הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
12
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
28.7.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 530

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום חמישי, כ"ו בתמוז התשע"א (28 ביולי 2011), שעה 12:00

הצעת חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) (תיקון מס' 4) (אכיפה אזרחית), התשע"א-2011 של חה"כ שלי יחימוביץ', חה"כ חיים כץ, חה"כ מרינה סולודקין. (פ/2365)

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר

בני כהן שאולי – מהממונה על השכר, משרד האוצר

עו"ד דבי ספיר- אליעזר – לשכה משפטית, משרד המסחר, התעשייה והתעסוקה

עו"ד מיכל חילי וקסמן – התאחדות התעשיינים

עו"ד סיגל סודאי – לשכת המסחר

עו"ד ערן גולן – עמותת "קו לעובד"

חני אלדר

וילמה מאור

נועה בן שבת

א.ב. חבר המתרגמים בע"מ
הצעת חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) (תיקון מס' 4) (אכיפה אזרחית), התשע"א-2011 של חה"כ שלי יחימוביץ', חה"כ חיים כץ, חה"כ מרינה סולודקין. (פ/2365)

צהריים טובים, היום יום חמישי, כ"ו בתמוז, ה-28 ביולי 2011. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה והבריאות. הנושא-הצעת חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) (תיקון מס' 4) (אכיפה אזרחית), התשע"א-2011, פ/2365 של חה"כ שלי יחימוביץ', חה"כ מרינה סולודקין, חה"כ חיים כץ. הכנה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. פרוטוקול מספר 530. כן, גבירתי היועצת המשפטית, נועה בן שבת.

השלמות מסוימות לנוסח שאושר בקריאה ראשונה, מעט השלמות בתוך הנוסח, חלק מהן מאוד מינוריות, כמו למשל העניין של להסיר את הצו מניעה מהסמכויות של בית הדין , כי הוא פחות רלוונטי בנושא הזה.


הנושא של סייג שלא יפסוק בית דין פיצויים כתובנה ייצוגית כמשמעותו בחוק תובנה ייצוגית. זה נוסח שמופיע בכל החוקים המקבילים שפסקו פיצוי, ולכן זה גם השמטה. יש עוד עניין, שאנחנו צריכים להתאים את חוק העבירות המנהליות. פה נרשם שזה מפקח או רשם. מתברר שסמכות הרשם עוד לא הופעלה, ומצד שני אנחנו צריכים לדייק ולהגיד שמי שמבטל את הקנס המנהלי הוא התובע המוסמך, ויכול להיות שגם נצטרך להבהיר בנוסח שהסמכות היא להחליט האם להטיל או לא להטיל, האם לבטל או לא לבטל את הקנס המנהלי, אבל לא להפחית את סכומו. זה נושאים שוליים.


יש דבר שאני מבינה שיש לגביו הסכמה של כולם. בזמנו דובר שתהיה חזקה ליודעין. התנאי להטלת פיצוי עונשי, כיוון שאנחנו מדברים על פיצוי עונשי, פיצוי לדוגמה, הוא באמת חריג, אז לפחות שיידרש להוכיח שהמעביד ידע, לא התכוון אבל ידע על ההפרה. פה הוצע לקבוע איזה שהיא חזקה שאם ההפרה נעשתה כלפי שלושה עובדים בתקופה של 24 חודשים, אז יש חזקה שההפרה בוצעה ביודעין ואני חושבת שכבר הגשנו בדיון הראשון, הערנו על זה שזה לא נראית כמו חזקה אמיתית, כי באמת הנסיבות האלה לא מקימות באמת איזה הבנה או איזה מסקנה סבירה שבאמת היתה פה ידיעה. זה יכול להיות גם לחלוטין מקרי, אז לפחות אני הבנתי מהצד המשפטי, יש הסכמה שהחזקה הזאת היא לא מתאימה לחקיקה הזאת.

בסדר גמור.

אבל אני מבינה שיש עוד ויכוח לגבי נושא התחילה של החוק.

כן גבירתי.

עו"ד מיכל חילי וקסמן מהתאחדות התעשיינים.


אנחנו מבקשים שהוראת התחילה תהיה מאוחרת ותיקבע ארבעה חודשים לפחות ממועד פרסום החוק. בזמן הזה אנחנו נוכל לעשות כמה שאנחנו יכולים, לפחות לחברים שלנו, הסברה בעניין הזה. כמו שהבנו בדיון הקודם, אחת הבעיות כנראה היא של הסברה, הרבה יותר כנראה מאשר הרצון - - -

ומה אומרים הממונה על השכר?

שלום רב, בני כהן שאולי מהממונה על השכר במשרד האוצר.


אני חושב שצריך איזה שהיא הוראת תכולה של לפחות שבועיים או חודש. אני לא יודע אם ארבעה חודשים, אבל לתת איזה שהוא זמן אולי למעסיקים להתארגן, מי שלא נתן. לא שהחוק עדיין לא מחייב אותם, אבל מבחינת אין עונשין, אלא מזהירים.

ומה גבירתי אומרת?

עו"ד סיגל סודאי מלשכת המסחר.


גם כשהחוק הזה נכנס לתוקף ב-2002, היה סעיף תכולה של אחרי ארבעה חודשים. כאן מטילים קנס סטטוטורי אוטומטי על מעסיקים, ללא הוכחת נזק. באמת יש פה בעיה של מדיניות. אין פה איזה קונספירציה של מעסיקים להפר את החוק במזיד. לכולנו יש כאן רצון משותף להגביר את המודעות, ואני חושבת שארבעה חודשים האלה הם ממש נדרשים, לפחות מבחינתנו.

ומה אומר אדוני?

שמי ערן גולן ואני מתחום אכיפת זכויות עובדים.


אני חושב שצריך להבדיל בין שני דברים, בין הנושא של הפיצוי לבין הנושא של הפיכת נטל ההוכחה. בהפיכת נטל ההוכחה כשיש מחלוקת, כבר יש פסק דין מחודש מאי של בית הדין הארצי לעבודה, שכבר קובע שהופך נטל ההוכחה ואני חושב שזה לא יהיה נכון שהמחוקק בעצם ירע את מצבו של העובד לעומת בית הדין הארצי.


בעניין הנושא של הפיצוי, אז בסדר, אפשר לתת למעסיקים זמן להתארגן.

ומה את אומרת על מה שהוא אמר עכשיו?

מה שקרה עד עכשיו, כשבית הדין הארצי נתן את פסק הדין הזה, לא היה פיצוי עונשי. אני חושבת שכשיש פיצוי עונשי, אז לפחות צריך לעשות את הדברים, בגלל שיש פיצוי עונשי, אז צריך לתת את הזמן הזה בדיוק כמו שחברתי אמרה.

ומה אומרת דבי?

אנחנו מסכימים לתקופה שתקבע הוועדה לתחילת החוק. כל עוד הוא יתחיל, אז אין לנו בעיה להאריך את התקופה. יחד עם זאת, זה נכון שכפי שהסברנו גם בוועדה הקודמת, הנושא של העברת נטל ההוכחה חל מכוח פסיקת בית הדין לעבודה, ככה שזה לא נושא חדש. מסכימה עם חברותיי מארגוני המעסיקים, שאכן הפיצוי לדוגמה זה משהו חדש שכן צריך לתת זמן להתארגנות.

מה אדוני אומר?

אני אומר שדווקא הפוך. בית הדין יראה שבעצם המחוקק אומר, מפה והלאה וכל התביעות שקיימות או לא, המחוקק קבע מועד תחולה. אני לא אעשה משהו בניגוד למחוקק. המחוקק היה ער לפסק הדין שלי.

כשהיה תיקון 24 לחוק הגנת השכר ונתנו מועד של ששה חודשים להתארגנות, בית הדין הארצי לעבודה מכוח פסיקה, קבע שיועבר לנטל ההוכחה ולנושא השעות הנוספות. הוא קובע את זה גם היום מכוח הפסיקה ולא מכוח החוק.

כמה תביעות יש היום בשוק על אי הודעת עובד, שאתה יודע עליהם?

יש המון תביעות והסוגיה היא לא תביעה על עצם ההודעה לעובד, אלא העובד אומר הבטיחו לי 25 שקלים. המעביד אומר לא, הבטחתי לך 23 שקלים, ועכשיו בית הדין צריך להכריע מה השכר שקובע, ואז בעצם יש את הפסק דין של הארצי. הוא אומר, לא נתת את ההודעה לעובד, נטל ההוכחה על המעסיק.

אוקיי. מה את מציעה?

אני רוצה להציע לדחות את תחילת ההוראה לגבי פיצוי עונשי כפי שמוצע, למספר חודשים, לתקופה שתיקבע, אבל להכיל מיידית את ההוראה של נטל ההוכחה.

וגם ההוראה של סעיף 11, נכון.

וגם את ההוראה לעניין החוזה.

שמקל עם המעבידים.

ומאותן סיבות שאמרתי. יש פה שינוי בנסיבות. נטל ההוכחה הוא רלוונטי גם לפיצויי עונשין.

אבל אי אפשר יהיה לתת פיצוי עונשי עד עוד מספר חודשים.

אבל יש תביעות.

שאנחנו לא רוצים שתימחקנה.

אין לי בעיה, אבל כשזה לא יהיה קוררטיבי לעניין של הקנס.

מה אומרת דבי להצעה של נועה?

מבחינתי אנחנו יכולים לחיות גם ההצעה של נועה וגם עם ההצעה של המעסיקים. אני לא רואה שוני.

מה אומר הממונה על השכר?

אני מעדיף שלא - - -

אוקיי, אנחנו הולכים על ההצעה של נועה. אנחנו נדחה כמו שביקשתם, בארבעה חודשים, על החלק הזה. אוקיי, גמרנו פה מחלוקות.

לגבי סעיף 3 שהוסף כאן בתיקון בנושא של נטל ההוכחה. לפי הנוסח כפי שמופיע כאן, מספיק שעובד יגיש תצהיר מאומת כדי שנעביר את נטל ההוכחה למעביד. אנחנו חושבים שטוב יותר היה אם היו משאירים את הנוסח הקודם, דבר מה. פשוט להשאיר את זה כך, ולהשאיר את זה לשיקול דעת של בית המשפט.

אוקיי. את מחזירה אותנו לאיפה שהיינו כבר.

לא, זה נושא שדווקא אמרנו שעוד נחשוב על זה.

חשבנו עליו.

אז כפי שחשבנו, אז אני בכל זאת אומרת את זה. כשאנחנו כותבים דבר מה, אנחנו משאירים את זה בעצם לבית המשפט. למה צריך להגביל את זה ולכתוב שזה דווקא תצהיר מאומת?

גילוי נאות, אני בנוסף להיותי חבר כנסת, גם יו"ר ארגון עובדי התעשייה האווירית. לא רוצה להגיע לבית משפט, עם כלום. לא רוצה להיות שם.

שני דברים, קודם כל אני מצטרף למה לאמרה מיכל. אני גם חושב שאולי יש מקום לשיקול דעת בית המשפט. לעניין מה שאתה אמרת, לתפיסתי אתה ממילא כבר מגיע לבית משפט.

אני לא מגיע. המעסיק יודע.

נטל ההוכחה עובר בבית המשפט, בבית הדין. ממילא אם אתה תובע, נטל ההוכחה עובר לצד השני. תצהיר מאומת אגב, זה לא נטל כבד מדי. זה כלום. בסך הכול אתה מגיש תצהיר מאומת.

מקו לעובד לא חושבים כמוך.

ברור שהם לא יחשבו. לדעתנו יש פה תמריץ שלישי לעובדים להגיש תביעות. אין פה נטל הוכחה, כי להגיש תצהיר מאומת זה לא עול. אנחנו מדברים גם על תביעות של אחרי סיום יחסי עובד-מעביד, לא רק במהלך יחסי עובד-מעביד, ומה שזה הופך, זה הופך עוד פעם את הפיצוי העונשי הזה לפיצוי אוטומטי. העובד מגיש תצהיר, הוא יקבל אותו, כי המעביד לא רצה ללכת לבית משפט. יש תצהיר.

אין כוונה לגרום למעסיק שלא ישלם.

הולכים להעלות עוד מעט את אכיפת דיני עבודה.

אנחנו נורא נשמח.

אין פה מטרה לעשות הקלות למעבידים שהם באמת גורמים נזק, כמו שאדוני הציג את זה. זאת לא המטרה. המטרה היא באמת להפסיק את אותן תביעות שאין להן בסיס. מצד שני, כן לעזור לכל אותם עובדים, וזה בדיוק מה שכן יתמרץ אותם.

אני לא חושב שבן אדם יגיש תביעה אם אין לו בסיס.

יש. אדוני יודע את זה ויש גם פסקי דין.

אני חושבת אדוני שההכרעה צריכה להיות שקולה. מצד אחד באמת כמו שאמרתי, להפסיק בעצם תביעות שאין להן בסיס ולא לתמרץ אותם, ומצד שני כן לתת כלים למי שכן יש בסיס לטענה שלו. ברגע שאנחנו גם הופכים את נטל ההוכחה וגם נותנים תמריץ וגורמים אולי לתביעות שווא בעזרת פיצוי עונשי, ברגע שאנחנו מאפשרים את כל הדברים האלה ויוצרים תמריץ בעצם לעובדים וגם מאפשרים להם לתבוע רק באמצעות תצהיר, זה באמת יכול ליצור מצב של תביעות שווא, וזה כן צריך לעצור.

טוב, אוקיי, הבנו. לא מקבל את מה שאתן אומרות. החיים יותר חזקים ממה שאתן אומרות.

לכל הפחות אם אדוני מתכוון להשאיר את הנוסח כפי שהוא, אולי מוצע נוסח טיפה שונה. שוב, גם תחת מחאה, שיהיה כתוב: ובלבד שטענתו של העובד תהיה נתמכת בהגשת תצהיר. כלומר, שלא יעיד על טענתו באותו עניין, לרבות בהגשת תצהיר, אלא שזה לכל הפחות יהיה תצהיר.

ומה עם עובד שמייצג את עצמו?

אז מה, הוא לא צריך להגיש תצהיר לפעמים?

יש עדות ראשית בעל פה בפני בית משפט.

אני לא רוצה לתת אינסנטיב למעסיקים, לא לנהוג לפי החוק, וגם אם אתה רוצה שלעורכי דין תהיה קצת פרנסה. במקום להקל על העובד שהוא הנגזל, אז אנחנו מגנים על הגוזל, אם הוא גוזל. למה?

העובד בא, הוא רוצה לתבוע.

אני רוצה להסביר לך משהו. אני קצת מבוגר ממך. יש לי שלושה בנים והם עבדו בחיים שלהם והם נעשקו ואני לא הלכתי לבית משפט. והם נעשקו ולא הלכתי לבית משפט. גם לא הלכתי לקו לעובד, ואני כמעסיק לא הייתי מתנהג כמו שהתנהגו אליהם, כשהרוויחו 2,000 ו-3,000 שקל, ואתה עוד נותן הגנה לזה שעושק אותם. אני ראיתי על הילדים שלי בכל מיני עבודות, אחרי צבא, ילדים בחופשה שעובדים, נעשקים ובמקום לתת לי לדרוך על זה שעושק אותם, אז אתה, מאחר ואתה יכול למצוא לך מהאוצר להגיש הסתייגויות, תגיש הסתייגויות.

אני רציתי להגיד משהו על הנושא הזה. למעשה בחוק הגנת השכר היתה התלבטות גדולה בחזקה שנקבעה שם, ובסופו של דבר החזקה נוסחה כפי שהיא מנוסחת בלי שום לכאורה נטל על העובד, ובית הדין אמר לא, אין דבר כזה, התובע יתכבד, וצריך להוכיח משהו. אני חושבת שגם אם אנחנו נכתוב פה, לא יהיה מצב שבו בית הדין יבוא ויגיד, מקבלים את הטענה על כלום. העדות יכולה להיות עדות בעל פה או עדות בכתב במסגרת תצהיר.

האם יכול להיות מקרה שבו עובד תובע את המעביד, מגיע לבית הדין ולא נדרש בכלל להעיד, לא בתצהיר ולא על הדוכן?

לכאורה מה שכתוב בחוק הגנת השכר, זה לכאורה העובד הגיש תובנה, הנטל עובר למעביד. פחות או יותר. כמובן למצב אוטומטי כזה, לא עלה על דעתו של בית הדין. אנחנו פה פשוט מבהירים את זה, שהעובד מצד אחד לא צריך לבוא ולהוכיח קודם כל את טענתו וכו' וכו' , שאז כבר אין משמעות לנטל ההוכחה אם הוא כבר עשה את כל העבודה.


חשבנו אולי באמת להגיד דבר מה או איזה שהוא ניסוח אחר, אבל אם הוועדה עומדת על כך שמדובר על עדות או תצהיר, אז אנחנו מדברים על עדות או תצהיר על כל מה שמשתמע מזה. תצהיר מוגש, אז אפשר לחקור עליו, כל ההליכים שמתנהלים לפי פקודת הראיות. זה מצד אחד מבטיח שזה לא שאין שום דבר, שהעובד לא עשה שום דבר לאף אחד. מצד שני הוא לא אומר לעובד, תוכיח את כל טענתך, שאז ממילא אין משמעות להעברת נטל ההוכחה.

אני רוצה להוסיף דבר מה לפרוטוקול. אין לי כוונה לנסות להגן על מעסיקים כפי שאדוני היו"ר אמר, שבעצם לא ממלאים אחר החוק. אין לי כוונה. אני מסכים עם הרעיון של העברת נטל ההוכחה. אני רק חושב שיש מקום לאזן אותו והשאלה הנשאלת היא, האם באמת האיזון הקיים כאן בהצעת החוק כפי שהיא מנוסחת היום, הוא מספיק. אני לא בטוח. יכול להיות שאם נרשום דבר מה, בית המשפט ישקול כל מקרה לגופו ויגיד האם ב"דבר מה" מספיק לי לאותו עניין או לא.

כן.

ושוב אני חוזרת על שזה שמדובר כאן על פיצוי ללא הוכחת נזק. אם זה היה עם הוכחת נזק לגבי פיצוי עם הוכחת נזק, אני עוד יכולה אולי לקבל את זה, כי העובד יצטרך להוכיח. אבל פה הוא מגיש תצהיר, הוא כבר אוטומטי יקבל את הפיצוי הזה. זה ממש חוסר איזון כאן לדעתי, משגע, ושוב, אין פה כוונה.

אולי נזכור את הסיטואציה הבסיסית. עובד מגיש תביעה לאחר שהמעסיק ביצע עבירה פלילית. לא מסר לו הודעה לעובד. הוא צפוי לקנס של 15 אלף שקל במישור הפלילי ועכשיו אנחנו בעצם בדיון של מה המשמעויות האזרחיות של אותה תוצאה של הפרה פלילית שהמעסיק עשה. אנחנו במצב שהמעסיק ביצע, גם אם הוא לא מואשם בכתב אישום, המעסיק ביצע עבירה פלילית בכך שהוא לא מסר לעובד הודעה על תנאי העבודה. אנחנו לא במצב ניטרלי שעכשיו כל אחד תובע את השני ועכשיו מצב אבסולוטי.

כן.

רק הבהרה מהדברים שעלו בדיון, כי זה חשוב לעשות סדר.


הנושא של הפיצוי לדוגמה הוא נושא שקשור לעצם אי מסירת ההודעה, שהיא מסירה ביודעין. הנושא של נטל ההוכחה לא קשור בכלל לנושא של הפיצוי לדוגמה. הוא לא קשור. הוא קשור לעצם ההוכחה של אותם התנאים שהעובד צריך להוכיח כדי לקבל את זכויותיו, ככה שגם אם מסכימים לנטל ההוכחה וגם אם לא מסכימים לנטל ההוכחה, צריך לקחת בחשבון שנטל ההוכחה לא קשור בכלל לנושא של פיצוי לדוגמה.

הוא לא קשור לפיצוי לדוגמה, אבל הוא גם לא קשור גם רק לעניין של הודעה לעובד. יכול להיות שיש מחלוקת באיזה דירוג העובד נמצא ולא נמסרה הודעה לעובד, אז בעצם הופכים את נטל ההוכחה למעביד להוכיח באיזה דירוג הוא נמצא.

אוקיי, אנחנו עוברים להקראה. הוועדה מסמיכה אתכם אחר כך לסיים את הניסוחים.

הצעת חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) (תיקון מספר 4) (אכיפה אזרחית), התשע"א-2011

תיקון סעיף 2
1. בחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002 (להלן-החוק העיקרי), בסעיף 2 –

(1) בסעיף קטן (ג), במקום "שר העבודה והרווחה" יבוא "שר התעשייה המסחר והתעסוקה (בחוק זה-השר)".

(2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד) נמסר לעובד הסכם עבודה בכתב שנכללו בו כל העניינים האמורים לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), במועדים האמורים בסעיף 1, יהיה בכך משום מילוי חובתו של המעביד לפי סעיף 1".

תיקון סעיף 5
2. בסעיף 5 לחוק העיקרי –

(1) בכותרת השוליים, אחרי "שיפוט" יבוא "ותרופות".

(2) האמור בו יסומן "(א)" ובסופו יבוא "והוא רשאי –
(1) לפסוק פיצויים, אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין.

(2) ליתן צו עשה לתיקון ההפרה.
(3) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(ב)
(1) מצא בית הדין לעבודה כי המעביד לא מסר לעובדו, ביודעין, הודעה לעובד על תנאי עבודה בעניינים שבסעיף 2, בניגוד להוראות סעיף 1, או המעביד לא מסר לעובדו, ביודעין, הודעה על שינוי בתנאי עבודה בעניינים שבסעיף 2, בניגוד להוראות סעיף 3, רשאי הוא לפסוק לעובד פיצויים שאינם תלויים בנזק, (להלן-פיצויים לדוגמה).

(2) פיצויים לדוגמה כאמור בפסקה (1) יהיו בסכום שלא יעלה על 15,000 שקלים חדשים, ואולם רשאי בית הדין לעבודה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצוי בסכום אחר. הסכום הנקוב בפסקה זו יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה (בפסקה זו-יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי. לעניין זה -

"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

"המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון.

"המדד הבסיסי" – המדד שפורסם בחודש יולי 2011.

(3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של עובד לפיצויים או לכל סעד אחר לפי כל דין, בשל אותה הפרה. ואולם, בית הדין לא יפסוק פיצויים לפי אותו סעיף קטן, בתובענה ייצוגית כמשמעותה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

(4) בבואו לפסוק פיצויים לדוגמה למעביד, בשל הפרת הוראות סעיפים 1 או 3 כאמור בפסקה (1), רשאי בית הדין לעבודה להתחשב בכך שהמעביד הורשע בשל אותו מעשה ובקנס שנגזר עליו, או בכך שהוטל על המעביד בשל אותו מעשה קנס מנהלי לפי חוק העבירות המנהליות, התשמ"ו-1985 (בסעיף זה-חוק העבירות המנהליות).

בפסקה 4 זה לפי סעיף קטן (ב)?

לפי סעיף קטן זה.

(5) בבואו להטיל קנס על מעביד שהורשע בעבירה לפי סעיף 4, רשאי בית משפט או בית דין לעבודה להתחשב בכך שנפסקו נגד המעביד, בפסק דין סופי, פיצויים לדוגמה לפי סעיף זה, בשל המעשה שבשלו הורשע כאמור.

(6) בבוא מפקח שמונה לפי חוק העבירות המנהליות, להטיל קנס מנהלי בשל עבירה לפי סעיף 4, או בבוא תובע מוסמך שמונה לפי אותו חוק, לדון בבקשה לביטול קנס מנהלי שהוטל כאמור, רשאי הוא להתחשב בכך שנפסקו נגד המעביד, בפסק דין סופי, פיצויים לדוגמה לפי סעיף זה, בשל המעשה שבשלו מוטל עליו קנס מנהלי.


אנחנו נבחן אם צריך לתקן את הניסוח, שלא מדובר בהתחשבות בסכום אלא רק להתחשבות בשאלה האם להטיל או לא להטיל.

מאה אחוז.

הוספת סעיף 5א
3. אחרי סעיף 5 לחוק העיקרי יבוא:




"נטל ההוכחה



בהיעדר הודעה
5א. בתובענה של עובד נגד מעבידו שבה שנוי במחלוקת

עניין מהעניינים לפי סעיף 2, והמעביד לא מסר לעובד הודעה שהוא חייב במסירתה כאמור בסעיפים 1 או 3, בכלל או לגבי אותו עניין, תהא חובת ההוכחה על המעביד בדבר העניין השנוי במחלוקת, ובלבד שהעובד העיד על טענתו באותו עניין, לרבות בהגשת תצהיר לפי פקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971".

תיקון לסעיף 11 4. בסעיף 11 לחוק העיקרי, במקום "שר העבודה והרווחה" יבוא "השר".

תחולה 5.תחילתן של הוראות סעיף 5 לחוק זה כנוסחן בסעיף 2 לחוק זה, ארבעה

חודשים מיום פרסומו של חוק זה, והן יחולו על הודעות שיש למסרן לפי

החוק העיקרי מיום התחילה ואילך.

אבל 5(א) כאילו נכנס בתוך 5.

5(א) זה סיפור אחר.

אוקיי, בסדר.

אתם מנסחים את זה היום. החוק הזה מונח ביום שני.

אני לא יכולה להתחייב. יש תור ארוך להנחות.

אתם גומרים לנסח היום.

היום.

ואת מכינה את זה להנחה?

אני את שלי יכולה לעשות, אבל אנחנו צריכים לעבור את הנסחית.

אנחנו נעבור את הנסחית. מי בעד הצעת החוק כפי שהוקראה, ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת החוק אושרה


תודה רבה. כל חברי הכנסת שהגיעו לדיון הזה, תמכו פה אחד בהצעת החוק. ברור לכם שאם הממשלה היתה מתנגדת, אז לא היה כך הדבר, ומאחר והממשלה תומכת, אז כך הדבר. אז זה מספיק שיבוא חבר כנסת אחד, אחרת זה לא היה מתנהל כך. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:35