הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
46
ועדת החינוך, התרבות והספורט

31.8.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 474
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, א' אלול התשע"א (31 באוגוסט 2011), שעה 11:30

היערכות פדגוגית לפתיחת שנת הלימודים תשע"ב

חברי הוועדה: אלכס מילר – היו"ר

זבולון אורלב

זאב אלקין
אורי מקלב

שר החינוך גדעון סער
ד"ר שמשון שושני
- מנכ"ל משרד החינוך

אלי פריד

- עוזר מנכ"ל משרד החינוך

פרופסור מיכל בלר
- מנכ"לית ראמ"ה, משרד החינוך

אסנת אלרואי


- יועצת למנכ"ל משרד החינוך

צבי צמרת

- יו"ר המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך

מירי נבון

- מתאמת פעולות המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

יהודה פינסקי


- מנהל אגף חינוך מוכר שאינו רשמי, משרד החינוך

אריה מור


- מנהל אגף בכיר לביטחון ובטיחות, משרד החינוך

יגאל צרפתי


- סמנכ"ל ומנהל מינהל הפיתוח, משרד החינוך

סופיה מינץ


- מנהל מינהל תקשוב ומערכות מידע, משרד החינוך

מיכל כהן


- סמנכ"לית המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

סימה חדד


- מנהלת האגף לחינוך קדם יסודי, משרד החינוך

חיים הלפרין


- מנהל היחידה לתוכניות משלימות למידה, משרד החינוך

רותם זהבי


- ממונה בטיחות במוסדות החינוך, משרד החינוך

יוסי לוי


- מנהל מינהל חברה ונוער, משרד החינוך

עירית לבנה


- תחום הבריאות במערכת החינוך, משרד החינוך

רעיה לוי גודמן


- מנהל אגף חינוך מיוחד, משרד החינוך

חנה שדמי


- מנהלת אגף שפ"י, משרד החינוך

מאיה שריר


- מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

פארס טוויל


- מנהל תחום רישוי, משרד החינוך

דודו לוי


- מנהל אגף הסעות והצטיידות, משרד החינוך

גילה נגר


- מנהלת מינהל הכשרה ופיתוח מקצועי, משרד החינוך

אלרס צסרסקי


- דוברות, משרד החינוך

מיכל צדוק


- דוברות, משרד החינוך

כאמל עטילה


- דוברות, משרד החינוך

רז קיל


- דובר למגזר הדתי-חרדי, משרד החינוך

גנית וינשטיין


- מנהלת גף ניסויים ויזמות ובחירת הורים, משרד החינוך

משה שגיא


- מנהל מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך

עופר רימון


- מנהל מינהל מדע וטכנולוגיה, משרד החינוך

אורי שמרת


- רפרנט חינוך באגף התקציבים, משרד האוצר

שרית יערי


- אחות, מרכזת תחום הבקרה על בריאות התלמיד, משרד הבריאות

שלום בן משה


- מנהל אגף ההכשרה, חינוך מקצועי, משרד התעשייה המסחר

והתעסוקה

נורית בירגר

- סגנית ממונה נוער וחניכות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

שאלתיאל לביא

- ראש מערכות אזרחיות ותשתיות, רשות החירום הלאומית, המשרד

להגנת העורף

עופר לוטן

- ראש תחום אבטחה במוסדות חינוך, חטיבת האבטחה, אגף המבצעים,

המשרד לביטחון פנים

סא"ל צחי זרקו

- ראש ענף הנדסה, פיקוד העורף, מחלקת מיגון, צה"ל

יוסי וסרמן

- מזכ"ל הסתדרות המורים

נעמי ריפתין

- יו"ר מזכירות פדגוגית, הסתדרות המורים

גד דיעי


- מ"מ מזכ"ל הסתדרות המורים

מוטי סמט

- יו"ר הסתדרות המורים, ירושלים

אבי פסקל

- הנהלת ארגון המורים העל יסודיים

אתי בנימין

- יו"ר ארגון הורים ארצי

אבי גור


- ארגון הורים ארצי

פיצ'י דובינר

- נציג היישובים הקטנים ארגון ההורים הארצי

אהוד פלג

- מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות

עוזי דיין

- יו"ר מפעל הפיס

שאול סוטניק

- מנכ"ל מפעל הפיס

אושר דוד

- עוזר יו"ר מפעל הפיס

שירה כסלו

- מנהלת אגף ייזום וממשל, ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים

אתי אלוני

- ראש מינהל חינוך, מרכז השלטון המקומי

זיו בר


- מרכז השלטון המקומי

מוריה אשכנזי

- יו"ר חטיבת האחיות לבריאות הציבור

כרמל אבנד

- מנהלת חטיבת נעורים, אלו"ט

עו"ד טל גרנות

- רכזת חינוך, אלו"ט

ד"ר שמואל מירון
- יו"ר הוועדה המנהל של אלו"ט

עו"ד מיה גפן

- מנהלת קליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות

עו"ד קארין אלהרר
- מנהלת קליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות

עו"ד רויטל לן כהן
- מנכ"לית הבת של רויטל, הורה לילד אוטיסט

חזי מנדלביץ

- הורה לילד אוטיסט

אופק הרניק

- יו"ר מועצת התלמידים והנוער

נטע זלינגר

- יועצת ועדת החינוך של הכנסת

יובל וורגן

- מרכז המחקר והמידע של הכנסת

יהודית גידלי

ר.כ. חבר המתרגמים בע"מ

היערכות פדגוגית לפתיחת שנת הלימודים תשע"ב

צהריים טובים לכולם, אנחנו ממשיכים בסדר היום. תאריך – 31.8.2011, א' באלול תשע"א, הנושא – היערכות פדגוגית לפתיחת שנת הלימודים תשע"ב. פרוטוקול 474.

אנחנו מברכים את שר החינוך, חבר הכנסת גדעון סער, שהתייחס לכל העניין הזה של פתיחת שנת הלימודים. אני הבנתי שמשרד החינוך הכין לנו איזו שהיא מצגת בכל הסיפור.

אדוני השר, אנחנו בישיבה הקודמת דיברנו עם המנכ"ל על כל העניין של ההיערכות הפיזית לפתיחת שנת הלימודים. שמענו סוגיות שונות, הפרוטוקול יעבור גם אליך אדוני, ואני מקווה מאד שהסוגיות שהועלו כאן יטופלו במהרה. דובר כאן על החוסר של מאבטחים בערים שונות, דובר כאן על עניין מתן מקום ראוי למורים בכל הנושא של שעות פרטניות במסגרת הרפורמות של 'אופק חדש' ו'עוז לתמורה' והעניין של המיגון, שבאמת הופתענו לדעת שהנושא הזה עדיין נמצא באיזה שהוא פינג פונג בין המשרדים ביטחון ואוצר ואין איזו שהיא מדיניות ברורה סביב הנושא של מיגון הדרום; ובנושא בריאות התלמיד גם שם אנחנו נתנו התייחסות, כאשר שמענו שסגן השר ליצמן החליט שכל דרום הארץ יעבור תחת ביצוע של המדינה, וכל שאר הארץ יהיה תחת ההפרטה. גם זה קצת מוזר. אז אם המדינה יודעת לבצע את זה לבד, אז צריך לחלק את הארץ לשניים.

בכך, כבוד השר, אנחנו באמת נעביר לכך את כל הסוגיות ואנחנו מקווים שהסוגיות יטופלו במהרה. זה בעניין הישיבה הקודמת.

וכאן, בבקשה אדוני, אני נותן לך את הזכות לפתוח את הישיבה בנושא ההיערכות הפדגוגית וכל מי שמעוניין להתייחס, אתם מוזמנים להירשם בצורה מסודרת.

תודה רבה, אדוני יושב ראש הוועדה. אני שמח תמיד להגיע לכאן, לישיבות הוועדה. אנחנו הכנו מצגת שמתארת מספר מהלכים עיקריים שמתבצעים במערכת. כשמדובר במערכת כל כך גדולה קשה מאד לתמצת, אבל השתדלנו לתת את התחושה של הדברים העיקריים שקורים, וקורים הרבה דברים.

אנחנו לפני פתיחת שנת לימודים שלישית ברציפות, שלי לפחות, שנפתחת ללא שביתות וגם ללא איומים בשביתות. אני חושב שזה חשוב, אני חושב שהמערכת עברה למצב שהיא מערכת מתפקדת, והיא מערכת שעובדת ומנצלת באופן יותר אפקטיבי את ימי הלימודים ואת תקופת הלימודים.

אנחנו עדיין מתמודדים עם שורה, כמו כל שנה בעצם, כאשר אתה לא מתמודד עם בעיה מערכתית ארצית, אז אתה מתמודד עם בעיות ברמה המקומית ובסך הכל עיקר הבעיות הולכות ונפתרות. נושא שדרות נפתר וראש העיר הודיע הבוקר על קיום פתיחת הלימודים ביום חמישי. גם נושאים אחרים שהיו דחופים – אנחנו מטפלים בהם.

אומר לי ככה לוהט בקולו, קודמך בתפקיד, חבר הכנסת אורלב לגבי בית שמש. אז אני אגיד שבבית שמש הנחנו לקיים את הלימודים כמתוכנן. דהיינו – בית ספר 'אורות' בנות, במיקום שנקבע, יקיים לימודים. היום כבר נכנסו למקום. המשטרה נמצאת במקום, מבטיחה את הסדר. אני מקווה שלא יהיו בעיות, אבל אם מישהו ירצה לעשות בעיות – צריך יהיה לקיים את החוק ובהתאם אנחנו פעלנו גם בנושא הזה בצורה הברורה ביותר.

יש עדיין בעיות שונות בפתח תקווה, אם תרצה ניכנס לזה בהמשך.

אני אשמח.

בכל הנושאים שנוגעים לפתח תקווה עמדתנו ברורה ותישאר ברורה. לא יהיה מצב שבו תחת לחץ, עמדתנו תשתנה. עמדתנו ברורה בנושא הזה. אנחנו פתוחים תמיד לדיאלוג עם כולם, אבל אין לנו נטייה לקבל תכתיבים. עוד לא הצלחנו לפתח את הנטייה הזאת לקבל תכתיבים.

אז אני מציע שנציג את הדברים שהכנו. אלה הנתונים בעצם לגבי מספרי התלמידים, מספרי מוסדות הלימוד וכיתות הלימוד. אנחנו רואים שלמעשה יש כ-2 מיליון תלמידים במערכת של גני הילדים – טרום חובה וחובה, ובמערכת של בתי הספר במדינת ישראל. אנחנו מדינה שיש בה גידול, כמו שקבוע למעלה, של כ-2% מדי שנה, במובן הזה שונה ממדינות ה-OECD שאין בהן, בחלקן יש התכווצות דמוגרפית, בוודאי שאין גידול טבעי קבוע בשיעור הזה, ומכאן כמובן נגזרים הרבה מאד נושאים, כולל נושאים שנוגעים לבינוי ולפתיחת מוסדות ולפתיחת כיתות.

הנתונים הללו הם נתונים שמתייחסים למספר התלמידים הכללי ועברי וערבי בנפרד. אנחנו רואים שיש עלייה בכל המגזרים. אנחנו אחר כך נראה את זה בפילוח מגזרי, אחרי שנים שבהן הייתה ירידה או סטאטוס קוו, יש גם עלייה במספר הנכנסים לחינוך הממלכתי וזה משקף מגמות דמוגרפיות בדיוק הפוכות ממה שאנחנו קוראים עליהן בעיתונים. זאת אומרת, בעניין הזה לפחות, אני לא מאמין שיש עוד עניינים, אין קורלציה בין מה שכתוב בעיתון לבין המציאות בשטח. כאן זה אותו דבר לגבי המספרים בחינוך היסודי. אפשר לעבור הלאה.

זה נותן תמונה של החינוך על פי זרמים. אז לגבי חינוך יסודי, אנחנו רואים שהחינוך הממלכתי, הייתה בו ירידה מתשס"ג עד תשס"ז, עד אמצע העשור הקודם, פחות או יותר. ירידה של 7,000 תלמידים בתקופה הזאת של כ-5 שנים, ומאז אנחנו רואים באופן קונסיסטנטי, גידול במספרי התלמידים בזרם הממלכתי. גם בזרם הממלכתי דתי יש גידול, כמובן יותר מתון מבחינה אבסולוטית, לא מבחינה יחסית. הגידול הגדול ביותר במימדים היחסים שלו והשנה גם במימדים האבסולוטיים שלו, לפחות בכל מה שמדובר בחינוך היסודי ובחינוך החרדי.

אני רק רוצה לציין שאנחנו ראינו גם נתונים דמוגרפיים שהצביעו על זה שבאופן כללי יש ירידה דווקא בריבוי הטבעי במגזר הערבי. ירידה, זה עדיין ריבוי טבעי יותר גדול מבקרב דוברי העברית, אבל אני מדבר על המונחים היחסיים. בציבור היהודי יש בכל המגזרים במצטבר, מגמה של עלייה בגידול הדמוגרפי.

תוכנית 'עוז לתמורה', נדמה לי שהתעסקנו בה בישיבה מיוחדת של הוועדה אחרי חתימת מתווה העקרונות בסוף חודש מאי. ההסכם הקיבוצי נחתם לפני שבועיים וחצי, אחרי משא ומתן מאד קשה, ארוך, עם עליות וירידות. להסכם הקיבוצי - מאחר שהוא מייצג את הבעלויות בחטיבה העליונה - שותף השלטון המקומי במדינת ישראל ואני רואה בזה מהלך חשוב מאד, שבעצם משלים את מעגל הרפורמה במערכת החינוך לכל שכבות הגיל.

העיקרים שמתוארים בשקף, מדברים על עלייה בשכר המורים, על שינוי שבוע העבודה של המורים, על נושא של תגמול דיפרנציאלי. אני מוצא את האבחנה בין נושא של שכר שאיננו דיפרנציאלי, לבין מה שנקרא הבונוסים, שהם כן דיפרנציאלים, גם ברמה בית ספרית וגם ברמה של 15% מהמורים המצטיינים. המדדים בעניין הזה יפותחו במהלך השנה, המודל על ידי הרשות הארצית למדידה והערכה. אני חושב שיש חשיבות רבה בתהליכים של הערכת מורים. הם גם נותנים בסיס למשוב חיובי בין המנהל לבין המורים, לשיח שמבוסס על ציפיות. זה תמיד כמובן אתגר קשה ומורכב – מה הוא המודל של מורה טוב – זה דבר מורכב מכמה פרמטרים. אין נקודה אחת בלבד וזה רק מחייב יתר אחריות בהגדרת הדברים. אני משוכנע שככה הדברים יתבצעו ולוחות הזמנים לעניין זה - לעניין קביעת המודד הם עד חודש מאי השנה, כלומר 2012.

לגבי בתי הספר – 40% מבתי הספר יקבלו תגמול דיפרנציאלי. המדד לא יהיה אחיד. כלומר, אנחנו לא נשפוט בית ספר באזור חזק מול בית ספר באזור חלש במונחים אבסולוטיים, נצטרך לראות עקומת שיפור. המדד גם לא יהיה אחיד במובן הזה שהוא לא ייקח מדד אחד, נגיד מדד של הישגים. נתייחס למדדים חברתיים וערכיים, מעבר למדדים שנוגעים להישגים לימודיים. אנחנו השקענו בזה הרבה מחשבה, כי נושא של תגמול דיפרנציאלי, חשבנו עליו גם ללא תלות בנושא הרפורמה. אני שמח שהוא נמצא בתוך המתווה של הרפורמה.

בתוך הרפורמה יש מרכיב שמצליח מאד ברפורמת 'אופק חדש', וזה נושא השעות הפרטניות. מאפשר תשומת לב אישית לתלמידים בקבוצות קטנות, בין אם זה לנושא לימודי, בין אם זה לנושא של לעיתים צרכים רגשיים או נושאים אחרים, ואני חושב שהוא חשוב. לצורך זה התבצע בינוי, בעצם הבינוי או השינוי של תשתיות פיזיות בבתי הספר שייכנסו לרפורמה, יכלול גם פינות לשיעורים פרטניים איפה שצריך וגם פינות עבודה למורים, כדי לאפשר בעצם שינוי בשבוע העבודה ושהייה של יותר שעות בבית הספר.

אני יכול לומר שבימים האלה ממש, מאחר שההסכם הקיבוצי נחתם באמצע אוגוסט, התחלנו כבר באופן אינטרנטי בהחתמת מורים שרוצים להצטרף לרפורמה, מכיוון שבשנה הראשונה – בתי ספר שיצטרפו לרפורמה - בתי ספר שיש בהם 75% מורים שמבקשים להצטרף לרפורמה – בסוף התהליך - בשנת תשע"ה – כל המורים יהיו בתוך הרפורמה וכל מורה חדש שמצטרף למערכת, מצטרף על בסיס הרפורמה ועל בסיס תנאי הרפורמה.

יש לי שאלה בקשר לזה. אם 75% של המורים כן רוצים ולמנהל בית הספר יש איזו שהיא בעיה, אפילו אם יש חתימה של 75% של המורים שרוצים, יש למנהל בית הספר אפשרות למנוע כניסה של הרפורמה לתוך בית הספר, או שזה לא דבר שתלוי בו?

אני אומר זאת כך, אנחנו מתקדמים בשני מסלולים. אין לנו שום בעיה ואני אסביר מדוע. אנחנו מתקדמים בעצם ברפורמה בשני מסלולים. מסלול של בתי הספר המדגימים, שיעברו במהלך אחד לשבוע עבודה חדש של 40 שעות, מ-24 ל-40 שעות. אלה בתי ספר שגם המנהלים רוצים והרשויות רוצות וראינו גם תנאים פיזיים שמאפשרים את זה באותם בתי ספר כבר עכשיו ועל כן גם אין קונפליקט בין מורים שירצו למנהלים שירצו. בכל שאר בתי הספר אנחנו מתקדמים באופן הדרגתי במספר פעימות במשך 3 שנים, תוספת של 5-6 שעות עבודה, ותוספת מקבילה בשכר, ככה שאין בעיה בנושא הזה. יש החתמה או יש הרשמה לגבי המורים שרוצים להצטרף לרפורמה כרגע, שהתבצעה באמצעות האינטרנט. אני יכול להגיד שכבר בעשרות בתי ספר יש רוב של מעל 75%. אני יכול להגיד שזה משתנה כל דקה בערך, אבל קיבלתי הבוקר עדכון שלפיו יש כבר מעל ל-6,500 מורים שבאינטרנט ---

7,000.

כבר 7,000, טוב, מורים שכבר חתמו באינטרנט. אני מניח שעם החזרה לבתי הספר, הקפיצה של המספרים ---

מתוך כמה?

יש כמה? 40,000 בחטיבה עליונה? 40,000, כמובן דיס-פרופורציונית, כי יש 50 המדגימים, אני מניח שבממוצע האחוזים הם הרבה יותר גדולים. הקצב הוא מאד טוב ואני מניח שהמספרים האלה יקפצו באופן דרמטי גם כשהמורים עצמם יגיעו לבתי הספר מחר ובהמשך.

אני ארצה אחר כך גם להתייחס לנושא חטיבות הביניים כי אני יודע שהוא עולה, ואני רוצה לתת תמונה לוועדה. קודם כל השלמת רפורמת 'אופק חדש'. אני חושב שרפורמת 'אופק חדש' היא מהלך חשוב ביותר. אנחנו בעצם בשנת הלימודים הבאה, נשלים את הכנסת כל בתי הספר היסודיים לרפורמה. נכון להיום 92% נמצאים בתוך הרפורמה. היתרה תיכנס בשנת הלימודים הבאה. המהלך הרחב של השנה הבאה יהיה המהלך של הכנסת גני הילדים לרפורמה ורוב גני הילדים במדינה, ייכנסו בשנה הבאה, הרשמיים, טרום חובה וחובה, ייכנסו לרפורמה. במסגרת הזאת יום הלימודים יוארך בחצי שעה בגני הילדים.

40 דקות.

40 דקות, אבל ה-10 דקות כבר נעשה בטקט קודם, עכשיו זה משלים מ-13:30 ל-14:00. מאחר שיש לי נטייה לשאול כל דבר כמה פעמים, שאלתי את השאלה הזאת כמה פעמים ואכן הוארך ב-40 דקות, אבל ההשלמה של החצי שעה היא השנה. יש חשיבות גדולה מאד למימדים הנוספים, שאם יהיה מקום וזמן - תרחיב מנהלת האגף הקדם יסודי - שלפיהם אנחנו מוסיפים גם תשומת לב אישית לילדים, במסגרת חלוקה קצת שונה של יום הלימודים בגן הילדים. גם שכר המורות יעלה ב-16% אחוזים או 17% ---

הגננות?

גננות.

16% פלוס הניהול בין 21% ל-22%.

טוב, אני חושב שזה מהלך חשוב ביותר. בכלל, כל נושא הגיל הרך, שאולי אני ארחיב בו בהמשך, הוא חשוב ואני רואה במהלך של כניסת 'אופק חדש' לגני הילדים, דבר חשוב ביותר.

עכשיו פה יש עיקרים בעצם של התכנית - מה היקף המשרה החדש וכדומה.

זה רק גני חובה או גם טרום חובה?

חובה וטרום חובה.

גם 3, 4.

כן, כן, בהחלט. אפשר להתקדם. אולי אני אעצור פה שנייה ואסביר, מאחר שדיברנו על יסודי, דיברנו על גני ילדים, דיברנו על חטיבות עליונות – 'עוז לתמורה' – ואנחנו נשאלים מה קורה בחטיבות הביניים. אז לגבי חטיבות הביניים, המצב הוא כדלקמן:

קודם כל, נחתם הסכם קיבוצי שהוא הסכם 'אופק חדש', שחל בחטיבות הביניים. זה המצב המשפטי התקף גם ברגע זה, ובמהלך השנים האחרונות נכנסו חטיבות ביניים לרפורמת 'אופק חדש'. בשנתיים הקודמות נכנסו למעלה מ-100 חטיבות ביניים. גם השנה ייכנסו חטיבות ביניים ל'אופק חדש', אם כי בהיקף מצומצם יותר. ייכנסו נדמה לי כ-14 חטיבות ביניים לתוכנית.

ההסכם בזמנו, בתקופת הממשלה הקודמת, התבסס על העובדה שהרפורמה נחתמה עם ארגון מורים אחד ולא עם ארגון מורים אחר ובהתנגדות של הארגון השני – ארגון המורים. כתוצאה מכך חטיבות הביניים, שהנוהג במשך עשרות שנים היה חתימה עם שני הארגונים, שכן ההרכב של חטיבות הביניים הוא הרכב הטרוגני – דהיינו יש שם חברים גם בארגון המורים וגם בהסתדרות המורים – ההסכם נחתם אך ורק עם הסתדרות המורים. כמו שאמרתי, בית הדין לעבודה בבית המשפט העליון קבע שההסכם בתוקף, גם לגבי חטיבות הביניים. יחד עם זאת, אני האמנתי ומאמין גם היום שהדבר הטוב ביותר עבור מערכת החינוך וגם עבור שני ארגוני המורים, הוא להגיע להסכמה משולשת בנושא הזה. היה סיכום על דעת שני ראשי ארגוני המורים, מזכ"ל הסתדרות המורים שנמצא איתנו כאן – יוסי וסרמן ויושב ראש ארגון המורים – רן ארז – שלאחר שייחתם הסכם קיבוצי בנושא החטיבה העליונה, ניכנס לשיח משולש עם שני הארגונים, בניסיון להגיע להבנות.

יש עוד פיתרון שאני יכול להציע.

רגע, אני עדיין לא בשלב הפתרונות, אני רק מציג את המתווה. אני חושב, ואגב השיח הזה יתחיל השבוע, יתחיל היום בעצם ואני מניח שיהיה לא פשוט, מורכב, להגיע להסכמה, אבל אני משוכנע באופן עמוק שהגעה להסכמה היא חיונית, היא חשובה למערכת החינוך והיא תייצר עידן יותר הרמוני במערכת, גם בין ארגוני המורים עצמם.

לכן, אני מתכוון כפי שעשינו, וזה לא היה פשוט להגיע ל-'עוז לתמורה', ואני שוב מודה למנכ"ל המשרד על כל המאמצים שהוא השקיע כדי להגיע לזה. נדרש להרבה מאד סבלנות ומאמצים כדי לנסות להגיע להבנה. לא נצליח להגיע להבנה – הבהרתי שיש הסכם בתוקף. אני חושב שנכון יהיה לכולם לגלות אחריות ולהגיע להבנה.

כבוד השר, אני רק רוצה להגיד לך שעם פתיחת מושב הכנסת אני מתכוון לקיים כאן דיון רחב על כל העניין הזה בכלל של חטיבות הביניים בישראל, עד כמה זה מיצה את עצמו מבחינת ההליך. הרי כל זה התקבל אחרי החלטת ועדה שהייתה כאן, ועדה פרלמנטארית בכנסת, שהמסקנות שלה התקבלו ואז נכנסו בעצם למנגנון של חטיבות הביניים. יש לנו כמה מקומות בארץ שאין שם חטיבות ביניים ואני חושב שגם בנושא הזה אולי הגיע הזמן שתחשבו במשרד החינוך עד כמה העניין הזה, של קיום חטיבות ביניים, זה מוכיח את עצמו ואם אנחנו יכולים לחזור למצב של שני שלבים, כי אני חושב שמכל אותן הפניות שאנחנו מקבלים, אם זה העברה של ילדים ממקום למקום, דווקא הבעיות עולות בגלל שהם צריכים לעבור את שלב הביניים הזה של החטיבות ועד כמה באמת המסקנות של אינטגרציה של הילדים זה הוכיח את עצמו, או לא.

אז אני חושב שדווקא בנושא הזה, בפתיחת המושב אנחנו נעשה ישיבה ונבקש גם אתכם, כמשרד החינוך, לשקול מחדש את כל הסיפור של חטיבות הביניים.

מאה אחוז. אם אפשר אני אתייחס בתמצית לנושא. נושא החיטוב התבצע במשך עשרות שנים לקח להעביר את המערכת לחיטוב. האם זה היה נכון או לא? יתכן שעמדתי קרובה לעמדתך, כפי שאני מבין אותה. יתכן, נניח, שבית ספר שמונה שנתי אפשר לראות בו יתרונות. יש מקומות כמו שאנחנו יודעים ברמת גן או בגבעתיים שנשארו במבנה שמונה שנתי. היום יש שם קשיים אחרים. בסופו של דבר, מה שאני חושב הוא, שהמבנה הארגוני, ואגב – יש ערים כמו ראשון לציון שחזרו לשיטה של שני שלבים, שש, שש. ובעצם הכניסו מבנה של שש שנתי, לא חטיבות עצמאיות.

בכל מקרה, אני בדעה שהמבנה הארגוני הוא לא הדבר החשוב ביותר, כי אם למשל מדינת ישראל תחליט ללכת היום, להתמקד היום בחזרה נגיד לבתי ספר שמונה שנתיים, המשמעות המיידית, והנה יושב פה גם יושב ראש מפעל הפיס שעומד בראש מערכת שתורמת תרומה אדירה לסוגית בינוי מוסדות חינוך במדינה עם גידול דמוגרפי אדיר, מיד יהיה צורך להתאים את כל בתי הספר היסודיים השש שנתיים, לבתי ספר שמונה שנתיים ואולי גם להתאים את התיכונים. זאת אומרת תהיה השקעה אדירה בבינוי, במדינה שיש בה כבר פיגור אדיר, או יש פערים אדירים בין צורכי הבינוי לבין הביצוע של הבינוי בפועל. ואז המשמעות בהכרח תהיה, בהקשרים אחרים – שכר מורים – דברים אחרים, אני ככל שלי ידוע אנחנו חיים בעולם של משאבים מוגבלים.

לכן אני, בלי קשר לשאלה ההיסטורית לגבי מה הוא המבנה האידיאלי, אני בספק האם נכון להציב את הנושא של המבנה הארגוני של המערכת, כיעד העיקרי שלה ברגע זה.

שנת תשע"ב, החלטתי שתעמוד בסימן אורח חיים בריא ופעיל, אחרי שאנחנו גם ראינו נתונים, אדוני יושב הראש, על נתונים לא סימפטיים מבחינת תופעות של השמנה, השמנת ילדים, בכלל תופעות של השמנה בחברה הישראלית, אנחנו רוצים לשים דגש על מספר נושאים כמו תזונה נכונה, כמו פעילות גופנית, כמו היגיינה אישית. אנחנו מקדמים מהלך גדול עם הרבה מאד שותפים בנושא הזה. אני מאמין, בתמצית, שכמו שבנושא של איכות הסביבה חל שינוי עמוק בחברה הישראלית, כתוצאה מפעילות שהתבצעה במוסדות החינוך – מגני הילדים צפונה – גם התחום הזה הוא תחום שאפשר לשנות בו הרגלי חיים של קהילה ושל משפחה, כתוצאה מחינוך ולכן אנחנו הולכים לשים על הנושא הזה דגש רב בשנת הלימודים הבאה.

דרך אגב, על הנושא הזה בישיבה הקודמת, עו"ד פלג מהמועצה לצרכנות, התייחס לנושא של סקר שהולך להיות על מזון לא בריא שנמכר באזורי בתי הספר ובבתי ספר, זה דבר ראשון. על הנושא של הברזיות גם התייחסת, אתה דיברת על היגיינה.

קודם כל עורך דין פלג צודק, זה שיש מכונות כאלה בבתי ספר זה לא תקין ואני מודיע פה שאנחנו מתכוונים לפעול בנושא הזה, כולל במישור החקיקתי, כי אני יודע שיש הצעת חוק שהוגשה, ואם אנחנו נחשוב ---

של חבר הכנסת יריב לוין ושלי, אם אני לא טועה.

טוב, שתי סיעות רציניות – גם ליכוד וגם הבית היהודי, בסדר הזה. אתם יודעים, המפד"ל. אני צריך להתעדכן בשמות גם, אבל הליכוד זה תמיד נשאר הליכוד.

הקוד האחיד.

על כל פנים, אדוני יושב הראש, למרות הפיתוי לעבור לנושא הפוליטי, אני חושב שזה לא תקין לדבר על הנושאים האלה, בלי להראות דוגמא אישית על דרך זה שבבתי הספר יהיה מאמץ למכור דברים בריאותיים וכדומה. ולכן אנחנו נעשה ---

אני טעיתי, זה דני דנון.

אני ידעתי, אבל מאחר שאני נכנס כאן לעניינים בתוך הסיעה, אני ---

כן, כן, דני דנון.

על כל פנים, אנחנו נפעל במישור הזה. אם יש צורך נפעל גם במישור החקיקתי וגם הנחיתי את משרדי בהתאם.

התאמת מערכת החינוך למאה ה-21, גם מהלך שהוצג בוועדה, נדמה לי בתקופה שחבר הכנסת אורלב עמד בראשה, כשיצאנו לדרך. אנחנו היום נמצאים אחרי שפתחנו את המהלך בשנת הלימודים הזאת במחוזות צפון ודרום, ונכנסו למעלה מ-200 בתי ספר. שנה הבאה ייכנסו 800 בתי ספר יסודיים, ישלימו את כל מחוזות דרום, צפון וירושלים וגם העיר לוד, במסגרת הטיפול הנקודתי. כולם יהיו בתוך הפרויקט הזה, שאנחנו משקיעים בו, בתקציב הדו-שנתי – 440 מיליון שקלים. זה מהלך מאד חשוב. אני רוצה להגיד לכם שכתוצאה מהמהלך הזה, אנחנו רואים הרבה רשויות מקומיות מבוססות במרכז הארץ – כמו תל אביב או הרצלייה – שיצאו, לא המתינו לתורם, כולל גם ירושלים ויצאו עם תוכניות תקשוב עצמאיות. אני מברך על זה. אני חושב שבאופן כללי, מה שאנחנו נראה בשנת הלימודים הבאה, שנושא התקשוב הוא נמצא בתנופה גדולה במערכת. איך מורים לומדים ויודעים לשלב טכנולוגיה מתקדמת בתהליכים של הוראה ולמידה, שזה המימד שאני מסתכל עליו להצלחת המהלך הזה, ואני רוצה רק לציין, נמצאת פה פרופסור בלר, שבקרוב, מתי זה יקרה, ב-2013?

השנה. המחקר?

לא, מתי יתחילו להיבחן במבחנים הבינלאומיים?

החלוץ יהיה השנה, מבחן ISIS בין לאומי, שבודק מיומנויות תקשוב. המבחן העיקרי יהיה בשנת 2013.

ב-2013 כבר ה-OECD יבחן מיומנויות תקשוב. ישראל, לפחות עד הקדנציה הזאת, פיגרה בנושא התקשוב, אנחנו נחושים להפוך את המגמה גם בנושא הזה. יש לנו יכולת להפוך את המגמה. אני מזכיר שמדינת ישראל מובילה בחדירה של מחשבים ביתיים, ואני מאמין שאנחנו רואים, זה גם צוין אגב בדו"ח של הכנסת של המ.מ.מ., שמ-2009 יש כבר שינוי מגמה בשטח.

ב-2011-2012 – שאלה השנים של תכנית התקשוב – אני מאמין שתהיה האצה של הנושא הזה. והדבר החשוב ביותר הוא למדוד, לפי דעתי, לא רק כמה מחשבים יש בשטח בתי הספר, אלא כמה באופן אפקטיבי נעשה שימוש בתהליכים של הוראה ולמידה בטכנולוגיה מתקדמת. אז הנה, יש פה את הנתונים מה קרה, בתי ספר מדגימים מי ייכנס שנה הבאה. היעדים, כתוב למטה, לתשע"ג ותשע"ד, וזה גם יהיה כמובן תלוי בהיקף התקצוב שאנחנו נקבל בתקציב הבא, להתפרש בעצם, הייתי אומר שתי מטרות יהיו לנו. באותם שלושה מחוזות שהשלמנו חדירה בכל בתי הספר היסודיים, נתחיל להיכנס לחטיבות הביניים, כדי שאותם תלמידים שכבר התרגלו ללמוד תוך שילוב של תקשוב, לא יגיעו לחטיבת הביניים ולימי הביניים במקביל. ובמחוזות אחרים, שעוד לא נכנסנו, להתחיל להיכנס לבתי הספר היסודיים.

המהלך של מסעות לפולין הוצג בפירוט, בעצם לראשונה הוצג בוועדת החינוך בראשותך, אדוני יושב הראש, ואין טעם לחזור על הדברים, כמו שנאמר הוא יתחיל ב-1 בינואר 2012. אני באמת רואה בזה מודל ... בימים האלה, למרות שאנחנו כבר שנה עובדים על המודל הזה, שמציג איך אפשר להגיע, גם בדבר שמאד קשה, כי העלויות שלו מאד יקרות, למודל שהוא מונע פגיעה כתוצאה מסטאטוס כלכלי של משפחה והוא יותר צודק מבחינה חברתית, וכמובן הוא חשוב מבחינה לאומית.

תרבות ישראל ומורשתו, דבר שהוצג בוועדה במסגרת תכנית היעדים. כידוע, התחלנו בשנה הזאת, אחרי שוועדת מקצוע, ברשות פרופסור בני איש-שלום הכינה תכנית לימודים, מיד אחרי שנכנסתי לתפקידי. השנה אנחנו בעצם נתפרש על שכבת גיל נוספת, שזה כיתות ה'. בעצם מכיתות ה' עד כיתות ח' הלימוד הוא לימוד של שעתיים. יש פה את הדגשים של תכנית הלימודים החדשה בכיתות ה'. דבר חשוב הוא שמעבר לפיתוח מקצועי של מורים – ללמד את המקצוע – מתחיל בעצם מסלול ייחודי להכשרת מורים במקצוע הזה, שבו יוכשרו בשלוש השנים הבאות 900 מורים באופן ייעודי ויהודי גם כן.

כדיסציפלינה?

כדיסציפלינה. ואני רואה בזה נדבך חשוב. יהיה צורך כמובן לבנות עוד נדבכים חשובים בעתיד, לחזק את נושא זהות יהודית ציונית בבתי הספר שלנו, בזרם הממלכתי.

טוב, עלייה בזכאות גם הוצגה בפני הוועדה, אחרי תוצאות אחרונות. היו לנו למעשה עלייה בכל המדדים, גם במספר הלומדים, שזה מלמד על ירידה בנשירה, גם על מספר הניגשים. אני מקווה ומאמין שגם בנתונים בשנה הבאה נוכל להמשיך להציג אותה מגמה.

כאן גם, הכותרת זה 'עלייה בזכאות', אבל למעשה זה עלייה בלומדים ובניגשים. אלה נתונים של השנה ---

יש הערכה כמה אנחנו הולכים לעלות השנה? איזה שהוא יעד מסוים?

תראה, אנחנו הצגנו יעד מתמיד של עלייה בלי שציינו אחוזים, מכיוון שזה מאד קשה בנושא הזה, אלף זה קשה לעלות מכיוון שאנחנו יודעים שיש זרם שהוא גדל מבחינה דמוגרפית, שבו מספר הניגשים הוא מאד מצומצם וזה הזרם החרדי. יש גם שינויים בפרופורציה בין החינוך העברי לחינוך הערבי, שהחינוך הערבי אגב עלה יותר פרופורציונאלית מהחינוך העברי בשנה האחרונה – ב-3.3%. אז כמובן הנתח הדמוגרפי הזה הוא הופך את העלייה כל פעם למשימה יותר ויותר מאתגרת. אבל אני מאמין שהשנה נעלה. אני לא יכול להציג הערה מספרית. אדוני המנכ"ל, אתה יכול להציג הערכה מספרית? כי אז אם הטעות תהיה – היא תהיה שלך. ב', אם הטעות תהיה – אתה כבר לא תהיה פה, אז ---

אז בין 1 ו-1.5% תהיה עלייה גם השנה. זה כמו שאמר השר, במגזר היהודי ההישגים הם גבוהים מאד. מרחב העלייה הוא בעיקר בשיפור במגזר הערבי וכמו שאנחנו אומרים – החרדים לא ניגשים לבחינות הבגרות – לכן משכבת הגיל ---

גם ערבים ממזרח ירושלים. זה שנאמר למשל ---

וגם הערבים ממזרח ירושלים.

הרבה פעמים נאמר באופן דמגוגי, על ידי כאלה שיש להם עניין בדמגוגיה – למחצית אין תעודות בגרות. אז זה קודם כל ---

משכבת הגיל.

משכבת הגיל זה נכון, אבל אם אתה מנקה כאלה שלומדים במסלולים שרלבנטיים בכלל, אז אתה מגיע לנתונים שונים לחלוטין. אנחנו לא רצינו לשחק בסטטיסטיקות, עבדנו על אותה שיטה. מה שאני רוצה לציין, שמקרב דוברי העברית, הגענו לקרוב ל-65% זכאות, שזה לפי דעתי הנתון הגבוה ביותר בכל הזמנים ויש פערים מאד גדולים. אנחנו חייבים לעשות מאמצים גדולים ---

וכשאתה מנטרל את החרדים – כמה יוצא?

תראה, אני לא יכול לתת לך תשובה בשליפה. אני רק אומר, למשל, שזה לא רק עניין של חרדים, כי למשל ערביי מזרח ירושלים לא ניגשים לבגרות ---

לא, דיברתי על המגזר היהודי.

לא, הם נכנסים לשכבת הגיל, אה, כשאני מנקה?

הנתון שנתת הוא ---

אני חושב שהנתון, אני לא יודע להגיד האם הנתון הזה כולל או לא כולל את המגזר החרדי. יכול להיות שהוא לא כולל את המגזר החרדי, אבל אם אני אנקה את המגזר החרדי, אני מעריך שאנחנו נגיע ל-60% לערך.

כן, אבל אתה יודע, הייתה לנו כאן ישיבה על עניין של השוואה של מבחנה סולד למקצועות בגרות.

נכון.

אז השאלה היא אם בכלל, בהתחשבות, שאכן נבחנים מקצועות מסוימים ברמה מסוימת, ואם אכן יהיה איזה שהוא מהלך לעניין הזה, אז אני כן חושב שאתה תהיה באחוזים אחרים, זה דבר ראשון. דבר שני, אני חושב שגם במזרח ירושלים, אנחנו גם דיברנו על זה בישיבה, במזרח ירושלים תכנית הלימודים היא בכלל רשות אם אני לא טועה, ומדובר על תושבים ולא אזרחים. אז לכן יש צורך בפרופורציות גם מבחינתנו הוא חשוב להיכנס בו, אם יש רצון וגם הוועדה הציעה את זה. אני חושב שאם שואלים את התושבים עצמם, ואכן שמענו על סקרים כאלה ואחרים, התושבים עצמם והילדים, אכן רוצים לעבור לתכנית לימודים שהיא תכנית לימודים שלנו, ולהתמודד עם כל אותם האתגרים שהמערכת מבקשת להתמודד. הבעיה היא, כמו שאתה מכיר לא רק בעניין של הלימודים איזו תכנית, אלא גם באופן כללי עם ההנהגה הקיצונית, אשר גם בנושא של שירות לאומי וגם בנושא של תכניות לימוד, תמיד יש מישהו שמפעיל לחץ לא להיכנס לשם. אז אני חושב שדווקא בעניין הזה ---

הנושא הזה הוא באמת נושא שמחייב דיון, אדוני יושב הראש. גם הנושא הראשון שהעלית מחייב דיון. אני רוצה להגיד לגבי הנושא הראשון שהתעמקנו בו, שאנחנו מעוניינים, אתה צודק לגמרי בהערכה שלך, כי הבנות במגזר החרדי לומדים לימודים כלליים 12 שנה, ברמה העקרונית יכולות להיבחן באופן אקוויוולנטי לציבור אחר. אנחנו הצענו לבצע אקוויוולנטיות של מבחני סולד למבחני בגרות, זה יחייב שדרוג מסוים בהיקף הבחינות של בחינות סולד. זה יהיה מאד חשוב גם למגזר ולציבור הזה, כי זה מסיר חסמים בשוק העבודה. עד לרגע זה, לא הצלחנו להגיע לאותו שיתוף פעולה שיאפשר לבצע את זה. אני מקווה שנצליח. יש רצון עמוק מצידנו, וגם ראשי ונציגי המגזר החרדי יודעים את זה.

מצוין.

טוב, אלה נתונים של בחינות מיצ"ב. בסך הכל בנושא המיצ"ב ראינו עלייה בכל שכבות הגיל ובכל המגזרים. היא לא אחידה לגמרי או קונסיסטנטית לגמרי בכל הדברים. אני לא מציע, בסך הכל יש מגמה של עלייה, זה מה שחשוב לציין. אני לא רוצה להיכנס לניתוח של בחינות המיצ"ב בכל דיסציפלינה.

נושא של פיז"ה, מה שאני יכול רק לומר, קודם כל מוצגות פה התוצאה של פיז"ה 2009, בחינות שאני אובייקטיבי לגביהן, כי הן נעשו מספר ימים לפני שנכנסתי לתפקידי. מה שאני יכול להגיד לגבי הבחינות האלה, זה אלף שהייתה קפיצה יפה מאד בהישגים בתחום השפה, שלא קיבלה את הביטוי הראוי בשיח הציבורי, כי ישראל היא בין שלוש המדינות שה-OECD ציין שעשו את קפיצת המדרגה הגבוהה ביותר בנושא אוריינות פתוחה, לצד פולין וצ'ילה. לא התקדמנו באותו אופן בבחינות המתמטיקה והמדעים, ואני מקווה שבחינות פי"זה שיתקיימו השנה, 2012, אנחנו נצליח להראות את זה. אני מזכיר לוועדה שאנחנו נבחנו השנה, בשנה החולפת ב-TIMSS ופירס, שתי בחינות בינלאומיות, שאני מאד מקווה שעלינו בהן. אני גם מאמין שעלינו בהן והתוצאות יתפרסמו, עתידות להתפרסם נדמה לי בסוף 2012.

טוב, את זה לא הספקנו לסקור לוועדה, אבל בסך הכל היו הישגים מאד יפים באולימפיאדה הבינלאומית לפיזיקה, באולימפיאדה הבינלאומית למתמטיקה. בשתיהן היו עליות יפות. בפיזיקה היינו בעצם המדינה, אחרי ארצות הברית נדמה לי, המערבית הראשונה בהישגים שלה וגמרנו מקום 13 מתוך 84 מדינות. במתמטיקה עלינו 30 מקומות מהמקום ה-53 למקום ה-23. וכמובן, היו גם הישגים אישיים יפים לתלמידים שהשתתפו. אני רוצה לשבח את המנכ"ל שהיה אחראי לכך ששינינו את אופן ההכנות שלנו לאולימפיאדה, גם בשיטת האיתור של תלמידים, גם בשיטה של ההכנה – הושקע הרבה יותר בהכנה של התלמידים ובסימולציה לשאלות שהם יתמודדו איתם – היו גם מדריכים שהגיעו אליהם הביתה כדי להכין אותם, ובסך כל ראינו תוצאות וזה מראה שיש לנו אפשרות, עם אותו נוער, פשוט לפעמים בשיטות יותר רציניות, להגיע להישגים יותר טובים.

טוב, המהלכים הנוספים, אם הוועדה תרצה שאני ארחיב בחלק מהם, אני רק אגיד כמה דברים. בחירה מבוקרת של אירועים, נושא שאני יודע, אדוני יושב הראש, שאתה תומך בו. אנחנו נערכים לתחילת הפיילוט בתשע"ג, שנה הבאה. יש כבר שורה של רשויות מקומיות שביקשו להיכנס לעניין הזה, ביניהן רמת גן, ביניהן בת ים. כלומר, אני מדבר על ערים, אני לא יודע אם גם ראשון לציון ---

ראשון – כן.

ראשון לציון. כמה רשויות מאד רציניות ואני חושב שזה דבר שיאפשר לנו, יש כמובן כאלה שיותר חוששים מכך. אנחנו נבצע פיילוט במודלים שונים, בסופו של דבר זה יאפשר לנו לבצע בסוף תשע"ג הערכה לגבי הנושא הזה. אני חושב שזה ייתן תחושה יותר טובה מבחינת מרחב הבחירה. כמובן גם זה יצטרך להיות מבוקר ולהתמודד עם נושאים סוציו אקונומיים.

אדוני השר, אנחנו ביקשנו בוועדה שקיימנו שיימצא פתרון ואיזה שהוא מענה לכל העניין שמתגלגל סביב כפרי הנוער. אנחנו פשוט עומדים מול פניות שאנחנו מקבלים מהורים ומכל הסיטואציה הזאת אי אפשר להתעלם, שהעניין הזה של רצון גם של ההורים ושל הילדים ללמוד בבתי ספר כאלה ואחרים, זה פשוט מגיע עכשיו למימדים שלא אחד או שניים מבקשים, מדובר בעשרות, וזה כבר מביא אותנו גם ---

מכיוון שהרשויות המקומיות, אדוני יושב הראש, גם עומדות על זה שלא תהיה סגרגציה ובריחה של התלמידים החזקים מבתי ספר – אני לא רוצה להשתמש בכינויים – בתי ספר טובים – אבל זה דבר שעלול להביא, בתפיסה חברתית, להעצמה של הפערים החברתיים והכלכליים דרך העצמה של הפערים בהישגים הלימודיים, ולכן זה נושא שאם יהיה צורך המנכ"ל ירחיב, כי הוא טיפל בנושא של הכפר הירוק ובנושאים אחרים.

אני פשוט אומר באופן כללי, אנחנו כבר אחרי הרשמה ואנחנו כרגע בטיפולים נקודתיים בילדים כאלה או אחרים בעניין של הפניות. אני מדבר על השנה הבאה. אנחנו לא יכולים להתעלם מהמצב הזה שנוצר, כשבעצם יש זרימה של תלמידים ממקומות שונים בארץ לבתי ספר שהם בתי ספר אשר לא רשומים בהיבט של רישום אזורי בתוך העיר. צריך איך שהוא לתת פתרון ברור שגם הורים ----

הפתרון שלנו הוא ברור, אבל הוא לא תמיד מקובל על כל ההורים, אדוני יושב הראש. אנחנו צריכים כתפיסת עולם להחליט איזו מערכת חינוך אנחנו רוצים. האם אנחנו רוצים מערכת חינוך מבודלת ומתבדלת וסגרגטיבית, שמפרידה בין חזקים וחלשים, או אינטגרטיבית. אם תהיה ישיבה אנחנו נציג פה את התפיסה שלנו בנושא הזה, אבל אין ספק אדוני יושב הראש, שאם תהיה בחירה מבוקרת בתוך הרשות, אז זה יכול להקטין לחצים לגבי יציאה מהרשות.

יכול להיות שזה גם ---

ולכן יכול להיות שצריך להסתכל על זה גם כסוג של מענה לאותו רצון שאתה מתייחס אליו בצדק. אני לא מתעלם מהרצון הזה. אני לא מדחיק את העניין שיש רצון כזה.

נושא אחרון שאולי אני רוצה לציין כאן, העובדה שרשת מעיין החינוך התורני, לאחר הידברות ובהסכמה, לא מתוך כפייה, נכנסה לבחינות המיצ"ב לאחר שנים שלא הייתה בבחינות המיצ"ב ---

גם הבנים וגם הבנות.

נכון. אני מייחס לזה חשיבות רבה. וגם נכנסה לתוכנית התקשוב הלאומית, בסייגים מסוימים שנוגעים, אני לא בדיוק מבין אותם, אולי עופר יידע להסביר את זה, אבל אני חושב שלא הצלחנו לעשות את זה עם החינוך העצמאי. הצלחנו יחד לעשות את זה עם מעיין החינוך התורני. אני רואה בזה חשיבות מאד גדולה. אני מקווה שנוכל להתקדם על בסיס של דיאלוג והבנה, גם עם החינוך העצמאי בעתיד בנושא הזה.

האם סיימנו?

כן.

אם תרצה, אני אתייחס לעוד נושאים.

בעניין הסעיף הראשון, מעבר לניהול עצמי של בתי ספר, אני מבין שהסמכויות של מנהל בתי ספר זה גם כן חלק מהעניין שנמצא אצלכם בדיון במשרד החינוך. היה לנו כאן דיון בוועדת החינוך בנושא הגדרת המנהל. כבוד השר, אני מעביר לך את נוסח הצעת החוק לעיון בעניין של הגדרת מנהל בחוק. עלינו כאן על כל מיני סוגיות שבחוק אין בכלל הגדרת מנהל, והסמכויות כמובן הן סביב העניין של הגדרות. בחלק מהחקיקה יש התייחסות, בחלק פחות, אז כל העניין הזה מבחינתנו ומבחינת המחקרים שנערכו ומבחינת כל הסוגיות שהועלו, גם בהשוואה למדינות בעולם מבחינת הגדרות חוקיות כלפי מנהל בית הספר וסמכויותיו, אני חושב שהגיע הזמן שתהיה הבהרה בצורה חד משמעית בחוק – מי הוא מנהל – וסמכויותיו כמובן כפופות להוראות המנכ"ל.

אז בעניין זה ---

אנחנו נידרש לזה. אנחנו שוחחנו על זה גם בעבר ואני חושב שזה נושא חשוב. אם אני יכול, אדוני יושב הראש, רק לומר עוד משפט אחד, מסכם.

בבקשה.

אנחנו בעצם פותחים שנה שלישית בצורה טובה ועדיין יש, כאשר המערכת תקינה ומתחילה שנה בסדר, מטבע הדברים אנחנו בימים האלה מעניקים תשומת לב לפתרון של בעיות מקומיות. אני קורא לכולם, לרשויות מקומיות, למחלקות חינוך, למנהלי המחוזות הרלבנטיים שאני מתעדכן איתם כמה פעמים ביום, לוועדי הורים, לכולם לעשות מאמץ לפתוח בצורה תקינה בכל הארץ, בכל בית ספר, את שנת הלימודים. לחשוב על התלמידים ולחשוב על הילדים, לא לעשות מאבק על גב של תלמידים ולא להאמין ששימוש בשיטות כאלה, יביא אצלנו לאיזה שינוי בתפיסות החינוכיות. תודה.

מה עם הילדים עם הצרכים המיוחדים בכל זה?

סליחה גברתי, לא להתפרץ.

איפה החינוך המיוחד?

סליחה, לא להתפרץ כאן. לא מתפרצים כאן בדיון. את רוצה לדבר?

אנחנו כמובן נוכל להתייחס לכל סוגיה, אדוני יושב הראש.

את יכולה להעביר לי את זה בכתב.

אני ביקשתי גם בישיבה הקודמת.

אני לא קיבלתי ממך כלום, גברתי.

אני לא הייתי אמנם בישיבה הקודמת, אדוני יושב הראש, אבל אנחנו נשמח להתייחס לכל נקודה שהוועדה תראה כנקודה עקרונית, אם זה אני ואם זה המנהל הכללי.

תודה. חבר הכנסת אורלב, בבקשה.

כן, כבוד השר, קודם כל אני רוצה לפתוח בדברי שבח. שמעתי את ההצהרה שלך ביחס לבתי הספר של התלמידים העולים מאתיופיה, ואני חושב שקיבלת החלטה אמיצה, חשובה, שאני רק חושב שיצטרכו גם לעגן אותה בחקיקה, כי אני רוצה להזכיר שבראשית שנות ה-90 הייתה מדיניות של משרד החינוך באמת שלא יקרה מצב שיהיו בתי ספר שהם על טהרת העולים, מתוך הבנה שיש כאן קושי חינוכי-מקצועי קשה מאד ואז בשכונת בית אליעזר בחדרה, ביקשו מהתלמידים העולים להתפזר בבתי הספר בחדרה ועמותות מסוימות של העולים מאתיופיה הגישו בג"ץ ---

גרמו נזק לעולים.

אני חושב שגרמו נזק חמור. אני חושב שגם הבג"ץ כאן קבע נזק חמור, ויתכן ש ---

זו דוגמא לנזק שהמערכת המשפטית גורמת ---

אני מסכים איתך ואני קודם כל חושב שקיבלת החלטה חשובה ואמיצה. רק אני אומר לך שכדאי שתבדוק גם את העניין המשפטי. יכול להיות שצריכים להגן ולעגן את העניין הזה גם בעניין המשפטי וגם אני בודק את הדבר הזה, כי אני חושב שהחלטה שלך היא החלטה חשובה מאין כמוה, ואני מברך אותך וגם אם יהיו קשיים וכו', אני גם קורא לוועדה לתת לך את הגיבוי המתאים לדבר הזה.

אותו דבר כמובן גם בעניין ההחלטה החשובה שלך בעניין בית שמש. אני רואה בה החלטה מאד עקרונית, להפסיק את המערב הפרוע במדינת ישראל ולא לתת לפורעי חוק לעשות מה שהם רוצים.

הדבר הנוסף שאני רוצה לבקש ממך, אני חושב שמגיע לך גם כן שבחים וכמובן למנכ"ל, שאני מבין שהוא מי שעבד כאן קשה מאד בעניין הזה, בהשגת ההסכם גם עם ארגון המורים. הטעות שנעשתה בתקופת קודמתך, שחתמה רק עם הסתדרות המורים - ואני מברך את הסתדרות המורים על ההסכם הזה – הייתה שגיאה קשה מאד. תמיד צריכים לחתום עם שני הארגונים, אבל עדיין נותרה הבעיה של חטיבות הביניים.

אני מאד מאד מבקש, אני חושב שוועדה תצטרף לבקשה, להקדיש עכשיו את כל המאמץ, ונמצא פה גם מזכ"ל הסתדרות המורים, שאני מברך אותו על עבודתו ועל מנהיגותו הראויה כראש הסתדרות המורים – לעשות מאמץ עליון לטובת הילדים, להגיע להסכם לחטיבות הביניים, אחרת זה ישבש את העבודה וזה משבש את העבודה בחטיבות הביניים ובבתי הספר השש שנתיים. אי אפשר לנהל בית ספר שבחטיבות הביניים יש בלגן. צריך לגמור את הבלגן הזה ואני בטוח ששני ראשי הארגונים הם אנשים אחראיים ויבינו את הדבר הזה, שחייבים להגיע להסכם והסכם תמיד הוא בפשרות, אין מה לעשות, בחיים יש פשרות.

הדבר הרביעי שרציתי לומר, בקצרה ---

בגלל זה אני שם, כי אני ידוע כאיש של פשרות.

לא, במקום שלא צריכים פשרות – כמו בית שמש – לא יהיו פשרות. במקום שצריכים פשרות – יהיו פשרות – כל הסכם הוא פשרה. בחקיקה, אגב, גם חקיקה היא פשרה בסופו של דבר. יש דעות שונות ומגיעים לאותו נוסח שאפשר להעביר אותו ברוב.

יש שיטות שונות.

שיטות שונות. הדבר הנוסף שאני רוצה לומר זה לגבי סוגית ההזנה. אני כמובן מאלה שמברכים שגם 'אופק חדש' וגם 'עוז לתמורה' מאריכים את זמן הלימודים גם בגני הילדים, גם בבתי הספר, אבל סוגית ההזנה עדיין נותרה בעינה. מה עוד שאלה שבגיל הרך, שהולכים לצהרונים, הצהרונים נותנים את ארוחת הצהריים בשלוש. צריך לעשות איזו שהיא סינכרוניזציה, של מצד אחד הארכת יום הלימודים, שכפי שאמרתי הוא מבורך, ומצד שני הזנה. אני לא יודע אם מאריכים, אם יש הגדלה של כמות התלמידים האוכלים, אם יש איזה שהוא טיפול בסוגיה הזאת של ההזנה, שאני חושב שהיא צריכה לקבל גם כן התייחסות בסוגיה הזאת.

ההערה האחרונה, אני שמתי לב לכך שאתה היית מהשרים שהיו ערניים מאד לתנועת המחאה, השר. הייתי מהשרים, לצערי הבודדים, אבל גם פה אתה ראוי לברכה על כך שידעת להתייחס כראוי לתנועת המחאה, ולא להתעלם ממנה, המחאה החברתית. אני חושב שנקטת בדרך נכונה. אני אשמח אם תוכל לומר גם כמה מילים, שהרי מערכת החינוך היא משקפת את המתרחש בחברה. היא לא יכולה להתעלם ממה שמתרחש בחברה וכיצד אתה מנחה את מערכת החינוך להתייחס לסוגיה הזאת ---

זה נושא חשוב, אני אתייחס אליו.

לכן אני מעיר אותה, כי אני חושב שחשוב מאד שמשרד החינוך יתווה מדיניות חינוכית במערכת החינוך בהתייחס למערכת המחאה, שאני סבור כמוך שגם אם תופסים עליה טרמפים כאלה ואחרים, טרפים פוליטיים לא ראויים וכדומה, שלפעמים מקלקלים למחאה, מהצד השמאלני, לצערי גם הקיצוני וקוראים לא לשתף פעולה ונגד ראש הממשלה, ואני חושב שההערות האלה ראויות לגינוי, המחאה היא אותנטית, היא מקורית, היא מצביעה על בעיה אמיתית ואם יש בעיה אמיתית בחברה, מערכת החינוך צריכה להתייחס אליה.

תודה. חבר הכנסת אלקין, בבקשה.

תודה רבה, אדוני יושב הראש. תודה רבה אדוני השר על הסקירה. אני גם כן אפתח כקודמי, בדברי שבח, בעיני על שני דברים בסיסיים מאד שעולים ממה שהצגת. אחד זה שקט תעשייתי במערכת, זה לא דבר של מה בכך. אני זוכר את הקדנציה הקודמת וזה שהצלחת בשיתוף פעולה עם ראשי ארגוני המורים וגם בהשגת תקציבים שהיו חסרים למערכת, להביא לשקט תעשייתי כבר פתיחת שנת לימודים שלישית ברצף, זה דבר מאד מרכזי, כי חשוב לשנות, אבל אי אפשר לשנות כשיש בלגן. זה איזה שהוא נדבך בסיסי.

דבר שני, אני חושב שיש דבר מהפכני בהסכם החדש וזה שכר דיפרנציאלי, ואני חושב שזאת מגמה שחשוב מאד שהיא תימשך. אני לא יודע אם יש סיכוי לשקול אותה ביחד עם הסתדרות המורים ולהפעיל אותה גם שם, אני לא יודע אם אתם בכלל, זו גם שאלה – אם אתם חושבים ללכת לכיוון הזה – אבל זה בהחלט בעיני דבר מאד מאד חשוב לשינוי מאד עמוק במערכת.

רק בהערת ביניים, אני לא רוצה להפריע כי יש הרבה נקודות, אני אגיד שבהסכם 'אופק חדש' יש הערכת מורים שהיא רלבנטית לדרגות השכר העליונות, בהשפעה על דרגות השכר העליונות. ולכן לא באותו אופן, אבל נושא ההערכה והזיקה שלו על קידום בדרגות שכר, הוא קיים בצורה אחרת ואנחנו מיישמים את זה.

תודה.

עכשיו, הזכרת, וגם כן בעיני זה הישג מאד מאד חשוב, את הכנסת מעיין החינוך התורני למערכת של מיצ"ב, וגם למערכת של תקשוב. הנתונים של מיצ"ב שראיתי פה במצגת, הם עד שנת תש"ע. אני מבין שזה לא כולל את השנה שבה מעיין החינוך התורני נכנס, נכון? זה חידוש של השנה.

כן, זה תשע"א.

הציפייה שלכם שזה ישפיע על התוצאה? כי מן הסתם ---

יכול להיות שזה ישפיע. אני לא מחפש להגיע, אינני יודע איך זה ישפיע, אינני יודע אם זה ישפיע.

זו שאלה מרתקת ----

אני לא מחפש להגיע לתוצאה מלאכותית על ידי בידוד מרכיבים בציבור. נראה.

אבל זו שאלה מעניינת.

זו מערכת לא גדולה, היא מערכת של 20,000 תלמידים. ההשפעה לא יכולה להיות השפעה גדולה.

סיימת, חבר הכנסת אלקין?

לא, לא. עכשיו, שאלה נוספת קשורה לתחום שככה התחילו לגעת בו במשרד החינוך בשלהי הקדנציה הקודמת, ורציתי לשאול אותך איפה זה עומד. זה כל הסוגיה של עובדי ההוראה. היה אפילו חוק של עובדי ההוראה שהוא איך שהוא הגיע לכנסת, עבר קריאה ראשונה ונעצר, כאשר בעיני השאלה המרכזית שהייתה רלבנטית לחוק הזה, היו בו הרבה מרכיבים, כן, אבל השאלה המרכזית בעיני היה הניסיון להביא בהדרגה ובהידברות עם ארגוני המורים, להתאמה בין תחום שהמורה מלמד, לבין תחום שבו הוא קיבל השכלתו. כי המערכת מתגמלת היום על אקדמיזציה, אבל היא כמעט ולא דואגת להתאמה בין זה שהמקצוע שהמורה מלמד, זה המקצוע שבו הוא קיבל את ההשכלה האקדמית שלו, והסטטיסטיקה כאן היא מאד בעייתית.

למשל, בתחום המתמטיקה בזמנו העמקתי, וגיליתי שאחוזים, סדרי גודל בחטיבות ביניים אפילו, אני לא מדבר על יסודי, אלא אפילו בחטיבות ביניים, היא יותר מ-50% של מורים למתמטיקה, השכלתם האקדמאית היא לא מתאימה.

אתה יושב ראש ועדת משנה.

נכון, נכון מאד. וזה דבר כמובן שמעלה הרבה מאד שאלות, כי אקדמיזציה לכשעצמה יש בה ערך, אבל הרבה פחות אם זה לא בקורלציה לתחום שאותו המורה מלמד. ולכן, כאן מאד חשוב בעיני לעשות סדר, כמובן כפי שאמרתי, זה לא סיפור של זבנג וגמרנו, ואי אפשר לשנות את זה במכה אחת, אבל זה בעיני נושא מאד מאד מרכזי לכל המערכת, בכל התחומים, כי כמובן מורה שלא למד מקצוע רלבנטי, קשה מאד ללמד אותו. עד כאן.

תודה. חבר הכנסת מקלב, בבקשה.

תודה רבה לך אדוני יושב הראש, חברי, חברי הכנסת. גם אני מצטרף אדוני. אני שמעתי, שלא תחשוב שלא שמעתי את דברי השר, אולי כולם וודאי וודאי רובם, ולא רק כשנכנסתי, רק ששמעתי שהתייחסתם בסוף למבחני המיצ"ב. הייתי בחדרי ושמעתי, אבל אני גם מצטרף לדברי הברכה וההערכה, גם על הסקירה שלך וגם על פתיחה של שנה שלישית של שנת הלימודים ללא שביתות וגם נקווה ללא תקלות, אבל במיוחד דברי ההערכה בשנה הזאת, על הציר הזה של פתיחת שנת הלימודים בתקופה כזאת, שבכל אופן מצליחים לפתוח דבר אחד, שקט, זה ראוי להערכה מיוחדת. ובוודאי אני גם אוסיף מילות ברכה על המאמצים שאתה עושה גם במגזר החרדי, על כל בעיותיו ויש שם בעיות לא קלות, וודאי גם בעיות קשות במבנים, שנעשים בסבלנות, תוך הידברות ותוך תיאום, ואנחנו נקווה שנוכל באמת להתקדם האלה.

אבל אני בכל אופן רוצה להעלות סוגיה שכבר עלתה כמה פעמים, וזה ההסעות של ילדי חינוך מיוחד, שמשולבים בבתי ספר רגילים ובגני ילדים. סוגיה שעלתה לפני זמן רב, והבטיחו שתהיה איזו התקדמות ועד לרגע הזה אין התקדמות. יוצא שגם בשנת הלימודים תשע"ב, ילדים שלומדים בגני ילדים, ילדים קטנים ויכול להיות אפילו עם תסמונת דאון קלה, והם צריכים להגיע לגני ילדים שהם שובצו שם על ידי ועדות ההשמה העירוניות ואין להם הסעה למקום. כמו כן, גם ילדים בבתי ספר שנאלצים מכיתה ג' ללכת מרחקים של 3 קילומטרים.

המערכת החדשה שמעודדת מרחקים, לא מתחשבת לא בתנאים טופוגרפיים ולא אם יש אוטובוסים או אין אוטובוסים, והילדים האלה נאלצים ללכת מרחקים גדולים מאוד, או שההורים צריכים לקחת אותם וממילא יש השלכות לגבי העבודה שלהם, ואנחנו כוועדה לבריאות הציבור דנו בזה לפני כמה חודשים. גם במחלקות החינוך דנו בוועדה לזכויות הילד בעבר, ועדיין לא שמענו פתרון. אני גם בררתי את זה הבוקר במחלקות החינוך – האם יש שינוי במצב הזה – אין בינתיים שינוי.

רק לסבר את האוזן, אדוני השר, לדוגמא, אתה וודאי מכיר את ירושלים, אבל מהמדרחוב או מהמשביר המרכזי בירושלים, רחוב קינג ג'ורג', עד בית ספר 'דרור' בבית הכרם, שזה מרחק אדיר גם בנסיעה ברכב, על כל המשמעות של המרחק הזה – ילד ששיבצו אותו ב-'דרור' וגר במרכז העיר או נמצא – לא מקבל הסעה ואין לו גם קו אוטובוס ישיר, הוא גם צריך לעבור במרחקים במקומות בודדים, מבודדים, מי שעשה את המהלך הזה, המערכת לא מתחשבת בכל הדברים האלה. אני לא מדבר איתך על מרחקים אחרים משוק מחנה יהודה עד קטמון הישנה. זה גם מקרה שהיה השנה. קטמון הישנה, מגרש הפועל, בית ספר יהודה הלוי, במרחק הזה ילד לא זכאי להסעה והוא נאלץ ללכת ברגל. ואני לא מדבר על גני ילדים, גם יש שם הפרעות התנהגויות של ילדים קטנים ממש, שאין להם שום הסעה ולא שום אפשרות אחרת להגיע, לולא שההורים לוקחים אותם.

מעבר לכך, אני רק באמת רוצה להגיד שהנושא שלא קשור אליך באופן ישיר, הנושא של סייעות לילדים קטנים, שעדיין נמצאים מתחת לגיל 4, מתחת לקדם חובה או לטרום חובה שבכל אופן נמצאים בתוך הגנים, והם ילדים של חינוך מיוחד או שהם זקוקים לסייעות בגלל שיש להם זונדה או שיש להם מחלות אחרות, שהן מצריכות נניח אינסולין ודברים כאלה. נניח חולי סוכרת שצריכים סייעות, הם לא מקבלים והם לא יכולים להשתלב והמערכות לא מוכנות לשלב אותם בגנים והם מפסידים את השנים האלה, או שהם לוקחים משהו פרטי שלא כולם יכולים לעמוד בזה. תודה.

תודה. מטעם אל"וט, מי מדבר?

קודם כל אני אציג את עצמי. שמי ד"ר שמואל מירון, אני יושב ראש הוועד המנהל של אל"וט. צר לי מאד שגם בשנה האחרונה וגם במצגת שהייתה פה עכשיו, אין התייחסות לתכניות חדשות בחינוך המיוחד בכלל. תקציב החינוך המיוחד במשרד החינוך הוא 10% - 3 מיליארד שקל – אם אני לא טועה ויש סדרה של בעיות מתמשכות, שאין לנו אפשרות לפתור אותן מול הנהלת המשרד, כי לא מאפשרים לנו להיפגש עם הנהלת המשרד. לפני יומיים הורים לילדים אוטיסטים ---

אדוני, רק שאלה, לאלו"ט לא מאפשרים להיפגש עם הנהלת המשרד?

כן. יש לי כאן הוכחה כתובה. כבוד השר קרא לחבורה של הורים שהפגינו מול בחיפה וגם בחולון, אם אני לא טועה, שהם לא דוברים אמת, או שמשתמשים באינפורמציה שקרית. נכון? הנה, הוא מהנהן בראשו, הוא אומר כן. אז הנה, אני רוצה להגיש לכבודו, לפני 40 יום הוגשה באמצעות הפקס בקשה לזימון פגישה אצל כבוד שר החינוך, ועד היום לא נענינו. הפגישה הייתה בנושא מדיניות משרד החינוך בעניין תקופת הלימודים של אוטיסטים. למה לא נענינו לפגישה הזאת? אחר כך ---

נעניתם ונפגשתם עם, נמצאת פה מיכל כהן ---

לא, לא, לא. יש לך טעות אדוני השר, לא נפגשנו איתה. הפגישה הזאת היא הייתה בנושא אחר. בנושא כל הבעיות שקיימות בנושא לימודי הקיץ ואני חושב שעשית טעות ואני מראה לך כאן את המכתב ואני מוכן לתת לך העתק ---

גם אני יכול להראות לך מכתבים שבהם השתמשו בלשון ביבים כלפי מנכ"ל המשרד, בדיוק באותו סגנון של צרחות, צעקות והשמצות ----

סליחה – אני כתבתי לו את המכתבים ---

סליחה, סליחה, לא להתפרץ כאן.

אנחנו לא השתמשנו, הצגת עובדות זה לא לשון ביבים.

לא הצגת אתה." לא תשכח את מה שנעשה לך בימים האחרונים לכהונתך" זה סגנון של איומים.

אני מבקש שתקריא לנו. זה לא נכון מה שאתה אומר.

לא, זה לא סגנון של איומים.

בסגנון- אני מבקש לאתר לי את המכתב, כדי שאני אקריא אותו בפני הוועדה כעת. עכשיו אני רוצה לומר, אנחנו מוכנים תמיד להיפגש עם כל אחד, אבל כל מי שחושב שבשיטה של הכפשות, השמצות, סילוף האמת ---

אין כאן שום הכפשות והשמצות. איזה סילוף אמת?

אנחנו נתייחס להכל, הרי אין איזה דבר שאנחנו לא נתייחס אליו ---

אז בוא ניפגש. אנחנו כבר 40 יום רוצים להיפגש, יש לנו בעיות בוערות ואתה לא מוכן להיפגש איתנו.

גם דחיתם בקשה להיפגש והתניתם תנאים איך אתם מוכנים להיפגש עם המנכ"ל, ולכן, קודם כל תצאו מנקודת הנחה שבשיטות האלה לא ניתן להגיע להישגים שאין בדיאלוג מכובד ומכבד. אם תרצו לקיים דיאלוג מכובד ומכבד, תוזמנו בשמחה לפגישה.

אז עכשיו אתה מתנה לנו תנאים?

אם זה לא מספיק טוב בשבילך, אז אני מצטער, זה המצב.

סליחה, אנחנו בסך הכל מבקשים להיפגש לפגישה. יש לנו ילדים שהיו בקיץ 10 ימים בחופשה ---

אתם קיימתם פגישה. לא הצלחתם בפגישה להכתיב משהו שניסיתם לקבל דברים ---

הבעיות שלנו מעבר לפגישה הזאת.

גם יפגשו איתכם בעתיד ככל שיהיה צורך. אם אתם מאמינים שבשיטות של הכפשות, של הפרעות במקומות ציבוריים ---

כשאין לנו ברירה – זה מה שאנחנו עושים.

אז בבקשה.

אתה לא מוכן להיפגש. הנה, אני מציג פה מכתב מול התקשורת, מלפני 40 יום, שלא נעשה ולא היית מוכן להיפגש איתנו, בבקשה. אני מראה אותו לתקשורת. לא היית מוכן להיפגש לפני 40 ימים, אז זה נראה לך בלגן, אז בוא נירגע ונגיע לפשרה.

אדוני, תקשיב לי ----

אתה לא מספיק רגוע בשביל להיפגש איתי. כשתהיה רגוע, אני אפגש איתך.

אני מאד רגוע, אדוני. אני יכול להיפגש איתך גם בעוד 5 דקות.

כבוד השר, רבותי, אתם במשך חמש דקות מדברים עם מי להיפגש ---

סיימתי, הצגתי את הבעיה.

טוב. אדוני, אתה נמצא כרגע לא בלשכת השר ואתה לא נמצא כרגע במשרד החינוך, אתה נמצא כרגע בכנסת, בוועדת החינוך. אתה ביקשת זכות דיבור להתייחס לנושאים שרצית להתייחס. האם אדוני סיים להתייחס לנושאים שרצית?

אני מוחה ---

אתה מוחה כלפי מי?

אני מוחה על זה שאין התייחסות ראויה בשנה האחרונה לחינוך המיוחד ולאוטיסטים בפרט, נקודה.

תקשיב אדוני ---

אתה מייצג את החינוך המיוחד כולו?

סליחה, אדוני המנכ"ל.

אני מייצג את האוטיסטים, הם לא יכולים להגיע, ביקשו שאני אגיד את זה בשמם.

אני מציע אדוני, האם סיימת להתייחס לסוגיות שרצית לדבר עליהן בחינוך המיוחד?

כן, סיימתי.

תודה רבה. מועצת התלמידים והנוער, בבקשה, ביקשתם לדבר.

כן, תודה אדוני יושב הראש, כבוד השר, כבוד המנכ"ל, תודה רבה על רשות הדיבור. אני רוצה ראשית לברך את המשרד ואת השר על המהלכים, אם זה 'עוז לתמורה', אנחנו מאמינים שככל שרמת המורים תעלה, כך גם אנחנו התלמידים, נרגיש את זה וזה יעזור לנו מאד, בנוסף לעלייה בהישגים ובבגרויות.

אני רוצה להתייחס למספר נקודות, זה גם מתקשר למה שחבר הכנסת זבולון אורלב העלה, בנושא המחאה, בנושא של ערכים, שמאד חשוב לנו להרגיש בבית הספר את הערכים ולאו דווקא את הרדיפה אחרי הציונים. אנחנו רואים חשיבות רבה במצוינות ובציונים, וצריך לקדם את הנושא הזה ולהמשיך, אבל עם זאת שנרגיש את הערכים. זה חשוב לנו מאד וזה מתחיל כבר עם תרבות ישראל והמורשת, ואני חושבת שצריך להמשיך את זה יותר ויותר.

ועם זה, מאד חשוב לי להתייחס לעניין חיזוק מועצות התלמידים בבתי הספר. היום זה עדיין לא כל כך קורה בכל בתי הספר. זה נתון להחלטת מנהלי בתי הספר, וכאן אני פונה אליך, כבוד השר. באמת חשוב לנו, באמירה של משרד החינוך, באמירה של ועדת החינוך, שמנהלי בתי הספר יבינו שמועצות התלמידים זה משהו שיכול רק לתרום לבית הספר ולמנהלים ואני מאחלת לנו שנת לימודים מוצלחת.

תודה. מזכירות פדגוגית, הסתדרות המורים.

תודה. שמי נעמי ריפתין, יו"ר מזכירות פדגוגית בהסתדרות המורים. אני רוצה לומר שנעשים דברים נפלאים בנושאים פדגוגיים במערכת, גם ביזמת משרד החינוך וגם ביזמות מרובות מהשטח. פשוט יזמות מדהימות. אנחנו פעם בשנה נותנים פרס בנושא ערכי בתשע השנים האחרונות. השנה נתנו בנושא שונות ופלורליזם במוסדות החינוך. פשוט – אלף פרחים יפרחו – איזה יוזמות ואיזה עבודה נפלאה של בתי הספר.

שלוש נקודות בקצרה, כי אני יודעת מה מצוקות הזמן. הרפורמות משפרות את השכר, השעה הפרטנית משפרת את הפדגוגיה, אבל יש תחושה של עובדי ההוראה, שאין אמון מלא בעבודה שלהם, שאין חיזוק של המורים, שאין גיבוי. תתנו יותר ביטוי לאמון במורים במערכת, גם במלל וגם בעשייה. פחות דו"חות, פחות להגיש מה עשיתי כל יום, ויותר חופש למורים ויותר גיבוי ויותר חיזוק.

אני רוצה לנגוע בנקודה אחת של מבחני המיצ"ב, כמו שרמה הגדירה אותם, הם מכשיר נפלא לבתי הספר, לשיפור פנים בית ספרי בלימודים, בידע, בהישגים, אבל יש שוט מלמעלה עד למטה, ברבים מבתי הספר, להשתמש בזה רק כציון ולא כעבודה בית ספרית. לוקחים מבחני מיצ"ב פנימיים ועושים שוט למורים, במקום שזה יהיה רק מכשיר בית ספרי לשיפור. אני מבקשת לטפל בנקודה הזאת. זה מהפיקוח ועד מנהל בית הספר.

נושא נוסף שהוא תקציב עצום, אני יודע, ואני יודעת שיש שחולקים על דעתי. אבל תשאלו כל גננת וודאי וכל מורה. מספר התלמידים בכיתות הוא בלתי אפשרי. אני מתחילה מגן הילדים. אני יודעת שמר שושני, שאני מאד מעריכה, חושב אחרת, ואני יודעת שהוא היה מורה מופלא, כי יש לי חברה שהייתה תלמידה שלו, אבל לא כולם יכולים עם 40 ילדים.

אבל במקרה זה יש דו"ח של הכנסת שמורה על ירידה בשנתיים האחרונות במספר התלמידים.

אוקי, אני מאד שמחה. אני מתחילה מגן הילדים – 35 ילדים בגילאי 3-4-5 עם גננת אחת, רבותי, הם עושים משהו בלתי אפשרי הגננות האלה. תתחילו מגני הילדים, תרדו ל-28 ו-25 ילדים ועוד מכניסים עכשיו 5 ילדים של שילוב, שאין שום הכשרה וזה לא נכון. מספר תלמידים בכיתות – אתם רוצים להיות כמו מדינות ה-OECD? שם אין 35 ילדים בגן, ואין 35-38 ו-40 ילדים בבית ספר. זה תקציב עצום, כל שנה להפחית בשניים שלושה, אפילו בחקיקת חוק. אני יודעת שמר מילר רוצה לעשות חוקים ובנושא הזה אני אומרת – חוק. חוק, להפחית את מספר התלמידים בכיתות.

ואחרון, מקצועות הנשמה. אני בעד הישגים, אני בעד מקצועות הליבה. יותר מקצועות נשמה, יותר שעות למקצועות הנשמה, שזה נכון גם פדגוגית. לא כל הילדים מצטיינים במתמטיקה וגם המצטיינים צריכים יותר ציור ויותר מוסיקה ויותר אומניות ויותר חקלאות, ובתי ספר עושים את זה על זמנם. תוסיפו יותר מקצועות נשמה, גם בעל יסודי. תודה.

תודה גברתי. השלטון המקומי.

אני אומר בקצרה. אני מברכת ומצטרפת והשלטון המקומי די שותף במרבית המהלכים שצוינו כאן באופן מלא ושקוף ואני מברכת על כך. אני רוצה לומר שאני מקווה שהמהלכים הבאים שעוד נותרו ויש לא מעט דברים שאנחנו צריכים עוד לפתור, גם ייעשו וימשיכו להיעשות בצורה משותפת, כפי שגם אתה השר וגם המנכ"ל וגם אנשי משרדך המקצועיים, ככה עובדים באופן מלא ומשותף. יש לנו עניין שכל הרפורמות האלה יצליחו, יש לנו עניין שהמהלכים שהתחילו בהם ימשיכו בהם.

נקודה אחת שאני מבקשת לציין, ואתה העלית אותה, מר מילר ואני חושבת שהשר היטיב לענות, אבל אני רוצה כן להדגיש. צריך לזכור שהרשויות המקומיות רואות בחינוך, אני חושבת כמעט באופן מוחלט, את הדבר הכמעט יחיד, החשוב בעשייתם. ראש עיר יודע שהוא ייבחר – הוא יקום או ייפול על זה. ואני אומרת את זה בהקשר של להוציא תלמידים החוצה, לייצר אלטרנטיבות ואטרקציות בחוץ, כך שלא יאפשרו לשמר או להשאיר את הטובים. אני לא מכירה ראש עיר שלא רוצה להשאיר את המצוינים אצלו ואני לא מכירה ראש עיר שלא רוצה לתת פתרון גם למחוננים, גם למצוינים וגם לטובים וגם לחלשים.

בצורה כזאת שמאפשרים ויוצרים "פיתויים" ותשובות אופרטיביות אחרות, אנחנו מחלישים את ראשי הערים. אנחנו לא מאפשרים להם לתת ---

איך אנחנו מחלישים אותם?

בזה שנותנים פתרונות – הכפר הירוק - לא נפתח את זה עכשיו. אנחנו יוצרים, אנחנו מחלישים אותם ---

מה עשה לכם הכפר הירוק? הלוואי שכל בתי הספר במדינת ישראל היו כמו הכפר הירוק. כמה כבר דנו בישיבות בכפר הירוק, הכפר הירוק, הכפר הירוק.

סליחה.

מה יש? מה יש מה? אנחנו לא מייצגים פה בתי ספר ספציפיים. אנחנו מייצגים את המערכת.

נכון. אני לא רוצה, שלא יישמע שחלילה יש בטח משהו אישי. אני מדברת ברמה של מדיניות ומגמה. אני כן מביאה את קול הזעקה של יושב ראש השלטון המקומי שאומר – תנו לנו כראשי ערים – לטייב את מערכת החינוך שלנו, יחד עם המערכת הציבורית שהשר מוביל אותה. וברגע שתהיה מערכת חינוכית ציבורית נאותה, אני מניחה שהזליגה למקומות אחרים תהיה אחרת, וגם המתחים יופחתו.

תודה. רגע, אתה גם מאלו"ט? אתה באת לדבר או שאתה באת להתווכח עכשיו עם השר על הפגישה?

אני באתי לדבר בעניין ואני רוצה שישמעו אותי ויקשיבו לי.

תשמע, אז אני מציע לך דבר כזה, אם אתה באת לדבר על סוגיות שונות שקשורות לגוף ש

אתה מייצג, אין לי שום בעיה. אם תתחיל עכשיו לפתוח ישיבה על כך – מתי נפגשתם ומה שלחת לשר החינוך ---

ממש לא זאת הכוונה.

אוקי, בבקשה אדוני.

אני מבקש לדבר על סוגיה ספציפית של עשרת ימי הארכת שנת הלימודים בקיץ לאוטיסטים. בג"ץ פסק בשנת 1998 – "תלמידים אוטיסטיים ילמדו עד מחצית אוגוסט" – ככה כתוב בפסיקה של בג"ץ. ככה זה כתוב, אדוני השר, אתה עושה "לא" בראש, אני מבקש שתבקש שיעבירו אליך את הנייר.


חוזרי המנכ"ל במשך השנים הלכו ושחקו ועשו פלסטלינה מההחלטה הזאת, והגענו ליום ששני בתי ספר לאוטיסטיים בקיץ הזה לא קיבלו את עשרת הימים האלה. הילד שלי היה 10 ימים מיותרים עודפים בבית, אתם יכולים לראות איך הוא מתנהג. יש פה ילד בשם סער, שהוא בדיוק באותה לקות, לומד בבית ספר מקביל, שכן קיבל את עשרת הימים. על זה טענו לאפליה והמשרד אפילו לא כתב לנו תשובות למכתבים שלנו – מכתבכם הועבר למגרסה. לצערנו לא קיבלנו תשובות.

נפגשנו עם הגברת מיכל כהן ועם הגברת רעיה לוי-גודמן. לצערנו, האגף של הגברת רעיה לוי-גודמן התכווץ בשנה האחרונה לגודל של אפס, והרפרנטית לאוטיזם לא קיימת בו כבר מזה שנה ומעלה. לצערנו הרב, ככה מתייחסים אלינו.

עכשיו, לגבי עשרת הימים – הודיעו לנו בכתב שאותם שלושה בתי ספר שהשנה קיבלו את עשרת הימים האלה – קיבלו את זה כג'סטה, בשנה הבאה לא יקבלו. למה? בגלל תעלול בירוקראטי – סמל מוסד. את שני הילדים האלה ממש מעניין סמל המוסד. זה ממש חשוב להם.

הורים לילדים אוטיסטיים נאלצים לעזוב את העבודה ולהישאר בבית שלושה שבועות בחופש הגדול, כי הילדים האלה לא יכולים, ילדים בני 18, 19 ו-20, כמו הילד שלי, לא יכולים שיהיה להם בייבי סיטר שהוא לא או איש מקצוע או אחד ההורים. השר אמר בכנס בחיפה, שבו אני הייתי, אני רגיש אישית למצוקות של הילדים האוטיסטים. אמרת - שמעתי את זה – אני לא רואה את זה מתבטא בהתייחסות של המשרד שלך למצוקות של הילדים האוטיסטיים.

עשרה בתי ספר לאוטיסטיים חסרים בארץ. עשרה בתי ספר. בחיפה, העיר שבה התארחת, יש בית ספר לאוטיסטים שיש בו 80 תלמידים. גברותי מהאגף לחינוך מיוחד, 80 תלמידים בבית ספר לאוטיסטים זה קביל? זה אפשרי? זה בלתי אפשרי. ראש העיר חיפה לא מוכן לפתוח עוד בית ספר בתחומו, אז אנא פיתחו בית ספר בעיר על יד. עשרה בתי ספר לאוטיסטים חסרים בארץ. אוטיזם זאת מגפה. היא עכשיו עוברת אותנו בגילאי הגן, היא תגיע לכם לבתי הספר. היא כבר הגיעה. היא תגיע לתיכונים והיא תגיע גם לשירותים האחרים שהאוטיסטים צריכים.

ההתייחסות שלכם אלינו היא לא ראויה. ביקשנו להיפגש, אמרו לנו – ניפגש רק עם כאלה שמייצגים את שני בתי הספר שלא קיבלו את ה-10 ימים. מה עם אלה שאמרו להם שיקצצו להם בשנה הבאה? - איתם אנחנו לא מדברים, הם לא נפגעו. האם ככה השלטון צריך להתייחס לאזרחים? למשלמי המיסים?

אוקי, תודה. טוב, מאחר שאנחנו כבר מתקרבים לקראת הסיכום ואדוני השר קיבל כאן התייחסויות לכל מיני נושאים, אני אבקש ממך אדוני להתייחס לכל הסוגיות שעלו כאן.

אני רוצה, קודם כל אדוני יושב הראש, להתייחס ברשותך ---

אנשים אחרים יקבלו זכות דיבור היום?

מי שנרשם – קיבל.

ההורים לא קיבלו.

אני נרשמתי פעמיים.

איפה?

נרשמתי פעמיים.

מי את?

רויטל לן כהן. נרשמתי פעמיים.

רבותי, אתם צריכים להבין, אתם באים מאותו ארגון וכל אחד מבקש זכות דיבור. אי אפשר ככה. אנחנו נותנים בדרך כלל, כאן בוועדה, לנציג אחד מכל גוף ומכל ארגון.

אבל אני לא מהגוף של אלו"ט.

אז בסדר, אז אין בעיה.

יש פה שלושה גופים שלא קיבלו – ארגון המורים, ארגון ההורים, ועד קציר, לא קיבלו. ביקשו בשני טפסים.

תודה רבה. בבקשה גברתי, ואחריך השר.

אני מציע, אדוני יושב הראש, שלהבא אל תיתן רשות דיבור לחברי כנסת, וכך ---

סליחה? סליחה?

לא, פשוט אני מסביר לו איך הוא יכול למצוא זמן לכך שכולם, בוועדה של הכנסת, ידברו וההצעה שלי לא לאפשר לחברי הכנסת לדבר.

אתה יודע כמה עבדתי קשה כדי שתהיה לי פה זכות דיבור?

אני מבקש ממך רק לקצר.

אני רוצה להתייחס ---

אדוני השר, אני רוצה לתת לה שתי דקות. אני פשוט רוצה שאתה תסכם את כל הדיון כאן. אני אתן לה לדבר כי היא ביקשה גם מהישיבה הקודמת. רק אנא ממך, קצר.

אני אשתדל. אני רוצה להתייחס לכמה נושאים. הנושא הראשון הוא שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל. אני מדברת על כל הלקויות, לא רק על אוטיזם. דבר ראשון, הייתה מפקחת שהייתה ממונה על השילוב, שמה סמדר מליחי, רק שאין יותר פוזיציה כזאת. כתבו בריאיון שעשיתם ב-'ישראל היום' – שאלה אתכם מי ממונה על השילוב, ענה לה ד"ר שושני, ואני מצטטת: "קיימת מפקחת על ילדי השילוב בחינוך המיוחד". אנחנו מאד היינו רוצים לדעת מי היא. יש לנו המון נושאים שקשורים לשילוב, אנחנו לא מכירים כזו, ועד כמה שידוע לנו התפקיד הזה לא מולא, והפוזיציה הזאת לא קיימת יותר. דבר ראשון.

דבר שני, אתם מדברים פה על התכניות החדשות של 'אופק חדש', 'עוז לתמורה' וכל השאר. כל התכניות האלו העלו את כמות השעות במערכת. במקביל, לא טרחו להעלות את כמות השעות המקסימאלית לילדים המשולבים, שנשארה מקסימום 30. אם נוסיף לזה את העובדה שבשנת 2007 יצא חוזר מנכ"ל שאומר שילדים יקבלו רק את המינימום בדרגת התפקוד, ורק במקרים מיוחדים וחריגים, לאחר שתוגש בקשה מיוחדת - יקבלו את המקסימום – אנחנו נשארים עם ילדים שיותר מיום בשבוע לא מקבלים סיוע. הילד שלי לא יכול להחליט מתי הוא נכה ומתי הוא לא נכה. הוא נכה 24 שעות, 7 ימים בשבוע, ואת הסייעת שהוא מקבל הוא זקוק לה משמונה בבוקר ועד שהוא חוזר מבית הספר. הוא לא יכול לבחור מתי בא לו להיות כמו כולם.

מה בדיוק הטענה? שהסייעת לא נשארת עד סיום שעות הלימודים עם 'אופק חדש'?

נכון. מתי היא לא תהיה – בבוקר כשהוא צריך את התיווך של ההתחלה? בסוף היום כשהוא כבר בקצה גבול היכולת שלו? באמצע היום כשיש לימודים? בהפסקות, כשהוא צריך תיווך חברתי? מתי לא תהיה סייעת? סייעת צריכה להיות שם, ואם העליתם את כמות השעות ביום, נא להעלות את כמות שעות הסיוע בהתאם. וכל המשחק הזה עם שעות מינימום ומקסימום, לא סתם יש טבלה עם מינימום ומקסימום. היא הייתה אמורה לשקול באופן פרטני ילד ילד. העובדה שאתם ב-2007 הוצאתם חוזר מנכ"ל שאומר רק מינימום ורק הורה שיודע שיש לו זכות להגיש בקשה למתי"א ולבקש את תוספת השעות הסטטיסטיות, רק הוא יודע להגיש את זה וגם לא כולם מקבלים. זה לא הגיוני, זה לא לעניין ואחר כך להגיד להורים – שנה אחרי זה – אנחנו מזמנים אתכם לוועדת השמה כי השילוב לא עבד, זה- אין לי- לא רוצה להשתמש במילים שהשפה העברית אולי נותנת, אבל לא ראויות.

הדבר הבא, סייעות רפואיות. הצהירה פה הגברת עירית לבנה, שיש סייעות רפואיות. אני מכירה לפחות שני ילדים, אחד עם תסמונת וויליאמס ואחת עם אפילפסיה בלתי נשלטת, שיכול בכל רגע נתון ליפול על הרצפה ולפרכס, שאין להם סייעות. לא רפואיות ולא לא רפואיות. פשוט אין.

זה הגיע לוועדת ערר עליונה?

הילד עם תסמונת וויליאמס הגיע לוועדת ערר ונדחה. הילד עם האפילפסיה הבלתי נשלטת קיבל 10 שעות. מה הוא יעשה בשאר השעות? לא ייפול? הלאה.

שעות השילוב. הילדים המשולבים אמורים לקבל עד אמצע אוגוסט, ולדעתי אפילו קודם, את ההעברה של הזכאות שלהם לשעות סיוע לעיריות. השעות האלה, בחלק מהעיריות הגיעו אתמול ובחלק מהעיריות לא הגיעו עדיין. אני מזכירה לכם, אם אתם לא שמים לב, היום ה-31 באוגוסט, מחר הראשון בספטמבר, העיריות ---

רגע, תדברי יותר לאט, אני פשוט רוצה לדעת אם ---

העיריות לא מסכימות לרשום סייעות לילדים משולבים, מאחר שמשרד החינוך לא העביר את אישור הזכאות לסייעת לילד משולב. אתמול, בפעם הראשונה קיבלו חלק מהרשויות וחלק מהרשויות – עדיין לא קיבלו.

הלאה, קשר הורים סייעת. יש במשרד החינוך הוראה, שלא רשומה בשום מקום אגב, אבל היא הוראה, שהורים לא יכולים לדבר עם הסייעת שמלווה את הילד שלהם ביום יום ויכולים לדבר רק עם המחנכת. הילד שלנו לא מתחיל ונגמר בין שמונה לאחת. כדי להיות מסוגלים לטפל בו לאורך כל היום וכל השבוע, הסייעת צריכה לדעת בבוקר האם עבר משבר קשה בלילה. אנחנו צריכים לדעת, כשאנחנו אוספים אותו, עם מי הוא שיחק באותו יום, כדי שנוכל להמשיך את העבודה הזאת אחר הצהריים. לא יתכן שאוסרים עלינו לדבר עם מי שמלווה את הילד שלנו על בסיס קבוע. לא יתכן שאנחנו לא יכולים להיפגש איתה לפני הראשון בספטמבר כדי לספר לה על הילד שלנו. לא יתכן שהיא לא יכולה לדבר עם הצוות שעובד איתו אחר הצהריים, כדי לתאם את הטיפול המתאים לאורך 24 שעות. זה לא הגיוני. זה לא מקדם ואי אפשר להגיד שרואים את טובת הילד, כשמתייחסים אלינו כמו אנשים שמפריעים למערכת החינוך לעבוד. זה בנוגע לשילוב.

תודה.

הנושא הבא.

האחרון.

רויטל לן כהן.
חינוך מיוחד וכיתות קטנות. עשרה ימים לפני סוף הלימודים התבשרו הורים לילדים עם לקויות למידה, שעקב ההפתעה מהגידול הטבעי בכמות הילדים עם לקויות הלמידה, לא פותחים להם את הכיתות. לולא היינו משתוללים, אני באופן אישי, דרך עורך דין הרן שנמצא בקליניקה המשפטית בחיפה, דרך חבר הכנסת אילן גילאון ודרך פנייה למבקר המדינה ודרך פנייה ישירה לראש עיריית רעננה, רוב הסיכויים שלא הייתם חוזרים בכם מההתחלה הזו, שאגב עד היום, לא אני ולא אף אחד אחר – ראה אותה בכתב.

הורדתם הוראה, שהיא לא בזמן סביר, שהיא לא נותנת פתרון ושלפחות בעיני, כעורכת דין, יש בה בעיה של הפרת הבטחה שלטונית, עשרה ימים לפני תחילת לימודים, בילדים שעבדו ועדה סטטוטורית, ולא הורדתם אותה בכתב. אף אחד, לא אני ולא ההורים האחרים, ולא עורכי הדין שפנו אליכם בנושא הזה, לא ראו עד היום את ההחלטה הזאת בכתב. אני חושבת שיש פה בעיה של מינהל תקין, בלי קשר לעובדה ששוב פעם, יש פה הפתעה מהגידול הטבעי בילדים עם לקויות למידה או בכל לקות אחרת.

עוד דבר בקשר לחינוך המיוחד והכיתות הקטנות. יש למחר ---

ביקשתי ---

ובזה אני מסיימת - למרות שבעיני זה הכי מזעזע – ילדים שלא יכולים ללכת לבית ספר. יושב פה אבא לילד שאמור לעלות מחר לכיתה א', שאין לו לאן ללכת. אני באופן אישי מטפלת בעוד הורים, שאין לילדים שלהם מחר לאן ללכת. או כי טכנית באמת לא ניתן להם פתרון עד היום, או כי הפתרון הוא כל כך לא מתאים לילדים שלהם, שגם אתם, לו הייתם בנעליהם, לא הייתם שולחים את הילדים שלכם מחר לבית ספר. אני מדברת למשל על ילדה שאמורה לעלות מחר לכיתה ז', ילדה עם לקויות למידה, ששולחים אותה לבית ספר שיש בו הפרעות התנהגות קשות. אני לא הייתי שולחת את הילד שלי לשם, וגם אתם לא.

תודה, גברתי.

אני רוצה להוסיף, אני האבא, אם אפשר להוסיף.

סליחה, לא.

זה האבא לילד שאמור לעלות מחר לכיתה א', ולא עולה.

אי אפשר ככה. אני ביקשתי לעשות את זה בצורה מסודרת. אפשר גם לרכז דברים אם אתם מכירים אחד את השני. תודה.

תרשה לי, אדוני יושב הראש, בהנחה שאתה מנהל את הישיבה, שזאת ההנחה תמיד בישיבות של הכנסת, להתייחס קודם כל לנושא של החינוך המיוחד.

בבקשה.

אלף, זה נושא כבד, זה נושא שאני גם מציע, אם תסכים, לקיים בו ישיבה מיוחדת של הוועדה.

הייתה, לפני שלושה שבועות.

את מוכנה לאפשר לי לדבר, גברתי?

בבקשה.

אני מאד מודה לך. נושא שזוכה לגידול תקציבי מתמיד ונכון שזה גם נושא שיש בו צרכים הולכים וגדלים. ואגב, ניתן להיות מופתעים גם מהנתונים, כשאתה רואה את הנתונים. ולכן אני חושב שצריך לקחת שורה של נושאים, להציג אותם. אגב, זה לא חייב להיות בישיבת ועדה, זה יכול להיות גם בישיבת ועדה, זה יכול להיות מול הנהלת המשרד, להציג ולראות איך מתמודדים איתם. הנושאים הם נושאים רציניים, מקצועיים, יתייחס אליהם המנכ"ל.

אני רוצה להתייחס באופן ספציפי לסיפור התלמידים האוטיסטיים שהוצג כאן. נושא שטופל באופן אינטנסיבי על ידי הדרגים הבכירים ביותר במשרד. והעובדה שהתוצאה לא הייתה לשביעות, ועוד פעם אני אומר את זה ואני לא יודע איך ניתן לשכנע, שיש לי הבנה מלאה להתמודדות שההורים עוברים בגידול של הילדים, לצורך של המערכת להיות רגישה לבעיות האלה, אבל לא יכול להיות שימציאו סיפורים, ימציאו פשוט סיפורים ואני רוצה להסביר את הדברים.

מה שקרה קרה כל השנים. דהיינו, יש 45 יום מעבר לסיום שנת הלימודים, שהילדים האוטיסטיים שוהים במסגרות. כשמדובר בבתי ספר יסודיים, שמסתיימים בסוף יוני, זה מגיע לאמצע אוגוסט, ה-15 באוגוסט. כשמדובר בבתי ספר תיכוניים, שמסיימים ב-20 ביוני, מסיימים ב-5 באוגוסט. כך היה תמיד. לא הוכח לנו שהיה מוסד אחד שקוצץ לו יום אחד. לא היה ואני חוזר ומדגיש את זה - לא היה מוסד אחד ---

אני יושבת ראש ---

סליחה, סליחה.

גברתי לא תפריע לי.

אבל הוא ---

סליחה, אבל אי אפשר ככה. את לא יכולה להתפרץ.

אבל אני יושבת ראש ועד הורים של בית ספר גיל ---

סליחה. את ממשיכה לדבר כשאני מדבר? את רוצה שנקרא לסדרנים לכאן?

שבמפורש קיצצו לנו.

גברתי, זה לא עובד ככה.

עכשיו, הנושא הזה שזכה לא רק לפגישה אצל סמנכ"לית המשרד שיושבת פה עם הנציגים, אלה גם לתכתובת מול מנכ"ל המשרד, שהבהיר את הנקודה שאמרתי, ואני תיכף אצטט מהמכתבים. נאמר שאם יש מקום כלשהו שבו הדברים שונו, נא להציג אותם. מדוע? כי אתה לא יכול גם אם תרצה להאריך, לא לשנות לרעה, לשנות לטובה בהיבט של ההורים, להאריך מהיום למחר, להודיע למורים – אתם לא מסיימים את השנה בחמישה באוגוסט, אתם מסיימים- ואני לא מדבר על המשמעות התקציבית. אני מדבר על זה שיש מערכת שיש בה גם אנשים עובדים, שמסיימים את השנה בשלב מסוים.

תמיד אפשר לבוא ולשקול האם רוצים להשוות בין בתי הספר התיכוניים לבתי הספר היסודיים. לא ניתן לבצע את זה ימים ספורים לפני תום שנת הלימודים.

עכשיו אני רוצה ---

הבעיה שזה בוצע בכספם של ההורים.

אתה לא תפריע לי כשאני מדבר, לא פה ולא במקומות אחרים. עכשיו, מי שמפריע לי עכשיו בצעקות, על בסיס מצוקה אמיתית שקיימת ותוך ניצולה, מתנהל בצורה, אני רוצה לצטט מה הוא כתב למנכ"ל משרד החינוך, במכתב מיום 24 ביולי שנה זו. אני מצטט:

"אני מביא לידיעתך בזאת שבאם לא תיפתר סוגיה עוד השבוע, לשביעות רצוננו המלאה", אני מנסח את התכתיב ---

אפשר לקרוא את כל המכתב, בבקשה?

"נצא למאבק ציבורי שיותיר אותך עם זיכרונות לא חיוביים עם סיום תפקידך הקרב".

האם זאת 'לשון ביבים', כמו שקראת לה קודם?

זה לשון של איומים, זה לשון לא מכובדת כלפי אף עובד מדינה, בטח לא כלפי אדם בן 74, יהודי שתרם למערכת החינוך כל ימי חייו. ואם היה לך יושר, היית מתנצל על הסגנון הזה. ואם אתה חושב שכשמאיימים על מישהו ואומרים לו – אם לא תיעתר לתכתיב שלי ---

ואתה לא צריך להתנצל? אתה קראת לי שקרן מעל הבמה בחיפה. שקרן, אמרת לי.

אתה עומד לידו, סליחה, אדוני הסדרן. אתה עומד ליד אדם שמתפרץ ---

אדוני יושב הראש ---

כשאתה היית בכיתה א', אני התגייסתי לצה"ל ואתה קראת לי שקרן.

אתה רוצה לצאת מכאן? אני מציע לך שתשב ותקשיב לתשובת השר, כמו שהקשיבו לך ולא התווכחו איתך באמצע כשאתה דיברת ואף אחד לא התפרץ לדבריך.

התשובה שלו רצופה בשקרים. שיקרא בבקשה את כל המכתב.

אני לא אקריא את כל המכתב. לא אתן לך את הכבוד הזה.

תקשיב לי טוב, עוד פעם אחת מישהו מתפרץ כאן, אוטומטית הוא יוצא.

יאללה, מספיק.

למה? אני רוצה למצות את הנושא.

די, תעזוב.

יש אנשים שלא מכירים, אני רוצה שידעו את מלוא רוחב היריעה. אי אפשר לנסות בשיטות האלה, לנסות להביא אותך בגלל חוסר הנעימות הטבעית שכרוכה בציבור הזה. לכן אני אומר, כבוד בחיים זה דבר הדדי. זה לא דבר שיכול להיות חד צדדי.

עכשיו, למה נאמר שהיה דיוקים, לטענות, לקריאות ולשלטים, כאילו קוצץ משהו, כי לא קוצץ שום דבר. ניתן לתבוע תוספת. ניתן לדון בתוספת. ניתן לבוא ולהגיד – צריך שיהיה פה עוד. גם את זה המערכת יכולה להתמודד איתו בצורה סבירה. לא ניתן לבוא ולומר שקוצץ, כי לא קוצץ. בזה אני מסיים את ההתייחסות לנושא הזה.

אני אומר עוד פעם, כל נושא שקשור לחינוך המיוחד, כל נושא בכלל, אני מוכיח לוועדה הנכבדה, לא שלא הייתה התייחסות, שהדרג המקצועי הבכיר ביותר במשרד עסק בנושא הזה באינטנסיביות בחודשים יולי-אוגוסט. זה עלה גם לפ"ע – פגישות עבודה, שלי עם המנכ"ל, אבל לא תמיד המבחן הוא מענה חיובי על פי הציפייה של הפונה. מערכת לא תמיד יכולה לעמוד בסטנדרט.

כבוד השר, יש ילדים שמחר לא הולכים לבית הספר.

סליחה.

תרשה לי, הרי יש בעיה שרוצים לטפל בה. אני מציע, כל תלמיד שנמצא בקריטריון הזה שאין לו מסגרת, יפנה למנהל המחוז ברשות ---

פנינו.

אנחנו הגענו כבר מעל מנהל המחוז, כבוד השר, אנחנו הסתובבנו בעיריות כמחזרים על הפתחים ---

סליחה אדוני, מספיק.

אני מציע הצעה קונסטרוקטיבית, לפנות ל ---

כבוד השר, אני הזמנתי אותו לדבר איתי כי הפנייה לא הגיעה אלינו מעולם.

תן לנו להישמע, כבוד השר.

בסדר, לא הגיעה זה לא חשוב כרגע. מה שחשוב כרגע שאם ילד שאין לו מסגרת למחר ---

יש כמה ילדים כאלה ,לא ילד, יש ילדים.

כל פנייה כזאת, אתם יודעים מה? אני אקל עליכם. מאחר שאין מערכת, יש רק שר, תעבירו לי רשימת שמות – אני אחלק אותה לפי כתובות גיאוגרפית למנהלי המחוזות – והם יטפלו בסוגיה הזאת.

אבל כבר היינו אצלם ועובדה שאנחנו צריכים להגיע עד אליך.

אבל אין לי כעס, אין לי תרעומת. יש ילד ללא מסגרת? נעשה את המאמץ שתהיה מסגרת. יכול להיות שבמקרה מסוים התשובה היא לא לפי שביעות רצון ובאופן אובייקטיבי הצדק עם הפונה ויכול להיות שלא. נבחן כל מקרה ומקרה. באמת, הצגנו את הנתונים, יש קרוב ל-2 מיליון תלמידים. אני מודה שאין לי ידיעה לגבי נושא אישי של כל תלמיד ותלמיד. ידיעה אישית, לגבי כל תלמיד ותלמיד במערכת.

עכשיו אדוני יושב הראש, האם להתייחס ---

כן, כן.

אני רוצה להתייחס לנקודות שעלו. קודם כל אני מודה לחבר הכנסת אורלב על הדברים ---

הוא לא ענה לי. לא קיבלתי אף תשובה.

אני מודה לו גם על הדברים הטובים גם בנושאים השונים. לגבי נושא המחאה. אני נפגשתי באופן אישי עם המורים שמעורבים בנושא המחאה של החינוך. בעקבות זה גם התקיימה פגישה של מנהלת המינהל הפדגוגי איתם. אני הנחיתי בכל כנסי המנהלים שהשתתפתי בהם, בכל המחוזות, את המנהלים – לקיים שיח בנושא הזה עם התלמידים בנושא המחאה, בנושא גבולות המחאה וכדומה. אנחנו מכינים חומרים בנושא הזה. היה אפילו דיאלוג בנושא הזה איתם. ומעבר לזה, גם שיח שהיה בעקבות הפגישה שלי עם אותם מורים, הוזמנו למפגשים שמתקיימים במסגרת השיח שמתקיים, לא באוהלים, אלא בכינוסים בנושאי החינוך, אז השבוע התקיים כינוס כזה בחיפה, השתתפה בו, על פי הנחיתי, מנהלת מחוז חיפה ואני חושב שבהחלט יש נקודות שעולות מתוך הדברים, שמחייבות את המערכת להקשיב וגם להתכוונן מחדש בנושאים מסוימים. ככה שאני רואה בזה שיח מאד חשוב וקונסטרוקטיבי.

חבר הכנסת אלקין, יושב ראש הקואליציה, העלה את סוגית חוק עובדי ההוראה. חוק עובדי ההוראה, אני כאשר בחנתי אותו בתחילת הקדנציה, אם אני במחשבה אם אני צריך להחיל או לא צריך להחיל דין רציפות, היו מרכיבים בו שלא כל כך נראו לי ולא כולם תאמו את השקפת עולמי ולכן החלטתי לא להגיש אותו מחדש. אני מודה שלא היה לי זמן להיכנס לנושא הזה ולבחון האם צריך להגיש אותו מחדש בוורסיה קצת שונה. הוא יכול להיות, אתה נגעת בנקודה אחת, ההתאמה בין הדיסציפלינה לזה, שגם אפשר לעשות את זה גם ברמה התיאורטית בהנחיות מנהליות, אבל אני מסכים שצריך ללכת להסדרה סטטוטורית כזאת או אחרת של חוק עובדי הוראה. השולחן עמוס. נשתדל להגיע לנושא הזה, אבל הנקודה שהעלית, של ההתאמה בין הדיסציפלינה לבין התחום שאמורים ללמד, היא דבר שנצטרך להתמודד איתו.

הנושאים שהעלה חבר הכנסת מקלב, אני מבקש מהמנכ"ל להתייחס, גם לנושא הסעות ילדי חינוך מיוחד, גם לנושא סייעות לטרום חובה.

במצגת לא היו התייחסויות, אפרופו משהו שנאמר פה, להרבה מאד נקודות, לא רק לנושא החינוך המיוחד. להרבה מאד נקודות ---

זה לא נקודה, זה נושא.

למה כל הזמן את מתווכחת? סליחה, אי אפשר ככה.

למה? כי אני חיה במדינה שהילד שלי שקוף בה, שקוף.

סליחה גברתי, אבל את בדיון בכנסת, את קיבלת זכות דיבור, את לא יכולה להביא את זה למצב שרק את מדברת ואם זה לא לרצונך, התשובות, אז את מתפרצת ---

אני לא קיבלתי תשובות. אני לא קיבלתי ולו תשובה אחת, אפילו לא מה השם של הממונה על השילוב. איך קוראים לה? מי המפקחת החדשה?

אם תהיה לך סבלנות תקבלי תשובה.

תודה.

אבל רק סבלנות. זה אפשר לדרוש ממך, נכון?

את זה אמרו לי כשהוא היה בן שנתיים. הוא בן שמונה. אני עדיין ממתינה בסבלנות להמון דברים.

טוב, אי אפשר ככה.

אבל כרגע ביקשת משהו אחד.

נכון.

מדברים פה שעתיים על הסנדביצ'ים, ובאמת ---

טוב, אדוני, אתה מוכן? אתה לא מקשיב?

אני אומר שיש גם נושאים מורכבים, ענקיים, חשובים, מהותיים במערכת החינוך שלא התייחסתי אליהם פה היום. למשל, לא התייחסתי לנקודות שהעלה חבר הכנסת אורלב, שזו החלטה שדיברתי עליה השבוע בהרבה מאד פורומים, בנושא התלמידים האתיופים. לא התייחסתי להרבה מאד נושאים. זה לא אומר שהם לא חשובים. התייחסתי ---

כן, זה ממש לא באותו סדר גודל.

אני לא יודע מה הסדר גודל, אני לא יודע, אני מבין את המקום שממנו את באה, אני מכבד את זה, אני משוכנע שניתן להגיע לשיח קצת יותר ענייני. פה מה שנסקר זה מהלכים ורפורמות עיקריות בשנת הלימודים הבאה.


נעמי ריפתין, אני לוקח את ההערות שלך לתשומת ליבי. אני חושב שצריך להקרין ושהקרנתי גיבוי למורים וגיבוי למנהלים. צריך לתת מידה יותר גדולה של חירות למורים, אני מסכים עם זה. לא צריך להתייחס למורים כאל פקידים. נעשתה עבודה גדולה מאד גם על פי הערות שלכם, של מזכ"ל הסתדרות המורים, של שרה ישראלי שהיא יושבת ראש המנהלים של הסתדרות המורים, להורדת העומס והדיווחים הכתובים ולנסות להתאים את זה למבנה יותר פונקציונאלי, ולא שכל גורם לחוד יוכל לבקש. יש לנו תשומת לב לזה. יכול להיות שאפשר לעשות יותר. אני מאמין שהמערכת בנויה על המורים ועל המנהלים. היא בנויה על השטח. אלה האנשים שנושאים את המערכת על הכתפיים וצריך להעצים אותם, וכל דבר שעשינו – אפשר לקחת לאורך מהרפורמות ושכר המורים והתקשוב והגיבוי בנושאי המשמעת – הכל זה מארג אחד של לנסות להעצים ולחזק את מי שנמצא בשטח, ותמיד אפשר לעשות יותר.

תמיד אפשר גם לנפות את החוליות החלשות, וזה מה שנעשה.

תגיד לי, אתה חייב להעיר על כל דבר?

אני לא הצלחתי להישמע, אני מאד מצטער, אבל הבן שלי ----

אדוני, אדוני.

אני אומר לך –

אדוני, זה לא עובד בצורה כזאת. אתה צריך להבין שיש פה מספיק אנשים שכל אחד מדבר בשם הגוף, בשם הארגון ובשם הצרכים של כל הגוף הזה.

סליחה, איך קוראים לך?

לי קוראים חזי מנדלוביץ.

מאיפה אתה בארץ?

בני נמצא ברעננה. ילד בן 6.

אז אני מציע שתיתן לי את הפרטים אחרי הישיבה ותאפשר לי לבדוק את הפנייה, מכיוון שאני לא מכיר ---

אני לא בא בפנייה אישית, כבוד השר.

אם אתה לא בא בפנייה, אני בטח שלא יכול להתייחס.

חזי, זה בסדר, תן לו.

אם יש איזו שהיא בעיה שאתה רוצה שאני אנסה לעזור, אני מוכן, אבל אני לא מכיר את הבעיה האישית שלך, או לא הכרתי אותה עד הישיבה היום. לכן לא יכולה להיות לא תשובה ברגע הזה לבעיה האישית שלך. אני מוכן לנסות לסייע.

המיצ"ב לא אמור להיות שוט למורים, אבל המיצ"ב, יש לו דבר כן חשוב. כיום יש הסתערות על המדידה, הסתערות על כל הנושא הזה. זה אחד הדברים הכי מסוכנים ואני רוצה להסביר למה. המיצ"ב נותן לנו כלי שמאפשר לנו כלי שמאפשר לנו לדעת, ברמה בית ספרית, ולפעמים אני רואה את זה. כשאני מגיע לבית ספר אני מבקש נתונים של מיצ"ב, ואני רואה שאותם תלמידים - אדירים באנגלית וחלשים מאד במדעים. זה כמובן יכול להיות כלפי פרט מסוים, אבל שזה רוחבי, זה מצביע על משהו. כנראה שיש בהוראת המדעים באותו בית ספר איזו שהיא בעיה וצריך מזה להסיק.

כל מערכת בנויה על Accountability. אם אתה רואה בנתונים של מיצ"ב, לאורך כמה שנים שאין שיפור וההישגים חלשים, אז המנהל הוא Accountable. וגם המורים בדיסציפלינה שלהם הם Accountable. בסוף אנחנו שם, בשביל שהתלמיד יקבל את הטוב ביותר. אנחנו לא יכולים להגיד אנחנו מודדים ואנחנו מתייקים את התוצאות.

אסור לנו להיכנס, ואני אומר את זה בצורה הברורה ביותר. אמרתי את זה בכל כנסי המנהלים. כמו שהתייחסנו לנושא טוהר הבחינות. כל נושא של מניפולציה על תוצאות או הטיה על תוצאות - אם חס וחלילה נגלה ששותפים אנשי חינוך – נתייחס לזה בצורה החמורה ביותר. אנחנו לא רוצים להראות מספרים יותר טובים כדי שיגידו לנו – עלינו בנתונים. אנחנו רוצים לעלות בהישגים על בסיס ידיעה אמיתית של התלמידים, שהונחלה בתהליכים אמיתיים של הוראה ולמידה. זאת המטרה.

אבל זה מחייב גם שהמורים והמנהלים, כמוני, כל אחד שהוא במערכת בדרג שלו, הוא Accountable לתוצאות שהוא מביא. אחרת לא הייתי בא ולא הייתי מציג יעדים מדיניים. הייתי אומר – תשפטו אותי על פי המאמץ. אני מאד רוצה. יש לי רצון טוב. זה לא מספיק טוב, רצון טוב.

ולכן, לא צריך להתייחס לזה כשוט, אבל כן צריך להתייחס למרכיב הזה, ואני חושב שאם הפיקוח ומנהלי המחוזות וכל הגורמים בשרשרת יראו, הם יכולים לגלות לפעמים בעיות, גם ברמה של הוראה במקצועות מסוימים, בבתי ספר מסוימים, ואז הם צריכים לטפל בבעיה. זה לא שוט. אני מסיים.

נושא של מספר תלמידים בכיתות הוא נושא רציני. מושקע בו 200 מיליון שקלים. דיפרנציאלית, על פי מדד טיפוח ועל פי שכבות גיל מסוימות. תראו, צריך להמשיך ולעשות את זה. אבל צריך גם לקחת בחשבון שישראל היא מדינה עם דמוגרפיה שונה ממדינות מערביות. זאת אומרת, אנחנו חוץ מיפן ודרום קוריאה, הם מעלינו, והם לא עם הדמוגרפיה שלנו. אנחנו עם דמוגרפיה שעולה הרבה יותר מהם, ואנחנו בסופו של דבר גם צריכים להחליט מה הם נתיבי ההשקעה האפקטיביים ביותר.

צריך להמשיך להשקיע בזה כסף, אבל אם שואלים אותי מה אני מאמין שהכי חשוב – הכי חשוב זה איכות ההוראה. הכי חשוב זה איכות ההוראה בסוף. ולכן הנתיבים שמחזקים את המורים ושמשפרים את איכות ההוראה, בכל המכלולים – כולל שכר המורים, כולל נושא של תגמול דיפרנציאלי, כולל לתת להם את הכלים להעביר שיעורים בצורה שמתאימה למאה ה-21, כל הדברים האלה הם הרבה יותר חשובים, בלי להמעיט בנקודה הזאת. הנקודה הזאת היא חשובה כמה שיורדים בגיל, אבל גם בזה עשינו. חוק א' ב' הוא יושם כבר ב-10 מתוך 20 השעות שלו, ומפצלים כיתות א' ב' בהוראת מקצועות היסוד ויש שעות פרטניות לאורך כל שכבות הגיל. אז כן הנושא הזה מקבל מענה. אז נכון, אני מכיר את הקושי. ברוך השם יש הרבה ילדים לעם ישראל.

יותר שעות למקצועות נשמה – אני מסכים. אני כל הזמן מנסה לחזק את נושא המוסיקה. אני מודה שלא מציתי את מה שאפשר לעשות בנושא הזה. נראה כלפי העתיד. כל הנושא של המשאב של שעות הוראה, תראו, הוא מאד קשה. למה? כי הוא קוצץ בעשור הקודם ב-250,000 שעות, ולכל ילד במדינת ישראל קיצצו 6 שעות בממוצע. זה יום לימודים. אנחנו החזקנו בשנתיים 100,000 שעות. החזרנו 40% מהקיצוץ של העשור הקודם. לא הגענו עדיין למצבת השעות כפי שהייתה. החזרנו קודם כל במתמטיקה, במדעים ובשפה. ואם אנחנו רוצים לתת יותר במקצועות נשמה, אנחנו חייבים לתת תשובה – על חשבון מה? חייבים למצוא את הדרך, כי בסוף זה מעשיר את האישיות וזה חשוב, אבל זה גם קשה שאתה בוחר על מה צריך לוותר.

עד כאן. אני רק מציע, אדוני יושב הראש, שבכמה נקודות שלא התייחסתי אליהן, שדרושה התייחסות מקצועית, כמו נושא החינוך המיוחד, המנכ"ל ישיב.

בבקשה, אדוני, רק בקצרה.

אנחנו נעשה את זה בקצרה מאד ואני לא ארחיב על החינוך המיוחד. שתי הערות עובדתיות, ואני אתן לגברת רעיה לוי גודמן להעיר ולסכם את הדברים ואת הנתונים. קודם כל, או ראשית, אני מוכרח לומר שכמי שהיה מעורב יחד עם חברת הכנסת אמירה סרטני בחוק החינוך המיוחד, כמי שהיה מעורב בהקמת בית ספר לילדים אוטיסטיים, הראשון במדינת ישראל, וכמי שרואה לאורך השנים איזה התפתחויות והתקדמות מדינת ישראל עשתה בכל הנושא של חינוך מיוחד, לשבת היום ולשמוע את הפידבק, אני יכול להבין אותו, אבל כמדינה נעשתה כאן התפתחות עצומה.

בקדנציה הזו, עלה התקציב של החינוך המיוחד, בניגוד למה שנאמר, שהיום הוא בערך 4 מיליארד שקל, עלה ב-2% משנת הלימודים שעברה להשנה. בערך במונחים ריאלים, ב-150 עד 200 מיליון שקל. ההשקעות בחינוך המיוחד, בניגוד לשנים קודמות, לא הוקפאו או נשמרו או קוצצו, אלא יש כאן התקדמות תקציבית גדולה.

עכשיו אני לא רוצה להרחיב בעניינים האלה. אני רוצה תשובות ספציפיות, רעיה, תתני לגברת, עורכת הדין – מה שמך?

רויטל לן כהן.

רויטל. תתני לה את התשובות הספציפיות, כי יושב ראש הוועדה לוחץ עלינו.

צהריים טובים. אני רוצה ברשותך להגיד שאני חושבת שלא בכדי אנחנו יושבים בשולחן עגול ואני רוצה להזכיר לכולנו, בפתיחת שנת לימודים, שאנחנו לא אחד נגד השני, אלא כולנו בעד.


האגף לחינוך מיוחד עבר הרבה מהמורות בחודשים האחרונים. הוא נבנה מחדש עכשיו. מונו כבר שני ממונים ארציים. נושא השילוב הוא נושא מאד משמעותי באגף לחינוך מיוחד, ולא רק השילוב. רק מעט נתונים לצורך העניין. יש לנו בתכנית השילוב 93,750 תלמידים שנתמכים מתכנית השילוב. מתוכם היו השנה קרוב ל-9,000 תלמידים עם לקויות מורכבות, שמשולבים בחינוך הרגיל. בשנת הלימודים הקרובה, תשע"ב, יש עלייה של 1,200 ילדים עם לקויות מורכבות שישולבו בחינוך הרגיל, והמערכת נערכת לתמיכות מיטביות, כמיטב יכולתנו.

אני רוצה להזכיר ששיש לנו מערך תמיכה מגיל 3 עד גיל 21 לכל התלמידים שקיבלו זכאות על פי חוק. בנוסף לזה, חשוב לי לציין שהחינוך המיוחד, בחודשים האחרונים, הוא חלק מאד פעיל ושותף בכל מה שקשור למינהל הפדגוגי. כל מי שמכיר וראה כבר את המתנה, המארז שיצא על ידי המינהל. החינוך המיוחד נמצא ---

מי המפקחת האחראית על השילוב.

אני אבקש להגיד שכל נושא השילוב הוא בטיפול אישי שלי. אנחנו בונים מבנה של לקויות, על מנת לתת מענה יותר ספציפי ללקויות המורכבות. נבחרה כבר ממונה לאשכול הלקויות – אוטיזם, הפרעות נפשיות והפרעות התנהגות – שאמורה להתחיל את עבודתה בשבועות הקרובים.

תגידי את השם.

נירית גולוב, מפקחת ארצית לנושא אוטיזם, הפרעות התנהגות והפרעות נפשיות. חשוב לי להגיד שוועדת החינוך לפני כחודש ---

ולגבי האחרים?

ומה עם השאר?

ביקשה מאיתנו לעשות מספר דברים, ברשותך בבקשה, יואב. התבקשנו על ידי ועדת החינוך לבצע מספר דברים בוועדה האחרונה. התבקשנו לדאוג שיהיה מענה ותשובות לפונים. נכנסה מערכת C.R.M לאגף לחינוך מיוחד לניווט פניות. התבקשנו להציב אדם שיהיה המקשר בין ההורים והארגונים לבין יישום ועדת דורנר. נבחר ד"ר יחיאל טנעמי לשלושה ימי עבודה, לצורך התפקיד הזה.

אנחנו התבקשנו לטפל בזה שהפרוטוקולים לא נגישים. כל הפרוטוקולים של וועדות היישום נמצאים באתר של החינוך המיוחד, לרווחת כולם. הוועדה ביקשה מאיתנו לא להזניח את התחומים האחרים, ומהנתונים שנתתי, ברור לכם שאנחנו מטפלים גם בדברים האחרים. התבקשנו להיות קשובים לצרכים שעולים במחוזות. אני כבר נפגשתי עם כל המחוזות כדי לעשות מיפוי של הצרכים ויש לוח זמנים לשנת הלימודים הבאה, לכל מחוז ומחוז, אחת לשלושה חודשים.

חשוב לי לציין שהאגף לחינוך מיוחד מטפל גם בחוק ילדים חולים. 3,700 ילדים מאושפזים בביתם קיבלו השנה תמיכה מחוק ילדים חולים. צוות הוראה וטיפול מגיע אל הילד לביתו. במסגרת התכנית האסטרטגית אנחנו שותפים גם לבניית התוכניות עכשיו לאורח חיים בריא. גם לנושא של לעלות לירושלים.

חשוב לי רק מבחינת נתונים, כבוד השר, לציין שבמסגרת המאה ה-21 חולקו מפברואר, עד סוף שנת הלימודים הזאת, קרוב ל-1000 מחשבים מותאמים, עם כל הציוד הטכנולוגי המותאם לילדים עם צרכים מיוחדים, לפי הצרכים שלהם.

סייעות.

הנושא של הסייעות. קיבלנו תוספת לתלמידים בגילאי 3-4. נכון להיום, כל הפניות לגילאי 3-4 ללא יוצא מן הכלל מכוסות. אין אף ילד שקיבלנו בקשה שאין עבורו את הסייעת. קיבלנו תוספת עבור סייעות בתכנית השילוב ואנחנו עומדים בקריטריונים שקבע משרד החינוך. כמובן שאם היינו מדינה מאד מאד עשירה, תמיד יהיה מה לעשות במשאבים נוספים ואנחנו מקווים שנקבל.

לא מדובר על משאבים נוספים.

תגידי, למה את עושה את זה? את רוצה בסופו של דבר גם להגיע למצב שאותי זה כבר מרתיח מה שאת עושה? כי זה פשוט לא מנומס כבר מה שאת עושה. עזבי, אני יודע שזה בוער. אנחנו נפגשים כאן כמעט כל חודש, גם מחר אנחנו הולכים להיפגש, את יודעת את זה? אנחנו פותחים את שנת הלימודים בבית ספר לחינוך מיוחד.

נכון, ב ---

וזה כבר לא מנומס מה שאת עושה.

סליחה.

ממש לא יפה. זה לא הסגנון וזו לא הדרך. אי אפשר ככה לצעוק על כל דבר. ומה את חושבת, שהיא תענה לך? הרי את יודעת. אז אני מציע שנעשה את זה בצורה מסודרת. יש בעיות, יש טיעונים שצריך להעלות אותם – אנחנו מעלים אותם כל הזמן. בחלק יש פתרון, אבל לא מהיום למחר הכל נפתר ואין שום דרך להתקדם. אי אפשר ככה. רבותי.

תתייחסי בבקשה גם ל-07, כי כבר דיברנו על זה כבר 20,000 פעם.

אני רוצה לציין עוד דבר אחד. אני אתייחס. נבנו שלושה צוותי עבודה, אחד לבחינת לוח שנת הלימודים. עשרת הימים, לא עשרת הימים, איזה לקויות, איזה גילאים, עד מתי ללמוד. יש צוות עבודה בעניין הזה. גם אורך יום הלימודים הוא משהו שאנחנו בודקים אותו. יש צוות עבודה שעובד עם עמותת 'אייל' שמטפלת בילדים אפילפטיים לקביעת קריטריונים איזה ילדים אפילפטיים בחינוך המיוחד ובחינוך הרגיל, בשותפות עם עירית לבנה, המפקחת על הבריאות, לטובת הסיפור הזה. ויש צוות נוסף שבא לבדוק השנה את הנושא של הגידול הטבעי ללקויות קלות, כי אנחנו מרגישים שיש, לא מרגישים – הנתונים מצביעים על גדילה מאד רבה של ילדים שמועברים מהחינוך הרגיל לחינוך המיוחד, לכיתות קטנות ללקוי למידה.

לסבר את האוזן – 121,000 תלמידים עברו השנה וועדות השמה מינואר עד יוני. 121,000 תלמידים זה לא סביר. אנחנו נכנסים לעניין הזה בשותפות עם ---

תראי, אני מציע, יש לנו גם מחר ישיבה. אני מציע שעל הנושא הזה של חינוך המיוחד, בצורה רגועה, תרחיבי מחר. את מנסה עכשיו להכניס את כל הדברים לתמצית של חמש דקות, וזה לא עובד. גם אני לא מצליח כל כך להתחבר לתשובות.

בסדר אדוני. עוד נתון אחד שעלה, כדי להרגיע, ברשותך. כל התלמידים שזקוקים לטיפול פולשני של אחיות רפואיות בחינוך המיוחד, מקבלים אחיות. העניין מסודר. 311 תלמידים כאלה קיימים במערכת. אין ילד בלי אחות.

07.

הנושא של הקצאת 07, מסודרת על פי ההנחיות שנכתבו בחוברת משותפת ---

הרי היה שינוי. ביקשנו לעשות התחשבות ראשונה.

נותרו שישה בתי ספר שבהם יש אחוז יותר גבוה מההנחיות. נתקיים דיון אצל הסמנכ"לית עם השותפים לעניין, כדי למצוא פתרון לששת בתי הספר האלה.

עד מתי יהיו תשובות? גברתי, תראי, אני עשיתי על זה דיון לפני שלושה או ארבעה חודשים. אנחנו עדיין ללא ---

נשארו שישה.

פתרנו. מה שנשאר, נשארו שישה בתי ספר שהשבוע מתקיים דיון לראות איך מתקצבים.

טוב, רבותי, אני ---

... גורם שיקשר בין ההורים.

סליחה. טוב, רבותי, אני רוצה לסכם את הדיון. אנחנו ---

סליחה, וועדי הורים לא נשמעו. ישבנו פה בשקט כל הבוקר. וועדי ההורים לא נשמעו ואנחנו רוצים להשמיע לפחות שלוש מילים.

סליחה, סליחה.

ודווקא דברים טובים רוצים להגיד.

תודה רבה. לא, לא, לא, רבותי, לא צריך לחזור על דברים שנאמרו.

לא, לא נאמרו. על תשלומי הורים לא דיברנו.

על תשלומי הורים אנחנו דיברנו הרבה ואנחנו עושים על זה ישיבה.

פה? היום?

לא. זה לא דיון על תשלומי הורים, סליחה, עם כל הכבוד. אנחנו עשינו כאן שלוש ישיבות במשך החודשיים האחרונים, על כל הנושא של תשלומי הורים, גם נוספים, גם אישור של ועדת חינוך, זה הזמן. זה הזמן להעלות אותם. אם יש סוגיות שאתם עולים עליהן של גבייה מיותרת של תשלומי הורים, תעבירו את זה לוועדת החינוך.

אתה לא חייב לצעוק עלי.

תודה רבה.

הדיון הבא יהיה על ביטול תשלומי הורים.

עליך, אני יודע שאתה בסדר.

טוב, לעניין הסיכום. אני קודם כל רוצה לפתוח בכך שועדת החינוך, יחד עם השר כמובן, מברכים את כל ילדי ישראל והמורים וכל מי שעוסק בחינוך – בפתיחת שנת הלימודים ומאחלים שנה פורייה ומוצלחת. זה בעניין הזה.

לצורך הדברים והרפורמות שנעשו, אנחנו רואים חשיבות רבה בהגדלת תקציב החינוך וההשקעה פר ילד. בעניין החינוך אנחנו צריכים ומחויבים לצמצם פערים בין מדינות ה-OECD לבינינו, וכמובן שאנחנו רואים זיקה ישירה בין השקעה לבין התוצאות.

יש חשיבות רבה בקידום כל אותן הרפורמות שהוצגו בפני הוועדה, אם זה הרפורמה עם ארגון המורים והסתדרות המורים, אנחנו רואים לנכון שאותם ההיבטים שהועלו כאן- סליחה, למה יש פה רעש? אני מסכם פה וכאילו אתם כבר בחוץ. אתם רוצים שאני אנעל בלי סיכום? גם את זה אני יכול לעשות, תאמינו לי. אני מבקש קצת שקט.

הייתה כאן התייחסות נרחבת בתכניות שהציג שר החינוך ואנחנו באמת מצפים לכך- חבר הכנסת אורלב!

כן.

הוצג בפנינו איזה שהוא הליך מתקדם ברפורמות לכניסה של- בעניין הטכנולוגיה ומעבר לספרי הלימוד הדיגיטאליים ועניין שאנחנו באמת מצפים שכל אותם הפיילוטים ששמענו עליהם במהלך השנה הזאת, ייצאו לדרך ואנחנו נראה את יישומם גם בצורה מלאה.

דיברת על הנושא של ההשמנה בקרב התלמידים ובעניין המכונות. גם בכך ועדת החינוך דנה, ואני מקווה מאד שכל אותן ההחלטות שאתם מקבלים יישומו, ואנחנו באמת נדאג לכך שהילדים שלנו יאכלו אוכל בריא יותר, ולא נהיה בתופעות של אחוזים עם השמנת יתר כמו מול המדינות האחרות.

בעניין הקשור לרמת ההישגיות והמצוינות, כבוד השר, זה גם נושא מאד חשוב שמבחינתנו חשוב להוביל את זה. אנחנו רואים שכשרוצים ומכירים בחשיבות של השתתפות באולימפיאדות וגם בהצלחה, עד כמה העבודה המסודרת שעושים סביב התחום הזה, בסופו של דבר מביאה לתוצאות. אני מאמין שעם השקעה יותר רחבה אנחנו נוכל באמת לראות בשנים הקרובות עד כמה מדינת ישראל עולה בכל העניין של הישגיות, גם בתחום המדעים וגם בתחום השפה, ואין ספק שיש צורך בהשקעה בקידום המצוינות בקרב התלמידים.

בכל העניין הקשור לחינוך מיוחד, רבותי, ועדת החינוך מקיימת דיונים ומעלה סוגיות שונות. אנחנו רואים שבחלק מן הדברים יש פתרונות, בחלק פחות. אני מציע גם שאנחנו נדע גם להפריד בין הבעיות שהן בעיות פרטיות של אנשים, לבין הבעיות הכלליות.

בכל העניין של הבעיות הפרטיות שנשמעות כאן בוועדה ואני רואה אנשים שונים, לפעמים אותם אנשים שמגיעים כל אחד עם הסיפור האישי שלו. אני כבר ביקשתי עוד בישיבה הקודמת שיהיה מנגנון מסודר לפניות הציבור במשרד החינוך, בכל עניין הבעיות הפרטיות, אלא אם יש בעיה. אני עדיין לא מבין למה ההורים לא יכולים לפנות בצורה מסודרת למנהלי מחוז שיפתרו להם את הבעיה, כי בכל פעם אנחנו שומעים את זה כאן, ואני חושב שמנהלי המחוזות יכולים לפתור את זה בצורה הרבה יותר טובה מאשר שזה יעבור דרך ועדת החינוך, ועכשיו אני מבין שאפילו השר צריך לקבל בעצמו את הפניות. וזה לדעתי רבותי, עניין שאתם באמת יכולים בתוך המערכת לסדר בצורה מסודרת ---

מה? איזה נושאים השר צריך לקבל?

אתה בעצמך אמרת, שאם לא מצליחים אז תעבירו. אז אני מציע ---

אני חושב שהשיטה, אם אני יכול אדוני יושב הראש. יש היום שיטה שהיא לא השיטה שהיא נכונה, שהכל עולה כלפי מעלה. אתה מקבל אלפי- עכשיו, כשלשכת שר מקבלת אלפי פניות בחודש, זה לא יוצר יותר יעילות במערכת, כי הפניות האלה אמורות להגיע למנהלי המחוזות שאמורים לטפל בהן.

או למנהלי בתי הספר.

או למנהלי בתי הספר.

הן היו שם, הפניות האלה. הגענו אליך כי לא היה לנו כבר לאן ללכת.

סליחה.

אני לא בא בטענות. גם אפשר להגיע לשר. אני גם לא מדבר רק על הנושא הזה. אני מדבר באופן כללי שאני מזהה שכל נושא, באופן טבעי, מופנה כלפי מעלה. זה לא דבר שיכול להביא למערכת אפקטיבית. בסופו של דבר מערכת בנויה על הרבה מאד דרגים ---

אז צריך לבדוק מה לא עובד בדרגים האלה.

אוי, נו באמת. טוב.

אני אקבל ממך שיעורים, אני אבדוק ואני אטפל מקצועית.

אני אשמח, יש לי המון ניסיון.

סליחה, אני מציע שמחר, בפתיחת שנת הלימודים, אנחנו עושים את זה בשני מקומות – בבאר יעקב ביונה ז'בוטינסקי ובחולון – בבית ספר לחינוך מיוחד, שם נעשה ישיבה. אני מציע שכל אותם הדברים שהעלו כאן הנציגים של משרד החינוך לנושא של חינוך מיוחד, תרחיבו את זה בצורה מסודרת.

ושוב, אני מבקש, רבותי, צריך להפריד בין הדברים הפרטיים לבין הדברים הכלליים. את הדברים הפרטיים, אני מציע שתתמקדו ואם יש בעיה מבחינת המנגנון של פניות הציבור במשרד החינוך, אז על זה אפשר לדבר. אבל שוב, אני חושב וגם השר העלה את הסוגיה הזאת. יש אנשים שזו האחריות שלהם לטפל בזה. אם הם לא עושים את העבודה – זה עניין אחר, אבל הם אחראים על זה. אז אני חושב שדווקא בעניין הזה אנחנו כן יכולים להתקדם. בנושא של פניות הציבור, צריך שוב במשרד החינוך לבדוק שהמנגנון הזה עובד ומתפקד.

ודבר שני, על כל אותם ההיבטים של שינויים והשקעה וגידול התקציב ולאן הולך הכסף של סדרי עדיפויות בחינוך המיוחד, דיברנו, מדברים ונמשיך לדבר ובסופו של דבר אני מקווה שאנחנו נתקדם גם משנה לשנה לפתרונות.

בעולם הזה - עם הצפי ועם הרצון שלנו שהטיפול וההשקעה יהיו בצורה מקסימאלית -עדיין צריך לקבל דברים בפרופורציה ולראות מה סדרי העדיפויות. איפה בחינוך המיוחד צריך לכוון את הכסף בשביל שזה באמת ייתן מענה לכלל אותם האנשים שזקוקים לפיתרון ומה סדרי העדיפויות, כמו בכל דבר אחר בפעילות מול תקציב המדינה.

בכך, שוב, כבוד השר, תודה על הדיווח של המשרד ושלך ושל המנכ"ל - בשתי הסוגיות של פתיחת שנת הלימודים – פדגוגים ופיזית. אנחנו נאחל שנה טובה ומוצלחת, ונמשיך להתעדכן בכל הסוגיות כאן בוועדה.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30