הכנסת השמונה-עשרה
PAGE
27
ועדת הכנסת
2.8.2011
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 201
מישיבת ועדת הכנסת
יום שלישי, ב' באב התשע"א (2 באוגוסט 2011), שעה 14:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 02/08/2011
המלצה בדבר מינוי סגנים ליושב ראש הכנסת., המלצה על חילופין בראשות ועדות הכנסת, הצעות לתיקוני תקנון הכנסת.
פרוטוקול
סדר היום
1. המלצה לבחירת סגנים ליושב ראש הכנסת
2. המלצה על חילופין בראשות ועדות הכנסת:
1. ועדת המדע והטכנולוגיה.
2. הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
3. הצעות לתיקוני תקנון הכנסת בנושאים הבאים:
1. שדולות, קבוצות ידידות וארגונים בין לאומיים.
2. שאילתות דחופות – שאלה נוספת.
מוזמנים
¶
מירה רצאבי
- מנהלת אגף קשרי חוץ, כנסת ישראל
תמר כנפו
- מנהלת סיעת הבית היהודי
עו"ד סהר פינטו
- מנהל סיעת קדימה
אורי גנק
- מנהל סיעת האיחוד הלאומי
היו"ר יריב לוין
¶
צהריים טובים. אני פותח את הישיבה. על סדר יומנו, איך אומרים, מינויים של סוף העונה, איך נקרא לזה?
היו"ר יריב לוין
¶
אם זה היה בחירות – לא היו מינויים. טוב, רבותי, אנחנו נעבור לנושאים כסדרם. הנושא הראשון הוא המלצה לבחירת סגנים ליושב ראש הכנסת. הודיעה לי חברת הכנסת דליה איציק, יושבת ראש סיעת קדימה, שבהתאם להסדרים הפנימיים בתוך סיעתה, היא מבקשת כי חברי הכנסת יעקב אדרי ושלמה מולה יתמנו כסגני יושב ראש הכנסת וזאת במקומם של חברי הכנסת רוחמה אברהם בלילא ומגלי ווהבה, שמכהנים בתפקיד הזה היום כנציגים של סיעת קדימה.
אברהם מיכאלי
¶
אם ככה שלמה מולה לא יפריע לי יותר במליאה. זה טוב. אתה לא תפריע שם. תשב בשקט למעלה כל הזמן וזהו.
היו"ר יריב לוין
¶
אני רוצה להביע אני חושב את הערכת כולנו לשני סגני יושב הראש היוצאים, שעשו באמת עבודה נאמנה וממלכתית בתפקיד שלהם ולהביע את ביטחוני שגם שני סגני היושב ראש הנכנסים, חרף העובדה שאחד מהם נמצא כאן, אני בכל זאת אגיד שאני בטוח שיעשו גם הם מלאכה טובה ונאמנה וינהגו בדרך ממלכתית דומה, ואני מציע לאשר את הבקשה, שתובא כמובן גם לאישור מליאת הכנסת. מי בעד?
הצבעה
בעד – פה אחד
המינוי הסגנים אושר
היו"ר יריב לוין
¶
פה אחד. אין מתנגדים, אין נמנעים. אושר.
יש לנו בקשה נוספת לחילופין של סגן יושב ראש. על פי הודעתו של חבר הכנסת אחמד טיבי, סגן יושב ראש הכנסת, שוב, על פי הסכמים שישנם בין סיעתו לבין סיעת חד"ש, אנחנו מתבקשים לאשר חילוף, כאשר במקומו כסגן יושב ראש הכנסת, יכהן חבר הכנסת מוחמד ברכה, ואני מציע לאשר גם את הבקשה הזאת. מי בעד? שוב, פה אחד, אין מתנגדים, אין נמענים, אושר.
הצבעה
בעד – פה אחד
המינוי התקבל
היו"ר יריב לוין
¶
אני עובר לנושא הבא, והוא בקשה נוספת של סיעת קדימה, של יושבת ראש הסיעה, לבצע חילופים ברשות ועדת המדע וטכנולוגיה, כאשר שוב, על פי הסדרים פנימיים בסיעת קדימה, במקומו של יושב ראש הוועדה הנוכחי, חבר הכנסת מאיר שטרית, מתבקש מינויה של חברת הכנסת רונית תירוש. שוב, כמובן גם חבר הכנסת שטרית, עתיר הניסיון, אני חושב שבהחלט פעל וחיזק את מעמדה של הוועדה הזו, חרף הקשיים הלא פשוטים שישנם.
היו"ר יריב לוין
¶
אני מתעלם. ונמליץ בפני ועדת המדע והטכנולוגיה לבחור בחברת הכנסת רונית תירוש לכהן כיושבת ראש הוועדה. מי בעד ההצעה הזו? שוב, פה אחד, אין מתנגדים, אין נמנעים – אושר.
הצבעה
בעד – פה אחד
המינוי התקבל
היו"ר יריב לוין
¶
ובאופן דומה ועל פי ההסדרים שישנם בין סיעת ש"ס לבין סיעת יהדות התורה, אנחנו מתבקשים למנות במקומו של חברינו, חבר הכנסת אורי מקלב, להמליץ לבחור כיושב ראש הוועדה המיוחדת לפניות הציבור, את חבר הכנסת דוד אזולאי. מי בעד? שוב, פה אחד, אין מתנגדים, אין נמנעים, אושר.
הצבעה
בעד – פה אחד
המינוי התקבל
היו"ר יריב לוין
¶
החילופין כמובן יתבצעו בוועדות על פי התיאום עם מנהלי הוועדות ויושבי הראש המכהנים.
הצעות לתיקוני תקנון הכנסת
היו"ר יריב לוין
¶
מכאן אני עובר להצעות לתיקוני תקנון הכנסת, כאשר אני כבר מציין שביקשה ממני מזכירת הכנסת, לא לדון בתיקון שביקשנו לעשות לאור ההערה של סגן מזכיר הכנסת, בעניין השאילתות הדחופות – שאלה נוספת, על מנת ----
היו"ר יריב לוין
¶
כן. על מנת לאפשר לה להיות נוכחת כאן. זה תיקון. הפרק הזה כבר נעשה, יש שם איזה שהוא תיקון טכני שהם רוצים לעשות בהסדר הזה, אבל היא ביקשה להיות נוכחת בדיון הזה, ולכן אנחנו נדחה את העניין הזה. לכן אנחנו נדון היום רק בסעיף (א).
היו"ר יריב לוין
¶
בחלק שנוגע לשדולות, קבוצות ידידות וארגונים בין לאומים. אני מבקש להבהיר – מדובר כאן בחלק שלא היה קיים עד היום בתקנון. אני סברתי שראוי להסדיר אותו מהטעם הפשוט ---
היו"ר יריב לוין
¶
טוב, רבותי, אני רק מציע שאנחנו נציב מכונת גלידה, ופעם השלישית שחבר הכנסת טיבי ייכנס באמצע, יאמר משפט בעמידה וייצא החוצה, נעניק לו גביע גלידה במתנה, כהערכה למאמציו ותרומתו לדיון. זה בסדר. יש לו, איך אומרים, את זכות הוותק וחוש ההומור.
טוב, רבותי, אני חוזר לנושא שאנחנו דנים בו. אני סברתי שראוי ונכון לעגן את הנושא הזה בתקנון, בעיקר מהטעם שהדבר הזה גם מופיע, מצוין בכרטיסים האישיים של חברי הכנסת, מאוזכר לא פעם, ובעצם אדם שבא ומנסה להבין מה הם הגופים האלה, מה סמכויותיהם וכן הלאה, אין לו בעצם שום דרך לדעת את הדברים, ולכן חשבתי שנכון לעגן את הנושא הזה.
הדברים, בכל הקשור לשדולות, הם קצת יותר מורכבים. לגבי קבוצות הידידות, לטעמי הדברים הם בסך הכל די פשוטים ואני מציע ארבל, שתציגי את הדברים.
היו"ר יריב לוין
¶
לא, לא, לא, זה מוגדר. תסתכלו, יש שדולות חברי כנסת ויש קבוצות ידידות בין פרלמנטאריות.
אברהם מיכאלי
¶
למה זה נקרא קבוצות? אני חושב שההגדרה שהכנסת נוהגת עד עכשיו, שזה אגודות ידידות בין פרלמנטאריות ---
היו"ר יריב לוין
¶
כן, כן, כי זה לא שני דברים שקשורים אחד בשני. אנחנו פשוט הבאנו אותם כאן במקרה ביחד.
ארבל אסטרחן
¶
נכון. אפשר או לשים את זה כרגע בסוף התקנון, ואחרי שנגמור את פרק הוועדות לתת לזה מיספור שיבוא שם, או לחזור איך שהוא אחורנית, לאיפה שיש לנו חברי כנסת וסיעות, ושם להכניס את עניין השדולות.
ארבל אסטרחן
¶
נכון, זה נושאים נפרדים. יש כאן בעצם שלושה סעיפים שונים זה מזה. הסעיף הראשון מדבר על עניין השדולות של חברי הכנסת, שזה מבין הנושאים העניין היחיד שהיום יש לגביו איזו שהיא הסדרה בהחלטה של ועדת הכנסת, שמיד אני אגיד אותה; אחר כך הנושא של קבוצות ידידות, מה שהיה מכונה גם 'אגודות ידידות' ואחר כך ארגונים בינלאומיים, שלגבי שני הדברים האלה, אני גם אגיד שהתייעצתי עם מירה רצאבי, והיא גם נמצאת פה, אם יהיה צריך לעשות כל מיני בירורים.
אז ככה, הסעיף הראשון מדבר על שדולות. מה שיש לנו היום לגבי שדולות זו החלטה של ועדת הכנסת מאפריל 97', שאומרת שאין חולק על זכותם של חברי הכנסת לקיים שדולות, גם בנושאים חופפים לנושאים שנדונים בוועדות הכנסת, אבל יש כאן הבהרה – שהכנסת לא תישא בדרך כלשהי בהוצאות מימון פעולותיה של שדולה, ששדולה תוכל לקיים מפגשים בחדרי החברים או חדרי סיעות, אך לא בחדרי ועדות, כדי לא ליצור רושם מוטעה, כאילו מעמדן הוא כמעמד של ועדה והוראות ---
אברהם מיכאלי
¶
רגע, אז בנקודה הזאת תרחיבי. אם שדולה מתכנסת בשעות לא של פעילות ועדה, זה על פי התקנון אסור עד עכשיו?
ארבל אסטרחן
¶
אז נכון להיום זה אסור. כאן מוצע לא לכלול הוראה כזאת, כי התברר לנו שהלכה למעשה כן יושבים בחדרי ועדות.
ארבל אסטרחן
¶
וזה לא דווקא מה שגורם לזיהוי בין השדולה לבין אורגן של הכנסת, תיכף נדבר על זה. עוד פעם, בהחלטה היום ששדולה שמזמנת גורמי חוץ תקפיד לציין שהיא פונה כשדולה ולא כאורגן רשמי של הכנסת. אם היא מזמנת עובד מדינה, היא תעשה את זה באמצעות השר ותציין שלא מדובר בהזמנה של ועדה, ושאין חובה להופיע. זו ההחלטה הקיימת היום. נעזרנו בזה בנוסח שמוצע כאן. אז אולי נעבור עליו ונראה אם יש הערות.
ארבל אסטרחן
¶
אז מוצע ככה: "1.
(א) חבר הכנסת שאינו שר או סגן שר ---"
כי זה תמיד נשאל, אז מוצע כאן להבהיר, מה שגם נהוג.
"רשאי לייסד שדולה של חברי כנסת ולהיות חבר בשדולה כאמור, בהתאם להוראות סעיף זה;"
זאת אומרת סגן או שר לא ייסד ולא יהיה חבר בשדולה.
"שדולות יפעלו בתקופת כהונתה של הכנסת שבה הוקמו".
כך גם מקובל. מתחילה כנסת חדשה – מקימים מחדש את השדולות.
"(ב) חבר הכנסת שייסד שדולה יודיע למזכיר הכנסת בכתב על הקמת השדולה ועל חברי הכנסת החברים בה; מזכיר הכנסת יפרסם באתר האינטרנט של הכנסת רשימה של השדולות וחבריהן, ויעדכנה מעת לעת".
כלומר, בעצם כל השליטה נמצאת בידי חבר הכנסת, הוא מקים, הוא קובע מי החברים, ומזכיר הכנסת רק מפרסם את זה. עכשיו, שימו לב שחובת הפרסום חלה על שמות השדולות וההרכב, לא על דברים נוספים, זאת אומרת לא על מטרות או דברים מהסוג הזה.
ארבל אסטרחן
¶
יכולים להיות חמש שדולות בנושא תחבורה ציבורית, זה ישים דגש על אוטובוסים וזה על רכבת, נכון. זאת אומרת זה משהו שאפשר לדבר עליו, אבל לפי המוצע כאן, ואגב אני חושבת שגם הלכה למעשה יש היום שדולות מקבילות ---
אברהם מיכאלי
¶
הכנסת עד עכשיו די הקפידה על זה. כן העירו הערה על זה שמישהו באיחור בא וביקש להקים שדולה, אמרו לו – אדוני, כבר יש שדולה כזאת, למה אני מקים עוד אחת? תצטרף כיושב ראש עמית, כיושב ראש נוסף.
היו"ר יריב לוין
¶
תראו, אני אגיד לכם משהו בכלל באופן כללי. אם הייתי צריך לאשר מלכתחילה שדולות במצב שזה לא קיים, יכול להיות שהייתי אומר שכל המנגנון הזה אסור שיהיה בכלל. זה מנגנון בעיני מאד מאד בעייתי, מאד לא זה. חבר הכנסת עושה פעולה, יפעל. רוצים להתארגן קבוצה של חברי כנסת – יתארגנו – יעשו. כל הרעיון של הגדרת שדולה ושאתה בעצם הופך את עצמך למתאגד כאיזה גוף, העסק הזה נראה לא טוב. גם האדם שמסתכל על זה מהצד לא כל כך מבין.
היו"ר יריב לוין
¶
לא, לא, ברור. האנשים שגם מסתכלים מהצד הם לא כל כך מבינים מה ההבדל בין שדולה שהיא שדולה של חברי כנסת, לבין שדולה שהיא שדולה לא של חברי כנסת, והרבה פעמים גם יש שדולות לא של חברי כנסת, שפועלות יחד עם שדולת חברי הכנסת לטובת אותו עניין. הערבוב הזה הוא בעיני בעייתי.
יחד עם זאת, זה מנגנון שקיים כאן ואני לא מאמין שאפשר היום ללכת ולבטל אותו ולכן המטרה היא בעצם לבוא ולומר בדיוק את מה שאומר כאן שלמה. כלומר, לבוא ולנסות להגיד – רבותי, תראו, אנחנו למען השקיפות אומרים לציבור – תדעו שאלה חברי הכנסת שהחליטו להתארגן בשדולה כזו וכזו, אבל זה לא אורגן של הכנסת. הכנסת לא מתערבת זה, היא לא יודעת מה נעשה שם, היא לא מכתיבה, ולכן ---
היו"ר יריב לוין
¶
נכון, לא מחייבת ולכן גם יכולים להקים ארבע שדולות לאותו עניין ויכולים לעשות שמונה יושבי ראש ויושב ראש אחד. אנחנו לא נכנסים לתוך כל העניין, אנחנו רק משקפים לכם את העובדה שחברי כנסת החליטו להתאגד בצורה הזאת, ואומרים לכם – תדעו לכם שזה קיים. נדמה לי שזה המסלול הנכון ללכת בו והמטרה בעיקר, של ההוראות האלה, הם באמת להבהיר שזה לא גורם של הכנסת, זה לא גורם סטטוטורי, זה לא גורם שיש לו את הסמכויות, זה בדיוק הכיוון.
אברהם מיכאלי
¶
יריב, בוא אני אגיד לך איפה הרגישות. ישנם חברי כנסת נניח בתחילת הקדנציה, באו והחליטו שהם רוצים לפעול כשדולה בתחום מסוים ופועלים. עכשיו, הגיע חבר כנסת אחרי שנה, שנתיים, פתאום פותח שדולה, אז מבחינה אתית אנחנו מדברים פה, הרי זה לא גוף פורמאלי, זה לא מייצג את אף אחד וכו'. אז מה אומרים לו, והכנסת עד עכשיו נהגה כך, הכנסת אמרה לו – אדוני, כשאתה עכשיו מקים שדולה ואתה שולח לי הודעה – תדע שיש שדולה כזאת, תנסה לפעול תחת השדולה, כי גם מבחינת הכנסת, הרי מכנסים 10 חברים ---
היו"ר יריב לוין
¶
אני אומר לך מה תהיה הבעיה. הבעיה תהיה שאם נלך לשיטה הזאת, יקרה אותו דבר שדיברנו עליו בחקיקה הפרטית, כשאמרנו שאנחנו לא רוצים להגביל. יופיע חבר כנסת שלמה מולה והוא יקים את השדולה למען ארץ ישראל והוא באמת חושב, לשיטתו, פועל למעל ארץ ישראל 100%, הוא רק לא רואה את זה כמו שאני רואה את זה והמצב יהיה שאני כבר אהיה מנוע מלהקים שדולה למען ארץ ישראל, וכמובן הדוגמאות יכולות להיות רבות.
לכן, אני חושב שאתה צודק, אבל מצד שני, באיזון הכולל של הדברים, אז יהיה סיכון ששני אנשים יקימו שדולות לעידוד התחבורה הציבורית. בסדר. אז יידע הציבור שיש שתי שדולות כאלה שפועלות כל אחת במסלול שלה, עם האנשים שלה.
שלמה מולה
¶
השם אולי עוד קרוב. אתה יודע מה, ניקח את הדוגמא של ארץ ישראל, יכול להיות שאני אבוא ואגיד – ארץ ישראל השלמה הגדולה – אני נגדה. אני רוצה ארץ ישראל בתוך הקו הירוק. שתיהן יגידו – אנחנו שדולה למען ארץ ישראל, נו אז? זאת אומרת לכן אני חושב שדווקא, אני מברך על הרעיון בכלל, גם להכניס את זה לתקנון וגם בהחלט את אגודות הידידות הפרלמנטאריות. רק שכל דבר שאנחנו נעשה זה בשקיפות ובצורה ברורה. הדברים כתובים וזה להיפך, לפעמים אני יכול לומר לך שזה הרבה אנשים, לאו דווקא חברי הכנסת, אזרחים שמגיעים להשתתף בשדולות, הם חושבים – הייתה שדולה, התקבלה החלטה, ממחר בבוקר כל הכנסת מחויבת. זה אבסורד, זה לא נכון. זה ממש לא נכון.
היו"ר יריב לוין
¶
אברהם, אני אתן לך דוגמא נוספת בהמשך לקו ששלמה אומר. תראה, בוא נניח שמחר תקים חברת כנסת חנין זועבי שדולה למען קידום תעסוקת נשים. עכשיו, יש פה לא מעט אנשים שירצו להיות שותפים לפעילות של קידום תעסוקת נשים, אבל הם לא יהיו מוכנים לעשות את זה תחתה, או תחת גוף שהיא עומדת בראשו, אז מה נעשה? אז זה יהיה כל המהר תופס? אתה תראה ביום הראשון של הכנסת יעמדו בתור, איך שגומרים את ההשבעה, כל העוזרים בתור עם רשימה של כל אחד מקים 30 שדולות, כדי לתפוס לעצמו את ה ---
היו"ר יריב לוין
¶
תראה, אני אתן לך סתם דוגמא. אני עומד בראש שדולה לתחבורה הציבורית והשדולה הסביבתית של ניצן הורוביץ ודב חנין עוסקת המון באותם נושאים, כי הנושא של תחבורה הוא חלק ממה שהם רואים, וזה בסדר גמור, אנחנו חיים עם זה מצוין והפעילות שלהם היא טובה.
אברהם מיכאלי
¶
אני כך חשתי כמה פעמים, העירו לכמה חברי כנסת, אמרו להם – רבותי – אתם רוצים שדולה? כבר קיימת שדולה.
היו"ר יריב לוין
¶
לא, אני חושב שברגע שיראו ויכנסו לאתר יוכלו לראות. יראו, אם מישהו יחליט, אתה יודע מה, אני יודע שיש שדולה ואני רוצה להקים אחת נוספת, אז יקים. הלאה.
אורי גנק
¶
יריב, ההבחנה שצריך לעשות בין מה שאורגן רשמי של הכנסת לבין מה שהשדולות האלה מייצגות, קצת מטשטש על ידי זה שזה נמצא באתר האינטרנט של הכנסת. עכשיו, אני חושב שזה חשוב שזה יופיע שם, אבל אולי היה צריך להיות איזו שהיא הבהרה בראש העמוד, או בראש העמוד של השדולות, שזה לא ---
היו"ר יריב לוין
¶
אפשר. יכול להיות שאפילו כדאי שבעמוד של השדולות יהיה איזה שהוא פרק, או לפחות את הסעיף שאומר שזה לא אורגן של הכנסת וכן הלאה, כן, בהחלט כדאי.
ארבל אסטרחן
¶
סעיף (ג) אומר:
"(ג) שדולה תיקרא "שדולת חברי הכנסת" לעניין מסוים" ---
זה בא לטפל במצב שלאחרונה יש שדולות שגם קראו לעצמן פורום או משהו כזה. אז שדולה היא שדולה, אין משהו אחר.
"ולא יהיה חבר בה מי שאינו חבר הכנסת".
סעיף (ד) זה הסעיף שבא לדבר על כך שהיא לא גוף של הכנסת, והוא אומר ככה:
"(ד) שדולה אינה גוף של הכנסת ולא תציג את עצמה כגוף של הכנסת, אלא כשדולה של חברי הכנסת, ובכלל זה -
(1) הזמנת עובד המדינה לישיבותיה תיעשה באמצעות השר הממונה, תוך ציון העובדה שהעובד אינו מחויב להיענות להזמנה;"
זה הראיתי לכם שקיים בהחלטה הנוכחית. ו -
(2) היא לא תקבל תקציב מהכנסת, ואולם מותר לחברי השדולה לעשות שימוש בתקציב השנתי העומד לרשותם, לפי החלטת שכר חברי הכנסת לצורכי השדולה, בכפוף להוראות ההחלטה האמורה".
פה הכוונה היא שמותר לחברי הכנסת לעשות שימוש בתקציב הקשר עם הציבור והלשכה הפרלמנטארית שלהם, אבל הכל כפוף להחלטה. זאת אומרת רק מה שמותר לקנות, לפי אותה החלטה, הם יכולים לעשות שימוש בשדולה. דבר שאסור לפי ההחלטה הנוכחית - שלא נמצא ברשימת הפריטים הנותרים - לא יותר גם לעניין השדולה.
ארבל אסטרחן
¶
עכשיו, בנקודה הזאת, מנכ"ל הכנסת העיר איזו שהיא הערה, אנחנו עשינו איזו שהיא ישיבה מקדימה בנושא, שהוא מבקש לחדד ששדולה לא תציג מצג שממנו עלול להשתמע כאילו היא אורגן של הכנסת, או מי מטעמה פועל בשמה של הכנסת. אז זה שהיא לא אורגן של הכנסת זה כתוב – "שדולה אינה גוף של הכנסת ולא תציג את עצמה כגוף של הכנסת". פה אני תוהה אם לומר – באמצעות חבריה – או באמצעות אדם אחר, או משהו כזה.
ארבל אסטרחן
¶
זה פשוט חשוב לו כי התברר שהיו מקרים שהיו שדולות, שיש שדולות שכל מיני אנשים מטעמם נשאו כרטיס ביקור של הכנסת.
היו"ר יריב לוין
¶
תראו, אני חושב שהכלל הוא כתוב והוא ברור, ואז כאשר יבוא איזה שהוא מסמך כזה, כמו המסמך הזה, שזה כל מיני מסמכים שראיתי והובאו בפני, אז הייעוץ המשפטי יבוא ויאמר רבותי, המסמך הזה לא עומד בדרישות של הכלל הזה, ולפיכך הוא אסור.
ארבל אסטרחן
¶
המנכ"ל גם הראה לנו מישהי שהתראיינה בשם שדולה ומהראיון אפשר היה להבין כאילו היא עובדת של הכנסת, אך לא כך הוא.
היו"ר יריב לוין
¶
לא, לא, משתתפים אין בעיה, אבל לא חברים. הערבוב של שדולה שמורכבת מצירוף. השדולה היא שדולה של חבר כנסת.
היו"ר יריב לוין
¶
לא, תראי, השדולות הן שדולות של חברי כנסת. אני אומר עוד פעם, זה חלק מהבעייתיות של כל הסיפור הזה. הרי ברור שיש מאחורי כל שדולה כזאת כל מיני גורמים שהם בעצם יזמו את הקמתה והם פועלים איתה באיזה שהוא שיתוף פעולה. אבל הם לא השדולה שפועלת בכנסת. הם באים, מוזמנים, לוקחים חלק בפעילות, מקיימים שדולה חוץ פרלמנטארית שפועלת לצד השדולה הזאת. כל זה מותר להם לעשות, אבל הם לא חלק מהתהליך הזה, כי הרי אם אנחנו עכשיו ניצור מין ייצור כלאיים כזה, שיושבים בו חברי כנסת ומי שאינם חברי כנסת ומחר מישהו כזה ירצה גם להיות יושב ראש הדבר, זה בלתי אפשרי.
אני אמרתי עוד פעם, אמרתי בהתחלה, מלכתחילה כל הדבר הזה הוא דבר בעייתי, אבל זאת כנראה גזירה שנצטרך לחיות איתה.
מירה רצאבי
¶
הוא מאד בעייתי. הדוגמא הספציפית הזאת של הפורום שהתכנס לפני שבועיים שלושה, הוזמנו לפה 200 איש, כל ראשי הנציגויות הזרות, הם יודעים שהם באים לכנסת, הם יודעים שהם באים לפורום, הם רואים את חברי הכנסת, זה נראה אורגן ישיר של הכנסת. זה נורא מבלבל. לא לכל אחד נותנים הסבר מדוקדק ואומרים לו למי אתה בא. הוא בא לכנסת.
היו"ר יריב לוין
¶
תראו, רבותי, זה המצב. אנחנו נמצאים במציאות מסוימת שלפחות אנחנו מנסים להכניס אותה לתוך איזה שהוא מקום שלפחות יהיה לגמרי ברור, מבחינת ההגדרה של הדברים, ונציין אותם, כפי שהציע כאן אורי, ובצדק באתר האינטרנט בצורה ברורה, ויהיו כאן כללים ברורים שאפשר יהיה לבוא לחבר כנסת להגיד לו: אדוני, תשמע, אתה פועל שלא בהתאם לכללים האלה כאשר שדולה שאתה עומד בראשה מוציאה ניירות מהסוג שראינו שם. זה יהיה יותר טוב מהמצב הקיים. זה לא יפתור את העניין מהיסוד, זה ברור, אבל ---
סהר פינטו
¶
צריך לציין שיש גם צד חיובי. יש דברים שחברי הכנסת באיחוד הלאומי לא היו בחיים משתפים פעולה, נגיד סתם – עם דב חנין – אבל תחת מסגרת של שדולה על נושאים נגיד חברתיים, אז פתאום הם מוצאים כר פורה לשיתוף פעולה וזה חוצה מפלגות. הרי זו המטרה בעצם של הדבר הזה – ליצור איזו שהיא מסגרת לא מחייבת – אבל מסגרת שהם יכולים ללחוץ למען איזו שהיא מטרה משותפת.
ארבל אסטרחן
¶
למרות שצריך גם לזכור שחבר הכנסת שמקים את השדולה הוא קובע מי חברים בה, לפי סעיף (א). אבל נכון, אין ספק שזה משהו שיכול להיות חוצה מפלגות.
אוקי, אז הדגשנו בסעיף (ד) את העניין שלא גוף של הכנסת ותקציב קשר עם הציבור רק מה שמותר ממילא לעשות בו. עכשיו, סעיפים קטנים (ה) ו-(ו) הוספו בעקבות ישיבה שהייתה לנו עם יושב ראש הכנסת ועל דעתו.
סהר פינטו
¶
אני מכיר את זה מהצד השני, מהצד של הפקיד שמקבל הזמנה של הפקידה ושקיבלה הזמנה ולא ידעה אם היא צריכה להגיע.
היו"ר יריב לוין
¶
אז אני אומר לך – זה לא בסדר – זה לא צריך להיות ככה והתשובה בתקנון תהיה שהיא לא צריכה להגיע, כי הזמנה של עובד מדינה תהיה זה, ואז אם אדם ישאל – אני צריך לבוא? אז יגיד לו היועץ המשפטי – לא, כי על פי תקנון הכנסת אתה צריך לבוא רק כאשר הזמינו אותך באופן מסודר, דרך השר.
ארבל אסטרחן
¶
החשש הוא פשוט שלא יוטעו לחשוב - עובדי מדינה מקבלים הזמנה מהכנסת – הם חייבים לבוא, אז ---
היו"ר יריב לוין
¶
לא, לא, זה בעיני חשוב מאד שיהיה ברור לגמרי שזה לא כל אחד פה שולח ועובד מדינה יגיד – אני באמת לא יכול לדעת.
ארבל אסטרחן
¶
אגב, ועדה יכולה להזמין באמצעות השר או בידיעתו, זה תוקן לפני כמה שנים. השאלה אם רוצים גם פה אפשרות רק ליידע את השר?
ארבל אסטרחן
¶
בוודאי, זה גם לא בא להחליף ועדה של הכנסת, אנחנו לא רוצים להפחית במעמד של הגופים של הכנסת.
אז עכשיו יש לנו סמכויות של יושב ראש הכנסת.
"(ה) יושב ראש הכנסת רשאי להורות על שינוי שמה של שדולה אם יש בשם כדי להטעות או כדי לפגוע בכבוד הכנסת".
זה באמת משהו שנועד למקרים מאד נדירים, אבל חשבנו שיש לו חשיבות. וסעיף (ו) הוא סעיף קיצוני יותר –
"(ו) יושב ראש הכנסת רשאי להורות על הפסקת פעילותה של שדולה אם יש במטרותיה או במעשיה במפורש או במשתמע אחד מאלה:
ועכשיו יש כאן שלושה פריטים שלקוחים מילה במילה מסעיף 7 (א) לחוק יסוד: הכנסת.
(1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה ודמוקרטית;
(2) הסתה לגזענות;
(3) תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל;"
כן, אלו העילות שבגללן רשימה לא יכולה להתמודד לכנסת ועוד עילה -
(4) פגיעה בכבוד הכנסת".
פה, אני חשבתי שאולי גם צריך להגיד, זאת אומרת שצריכה להיות גם איזו שהיא סנקציה אולי, על שדולה שהפרה את הוראות הסעיף הזה, זאת אומרת – הציגה את עצמה כאורגן של הכנסת או ---
היו"ר יריב לוין
¶
לא. זה לדעתי הולך במישור האתי, כי הסנקציה היא לא על השדולה, הסנקציה היא על חבר הכנסת שביצע את הפעולות האלה.
סהר פינטו
¶
בכלל, סוג של הכרעות כאלו נותנים בידי יושב ראש הכנסת לבדו, או שנותנים את זה לנשיאות הכנסת?
היו"ר יריב לוין
¶
אני חושב שזה צריך להיות, אני אגיד לך למה חשבתי שזה צריך להיות יושב ראש הכנסת לבדו, בגלל שאחרת יזמו כל שני וחמישי דיונים פה בנשיאות והעסק ינוצל לכל מיני, והמטרה היא למנוע מצב שנעמוד פה ---
היו"ר יריב לוין
¶
כן, שנעמוד פה, אני אומר, בדיוק את זה אני לא רוצה כי אני חושב שהמטרה היא לייצר בכל אופן פתח שלא יהיה פה איזה מין, אתה יודע, שמישהו ייקח את זה לאיזה אבסורד ויעשה פה דברים שמצד אחד הם יהיו ביזיון, זה לא בשם הכנסת אבל זה נעשה כאן, ככה עם הסמל ובאופן שזה נרשם באתר הכנסת.
היו"ר יריב לוין
¶
אז אני נותן לו איזו שהיא אופציה שבמצבים הקיצוניים האלה, אני מניח שעצם העובדה שיידעו שיש לו את האופציה הזאת, היא מספיקה. אני לא רוצה להפוך את זה ל- כי אחרת אתה מבין מיד מה יקרה.
היו"ר יריב לוין
¶
לא, לא רק זה, גם אנשים יקימו בכוונה דברים כאלה, כדי לגרום לזה שהוא יפסול אותם, כדי שיהיו פה דיונים שלמים.
סהר פינטו
¶
כתבנו מגבלות מה לא, השאלה היא אם מכניסים פה מה כן – זה ששדולה יכולה להשתמש בחדרים בכנסת, לבקש חדרים, זאת אומרת מי שיש לו ועדה, זאת אומרת זה יותר- אתם משאירים את זה ליד המקרה או לרצונו הטוב של אני לא יודע מי אחראי. מעולם לא טיפלתי בלבקש חדר פה בכנסת.
ארבל אסטרחן
¶
בהחלטה הנוכחית יש התייחסות לוועדת האירועים של הכנסת - שתקצה מקום לישיבה של שדולה - כשהיה כתוב שאסור להיעזר בחדרי ועדה. היום הוא רק נותן הוראה ---
היו"ר יריב לוין
¶
אפשר לכתוב ששדולה תהא רשאית לקיים ישיבות בבניין הכנסת, או להתכנס בבנין הכנסת, בסדר, אין בעיה. זה בסדר.
היו"ר יריב לוין
¶
תראה, מה שקורה הוא, שסמל הכנסת, הרי השימוש בו נעשה כי חבר הכנסת שעומד בראש השדולה, הוא בעצם מזמין מטעם השדולה ואז הוא עושה את זה על נייר המכתבים שלו, רק הוא חותם למטה – יושב ראש שדולת כך וכך. אני לא רואה, הרי כל הנושא הזה הוא לא שונה ממה שנכון לגבי חבר הכנסת הבודד ביום יום.
סהר פינטו
¶
לחבר כנסת כתוב במפורש שהוא יכול להשתמש, ופה, ברגע שאתה אומר לו תציג את עצמך כגוף של הכנסת, השאלה היא אם חבר כנסת יכול - כשהוא פועל בשדולה – להשתמש בזה.
היו"ר יריב לוין
¶
תראה, לעשות סמל ולכתוב השדולה לא' ב', אסור. מותר את הסמל עם שם חבר הכנסת שחותם למטה, חבר הכנסת כך וכך, יושב ראש השדולה או חבר השדולה למען כך וכך. אפשר לכתוב את זה.
היו"ר יריב לוין
¶
כן, למעט ציון תפקידו בשדולה, או משלוח מכתב, או לא יודע איך לנסח את זה. זאת אומרת, הרעיון הוא שהכותרת לא תהיה השדולה למען כך וכך תחת הסמל, זאת המטרה.
היו"ר יריב לוין
¶
לא, אז הוא שם סמל והוא כותב – הזמנה לישיבת שדולה כך וכך, והוא חותם למטה – חבר הכנסת כך וכך, יושב ראש השדולה.
היו"ר יריב לוין
¶
כן. את זה הוא יכול לכתוב. חבר הכנסת X, יושב ראש השדולה למען כך וכך. את זה הוא יכול. תראו, מה שמפריע הוא כששמים את הסמל וכותבים מתחת – "השדולה למען כך וכך". זה הדבר המפריע.
היו"ר יריב לוין
¶
בעיני זה די מובן שזה אסור, כי כתוב לך שאתה לא יכול. זה בדיוק העניין של לא להציג את עצמה כגוף של הכנסת.
ארבל אסטרחן
¶
אפשר אבל להבהיר את זה ששדולה או מי מטעמה לא יעשו שימוש בסמל הכנסת. כאילו, להוסיף את זה בכלל ---
ארבל אסטרחן
¶
כי גם היו מקרים ששדולות שהעסיקו אנשים ואז אותם אנשים, נשאלה שאלה האם הם יכולים לעשות ---
ארבל אסטרחן
¶
אם נכון לעשות שימוש בסמל הכנסת, שזה ברור שלא. הם לא עובדים של הכנסת ואין להם שום הרשאה לעשות שימוש בסמל הכנסת, אז אולי כן כדאי לכלול איזו שהיא התייחסות לעניין הזה.
היו"ר יריב לוין
¶
אז אולי נכתוב בסעיף (ד) – לא תציג את עצמה כגוף של הכנסת ולא תעשה שימוש בסמל הכנסת, משהו כזה, ואז נכתוב שאין בהוראות אלה כדי לגרוע מהאפשרות של חבר הכנסת לעשות שימוש בזה.
סהר פינטו
¶
יש עוד משהו, למה לא להגביל שזה לא אותו שם? כאילו, כן אותו נושא, אבל שלא יהיה אותו שם במדויק, כדי שבכל זאת לא יתבלבלו או יטעו, אתה יודע, גם ככה יש ---
סהר פינטו
¶
אתה לא יכול לכתוב אלף שמות. שדולה למען ארץ ישראל, אז זה יהיה השדולה למען ארץ ישראל השלמה.
היו"ר יריב לוין
¶
מאה אחוז, אבל במקום השדולה למען ארץ ישראל, אז יגידו שדולת חברי הכנסת למען, אני יודע איך יקראו לזה, הרי אין בעיה.
סהר פינטו
¶
לא, כי יכול להיווצר מצב שכמו שאמרת, חבר כנסת אחד שאתה לא מזדהה או לא רוצה להיות בשדולה שלו פועל, אתה פועל בשדולה אחרת ומזהים אותך עם פעילות של השדולה, רק בגלל ש ---
היו"ר יריב לוין
¶
אני לא יודע. אני אומר לך, אני לא הייתי נכנס לזה. אם אנחנו נתחיל להיות פה עכשיו ---
ארבל אסטרחן
¶
זה הנושא הראשון ועכשיו יש שני נושאים שיש ביניהם קשר, אבל הם גם שונים. אחד זה קבוצות הידידות, מה שהיה מכונה אגודות ידידות בין פרלמנטאריות, שהיום כמובן קיים, אבל לא מעוגן בכלל – לא בתקנון ולא בהחלטות של ועדת הכנסת ויאמר ככה:
"(1) בכנסת יהיו קבוצות ידידות בין פרלמנטאריות, שבהן יהיו חברים חברי הכנסת שאינם שרים או סגני שרים, עוד פעם, והן יפעלו בתקופת כהונתה של הכנסת שבה הוקמו, ויקיימו קשרים עם פרלמנטים, חברי פרלמנט וקבוצות ידידות מקבילות, באמצעות אגף קשרי חוץ של הכנסת".
זה בסדר מירה? נכון, הפעילות היא באמצעות האגף?
ארבל אסטרחן
¶
"(2)יושב ראש הכנסת ימנה את יושבי ראש קבוצות הידידות והוא רשאי להחליפם בכל עת. חברי הכנסת המעוניינים להצטרף לקבוצות הידידות כחברים, יודיעו על כך למנהל אגף קשרי חוץ של הכנסת, והוא יפרסם באתר האינטרנט של הכנסת רשימה של קבוצות הידידות וחבריהן, ויעדכנה מעת לעת".
נכון? זאת אומרת, יושב הראש ממנה את יושבי הראש וכל חבר כנסת שרוצה להצטרף יכול להצטרף. זאת אומרת, יכולים להיות לך 80 חברי באגודת ידידות מסוימת. זה המצב.
מירה רצאבי
¶
נכון, זה פתוח לכלל חברי הכנסת ומי שמעוניין – מודיע ליושב ראש הקבוצה – ואנחנו עושים רישום רשמי של זה, כי אנחנו מדווחים גם לנציגויות שלנו וגם לשגרירים הזרים בארץ או השגרירים ה ---
ארבל אסטרחן
¶
לפי זה יודיעו לך חברי הכנסת שרוצים להצטרף כחברים, ואת צריכה לדאוג לעדכון של זה ולפרסום.
היו"ר יריב לוין
¶
תראו, אני אגיד לכם למה אני חושב שכדאי להכניס את המנגנון הזה, כי הרי מה קורה – הוא ממנה. עכשיו, נניח שהתמנה מישהו לעמוד בראש קבוצת הידידות, זאת אומרת כבר התמנה מישהו ---
היו"ר יריב לוין
¶
לא, לא, נהיה שר זה סיפור פשוט. התמנה מישהו לעמוד בראש קבוצת ידידות עם מדינה מסוימת, ולא עלינו, מתנהל כנגדו הליך פלילי בעבירות מין, אני יודע מה? עכשיו מה? בינתיים הוא ראש קבוצת הידידות, מגיעות לכאן משלחות, אתה עומד במין מצב שהוא בעצם זה שצריך לקבל אותם, שערוריית המין שלו מככבת בכל המקומות. אני סתם נותן את זה כדוגמא ואפשר לחשוב על המון המון מצבים כאלה.
נוצר מצב שהתמנה מישהו, וכתוצאה מאיזו שהיא תקרית שהייתה, המדינה שמולה הוא אמור לעבוד לא רוצה אותו, והיא פונה ליושב ראש הכנסת ואומרת – אנחנו מבקשים ממך – אנחנו רוצים שיתמנה בן אדם אחר, אנחנו מולו לא מוכנים לעבוד. זה יכול להתפתח לתקרית של אני לא יודע מה. חייב להיות מנגנון שמאפשר את השינויים האלה.
אני אומר עוד פעם, אני לא רואה יושב ראש כנסת קם בבוקר ומיד מחליף אנשים באגודות ידידות, ובטח לא עושה את זה בלי שיש באמת סיבה מהותית. אבל צריך להיות מצב שיש יכולת כזאת, למצבי קיצון כאלה. מצב שבו הוא יכול למנות ואחר כך אף אחד לא יודע איך מחליפים את האיש, הוא לא נכון. אם אנחנו מסדירים, היום זה פעל מכוח מן אינרציה כזאת, הוא מינה ופחות או יותר עשה מה שהוא רוצה, אבל אם אנחנו באים ומסדירים ואומרים – הוא ממנה – אז חייבים לתת לו גם סמכות למשוך את המינוי, אחרת נגיע למבוי סתום שיהיה לא נעים בכלל.
ארבל אסטרחן
¶
שזו סמכות שלו, וככה גם ... שזה תמיד הייתה סמכות בלעדית של יושב הראש, זאת אומרת זה לא שחברי כנסת ממנים או מתמנים או משהו כזה.
יש עוד משהו שצריך להסדיר בעניין של קבוצות ידידות?
קריאה
¶
כל תחילת כנסת חברי הכנסת פונים, אלה שכיהנו בכנסת הקודמת ומבקשים להמשיך. יש מדינות שהתפתחו ויש איתן קשרים, אז אנחנו מנסים לעודד חברי כנסת ויושב הראש עצמו ממנה במינוי רשמי.
היו"ר יריב לוין
¶
אני יכול להגיד לכם שהתהליך הוא דו צדדי. כשאתה רוצה ליזום, אבל מטילים עליך גם איזה. זאת אומרת שימש פה, היוזמות באות משני הכיוונים, אבל ברור שהכתובת שמאשרת היא כתובת אחת, אחרת זה לא יכול להיות ששלושה אנשים יקימו פה אגודות ידידות עם אותה מדינה, או כל מיני דברים כאלה בלתי מתקבלים על הדעת.
אגב, זאת בוודאי סיבה שהדבר הזה חייב להיות מעוגן פה בצורה מסודרת, שלא יגידו – אדוני, עם כל הכבוד, אין לך סמכות, אני רוצה להקים ואני עושה מה שאני רוצה.
היו"ר יריב לוין
¶
לא, לא, זה ביחד מקרי, כי הבנו את זה באותה ישיבה. זה לא ביחד בתקנון. ניתן לזה כותרת אחרת. האם במקרה זה יבוא באותו סעיף ---
היו"ר יריב לוין
¶
זה יבוא תחת כותרת אחרת של חלק, פרק, לא יודע איך נקרא לזה. זה בטוח יבוא תחת כותרת אחרת, זה חייב להיות. אגב, זה צריך לעשות, גם אם אנחנו שמים את זה בסוף, לתת שתי כותרות נפרדות, כדי שזה יהיה ברור לגמרי שזה לא מעורבב אחד עם השני.
ארבל אסטרחן
¶
טוב, בסדר, אני אחפש איפה לשים את זה. וסעיף 3 קשור לנושא של הפעילות הבינלאומית של הכנסת, והוא גם לא מעוגן היום ויושב ראש הוועדה הציע לכלול אותו. הוא יעסוק בארגונים בין לאומיים:
"(3) יושב ראש הכנסת ימנה את חברי הכנסת שייצגו את הכנסת בארגונים בינלאומיים שהכנסת חברה או משקיפה בהם" ---
זו הייתה הערה של מירה להוסיף.
"ובמקרים מיוחדים הוא רשאי למנות חבר כנסת המכהן כשר או כסגן שר".
היו"ר יריב לוין
¶
וגם כנראה שיש לזה, זאת אומרת גם היושב ראש אומר שהפרקטיקה הייתה כזאת שטוב גם לקיים את זה, כי יש גם מקומות שאותם אנשים מקיימים את הקשרים לאורך שנים והעובדה שהוא מתמנה כשר או סגן שר והוא עדיין ממשיך להוביל ולטפל בזה, ומדובר שוב, בארגון, לא בקבוצת ידידות פרלמנטארית. כלומר, זה ארגון שישראל חברה בו והכנסת היא ששולחת לנציגים, אבל הם לא בהכרח חייבים להיות רק חברי כנסת מן השורה.
ארבל אסטרחן
¶
בדרך כלל זה לא יהיה שרים, אבל זה מאפשר לצורך ההמשכיות וניצול המומחיות של האנשים.
אוקי, ואז יש לנו סעיף שאומר ש –
"(4) ההחלטות בעניין הקמת שדולות וקבוצות ידידות בין פרלמנטאריות ומינויים של יושבי ראש קבוצות ידידות ושל נציגי הכנסת וארגונים בינלאומיים שנעשו לפני תחילתו של תיקון זה, יעמדו בתוקף גם אחרי יום תחילתו".
זאת אומרת, לא צריך להקים מחדש. אני תוהה אם מכאן ברור העניין הזה שאסור להם להציג את עצמכם כגוף של הכנסת, אבל זה לא החלטה בעניין הקמת שדולה.
היו"ר יריב לוין
¶
לא, אני בכלל רוצה כמובן להבהיר. אני חושב שסעיף (4) צריך להיות מפוצל לשניים, בכיתוב הסופי. שוב, אלף שלא תהיה תחושה של ערבוב, וב' – גם אם זה ייזרק לשני מקומות שונים מבחינת זה ---
היו"ר יריב לוין
¶
וזהו, ואז זה פותר אני חושב את זה, ואז יהיו החלטות בעניין הקמת- או לא החלטות בעניין הקמת שדולות, אלא שדולות שהוקמו או משהו כזה והחלטות בעניין הקמת קבוצות ידידות.
ארבל אסטרחן
¶
אבל שדולות שהוקמו יישארו בתוקף, אבל ההחלטות האלה כבר יחולו עליהם. זאת אומרת אסור להם להציג את עצמם ---
היו"ר יריב לוין
¶
כן, ברור. לעומת זאת, לגבי האגודות ידידות שכאן הסעיף הוא שאלה החלטות שכבר התקבלו, להבדיל מהשדולות שזה גם לא החלטות בעצם, זה רק אקט שמישהו עשה והקים.