הכנסת השמונה עשרה

PAGE
17
ועדת הכספים

1.8.2011


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, א' באב התשע"א (1 באוגוסט 2011), שעה 13:00

דיון מעקב על העברת מפעל איתוראן לקריית שמונה

הצעתם של חברי הכנסת מירי רגב, יעקב אדרי וציון פיניאן

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

זהבה גלאון

דב חנין

שלי יחימוביץ

ציון פיניאן

עמיר פרץ

מירי רגב

חזי צאיג, מנהל מרכז ההשקעות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

אלי גרישנקרוין, סגן מנהל מרכז ההשקעות, שמרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

סיגל שאלתיאל, ראש אגף בכיר, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

אורן משה, אגף התקציבים, משרד האוצר

נסים מלכה, ראש העיר קריית שמונה

איזי שרצקי, יו"ר חברת איתוראן

רו"ח רן שבירו, חשב חברת איתוראן

יונה פרטוק, ההסתדרות החדשה

שגית אפיק

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

העברת מפעל איתוראן לקריית שמונה

הצעתם של חברי הכנסת מירי רגב, יעקב אדרי וציון פיניאן

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום דיון מעקב על העברת מפעל איתוראן לקריית שמונה. הצעתם של חברי הכנסת מירי רגב, יעקב אדרי וציון פיניאן.


בישיבה הקודמת שקיימנו בנושא של העברת המפעל, הייתה הסכמה לסיוע של מרכז ההשקעות למפעל כדי שהוא יעבור לקריית שמונה אבל משום מה קרתה תקלה בדרך ואני לא יודע מהי ובסופו של דבר המפעל לא עבר.


חזי, אתה יכול לומר לנו איפה עומד העניין הזה?

היכן חילוקי הדעות.

כן. הכנתי חומר אותו אני מבקש לחלק. הכנו כאן איזושהי טבלה שמראה את הקריטריונים לפני המסלול כיום ומציבה ליד את בקשת החברה. מזה אני גוזר את הפערים ואני אומר לכם גם איך אנחנו רצינו להתקדם ואיפה זה נעצר.


אני רוצה להזכיר. הקריטריונים הם: תנאי השכר. היום תנאי המסלול הם פי אחד וחצי מהשכר הממוצע ואני מדבר על מסלול עוגן. מספר המינימום שאנחנו דורשים הוא מאה עובדים לפחות בעלות שכר של פי אחד וחצי, ואני מדגיש, עלות שכר ולא שכר ברוטו. זכאים לתמיכה לפי המסלול היום הם רק מי שהוא בעלות השכר הגבוהה מהעלות המינימאלית. כלומר, רק מי שמשתכר מעל פי אחד וחצי מהשכר הממוצע. שיעור התמיכה לחברה שהיא מעסיקה ממאתיים עובדים ומעלה, הוא מתקרב ל27.5-28 אחוזים לתקופה של ארבע שנים.


אלה תנאי המסלול כיום. מה שהחברה מבקשת זה את עלות השכר, פי אחד וחצי, שנקטין לשכר הממוצע. קרי, 8,500 שקלים. היום זה קצת יותר וזה כבר 9,000 שקלים.

כמה החברה מבקשת? שכר של כמה?

החברה מבקשת שאנחנו נקטין את השכר הממוצע לכלל העובדים לשכר הממוצע במשק. כלומר, שזה 8,500 שקלים עד 9,000 שקלים. על זה היה הדיון כאן.

תסבירו לי עוד פעם. פי אחד וחצי לפי שלוש וחצי. מה השכר שאתה מבקש ומה השכר שהם מבקשים?

היום אנחנו מבקשים פי אחד וחצי, שזה 12,500 שקלים.

כמו שאתם משלמים לעובדי הקבלן. כמו שאנחנו כממשלה משלמים לעובדי הקבלן. אותו הדבר. אותו שכר.

לא, קצת פחות.

כמה מבקשת החברה?

השכר הממוצע שהוא 8,500 שקלים.

זה התנאי לקבלת העזרה ממשרד התעשייה.

לקבל את הסיוע הגבוה יותר.

במסלול עוגן. יש מסלולים אחרים בהם התנאים נמוכים יותר. זה מסלול עוגן.

אלה הקריטריונים הנהוגים בכל הארץ?

במסלול עוגן.

אנחנו ביקשנו לבוא לקראתם.

רגע. אני אגיע לזה. אני רק מציג לכם כרגע מה החברה רוצה ומה לנו יש כיום ואיך הולכים לקראת.


היום אנחנו דורשים פי אחד וחצי והחברה מבקשת שזה יהיה שכר ממוצע, דהיינו 8,500 שקלים.


אנחנו דורשים מינימום מאה עובדים ולחברה יש 82 עובדים.

לא. זאת טעות. זה לא נכון. החברה מעבירה ל-300 עובדים.

רגע. נלך לפי הסדר. נאפשר לכולם להתייחס. חזי, תמשיך.

זכאים לתמיכה. הזכאות אצלנו היא רק לעובדים שמשתכרים מעל העלות המינימאלית, שזה פי אחד וחצי. החברה מבקשת שאלה יהיו כל העובדים, דהיינו, לא כל ה-82 עובדים אלא גם אלה שמשתכרים מתחת ל-8,500 שקלים עלות מעביד.


שיעור התמיכה שמבקשים הוא 27.5 מיליון שקלים.


אני אומר למה אנחנו היינו מוכנים ללכת עם החברה ולקראתה ביחד עם האוצר. אנחנו היינו מוכנים להעמיד את השכר הממוצע ולא להעמיד אותו על פי אחד וחצי אלא להתיישר ל-8,500 שקלים. דהיינו, אם החברה תעמוד בשכר ממוצע של 8,500 שקלים, היא תוכל לקבל סיוע. ביקשנו שה-8,500 שקלים, העובדים יקבלו סיוע רק בגין אלו שמשלמים להם 8,500 שקלים ומעלה ולא מתחת לסכום הזה.

זה לא ממוצע.

לא ממוצע. עובדים שמשתכרים מתחת לעלות שכר של 8,500 שקלים לא יוכלו לקבל אלא מי שמשתכר 8,500 שקלים ומעלה. כאן כרגע הפער בינינו.


יחד עם זאת, אני רוצה לציין שיש לנו מסלולי תעסוקה ואתם מכירים אותם.

רגע. בכמה כאן הפער? כמה עובדים משתכרים 8,500 שקלים?

עכשיו אני מגיע לזה. 82 עובדים מקבלים מעל וכל השאר הם מתחת לסכום הזה.

כמה?

150 עובדים.

150 עובדים מקבלים פחות מ-8,500 שקלים.

כן.

המינימום הוא 7,500.

אם אנחנו הולכים למסלול התעסוקה הרגיל היום שאין לנו היום את התנאים האלה של פי אחד וחצי והוא יכול לשלם גם שכר מינימום, הוא יכול ליהנות מסיוע של עשרה מיליון שקלים. אם החברה ואנחנו היינו מגיעים לעמק השווה ומתיישרים סביב ה-8,500 שקלים, החברה הייתה זכאית לסיוע של 24 מיליון שקלים.

כשאנחנו דנו בעניין הזה, היה מדובר על פשרה שהסכימו לה, גם אתם וגם משרד האוצר. יצא שהגענו לאיזו פשרה. מה קרה לה?

כנראה שהייתה איזושהי אי הבנה כי הפשרה הייתה שאנחנו נוריד את תנאי מסלול עוגן מאחד וחצי שכר ממוצע במשק לפעם אחת שכר ממוצע במשק. מבחינתנו לא היינו מוכנים שיהיה עובד שיקבל פחות מהסכום הזה.


ברשותך, אני אוסיף משפט אחד. מבחינתנו מסלול עוגן הוא שונה בכך שהוא באמת מייצר איזשהו שינוי סביבתי. הוא גם מסה של עובדים, וכאן קבענו תנאי של מינימום, וגם השכר הוא לא שכר מינימום והוא גם לא 5,500 שקלים שזה מה שיש במסלול תעסוקה אלא השכר הוא שכר שבאמת מאפשר גם כוח קנייה וצריכה של העובדים לא התכוונות לייצר משהו שהוא אחר.

אבל מה קרה עם הפשרה?

היינו מוכנים לעשות דאון גרייד למסלול הקיים שלנו כדי להתאים אותו יותר לאיתוראן.

הם חזרו בהם.

ירדנו לפעם אחת שכר ממוצע במשק וקיבלנו הצעה שמראה לנו שהממוצע הוא אמנם שכר ממוצע במשק אבל יש שונות. יש עובדים שהם מתחת למספר הזה ויש עובדים שהם מעל המספר הזה.

בכמה הם מתחת?

נאמר 150.

כמה הם משתכרים?

אני אסביר בקצרה. יש תקנה למפעל עוגן. לפני שנה אנחנו הגשנו בקשה. התקנה אומרת פי אחד וחצי מהממוצע במשק שזה היום 13,000 בערך, 12,500 שקלים לעובד ממוצע. אמרתי, אין את זה בשום מקום במדינת ישראל, חוץ מאשר אולי ברשות הנמלים, ולכן אין מפעלי עוגן עם כל הדיבורים, ובדקתי את זה.


באתי ואמרתי להם שנעשה מהפכה, נעביר את זה לממוצע של 8,500 שקלים. בסוף הם הסכימו וכאן היה דיון על הדבר הזה. ממוצע 8,500. יש כאן פרוטוקולים. ישבתי גם עם אנשי האוצר במשרד המסחר והתעשייה, ישבתי גם אתם ויש פרוטוקולים. ישבתי גם עם האוצר וגם עם משרד התעשייה ביחד. במסגרת הישיבה, מנהל הכספים של כל הפרויקט הזה העביר לאוצר את כל הנתונים שיש להם היום וזה היה כל הדיון. הם אישרו את זה וזה היה צריך להיות בערך 34 מיליון שקלים למעבר. אני אמרתי להם במקום ארבע שנים, אני מוכן לעבור לקריית שמונה לעשר שנים. צריך להבין שהממוצע בקריית שמונה הוא בדיוק חצי מהממוצע שאני מעביר כאן. בפרי הגליל דיברו על 5,000 שקלים ממוצע ואילו אני מדבר על ממוצע של 8,500 שקלים כאשר הכי נמוך בעלות הוא כמעט 7,000 שקלים.

150 העובדים שלא מקבלים 8,500 שקלים, כמה הם מקבלים?

7.500 שקלים.

עלות.

ההפרש הוא אלף שקלים בין המצוי לבין הרצוי אבל יש לך הפרש של 14 מיליון שקלים.

תנו לי לסיים את דבריי.

מה שהוא ביקש רק על מאה עובדים.

חבר'ה, אתם מטעים. מר גפני, אני מדבר אתם שנה. התחלנו עם 34 ואחרי שהם אמרו שאני גורם לכך שהעסק לא עובר, הם אמרו לעיתונים שהציעו לי 27.5 ואני רוצה 34, כתבתי מכתב שהעתק ממנו הגיע גם אליך ואמרתי בו שמאחר שהם מציעים 27.5, אני מסכים, קיבלתי ומחר אני עובר וביקשתי את האישור. לא קיבלתי את האישור.


צריך להבין שבשנה הזאת העברתי לקריית שמונה בניירות ובמסמכים 12.8 מיליון שקלים. צריך להבין שלא הכסף הוא הבעיה. איזי שרצקי בחברות שלו העביר בשנה הזאת לקריית שמונה 12.8 מיליון שקלים וזה קורה כל שנה. הבעיה היא לא כסף. הבעיה היא שזאת חברה ציבורית. אני לא יכול להרשות לעצמי שההוצאות שלי יהיו יותר גבוהות מאשר אני מקבל. אני לא מבקש מענקי מסים מהמדינה. תבינו, החברה שלי לא מקבלת שקל הנחה במס. אני והילדים שלי לא הולכים לקבל שקל אחד מענק עבורנו כדי להיות שם. כל מה שאני עושה כאן, אני עושה לטובת קריית שמונה. כל השבוע עבדתי בקריית שמונה, וזה קורה לי הרבה, הייתי עם הסטודנטים האלה, הם מרוויחים שם 3,500 שקלים ואצלי הם ירוויחו 5,500 שקלים ובמשרה מלאה הם יגיעו ל-6,000-6,500 שקלים. זאת מהפכה לחבר'ה האלה. אני מעורב, מכיר ויודע. אני לא יכול לרדת מהסכום הזה. אם הייתי יכול, הייתי יורד אבל אני חברה ציבורית שנסחרת בנסדאק.

שואל אותך חבר הכנסת פיניאן. אם אתה מעלה את השכר לעובדים בעוד אלף שקלים, אתה מקבל עוד 14 מיליון שקלים. לא משתלם לך?

לא. העלות של המעבר שלי היא שלושים מיליון שקלים וזה בלי המבנה שאני בונה. תבינו. המבנה הוא נכס שלי ואני לא לוקח אותו בהוצאה כי גם כאן אני צריך לבנות. את המבנה אני לא לוקח בהוצאה. שלושים מיליון שקלים זאת ההוצאה וחזי יודע את זה והוא מסכים אתי. זה הסכום למעבר שלי והעלויות שיהיו לי בארבע שנים. אני לא יכול להיות חשוף לתביעה ייצוגית בגלל שיגעון שלי שרצתי לקריית שמונה. אני לא יכול. אני לא יכול לגרום לכך שהחברה הזאת תפסיד כסף. חזי הוא רואה חשבון והוא מבין את זה. אני רוצה להתקרב להוצאות. אני לא רוצה להרוויח. אמרתי, הבאתי לקריית שמונה 130 מיליון שקלים ואני לא צריך את העשרים האלה. הכול קיים במסמכים.

מה עולה לך שלושים מיליון שקלים? אתה מעביר ציוד? מה אתה עושה?

שליש מהעובדים. בסן פאולו העברתי את איתוראן ממקום אחד למקום שני ועלה לי מיליון וחצי דולר וזה מה שיעלה לי המעבר בלי הבנייה.

כן, עזוב את הבנייה. מה עולה לך שלושים מיליון דולר?

המחשבים, המוקדים, כל הדברים.

שלושים מיליון שקלים?

אמרתי
מיליון וחצי דולר.

הוא סוכם את זה. הוא מסביר את השלושים מיליון.

בסדר. הלאה.

לחברת איתוראן יש 400 עובדים מתוכם עוברים 300 ומאה נשארים כאן. החבר'ה שעוברים, ה-82 האלה שעוברים כאן, שאמורים לעבור, לפחות חצי מהם יישארו לגור בתל אביב ואין לי ברירה כי הם לא רוצים לעבור ואין לי מה לעשות. העוגן אומר ש-60 אחוזים לפחות יעבדו בקריית שמונה. המהנדסים האלה שלא ירצו לעבור, בלית ברירה אני מטיס מכאן כל יום מטוס לקריית שמונה. המפעל שאנחנו רוצים לבנות הוא צמוד לשדה התעופה. היום אין טיסות לקריית שמונה ולא יהיו, אבל ברגע שאתה מעביר מפעל שלם ומביא עובדים רק שלך, אין לך בעיה לאשר את הטיסות.


הכשרות עובדים. שישים אחוזים מהעובדים צריכים להיות מקריית שמונה.

אתה נתת 130 מיליון שקלים לקריית שמונה.

כן. מ-1999 עד היום. זה מספר עובדתי.

אני לוקח אותך ברצינות רבה. אני אפילו חושב שאתה עושה דבר חשוב. יש לי הצעה. אני רואה שאתה לא עומד על הגרוש.

הורדתי כבר עשרים אחוזים.

אני אומר לשבחך. אני לא אומר את זה חס וחלילה נגד. אני מציע פשרה. העובדים מקבלים היום 7,500 שקלים שזה המינימום, עלות.

המחיר הממוצע של עובדים.

אני לא מדבר על ממוצע. אני מדבר על העלות. הם עומדים על 8,500 שקלים עלות העובדים.

על 240 עובדים.

אני מדבר על זה. יש עובדים שהם עם 12 אלף שקלים.

יש עובדים עם 20 אלף שקלים.

מדובר על כמות מינימאלית של עובדים.

אנחנו מדברים על פער של 18 עובדים.

לא.

על פער של כמה עובדים מדובר? על 12 עובדים?

לא.

איזי, בוא ננהל עכשיו משא ומתן. כמה עובדים יש לך שאתה מעביר לקריית שמונה?

290 עובדים וזה 240 משרות מלאות.

איך הוא אומר 240 והוא אומר מאה עובדים?

זה בסדר מבחינתכם?

כן. 240 עובדים, זה בסדר. זה המינימום.

התגברנו על בעיה אחת.

240 משרות.

התגברנו על הבעיה הזאת?

עובר היושב ראש נושא-נושא. תגידו אם יש בעיה או אין בעיה.

אין בעיה.

מספר העובדים נפתר. יש לך 240 משרות, 190 עובדים.

לפחות.

לפחות 240 משרות. זאת הדרישה של הממשלה ואתה עומד בדרישה הזאת. נקודה.


נשארה אבן נגף וזה השכר של אותם עובדים שמשתכרים פחות מ-8,500 שקלים.

שעלות שכרם פחות מ-8,500 שקלים.

כן. עלות שכרם פחות מ-8,500 שקלים.


הנושא הכספי אצלך הוא נושא חשוב אבל אתה גם פילנתרופ. אתה מוכן להעלות את השכר של העובדים ל-8,000 שקלים עלות השכר?

השכר הממוצע במשק. היום השכר הוא 8,900 שקלים.

כשהתחלנו את הדיונים זה היה 8,200 שקלים.

התנאי שלכם, בסדר, גם אנחנו צד בעסקה הזאת.

אתם סגרתם על 8,500.

סגרנו על 8,200 והוא אמר שהוא יישאר על המספר הזה.

בבניין הזה לא חייבים לומר רק דברים נכונים. אפשר להגיד גם דברים אחרים. אתה תהיה מוכן ששכר העובדים יהיה לפחות 8,000 שקלים?

אתה לא יכול. זאת חברה ציבורית.

אדוני היושב ראש, אנחנו לא נוקבים במספרים אלא רק במשפט שכר ממוצע במשק.

אז אתם נוקטים עמדה. זה ניתן למשה בסיני? אני מכיר את מה שניתן למשה בסיני וזה לא ניתן לו.

לא, אבל אנחנו לא יודעים לרדת מזה.

בסדר, אז אל תרדו. אז נלך לשר.

הוא אומר שיש בעיה כחברה ציבורית.

לפני שנה התחלתי את המשא ומתן, עת היה אחד וחצי על הממוצע. אני אמרתי שאני אלחם כדי להקטין את הממוצע הזה בגלל דבר אחד, כי אני חושב שהממוצע שהיה הוא בלוף. אמרתי שאני אעשה את זה לא רק בשביל קריית שמונה אלא עבור כל המדינה. נוריד את זה לממוצע אחד שהוא ממוצע יפה שאין אותו בשום מקום בצפון. אמרתי שנוריד את הממוצע לאחד ואז גם אני אהנה – קריית שמונה ולא אני כי אני לא נהנה מכלום – וגם דימונה וגם ירוחם.


ישבנו כאן בדיון ודיברנו על זה. עשיתי את הכול כדי להגיע לממוצע הזה. הם אישרו את זה. פתאום הם ראו שהדבר הזה הוא לא רק לאיזי בקריית שמונה, למדינה, אלא זאת בעיה של תקציב, זאת בעיה של בעיה והם חזרו בהם. אני אומר שוב שהם באו וטענו בפירוש שהבקשה שלי היא 34 מיליון שקלים, 33 מיליון שקלים, וחזי אמר לעיתונות שהם מאשרים 27.5 מיליון שקלים. חזי אמר את זה. הם עשו עלי התקפה כאילו אני לא רוצה לעבור ואתה יודע שההגנה הכי טובה היא התקפה. הם אמרו שהם הציעו לי 27.5 מיליון ולא הסכמתי. חזי קיבל ממני באותו יום מכתב ונפגשתי אתו. אמרתי לו שהוא אמר לכולם 27.5 ואני לא שואל אלא מוריד עשרים אחוזים ושייתן לי עכשיו 27.5 ומחר אני מתחיל לבנות את החברה. חזי, כך היה?

כן.

יש לי את זה במכתב.

כל הוויכוח בינינו שאין בעיה להגיע ל-27 וגם אני מוכן היום להתחייב ל-27. כל הוויכוח בינינו הוא האם אתה משלם את השכר הממוצע או לא משלם את השכר הממוצע. זה כל הוויכוח בינינו כרגע לגבי כל העובדים.

אבל זה היה הדיון.

אם הוא משלם את השכר הממוצע ועומד במספר עובדים של 240, הוא מגיע לסכום עליו הוא מדבר. זה כל הוויכוח.

אני מהמשרד לפיתוח נגב וגליל. אנחנו מנסים להיות מעורבים בסיפור הזה במשך כל הזמן וגם קיימנו פגישות עם התמ"ת וגם פגישות של השר סילבן שלום עם איזי. הפערים כאן לא גדולים. ממוצע, אני לא מבינה גדולה במתמטיקה, אבל כשמדברים על שכר ממוצע, מדברים על שכר ממוצע. הסיכום האחרון בוועדת הכספים היה שבעצם מנסים להגיע להסכמות עם התמ"ת והאוצר על עלות השכר הממוצע של העובדים של איתוראן שאמורים לעבור לקריית שמונה.

אז מה אתם מציעים?

אנחנו מבקשים לעמוד בהסכמות האלה. אנחנו מציעים ומבקשים לעמוד בהסכמות האלה כי כאן בעצם גם האוצר וגם התמ"ת שינו את העמדה שלהם והם אמרו שמאה מתוך 240 משרות יישאו כל אחת מהמשרות האלה בעלות שכר של שכר ממוצע במשק שכיום הוא מתקרב ל-9,000 שקלים. הדוחות כאן מעידים על 82 משרות כאלה ולא על מאה משרות כאלה. יש פער של 18 משרות.

אין פער. הממוצע הוא 10,000 שקלים.

בואו לא נתעלם מהמצב שקיים בגליל, במיוחד בגליל המזרחי, בנושא השכר הריאלי של העובדים שם.


אני מבקשת שבכל זאת ננסה להגיע להסכמות לגבי השכר הממוצע.

יש אפשרות שהמשרד לפיתוח הנגב והגליל יממן את הפער?

אני לא יכולה לענות לך על זה כרגע. צריך לעשות את התחשיבים.

לכל משך עשר השנים של המפעל?

לתקופה של שנתיים.

הלוואי ולמשרד לפיתוח הנגב והגליל היו תקציבים בסדרי גודל כאלה והוא היה יכול לממן.

אדוני, מדובר על 2.5 מיליון שקלים לשנה. העוגן הוא ארבע שנים ואני הודעתי להם שאני עובר לעשר שנים וזאת התחייבות בהסכם עם ערבות אישית שלי שאני יושב שם עשר שנים. אמרתי להם את זה כדי שלא יהיו להם בעיות אחרי כן עם אחרים. ההוצאה של הטיסה היא הרבה יותר גבוהה והם יודעים את זה.

כמה כסף זה להעלות את השכר של העובדים?

אי אפשר להעלות שכר. זאת חברה, זאת מסגרת.

אז חברה מחליטה להעלות בקריית שמונה את השכר.

תראה את הנייר. הממוצע של השכר הוא 10,500 שקלים.

ראיתי. תעזוב. אני שואל כמה כסף זה להעלות את השכר של העובדים לממוצע. לא הממוצע הכללי.

אם אתה מעלה את השכר לכולם ל-8,000 שקלים, כמה זה עולה?

זה לא מגיע לזה. זה לא רלוונטי.

אתה מדבר על 154 עובדים.

על מאתיים עובדים.

השכר הממוצע שלהם עלות המעביד הוא סביב ה-6,000-6,500 שקלים. אתה מדבר על בערך 2,000 שקלים פלוס. תעשה 2,000 שקלים כפול 150 עובדים וזה יוצא 3 מיליון שקלים.

בשנה.

זה יצא טוב. אנחנו נשלם כסף כדי לעבור.

3 מיליון כפול לא ארבע שנים כי הוא מתחייב לעבור לעשר שנים, 3 מיליון כפול עשר, הוא מממן בעליית שכר. תראה, יש הרבה פתרונות אחרים יצירתיים טובים יותר מעבר למה שחזי מציע. עצם זה שאנחנו מתחייבים לתקופה יותר ארוכה ומסלול העוגן מדבר על ארבע שנים, תפתחו את מסלול העוגן לתקופה יותר ארוכה ואז בלי יותר מדיי טובות נגיע ל-27.5 מיליון. זאת אומרת, יש הרבה פתרונות יצירתיים שנמצאים אצלו מתחת לידיים היות שאנחנו מוכנים להתחייב לתקופה ארוכה יותר.

בואו נגיד את האמת. לא רוצים להעביר את איתוראן לקריית שמונה. אין כוונה להעביר מפעלים לפריפריה.

נציג ההסתדרות.

תודה. יש כאן ויכוח של עשירים. השכר הממוצע בקריית שמונה הוא כ-5,000 שקלים. מעל שישים אחוזים שכר מינימום. בא לכאן מישהו ואומר שהוא רוצה לעבור לקריית שמונה.

מישהו שהוא משוגע. התכוונתי אלי.

נכון. אני רוצה לציין וזה חשוב לפרוטוקול שבזמנו ראש הממשלה אולמרט אמר בזמן מלחמת לבנון השנייה שמפעל עוגן יוקם בקריית שמונה. חמש שנים לא קרה כלום וכך זה כרגע במצב הנוכחי. הדבר היחידי שיכול היום להפעיל את קריית שמונה ברמת השכר הנוכחית זה כמו מים חיים לקריית שמונה. אנחנו מדברים על 1,500 שקלים.

אני אומרת לכם שלתמ"ת אין כוונה להעלות את איתוראן לקריית שמונה. בואו נגיד את האמת. יש כאן מישהו שנותן מעצמו בעניין הזה ולא רוצים לבוא לקראתו. עדיף שיהיו מפוטרים והמדינה תשלם עליהם יותר ואנשים ישתו ערק וימשיכו לצאת לרחובות. זה מה שהם רוצים.

בגלל המפוטרים שיושבים בקריית שמונה, אני מממן בארנונה כמעט 7 מיליון שקלים בשנה.

אתה מקבל מענקי איזון. לא הגדילו לך את מענקי האיזון? הכול בגלל יושב ראש הקואליציה בוועדת הכספים. בגללו מעלים את מענקי האיזון.

חזי, יש לכם הזדמנות לעשות מהפכה בקריית שמונה.

זה משרד האוצר.

לרגע חשבת שזה לא משרד האוצר? מה המחאה הזאת ברחובות? זה משרד האוצר. האטימות שלהם במשך שנתיים למס על הדלק ועוד מסים על מעמד הביניים.

אדוני היושב ראש, אתם בטח אומרים שם דברים חשובים. לא כדאי שנשמע אותם גם אנחנו?

אפילו אתה לא יכול לפתור את זה. אתה לא מאמין.

יש תקציב שאתם מסייעים בהעברה?

יש מסלולים שמסייעים אבל לא במסלול תעסוקה. כל פתרון יצירתי, אנחנו מוכנים לו ואנחנו גם מנסים. תאמין לי, כמו שאני אומר שיעזרו לו לבנות את המפעל, אני יכול להגיד לך שתעזור לו בארנונה, לתת לו עשרים שנים בפטור.

אם תאשר לי, אין בעיה.

אנחנו לא בשלב המידע. אנחנו יודעים הכול ואתם עומדים בתנאים וכולם עומדים בתנאים. כן היה סיכום, לא היה סיכום, הכול בסדר. יש עניין לאומי שהמפעל הזה יעבור לקריית שמונה. כולם מעוניינים בזה. השאלה היא האם אפשר להגיע לפשרה או להקים מסלול חדש או על פי הקריטריונים הקיימים להגמיש אותם. זאת השאלה היחידה ואין שאלה אחרת.

הקריטריונים הקיימים כבר הוגמשו.

הבנתי. אחרי הקריטריונים הנוכחיים שהוגמשו, ואגב, הם לא בדיוק הוגמשו מכיוון שמה שקורה במקרה שלנו כאן זה שמדובר על כך שמגיע מפעל שמעלה את השכר הממוצע בישוב הזה, הוא מגיע להרבה יותר שנים ממה שאתם דורשים, הוא מעלה את כל הנושא של העובדים בקריית שמונה לרמה שונה. נכון שחלק מהעובדים יקבלו פחות מהשכר הממוצע, חלק גדול מהעובדים יקבלו מעל השכר הממוצע וחלק יקבלו פחות אבל כולם ללא יוצא מן הכלל יקבלו יותר ממה שמקבלים בשכר הממוצע בקריית שמונה.


אתם יכולים להתגמש או מה נעשה? למי הסמכות להחליט על הגמשה? לכם או למישהו מעליכם?

אני מאוד שמח שהאוצר קובע רף תחתון לשכר, אבל מאיפה זה נובע?

הוא הסביר קודם.

קיימים גם מסלולים למי שמשלם שכר מינימום וקיימים מסלולים למי שמשלם יותר. אנחנו רצינו עדיין לתת איזשהו תעדוף לפריפריה. לא אומר קריית שמונה אלא כל מי שמבחינתנו הוא פריפריה, לתת לו תעדוף לייצר משכורות יותר גבוהות ולצמצם את הפערים. הקצינו לטובת העניין קרוב למאתיים מיליון שקלים ומאתיים המיליון שקלים האלה מנוצלים. זה לא שהם לא מנוצלים. אנחנו אישרנו ומאשרים השבוע בקשה של חברה שהולכת לשדרות עם 300 עובדים.

יש הבדל בין שדרות לקריית שמונה.

אני לא אומר שלא, אבל זאת פריפריה. אני מסכים אתך.

עמיר, שאל אותו מה שם החברה.

חברת הכנסת רגב, אין לי אתך ויכוח. אתם אישרתם את המפה לפריפריה ואתם אישרתם את זה בוועדה וקבעתם שגם שדרות היא פריפריה. כשאני יוצא למסלול, אני לא יכול להבדיל.


אני בטוח בכוונות של מר שרצקי ואני אומר לכם שיש כאן בן אדם רציני ואני נפגש הרבה אנשים אבל לא נפגש עם הרבה אנשים שרוצים להעתיק פעילות לקריית שמונה. אין לנו הרבה אנשים כאלה. אני מאמין למר שרצקי. צריך לראות איך אנחנו מצליחים.

האוצר צריך להתגמש.

האוצר ישלם למפוטרים יותר. אתה הרי יודע את זה. האוצר ישלם יותר. מצד אחד אנחנו רוצים לתת תעסוקה, מצד אחד יש כאן מפעל שאומר שהוא הולך להיות מפעל עוגן לעשר שנים ולא לארבע שנים.

המפעל הוא גם ליצוא?

לא, זה לא מפעל.

הממשלה משלמת לעובדי קבלן חצי מהסכום הזה. אז מה אנחנו רוצים?

אני רוצה לציין שהשינוי הזה, אם המפעל הזה יועבר לקריית שמונה, אני חושב שמגיע לנו אחרי שלושים שנים מאז המפעל הרציני האחרון שנתן שכר הוגן. הוקמו מפעלים אבל כולם סביב שכר המינימום. אני חושב שמגיע לנו בקריית שמנה מפעל ברמה גבוהה, מפעל שמקפיץ את כל הישוב לרמות כלפי מעלה.

תודה. הרב מלכה, אתה רצית לומר משפט?

אני רוצה להוסיף עוד משהו מעבר למה שנאמר כאן. אני רוצה לומר שזה לא רק מפעל פעם ראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל שמגיע לאזור כמו קריית שמונה שסמוכה לגבול והוא מוכן לשלם שכר כל כך גבוה אלא אני רוצה לומר עוד יותר. לפחות בשיחות שהיו לי טלפונית עם כמה עובדים שעובדים היום, שאמורים להיות מוטסים ממרכז הארץ לקריית שמונה, חלקם מוכן גם להעביר את דירתם ולגור בקריית שמונה. המשמעות היא לא רק שאתה נותן עכשיו עובדים אלא אתה מעלה את איכות החיים בעיר וזה דבר חשוב וזה מעל לכל.

תודה רבה.

אני חייב לומר מילה אחת. אני חי שנה באי ודאות. העובדים שלי חיים באי ודאות והם לא יודעים מה קורה אתם. יש כאלה שלא רוצים לעבוד ועוזבים אותנו. אני לא יכול יותר למשוך את זה. אני צריך לקבל תשובה או חיובית או שלילית. אם יאמרו לי כן, מחר אני מתחיל לעבור.

ואם לא, לא צריך. זה פשוט לא יאומן.

רבותיי, אנחנו לא נתקדם עם העניין הזה בצורה הזאת. אני מציע שאני אפנה לשר האוצר ולשר התעשייה. אני אשבח את האנשים שלהם במשרדים שעושים את עבודתם נאמנה. יש קריטריונים והולכים על פי הקריטריונים ומנסים להתגמש עד הגבול המסוים אבל מכאן ואילך זאת צריכה להיות החלטה מדינית. ההחלטה לכל הדעות היא החלטה חריגה וגם אתם אומרים את זה. קריית שמונה, ברור לחלוטין שמבחינת מדינת ישראל, הדבר הנכון לעשות זה להעביר את מפעל איתוראן לקריית שמונה. אין ויכוח לגבי העניין הזה. זה מעלה את הרמה של השכר בישוב, כולם מסכימים ששרצקי הוא איש רציני, כולם מסכימים שהוא לא מתכוון לעבוד על מישהו, הוא מתחייב לעבור לעשר שנים, הוא מתחייב לתת שכר שהוא שכר יותר גבוה מכפי שמשתכרים בישוב וצריכה להתקבל כאן החלטה שהיא במדיניות.


אני מבקש להכין היום מכתב לשר האוצר ולשר התמ"ת. אני הולך לדבר אתם על העניין הזה. אני מבין שאי הוודאות אצלכם פוגעת ואתם רוצים לקבל החלטה מהר. אנחנו נקבל החלטה מהר וההחלטה תהיה אחת משתיים: או שהשרים יסכימו וימצאו את הקריטריון כדי להעביר את המפעל לאור הנתונים הקיימים, ואנחנו גם נלחץ עליך באיזושהי צורה. יש לי איזה רעיון בעניין הזה ובסוף אתה תסכים כי לא תהיה לך ברירה. או שנגיד לך שאנחנו לא מבקשים ממך לעבור לקריית שמונה כי קריית שמונה היא מספיק מבוססת. ההחלטה תהיה החלטה של ועדת הכספים. או שהמפעל עובר והגענו לסיכום עם המשרדים או שהמפעל לא עובר ואנחנו נגיד את דעתנו למה הוא לא עובר. אחד משני הדברים האלה יקרה. אני אשתדל לעשות את זה כמה שיותר מהר.


תודה רבה. אנחנו עוברים לסעיף הבא.

הישיבה ננעלה בשעה 13:40