ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 31/08/2011

היערכות פיזית לפתיחת שנה"ל תשע"ב

פרוטוקול

 
äëðñú äùîåðä-òùøä

äëðñú äùîåðä-òùøä

com_alex

2011-09-12Liraz



הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 473

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, א' אלול התשע"א (31 באוגוסט 2011), שעה 09:30
סדר היום
היערכות פיזית לפתיחת שנת הלימודים תשע"ב
נכחו
חברי הוועדה
אלכס מילר – היו"ר

זבולון אורלב

זאב אלקין
מוזמנים
ד"ר שמשון שושני - מנכ"ל משרד החינוך

אסנת אלרואי - יועצת למנכ"ל משרד החינוך

אלי פריד - עוזר מנכ"ל משרד החינוך

יהודה פינסקי - מנהל אגף חינוך מוכר שאינו רשמי, משרד החינוך

אריה מור - מנהל אגף בכיר לביטחון ובטיחות, משרד החינוך

יגאל צרפתי - סמנכ"ל ומנהל מינהל הפיתוח, משרד החינוך

סופיה מינץ - מנהל מינהל תקשוב ומערכות מידע, משרד החינוך

מיכל כהן - סמנכ"לית המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

סימה חדד - מנהלת האגף לחינוך קדם יסודי, משרד החינוך

חיים הלפרין - מנהל היחידה לתוכניות משלימות למידה, משרד החינוך

רותם זהבי - ממונה בטיחות במוסדות החינוך, משרד החינוך

יוסי לוי - מנהל מינהל חברה ונוער, משרד החינוך

עירית לבנה - תחום הבריאות במערכת החינוך, משרד החינוך

רעיה לוי גודמן - מנהל אגף חינוך מיוחד, משרד החינוך

חנה שדמי - מנהלת אגף שפ"י, משרד החינוך

מאיה שריר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

פארס טוויל - מנהל תחום רישוי, משרד החינוך

דודו לוי - מנהל אגף הסעות והצטיידות, משרד החינוך

גילה נגר - מנהלת מינהל הכשרה ופיתוח מקצועי, משרד החינוך

אלרס צסרסקי - דוברות, משרד החינוך

מיכל צדיקי - דוברות, משרד החינוך

כמאל עטילה - דוברות, משרד החינוך

רז קיל - דובר למגזר הדתי-חרדי, משרד החינוך

גנית וינשטיין - מנהלת גף ניסויים ויזמות ובחירת הורים, משרד החינוך

משה שגיא - מנהל מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך

עופר רימון - מנהל מינהל מדע וטכנולוגיה, משרד החינוך

אורי שמרת - רפרנט חינוך באגף התקציבים, משרד האוצר

שרית יערי - אחות, מרכזת תחום הבקרה על בריאות התלמיד, משרד הבריאות

שלום בן משה - מנהל אגף ההכשרה, חינוך מקצועי, משרד התעשייה המסחר

והתעסוקה

נורית בירגר - סגנית ממונה נוער וחניכות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

שאלתיאל לביא - ראש מערכות אזרחיות ותשתיות, רשות החירום הלאומית, המשרד

להגנת העורף

עופר לוטן - ראש תחום אבטחה במוסדות חינוך, חטיבת האבטחה, אגף המבצעים,

המשרד לביטחון פנים

סא"ל צחי זרקו - ראש ענף הנדסה, פיקוד העורף, מחלקת מיגון, צה"ל

יוסי וסרמן - מזכ"ל הסתדרות המורים

גד דיעי - מ"מ מזכ"ל הסתדרות המורים

מוטי סמט - יו"ר הסתדרות המורים, ירושלים

אבי פסקל - הנהלת ארגון המורים העל יסודיים

אתי בנימין - יו"ר ארגון הורים ארצי

אבי גור - ארגון הורים ארצי

פיצ'י דובינר - נציג היישובים הקטנים ארגון ההורים הארצי

אהוד פלג - מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות

עוזי דיין - יו"ר מפעל הפיס

שאול סוטניק - מנכ"ל מפעל הפיס

אושר דוד - עוזר יו"ר מפעל הפיס

שירה כסלו - מנהלת אגף ייזום וממשל, ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים

אתי אלוני - ראש מינהל חינוך, מרכז השלטון המקומי

זיו בר - מרכז השלטון המקומי

מוריה אשכנזי - יו"ר חטיבת האחיות לבריאות הציבור

כרמל אבנד - מנהלת חטיבת נעורים, אלו"ט

עו"ד טל גרנות - רכזת חינוך, אלו"ט

ד"ר שמואל מירון - הורה, אלו"ט

עו"ד מיה גפן - מנהלת קליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות

עו"ד קארין אלהרר - מנהלת קליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות

עו"ד רויטל לן כהן - מנכ"לית הבת של רויטל, הורה לילד אוטיסט

נטז זלינגר - יועצת ועדת החינוך של הכנסת

יובל וורגן - מרכז המחקר והמידע של הכנסת
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
רשמה וערכה
ר.כ. חבר המתרגמים בע"מ

היערכות פיזית לפתיחת שנת הלימודים תשע"ב
היו"ר אלכס מילר
חברים, רבותי, תודה רבה. אני רוצה לפתוח את ישיבת ועדת החינוך. הנושא – היערכות פיזית לפתיחת שנת הלימודים תשע"ב, אנחנו בתאריך 31.8.2011, א' באלול תשע"א.

רבותי, אנחנו נפתח היום ישיבה, נמצא כאן איתנו מנכ"ל משרד החינוך, ד"ר שמשון שושני, ואנחנו נעבור אחד אחד ונשמע את כל הסוגיות.

בנוסף לכך, בגלל שאנחנו נמצאים בחג, אני גם קבעתי שאת הישיבה בנושא של פתיחת שנת הלימודים וההיערכות במגזרים הלא יהודיים, אנחנו נעשה בשבוע הבא בישיבה נוספת, בגלל שקיבלתי פנייה גם מיושב ראש הכנסת וחברי כנסת אחרים שביקשו לדחות את הישיבה הזאת, לא יכולנו לדחות בגלל שזה נקבע כבר מזמן, אבל נעשה גם ישיבה מיוחדת בשבוע הבא ב-שבעה בחודש, לכל העניין של ההיערכות לפתיחת שנת הלימודים ותיקון של אותם סוגיות קלות במגזר הלא יהודי, זה בשבוע הבא.

אנחנו תיכף נשמע ממשרד החינוך מבחינת המצב בשטח. חשוב שתהיה גם התייחסות, כמובן, לכל הסוגיות האחרונות שהחזירו אותנו קצת למציאות הלא פשוטה של מדינת ישראל וזה דרום הארץ וכל העניין של המיגון. הייתה ישיבה בוועדת הכספים. ראינו בעצם שהתקציב למיגון הדרום, של כל מוסדות החינוך, בסך הכל, אם אנחנו עושים את ההערכה הגסה ביותר, יעמוד קרוב ל-90 מיליון שקל. אמרתי גם אז שאני לא מאמין שתקציב המדינה יקרוס מההוצאה התקציבית הזאת, והחשיבות למול ההוצאה היא כמובן עוברת את כל ההתלבטויות שיכולות להיות בין המשרדים וגם ביקשנו מהממשלה לקבוע איזה משרד ייקח על עצמו אחריות מלאה על כל העניין של המיגון וכל הסיפור הזה משום מה, מתגלגל בין משרד הביטחון למשרד האוצר והעניין הזה הוא פשוט עובר כל גבול. הילדים שבאמת בזמן החופש נחשפו למצב הלא פשוט וגם בתי הספר. בית ספר נפגע בבאר שבע ועוד מקום באשקלון שנפגע. כמובן שלא יכולים להרשות לעצמנו מצב כזה שזה יישאר פתוח.

בנוסף לכך, גם העניין השני שחשוב לציין, שאותם הילדים הלומדים בבתי הספר בדרום צריכים להיות גם מחוזקים נפשית אל מול המצב שהם נמצאים במצב לא פשוט וכמובן שהדבר היקר ביותר שהם צריכים להתעסק בו – זה לימודים ולא בחששות. זה בעניין הדרום.

בעניין של כל אותם הליקויים שמשרד החינוך מכיר אותם והיה צריך לטפל בהם לקראת שנת הלימודים, נשמע אם יש הערות גם מבחינת השלטון המקומי, הורים, מורים וכל מי שמתעסק בתחום. נושאים הקשורים להסעות וכל אותם ההסדרים, בריאות, זה אכן העניינים החשובים ביותר וכמובן שלאחר שאנחנו שמע כאן את אותם הטיעונים, יכול להיות שבעוד תקופה קצרה נעשה ישיבת עדכון על כל מה שיעלה כאן בישיבה, נושא של הבטיחות וכל מה שאנחנו מדברים על ההיערכות הפיזית.

אז אני מציע שנתחיל עם משרד החינוך, כמובן. גם חשוב שתהיה התייחסות לסעיפים שקשורים לרפורמת 'אופק חדש', שבעצם מצביעים על כך שברפורמה יש התחייבות לשיפור חדרי המורים, איפה שכמה מורים, אותם המורים שנמצאים בתוך הרפורמה, צריכים לתת מענה לילדים. השאלה אם באמת המקומות, איפה שהם היו צריכים לתת את המענה, הם באמת יכולים ובנויים בצורה שמאפשרת את זה. אז גם שם אנחנו נשמח לקבל התייחסות.

ואם יהיו שאלות נוספות, אני מאמין שבסוף הישיבה גם המנכ"ל יוכל להתייחס.
קריאה
אפשר לבקש מראש התייחסות, או רק אחרי שהוא גומר?
היו"ר אלכס מילר
אני נותן בעצם את הדברים הכלליים, ואם תרצה, כך או אחרת תהיה פתיחה של משרד החינוך ותהיה גם סגירה של הישיבה על ידי משרד החינוך, מבחינת כל ההערות שיהיו כאן. נמצא איתנו גם יו"ר מפעל הפיס וכל החברים הנוספים שהגיעו כאן להתייחס, ברוכים הבאים.

בבקשה, אדוני המנכ"ל, נתחיל אתכם.
שמשון שושני
אדוני יושב הראש, תודה רבה.
היו"ר אלכס מילר
דרך אגב, רבותי, לקחו לי את הפטיש משום מה, אני לא יודע למה.
שמשון שושני
פגרה.
היו"ר אלכס מילר
אז אני מציע שתשמרו כאן על השקט, כי אין לי עם מה לדפוק על השולחן.
שמשון שושני
כ-1,558,000 תלמידים יתחילו מחר את שנת הלימודים ולפי בקשת הוועדה, אנחנו חילקנו את כל נושא פתיחת שנת הלימודים לשתי ישיבות. בישיבה הראשונה אנחנו מבקשים לדון בהיבטים הלוגיסטיים, תומכי מערכת החינוך, שיש להם משמעות לפתיחת שנת הלימודים ובישיבה לאחר מכן, ישתתף בה גם שר החינוך, אנחנו נדון בשינויים היותר עקרוניים שנחוצים במערכת.

אז באופן כללי, אנחנו ננסה לכסות את נושא הבינוי, השיפוצים שנערכו. בשנה שעברה גם היה לנו היבט מסוים של הקפאת בינוי ביהודה ושומרון. יש לנו נושא של היערכות המערכת שלנו לרעידות אדמה; היו כמה נושאים שהיו קשורים בהסעות של תלמידים. נקבל סקירה קצרה על ביטחון ובטיחות ומאבטחים במוסדות החינוך. על טענות שנשמעות תמיד בנושאי בריאות התלמיד. בשנה שעברה הייתה קבוצת הורים שהתלוננה מאד על זה שלא זכו לסיוע במקרים של מצבים שיש בהם סיכון חיים, ונעסוק גם אולי בנושא הזנה, שנמסור אינפורמציה מסוימת ואחר כך, אם יהיו שאלות ותשובות, נענה לשאלות ולתשובות הספציפיות.

יגאל איננו, אז נתחיל אולי בנושא ---
קריאה
הוא יצא לרגע לשיחה עם השר.
שמשון שושני
טוב, אז אריה.
היו"ר אלכס מילר
אם תוכל אדוני המנכ"ל, לגבי העניין שפתחתי איתו, בכל מה שקשור לדרום הארץ. אנחנו שמענו התייחסות של שר החינוך, איפה אנחנו ---
שמשון שושני
אני מוכן להעיר הערה מאד כוללנית לגבי הדרום, כי האחריות על אבטחת העורף איננה מוטלת על משרד החינוך, אלא ---
יהודית גידלי
אבל יש לנו פה את פיקוד העורף.
שמשון שושני
כן, כן. אלא על פיקוד העורף. אני רק יכול לציין ששר החינוך ואנוכי קיימנו ישיבה עם מטה משרד החינוך בדרום. כל מוסדות החינוך בדרום, שהם בקו הראשון במעגל של 7 קילומטר, כולם ממוגנים, כולם ערוכים. אין בעיות מיוחדות שאנחנו מכירים אותן. יש איום בשביתה אחת של ראש עיריית שדרות, ואני מקווה שהאיום הזה יוסדר והתלמידים, לא ישתמשו בהם להשגת מטרות שאינן חינוכיות בדיוק.

בקו השני, קיימת החלטת ממשלה, במעגל השני, למיגון מוסדות החינוך באופן הדרגתי. על פי האינפורמציה שנמסרה לנו, הוקצב סכום של 3.5 מיליון ₪ לתכנונים השונים, אבל אני מציע שפיקוד העורף הוא שצריך לתת את התשובה בנושא הזה. אני רק יכול לבוא ולומר, שכל מוסדות החינוך בדרום, אני לא מדבר כרגע על ההיבט הביטחוני, שהוא לא באחריות משרד החינוך, מוכנים לפתיחת שנת הלימודים, על פי היערכות מחוז הדרום שנמסרה לנו ביום שני האחרון.

אני רק יכול עוד לציין שלמחוז הדרום, לצערי הרב, יש ניסיון רב בהיערכות מסוג כזה ומחוז הדרום בכל מקרה בחירום, יפעיל מערכות חינוכיות שנתנסינו בהן, לצערי הרב, בעבר, ובהצלחה די מרובה. אז זו ההערה הכוללת שלי למחוז הדרום. ואם אדוני ירשה, אז אם יש מישהו מפיקוד העורף כאן, הוא מישהו שמוכן למסור ולהשלים את העניין.
היו"ר אלכס מילר
אז כמה מילים על העניין הזה, כי הייתה לנו באמת ישיבת ועדת כספים מאד ארוכה בעניין. אם תוכל לעדכן אותנו מבחינת השינויים שחלו בשבועיים שלושה מאז הוועדה, ואז אנחנו נמשיך עם המשרד.
שאלתיאל לביא
טוב, אני שאלתיאל לביא ואני מייצג את המשרד להגנת העורף. אני רוצה לפתוח באמירה מאד כללית, אולי בניגוד למה שאמר המנכ"ל, שכל משרד אחראי בחירום על מה שהוא אחראי בשגרה. והמשמעות היא שמיגון מוסדות חינוך צריך להיות באחריות משרד החינוך, בדיוק כשם שמשרד הבריאות אחראי למגן את בית חולים ברזילי באשקלון. זאת אמירה כללית שאני מבקש איתה לפתוח.

מעבר לעניין הזה, אני מסכים עם מה שאמר המנכ"ל לגבי קו שבעת הקילומטרים ---
שמשון שושני
זה מה שנוהג? מה שאמרת זה מה שנוהג או מה שאתה חושב שצריך להיות?
שאלתיאל לביא
לא, לא ---
היו"ר אלכס מילר
לא, זה משהו שמתגלגל כבר תקופה מאד ארוכה ---
שאלתיאל לביא
זה מה שנוהג ומה שמאורגן ---
היו"ר אלכס מילר
בגלל שאף אחד, יש הרבה אשמים אבל אף אחד לא רוצה לקחת אחריות, אז הם תמיד מעבירים את העניין הזה. שמענו, בגלל זה אנחנו גם דרשנו ---
שמשון שושני
אבל אם מפעל הפיס מוכן לקחת את האחריות, אני חושב שזה בסדר גמור.
היו"ר אלכס מילר
טוב, רבותי, אני רק מקווה מאד שפינג פונג כזה בין המשרדים לא יפריע לילדים.
שאלתיאל לביא
הנקודה השנייה שאני מבקש להדגיש זה לגבי קו שבעת הקילומטרים, כמו שאמר המנכ"ל. אכן, כל בתי הספר מוגנו באופן מלא, למעט מספר גני ילדים ששם עדיין יש ליקויים שמתוקנים. הכוונה היא שבתוך חודשיים-שלושה גני הילדים האלה יטופלו, והכל נעשה בפיקוח של משרד הביטחון.

הדבר הנוסף, וזה קו ה-40 קילומטרים. השר להגנת העורף סיכם עם ראש הממשלה, פנה לראש הממשלה וסיכם איתו, על מיגון של שני גושי מוסדות חינוך, אחד באשקלון ואחד בנתיבות. הוקצה לצורך העניין הזה תקציב של 80 מיליון ₪, מתוכו 30 מיליון מתקציב המשרד להגנת העורף, עוד 50 מיליון מתקציב האוצר. נכון שעכשיו מתבצע תכנון שהל עניין הזה. הכוונה היא שעם סיום התכנון לצאת לעבודה, ובתקווה שעד סוף שנת הלימודים הקרובה, הביצוע יסתיים.
שמשון שושני
פשוט אני לא מבין, כל התקציב הזה, כל האחריות הזאת – של מי היא? בניגוד למה שאמרת קודם.
שאלתיאל לביא
האחריות, אני אומר עוד פעם, האחריות ---
שמשון שושני
מי מביא את הכסף? מי האחראי על הביטחון?
שאלתיאל לביא
אני לא אחראי על הכסף כל כך. האחריות למיגון מוסדות החינוך היא של משרד החינוך. נעשה פה מהלך של השר להגנת העורף, שפנה לראש הממשלה והמליץ לבצע פעילות של מיגון, מעבר למה שכבר נעשה. אושר לזה תקציב, הדבר נמצא כרגע בשלבי תכנון ואנחנו מקווים שעד סוף ---
שמשון שושני
התקציב יהיה במשרד החינוך או במשרד להגנת העורף?
שאלתיאל לביא
התקציב, אני אומר עוד פעם, מתוך התקציב, אני לא בקיא ---
שמשון שושני
שאלתי שאלה פשוטה, אתה לא יכול לענות עליה? איפה התקציב? במשרד להגנת העורף או במשרד החינוך?
שמשון שושני
אני לא בקיא מאיפה זה הולך לאיפה זה הולך. אני יודע שהחלוקה היא 30 מיליון ₪ מתקציב המשרד להגנת העורף, ו-50 מיליון ₪ מתקציב האוצר. הכל הולך לטובת מיגון אותם בתי ספר.
קריאה
מי מחזיק את הכסף? זה עובר למי?
היו"ר אלכס מילר
רבותי, תקשיבו, מה שהוא טוען, שהם בעצם מביאים איזה שהוא צעד של תוספת של 80 מיליון ₪. אני גם קצת לא מובן לי המספרים, כי אנחנו רק לפני שבועיים ישבנו בוועדת הכספים. ההערכה הכללית למיגון של כל הדרום, כולל באר שבע, כולל אשדוד – היה 90 מיליון שקל. אם אתה עכשיו מדבר איתי רק על נתיבות ואשקלון ואתה מגיע כבר לסכום של 80 מיליון שקל, אז איך בעצם תוך שבועיים התקציב של 15 מיליון קפץ ל-80 מיליון?
זבולון אורלב
בגלל שלא יודעים מי אחראי, זה העניין.
קריאה
הוא אומר שמשרד החינוך.
היו"ר אלכס מילר
סליחה רבותי, אתם שכחתם שאתם אצלי בוועדה? זה לא דיון פתוח עכשיו. כרגע נציג משרד העורף מדבר. מנכ"ל משרד החינוך, בגלל שהתייחסו למשרד החינוך כאחראי לעניין הזה, העיר את ההערה שלו, חברי הכנסת יכולים, כל השאר, אנא מכם לשבת בשקט, כי אחרת אנחנו לא נתקדם. כן.
שאלתיאל לביא
אני אומר עוד פעם, אני לא בקיא לחלוטין בתוך החלוקה של כל התקציבים שמדוברים. אני מעביר פה את עמדת השר להגנת העורף, כפי שנאמרה. התקציב של 30 מיליון אני יודע שהוא בא מתקציב המשרד להגנת העורף. לאיפה הוא הולך, באיזה צינורות וכל הדברים האלה, אני לא יודע להגיד.
היו"ר אלכס מילר
אוקי, תודה. סיימת?
שאלתיאל לביא
נקודה אחרונה שאני מבקש לומר, זה שגם לנו יש עניין שכל בתי הספר בקו ה-40 קילומטר ימוגנו. מדובר פה בעניין שצריך להתקבל בהחלטת ממשלה וכמובן שזה מחייב גם את משרד החינוך לתת יד ולתת כתף לקידום העניין הזה.
היו"ר אלכס מילר
לתת יד ולתת כתף, אתם מתכוונים לתקציב?
שאלתיאל לביא
בין השאר.
היו"ר אלכס מילר
אוקי, הבנו אותך. טוב. אנחנו נתקדם.
זבולון אורלב
אתה אומר 'טוב', כאילו נחה דעתך.
היו"ר אלכס מילר
לא, תשמע, אני ---
זבולון אורלב
אני יותר מודאג ממה שהייתי לפני הדיווח.
היו"ר אלכס מילר
חכה, אתה עוד לא שמעת את הסיכום. בבקשה, אדוני המנכ"ל, אני מציע שנתקדם.
שמשון שושני
אני אקשר את העניין הזה כבר לכל בינוי מוסדות החינוך ואיפה עומד המשרד, גם במחויבות שלו למיגון מוסדות חינוך, ומה מעמדו בכל העניין. אז יגאל, בבקשה.
יגאל צרפתי
קודם כל, לתת גם סקירה קצרה לאחור. כפי שידוע, בטווח של השבעה קילומטרים, משרד החינוך הוטל עליו לבנות בתי ספר ממוגנים, הוא תוקצב על כך, העניין הזה עוגן בהחלטת ממשלה ואכן שלושה עשר בתי ספר ממוגנים מלא, בשלבי סיום, בחלקם כבר לומדים. עכשיו, לגבי הנושא הנוסף ---
זבולון אורלב
וגני ילדים?
יגאל צרפתי
גני ילדים נבנו באמצעות פיקוד העורף. זאת אומרת, אנחנו לא התעסקנו בעניין הזה של גני ילדים. חלוקת העבודה הייתה כזאת שאנחנו לוקחים את עצמנו את הגידול הטבעי. זאת אומרת, כל המיגון של גני הילדים והבנייה שלהם, נעשתה על ידי פיקוד העורף. אנחנו נוטלים על עצמנו את הגידול הטבעי שנתקלים בו מעת לעת. זו חלוקת עבודה מאד ברורה בינינו.

לגבי הנושא של הרחבת הטווח, הרחבת הטווח, זאת אומרת הטיפול בו והאמצעים למיגון, נדונו וכפי הידוע לנו הם בטיפול מלא של פיקוד העורף. משרד החינוך לא יודע להגדיר מה הם צורכי המיגון, הוא גם לא יודע לבצע אותם, כשמדובר באמצעי מיגון ולא בבנייה מחדש. אין לנו את הידע הזה, אין לנו את היכולת הזאת, כמו שאנחנו לא יודעים לסלול כבישים ואנחנו לא יכולים לעשות עוד הרבה דברים מהתחום הפיזי. ומי שמכיר, וראיתי, יש פה אנשים באמת מאגף התקציבים, את המשימות שמוטלות עלינו בתחום בניית מוסדות החינוך, אז אנחנו גם מתמודדים בתנאי חסר, ומנסים לתת מענים לגידול טבעי ברחבי הארץ, כך שכל הנושא הזה אלף לא מתוקצב על ידינו, לא באחריותנו, ואנחנו לא יודעים איך לבצע אותו. זה מעולם לא היה בתחום העשייה שלנו. עד כאן לעניין הזה.

לגבי שאר הדברים, אז קודם כל באמת לבשר שבשנת הלימודים הבאה עלינו לטובה, ייפתחו 44 בתי ספר ברחבי הארץ, במבנים חדשים, שבנייתם הגיעה לידי סיום. אנחנו למעשה בשנת התקציב הזאת, סיימנו את תוכנית החומש שהתחילה בשנת 2007, לבינוי כיתות. אנחנו נערכים להכנה של תוכנית חומש חדשה, מול כל הגורמים הרלבנטיים, כדי באמת לראות את תמונת המצב העתידית של הצרכים.

ישנן מספר משימות שעסקנו בהן בשנים האחרונות, וחלקן באמת אנחנו יכולים לציין בסיפוק רב שהגיעו לסיומן, שזה למשל הטיפול באסבסט. סקר שערכנו הצביע על צורך בהחלפה של 240 מטרים רבועים של אסבסט, בעלות של 120 מיליון שקל. הדבר הזה, במקום להיות מתוקצב במהלך עשור, תוקצב במהלך של שתי שנות תקציב, ופה באמת תודה גדולה לאגף התקציבים שבא לקראתנו וראה חשיבות של העניין הזה.

היישום של פינות עבודה לאופק חדש, תוקצבו עד כה 136 מיליון שקל. מי שמסתובב בבתי ספר יסודיים, כמובן רואה זאת. נושא נוסף שאנחנו מטפלים בו בשוטף, נותנים תשומת לב מאד מיוחדת לכל נושא ההנגשה. עד לרגע זה ההנגשה לבעלי צרכים מיוחדים הוקצו כ-40 מיליון שקל רק לשנת התקציב הנוכחית. במסגרת ההיערכות לפתיחת השנה הזאת, אנחנו הקצנו 304 מבנים יבילים בסכום של כ-24 מיליון שקל, כדי לתת מענים לגידול הטבעי ברחבי הארץ.

ונושא נוסף חשוב שאנחנו עוסקים בו, הוא נושא ההיערכות מפני רעידות אדמה, שתוקצבנו על העניין הזה, ונכון לרגע זה אני יכול לומר שכל הרשויות, שמה שמוגדרות אצלנו בעלות רגישות ססמית, על פי סקרים שערכנו יחד עם המכון הגיאולוגי והמכון הגיאופיזי, בעצם אותן רשויות שכולנו מכירים – חצור, קריית שמונה – שיושבות על השבר הסורי אפריקני, תוקצבו כבר. זאת אומרת יש בידיהן הרשאות ועתה מתנהל מולן תהליך מאד אינטנסיבי ---
זבולון אורלב
180 מיליון?
יגאל צרפתי
כן. ומתנהל הליך מאד אינטנסיבי מולן כדי לקדם את העניין הזה. נעשות בדיקות מאד מקצועיות ויורדים לרזולוציות, ואני מקווה באמת שבהקדם אנחנו נוכל לתת דיווחים מהשטח.
היו"ר אלכס מילר
אתה יכול אולי קצת להכניס אותנו לפרופורציות מבחינת התקציבים, בעניין של שיפוץ, שיפוץ קל וחידוש מבנים והבטיחות?
יגאל צרפתי
תראו, זה עובד ככה, מדי שנה מוציא המשרד שיפוצי קיץ, לפי פר כיתה, פר תלמיד, על פי הקריטריונים שקבועים. משה, נדמה לי שזה 56 מיליון ₪ היה השנה, זה עמד על הסכום הזה. בנוסף, אנחנו הקצנו לשטח סכום של כ-37 מיליון שקל, שזה חידוש מבנים, שהוא טיפול יותר פרטני במבנים, כשבראש סדר העדיפויות מדובר בטיפול במבנים שנניח עמדו הרבה זמן ריקים, והיה צורך להשמיש אותם לטובת מטרות כמו חינוך מיוחד למשל. אז שנה שעברה עסקנו והשקענו הרבה מאד כספים בבניין שעמד 5 או 6 שנים ריק בגבעת עדה, והכשרנו אותו לטובת בית ספר לאוטיסטים. השנה אנחנו עושים את אותו דבר בבית ספר אחר במועצה אזורית מטה אשר.

יש בית ספר נוסף שאנחנו הולכים להזין שם תלמידים משתי מועצות שונות, כדי לחסוך בנייה של בית ספר חדש, אז שם גם נתנו במועצה האזורית מטה אשר ומעלה יוסף, יש איזה שהוא בית ספר, שבאמת בהסכמה ובמשא ומתן עם ראשי הרשויות, אנחנו הגענו למסקנה שיהיה כלכלי יותר להשקיע קצת בשיפוץ, מאשר לבנות למטה אשר בית ספר משלהם. זאת אומרת הדברים האלה נועדו בעיקר כדי לתת לנו קורת גג והתקציב הזה זה רוב ייעודו.
זבולון אורלב
מה עם גן הילדים חובה בחברון?
יגאל צרפתי
גן הילדים בחברון, יושב פה אסף, שאני חושב שהוא יכול לעשות דוקטורט כבר על העניין הזה. אני לא יודע שיש פריצת דרך בעניין הזה, למעט החלופות שהועלו, אבל כפי הידוע זה הגיע לאקצטנציות הכי גבוהות. בוא נאמר ככה, אני עוד לא חתמתי על הרשאה לעניין הזה. אני מחכה. יש את הכסף לעניין, אבל ברגע שיבשילו התנאים, אנחנו גם מכירים בדחיפות וגם בצורך ואנחנו יודעים היטב איפה לומדים הילדים היום ואלה תנאים שממש לא ראויים ואנחנו מאד רוצים לפתור את הבעיה.
שמשון שושני
תגיד משהו על פינות העבודה באופק חדש, כי נשמעו טענות שלא הוכשרו פינות בבתי ספר מסוימים, באופק חדש.
יגאל צרפתי
תראו, המציאות שבה אנחנו נתקלים כשאנחנו ממקמים פינות עבודה, היא שלפעמים אין לנו את השטח לטובת העניין הזה בבית ספר קיים. אז אופציה מיידית ויחסית זולה, היא להציב מבנים יבילים בחצרות בתי הספר. אופציה נוספת, שהיא יותר צורכת זמן, זה הרחבת בית הספר בהתאם, כדי שיוכל באמת להכיל את אותן פינות. עכשיו, במהלך הדרך אנחנו נתקלנו ברשויות שלא היו מוכנות לקבל מבנים יבילים מסיבות כאלה ואחרות, או שהלכו להליך של בנייה מלכתחילה. אנחנו מבחינתנו, לכל אותן רשויות, אומרים ואמרנו בכל פורום שהוא, שלא להסס ולקחת את פתרון הביניים בדמות המבנה היביל, כי הליך של בנייה באמת הולך זמן וזו אותה פרוצדורה לבנות 100 מטר, אשר צורך תהליך של בנייה של 2,000 מטר. אז לכן אנחנו מאד בעד, כדי ליישם את העניין.

אז אולי בהזדמנות זו, מילה שאנחנו גם נערכים בהקשר הפיזי לרפורמה של 'עוז לתמורה', כי גם פה יש השלכה פיזית לכל המהלך הזה. וכמובן, בבתי ספר שאנחנו נהיה מאותגרים על ידי העתר שטחים, אז הפתרון הזמין, המיידי – קיים, וכמובן אנחנו תמיד מכניסים את המוסדות הללו להליך של תכנון ובניית קבע, ומה שחשוב בעיקר זה, שבתי הספר הללו הם בעצם, הדבר הזה הולך להיות מוטמע בפרוגראמה הפיזית שלהם. זאת אומרת אדריכל שיקבל היום פרוגראמה מאיתנו, הוא בעצם יודע שיש פונקציות חדשות שהוא צריך לתת עליהן את הדעת.

זהו, באופן כללי. כמובן שאותן פינות הן גם כן מצוידות בכל הפסיליטיס ---
שמשון שושני
התאמה של חדרים קיימים, לא פינות.
יגאל צרפתי
ההתאמה של החדרים הקיימים, שוב, אנחנו נמצא את עצמנו במציאות של חללים באיכויות שונות ואנחנו ניתן מענים כדי להכשיר את החללים האלה לתנאים נאותים לתלמידים.
היו"ר אלכס מילר
הכל ככה נראה לי קצת יותר מדי מעורפל. אפשר לשמוע האם אפשר ואם אתה צריך לבדוק, אז תבדוק לקראת סוף הישיבה או באמצע. אני רוצה לשמוע נתונים. איפה אנחנו, כמה ילדים היום מקבלים את המענה של הסיוע על ידי אותם מורים וכמה לא, בגלל שיש להם בעיה מבחינת העניין – איפה הם צריכים לשבת. יש לך איזה שהוא נתון? כמה ראשי רשויות סירבו להכניס את המענה הזה שאתם מענים ואז אין מענה לילדים. עדיין אנחנו מדברים, הרי הכל, תראו, זה עניין של חבילה. הרי בסופו של דבר המדינה נותנת תקציב, שהתקציב הזה כפוף לרפורמה. את הרפורמה צריך לבצע, הילדים צריכים לקבל מענה.

אם אתה בא ואומר שבגלל סירוב של כך וכך, של גורם נגיד ברשות המקומית, או שזה המבנה, שהוא לא מספיק טוב, אין תוכנית. לכמה מקומות אנחנו יודעים בוודאות שבכלל לא יהיה שם פתרון ויש סירוב מוחלט? אנחנו יודעים שבסופו של דבר הכסף משולם, הרי זה לא שאתם מקצצים את זה מהשכר של המורים. זה לא הבעיה שלהם שראש הרשות לא מסכים לתת את המבנים היבילים שאתה רוצה להכניס. אז אתה לא נוגע שם בתקציב והילדים בסופו של דבר לא מקבלים את המענה שהם צריכים לקבל, לפי המתווה שאתם, כמשרד החינוך, מוביל אותו.
יגאל צרפתי
אז יש לי תשובה על זה, מאחר שיש לי חברה מנהלת שבכל שלושה ימים נותנת לי תמונת מצב מה קורה ברחבי הארץ. עכשיו, הבעיה היחידה כרגע – מדובר ברשות אחת בלבד, הנושא הזה גם עלה במסגרת ההיערכויות שלנו, שם הבעיה היא בכלל ---
זבולון אורלב
מה שם רשות?
יגאל צרפתי
אור יהודה. וכשבדקתי את הנתונים בעקבות ההערה, עלה שבעצם העירייה, אגב אני רוצה להגיד עוד משהו קודם, שבאותה הזדמנות שהחלנו והוספנו את פינות העבודה לתוך הפרוגראמות שלנו, גם הגדלנו את הספריות. זאת אומרת, בעבר, בפרוגראמות שלנו, לא היה דבר כזה שנקרא ספרייה, היה מחסן ספרים 20 מטר, מי שמכיר. הגדלנו את זה לבערך 70 מטר, ספרייה ראויה לתלמידים, וגם את חדרי המורים. כלומר, הפינות עבודה כמשל, אבל הן בעצם היוו טריגר להגדיל את הפרוגראמות של היסודי. עכשיו, אם נתמקד במקרה הפרטני של אור יהודה, אז יצא פרוגראמה להרחבת בית הספר לטובת הפונקציות הללו שציינתי.

העירייה חרגה ב-20 מטר בתוכניות, מעבר לפרוגראמה שלי, והתחייבה לתקצב את זה. היא תוקצבה על ידי על מה שאני התחייבתי על פי הפרוגראמות שלי. את הדלתא, אנחנו כמובן לא נתקצב, כי אנחנו מחויבים לאחידות בכלל המערכת. ברגע שהעירייה שכבר מתוקצבת על כך, תמצא את המקורות לחריגה שלה, אז הם יוכלו לצאת לדרך. פה יש מצב שרשות לקחה על עצמה התחייבות ---
היו"ר אלכס מילר
אז חוץ מאור יהודה? תקשיב, חוץ מאור יהודה אתה בעצם יש לך הסכמה בכל רשות מקומית, שאתה יכול להיכנס עם מבנה יבילי ---
יגאל צרפתי
נכון מאד, כן.
היו"ר אלכס מילר
וכמה אתה הולך להכניס?
יגאל צרפתי
עוד פעם, לפי הגודל של בית הספר. ככל שבית הספר גדול יותר ---
היו"ר אלכס מילר
לא, אבל תשמע, השאלה היא פשוטה מאד. אתה צריך לתת מענה לפינות העבודה למורים וכל מי שנמצא באופק חדש ---
יגאל צרפתי
כן, נכון.
היו"ר אלכס מילר
אתה יודע מי נמצא, אתה יודע מה אתה צריך לתת. מה היום מבחינתך המצב העדכני, לפי מתן הפתרונות? כמה אתה יודע שאתה הולך לתת היום פינות עבודה, בתחילת שנת הלימודים הקרובה? כמה מבנים אתה צריך להכניס, מה התקציב שלך לעניין הזה? האם יש לך בעיה עם התקציב? האם אין לך בעיה עם התקציב? צריך לדעת מה חסר. כרגע, כמה פינות עבודה חסר?
יגאל צרפתי
אלף, אין לי בעיה עם התקציב ואני יכול לומר שבעצם כל בתי הספר היסודיים תוקצבו במלואם. זו כבר עובדה. עכשיו, לגבי חטיבות הביניים והעליונות, ככל שזורמת אלי האינפורמציה מהמינהל הפדגוגי, אני מתקצב מיידית.
שמשון שושני
אין בעיה של תקצוב.
יגאל צרפתי
אין בעיה. אין שום בעיה.
שמשון שושני
כל ההרשאות יצאו לרשויות המקומיות.
היו"ר אלכס מילר
טוב, תודה. יובל, רצית להתייחס במשהו?
יובל וורגן
רק מילה אחת, לחזור לנושא הקודם של תקציבי הבטיחות. פשוט לידיעת הוועדה, התקציב הכולל של שיפוצי הקיץ וחידוש המבנים – 56 ועוד 37 - הוא בכל מקרה פחות ממה שעמד לרשות הרשויות בשנת 2010. את זה צריך לדעת, שבשנים 2009-2010 היה הסכם על תוספת תקציב, מה שכונה אז השולחן העגול, 200 מיליון כל שנה, ובשנת 2011 אין את זה.
היו"ר אלכס מילר
רגע, אני יודע שב-2010 הייתה הקפאה ביו"ש. זאת אומרת, עכשיו עם התקציב הזה, זה כולל יו"ש?
יגאל צרפתי
הכל כולל יו"ש.
יובל וורגן
אני לא יודע אם המספרים האלה כוללים גם את ההיערכות לרעידות האדמה בתוך ה ---
יגאל צרפתי
לא, לא, לא.
יובל וורגן
לא קשור.
יגאל צרפתי
מה שקרה זה, יובל, שבעצם ה-37 מיליון האלה, היו אמורים להיות 77 מיליון. 40 מיליון מתוכם הלכו כחלק של המשרד לטובת ההיערכות מפני רעידות אדמה ונוספו להם 40 מיליון נוספים ממשרד האוצר, שזה ה-80 שיש לנו לטובת העניין.
היו"ר אלכס מילר
ומה הצרכים שאתה רואה היום במערכת, מבחינת התקציב, לעניין הזה?
יגאל צרפתי
מבחינת חידוש מבנים?
היו"ר אלכס מילר
יש לך רצוי ויש לך מצוי. מה הרצוי?
יגאל צרפתי
אה, יש פער גדול בין הרצוי למצוי. אנחנו יודעים שבתי ספר לא נהיים צעירים מעצמם ואנחנו ---
היו"ר אלכס מילר
זאת אומרת, אתם מבחינתכם טיפלתם במה שהכי דחוף בהיבט הביטחותי.
יגאל צרפתי
נכון. וכפי שאמרתי, כדי באמת לייצר קורת גג במקומות שהדבר היה נחוץ, זה היה בראש סדרי העדיפויות.
היו"ר אלכס מילר
אוקי, תודה. טוב, יוסי, אתה רוצה להתייחס?
זבולון אורלב
אני יכול לשאול עוד משהו שקשור בהסעות איתו, כי הוא ממונה גם על ההסעות? לפני שנתיים נדמה לי, המנכ"ל, בעקבות החלטה של ועדת החינוך, מינה ועדה ברשותך לתיאום ההסעות של החינוך המיוחד בין משרד החינוך לבין משרד הרווחה. אני חושב שעשיתם עבודה טובה מאד ברשותך. בדיווח האחרון דיווחתם שפניתם למשרדי הממשלה לאשר את ההמלצות של הוועדה. האם קיבלתם את ההמלצות, האם ההמלצות האלה ייכנסו לתוקפן? האם שנת הלימודים מתחילה עם הפסקת הבלגן של ההסעות בחינוך המיוחד?
יגאל צרפתי
אנחנו, וייתקן אותי דודו, קיבלנו תגובות מרוב המכריע של השותפים. יושב פה אורי, מאגף התקציבים, שעסוק בימים אלה באמת סביב ועדת טרכטנברג, ועוד הרבה דברים. הוא ביקש עוד כמה ימים כדי להעביר את תגובת האוצר. ברגע שהדבר הזה - מאחר שהם חברי ועדה ופרטנרים שלנו מתחילת הדרך – חשוב לנו שהדבר הזה ייצא. אז אני מבחינתי ---
זבולון אורלב
כלומר, שנת הלימודים מתחילה כשאין עדיין החלטות שוב, לגבי הסדרת התיאום בהסעות, ושוב צריכים לגשת לבית משפט וכל פנייה לבית משפט, כמובן שההורים זוכים בהחלטה, ראה את הבג"צים ואת פניות. למה אי אפשר לגמור את זה?
שמשון שושני
חבר הכנסת אורלב ---
זבולון אורלב
אתם בסדר.
שמשון שושני
לא, לא, אתה יודע ---
זבולון אורלב
הוא בסדר גמור. הוא עשה עבודה מדהימה.
שמשון שושני
הוועדה סיימה את עבודתה. גם בשנת הלימודים הקודמת אנחנו הסכמנו לאיזה שהוא מימון ביניים, עד הקמת הוועדה, והעניין הזה, המשרד לקח על עצמו, יחד עם משרד הרווחה, לפתור אותו. אני מתאר לי שעד קבלת תגובת האוצר, העניין הזה ימשיך כמו שהוא היה בשנת הלימודים תשע"ב.
היו"ר אלכס מילר
ובמה שקשור עם השלטון המקומי בעניין ההסעות, אתם הגעתם להסכמות סביב הנושא הזה?
שמשון שושני
אז בעניין הזה התקיימה פגישה בין השלטון המקומי ובין משרד האוצר ומשרד החינוך, לפני יומיים. אני חושבת שעומדים להגיע להבנה בנושא הזה. המסגרת התקציבית היא בהבנה ובהסכמה. כרגע מדובר רק על החלוקה הפנימית של התקצוב. אני מקווה שתוך 48 שעות העניין הזה ייפתר לשביעות רצון השלטון המקומי, כי אנחנו חושבים, לפחות במשרד החינוך, שבעניין הזה השלטון המקומי צודק ואנחנו מאד מקווים שתוך כמה שעות ייפתר העניין הזה.
היו"ר אלכס מילר
אוקי, תודה. יוסי, בבקשה.
יוסי וסרמן
כשפתחנו את אופק חדש, כשהתחלנו לדון במשא ומתן עם הממשלה על אופק חדש בשנת 2007, הייתה התייעצות אצל ראש הממשלה דאז, בהשתתפות שרת החינוך וגורמים נוספים בכירים במשרד החינוך, וגם אני זוכר הממונה על התקציבים באוצר. מה עושים, האם חותמים ומתחילים לדבר על אופק חדש? או מתחילים להכין את התשתיות לקראת השעות הפרטניות ולקראת הצרכים של אופק חדש. במדינה כמו הונג קונג חיכו שלוש שנים, הכינו תשתיות, ואחר כך החלו ברפורמה. אצלנו, ההחלטה הייתה שאם לא עושים את זה במיידי, מחר אין כסף והכל נעלם והסיכוי שתהיה רפורמה במערכת החינוך של מדינת ישראל – ייעלם.

אני אומר היום שמה שנעשה עד עכשיו לא מספיק. לא מספיק. אני מדבר על פינות עבודה ראויות לניצול השעות הפרטניות. גם אם משרד החינוך ברשות המחלקה של יגאל עובד טוב, והוא מעביר כספים, לא כל הרשויות עושות את זה בעיתוי המתאים ולא כל מה שצריך לעשות. חדרי המורים לא מתאימים ולא מספיקים. לעיתים אין אפילו כסאות לכל המורים לשבת בחדרי המורים. התנאים הפיזיים בחינוך היסודי, מאז שקמה המדינה, הם תנאים גרועים, גרועים לעומת החינוך העל יסודי שחדרי המורים הם הרבה יותר מוכנים לשינוי רפורמי כזה, כמו שנדרש. החינוך היסודי דורש רביזיה רצינית ותקצוב רציני, על מנת שיקבל תנופה רצינית לצרכים שלו.

היום אין מקום לקבל הורה, אין חדר לקבל הורה בחינוך היסודי. אין חדר לשבת עם תלמיד בחינוך היסודי. אלה הם דברים שהם לא מתחילים מעכשיו ומסתיימים עכשיו. אלה הם דברים שנמשכים למעשה מאז שהמדינה קמה. ואם רפורמה בסדר גודל כזה, כי בשנה הבאה כל החינוך היסודי, 78,000 מורים בתוך הרפורמה, רוב גני הילדים בתוך הרפורמה, 150 חטיבות בערך בתוך הרפורמה ועוד היד נטויה – יש צורך להתחיל ולשפץ ולהתייחס לתנאים הפיזיים.

אדוני יושב הראש, אני אומר לך שישנם בתי ספר יסודיים ישנים ביישובים לא מבוססים, שסכנה ללמד שם תלמידים, ויש סכנה גם למורים וגם לתלמידים ללמוד בהם. אני אומר באחריות מלאה, שיש צורך לשנות קונספציה שהממשלה צריכה להעביר למשרד החינוך תקציבים ייחודיים גדולים, על מנת להתייחס לחינוך היסודי וגם לחינוך על היסודי על פי הצורך, ולשפר את חדרי המורים, להכין פינות עבודה לשעות הפרטניות ולמורים, להכין חדרי מורים עם ריהוט מתאים לשהייה ממושכת. אנחנו כבר מדינה של ה-OECD, אנחנו במאה ה-21 ואנחנו צריכים להתנהג ולהתייחס בהתאם לכך.

כמו כן, לא שמעתי שום תשובה לגבי מיגון גני ילדים באזורי העימות. שמעתי על מיגון בתי ספר, אבל אני לא זוכר ששמעתי על מיגון גני הילדים באזורי העימות.
היו"ר אלכס מילר
יוסי, יש לי שאלה, אתה מכיר היטב מה קורה אצלך בארגון. זו שאלה גם למשרד החינוך. אם אנחנו מסתכלים אל מול אותם המורים החתומים על הרפורמה באופק חדש, יש כמה מורים, נכון? כמה מתוך אותם מורים, אתה יודע בוודאות, נותנים שעות פרטניות מכלל אותם מורים שחתומים?
קריאות
כולם.
היו"ר אלכס מילר
לא, אבל אם יש בעיה מבחינת פינת עבודה, אז מה עושים?
יוסי וסרמן
אני אזמין את אדוני לביקורים, לא אחד, ככל שזמנו של אדוני ירשה לו, עם מי שתחליט, לראות איך מלמדים בפרוזדורים, איך מלמדים במקומות לא ראויים, מקומות שהם לא, לא לזה התכוונו. לא זו הייתה הכוונה. נכון שנכנסנו לאופק חדש בידיעה שאין לנו תשתיות. אבל אנחנו מתחילים את השנה החמישית באופק חדש, והגיע הזמן לשנות קונספציה ברמה לגמרי אחרת, כפי שלא הייתה עדיין במדינת ישראל. להחליט שמקציבים סכומים אך גדולים. למשרד החינוך יש אגף שהוא מאד מאד מקצועי והם עושים עבודה טובה מאד, אבל כשאין תקציבים – אז אי אפשר למלא אחר מה שחובה למלא.
זבולון אורלב
אני לא מבין, אמר המנכ"ל שכל ההרשאות נחתמו. שאין בעיה של תקציב וכל התקציב לצורך התאמה לאופק – כל ההרשאות נחתמו.
יוסי וסרמן
מכובדי, חבר הכנסת אורלב, שאין חבר כנסת כמותו מומחה ובקיא במערכת החינוך ---
זבולון אורלב
לכן אני לא מבין את ה ---
יוסי וסרמן
136 מיליון שקלים הועברו לשם תקצוב פינות עבודה. אני אומר לך במלוא האחריות, ומי שחושב שאני טועה – יסתור את מה שאני אומר – שזה לא מספיק, שזה לא עונה על הצרכים, ובנוסף לפינות העבודה לניצול חיובי של השעות הפרטניות, שזה היהלום שבכתר הרפורמה, שתי הרפורמות, אני חושב, יש גם תנאים פיזיים לא ראויים של מוסדות החינוך עצמם, של חדרי מורים. אפילו אין מספיק כיסאות לשבת עליהם. אם כל צוות המורים נמצא בבית הספר, יש במקומות לא מעטים, שיטת הכסא החם וזה דבר שאנחנו במאה ה-21, בסוף 2011 – הגיע הזמן לשנות את זה.
היו"ר אלכס מילר
תודה, עוזי, בבקשה.
עוזי דיין
אני אעדכן פשוט. אתם יודעים שמפעל הפיס, רוב ההקצאה שלו, החלק הארי הולך לחינוך במספרים מוחלטים בחמש השנים האחרונות, למעלה מ-3.5 מיליארד שקל. לאן הולך הכסף הזה? זה שנתי יוצא בערך, כיוון שהסכומים עולים, עכשיו 750-800 מיליון לשנה. בערך חצי מהסכום הזה הולך לבנייה של כיתות לימוד וגני ילדים, מועבר למשרד החינוך, אפרופו איפה נמצא הכסף וזו הוראה של המדינה, של האוצר לנו. בערך חצי מהרווח נטו של מפעל הפיס, הולך לבניית כיתות וחדרי לימוד.

השנה התוכנית הייתה על 660 כיתות. נמסרו כבר לתחילת השנה, כלומר למחר, 351, עוד 515 נמצאים בביצוע, ועוד 450 יש להם את הכסף, אבל הם עוד לא התחילו לבנות אותן, וככה זה גולש ועובר משנה לשנה.

במונחים של כסף, זה בערך 450 מיליון ₪. חצי אחר של הסכום הולך לרשויות המקומיות למיניהן, והן יכולות להשקיע אותו גם בדברים שהם לחינוך, החל מציוד וריהוט של מוסדות חינוך, בנייה של חדרי מדעים, מחשוב של כיתות, מחשב לכל ילד, ובנוסף, והסכום הזה אם נוסיף עליו עוד את הסכומים היותר קטנים של תרבות ואמנות, אז נגיע לעוד, השנה כ-750 מיליון שקל.

רוצה להוסיף על זה שני דברים. אחד, אנחנו יותר ויותר בשנים האחרונות נכנסים לתרבות ואומנות, מ-אירוע המורה המצטיין – 'המורה של המדינה' – ועד כמובן לתלמידים עצמם. למשל פרויקט שהושק עכשיו, אתמול, שלשום, הוא שאנחנו לוקחים מקומות שנבחרים במדינה ביחד עם משרד החינוך, ונותנים לילדים נבחרים, פרויקט שנקרא 'תרבות-מנהיגות'. זאת אומרת לוקחים ילדים, מפתחים אותם בתחומים שלהם. יש מקומות שבונים תזמורות, זה אוסף שלם של דברים שאני לא אלאה כאן. לא הולך עליהם הסכום הגדול של הכסף, אבל מבחינת ההשקעה בסופו של דבר בילדים והילדות, הוא דבר מאד מאד משמעותי.

נושא נוסף הוא הפרויקט של המלגות. אנחנו מעניקים בשנים האחרונות מלגות של 10,000 ₪ לשנה, לסטודנטים. 10,000 ₪ לשנה מבטיחים את זה מראש לשלוש שנים. לפרויקט הזה הוקצו עד עכשיו 30 מיליון שקל לשנה. כיוון שהשנה זה 60 שנה למפעל הפיס, אז החלטנו לציין את זה בשני אירועים – אירוע אחד הוא אירועים של תרבות ואומנות לפריפריה, דבר שקורה בשלושת החודשים הקיימים, זאת אומרת מעכשיו; ודבר שני זה להכפיל את הפרויקט של המלגות – מ-30 ל-60 מיליון. זה אומר למשל שהשנה, עד עכשיו ניתנו בערך ל-6,000 סטודנטים, השנה יקבלו עוד 2,000. זה מובטח לשלוש שנים. הסטודנטים מתחייבים לפעילות למען הקהילה, בערך 130-140 שעות בשנה, ועד עכשיו ניתנו על ידי הסטודנטים האלה למעלה מ-1,200,000 שעות לקהילה.

עוד נקודה אחת בהקשר הזה, המלגות האלה מחולקות 60% לחיילים מהדרג הנפרש, נקרא לזה – לוחמים, תומכי לחימה ויחידות השדה. 20% למיעוטים וכל השאר לשאר.

שלוש נקודות מבחינתי להמשך. אחת, אנחנו נמשיך ונגדיל את המלגות לסטודנטים, על בערך 2,000 נגיד מלגות שאנחנו נותנים השנה, יש קרוב ל-8,000, קצת יותר מ-8,000 בקשות. אנחנו מדברים מתחת רף מסוים. זאת אומרת, יש לנו עוד דרך גדולה ללכת בשביל לתת וליצור מצב שמי שלא יכול ללמוד – כן מאפשרים לו את זה.

דבר שני, בתכנית הרב שנתית שאנחנו נסכם אותה בקרוב, אנחנו ניקח פרויקט חינוכי לאומי, שיהיה אחד משלוש ספינות הדגל העיקריות לשנים הבאות. נעשה על זה דיבורים עם משרד החינוך, עם מקומות אחרים ואנחנו בקרוב נפרסם מה תהיה התכנית הרב שנתית בכלל, ומה יהיו הנושאים המובילים.

דבר אחרון, ממה ששמעתי כאן – אני ממליץ למשרד הביטחון, לפיקוד העורף, למשרד להגנת העורף, למי שרוצה – לעניין אותנו בלתת הקצאות בשביל לסגור את שאלת לא רק המיגון של בתי הספר והילדים, אלא בכלל המיקלוט. זה דבר שניתן לעשות אותו. התנאי יהיה שמי שמציע את זה, שם לפחות חצי מהסכום מהתקציב שלו, לתשומת לב משרד הביטחון.
היו"ר אלכס מילר
טוב.
זבולון אורלב
יש לי עוד בעיית בינוי שאני יכול לשאול אותו?
היו"ר אלכס מילר
תיכף, אני רוצה את השלטון המקומי ואחר כך. כן.
אתי אלוני
אוקי, שלום, בוקר טוב. אני מבקשת להעלות שלוש סוגיות מרכזיות, שתיים מהן עלו כאן. אחד, להתייחס לנושא שיפוצי המבנים. הקיצוץ, או ההעברה של ה-40 מיליון לטובת רעידות אדמה, ניכרת מאד בשטח. אני ביומיים האחרונים, עשינו סבב טלפוני בין כל הרשויות, אני בדגש לפריפריה, ואני רוצה לומר שמה שאנחנו קיבלנו כתמונת מצב היה, שלפחות במרביתן, עם אלה ששוחחנו איתם ברמת ראש עיר, מנכ"ל, מנהל מחלקת חינוך, יש קושי בשיפוץ המבנים. הם אמרו לי, איך הם אמרו לי? לא שיפצנו מבנים, אין לי ארגז חול בגן, אין לי משחקים ואנחנו נכנסים לשנה.

אנחנו לא שיפצנו מבנים. יש בתי סהר עם ריהוט לא ראוי והקיצוץ הזה בשיפוץ, ולעומת זה יש לי מקומות אחרים, ואני מדברת על שלומי ואני מדברת על נהרייה ואני מדברת על קריית שמונה ואני מדברת על ירוחם, ואני מדברת על מצפה רמון ועוד כהנה וכהנה. האמירה המרכזית ששמענו היא – שהרשויות השלימו – מאחר שהגיע לדוגמא 702 ₪ לצביעת גן, אז הוא אומר – תראי לי צבעי, ואני מצטטת, שבמחיר כזה יכול לצבוע גן. אנחנו לקחנו כסף מתרומות ובזה השלמנו את העבודה. אני שמעתי את זה ביותר משמונה רשויות לפחות, שדיברתי, ולא דיברתי עם כל ה-100 שמבחינתי בפריפריה.

יש פגיעה קשה בנושא של שיפוץ המבנים – גם שיפוץ קיץ וגם שיפוץ עומק – שנאמר, ואני אומרת את זה בחתך גורף. לפחות מבדיקת ראייה טלפונית, אני אומרת ברמת ראש עיר, מנכ"ל ומנהל מחלקת חינוך. זה נושא אחד. אבל איך הם אמרו לי? אבל אנחנו נפתח את שנת הלימודים.

שתיים, נושא ההיסעים כפי שהציג אותו המנכ"ל. אכן אני מודה שמשרד החינוך, אחרי מספר דיונים אצל מנכ"ל משרד החינוך ושר החינוך, הבין שמוצקת ההיסעים, גם לאור הכניסה ל'עוז לתמורה', היא מצוקה קשה שיהיה לנו מאד קשה. אנחנו מדברים על עניין של 200 מיליון שקל, כשהבנתי שיש איזה שהוא פער מספרי, שמדברים על פשרה של 140 מיליון ₪, שצריך לחלק אותם בשנתיים.

נכון להיום בבוקר, בשיחה שלי עם יושב ראש השלטון המקומי, אין עוד החלטה שלנו על הפשרה הזאת, אנחנו מתעקשים על זה. הנושא הזה הוא נושא כבד, הוא עולה עכשיו, ראיתם אותו בכל המקומות. אני מקווה יחד איתך, מנכ"ל משרד החינוך, שנוכל, כפי שאמרתם, במלוא הצדק הגמור, לקבל את זה ולפתוח את הדבר הזה ולשאת בנטל, גם של 'עוז לתמורה' לאור המשמעויות האלה.

הנקודה האחרונה שלי היא נושא הפריפריה. אם ישנו איום בהשבתה, שהיה מדובר על 4 בחודש, הוא נדחה כרגע ל-11 בחודש. מדובר על כוונה להשבתה בערי הפריפריה. פורום ערי הפיתוח התכנס והחליט שהנושא הזה הוא נושא קשה והציב מספר דברים, נכתב מסמך לראש הממשלה ולשר החינוך, גם לגבי החינוך. לא רק לגבי החינוך, אבל בדגש רב לגבי הוצאות החינוך ונכון להיום, לפי מה שאנחנו יודעים, הדבר הזה עומד.

והפנייה שלי אליך, אחרי ששוחחתי ממש לפני כניסתי עם שלמה, עם יושב ראש השלטון המקומי, שתינתן תשומת לב ראויה יותר לכל מה שקורה בפריפריה. המצוקות שם הן פשוט קשה. לי אמר ראש עיר - אני לא יכול לפתוח מגמות. אני במקום להעמיד בית ספר עד שלוש אני מעמיד בית ספר עד אחת. קיצצו לי במוחזקות, אז אין לי שעות רוחב, אין לי שעות זה, אני לא יכול לעשות פיצול. אני לא אלאה אתכם בפרטים הקטנים, יש לי את הכל מצוין. אני אומרת, הנושא של הספוט לפריפריה, הוא נושא חשוב וזאת הסיבה שהמאבק הזה עומד בעינו.
היו"ר אלכס מילר
עכשיו, על איזה סוגיות בעצם אנחנו יודעים בוודאות, שעליהן מתעקשים ראשי הרשויות בפריפריה? אתם מדברים על matching מול משרד החינוך?
אתי אלוני
אמת. פעם אחת זה נושא ה-matching, ההשלמות שה-13% ---
זבולון אורלב
matching של מה? אני לא הבנתי. מה זה ה-matching?
היו"ר אלכס מילר
25, 65.
אתי אלוני
25 או אפילו 13. יש חלוקה שהרשות צריכה לתת 25, אוקי ויש לנו לא מעט רשויות, זה לא חדש, שבהן יש קושי לתת את ה-25. יש לנו רשויות בפריפריה שנמצאות תחת חשב מלווה, תחת תוכניות הבראה ואין כרגע איך לממן את ה ---
היו"ר אלכס מילר
תראי, אתם חשבתם אולי בשלטון המקומי, הרי תמיד אפשר ללכת לפתרון ---
אתי אלוני
את ה-13 או ה-20 אחוז, או ה-25 אחוז.
היו"ר אלכס מילר
תקשיבי, אפשר תמיד ללכת על פיתרון שהוא נמצא בבית של מישהו אחר, אבל גם לפעמים אפשר לחשוב מה קורה אצלנו בבית. האם בשלטון המקומי שקלתם לפעמים לעשות מהלך שנגיד הרשויות החזקות ישלמו 35% והרשויות היותר חלשות ישלמו 15%? ואז יכול להיות שגם בבית יהיה קצת פיתרון. מה יקרה? הרי אתם יודעים שהיכולת של תל אביב של הרצלייה, היא הרבה יותר גדולה מבחינת ההשקעה למול שדרות וערי הפריפריה ושלומי, כמו שציינת וערי פריפריה אחרות. אז יכול להיות ששם יכול להיות שיצא גם הפיתרון. תחשבו על זה. הרי בסופו של דבר זה כסף שהוא כסף לא אישי של כל ראש עיר וראש עיר. אנחנו מדברים פה על מצב של יכולת, ואנחנו יודעים גם, אני גם קראתי לא מזמן, איפה זה יצא? באיזה שהוא עיתון, איפה המקומות שמשקיעים בהם יותר הרבה בחינוך, ואני ראיתי ששדרות במקום השני. זאת אומרת ---
אתי אלוני
שלא הכל כסף, נכון.
היו"ר אלכס מילר
אבל גם צריך לחשוב למול ההשקעה, שבסופו של דבר גם כמה שהוא יכול להשקיע, חוץ מזה יש לו גם את כל העיר לנהל ויש גם שם הוצאות ולא פשוטות. אז אני חושב שגם פה, כשיודעים להתגייס - וכולנו יודעים להתגייס – אז גם הערים הגדולות יכולות להתגייס למען הפריפריה ולהוריד קצת מעצמן, לטובת האחרים. טוב, זה בעניין הזה.

משרד ביטחון הפנים – מה קורה אצלנו מבחינת האבטחה והכל?
זבולון אורלב
אני יכול עוד לשאול בקשר לבינוי?
היו"ר אלכס מילר
כן, תיכף, שנייה, כי אני רק רוצה לשמוע את ..., כי אני יודע שהוא מופיע אצלי כאן. ביטחון פנים נמצאים?
זבולון אורלב
יש פה קצין מהמשטרה שם.
היו"ר אלכס מילר
אנחנו צריכים אותך לפרוטוקול.
עופר לוטן
שמי עופר לוטן ואני ראש תחום אבטחה במוסדות חינוך בחטיבת האבטחה, באגף המבצעים.
היו"ר אלכס מילר
כן, מה קורה מבחינתכם, מבחינת ההיערכות לפתיחת שנת הלימודים? איפה אנחנו עומדים בעניין הזה? אני יודע שהיו כל מיני יוזמות, גם מבחינת החקיקה – מתן הרחבת הסמכויות של המאבטחים – אני לא יודע איפה זה עומד כרגע בוועדת הפנים, אבל חשוב לשמוע מבחינת כל העניין שדובר קודם בוועדות שונות כאן, שאנחנו ניהלנו, גם עם העניין הזה של האלימות, גם עם העניין הזה של האבטחה הכללית וכמו שאנחנו מכירים את המציאות שלנו - של מדינת ישראל - איפה אנחנו עומדים כאן מבחינת העניינים האלה.
עופר לוטן
טוב, מבחינת הנושא של הרחבת הסמכויות, אז כרגע יש עבודת מטה שנעשית בין המשרד לביטחון הפנים, משרד החינוך ומשטרת ישראל, נושא של הרחבת הסמכויות, או הצבת מאבטחים במגזר הלא יהודי ואיזו שהיא עבודת מטה שאנחנו כרגע בשלבים האחרונים שלה, ואני מאמין שברגע שאנחנו נסיים את זה זה יוצג פה בוועדה. זה אחד.

דבר שני, הנושא של הרחבת הסמכויות בועדת הפנים, אז כמו שידוע לי זה נדחה לאוקטובר להמשך הדיונים בנושא של הרחבת הסמכויות, אז גם פה בטח הנושא הזה ידון במסגרת הרחבות הסמכויות לכלל המאבטחים והמפקחים.

לגבי ההיערכות לפתיחת שנת הלימודים, אז סך הכל משטרת ישראל נערכת מהיום לפתיחת שנת הלימודים גם בפעולות גלויות וגם בפעולות סמויות, בכל האזורים. כבר מהלילה יוצבו מחסומים בכניסות לערים. מחר בבוקר אנחנו נערכים במערך מאד גדול, שכולל גם את משטרת ישראל, גם את משמר הגבול, גם את כל הנושא של הק"מ, נושא של המתנדבים, גם בשעות הבוקר, גם בשעות הצהריים, במיוחד באזורי בתי הספר, מעברי החצייה. הפעילות תבוצע גם מחר וגם ביום שישי. אני רוצה לציין פה שגם משטרת ישראל תחלק מחר לילדי כיתות א' סימנייה, כשי לכניסה לכיתה א'.

אנחנו פותחים מחר בבוקר מספר חדרי מצב, אחד חדר מצב בשליטה והמשל"ט במטה הארצי. למעשה שם אנחנו נאסוף את כל המידע מכל הארץ, מכל המחוזות. גם יהיה נציג של משטרת ישראל בחדר המצב במשרד החינוך גם הלילה וגם מחר. אנחנו פותחים עוד שני חדרי מצב, אחד בשלטון המקומי ואחד אצלנו, בחטיבת האבטחה, שלמעשה נאסוף שם את כל המידע לגבי האבטחה האזרחית בכל הרשויות.
זבולון אורלב
יש שיבוץ מלא של כל המאבטחים? כל שנה תמיד הייתה סאגה שחסרים מאות. האם אתה יכול לדווח, האם אתם מעודכנים שאכן כל התקנים מלאים ומחר בבוקר, בכל גני הילדים שצריך להיות ובכל מוסד חינוכי – יהיה מאבטח – על פי התקן שלכם?
עופר לוטן
סך הכל רוב המערך ערוך ומוכן. זאת אומרת עברו כבר את ההכשרות, עברו את הרענונים. יש פערים קטנים ברשויות כאלה וברשויות אחרות. כל פער כזה שאנחנו מגלים אותו, אנחנו עושים את המרב ש ---
זבולון אורלב
ידוע לך על הפער? אתה יכול לתת דיווח על הפער, במה מדובר?
עופר לוטן
או ברשויות שחסר לה פה שתיים, רשות אחת חסר לה אחד או ---
זבולון אורלב
אני לא מקבל כזאת תשובה. אם באים לוועדת החינוך – אנחנו רוצים לדעת במה מדובר. בירושלים חסרים או לא חסרים? כמה חסרים?
עופר לוטן
תראה, אני יכול להגיד לך כרגע את מה שחסר, מה שידוע לנו היום. אז למשל בראשון חסרים עשרה מאבטחים. בעמק לוד וברנר חסרים כרגע ביחד שישה מאבטחים. בירושלים כרגע יש נפילה של שתי חברות אבטחה, אז חסר פה כרגע 70 מאבטחים. אלה הפערים שיש.
זבולון אורלב
עכשיו אתה מבין למה אני מתעמת.
עופר לוטן
אשקלון, היום בבוקר חברת אבטחה שעזבה חזרה בחזרה, נגמר שם הפער. תל אביב – נגמר הפער. זאת אומרת, כל פער שיש לנו שאנחנו מכירים אותו – אנחנו תוקפים אותו ישר – על מנת לכסות את הפערים שיש, למעט, חוץ מאשר חסר מאבטח כזה, כמובן איפה שחסר מאבטחים אנחנו מתגברים את הפעילות של משטרת ישראל באזור, על מנת לתת את המענה איפה שקיים הפער.
זבולון אורלב
אפשר אדוני יושב הראש שיגישו לך עד מחר מצבה ברורה לגבי כל הרשויות המקומיות, כמה תקנים מאוישים, כמה חסרים. עניין האבטחה הוא עניין קריטי, זה לא הולך ככה ברגל. בירושלים זה קבוע ואני מאיץ בהם כבר כמה וכמה פעמים שתהיה הצעת חוק ממשלתית, מה שעשיתי הוראת שעה לפני כמה וכמה שנים, שהזכויות של עבודה מועדפת לחיילים משוחררים, יחולו גם על אותם חיילים משוחררים שמאבטחים מוסדות חינוך. הם לא יצטרכו ללכת למלא דלק בתחנות הדלק ואז לא יחסר להם. משום מה לא מוגשת הצעת חוק ממשלתית, בגלל איזו התנגדות של האוצר, אבל זאת התוצאה שחסרים עשרות, ואני אומר לך שחסרים יותר מ-70 מאבטחים בירושלים.
היו"ר אלכס מילר
חבר הכנסת אורלב, אני רוצה לשמוע מהאחראי על התחום במשרד החינוך.
אריה מור
בוקר טוב. ראשית, אני רוצה לציין את הנתונים, חבר הכנסת אורלב, הנתונים שידועים לנו, אחרי שעשינו את הבדיקה היסודית מול המשטרה ומול הרשויות המקומיות. באשקלון היו חסרים 57 מאבטחים והבעיה, כפי שמסר עופר, גם אנחנו, גם המחוז הדרומי וגם משטרת ישראל – פעלו קשות מול החברה על מנת להחזיר אותה – וכדי שתפתח כמו שצריך, כי החברה התפרקה והצליחו להחזיר את המצב לקדמותו.

הנתון הנוסף הוא בבני ברק, שמתוך 140 מאבטחים יש המון מוסדות בבני ברק, חסרים 25 מאבטחים, בעקבות גם כן, חברת אבטחה שהתפרקה לפני מספר ימים. בירושלים יש חוסר של 78, נתון נכון לאתמול בערב, ביחס לפתיחה מחר בבוקר. הנתון הזה הוא נתון יחסית, חבר הכנסת, ביחס לשנה שעברה ולפני שנתיים – הוא 50%. כלומר – היו חסרים 160 ו-170 מאבטחים. יש בעיה קשה בעיר ירושלים. יש פתרון שהמשטרה כעת נותנת ---
קריאה
78% - אז איזה אחוז זה מכלל המאבטחים?
אריה מור
מתוך 550 שזה לא מעט, ואנחנו מדברים על האשכולות גני הילדים שיש בהם ---
זבולון אורלב
בקו התפר.
אריה מור
לאו דווקא, לא. בקו התפר נעשו שתי פעולות שנה שעברה, שמוכיחות את עצמן ובגלל זה חסרים רק 78. העלו את שכר השעה, וכל הכבוד למשטרת ישראל ולמשרד לביטחון הפנים. העלו את שכר השעה בקו התפר ואז השיגו מאבטחים. בנוסף, לתוך החוסר של ה-78 הולכים לתת ניידות, לא משטרתיות, אזרחיות, לאזורים של האשכולות גני הילדים. אבל בבתי הספר, שזו המאסה העיקרית של התלמידים, הם יהיו מכוסים במלואם וזה הנתון מעיריית ירושלים, ובסך הכל אם חסר מאבטח אחד פה, מאבטח אחד שם, זה דברים שמחר בבוקר ייפתרו עם החברות ותהיה לנו תמונת מצב מדויקת מחר, לאחר פתיחת שנת הלימודים, אבל אלה הנתונים המדויקים. אין פערים. היו פערים בתל אביב, במקומות אחרים שטופלו והם כרגע במלואם.

בנוסף לזה אני רוצה לעדכן את הוועדה בנושא של המגזר הלא יהודי. אנחנו נפגשים ביום ראשון הקרוב, אנחנו בישורת האחרונה, ביזמה של השר ושל מנכ"ל משרד החינוך וביחד עם המשרד לביטחון פנים, אנחנו הולכים להיפגש ביום ראשון לפגישה אחרונה עם המשנה למנכ"ל למשרד ביטחון הפנים, גם לנסח ביחד את הצעת המחליטים, על מנת לגבות את זה וגם לנסח את תכנית העבודה ולאשר את תכנית העבודה ולהתחיל ביישום, במהלך של ארבע שנים להשוות ולשים בודקים ביטחוניים גם במגזר הלא יהודי.
היו"ר אלכס מילר
אז בשבוע הבא בישיבה שאנחנו נעשה למגזר הלא יהודי, תוכל קצת לעדכן אותנו בפרטים. מצוין.
אריה מור
בנוסף לזה אנחנו שינינו, טוב, נדווח על זה במגזר הלא יהודי, כי שם עשינו את המהפכה, גם בגידור וגם בתקנים לכוח אדם, לטיפול בביטחון ובחירום, שלא היה עד לפני שנה במגזר.
היו"ר אלכס מילר
טוב, זה בסדר. משרד האוצר כאן?
זבולון אורלב
תזכור שאני עוד רוצה לשאול שאלה על הבינוי עוד.
היו"ר אלכס מילר
אהלן, תשמע, אני גם זוכר שהיית נוכח בישיבה של ועדת הכספים. תראה, אנחנו ככה התחלנו, התקדמנו בנושאים אחרים, אבל השאלה העיקרית כלפי המשרד שלכם זה כמובן העניין של מיגון הדרום. תראה, אנחנו עדיין מתקשים להבין מי האבא של כל הסיפור הזה, מי לוקח על עצמו אחריות ומי מדווח בעצם לכל אותן הוועדות אם זה בכנסת ובממשלה, מבחינת המשרד הממשלתי, על העניין של המיגון. איך אנחנו באמת, מהישיבה של כמה שבועות של תקציב של 15 מיליון שקל, שאז דובר שם על שני היישובים – אשקלון ונתיבות – אני חושב, קפצנו ל-80 מיליון שהוצגו כאן קודם ולמה באמת אנחנו עדיין לא מגיעים למצב שיש החלטה ברורה בכל הנושא של מיגון כל בתי הספר – בבאר שבע, באשדוד, אשקלון – איפה הדברים עומדים מבחינתכם? כי אני יודע שאתם תקצבתם, אבל לאן הכסף הולך, מי אחראי ומי אחראי לביצוע והאם יש איזו שהיא החלטה להרחיב מבחינת ההקצאה התקציבית לנושא של המיגון בדרום.
אורי שמרת
אני אענה. עד היום, על פי ידיעתי, ההחלטות על מיגון התבצעו בפורום של החלטות ממשלה. גם ההחלטה של המיגון של ה-7 קילומטרים הראשונים, גם ההחלטה של המיגון של ה-7-15 קילומטרים שהתבצעו, לדעתי זה היה בשתיים או בשלוש החלטות ממשלה - ובנוגע למיגון של 15 עד 40 - אין כרגע החלטת ממשלה. אני יודע שהנושא כרגע, הערכת העלות נמצא בבדיקה של פיקוד העורף וברגע שהוא יסיים את הבדיקות שלו בנוגע לעלות – אני מניח שהממשלה תחליט בנדון.
היו"ר אלכס מילר
אבל שמענו כבר ---
אורי שמרת
אלינו לא הגיעה עוד פנייה בנוגע ל ---
היו"ר אלכס מילר
כן, אז בקשר למה שנאמר כאן מקודם על נתיבות ואשקלון, דובר כאן על 30 מיליון שבאים אני הבנתי ממשרד העורף, נכון? ממשרד הביטחון, אגף הגנת העורף, ויש לנו את האוצר שמשתתף גם ב-50. לאן עובר הכסף, מי האחראי, ושוב אני שואל – בוועדת הכספים נאמרו מספרים שונים לחלוטין. דובר שם על כלל המיגון כהערכה גסה של 90 מיליון שקל של כל הדרום.
אורי שמרת
לא, לא.
היו"ר אלכס מילר
על מוסדות החינוך אני מדבר.
אורי שמרת
אני אעשה סדר במה שאני יכול. הייתה החלטת ממשלה, או שזה לא היה בפורום של החלטת ממשלה, אבל היה סיכום על העברת 80 מיליון שקל לפיקוד העורף לטובת מיגון המוסדות - 30 פיקוד העורף – 50 משרד האוצר. הנושא תוקצב.
היו"ר אלכס מילר
אוקי.
אורי שמרת
עכשיו, בנוגע למיגון עד 40 קילומטר – נעשית כרגע בדיקה של פיקוד העורף בנוגע להערכת ---
היו"ר אלכס מילר
תקצבתם 50 מיליון?
אורי שמרת
כן.
היו"ר אלכס מילר
למה? למוסדות חינוך? לגני ילדים? לבתי ספר? למה 50 מיליון הועברו?
אורי שמרת
אני אגיד את האמת – את הסיכום עצמו לא הבאתי איתי. גם שלחתי, בזמן שהייתם בדיון סימסתי לרפרנטית שאחראית על זה אצלנו, היא אמרה שהיא לא יודעת מי מבצע, שזה עדיין לא ברור, זה טרם סוכם.
היו"ר אלכס מילר
בסדר. טוב, אז רבותי, אני כבר אומר לכם, בסיכום והפנייה היא גם למשרד האוצר וגם למשרד ראש הממשלה וגם למשרד הביטחון – קודם כל כל שקל שיוצא לטובת העניין של המיגון, שתתחילו בסדרי עדיפויות. מבחינתנו סדרי העדיפויות זה מוסדות חינוך. שלא יהיה שום חוסר וודאות. המשרד שמקבל כסף לעניין המיגון, הוא מבחינתנו אחראי מפה ועד הסוף. אם קיבלתם החלטה שאתם הולכים לתקצב פרויקט למיגון, גם כסף של משרד הביטחון של פיקוד העורף, זה לא כסף שלו אישית. זה כסף שהוא בעצם כסף שנועד לעניין המיגון.

אם החלטתם שפיקוד העורף לוקח על עצמו עכשיו 80 מיליון בתקצוב של מיגון, מפה והלאה הוא אחראי על זה. כל ההחלטות שמתקבלות וזה כבר יותר פנייה למשרד ראש הממשלה - שאנחנו רואים אחראי לכל העניין של מיגון מוסדות החינוך – פיקוד העורף, כי הוא כרגע קיבל 80 מיליון שקל והוא צריך את ה-80 מיליון שקל האלה לתקצב לטובת המיגון. אתה גם תעדכן אותנו מה סדרי העדיפויות מבחינת המיגון, ואיך אתם גם עוקבים שבאמת הדבר מתבצע ואני גם אשמח לשמוע מבחינת המועדים והתאריכים. זאת אומרת, אם אנחנו עכשיו שמענו שמדובר על אשקלון ונתיבות – אז מתי.

ושוב, אני גם אשמח לקבל מכם מסמך מסודר למול הדברים שנאמרו בוועדת הכספים, למול הדברים שנאמרו כאן, כי הפערים הם עצומים רבותי, זה לא 20 אגורות. מדובר פה בפער של איזה 60 מיליון שקל מכלל הערכה הכללית הגסה שהייתה בוועדת הכספית, למול שתי ערים שאנחנו שמענו עליהן כאן. אז או שבאמת התקציב צריך להגיע לרמה הרבה יותר גבוהה במאות מיליוני שקלים, אז אנחנו מבחינתנו גם צריכים, כחברי כנסת, לדעת כמה יעלה בסך הכל לקופת המדינה, למגן את כל הדרום, את כל מוסדות החינוך ולסיים עם הסאגה הזאת פעם אחת ולתמיד. אבל צריך לדעת כמה זה באמת עולה, כי בוועדת הכספים נאמר 90 מיליון, פה אמרו רק על שתי ערים – 80 מיליון. אז יש פה הפרשים מאד גדולים, תעדכנו אותנו בבקשה במהרה על כל הדברים האלה, שתהיה מוכן. עו"ד פלג, בבקשה.
זבולון אורלב
אולי לפני כן תן לי לגמור עם הבינוי?
היו"ר אלכס מילר
בבקשה, כן, חבר הכנסת אורלב, שכחתי.
זבולון אורלב
פלג, סליחה שנייה אחת, יש לי עוד שאלה לגבי בינוי. לפני ימים אחדים התפוצצה פרשה בבית שמש שחרדים קנאים, שכנראה גם לא מכירים בחוק ובמדינת ישראל, מנסים להשתלט על מבנה שהוקצב לחינוך הממלכתי דתי לצורך בית ספר לבנות. אני קודם כל רוצה להעריך מאד את החלטתו של שר החינוך, של המנכ"ל ושלך, להתעקש שבית הספר הזה יהיה מיועד אמנם לחינוך הממלכתי דתי. אני רק מבקש, אם אפשר גם מיושב ראש הוועדה, שההחלטה לא תהיה רק של משרד החינוך, אלא גם של ועדת החינוך, שוועדת החינוך גם היא תיתן את הגיבוי המלא לשר, למנכ"ל ולמר צרפתי, שבית הספר הזה ישמש את ייעודו ושזה לא יהיה המערב הפרוע, ושאנשים פורעי חוק לא יכולים להשתלט על מבנים ולהחליט מי לומד איפה. יש חוק ויש סדר במדינת ישראל. זו בקשתי ממך.
היו"ר אלכס מילר
אדוני, אני אינני יודע על מה בדיוק מדובר. אני אשמח לשמוע עדכון.
זבולון אורלב
הסברתי. אוקי, אז אולי המנכ"ל יסביר.
היו"ר אלכס מילר
אם יש דברים שהם דברים מדויקים ---
זבולון אורלב
אז אני אבקש מהמנכ"ל שיסביר, כי אני חושב שהחלטה של ועדת החינוך בעניין הזה היא מאד חשובה.
זאב אלקין
אלכס, פה זבולון צודק.
שמשון שושני
אבל אני מעדיף תמיד שאנשי המקצוע של המשרד ---
זאב אלקין
לא, אני מצטרף להצעה של זבולון שהוועדה פה תגיד דבר מאד ברור ותיתן גיבוי ברור מאד לעניין.
שמשון שושני
טוב, רק לשם מסירת העובדות, אני תמיד אוהב שאנשי המקצוע של המשרד מוסרים את העובדות כולן, ואחר כך אני אחזק אותן. בבקשה.
יגאל צרפתי
טוב, נדרשנו לסוגיה הזאת באמת לפני מספר ימים וגם המשטרה מעורבת בסיפור. אנחנו הוצאנו סדרה של מכתבים גם באמצעות הלשכה המשפטית.
שמשון שושני
תסביר על מה מדובר.
יגאל צרפתי
מדובר במבנים חדשים, שהייעוד שלהם הוא למוסדות חינוך של הממלכתי דתי. לשם כך הם תוכננו והדבר הזה היה ידוע מראש וברור ומתואם עם כולם. באיזה שהוא שלב הבנו שהקהילה החרדית שיושבת בסמוך לבתי הספר הללו, יש לה בעיה עם כך שבית הספר יאכלס בנות, מטעמי צניעות כאלה ואחרים. אנחנו כמובן הקפדנו להבהיר שהדבר הזה הוא לא בא בהפתעה ואנחנו למעשה דבקים בתכנית המקורית שלנו, שידעו עליה כבר לפני מספר שנים. כמו שאנחנו יודעים הליך של תכנון זה לא יום ולא יומיים, ולמעשה מוסדות החינוך האלה, שאחד מהם הוא לבנים ואחד מהם הוא לבנות - ילמדו שם.

היום בבוקר, גם אחרי ששיגרנו את כל המכתבים, אז בעצם בית הספר נפתח להיערכות. נכון לרגע זה אני עם טלפון פתוח, לא יודע על איזו שהיא בעיה בנושא הזה. אגב, כך אנחנו נוהגים בכל היישובים ובעיקר ביישובים שיש אוכלוסיות מעורבות. אנחנו תמיד מקפידים להבהיר שבראש ובראשונה, בראש סדרי העדיפויות להעמיד מבני חינוך לטובת החינוך הממלכתי, ממלכתי דתי, לאחר מכן לשאר הזרמים, ואנחנו מקפידים שהדבר הזה יקרה. אנחנו גם מעורבים בכל מה שנוגע לוועדות ההקצאות. כל ועדת הקצאה שנעשית ברשות מקומית זו או אחרת, לכל מבנה שהוא, טעונה חתימה שלנו על גבי ההליך הזה, ובעצם גם פה אנחנו עומדים על כך שהמבנים האלה יאכלסו את התלמידים הללו.
שמשון שושני
השר ואנוכי, בצורה חד משמעית, נעמוד על כך שהמבנה שתוכנן שנים רבות וייעודו היה ברור מראש, ישמש לצרכים שלהם הוא נועד ומפירי החוק – תטפל בהם משטרת ישראל – כי מדינת ישראל היא מדינת חוק.
היו"ר אלכס מילר
טוב, אדוני המנכ"ל, בעניין הזה, ככה בקצרה, הבנתי בעצם על מה מדובר. אני רק רוצה להגיד דבר מסוים. קודם כל, צריך להבין, וזה אולי המסר הכללי, לא פותרים בעיות בדרך של ברבריות, על ידי השתלטות על מוסדות כאלה ואחרים. אנחנו לא תמכנו, לא נתמוך וגם לא נעודד שום פעילות מסוג זה. במקביל, כמובן שצריך להבהיר לכל מי שמעודד את הפעילות הזאת אולי בשטח, הרי זה לא שכל אחד בא ביזמתו ומשתלט. יש כנראה איזו שהיא הנהגה מסוימת שמובילה את הקו הזה בתוך העיר. אני מציע גם לאותה הנהגה, אם אכן יש בעיה בהיבט הפתרון לאותם הילדים, שכרגע נמצאים בשכונות כאלה ואחרות ונקלעו למצב שאין להם מוסד לימודים, ואז על ידי פעילות של השתלטות על מוסד כך וכך, הם ---
קריאה
זה לא קשור.
היו"ר אלכס מילר
יכולים לבוא ---
זאב אלקין
הסיבה העיקרית להשתלטות, אלכס, זה לא ---
היו"ר אלכס מילר
סליחה, יכולים לפנות בצורה מסודרת ולבקש פתרון. אבל אני אמרתי שקודם כל אנחנו לא נתמוך במצב שמשתלטים על מוסד שבעצם תוכנן לטובת פעילות חינוכית במגזר ממלכתי דתי, ומבחינתנו אנחנו כן תומכים בהחלטה של משרד החינוך. במקביל לכך, במידה שקיימת בעיה, יכולים לפנות בצורה מסודרת ולא להשתלט על מוסדות חינוכיים.
זאב אלקין
אבל הבעיה, עד כמה שאני הבנתי, אדוני יושב הראש, היא לא בהעדר מבנים לתלמידים האחרים, למרות שגם זה יכול להיות ---
היו"ר אלכס מילר
אם אין בעיה ---
זאב אלקין
רגע, הבעיה העיקרית זה צביון המוסד שיהיה בתוך השכונה ולכן זה בוודאי לדחות מכל וכל.
היו"ר אלכס מילר
אז אני אומר שבסופו של דבר ---
זאב אלקין
זה אפילו לא מחלוקת איזה ילדים ילמדו שם.
היו"ר אלכס מילר
אנחנו מעלים כאן הרבה מאד סוגיות על סדר יומה של הוועדה, ברגע שהן מגיעות לכאן ואנחנו רואים היגיון בטיפול בהן. עכשיו, כל עוד הסוגיה הזאת, אנחנו שומעים עליה רק בהיבט של השתלטות על המוסד ויש לנו עמדה ברורה של משרד החינוך, כמובן שמבחינתנו אנחנו תומכים בכל מה שמשרד החינוך רואה לנכון לבצע. אם אכן קיימת בעיה, אז אפשר לפנות בצורה מסודרת, גם מהצד השני, ואנחנו, אם אנחנו נראה צורך - אנחנו יכולים להעלות ולדון – אנחנו חיים במדינה דמוקרטית.

אבל שוב, אני כן חושב, מהפרטים ששמענו כאן, שאין שום דרך היום לבוא וללכת פה לאיזו שהיא גמישות או פרשנות מטעם משרד החינוך. ההחלטה התקבלה, אנחנו יום לפני פתיחת שנת הלימודים ואני קורא לכל אותם האנשים שבעצם נגררו לאחר אותן החלטות שהתקבלו בעיר, או על ידי הנהגה מסוימת כזו או אחרת, לשמור על החוק וליישר קו עם ההחלטה של משרד החינוך. זה בעניין זה.

אפשר להמשיך הלאה.
שמשון שושני
אנחנו נעבור הלאה.
היו"ר אלכס מילר
ביקשת לדבר.
אהוד פלג
תודה כבוד יושב הראש. אני מבקש להעלות ארבע נקודות כדי לוודא שאנחנו ערוכים לפתיחת שנת לימודים משופרת בנקודות האלה. אנחנו נמצאים בעיצומו של מאמץ ---
יהודית גידלי
תציג את עצמך, בבקשה.
אהוד פלג
עורך דין אהוד פלג, מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות. אנחנו נמצאים בעיצומו של מאמץ לאומי להילחם ולהנמיך את יוקר המחייה בישראל. בהקשר הזה, ספרי הלימוד מוסיפים כידוע רכיב מאד מאד בעייתי בסל ההוצאות של ההורים, בתחום החינוך. משרד החינוך הוציא מספר הוראות חשובות כדי לסייע במאמץ הזה, אבל הבעיה שלהם היא בעיה של יישום חסר מאד וגם צורך בשיפור באכיפה.

מנכ"ל משרד החינוך קיבל החלטה, לשמחתי, על פי הצעה שהגשנו לו, להעמיד כלי בקרה בידי ההורים באתר משרד החינוך, באתר האינטרנט, שיאפשר להם מיד לבדוק האם רשימת הספרים שהם קיבלו מבית הספר לרכישה, כוללת רק ספרים מאושרים בלבד, שמחירם מפוקח ועל כן גם קצוב מרבית. ההצעה הזאת יושמה לאחרונה, אבל צר לי לומר שבאופן היישום, הכלי מאד לא ידידותי ואנחנו פנינו על כך למשרד החינוך. אנחנו מבקשים שהכלי הזה ישופר, כי תרומתו תהיה מאד חשובה לבקרה שההורים יוכלו לקיים.

הנקודה השנייה לגבי ספרי לימוד, היא היכולת לרכוש ספרים משומשים ובכך להוזיל מאד גם כן את מחירם. גם בהקשר הזה משרד החינוך הוציא הנחיות מאד חשובות, שאמורות לאפשר את זה. למשל, משרד החינוך אסר להחליף ספר לימוד בתדירות שעולה על אחת לחמש שנים. אסר לאפשר רישום בתוך הספרים, למעט הכיתות הנמוכות. אסר על חוברות עבודה. כאן, בהקשר הזה, הצעת חוק שהוועדה דנה בה, אדוני, עלולה להיתפס לטעות אותה הצעה שאוסרת מכירת ספרים במארז, משום שהיא כוללת בהגדרה של ספר לימוד 'לרבות חוברת', אבל המשרד כבר אסר ממאי 2010, על חוברות עבודה. אז חשוב מאד פה ליישר קו בעניין הזה.

הנקודה האחרונה בהקשר הזה, שתאפשר באמת את היכולת לרכוש ספרים משומשים, זה פשוט הביצוע על ידי בתי הספר. בהקשר הזה יש הצעה חדשה, שאנחנו הפנינו לאחרונה למשרד החינוך. אני מבקש מהוועדה גם כן להצטרף לבקשת ההתייחסות, הצעה שהעלה מתנדב במועצה לצרכנות - מר שמואל טננבאום – לגבי אפשרות של הוזלה משמעותית של מחיר ספרי הלימוד לצרכנים, על ידי ניהול ההזמנות באופן מרוכז על ידי משרד החינוך. יש טכניקה פשוטה יחסית לעשות את זה, אני לא אפרט אותה כאן למען החיסכון בזמן, אבל אנחנו הפנינו בקשה בנושא הזה למשרד, ואנחנו מאד מבקשים שהיא תיבחן, משום שתוצאתה יכולה להיות הורדה בעשרות אחוזים של מחירי הספרים.

הנקודה השנייה שאני אבקש להעלות כאן היא נקודה שגם בה עסקה הוועדה לא אחת, משקל הילקוט. על פי הנחיות המשרד עצמו ועל פי תקן מחייב, תקן רשמי של מדינת ישראל, משקל הילקוט לא אמור לעלות על 15% ממשקל גופו של הילד. בהקשר הזה, ההוראות קיימות בחוזר המנכ"ל, אבל שוב, אכיפתן ויישומן בשטח הן בעייתיות מאד בלשון המעטה. הנושא הזה לווה בהנחיה פרקטית שתאפשר את זה.

בחוזר מנכ"ל מינואר 2004, מאפשרים להביא ספר לשולחן במקום ספר לתלמיד לבית הספר, ובכך להוריד את משקל הילקוט בחצי. ההנחיה הזאת לא ידועה להורים, לא ידועה לתלמידים, משום שהיא איננה נמסרת להם על פי בדיקה שערכנו, על ידי בתי הספר. גם בנושא הזה היינו מבקשים לדעת שמשרד החינוך ידאג לכך שסוף סוף ההנחיה הזאת תעבור ותאפשר גם להקל על משקל הילקוט שבגיל הזה, בגיל ההתפתחות של מבנה השלד של הילד, הדבר הזה השפעתו רעה.

הנקודה השלישית עלתה פה לדיון בוועדה בדיון שהיא קיימה ביולי, ואני מבקש לדעת שאכן הסיכום שבו אתה סיכמת את הישיבה, כבוד יושב הראש, לגבי עריכת סקר על המזון הנמכר במזנונים בבתי הספר, סקר שהמפקחת על הבריאות במשרד החינוך התחייבה לעשות בתוך חודשיים מתחילת הלימודים, אכן ייצא סוף סוף לדרך והתוצאות אמורות להימסר לוועדה, על מנת שרשויות מקומיות, שלא מקפידות על כך שהוראות חוזרי מנכ"ל משרד החינוך תקוימנה - אותן רשויות – הוועדה תדאג לקבל מהן הסברים.

הדבר האחרון, שבו אני אסיים, הוא מצב הברזיות בבתי הספר. באותו דיון אני העליתי את הנושא הזה, הבאתי לידיעת הוועדה, כמו גם לידיעת המשרד, את הממצאים של סקר על מצב ההיגיינה של הברזיות, סקר שתוצאותיו חמורות ממדרגה ראשונה ואנחנו פנינו וביקשנו שהחופש הגדול ינוצל כדי לטפל בבעיה הזאת בבתי הספר. הבעיה הזאת אגב, הוגדרה כבעיה שהמומחים לא היו נותנים לילדים שלהם לשתות מהמים בברזיות של בתי הספר.

לצערי הרב, אנחנו לא קיבלנו התייחסות בעניין הזה ממשרד החינוך, אבל ממשרד הבריאות קיבלנו ממש אתמול תשובה של סגן שר הבריאות, שלצערי - ואני אביא אותה כלשונה – לא מניחה את הדעת לגבי הטיפול בסכנה הזאת בבתי הספר.

"על פי תקנות בריאות העם והתפיסה המקצועית של משרד הבריאות, אין צורך בבדיקה של כל בית ספר ומהתמונה הכוללת של אלפי הדגימות שנערכות בישראל מדי שנה, עולה תמונה טובה מאד בדבר איכותם התברואתית של מי השתייה", בסתירה מוחלטת לממצאים שאנחנו העלינו.

"כמובן שמעבר לדיגום נדרשת פעולה של תחזוקה, בקרה וטיפול בברזי הקצה, ובוודאי בברזיות בתי הספר. נושא זה נמצא באחריות משרד החינוך והרשות המקומית, אך בכוונתנו לפנות אליהם לצורך הגברת הטיפול והאכיפה בנושא הזה".

כלומר, משרד הבריאות לא מתכוון לטפל בזה, הוא מתכוון לפנות למשרד החינוך, אבל אנחנו את הפנייה למשרד החינוך, עשינו כבר ביוני ואנחנו היינו מבקשים לדעת איך הנושא הזה טופל, אם טופל, במהלך החודשיים וחצי של החופש הגדול.

לסיום, אני אזכיר שכאשר אני הייתי בבית הספר נהגו לתת סימנים בשנים של הלוח העברי. אז אם תשע"א הייתה בסימן של – תהיה שנה עם אכיפה – אני מצפה שתשע"ב תעמוד בסימן של – תהיה שנה עם ביצוע הנחיות משרד החינוך. תודה.
היו"ר אלכס מילר
תודה. אדוני המנכ"ל, יש לנו את העניין הזה של הבריאות, אנא תתייחסו לזה.
שמשון שושני
טוב, אני אבקש מעירית לבנה כמה נושאים בבריאות.
עירית לבנה
בתחום הבריאות במערכת החינוך אני אגע במספר נקודות. אני אתחיל ברשותך מהנושאים שהועלו פה.

הנושא של ברזיות המים, אחזקת מוסדות החינוך, אנחנו מאכלסים אותם, אבל הם באחריות הרשות המקומית. אני מקווה שייעשה שיפור. אנחנו כן מחנכים לשתיית מי ברז ---
שמשון שושני
אני מציע שלא תתחילי בתשובות, אלא תתחילי בנושאים.
עירית לבנה
אוקי, טוב. מערכת החינוך מפעילה ומקצה סייעות רפואיות לילדים בחינוך הרגיל, במצבים שבהם הם נדרשים לטיפול פולשני בשגרה ולהשגה ממצבי בריאות מסכני חיים. אנחנו סיכמנו את השנה הקודמת בסך של מעל 500 ילדים שקיבלו סייעות, על פי הצרכים הרפואיים שלהם, לכל מה שנדרש. לא הייתה דחייה של מקרה של ילד, מחוסר תקציב, אלא כל הדחיות, במידה שהן ניתנו, הן ניתנו כתוצאה מאי התאמה לקריטריונים.

השנה אנחנו מקיימים את אותו שירות, אנחנו מרחיבים אותו, אנחנו מייעלים אותו, אנחנו דואגים שאותה סייעת שהרשות המקומית ממנה לתפקיד, אכן תקבל את ההכשרה על פי הנוהל של משרד הבריאות. אנחנו עורכים בקרה בנושא הזה ולטובת כל הילדים וההורים, אנחנו מאפשרים את השירות.

שירות נוסף בתחום הבריאות שניתן זאת השנה הרביעית, זה הנושא של שירותי עזרה ראשונה לתלמידים, באמצעות ספק. כשיש מקרה של פציעה של תלמיד פונים ---
קריאה
את יכולה ----
עירית לבנה
תשע"א סוכמה בכמעט אותו מצב. יש לנו סך של 12,700 פניות שנערכו למוקד, 9,000 מהן נשלח מטפל לבית הספר, קיבל מענה, חלק מהילדים פונו. המענה נותן מענה טיפולי בבית הספר ומשחרר את הצוותים החינוכיים מלתת את הטיפול. הילד מקבל טיפול טוב, הוא מופנה ובסך הכל השירות פועל כנדרש.

נושא נוסף שאני אבקש תיכף מנציגי משרד הבריאות, זה הנושא של שירותי הבריאות לתלמיד, שניתנים באחריות משרד הבריאות. תצא הודעה שוב, מרעננת, מטעם משרד החינוך בחוזר המנכ"ל, לגבי חשיבות הנושא, לגבי תיאום ואפשור הנושא. למרות כל השינויים שנעשים, בתי הספר למדו לצרוך את הנושא, ואני מקווה שאנחנו נתחיל את זה ברגל ימין.
שמשון שושני
מזנונים ומזון.
עירית לבנה
כל נושא המזנונים והקיוסקים – אנחנו בהסברה ובהודעה. יצא מסמך משותף עם אבי קמינסקי, יו"ר מנהלי גפי החינוך וממני למנהלי גפי החינוך, לפעול החל מפתיחת שנת הלימודים להתאמת מפרט המזון שניתן ומוצע למכירה לילדים, והתאמתו למפרט שקיים בחוזר המנכ"ל. במקביל, לאחר הפתיחה, את אותו סקר שהתחייבנו לעשות אנחנו נעשה סקר מדגמי, נראה מה המצב ואני מאמינה, וזה לחלק השני של הישיבה, שהשנה, שהמשרד הכריז שהשנה היא שנת אורח חיים בריא, הנושא הזה יטופל הרבה יותר לעומק.
היו"ר אלכס מילר
תודה. משרד הבריאות.
שרית יערי
שלום, אני שרית יערי, אחות, מרכזת את תחום הבקרה על בריאות התלמיד במשרד הבריאות. על פי החלטת בית המשפט חברת נטל"י ממשיכה לתת את השירות עד סוף דצמבר. משרד הבריאות כרגע נערך בשלושה מישורים – מישור אחז זה לעשות את הבקרה על הספק עד סוף דצמבר, על ההיערכות שלו. אנחנו בודקים, ראינו שהם גייסו עוד קצת כוח אדם, עדכנו את הטפסים, דפי מידע להורים, עדכוני ידע לצוות.

במישור השני זה שאנחנו כותבים עכשיו את המכרז החדש שצריך להתפרסם כבר בעוד 10 ימים בערך, כדי לבחור ספק שיתחיל לעבוד ב-אחד לינואר. על פי החלטת הממשלה, שסגן שר הבריאות הוביל - הוחלט שמהאחד בינואר באזור אשקלון ודרום - השירות יינתן על ידי המדינה. אז גם לכך אנחנו נערכים כדי להתחיל לעשות תכניות וגיוס כוח אדם וכל מה שכרוך.
היו"ר אלכס מילר
זאת אומרת ההפרטה נכשלה.
קריאה
כלומר אחיות בבתי הספר?
קריאה
לא כולם. היא נכשלה.
היו"ר אלכס מילר
אני רק צריך להבין, אנחנו צריכים לקבל פצצות מעזה בשביל לבטל את העניין של ההפרטה? רבותי, תשמעו, בואו נהיה קצת הגיוניים. אם אתם מחליטים שמערך המיקור חוץ של העניין הזה נכשל, כי אז בדרום אתם אומרים שאתם רוצים להיות עם יד על הדופק על כל הסיפור הזה, אז יאללה, תבטלו את כל השאר, אל תצאו למכרז, תובילו את זה כמדינה ואז בסופו של דבר, אם אתם אומרים שהמדינה נכשלה ואז יצאתם למכרז, אז יכול להיות שמכרז צריך להיות וחיצוני צריך להיות בצורה כזאת שזה יספק. אבל אי אפשר שחצי ארץ תהיה ככה וחצי תהיה ככה, ואז אנחנו בעוד חצי שנה נשמע על עוד איזו שהיא מכינה, ששם מקבלים משכורת אלף ושם מקבלים משכורת ב'.
קריאה
אבל היא לא אשמה. אני שומרת עליה פה.
היו"ר אלכס מילר
אני יודע.
שרית יערי
אני הייתי פה ביולי ---
היו"ר אלכס מילר
אני יודע, אבל היא תעביר את המסר.
שרית יערי
אני הייתי פה ביולי והיה פה המנכ"ל של המשרד שלנו שהצהיר שאנחנו רוצים שהאפשרות תוחזר למדינה, וזה היה כנראה הפשרה.
היו"ר אלכס מילר
אוקי, מה התקציב של כל העניין הזה?
שרית יערי
אנחנו לא יודעים את התקציב עוד. אנחנו עכשיו נערכים ---
היו"ר אלכס מילר
אבל אתם מוציאים מכרז, מה זאת אומרת?
שרית יערי
אנחנו כותבים את המכרז ואנחנו שינינו את הסטנדרטים שם, רוצים בעצם כמעט להכפיל את התקציב, אבל כרגע ---
זבולון אורלב
מה עם 30% התלמידים שלא קיבלו חיסונים?
שרית יערי
זה לא 30%. לפי המידע שאצלנו, הרי הכל עכשיו ממוחשב ואנחנו מקבלים את זה ברמה של כל תלמיד ותלמיד. אז לפי המידע שאצלנו בערך 90 אחוז מהתלמידים חוסנו בכיתות א', ב', ו-ח', אלה שהיו מיועדים.
זבולון אורלב
היה לי פעם מורה שאמר שבערך – אין לזה ערך.
שרית יערי
לא, לא, לא, זה 90%. זה 91% נגיד בכיתה א', זה 90% בכיתה ב', 80 ומשהו אחוז בכיתה ח'.
זבולון אורלב
את יכולה להגיד בממוצע, כן.
שרית יערי
כן, זה בממוצע 90%. בבדיקות הסינון קצת פחות, 60-70%.
זבולון אורלב
מה עם ה-10% שעדיין לא קיבלו?
שרית יערי
אז הם הבטיחו לנו שהם מתחילים בבתי הספר האלה השנה. אנחנו דרשנו את זה.
היו"ר אלכס מילר
תודה. יש לנו כאן את ---
זבולון אורלב
רציתי עוד שאלה אחת, יש איזו שהיא ידיעה, על כל פנים אני קיבלתי תלונה אחת שכאילו מאיימים על מנהלי בתי ספר שרוצים להוציא את מכונות המזון שנותנות מזון מאד לא בריאותי. המשרד יודע? מקבל תלונות? עירית?
עירית לבנה
אני לא שמעתי על דבר כזה. להיפך, אנחנו נעודד או שישנו את ההיצע ---
זבולון אורלב
אז תדעי שיש. אני אעביר לך, תדעי שיש ידיעות כאלה על איומים על בתי ספר, איומים על מנהלי בתי ספר לא להוציא את המכונות האלה, שכנראה נותנות רווחים גדולים מאד.
קריאה
20,000 ₪ לחודש לשכונה.
היו"ר אלכס מילר
תודה. יש לנו את יושבת ראש הסתדרות אחיות בריאות הציבור, מוריה אשכנזי.
מוריה אשכנזי
שלום לכולם, אני מוריה אשכנזי, יושבת ראש חטיבת אחיות בריאות הציבור בהסתדרות האחיות, מייצגת את אחיות בתי הספר בטיפות החלב.

לפני שאני מתחילה בנושא הזה, אני רוצה קודם כל בקשר לאופק חדש – יש לי בת שמלמדת בקריית שמונה, מורה לאנגלית והיא מלמדת בתיכון המקיף – דנציגר. שאלתי אותה עכשיו ב-SMS, איפה את מיישמת את זה, איפה את יושבת כשאת מקבלת פרטני או קבוצתי. ענתה לי – איפה שיש מקום. זאת אומרת שאין מענה.
היו"ר אלכס מילר
בסדר, אז זה שמענו. את זה אנחנו שמענו שהמורים נותנים שעות פרטניות ב ---
מוריה אשכנזי
פשוט, רציתי לראות באיזה תנאים הבת שלי לפחות עובדת.
היו"ר אלכס מילר
בתנאים לא פשוטים, את זה אנחנו שמענו. עכשיו על הבריאות.
מוריה אשכנזי
עוד לפני שאני מתחילה, עוד נושא אחד. בנושא של המבנים – דיברתם על הרחבה של בתי ספר. איפה קורת הגג שהובטחה בשנה שעברה לאותה אחות שמגיעה באקראי? אבל איפה אותה קורת גג? האם מישהו נתן את הדעת על זה? למעשה מה שקורה בפועל זה – אחות נקראת באופן אקראי לאיזה שהוא בית ספר, לא מכירה את התלמידים, לא מכירים אותה לא מנהל בית הספר ולא המערכת כולה, והיא נאלצת או בחדר מורים או באיזה שהוא מקלט או בחדר אפייה, או בכל מיני מקומות אחרים, למעט חדר אחות, שהפך להיות אני כבר לא יודעת מה.

זאת אומרת שאיזה שהוא מקום, האם נתתם באותם יישובים שהרחבתם את המבנים, מפני שאוכלוסיית התלמידים הולכת ומתעצמת מדי שנה, ומספר האחיות כמובן הולך ויורד. האם מישהו נתן מבחינת הבינוי מענה למצב הזה? כי מדובר בילד, בפרטיות שלו, בזכויות האישיות שיש לו. נתתם את הדעת על כך? אני אשמח לקבל תשובה.

מעבר לזה, אני עכשיו אתמקד בתחום שלנו. משנת 2003 למעשה התחיל הקיצוץ בתקציב של בריאות הציבור, בתקציב של בריאות התלמיד, מ-86 מיליון זה ירד ל-70 מיליון, פוטרו אז 300 אחיות. היינו 500 אחיות, 500 משרות שזה היה קרוב ל-650 אחיות. היום, במצב של היום, זה למעשה יש 206 משרות על אוכלוסיית תלמידים שהולכת וגדלה מדי שנה ו-206 משרות שהן למעשה בקושי 312 תקנים של אחיות. איך אפשר בכלל להתמודד עם הדבר הזה, כאשר אותו קבלן, שהוא נכון להיום, מבחינה מקצועית הוא לא עמד לא בקריטריונים, הוא נשלל על הסף בבג"ץ ולמעשה קיבל את ההרשאה על פי בקשה של משרד הבריאות להאריך את השירות שלו, כדי שמשרד הבריאות ייערך להחזיר את השירות לעצמו, שגם על המהלך הזה אנחנו חולקים, בתור הסתדרות האחיות.

עשו חשבון שהמשכורות של האחיות ושל הרופאים, מתוך התקציב ששולם להם עכשיו לחברה הזאת, 63 מיליון שקיבלו עד עכשיו, הם למעשה 30 מיליון, אך ורק למשכורות. לאן הלך הכסף? זה כסף שלנו. זה כסף של הציבור, איפה האוצר הזה? אני שואלת. התקמצנתם פה, הורדתם אותנו לסף של 54 מיליון ב-2007, נתתם את זה לאגודה בשביל 63 מיליון. מה קורה היום? 30 מיליון הולכים ככה לכתובת לא ברורה? אני שואלת אתכם.

ואני טוענת כך, בגדול, כאחות בריאות הציבור ואחות של בית ספר שהייתי הרבה שנים, מה שקרה משנת 2003 עד היום – האחות היום איננה בבית הספר. היא מגיעה כשהיא לא מכירה את התלמידים, אין את הרצף הטיפולי שאני הכרתי בתור אחות, את המשפה, את האמא בהריון, את התינוק, שהילד הזה היה תינוק עד שהוא הגיע לבית הספר. גם עקבתי אחריו בגן ובכל המקומות. היום אין. היום האחות מעכו מוטסת לאילת, לחסן שם תלמידים שהיא לא מכירה אותם, לא מודעת לבעיות הבריאות שלהם. אני מדברת על 90% חיסונים? רבותי, מה קורה? עשו V, בשביל שהוא יקבל את הכסף, חד וחלק. כאשר בדיקות ראייה, שמיעה, יש פה מורים בוודאי שיודעים ומודעים לכך שילד שלא רואה טוב, שנמצא נניח שעשו את ה-V והקבלן קיבל את הכסף כי הוא סימן שהוא עשה את הבדיקות האלה, איפה המעקב? איפה ההורים האלה שאני צריכה לעקוב אחריהם לדעת אם הילד הלך, קיבל טיפול. מתוכם ליקויים שנמצאו כמה באמת מקבלים טיפול, כמה לא מקבלים טיפול. איפה המענה של זה? אז בשביל מה הכסף הזה?
היו"ר אלכס מילר
תודה. תודה גברתי.
מוריה אשכנזי
אני רק רוצה לומר עוד דבר אחד.
היו"ר אלכס מילר
רק ממש בקצרה, כי אנחנו צריכים לסגור כאן.
מוריה אשכנזי
משפט קצר. במידה, ואני מכריזה פה גם בשם אילנה כהן, שהיא יושבת ראש הסתדרות האחיות, היא הצהירה חד משמעית, לא פעם ולא פעמיים, באחד בינואר, במידה שיקום מכרז חשד, וחבר הכנסת אורלב יודע את זה מה שהיה בשנה שעברה, שלא פתחו את שנת הלימודים עד שלא פתחו הסכם איתנו. הסתדרות האחיות תדאג לכך שאף אחות לא תבוא להירשם לעבודה במסגרת של קבלן. האחריות היא של המדינה, המדינה צריכה להתעשת ולקחת עכשיו אורך רוח ואומץ ולהחזיר את כל השירות. לא לעשות הפרטה שהחלק החזק של המדינה יעבור לקבלן, והאוכלוסייה הנחלשת, הפריפריה – עוברת למשרד הבריאות. משרד הבריאות חייב לקחת על עצמו את האחריות המלאה.
היו"ר אלכס מילר
תודה. רצית להתייחס לעניין של המקום איפה שהאחות צריכה לקבל.
יגאל צרפתי
כן, ואמרתי את זה גם אשתקד. יש בכל אחת מהפרוגראמות שלנו, לכל מוסד חינוכי מכל מבנה חינוכי שהוא – חדר אחות, וזוכר חבר הכנסת זבולון אורלב ---
מוריה אשכנזי
היה.
היו"ר אלכס מילר
לא, לא, בלי ויכוח.
יגאל צרפתי
שהיה יושב ראש הוועדה את התשובה הזאת. הדבר הזה הוא מאד ברור. אם ישנם מקרים בודדים שמנהל בית ספר החליט לשנות את הייעוד, זה לא בסדר, אבל כמובן ש ---
מוריה אשכנזי
אז אני מציעה לך לבדוק ---
היו"ר אלכס מילר
גברתי, לא, לא, לא, את לא לוקחת לעצמך זכות דיבור. אני מציע לך, אם יש לך טענות, מקרים כאלה ואחרים, תעבירי בבקשה לוועדה.
מוריה אשכנזי
אין בית ספר שיש בו חדר אחות.
יגאל צרפתי
יש.
מוריה אשכנזי
אין. כתוב – 'חדר אחות', אבל זה למשהו אחר.
היו"ר אלכס מילר
סליחה, סליחה.
זבולון אורלב
כי אין אחות.
מוריה אשכנזי
אין אחות.
היו"ר אלכס מילר
רבותי, צריך לתאם את זה. שוב, את הטענות על העניין הזה אפשר להעביר לוועדה ואנחנו נבדוק. נקבל גם תשובות ממשרד החינוך. יכול להיות שזה לא חדר סגור נעול שעובד פעם בשבוע או פעם בחודש. יכול להיות גם שמשתמשים בחדר לצרכים אחרים.
שמשון שושני
לאופק חדש.
היו"ר אלכס מילר
לאופק חדש.
מוריה אשכנזי
נכון, לאופק חדש.
היו"ר אלכס מילר
בסדר, הרי תבינו שמצד אחד אנחנו ישבנו לפני חצי שעה ודיברנו על כך שצריך להכניס קרוואנים לתוך שטח בית הספר, כי אין מקום לזה ואז אנחנו צריכים פה לנעול חדר לשבוע. רבותי, צריך גם להיות ריאלים ולהבין את המערכת משני הצדדים. אני מסכים איתך על הנושא הזה של המכרז, לא נראה לי בכלל שמדינה צריכה להיות מחולקת לשתיים.
מוריה אשכנזי
לא יהיו אחיות.
היו"ר אלכס מילר
למה את עוזרת לי? תשקלו את זה שוב. אם החלטתם באמת לעשות בצורה כזאת, יכול להיות שהעניין הוא מי לוקח על עצמו אחריות על הביצוע, ואז ככה הדברים נראים אחרת. זה לא עניין שאם מדינה או חברה חיצונית, זה עניין של מי המבצע, מי עומד בראש המערכת המקצועית.

אז אני מציע שתעשו שיקול נוסף לפני שאתם יוצאים למכרז. יכול להיות שבאמת, על כל העניין הזה של הבריאות, המדינה צריכה להיות אחראית, אם זה קשור לילדים ואם באמת הלכתם על העניין של הדרום – אז תעשו כבר מרכז וצפון ואז אנחנו נשמע מכם את הבשורות. מתי בעצם אתם צריכים לקבל את ההחלטה הסופית בעניין הזה?
שרית יערי
זה כבר הוחלט סופית שבאחד לינואר בדרום ובאשקלון זה כבר יינתן ---
היו"ר אלכס מילר
לא, אבל מאחר שיושב ראש הוועדה יחד עם הוועדה פנה למשרד הבריאות וביקש לשקול את הכנסת כלל הארץ לכל העניין הזה, מתי אתם מעריכים שתיתנו לנו תשובה?
שרית יערי
זה תוך עשרה ימים אמור להתפרסם, אז זה משהו כזה.
היו"ר אלכס מילר
אז אני מציע שתשקלו את זה שוב כי זה לא נראה טוב. מדובר, לדעתי, כמעט על אותו תקציב. אתם לא תגדילו או תקטינו תקציב שילך פר תלמיד לדרום או לצפון. בסופו של דבר תהיו באותו תקציב. תשקלו את זה שוב, כי בסופו של דבר זה יכול להיראות רע שיהיו הבדלים ואני מאמין שיהיו הבדלים, כי השר יבוא וידרוש תשובות, אם זה יהיה קשור למשרד שלו, כי הוא המפעיל ואז אנחנו באמת נראה שינויים בכל מיני מקומות ואחר כך תצטרכו לראות איך אתם עושים את האיזונים. אז לפני שאתם הולכים למהלך הזה, אם כבר החלטתם לקחת חלק גדול מאד מהמדינה על האחריות המלאה שלכם, אז אני מציע גם שתיקחו את כל השאר.

אני אתן עכשיו למנכ"ל חמש דקות להתייחס לכל הדברים שהעלינו כאן. אנחנו ננעל את הישיבה על הנושא הפיזי, ובעוד כמה דקות נפתח ישיבה על נושא ההכנות הפדגוגיות עם שר החינוך.
שמשון שושני
אדוני יושב הראש, אני ---
זבולון אורלב
עוד שאלה אחת לפני שהוא עונה.
היו"ר אלכס מילר
יש לך עוד עשר דקות, אתה יכול לשאול את השאלות.
זבולון אורלב
לא, השר לא יידע לענות עליה. האם בראשית השנה הזאת שוב נהיה עם מאות מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים בלי רישיונות?
שמשון שושני
תראה, יכול להיות שכן, אבל זה נובע מזה שהם לא הגישו במועד ---
זבולון אורלב
אני לא מדבר על אלה. מי שלא הגיש במועד – תסגור לו את המוסד.
שמשון שושני
מי שהגיש במועד - אני מקווה שכל דבר שאיננו קשור בבריאות – כי לפי החוק זה הדבר היחיד שמחייב אותנו, כל דבר שאיננו קשור בבריאות ייפתר, אני מקווה, עד מחר בבוקר. כל דבר שיש בו היבטים של בריאות או בטיחות, שהיו צריכים ולא עמדו בסטנדרטים – לא יקבל רישיון. כל מי שעמד בסטנדרטים – יקבל רישיון.

אני רוצה לומר לאתי, מהשלטון המקומי היא ישנה כאן עוד? מאז הקמת המדינה ולפי החוק, השלטון המקומי ומשרד החינוך מנהלים במשותף את מוסדות החינוך. לכל ההיבטים הפיזיים, הלוגיסטיים, אחראי השלטון המקומי. שיפוצים היו תמיד באחריות השלטון המקומי, ממקורותיו שלו. בין השאר הוא נעזר, אדוני יושב הראש, במפעל הפיס – עוזי דיין – הוא נעזר במפעל הפיס לנושא הזה בצורה מאד מאד מאסיבית, לאורך השנים.

מה שאני רוצה לבוא ולומר, שצדק יושב הראש. אם הרשות המקומית איננה יכולה לעמוד בשותפות הזאת – יש שתי אפשרויות – או שלוקחים את התקציב של המדינה ומחלקים אותו בצורה דיפרנציאלית. אפשרות אחרת – שהמדינה תלאים את מערכת החינוך במדינת ישראל ותנהל את זה. אני חושב שזה הדבר הגרוע ביותר, כי אני מאמין בשלטון המקומי, בקהילתיות, ובזה שיש מישהו קרוב לתושבים ויש חשיבות עליונה לשלטון המקומי. אבל אי אפשר לבוא לוועדה ולהגיד – הייתי אתמול ברשות מקומית, אמרו לי כך וכך המצב. זה תפקידו של ראש הרשות המקומית לדאוג לשיפוצים ואחריותו למבני החינוך ביישובו. המשרד יכול לסייע, אבל זה תפקיד הרשות המקומית.

בנושא של ספרי לימוד. אנחנו באמת עשינו מבצע, אני מקווה שהשנה גם האכיפה תהיה יותר טובה. גם הודענו בסיבובים שלנו בכל המחוזות שמנהלי המחוזות חייבים לאכוף את השימוש בספרי לימוד מאושרים, כי ספר לימוד מאושר – גם מחירו נקבע על ידי משרד החינוך – ולכן הוא זול יותר. וצריך כאן גם את השותפות הגדולה של ההורים שבאמת יבצעו כאן בקרות ומנהלי המחוזות קיבלו הוראות איך לפעול בעניין.

בעניין ספרים בכלל ובעניין משקל הילקוט. אנחנו עושים עכשיו פעולות נמרצות למעבר לשימוש בספרים דיגיטאליים. ייקח שנה, ייקח שנתיים, ייקח שלוש שנים, נכון עופר ואני מקווה שלא יהיו יותר ילקוטים כבדים, ויתכן שגם לא יהיו ילקוטים וספרי לימוד בחלק מבתי הספר, במהלך של כמה שנים, אם יהיה למשרד את כושר ויכולת הביצוע כמו שיש לו בשנתיים האחרונות. זה הוא התהליך המתפתח. הוצאות הספרים יקבלו את ההנחיות המתאימות. המורים, השנה, והשר ידווח על זה בחלק השני, הוכשרו לעניין הזה. ייקח שנתיים עד שלוש ---
אהוד פלג
ועד אז?
שמשון שושני
עד אז, כמו ש-60 שנה סחבנו ילקוטים ---
קריאה
לא כאלה.
שמשון שושני
ונסחב ילקוטים עם פחות ספרים בהדרגה. אני חושב שבזה סיכמתי, אדוני יושב הראש. אני רוצה להודות לך.
היו"ר אלכס מילר
תודה. רבותי, אני עושה סיכום קצר לאותם הנושאים שעלו כאן בישיבה. אנחנו נעשה הפסקה עוד 10 דקות. מי שרוצה להתייחס לנושאים כאלה ואחרים, יש לנו עוד 10 דקות ישיבה עם שר החינוך ואז תוכלו להתייחס, כל מי שלא הצלחנו לתת לו זכות דיבור.

רבותי, בקשר לנושא של המיגון. אני שוב, גם בשם הוועדה, פונה למשרד ראש הממשלה להסדיר את הנושא הזה בצורה המהירה ביותר. אנחנו ראינו שתוך דקות ספורות כל דרום הארץ הופך להיות תחת הגרלה מטורפת של חמאס, וילדי ישראל, למזלנו באותה תקופה, היו בחופשה. עכשיו הם חוזרים לספסלי הלימודים והם צריכים להיות מוגנים. אז אני קורא קודם כל מבחינת התקציב שעבר כבר לפיקוד העורף, של 80 מיליון ₪ שקיימים ש, לעשות סדרי עדיפויות ואת רוב הכסף להוציא לעניין של מוסדות החינוך. זה דבר ראשון.

שמענו את הפנייה של יושב ראש מפעל הפיס לפיקוד העורף. אנחנו גם נשמע תשובות אם אפשר לעשות איזה שהוא שיתוף פעולה בעניין הזה.

בקשר למקומות למתן שעות פרטניות גם ברפורמה של 'אופק חדש' וגם ב'עוז לתמורה', אנחנו מצפים באמת שהמורים יקבלו מקום מכובד למתן אותו סיוע לתלמידים, אחרת זה פשוט לא שווה את זה וזה פשוט לצאת לידי חובה, אם עושים את זה באמת כמו שנאמר כאן במסדרונות ובכל מיני מקומות לא ראויים. אני גם פונה לראשי הרשויות לשתף פעולה עם כל העניין הזה, כי זה בסופו של דבר סיוע לתלמידים ולתושבים בעיר של אותם ראשי רשויות, ומבחינתם אם הם יכולים לבוא ולסייע בכל דרך אפשרית למתן מקום לאותם קרוואנים שנועדים לשעות הפרטניות, אז שיעשו קצת מאמץ ויתנו מה שצריך.

בעניין משרד הבריאות ובריאות התלמיד, בנושא של ההפרטה ובנושא של אחריות המדינה. אם המדינה רואה שהיא כן מסוגלת לעשות את זה בדרום הארץ, מבחינת ועדת החינוך היא יכולה לעשות את זה במרכז ובצפון. אז אנחנו פונים בבקשה לשקול שוב את העניין של יציאה למכרז ולחזור למצב שהמדינה לוקחת על עצמה אחריות על עניין זה.

התקבלה החלטה באמצע הדיון על תמיכה בהחלטת משרד החינוך בכל מה שקשור לבית שמש שם עם בית הספר, שהשתלטו עליו ---
זבולון אורלב
בית הספר הממלכתי דתי לבנות – 'אורות'.
היו"ר אלכס מילר
כן, בית הספר הממלכתי דתי לבנות 'אורות', ואנחנו תומכים בהחלטת משרד החינוך ואם אכן יש פניות כאלה ואחרות, אנחנו נוכל לקבל את זה ולעיין בהן ואם יהיה צורך – נעשה גם דיון על הנושא הזה.

זהו, אני חושב. אנחנו דיברנו על כל הסוגיות. אני מצפה לקבל דיווחים על שני הנושאים – קודם כל על משא ומתן בין השלטון המקומי למשרד החינוך, בכל הנושא של ההסעות, זה דבר ראשון. ובעניין של אבטחת המוסדות וכל אותן תקלות שיש כרגע בשטח, ברגע שאתם תטפלו בהן ואנחנו נדע שבאמת הכל מאובטח והכל סודר, אני מבקש מכם להעביר לוועדת החינוך תקלות כאלה ואחרות, ואם יש צורך בהתערבות על דיון כזה או אחר, בגלל סירובים שאני לא יכול לתאר לעצמי כרגע מי יכול לבוא ולתקוע מקל בגלגלים בכל העניין של אבטחת הילדים, אבל אם יש כאלה אז אנחנו נקבל מידע על כך ונקיים על זה דיון.

אני רוצה לאחל לכל מי שעוסק בחינוך - כמובן גם לילדים ולהורים – שנה פורייה ומוצלחת ושבאמת אנחנו נמשיך לראות חינוך בצמיחה במדינת ישראל והישגים, וכל אותם התיקונים והתקלות שצריך לתקן – חשוב מאד שיהיה פה איזה שהוא גיבוש בין כל אותם הגופים ומשרדים ממשלתיים שאחראים על כל הנושא הזה ובמשותף ואז נוכל באמת לפתור. אם כל אחד יתבצר בתוך עמדותיו, אז באמת אנחנו לא נתקדם. ראינו איך זה יכול לתקוע דבר הכי חשוב שזה מיגון, ברגע שהמשרדים מתחילים לריב ביניהם – מי אחראי.

תודה רבה רבותי. עוד 5-7 דקות, אנחנו ניפגש בישיבה הבאה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30

קוד המקור של הנתונים