הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
15
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
1.8.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 534
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, א' באב התשע"א (1 באוגוסט 2011), שעה 13:00

תקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה) (תיקון), התשע"א 2011

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר

עו"ד שי סומך – משרד המשפטים

עו"ד נטע ברנר-נאור – לשכה משפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עו"ד עמית שטאובר – משרד האוצר

עו"ד שושנה שטראוס – רשות האוכלוסין

עו"ד מירב ולדמן – מנהלת תחום, פורום לשכות פרטיות לחקלאות, איגוד לשכות המסחר

איילת יגודניק – חברת א. גמיש, כוח אדם זר לחקלאות, איגוד לשכות המסחר

מוטי שמש – חברת עמיר, תיווך כוח אדם זר לחקלאות, איגוד לשכות המסחר

גבי בורנשטיין – חברת חולצה כחולה, כוח אדם זר לחקלאות, איגוד לשכות המסחר

יריב שוריאן – חבר הנהלה, אחיעוז, עמותה לתיווך עובדים זרים בסיעוד

צביקה רם – חבר הנהלה, אחיעוז, עמותה לתיווך עובדים זרים בסיעוד

וילמה מאור

נועה בן שבת

א.ב. חבר המתרגמים בע"מ
תקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה) (תיקון),
התשע"א 2011

צהריים טובים, היום א' באב, 1 באוגוסט 2011. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה והבריאות. הנושא- תקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה) (תיקון), התשע"א 2011. פרוטוקול 534. גבירתי, היועצת המשפטית של הוועדה.

התקנות האלה הוגשו על ידי משרד התמ"ת לגבי חוק שירות התעסוקה. דווקא מאפשרות ללשכה פרטית לגבות מעובד זר תשלומים עבור תיווך העבודה, אבל בסכום מוגבל ובלבד שהתיווך עבודה עבור אותו עובד זר נעשה במסגרת התקשרות בין לאומית שמדינת ישראל צד לה. אולי משרד התמ"ת או רשות ההגירה תוכל להרחיב בעניין הזה, להסביר על אותה התקשרות בין לאומית והמאפיינים שלה.

מי גבירתי?

נטע ברנר-נאור, לשכה משפטית, משרד התמ"ת.


אני אתחיל עם הרקע. תקנות שירות התעסוקה קבעו בעבר שלשכה פרטית יכולה לגבות סכום מסוים. היתה הוראת שעה שלשכה פרטית יכולה לגבות סכום מסוים. היום הוא עומד על 3,400 שקל בערך, מעובד זר שהיא תיווכה עבורו עבודה בישראל. הוראת השעה הזאת פקעה בספטמבר 2010 ולא מצאנו לנכון להאריך אותה, אחרי התלבטות ושיקולים, התייעצויות עם גורמים שונים. עם זאת, לאור העובדה שהחלטות הממשלה בנושא הסכמים בילטרליים מתחילות להיות מיושמות, אני חושבת שחברתי ממשרד הפנים תוכל להסביר יותר טוב על ההסכמים הבילטרליים, אבל יש הסכם בילטרלי שנחתם עם תאילנד, שבמסגרתו ייובאו זרים לחקלאות, שיהיה בפיקוח ארגון ההגירה הבין לאומי.


בגלל שההסכם הזה כבר נחתם ובגלל שהיישום של החלטות הממשלה מתקדם, מצאנו לנכון כן להביא את התקנות האלו לאישור הוועדה, בהגבלה שזה יהיה גם הסכום המסוים של 3,400 שקל, שזה הסכום החוזי, שהוא עולה בהתאם לעליית המדד.

תגידי לי, כל הסכמי העבודה של העובדים הזרים החודש מעודכנים? עובדי סיעוד?

בעקבות שכר המינימום?

כן.

המעסיקים דואגים לחוזי העבודה. יש בחוק עובדים זרים הוראה שהמעסיק חייב לדאוג לחתום חוזה עבודה עם עובד זר.

כמה לפי החוק היום , אם עובד זר היה צריך להרוויח 3,200 שקל לחודש,

הוא צריך להרוויח לפי שכר המינימום, ומותר לנכות קצת מהסכום.

טוב, את לא יודעת לענות לי. אם את לא יודעת, תגידי, אני לא יודעת. אתה יודע, אתה מכיר?

כן. שמי יריב, אני מעמותת אחיעוז. יש לי לשכה פרטית לתיווך והשמה של עובדים זרים. 4,100 שקל זה שכר המינימום שעודכן. מזה יש קיזוזים על פי חוק שמותר לקזז.

היה 3,200. לכמה זה עולה?

3,200 זה גם כן היה נגזרת של 3,890. זה עלה היום ל-3,430 עד 3,500. זה השכר.

3,430.

נכון.

זה הבסיס.

אחרי שקיזזנו את ההוצאות נסיעה מ-4,100 כמובן, את הוצאות המחיה, את שכר הדירה שמותר לקזז על פי חוק, את המיסים.

כמה ימי הבראה לשנה הם מקבלים?

בתום השנה הראשונה 5 ימים, בשנה השנייה והשלישית 6 ימים. החל מהשנה הרביעית, 7 ימים. לפי עובד ישראלי. אין הבדל בין עובד ישראלי לעובד זר.

עדיין בתום שנה, אם הוא מתפטר לפני זה, מגיע לו חלק יחסי.

כמה ימי חופשה הוא מקבל?

12 יום בשנה הראשונה עד השנה העשירית. עד שנה זה יום לכל חודש עבודה עד חצי שנה. מעל חצי שנה, יומיים וחצי לכל חודש נוסף, מה שמעל החצי שנה, לפי תחשיב של 164 שקל ליום.

כמה הם מקבלים הבראה?

351 שקל נכון להיום. זה אמור לעלות ל-364 לכל יום הבראה. כרגע זה לא יצא רשמית.


רציתי רק לבוא ולהמחיש איך המדינה פה והגברת פה מייצגת גוף מאוד רציני שאמור להיות אמון על כל הנושא, לא משכילים להוציא חוזה אחד אחיד לכל העובדים הזרים, שהקשיש, אותו אחד שמרותק למיטה, הוא זה שידאג לעדכן. ככה מתנהלת כל המדיניות של העובדים זרים.

ביטוח לאומי עידכן בעקבות שכר המינימום את מחיר השעה לעובד סיעוד?

לא.

נשאר 43.5?

משהו כזה. זה לחברות, תלוי מה מגיע לקשיש עצמו או לעובד.

לא, לא, יש את הפיילוט.

לא שינו שום דבר.

כמה זה, 43.5?

זה 43.5 פלוס מע"מ. תוריד מזה את המע"מ. זה יוצא בערך 35 שקלים, משהו כזה.

טוב, אוקיי. כן, תמשיכי.

שוב, בדצמבר 2010 אישרה הממשלה את ההסכם הבילטרלי ובגלל הצורך הזה שעלה בעקבות ההסכם וכדי לא להטיל את מלוא העלות של הגיוס, כי יש עלות של גיוס. אנחנו מנסים שיהיה בפיקוח ארגון בין לאומי ולא יהיה את העלויות של 10,000 דולר שעובדים משלמים, אם זה יהיה תחת פיקוח ארגון הגירה בין לאומי. אנחנו לא רוצים להטיל את זה על הלשכות או על המעסיקים, ולכן אנחנו אומרים שחלק מהסכום, העובד יוכל לשלם בעצמו ללשכה פרטית.

כן, אדוני.

שמי צביקה רם ואני מעמותת אחיעוז. אני רוצה לענות לחברתי נטע, שכל הנושא של עובדים זרים, כל התמצית מבוססת על איך להפריע ואיך לגרום נזק לנושא של הבאה של עובדים זרים.


אנחנו שנים באים ואומרים, מדינת ישראל לא משכילה למצוא פתרון ראוי לקשישים בעת הזאת שהם הופכים להיות סיעודיים. אנחנו באים ושואלים ואומרים, קחו אתם, אתם הפרעתם את העניין הזה. קחו אתם את נושא הבאה של העובדים זרים ובמקביל, קחו את הפיקוח. אתם רוצים פיקוח? רכשו אותו בכסף כמו בכל גוף מסחרי שעובד בארץ, ואל תעשו מן גוף בליטרלי, הסכמים בילטרלים. מי זה אותו גוף, ארגון בין לאומי? אנחנו לא מכירים שום מדינה בעולם שנעזרת בגוף הזה. הגוף הזה הוא גוף שהוא פיקציה. אנחנו לא מכירים את הגוף הזה ואנחנו לא מכירים שום מדינה נאורה שמשתמשת בשירותים האלה. אם מדינת ישראל המציאה כזה דבר, אז אנא ממנה שהיא תביא את העובדים הזרים, היא תיקח אותם משדה התעופה, היא תבצע את ההשמה, היא תהיה אחראית לברחנים, ובא לציון גואל.


מה עושה פה המדינה? היא באה וקוראת לנושא הזה של עובדים על פי חוזה, מהגרי עבודה. הם לא מהגרי עבודה, אלא אם כן ישנו את מגילת העצמאות של מדינת ישראל ויגידו שזאת מדינת אזרחי כל העולם. מגילת העצמאות זה בית למדינת היהודים. יש לנו פה אזרחים, גם ערבים ואנחנו מכבדים אותם, אבל זאת לא מדינה, לא של הפיליפינים ולא של הנפלים ולא של אף אחד. הם מגיעים פה חוזית . מדינת ישראל לא משכילה למצוא אכיפה כדי לכפות עבודה לאותם עובדים, ומצאו פה פתרון קל, בוא נעשה את החיים קשים ללשכה. כל הלשכות גנבים, הם פורעי חוק, הם לוקחים 10,000 דולר. אני לא שמעתי בחיים שלי את הסכום. אם היה 10,000 דולר, אני, הלשכה שקיימת 12 שנה, אני הייתי פורש אחרי שנה, הולך לקריביים.

לא היית פורש.

הייתי פורש. אם הייתי לוקח 10,000 דולר מעובד, אותן לשכות שפרעו חוק, מדינת ישראל בשיתוף הרשויות, עדיין פועלות ופורעות חוק. אנחנו שנים באים ואומרים, קחו את הנושא של הבאת עובדים זרים ובמקביל, קחו את הנושא של העסקה שלהם בעצמכם. זה הכול.

תודה רבה. אנחנו נתחיל לקרוא את התקנות, נשמע סעיף סעיף, נראה איפה אנחנו חיים, נדע מה אנחנו עושים.

תקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה) (תיקון), התשע"א 2011

בתוקף סמכותי לפי סעיף 69ה לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 (להלן – החוק), בהתייעצות עם שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים לפי סעיף 69יא לחוק, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 3
1. בתקנה 3 לתקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה), התשס"ו-2006 (להלן – התקנות העיקריות):

(1) לפני תקנת משנה (ב) יבוא:

"(א1) – לשכה פרטית רשאית לגבות או לקבל, במישרין או בעקיפין, בישראל או בחוץ לארץ, כל תשלום מעובד זר שהיא מטפלת בעניינו ושתיווכו לעבודה נעשה במסגרת התקשרות בינלאומית שישראל צד לה, ובלבד שסך התשלומים כאמור, לא יעלה על סכום השווה לתשלום החוזי המרבי כאמור בתקנה 2, בניכוי הסכומים שלהלן:

מה זה התשלום החוזי? כמה הוא?

3,479.28.

(1) התשלום החוזי.

(2) סכום שלשכה זרה גבתה או קיבלה מהעובד הזר, העולה על התשלום החוזי.

לשכה זרה יכולה לבקש 3,500?

בעיקרון, היא לא אמורה לבקש 3,500. בהוראה הזאת היא היתה יכולה לגבות רק את התשלום החוזי, הלשכה הזרה. כתוב שאם היא גבתה יותר, אז היא צריכה להחזיר את הסכומים האלה.

למה היא גבתה יותר?

אם היא עברה על הוראות החוק וגבתה יותר, אז היא לא תוכל לגבות מהעובד הזר את ה-3,400. היא תצטרך להחזיר לו את הכסף, אם היא גבתה 3,500.

(3) סכום שלשכה פרטית אחרת גבתה או קיבלה, במישרין או בעקיפין, מהעובד הזר.

מה זה אומר?

אם לשכה פרטית אחרת גבתה סכומים, גם מהם מנוכים.


אנחנו בעצם אומרים ככה, מתוך אותם 3,400 צריך לנכות את כל אותם סכומים שניגבו מהעובד הזר.

מה זה לנכות? הוא לוקח 3,479.28.

כן. הוא לא יודע על הלשכה האחרת .

הוא לא יודע על לשכה אחרת. הוא לא יודע על לשכה זרה, גבתה 3,500. זאת אומרת, הוא לא יכול לקחת שקל יותר.

לא, לשכה זרה, יש לו קשר איתה. הוא מתקשר עם לשכה זרה.

אומרת לו, 3,500. הוא צריך להחזיר 21 שקל.

הוא לא מחזיר, אבל הוא יגבה את ה-3,429 שלו. זה גביה נפרדת. יש את התשלום החוזי שהלשכה הזרה יכולה לגבות מהעובד.

גבתה 3,500.

גבתה 3,500, אז מתוך ה-3,400 שהלשכה הפרטית בישראל יכולה לגבות, היא תצטרך להוריד את אותם 21 שקלים, כי הם ניגבו מהעובד בצורה בעצם לא חוקית.

ואם היא תיגבה 7,000 שקל?

אז כבר לא נשאר כמעט כלום.

לא נשאר. בפועל לא נשאר כלום.

מה זה סכום שלשכה פרטית אחרת גבתה או שקיבלה במישרין?

בעצם ההוראות האלה חוזרות על ההוראות של התקנות שהיו בזמנו כהוראת שעה. לכן הם חזרו על הנוסח הזה.

הסיפור איך שאנחנו מבינים את זה, זה שאם הלשכה הפרטית הזרה גבתה 4,000 שקל, אז הלשכה הישראלית לא תוכל לגבות ממנו כלום, מהעובד.

למה? בניכוי הסכומים. אם היא גבתה 4,000 ועולה על הסכום החוזי זה 1,100, אז הוא ינוכה.

אז למה שהם יעבדו?

הם כרגע עובדים בלי יכולת בכלל לקחת כסף מה-1/9/2010. למה הם עובדים מה-1/9/2010 ועד היום?

הם מנהלים אולי את הכספים של הבן אדם.

בואי תקשיבי. כנראה שהוא מנהל יחסי עובד-מעביד.

זה לא חברת כוח אדם, זה לשכה פרטית. זה הטעות. היא לא מעסיקה את העובד הזר.

מי מעסיק אותו? אני מדבר על הסיעודי.

בסיעוד זה המעסיק, זה הסיעודי.


בסיעוד, מי שמעסיק אותו זה המעסיק הפרטי, הנכה או הקשיש בעל ההיתר. לפעמים, שלא בפיילוט, מעסיקים בוחרים להעסיק דרך ביטוח לאומי, כלומר חברת הסיעוד של הביטוח הלאומי. אנחנו לא מדברים על האוכלוסיה הזאת.

על מה את מדברת עכשיו?

לשכות פרטיות, זה הלשכות שעוסקות בתיווך. כל העבודה שלהם זה לתווך בין העובד הזר למעסיק עצמו. במסגרת הנוהל של משרד הפנים, הם צריכים גם לפקח, אבל הם לא המעסיק בשום פנים ואופן. פה זה סיעוד, חקלאות ובעצם לכולם.

אני צריך סיעוד, אני פונה אליהם, אני אומר להם תשמעו, אני רוצה שתביאו לי עובד סיעוד. אני צריך לשלם להם 3,479 שקל?

אם הם גובים ממך, הם גובים ממך. אני רוצה להזמין לאמא שלי עובד זר. אני מצלצלת ללשכה פרטית, כי אני חייבת היום לעשות את זה דרך לשכה פרטית שקוראים לה נטע-ברנר בע"מ. שלום, אפשר להזמין עובד זר לאמא שלי, אני צריכה ככה וככה. אז היא אומרת לי כן, את רוצה מהארץ או מחוץ לארץ? הם ידחפו לי מחוץ לארץ. מזמין לי עובד זר. עכשיו אני כמעסיקה ואני אומרת, אני צריכה לשלם לו 2,000 שקל עבור ההשמה, לחברה ועוד 70 שקל בחודש ברגע שההשמה מצליחה, אני צריכה לשלם ללשכה פרטית 70 שקל בחודש.

לכמה זמן?

לכל תקופת ההעסקה של העובד זר הספציפי הזה אצלי.

כל עוד הוא עובד אצלך?

כל עוד הוא עובד אצלי.

למה?

משום שללשכה פרטית מכוח הנוהל הזה, יש כל מיני חובות שהיא צריכה לעשות. היא צריכה לשלוח עובד סוציאלי מטעמה, היא צריכה לפקח שהכול בסדר. היא צריכה להסביר לעובד זר את הזכויות והחובות שלו. היא צריכה לעדכן אותו ואת המעסיק. בקיצור, המדינה נתנה אפשרות ללשכה לגבות מהמעסיק 70 שקל בחודש.

70 שקל הם צמודים?

כולל מע"מ.

כולל מע"מ. ה-2,000 שקל זה עבור ההשמה. זה תשלום חד פעמי.

עכשיו את פנית אליהם, שילמת להם 2,000 שקל.

אני גמרתי את שלי מבחינת המעסיק, ואת ה-70 שקל בחודש אני גמרתי.


עכשיו נסתכל על העובד. העובד כרגע, אם לא נאשר את התקנות, לא משלם כלום ללשכה הפרטית עבור התיווך.

הם רוצים שנאשר את התקנות?

לא, אנחנו לא רוצים.

אז לא יהיה עכשיו כלום.

אנחנו רוצים שאתם תביאו את העובדים.

למה את צריכה להיות מעוניינת שהעובד הזר ישלם?

כי יש הוצאות עכשיו לארגון ההגירה הבין לאומי. מי שישלם זה המעסיק הסיעודי. מישהו ישלם את העלות הזאת. אם העובד הזר לא ישלם את העלות הזאת, זה יוטל על מישהו. על מי זה יוטל? או על המעסיק או על הלשכה הפרטית.

אבל לא אכפת להם.

לא אכפת להם כי אולי הם לא ישלמו, ואז המעסיק המסכן יצטרך לשלם.

את מה?

את הסכום הזה. זה עולה כסף.

ישלם להם 2,000 שקל, 70 שקל לחודש.

נכון, אבל עולה להביא עובד. לארגון ההגירה הבין לאומי הזה יש - - -

והם לא רוצים את הכסף. תשמעי, את עובדת במשרד ממשלתי בשירות הציבורי, מקבלת משכורת כל חודש. הם עצמאים. הם מנהלים את העסקים שלהם, מפרנסים משפחה. אומרים, לא רוצים את הכסף של העובד הזר. למה את מחליטה בשבילם?

הם יעשו את זה, אבל הם יעשו את זה באמצעות ארגון ההגירה הבין לאומי. הם לא רוצים את ארגון ההגירה הבין לאומי. הם לא יודעים מיהו לפי מה שהם אומרים, הם לא מכירים אותו.

כן,

שושנה שטראוס מרשות ההגירה, לשכה משפטית.


כרגע המצב המשפטי הוא ששירות התעסוקה יוצא מהנחה שעובד לא משלם כדי שישימו אותו. הכלל הוא לפי חוק שירות התעסוקה, אותו דבר עובד ישראלי, עובד זר. הכלל הוא, שמי שרוצה עובד, הוא משלם כדי שישימו אותו. לגבי עובד זר, עשו החרגה ואמרו, בכל אופן אנחנו נציע לגבות משהו מהעובד הזר. לגבי עובד ישראלי אנחנו לא גובים. לגבי עובד זר יש אפשרות בתקנה שיציעו לגבות ממנו משהו.

דברי מספרים, לא "משהו".

היו תקנות בתוקף, 3,479 שקל.

אוקיי. זה בנוסף ל-2,000. 2,000 זה נותן המעסיק בארץ.

לא מגדיר כמה אפשר לקחת מהמעסיק הישראלי. הוא מגדיר כמה שאפשר לקחת מהעובד.

הוא מגביל גם את המעסיק הישראלי.

בוא תסביר לי בעברית את כל התהליך.

בבקשה. אתה התקשרת אלי הבוקר, אמרת לי, אני צריך עובדת סיעודית לאבא, לאמא, לא משנה למי. אני בעל הלשכה, אני אומר לך שלום אדון יו"ר, יש לנו שתי אופציות. יש אופציה אחת, לפנות למאגר של העובדים הפנויים, 1,300 עובדים, שאם אתה או אני נצליח למצוא לרפואה מתוך המאגר.

לקחתי מאגר מקומי. איך אני אשלם?

אתה משלם רק עמלה של 2,000 שקל ו- 840 שקל שזה 70 שקל כפול 12. אתה משלם את זה בתשלומים.

זאת אומרת, אני משלם שנה אחת?

שנה אחת.

היא אומרת כל החיים.

רגע. שנה שנייה, מעין חידוש הסכם או מעין המשך שירות, 70 שקל לחודש. מה אני אמור כלשכה לתת עבור ה-70 שקל האלה? תיכף אני אפרט.

ואם אני לא בא אליך?

אתה לא יכול מבחינת הנוהל, לא יכול להמשיך להעסיק עובד, אלא אם אתה רשום בלשכה. הרי כל מטרת הנוהל היתה למסד את כל הנושא של עובדים זרים. על מי הפילו את זה? על הלשכות. באו ואמרו לנו, תרכשו תוכנות באלפי שקלים ודולרים.

תשמע, אתה מספר לי סיפורים בדיוק כמו שהיא מספרת.

פנית אלי, אמרנו, בוא נלך להביא לך עובד זר מחוץ לארץ. בשני המקרים אני חייב לשלוח אליך עובדת סוציאלית ונציג שטח על מנת שיאבחנו את המקרה.

הבאנו עובד מחוץ לארץ. מותר לנו על פי חוק לגבות 3,479.

למה אני צריך לבקש ממך שתביא מחוץ לארץ אם אני יכול להביא בארץ?

תמצא לי מתוך הארץ.

אמרת שיש 1,300 במאגר.

זה מה שהם טוענים. מתוך זה אנחנו עשינו בדיקה, אחד אחד, עברנו על כל ה-1,300. עבדך הנאמן בדק 150 מתוכם. 6 אמרו שהם מוכנים לעבוד.


מותר לנו לפי מה שהרגולטור מאפשר, 3,479, אנחנו והחברה בחוץ לארץ. יחד. אם הם גבו 1,000 דולר, אין לנו שליטה על זה. הם מנסים הרי בתקנות האלה להפוך אותנו לאיזה שהוא שוט כלפי החברות שיושבות בפיליפינים. אנחנו עובדים איתם על חוזה. יש לנו חוזה עבודה בכל מדינת מוצא, עם חברת כוח האדם. יש לנו חוזה שערוך לפי החוק, שהחבר'ה פה תיקנו את התקנות לפיו.

הוא לא יודע מה שהוא מדבר?

אנחנו שונים.

חקלאות זה קצת שונה.

טוב.

זאת אומרת, אם חברת כוח האדם לקחה 3,200 שקל - - -

אתה יכול 279.

נכון.

ואם בטעות היא לקחה 3,500?

אני אמור לדווח ולנתק איתה את קשרי העבודה.

אוקיי.

בהמשך לסיפור של הכסף, אין פה מענה בכלל על הוצאות הטיסה של העובד, על חשבון מי זה בכלל . יש הוצאות שהתאילנדי או העובד הזר שהוא צריך לשלם שם, זה ויזה ובדיקות רפואיות וכל מיני הוצאות של ניירת שם.

גם לכם טוב שלא יהיו תקנות?

לא, הסכום פה הוא לא ריאלי.

מה אתם עושים היום? היום אין תקנה, נגמר. מה קורה היום?

כעיקרון, אסור לנו לגבות שום כסף מהעובד. אנחנו חיים על דברים אחרים.

מה טוב לכם?

אנחנו רוצים סכום ריאלי שיהיה אפשר לגבות.

מה זה סכום ריאלי? תנקוב סכום.

אני צריך לעשות חישוב.

לא עשיתם?

יש דו"ח.

שמי גבי בורנשטיין ואני בעל לשכה בעלת היתר תיווך בין ארצי בחקלאות, חבר איגוד לשכות המסחר.

אני בא ואומר דבר מאוד פשוט. המדינה מנסה לעשות פה איזה שהוא מחטף.

אני בסכום הריאלי.

הסכום הריאלי? אני אגיד לך. אם הייתי יודע מי זה IOM, אם מישהו היה יושב פעם אחת איתנו ושומע לנו, אנחנו פונים עשרות פעמים לשושנה ולאהרון ברזני ולבן עמי ולכולם, מתחננים.

מאיפה הם הביאו את הדברים הלאה?

מהשמיים. אף אחד לא יודע.

מאיפה הבאתם את הדברים האלה? מאיפה לקחתם את המספרים?

מאיפה הבאנו את המספר 3,400?

כן.

זה מספר שכבר שנים - - -

מה זה שנים? הוא לא עודכן?

מעודכן במדד. זה היה 3,150. הוא מעודכן במדד. זה מבוסס על תחשיבים שעשו בזמנו.

את יכולה לתת לי פירוט של התחשיב?

כרגע לא.

כרגע לא? אוקיי, תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:40