הכנסת השמונה עשרה

PAGE
12
ועדת החוקה, חוק ומשפט

2.8.2011


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 441

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, ב' באב התשע"א (2 באוגוסט 2011), שעה 08:30

הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 34), התשע"א-2011 – בקשת רביזיה

הצעת חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין (תיקון), התש"ע-2010 – בקשת רביזיה

חברי הוועדה: דוד רותם – היו"ר

עו"ד עמית מררי, ייעוץ וחקיקה, פלילי, משרד המשפטים

עו"ד לילך וגנר, ייעוץ וחקיקה, פלילי, משרד המשפטים

עו"ד אביגיל סון, משרד המשפטים

עו"ד ישי שרון, הסנגוריה הציבורית הארצית

רפ"ק רחל גרייבן, יועצת משפטית, נפגעי עבירה באח"מ, המשרד לביטחון פנים

עו"ד נועה עסיס וינשטוק, עוזרת היועץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים

עו"ד נועם פליק, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עו"ד שרונה עבר הדני, משרד הבריאות

עו"ד ורד וינדמן, היועצת המשפטית, המועצה לשלום הילד

דנה קייזר, עמותת הקרימינולוגים החברתיים שיקומיים

ליאת קליין, איגוד מרכזי סיוע

נועה ברודסקי-לוי

נעמה מנחמי

דורית ואג

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
1.
הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 34), התשע"א-2011 – בקשת רביזיה
2.
הצעת חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין (תיקון), התש"ע-2010 – בקשת רביזיה

בוקר טוב. אני פותח את הישיבה. על סדר היום הנושא הראשון, הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 34), התשע"א-2011, בקשה לרביזיה.

הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 34), התשע"א-2011 – בקשת רביזיה

אנחנו מצביעים על הבקשה לרביזיה.

ה צ ב ע ה

הרביזיה התקבלה


עכשיו תסבירי לנו מה הרביזיה.

יש גמלאות שאפשר לעקל רק לאחר שלושים ימים כאשר הן נמצאות בבנק. מוצע בעצם להבהיר שאותה גמלה, גם כשהיא משולמת באמצעות כרטיס חיוב, גם אז אי אפשר לעקל אותה בשלושים הימים הראשונים.

זאת הייתה הכוונה. לכן בעצם הרביזיה היא טכנית.

נכון. עוד דבר נוסף. אין כמובן בהוראה הזאת כדי לשנות או לאפשר עיקול במקום שאי אפשר לעקל בכל מקרה.

זה ברור. זאת הייתה הכוונה.


אנחנו מצביעים על הרביזיה.

ה צ ב ע ה

הרביזיה התקבלה

תודה רבה. אני מצביע על החוק לקריאה שנייה ושלישית בתיקון הרביזיה.

ה צ ב ע ה

החוק אושר פה אחד לקריאה שנייה ושלישית


נא להניח על השולחן כי אני רוצה להעלות את זה עוד היום.


אנחנו עוברים לנושא השני שעל סדר היום, הצעת חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין (תיקון), התש"ע-2010 – בקשת רביזיה.

הצעת חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין (תיקון), התש"ע-2010 – בקשת רביזיה

אנחנו מצביעים על הרביזיה.

לא, אנחנו צריכים לעבור על כמה סעיפים.

אין שום בעיה, אבל קודם נצביע עליה.

ה צ ב ע ה

הרביזיה התקבלה

יש לנו דף עם נושאים לרביזיה. הייתה בקשה לשנות את הגדרת שיקום מונע מאחר שהנוסח הקודם לא היה לחלוטין ברור. הנוסח החדש שמוצע הוא שיקום לעבריין באמצעות תוכנית שמטרתה להפחית את רמת הסיכון הנשקפת ממנו לביצוע עבירת מין נוספת הכוללת טיפול ייעודי הניתן לבד או עם טיפולים אחרים.


שרונה, את ביקשת לומר בהתאם במקום באמצעות.

אמרו לי כאן שבאמצעות זה בסדר.

בסדר. יש התנגדויות לנוסח?

אין התנגדויות. הרביזיה הזאת אושרה.

נושא נוסף שהוא בעיקר נושא של נוסח אבל כן חשבנו להביא את זה במקרה שאנחנו מפספסים משהו. בסעיף 6(א)(1) היה לנו את הנושא של הערכת מסוכנות בעת מתן גזר דין. במקום נסיבות אחרות, הבהרנו שנסיבות אחרות יכול להיות גם לגבי גזר דין הכולל עונש מאסר בפועל ואני אקרא את כל הסעיף כדי שיהיה ברור.

"למעט עונש מאסר בפועל ולעניין בית דין צבאי – גם לגבי מתן גזר דין הכולל עונש מאסר בפועל. ואולם בית המשפט רשאי לבקש הערכת מסוכנות עדכנית לפני מתן גזר דין או לפני מתן החלטה בערעור על גזר דין, גם לגבי גזר דין הכולל עונש מאסר בפועל, אם סבר שהדבר דרוש לעשיית הצדק. בסעיף זה, "גזר דין" – למעט צו לפי סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש"

הרביזיה מאושרת.

סעיף 9. היו שם כמה שינויים וחזרות בנוסח ואנחנו שוב מבהירים שהאיסור על ניגוד עניינים של מעריך מסוכנות יהיה על פי הנוסח הבא:

"לא ייתן מעריך מסוכנות לעבריין מין שהוא העריך את מסוכנותו טיפול במסגרת פרטית, למעט טיפול במסגרת תכנית לשיקום מונע בקהילה, במשך שנה לאחר מתן הערכת המסוכנות".


כלומר, טיפול במסגרת של צו שיקום הוא כן יכול לתת גם אם זה במסגרת פרטית. כלומר, במרכז מורשה. זה מאחר שאנחנו מניחים שהגורם המקצועי המתאם יוכל לפקח על זה. זה גם מוסדר בסעיף 3 של אותו סעיף קטן.

הרביזיה אושרה.

נדלג לרגע על הטיפול התרופתי אליו נגיע בסוף. פסקה (5). יש כאן הצעה של משרד המשפטים למחוק את כל סעיף (ג) מאחר שהוא מבחינה מהותית נכנס כבר בסעיפים אחרים ומאחר שמדובר בשינוי נוסח מאוד משמעותי, חשבנו שכן נכון להחזיר אותו לוועדה.


משרד המשפטים, אתם רוצים לפרט קצת?

כן. הסעיף הזה הוא סעיף שעוסק בחזרה מהסכמה. על פי הסעיף עבריין מין שמבקש לחזור בו מהסכמה צריך להודיע על כך ליחידת הפיקוח ויש סעיף נוסף שאומר שיחידת הפיקוח חייבת להודיע לנציג היועץ המשפטי לממשלה. הסעיף הבא בתור שהוא סעיף (ג) לדעתנו מבלבל. למעשה הוא לא מוסיף על סעיפים אחרים שקיימים. הרישא שלו מדברת על כך שבקשה לעיון חוזר, ככל שהוגשה כזאת, צריכה להידון מוקדם ככל האפשר וזה אני חושבת נכון לכל בקשה לעיון חוזר. הסעיף השני בעצם יוצר איזשהו הסדר מקביל להסדר שגם ככה קיים בסעיף 20ו כאשר סעיף 20ו הוא הסדר פרטי של בקשה לעיון חוזר. כך שלדעתנו התוספת המקבילה הזאת היא יותר מבלבלת ולא מוסיפה שום דבר.

לפעמים כשחוזרים על דבר, הוא נכנס יותר טוב לראש.

השאלה מה היחס בין הסיפא של סעיף (ג) לבין 20ו. כלומר, זה נראה לנו לא ברור.

סעיף 20ו מדבר על שינוי בתנאי הפיקוח.

על שינוי בשיקום.

כן. שיקום ותנאי פיקוח.

זה בעצם מקרה פרטי של בקשה לעיון חוזר לגבי השיקום.

נכון. כאן מדובר על מקרה שעבריין המין חוזר בו מההסכמה ולכן צריך לדבר עליו בנפרד כי זאת לא בקשה לשינוי. יכול להיות שזה אירוע שהוא שונה מאשר בקשה רגילה לשינוי.

לא, זה שוב מקרה פרטי של בקשה לשינוי של תוכנית שיקום. אחד משניים: אם יש צורך בשינוי שבעצם מגביר או קובע תנאים מחמירים יותר של שיקום או שמצריך שינוי בצו פיקוח, הולכים לדיון חוזר. אם אפשר בהסכמה להגיע לנוסחה שלא מצריכה שינוי בצו הפיקוח ולא תנאים מחמירים יותר בתנאי השיקום, הולכים ממילא ל-20ו.

אבל ב-20ו כתוב שאין בשינוי כאמור משום החמרה בתנאי השיקום המונע.

נכון, כי אחרת אנחנו בכל מקרה רוצים שבית המשפט יקיים דיון. לכן ממילא החזרה מהסכמה היא איזשהו מקרה פרטי של שינוי בתוכנית השיקום. עדיין קמים שני המסלולים. לכן התוספת הזאת בסעיף קטן (ג) היא תוספת שרק מבלבלת בעינינו ולא ברור מה הקשר ומה היחס בינה לבין 20ו ובינה לבין בקשה לעיון חוזר.

איפה מובהר שבית המשפט צריך לקיים דיון מוקדם ככל האפשר? בואי נפרוט ונראה שבאמת הכול נכנס.

לא כתוב. בסעיף לא כתוב אבל אפשר להכניס את זה לסעיף 23, בקשה לעיון חוזר. אני לא חושבת שזה נדרש בסעיפים אחרים, אבל אנחנו לא רוצים שבבקשות אחרות לעיון חוזר, למשל שאדם הפר את צו הפיקוח, לא יקיים בית המשפט דיון בהקדם האפשרי. לכן אין מקום לכתוב שם אם לא כותבים במקומות אחרים. במקומות אחרים אין מקום לכתוב כי באמת לא נהוג לכתוב. חזקה על בית המשפט שבמקרים כאלה הוא ידע לקיים את הדיון מוקדם ככל היותר.

נבהיר אם כך שלאור ההסכמה הזאת, אנחנו נשנה גם בסעיף 20ה ונפנה במקום להחלטה לסעיף קטן (ג). עבריין המין ימשיך למלא אחר תנאי התוכנית למעט תנאי של טיפול תרופתי כאמור וכולי עד להחלטת בית המשפט בבקשה שהוגשה לפי סעיף, במקום סעיף קטן (ג) יהיה סעיף 20ו.

בסדר.

ב-20ו ביקש משרד המשפטים לכתוב: על אף האמור בסעיף 23, שוב, כדי להבהיר.

בסדר.

אם כן, זה אושר.


בהארכת תוקפו של רישיון על פי סעיף 20יח יש משפט שאומר שרישיון יוארך אם התקיימו כל התנאים המפורטים. רצינו להבהיר שהתנאים המפורטים, זה גם התנאים ב-20טו וגם ב-טז וגם ב-יז.

נכון.

כלומר, התנאים למתן הרישיון או לחידושו והתנאים לפעילותו של מרכז לטיפול ייעודי ותנאים נוספים ברישיון שהממונה יכול לקבוע.

נכון.

בסעיף 20יט, ביטול או התליה של רישיון. יש שם שני סעיפים. האחד הוא במקרה שחדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן הרישיון על פי סעיף 20טו, ובסעיף קטן (ג) נאמר שהופר תנאי מתנאי הרישיון או הופרה הוראה מההוראות לפי סימן זה לרבות תנאי מהתנאים לפעילותו של מרכז מורשה לפי סעיף 20טז או יז. את זה הוספנו כדי למלא את ההתאמה.


בסעיף 22(א1), משרד המשפטים הציע עוד במקור וזה לא הוכרע סופית בוועדה או בכל מקרה לא מופיע בפרוטוקול. זה הוכרע אבל לא מופיע בפרוטוקול ולכן החזרנו את זה לכאן. לקבוע חצי שנת מאסר על הפרת חובת עדכון או מרשם לאחר תקופת הפיקוח. כלומר, בתקופת הדיווח.

נכון.

רצינו להעיר על זה.

אולי תעירו אחרי משרד המשפטים.

בעקבות פניית הסנגוריה הציבורית, אנחנו מסכימים להוריד את העונש לשלושה חודשים. זה נראה לנו עדיין מדרג סביר.

אדוני, אני חייב לומר שבכלל המחשבה שלנו הייתה - אם אפשר להוריד לשלושה חודשים, זה בסדר – שזאת צריכה להיות עבירת קנס.

האמת היא שאני לא יודע למה הביאו את זה כי אנחנו הכרענו בנושא.

אני יודע. אני מודע לעניין אבל בכל זאת חשבנו שאולי מן הראוי רק ברגע האחרון לשקול את העניין שוב, האם באמת אנחנו חושבים שהעניין הזה צריך להביא למאסר, האם אנחנו רוצים להביא למצבים בהם יהיה מאסר על תנאי ואז אחרי שנים שהעבירה הזאת מבוצעת ששוב בית המשפט יהיה כבול ויהיה חייב להפעיל מאסר על תנאי. אנחנו חושבים שבמקרים חריגים יכול להיות שיגיעו למצב באמת הכי דרסטי שבדרסטי.

אבל אתה יודע, אנחנו סומכים על בתי המשפט שלנו.

לפעמים בית המשפט כבול בהחלטות שהתקבלו.

אני לא חושב שבית המשפט ייתן תמיד מאסר על תנאי. בית המשפט מבין את הפרובלמטיקה בדבר הזה ולדעתי הוא ייתן קנסות. אני רוצה שהוא ייתן מאסר כי אני חושב שצריך לתת מאסר. בסופו של דבר בחוק הזה ההגנה על הציבור היא החשובה. העבריינים הם בדרגה שנייה במקרה הזה.

ספר החוקים שלנו מלא בעבירות שהן עבירות מאסר והן לא נאכפות.

תישאר לדיון אחרי הדיון הזה. אני עוסק בהבניית שיקול הדעת.

אני מבקש מהוועדה לשקול בכל זאת להוריד.

נשאר המאסר ותאמין לי שהם עשו אתכם חסד כי אני הייתי נשאר בשישה חודשים.

שישה או שלושה?

שישה. אני אומר שאני הייתי נשאר בשישה.

אבל אתה מקבל את בקשתם לשלושה?

אין בעיה. אם אתם מדברים על שלושה, אני אתן לכם שלושה אבל אם אתם שואלים אותי, אני הייתי משאיר את השישה.

שוב, אם נראה איזושהי בעיה, נוכל תמיד להחמיר.

אם תראו איזו בעיה, תוכלו תמיד לפנות ולבקש להפוך את זה לברירת משפט.

בעוד שתי דקות יש ישיבה נוספת.


הסעיף הבא הוא סעיף 22(א) ו-(ב). אנחנו מחילים את האחריות של נושא משרה בתאגיד גם על החובות של שמירת הסודיות.

בסדר.

בסעיפי דיווח כן הבהרנו במפורש שיש בקשה לעניין שפה. לא חזרנו בנו מהבקשה לגבי מי סירב, מאחר שסירוב הוא לפני ההמלצה.

בסדר.

לגבי תואר ראשון או תואר שני, מאחר שהייתה כאן חזרה – ושוב, זה משהו שלא מופיע באופן ברור בפרוטוקול – לאור הבקשה לחזור מהתואר השני ומאחר שלמשרד הרווחה אין בעיה עם זה.

מי ביקש לחזור בו מהתואר השני?

אתה אמרת: נכון, לא צריך.

זה לא היה מספיק ברור אבל נראה לי שהכוונה הייתה כן לחזור מזה.

בסדר.

לאף אחד אין התנגדות. נחזור לתואר הראשון.


יש כאן בקשה שהיא קצת מחוץ לחוק שלנו אבל מאחר שכבר אנחנו מתקנים את חוק סדר הדין הפלילי, נתייחס אליה. בתוספת הראשונה הופיע שם עדיין סעיף 203א שהוא כבר לא קיים ומוצע במקום זה לתקן ולהוסיף את סעיפים 374, 375(א), 376(ב) ו-377(א) שהם כולם סעיפים שנוגעים לפגיעה בחירות, חטיפה לעבודת כפייה וכולי.

בסדר. מאושר.

נשארו לנו עוד שלושה דברים קטנים. האחד, הבהרה בעקבות טלפון שהיה לי הבוקר שהמיעוט של תזכירים לגבי נפגע עבירה וקבלת המידע במסגרתה, הוא רק לנפגע עבירה שהוא לא בן משפחה. אם הוא בן משפחה, כן יהיה אפשר לקבל את המידע בהסדרים הרגילים. היה חשש שזה יוצר הסדר שלילי לגבי נפגע עבירה.

אני לא מבינה למה זה שייך.

כעיקרון העברות המידע הן למעט הנושא של תזכיר נפגע עבירה, אבל אם נפגע העבירה הוא גם גן משפחה שכן צריך להגן עליו, כמובן שאין קושי בהעברת המידע אלא רק אם מדובר בנפגע עבירה.


אני מבהירה את זה לפרוטוקול כי זה נראה לי טריביאלי. סעיף ההחרגה של תזכירים של נפגע עבירה, האמת שלא צריך את התזכירים של נפגע העבירה כי העברת המידע היא במסגרת בן משפחה.

אז לא צריך את זה.

אני לא יודעת ואני לא יכולה להגיד.

אז לא צריך את זה. עזבי, לא צריך את זה. אם אפשר להעביר את זה במסגרת הפגיעה בבן משפחה, אני לא צריך על זה סעיף נפרד.

נכון. זה מה שאני אמרתי.

אז אין שינוי בנוסח?

אין.


אני רק מבהירה. כבוד היושב ראש הוציא את עצמו מהצורך באישור אגרה.זה אומר שהאגרה פשוט תלך לוועדת הכספים.

אין שום בעיה.

יש להם ראייה רוחבית.

אין בעיה. ועדת הכספים היא גם עושה את זה שלוש פעמים בדקה.

נכון.

מצד אחד היא מכניסה את הכסף ומצד שני היא מבזבזת פי שניים ממנו. שהיא תטפל בזה.

זה היה רק להבהרה לפרוטוקול.

בכלל חוקתי זה יותר טוב שזה ילך לוועדת הכספים. משרד המשפטים מאוד מקפיד על החוקתיות של כל דבר וראוי שזה ילך לשם.

סעיף אחרון שלנו, נושא של הטיפול התרופתי. הנושא של הבהרה מתי בתקנות ומתי בנהלים.

לפחות לגבי הטיפול התרופתי, ומיד נגיע לעוד כמה מקומות שיש נהלים/אמות מידה, הכוונה שלנו היא חד משמעית לא תקנות אלא באמת נהלים או אמות מידה שהן לא תקנות. לדוגמה, אמות המידה לטיפול התרופתי, הצגנו טיוטה בפני הוועדה איך אנחנו רואים את זה בעיני רוחנו ולא בנוסח של תקנות.

בסדר.

בהתייעצות הבוקר אני מבינה שהשימוש במילה יקבע על כל הטיותיו מרמז על כך שמדובר בתקנות ולא בנהלים או באמות מידה אחרות. מנכ"ל משרד הבריאות בהקשרים אחרים, יש לו סמכויות לקבוע תקנות. כדי להסיר את התקלה הזאת שתחייב אותנו לקבוע בתקנות דברים שלפחות לדעתי הכוונה המוצהרת הייתה שאלה לא יהיו תקנות, בכל המקומות – ואני חושבת שמיפיתי את כל המקומות בהם כתוב יקבע – להחליף את זה במילה יפרסם ואז מובהר שאלה לא תקנות אבל זה כן מסמך שחייבים ליצור אותו וכן חייבים לפרסם אותו.

בסדר.

המקומות בהם זה מופיע.

האם מעבר למקומות שאני הוספתי כאן יש עוד?

חוץ מבטיפול התרופתי, כן. יש את סעיף 20ב(ג), שר הרווחה והשירותים החברתיים ושר הבריאות לפי העניין יקבעו נהלים לעניין ביצוע תוכניות שיקום מונע במרכזים לשיקום מונע לפי סעיף קטן (א)(2) עד (4). כלומר, אלה היחידות הממשלתיות שפטורות מרישוי. התכוונו שאלה יהיו נהלים ולא תקנות.


הסעיף הבא, סעיף 20ג, שזה הסעיף של הטיפול התרופתי. בכל מקום שכתוב יקבע, צריך לומר יפרסם.


סעיף 20ז(ג) שזה היחידות בכלא. יש לנו שם את השר לביטחון פנים ואת שר הבריאות שיפרסמו נהלים במקום יקבעו נהלים.


לבסוף, סעיף 20י שזה אמות המידה המקצועיות לטיפול ייעודי, שוב על ידי השרים, הפעם שר הרווחה ושר הבריאות.


בכל מקום שכתוב יקבע, נכתוב יפורסם ואז הבנו שאלה לא תקנות.

עמית, יש מקום שאנחנו כן צריכים את התקנות?

לא, לא באלה.

מבין ארבעת המקומות האלה שהוזכרו.

לדעתי לא.

הכול מקצועי.

זה נכון אבל למשרד המשפטים יש את אמות המידה שלו לעניין לתקנות.

בסדר. אושר.


יש עוד משהו?


תודה רבה. החוק אושר לקריאה שנייה ושלישית במסגרת הרביזיה עם כל תיקוני הרביזיה. נא להניח על שולחן המליאה.

הישיבה ננעלה בשעה 08:50