בהצלחה.

אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת אלכס מילר, יושב ראש ועדת החינוך בכנסת.

בוקר טוב לכולם, אני מאוד שמח להיות כאן. מאוד סמלי בשבילי להיות בבית הספר הזה, מכיוון שוועדת החינוך בראשותי, ואני נכנסתי לתפקיד רק בנובמבר, התעסקה רבות בעתידו של בית הספר. אז אני קודם כל שמח שאנחנו הצלחנו, והצלחנו במאבק לא פשוט. נמצאים איתנו כאן אנשים שהובילו את המאבק הזה, המנהלת שלכם, מילה ספיבק, שתאמינו לי, כמה שהיא היתה אצלנו בכנסת, אני כבר חשבתי שאנחנו מתחרים בכמות הימים שהיא מבלה אצלנו למול כמה שהיא מבלה אצלכם. אז קודם כל הברכות לה, על כל מה שהיא עושה ועל כל ההישגים שלה, ולרשת עתיד שלקחו את היוזמה ונתנו את הגב המלא לעתידו של בית הספר וכמובן למינהל ההתיישבות במשרד החינוך שעושה הכל ונותן הכל כדי שאתם תצליחו.

תלמידים יקרים, אתם לומדים בבית הספר שלדעתי מייצג את המשאבים העיקריים של מדינת ישראל וזה חקלאות, טכנולוגיה, ואתם כנראה הולכים להיות המנהיגים והמובילים של מדינת ישראל בכל התחומים האלה. אני בטוח שהידע שאתם מקבלים כאן והכוח שאתם מקבלים כאן, בסופו של דבר זה ייתן לכם כלים להיות אחראים על הצמיחה הכלכלית והתרבותית של מדינת ישראל. תבינו כמה מושקע בכם. ואחרי שאני אמרתי את זה, אנחנו גם מצפים לתוצאות.

רבותיי, חשוב להגיד שאנחנו עכשיו פותחים את שנת הלימודים, חלקם השנה מסיימים ויש לכם עוד שנה ללמוד. בחודש האחרון הזכירו לנו את המציאות הלא פשוטה שמדינת ישראל מתמודדת איתה. אתם יודעים כמה חשוב שאתם תשקיעו בלימודים ותצליחו, כי רק עליכם מסתמכת מדינה שלמה.

אז אני רוצה לאחל לכולכם שנה פורייה ומוצלחת, ולכל הצוות ולהנהלה של בית הספר, להורים שלכם וכמובן לכם, תצליחו, תתמודדו עם המבחנים, תקבלו את הערכים שבית הספר שלכם נותן לכם ובהצלחה, יישר כוח.

תחילת שנה זו תמיד הזדמנות נהדרת להתחיל את הכל קצת אחרת.

אפשר להתחיל מהתחלה כמובן ולפתוח דף חדש שכולו לבן.

ואם השנה שחלפה לא הסתדר ממש, אפשר להתחיל הכל חדש.

ולהוכיח לכולם ולעצמי בעיקר שאם רק ארצה, אוכל לעשות כל דבר.

אני מתכבדת להזמין את נציגת שכבת י"ב.

אורחים מכובדים, מורים ותלמידים יקרים, אני מבקשת לתת ברכה לתלמידי בית הספר לקראת פתיחת שנת הלימודים. חוזרים לספסל הלימודים, כעת המרוץ מתחיל בכל יום ממש כרגיל. בזה המרוץ אינכם לבד, סביבכם יש צוות גדול ומיוחד שתפקידו ללוות אתכם, להנהיג, לתת כתף כשצריך, והכל על מנת שתגשימו את שאיפותיכם. מטרתו של המרוץ אינה בהכרח להגיע ראשונים לקצהו, אלא לסיים את המסלול בביטחון, מתוך אמונה בעצמכם וביכולות שלכם. לא הראשון שיגיע הוא המנצח, אלא זה שהאמין בדרכו ובאידיאלים שלו. קחו נשימה עמוקה והאמינו בגאווה, כי יש בכם את הכוח, את היכולת והעוצמה לעבור מרוץ זה בהצלחה גדולה. קחו את הכוח, הוא שלכם, אם רק תרצו. בהצלחה לכולם בשנת הלימודים תשע"ב.

שתהיה שנה טובה באמת.

שנדע לאהוב, לקבל ולתת.

שתהיה לכולנו שנה ברוכה.

שנת שמחה, שנת בניין ועלייה.

שנה טובה ומוצלחת.

לשירת התקווה הקהל מתבקש לעמוד.

(ההמנון).

אנו מאחלים לכל תלמידי בית הספר הצלחה בשנה החדשה. תם טקס פתיחת שנת הלימודים.

ביה"ס הרצפלד-חולון

ברוכים הבאים, אנחנו לא בטקס הרשמי. אוטוטו בשעה 12 יהיה צלצול, התלמידים נכנסים ואנחנו נכנסים לטקס מקוצר.

אנחנו צריכים לעשות היכרות בין כולם? נעשה סבב.

זה דיון מסודר של ועדת החינוך, יש פה פרוטוקול, הבחור שם מכין רשימה של כל האנשים שנמצאים כאן, בסוף כולם יופיעו, מי היה.

קודם כל תודה שאתם פה.

נעשה את זה בצורה מסודרת. אנחנו היום עושים סיור של ועדת החינוך בשני בתי ספר, פתחנו בבוקר בבאר יעקב, בבית ספר יוהנה ז'בוטינסקי, עשינו שם טקס של פתיחת הלימודים, היום אנחנו כאן. רציתי לעשות את היום הזה במיוחד בבית ספר לחינוך מיוחד מכמה סיבות. הנושא הזה עולה כמעט בכל ישיבה בדיונים של ועדת החינוך. גם אתמול בדיון עם שר החינוך העניין של החינוך המיוחד עלה ועלה גם לטונים גבוהים מאוד. אני חושב שאם אנחנו נמשיך להתעקש על התיקונים של כל אותן הוועדות שקיימות בעניין זה, אנחנו בסופו של דבר גם נצליח להביא בשורות, קודם כל לילדים, להורים ולכל מי שמתעסק בחינוך.

היום אנחנו עושים פתיחת שנת הלימודים כאן אצלכם. קודם כל תודה על כך שפתחתם את הדלתות לוועדת החינוך, כדי לפתוח את שנת הלימודים בבית הספר שלכם. אני חושב שזו פעם ראשונה. לא עברתי על כל פתיחות שנת הלימודים של ועדת החינוך, אבל לדעתי, אני בכנסת מ-2006, ואני חבר ועדת החינוך מ-2006 וזו פעם ראשונה שאנחנו פותחים שנה בחינוך המיוחד. זה לדעתי המסר החשוב ביותר, שבעניין הזה אנחנו לא מתפשרים ומבחינתנו ננסה להגיע להסדרים גם בשוטף ומבחינתנו כל אותם הצרכים וההשקעה שצריכה להיות בחינוך מיוחד, אני רואה את זה בסדרי עדיפויות, כי אין פה שום עניין של גמישות ומשחקים.

אז קודם כל אני רוצה לאחל לכל מי שעוסק בעניין הזה... זה חשוב מאוד, ההשקעה בחינוך ומיד רואים כאן את הפירות, אבל מבחינתי העניין שהיום, אנחנו נעשה בצורה רשמית, אבל המסר הוא גם לשלטון המקומי וגם למשרד החינוך שלי יש שנה להיות יושב ראש הוועדה, עד 2012, יש לנו רוטציה אחר כך, ותאמינו לי שהשנה הזאת אני לא... בעניין זה תהיו בטוחים שאנחנו נקיים מספר דיונים. אתמול עלו הסוגיות, התייחסתי בקצרה אתמול לכל הסוגיות, גם בעקבות הוועדה שהיתה על העניין של חינוך מיוחד, ואני אודה לך היום אם תרחיבי קצת על הדברים שנעשים, אני רוצה שזה ייכנס בצורה אחרת לפרוטוקול הוועדה, וכמובן מנהלת בית הספר, אם תוכלי להתייחס לסוגיות ואיך את רואה את הדברים ניתנים לשיפור מבחינתך. נשמח לשמוע.

ואני מאחל שנה פוריה ומוצלחת לכל הילדים, הורים, מורים וכל מי שעוסק בחינוך בישראל, שזו עבודת קודש ושליחות, מכיוון שאנחנו מכירים את המצוקות וגם מחפשים איזה שהוא אוויר לנשימה ופתרונות לאנשי החינוך שלנו.

זה מבחינתי.

אני רוצה באמת לברך אותך על זה שאתה הולך להתמודד עם הנושא הזה. הדברים לא תמיד מקבלים את המענה הנכון בזמן הנכון. אני אספר לך רק סיפור על למה אני אומר את מה שאני אומר. אני בזמנו פניתי לראשי ערים ששולחים את הילדים שלהם לפה. 85% בבית הספר הזה הם לא תושבי חולון, פלוס מינוס. התקשרתי לראשי ערים, אני כבר 18 שנה ראש עיר. התקשרתי לראשי הערים, אמרתי, תשמעו, אני רוצה לנייד את בית הספר. אף אחד לא ענה. אתה יודע מה אמרתי? לכו לכל הרוחות, אני עושה... רק מגבלת עומס החשמל עלתה לנו למעלה מ-3,000 שקל. אתה יודע, זה לא באג'נדה של האנשים, גם במערכת החינוך, לעזור לילדים האלה, שהגורל התאכזר אליהם, ומי שעושה מצווה, שכרו במצווה. אז כל מה שאני עושה לטובת בית הספר הזה, הוא לא היה ככה, כמו שאתה רואה אותו, הוא נראה הרבה יותר מוזנח ומי שעזרו זה גם ועד ההורים וגם אחד התלמידים, הבן של איציק, שהיה כותב לי מכתבים והיה כותב לחברי הכנסת, 'בוא, אתה צריך לראות באיזה מצב הוא נמצא', כך הוא כותב מכתבים. אתה תראה פה ילדים במצב מאוד מאוד קשה, אבל לסחוט מהם חיוך זה דבר שהכי עושה כיף. זה מה שאני בא לספר. ניסיתי להביא לפה את ממר"ם, לא החזיקו מעמד. יש לנו שתי יחידות, אחת בממר"ם ואחת ב... הבאתי תקציבים שלהם, ואמרתי שאני רוצה שאתם תשלחו לפה אנשים, כל יום בתורנות, כל פעם מישהו אחר, שיבוא ויהיה... נשברו. זה קשה, אפשר להבין. אני חייב להבין, כי זה פרויקט שהיה---

יש מחליף, גם מהצבא וגם מ---

נכון, מהצבא, מחיל האוויר. אז הם גם כן עוזרים, אבל היה להם קשה. אני אומר, זו יחידה מאומצת שמקבלת כסף.

התלמידים מחכים לנו. מה שחשוב לי לומר שהטקס של תחילת השנה היה בתשע, כלומר קבלת התלמידים החדשים כבר היתה. מי שמחכה לנו עכשיו באולם זה שכבת הבוגרים ומועצת התלמידים. אנחנו נלך לטקס קצר, שיח קצר איתם, לאחר מכן הסבר קצר של ילדי בית הספר וסיום קצר. הכל קצר.

צהריים טובים, תלמידים, צוות ואורחים נכבדים. היום הראשון ללימודים, ה-1 בספטמבר. נציין את היום הזה בקטעי קריאה, שירה וברכות. ראשית, ברצוני להזמין את המנהלת, הגב' רויטל רווה לשאת את דבריה.

קודם כל חשוב לי לציין שחלק מהתלמידים לא נמצאים, כי יש חג היום, עיד אל פיטר, סיום החג, נאחל להם חג שמח.

ברוכים הבאים, לחברי ועדת החינוך של הכנסת, בראשותו של חבר הכנסת אלכס מילר, מנהלת המחוז, הגברת דלית שטאובר, סגן מנהלת המחוז, משה הרשקוביץ, הגב' נורית פרי, מפקחת בית הספר ואורחים נוספים ממשרד החינוך. מר מוטי ששון, ראש העיר, נורית בן יהודה, ראש מינהל החינוך, רותי קרן, מנהלת אגף הפרט, אורחים נוספים מעיריית חולון, אורחים ממרכז השלטון המקומי ויורם אבזוב, מהסתדרות המורים.

לאחר הרשימה הזאת אפשר להבין איזה כבוד נפל בחלקנו. כולכם הגעתם ליום הראשון ללימודים לכבד אותנו בנוכחותכם, תודה רבה, מקרב לב.

אנחנו פותחים עוד שנה חדשה, שנת תשע"ב. אני מאחלת לכל אחד מאיתנו בריאות פיזית ונפשית, שלווה ורוגע, שלום בתוכנו ועם סביבתנו, שנשכיל להבין ולמצוא בכל דבר שקורה לנו ובכל סיטואציה שמתרחשת בעולמנו הפנימי והחיצוני את הדברים הטובים שאנחנו יכולים להשיג ולקבל, ולהבין מה עלינו ללמוד מהקורה אותנו. שנגיע לתובנות ונצליח גם ליישם, כדי להגיע לעולם טוב יותר ולאור, רוגע ושמחה. כל אחד מאיתנו, צעיר ובוגר, חייב לדעת שעל כל אחד לקחת אחריות, אחריות על המחשבות, על הרגשות,על המעשים. ואם כל אחד מאיתנו יעשה רק צעד אחד קטן, כולנו ביחד נעבור צעד גדול ומשמעותי.

כולנו שונים, אבל כולנו שווים. כל אחד יחיד ומיוחד והתפקיד של כולנו לגלות את הייחודיות שלנו מבפנים ולשלב אותה עם הייחודיות של החברים, וכמו שאומר הרב קוק, צריך שכל איש יידע ויבין שבתוכו, שבתוך תוכו, דולק נר ואין נרו שלו כנר חברו ואין איש שאין לו נר וצריך שכל איש יידע ויבין שעליו לעמול ולגלות את אור הנרות המדהים, ולהדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר את העולם כולו.

אני מאחלת לכולם שתהיה שנה מעניינת, מאתגרת ומוצלחת, קסומה ונהדרת, ולאורחים שלנו, בזמן הקצר העומד לרשותנו, אנחנו מקווים להשמיע ולהראות לכם חלק קטן של עולמנו. תודה רבה שאתם פה.

וכעת יושב ראש ועד ההורים. מר אילן פרץ ישא את ברכתו.

שלום לכולם. אני יושב ראש ועד ההורים, אני אבא של אמיר פרץ, הוא בן 13. אמנם הגעתי קצת לא מוכן, אבל אני שמח להיות פה, כיתה נחמדה פה... עם האתגרים של הצוות של בית הספר, ילדים שזקוקים לשיקום. אני מאחל לכולם שתהיה להם שנה טובה.

תחילת שנה היא תמיד הזדמנות לעשות את הכל קצת אחרת, אפשר להתחיל מהתחלה כמובן ולפתוח דף חדש שכולו לבן ואם בשנה שחלפה לא הסתדר ממש, אפשר להתחיל הכל מחדש ולהוכיח לכולם ולעצמי בעיקר שאם רק ארצה, אוכל לעשות כל דבר. בהצלחה לכולם.

תלמידי המקהלה ישירו את שיר בית הספר הרצפלד, שנכתב בידי חברי סדנת שירות מוזיקלי בהנחייתו של אורי.

(שיר).

שנת הלימודים שוב חוזרת, הכל מוכר ואחרת, ואין דברים מהשנה שעברה, הכל חדש והכל כבר קרה, חוזרים חזרה, יהיה טוב, יהיה רע...

ואני שגדלתי פתאום בשנה, מה נשאר בי ומה השתנה. לא צעיר, לא בוגר, מרגיש כתמיד ובכל זאת אחר, ואיך השנה תהיה המורה, מה קבוע מראש ומה ניתן לבחירה. שנה חדשה, כיצד אסתדר, על מה אני אצטרך לוותר. המון שאלות בי צצות ונשאלות לא פחות.

(שיר).

וכעת אני מזמינה את כולם לעמוד לשירת התקווה.

(שירת ההמנון).

תודה רבה.

תודה רבה לכולם ושנת לימודים מוצלחת.

לפני שהתלמידים ממשיכים את הלימודים כרגיל, הייתי רוצה לשמוע אם יש מישהו מהתלמידים שרוצה לבוא ולומר משהו, מה הוא מאחל לעצמו השנה, לקראת השנה החדשה, מה הוא מאחל לחבר שלו, האם יש משהו שאתם רוצים להשיג השנה. מי רוצה לבוא לומר?

שיהיה לי ציון טוב. ואני מאחל---

במה אתה רוצה ציון טוב?

ב"הילה".

בפרויקט הילה. יוסי סיים את פרויקט הילה, מסלול של שמונה שנות לימוד, והגשת את העבודה. לא קיבלת ציון. בסדר. אני חושבת שהעבודה מעניינת, אני מקווה שהציון יהיה גם גבוה. תודה.

ואני מאחל שיצליח השנה בבית ספר. שתהיה הצלחה.

רפאל הוא תלמיד חדש בבית הספר ואם הייתם שמים לב, אני התבלבלתי, כי הוא הגיע השנה ואז גילינו---

שלום. שמי רפאל. שלום לכולם, לאורחים הנכבדים, תודה שבאתם ואני מאחל לכם שנה מתוקה כדבש, כמו לכולם פה, באמת שיהיה רק שנה מתוקה כדבש ושיהיו בשורות טובות ושגלעד שליט יחזור. ברוך ה' שגלעד שליט יחזור ובאמת שיהיה הכל בסדר ואני מאחל לעצמי בעזרת ה' בגרות. אני רוצה בגרות, החלום שלי זה בגרות. תודה רבה.

יש לי פה אח תאום זהה והוא ממש מצחיק. את אח שלי מבדילים רק בדבר אחד, הוא אוהד בית"ר ירושלים. אני חיפאי, אני מכיר את חיפה. רואים, בטח שרואים. בהצלחה לנבחרת ישראל מחר, בעזרת ה'.

את רוצה לדבר על משהו שאת עושה בבית הספר? למשל ביום שישי או רביעי, באיזה מקום את הולכת לעבוד, או איפה עבדת בשנה שעברה?

קשת.

ומה עשית שם? את כבר החלטת ש... מעטפות?

כן.

ואת אוהבת את העבודה?

כן.

---די.ג'יי והיא היתה בבית ספר מסילות, בית ספר אחרי העבודה.

אני מאחל קודם כל שלא יהיה בלגן ומה אני יכול להגיד עוד? תודה, תודה רבה לאובי.

יש משהו שאתם רוצים לשאול את התלמידים?

תלמידים יקרים, לפני שאתם יוצאים, אני בטוחה שיש לכם עוד המון איחולים, אז אנחנו גם נאחל לכם בשם ועדת החינוך של הכנסת ובשם משרד החינוך ובשם כל האורחים שהיו כאן, שנה נהדרת, שכל החלומות והאיחולים שלכם לעצמכם יתגשמו, ואני רוצה לומר לכם שמאוד נהנינו מהשירה ומההופעה שלכם. אני ממש חושבת שאתם כולכם יכולים להתקבל לכוכב נולד. שתהיה לכם שנה נהדרת, מאוד נהנינו.

גם לך.

התלמידים עכשיו חוזרים לכיתות. תודה רבה על ההשתתפות שלכם ואנחנו נשארים פה.

אני רוצה לספר על בית הספר. הזמן שלנו קצר ואני רוצה שכן נספיק לעשות איזה שהוא סיור של 20 דקות בשני מקומות, אחד זה חדר המחשבים, שם אנחנו נראה עבודת מחשבים משולבת עם מרפאות בעיסוק משולבת עם קלינאיות תקשורת ואחר כך נלך לפיזיותרפיה ונשמע קצת על הפיזיותרפיה בבית הספר.

אני לא אספיק לספר את כל מה שתכננתי, אבל קצת על האוכלוסייה. האוכלוסייה של בית הספר מאופיינת בנכויות פיזיות מורכבות. יש נכון להיום בבית הספר 82 ילדים, 83 אולי ביום ראשון. הכיתות שלנו משובצות בין שישה לשמונה תלמידים בכיתה. האוכלוסייה הזאת היא אוכלוסייה שרובה היא שיתוק מוחין בדרגות חומרה שונות וחלקם ניוון שרירים, בדרך כלל פרוגרסיבי, וחלקם פגועי ראש מתאונות דרכים וכדומה. יש לנו כל מיני תסמונות מאוד מיוחדות עולמיות, באמת, שיש אחוזים מעטים בכל העולם, 16% בעולם, באמת תסמונות מיוחדות. המכנה המשותף, שכולם נכים פיזית. אתם ראיתם שחלקם עם הליכונים, חלקם בכיסאות גלגלים, חלקם ללא אביזר עזר, חלקם יכולים לנייד את עצמם וחלקם פגועים בארבע גפיים וזקוקים לעזרה בכל. בנוסף לחלק הפיזי, יש להם דברים שמתווספים, אם יש ילדים שיש להם בעיות שמיעה ויש הרבה ילדים עם בעיות ראייה, בגלל הפגיעה המוחית. יש פה הרבה תלמידים שלא מדברים. אתם ראיתם את אלה ששרים, אבל יש פה הרבה ילדים שלא מדברים, אבל כן מתקשרים. מתקשרים בעזרת לוחות תקשורת, תקשורת חלופית, מחשבים וכדומה. אתם תראו קצת אוטוטו.

היום אנחנו מקבלים תלמידים לבית הספר עם יכולת לימודים תקינה, וכמו שראיתם, החלום של הילד הזה, של הנער הזה, שהגיע מתיכון רגיל, מכיתה קטנה בתיכון רגיל בראשון, החלום שלו לעשות בגרות, ואחד הדברים שאני חולמת, שכל ילד ייצא מפה עם תעודה של 12 שנות לימוד. בעבר לא היה דבר כזה והיום אם תלמיד סיים בית ספר לחינוך מיוחד והצליח לעמוד לפחות בבגרות ביחידה אחת, העומדת בפני עצמה ושהיא לא בעל פה, וזה אנחנו מנסים לחפש, הוא מקבל תעודה של 12 שנות לימוד ולשם אנחנו שואפים קודם כל.

התלמידה הזאת, למשל, הקריינית שלנו, נדמה לי שזו הבגרות הרביעית שלה. היא רוצה... היא נתנה לי יעד, שהיא רוצה 25 נקודות. אין לי מושג איך אני עושה את זה, אבל...

היא רוצה זכאות מלאה ויותר מהמינימום.

יכול להיות שנצליח חלק בזמננו ואחר כך היא תמשיך.

הלוגו שלנו, הסלוגן שלנו זה 'בהרצפלד מזיזים את ההר'. אנחנו באמת מאמינים ועושים את המקסימום לתפור לכל תלמיד תכנית משלו, לפי היכולות שלו, לפי החוזקות שלו ולנסות למצוא את הפתרון ולהגיע לכל אחד בכל דרך אפשרית יצירתית. לשם כך יש שני דברים; ראייה הוליסטית ועבודת צוות רב מקצועית. יש לנו באמת צוות רב מקצועי מגוון. יש לנו 82 תלמידים וכ-90 אנשי צוות. אל תגידו יש אחד על אחד, לא, זה לא אחד על אחד, כי הם מגוונים. יש לנו מחנכות וסייעות ומורים מקצועיים ושירות לאומי, אבל יש לנו גם צוות פארה רפואי גדול, מרפאות בעיסוק, קלינאיות תקשורת, פיזיותרפיסטים ותרפיסטיות וכדומה, כשבעצם בעזרת הצוות הזה אנחנו מנסים לענות על הצרכים ההוליסטיים של התלמיד. אנחנו לא עובדים רק על הצד הלימודי פה, אנחנו עובדים גם על הצד הלימודי וגם על הצד השיקומי וגם על הצד התפקודי וגם על הצד הרגשי וגם על הצד החברתי וגם על נושא העבודה וגם על נושא הפנאי. יש הרבה דברים. בתכניות שלנו יש תכניות בית ספריות, אבל יש לנו גם תכניות כיתתיות בהתאם ליכולת של הכיתה ויש לנו גם תכניות אישיות. זאת אומרת שלכל ילד אנחנו תופרים גם תכנית אישית משלו בכל שנה, שמתאימה לו בנקודת הזמן הזו.

יש לנו תמיד קושי ומלחמה עם עצמנו כי אנחנו רוצים גם להתאים את עצמנו לחינוך הרגיל ולהשתלב בתכניות של החינוך הרגיל, אבל יש לנו גם הרבה תכניות ייחודיות שלנו, שחייבים, אם זה עבודה ואם זה כישורי חיים וזה עצמאות וכדומה, וכל שנה אנחנו מנסים לעשות את התכניות כמה שיותר. אני אומרת, יש לתלמידים שלנו 35 שעות בשבוע והתכניות שלנו הן בשביל לפחות 70 שעות בשבוע. אז כל שנה אנחנו מנסים לראות, בשכבה הצעירה לתת את זה ובשכבה הבוגרת לעשות את זה. אנחנו לא מצליחים לעשות את כל מה שאנחנו רוצים, אבל אנחנו מאמינים שלא השמים הם הגבול אלא מעבר לזה.

בשנים האחרונות התמקדנו המון בנושא הפדגוגי, בנושא של הגדרות תפקידים של ממשקים בין תפקידים. זה לא פשוט לעבוד בצוות שהוא הטרוגני כל כך, במיוחד כשיש גם אגואים, ולכן צריך לעשות ממשקים, הגדרות תפקידים וכדומה.

עסקנו המון בהערכת תכניות, בהערכת אנשי צוות ואנחנו נמשיך את זה השנה. השנה, כמו כולם, אנחנו נכנסים לתכניות של תרבות ומורשת ושנת השפה העברית ושנת הבריאות ועוד ועוד ועוד ועוד, כמה שנצליח לעשות. אני יודעת שהמורות נלחמות איתי כי הן לא מבינות איך אני נותנת להם הוראות לכל כך הרבה תכניות שהם צריכים לעשות במערכת, אבל כשהן סופרות לי את השעות שיש גם וגם וגם, אין. אז נכון, אז משא ומתן ו...

התחלנו השנה אופק חדש, היום. היום התחלנו אופק חדש, נאחל לנו הצלחה. אני מניחה שתהיה הסתגלות, לאט לאט. חלק מזה אנחנו לא יודעים, חלק מזה בטח עוד חודש אנחנו נבין, יש קשיים, אנחנו נתמודד איתם, אני מקווה, ואם לא, נצטרך להתמודד איתם, ואני מאמינה שאנחנו נלמד ונשנה בהתאם. בכלל בבית הספר שלנו אנחנו נורא מאמינים בשיפור מתמיד. זאת אומרת לעשות, ללמוד, לנתח, להסיק מסקנות ולשנות הלאה. זה מה שאנחנו עושים כל הזמן, זאת הדרך.

שאלות? יש שאלות עכשיו? לפני הסיכום?

כמה שעות מקבל כל ילד---

זה לא כל ילד, כיתה מקבלת. כיתה מקבלת 41 שעות וחוץ מהשעות האלה של התקן, אנחנו מקבלים שעות שח"מ שזה לפארה רפואי.

אני מציע שנעשה סיור מהיר.

חדר מחשבים

שלום, גברתי.

אני רכזת המחשוב בבית הספר. אני נותנת תמיכה גם בציוד המחשוב, גם בצוות וגם לתלמידים. כל תלמיד בבית הספר מקבל מענה הן מבחינת שיעורים כיתתיים, הן מבחינת שיעורים פרטניים וגם בסדנאות. אני מובילה שתי סדנאות עם אוריינטציה שיקומית לחיי עבודה, בשכבה הבוגרת, סדנת תוצרי מחשב וסדנת צילום ואני גם מכינה לבגרות בכתיבה עסקית וביסודות המחשב ואני מאוד גאה להגיד שהיום התבשרתי בציונים של חמישה תלמידים שהגשתי בקיץ וכולם עברו בהצלחה עצומה. אז גם אחרי 20 שנה במערכת, אני עדיין מתרגשת.

המטרה שלנו היא להתאים לכל תלמיד בבית הספר סביבה נגישה, ממוחשבת, ללמידה, לכתיבה, לפנאי, ואת העבודה הזאת אני לא עושה לבד. אני עושה עם צוות פארה רפואי בבית הספר, עם מרפאות בעיסוק ועם קלינאיות תקשורת וביחד אנחנו חושבים ושוברים את הראש איך אנחנו עושים את ההתאמות הכי טובות עבור התלמידים שלנו, שבאמת כל תלמיד יוכל לעבוד בצורה עצמאית. אתם תראו היום פה, כל תלמיד עובד בדרך עצמאית בהתאם ליכולות שלו ולמה שהוא יכול לעשות.

יש לנו כאן את ענת, שעובדת עם עט פוינטר, ובאמצעות העט פוינטר היא שולטת על עכבר חצים במקלדת, היא נכנסת, סביר להניח שהיא תיכנס ליוטיוב, כי היא מאוד אוהבת לשמוע מוזיקה, היא תרשום ביוטיוב כמה אותיות. יש להם איזה שהיא אסטרטגיה שהם מפתחים, התלמידים שלנו, גם מי שמתקשה בקריאה וכתיבה, הם יודעים לצלם כבר את השם של הזמר, או את השם של הלהקה והיא מפעילה את זה באופן עצמאי.

יש את דניאל, שעובדת עם ג'ויסטיק ברגל. לצורך העניין אנחנו מוציאים את הסדים, מוציאים את הנעליים, הוא עובד עם ג'ויסטיק ולחיצת מתג לאישור. עובד בצורה עצמאית לגמרי.

ויש את אריקה שעובדת עם עכבר ראש. זה משהו די חדש שנכנס לבית הספר, שאנחנו גם לומדים אותו וגם התלמידים לומדים אותו. היא גם משתתפת בסדנת מוזיקה והיא מפעילה מוזיקה בבית ספר במסילות, אם אני לא טועה, בבת ים, והיא גם עושה את זה בצורה עצמאית.

למעשה כמו שאור סיפרה, אנחנו עובדות בשיתוף פעולה יחד עם חדר המחשבים, הריפוי בעיסוק. כל תלמיד עובר איזה שהיא בדיקה לגבי רמת היכולות שלו בתפעול המחשב. כשאנחנו רואות קושי, אנחנו מנסות למצוא איבר הפעלה, אם על ידי הראש, או הרגל, או איזה שהוא איבר אחר, ואנחנו מאפשרות לתלמיד לעבוד בצורה עצמאית. המחשב משמש ככלי ללמידה ולפנאי. אנחנו משתדלות שגם בבית התלמיד יוכל להעסיק את עצמו באמצעות האביזרים המותאמים.

ככלל, ריפוי בעיסוק מקנה מיומנויות והרגלים ותפקוד עצמאי בחיי היום יום. אנחנו בעיקר מתמקדות בתחומים שרלוונטיים לתלמיד, אם זה בלמידה, כשהוא מתבגר - בעבודה, גם בשעות הפנאי, כמו שכבר הזכרתי, אם זה במחשב ואם זה משחקי קופסה, כל מיני משחקים חברתיים, וכמובן אנחנו מלווים אותו להיות כמה שיותר עצמאי בחיי היום יום, בתפקודים הבסיסיים, עד לתפקודים גבוהים יותר.

יפה, כל הכבוד. תודה רבה.

אנחנו כאן בבית הספר עובדים עם תלמידים, חלקם מדברים באופן ורבלי, חלקם זקוקים למערכת של תקשורת תומכת וחליפית. הבאתי לכאן כמה דוגמאות שאפשר באופן חופשי להסתכל. יש כאן לוח שבנוי ללקויות ראייה ולוח ספציפי לחגים. זאת אומרת כל פעילות בכיתה שנעשית מלווה באיזה שהוא לוח, במידה והתלמידים זקוקים. כמובן שיש מחשבי תקשורת שבאים בשיתוף הפעולה עם המרפאות בעיסוק ועם צוות המחשבים, להתאמה הכי טובה של שליטה במחשב. הפלוס של מחשב לעומת לוח תקשורת זה היכולת לדבר, להגיד משהו. לתת את האפשרות גם לתלמיד שאינו מסוגל לדבר את האפשרות להביא לידי ביטוי צרכים, רצונות, בקשות, שאלות, תהיות, כל אחד לפי הרמה הקוגניטיבית ולפי היכולת שלו.

תודה.

זה חדר הפיזיותרפיה. כמו שאתם רואים הוא מאובזר מאוד יפה. סוג האוכלוסייה של בית הספר, כמו שכבר שמעתם, הוא ילדים עם לקויות מורכבות. לקויות מורכבות זה אומר מילדים שמסוגלים ללכת באופן עצמאי, עם איזה שהיא או גרירת רגל, או איזה שהיא בעיה ביד, בעיה יחסית קטנה, ועד ילדים שיושבים בכיסא גלגלים, שחלקם מסוגלים להניע את עצמם בכיסא הגלגלים וחלקם אפילו לא מסוגלים להניע את עצמם. המגוון הוא מאוד גדול. המטרה הגדולה שלנו בפיזיותרפיה היא לבוא לכל ילד ולנסות להגיע לעצמאות מקסימלית שלו, כשאצל כל ילד עצמאות מקסימלית היא שונה. זו הסיבה שרוב הטיפולים הם אינדיבידואלים. אנחנו עובדים בדרך כלל מטפל מול ילד, כיוון שלכל אחד יש בעיה אחרת, לכל אחד יש לקויות שונות והמטרה שלנו היא להגיע להישגים הכי גבוהים מבחינת העצמאות.

מה שאנחנו עושים, בגדול, אנחנו מאפשרים תשתית גופנית טובה. זה החלק שלנו בפיזיותרפיה, זה החלק המוטורי, ולאפשר תשתית גופנית טובה כזאת שילד יוכל לשבת בכיתה בצורה הכי נוחה ולהקשיב בשיעור, שילד יוכל להיות מסוגל לעשות את הפעולות שבשבילנו הן הכי טריוויאליות ופשוטות שאנחנו לא חושבים עליהן, כמו להיות מסוגל לאכול באופן עצמאי, להיות מסוגל ללכת לשירותים, להיות מסוגל להסתרק, להיות מסוגל לנוע ממקום למקום. בכל הדברים האלה אנחנו מטפלים.

חלק חשוב מהעבודה שלנו זה אביזרי עזר. יש הרבה מאוד נכויות שבעזרת אביזרי עזר מתאימים אפשר להגיע עם ילדים לעצמאות טובה יותר. זה מתחיל מקביים, ילדים שזקוקים לקביים כדי ללכת, זה עובר להליכונים, זה עובר לכיסאות גלגלים, זה עובר לכיסאות ממונעים. יש ילדים שמסוגלים להניע את עצמם רק עם סוויץ' כזה קטן עם היד, ויש ילדים שמסוגלים להניע כיסא ממונע עם הראש, או עם איבר אחר. זו טכנולוגיה מאוד מסובכת ומאוד ענפה וכל ההיי טק בעצם מגיע גם לפיזיותרפיה וגם ל... לאחרונה הצטיידנו פה באביזרים מאוד חשובים---

--- בהשתתפות העירייה.

וכל האביזרים האלה שאתם רואים עכשיו פה, הם קודם כל מאפשרים לנו לעבוד בצורה נכונה וטובה עם כל ילד, ודבר נוסף, זה נותן לילדים הרגשה שהם כמו בחדר כושר, הם יכולים לעשות דברים שגם אנשים אחרים רגילים ונורמלים יכולים לעשות. זה מאוד חשוב, זה גם עוזר לנו לעבוד איתם וזה גם עוזר להם להרגיש מאוד טוב.

חלק חשוב מהעבודה שלנו זה גם בבתים, זה גם במעקבים רפואיים שהילדים זקוקים להם. הילדים במהלך השנים עוברים הרבה מאוד פרוצדורות רפואיות, ניתוחים, ביקורות רפואיות, כל מיני שיטות טיפוליות שונות. חלק אנחנו הולכים לכל מיני קורסים וחלק אנחנו מלמדים אותם למקומות אחרים או עוזרים להם להגיע לכל מיני אפשרויות נוספות שקיימות.

בסך הכל העבודה היא מאוד מגוונת. מה שמאוד חשוב זה שאנחנו צוות אחד בבית הספר, יש פה הרבה מאוד תחומים והעבודה היא בשיתוף פעולה ועבודת צוות מאוד טובה, גם עם הריפוי בעיסוק, גם עם הריפוי בדיבור, גם עם המחנכות, גם עם המורים. בסך הכל הילד הוא ילד שלא נמצא רק בחדר הפיזיותרפיה והוא צריך לעשות את הפעילות פה, אלא הוא ילד שעובר גם לכיתה, גם עובר לאולם ספורט, גם הולך לשירותים וכל הדברים האלה, חשוב מאוד כדי שהוא באמת יגיע לעצמאות המקסימלית, זו עבודת צוות, עם כל הגורמים שנמצאים פה בבית הספר וגם מחוץ לבית הספר.

זה בגדול העבודה שלנו.

תודה.

תישארו פה. כיוון שאתה מקצר לי את הזמן, אני לא אקח אתכם לחדר אחר, אנחנו נסיים פה, זה בסדר מבחינתך?

כן.

אבל עוד לא סיימנו. עוד לא אמרתי הרבה דברים, באמת. זה ביקור מאוד קצר. שני דברים אני רוצה להגיד על הקהילה ועל ההורים. מאוד חשוב לנו הקשר עם ההורים ואנחנו מנסים להביא את ההורים אלינו ואני חושבת שגם אתם---

באים לבד.

יפה, אהבתי. אתה יודע מה? אני אוהבת אתגרים. אנחנו משתפים אותם, מה הם היו רוצים שהילדים יעשו בשנה הבאה, אנחנו משתפים אותם בנושא של הדרכה, כמו שדפנה אמרה, זה שאנחנו עובדים פה בשעה אחת טיפולית, זה לא יעזור, מה שאנחנו צריכים לעשות זה המשכיות והמשכיות היא גם בכיתה והמשכיות היא גם בבית, אם זה בגמילה וכדומה. אז אנחנו מאוד מנסים לעשות שיתופי פעולה עם ההורים, לפעמים זה מצליח יותר, לפעמים פחות. אבל זה אתגר.

הדבר השני זה שילוב בקהילה. כבר פה אנחנו מנסים לעשות שילובים. לא מנסים, אנחנו עושים שילובים עם בתי ספר רגילים. בשכבה הצעירה עם בית ספר יסודי, שכבה מתבגרת עם חטיבת ביניים ובוגרת עם תיכון. לא כל יום ולא כל שבוע, אבל פעם בחודש. זה לא פשוט, כי גם הם לא יכולים להפסיד כל כך הרבה לימודים, אבל אנחנו לוקחים נושא משותף ואנחנו מעבדים, הם בזמנם החופשי ואנחנו בזמננו החופשי, וביחד במשותף. אנחנו התחלנו עם זה מהמטרה שלנו, אבל אנחנו מאמינים ורואים שהאוכלוסייה הרגילה מקבלת הרבה יותר ממה שאנחנו, וחוץ מזה, הקטנים האלה יהיו יום אחד בוגרים וגדולים ואני מבינה שהם יהיו פתוחים יותר לקלוט את האנשים עם צרכים מיוחדים. אני יכולה להגיד שהמדינה בכלל נפתחה יותר לנושא של עבודה, תעסוקה. אנחנו משלבים תלמידים בוגרים במקומות עבודה, התנסות בעבודה, הם קוראים לזה, ללא שכר, כל שנה במקום אחר, מוגן יותר, מוגן פחות, זה יכול להיות בחווה החקלאית, זה יכול להיות במפעל המוגן, זה יכול להיות בחצי חינם, שזה סופר גדול פה, זה יכול להיות בדואר ובטיפת חלב, טלפונים וכדומה, כל אחד בהתאם ליכולת שלו. מתי התחלנו את השילוב בקהילה? לפני שש שנים. לפני שש שנים בקושי הצלחנו לשלב תלמידים, שנה לאחר מכן חמישה, אחרי זה שבעה, היום אנחנו משלבים 38 תלמידים לפעם בשבוע במקומות עבודה וזה יפה. זה יופי למדינה שבאמת פותחים קצת את ה... מוכנים. אחת המטרות שלנו, שאנחנו מאוד רוצים, זה החלום שלנו, שמקום העבודה האחרון של התלמיד יהיה מקום העבודה שלו. השנה הצלחנו להגשים חלום אחד, של תלמיד אחד, בחצי חינם. תלמיד אחד שהשתלב בשנה האחרונה שם והוא עכשיו עובד שם, הוא מקבל כסף, במקרה זה התלמיד שהוא מאמץ אותו כאן. אבל זה לא פשוט. אני מבינה, מקומות יכולים לקלוט בתור התנסות, אבל לקלוט ולתת שכר זה הרבה יותר קשה. לא מאשימה, אבל מקווה שנצליח יותר.

שאלות?

לא דיברת על הבעיות---

רוצים שאני אדבר על הבעיות? כמה זמן יש לי לדבר על הבעיות?

מה שאני מציע זה דבר כזה; אנחנו בעיקרון מכירים את הבעיות והקשיים... אני מנסה להוביל פה איזה שהוא קו מול הגורמים. אני חושב שבמשרד החינוך רואים שבחינוך מיוחד לא דיברו כל כך הרבה בוועדת החינוך כמו בכמה חודשים האחרונים, אז אני מקווה מאוד שזה מסייע ועוזר לכולכם, וכך אנחנו גם נתקדם הלאה.

לא יהיה לנו זמן כרגע לשמוע את מה שרצית להגיד, אני מציע שתעבירו לנו את זה בכתב לוועדת החינוך, ומבחינתכם, אני מציע שבכל אותם הדברים שלדעתך אנחנו יכולים לסייע, לפתור מצוקות עם משרד החינוך, בכל דרך אפשרית, פשוט תעבירו לנו בצורה מרוכזת, יש לנו חבר'ה שכל אחד אחראי, אם זה בלשכה שלי, אם זה בוועדת החינוך. חשוב לנו שתעבירו לנו דברים, איך שאת רואה, לא ספציפית לבית ספר שלך, אלא בכלל, כי בסופו של דבר הסוגיות הן אותן סוגיות בכל בית ספר ובית ספר. כמובן שהדברים הפרטיים הם גם דברים חשובים ואם תהיה לנו אפשרות לסייע, אנחנו נשמח, אבל באופן כללי מבחינת ועדת החינוך נושא החינוך המיוחד הוא בסדר העדיפות שלנו ואנחנו גם מצפים לפתרונות ולבשורות.

תודה רבה, שנה טובה ומוצלחת ובהצלחה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30