הכנסת השמונה עשרה נוסח לא מתוקן

PAGE
33
ישיבה משותפת של הוועדה לפניות הציבור והוועדה לקידום מעמד האשה

1.8.2011

הכנסת השמונה עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
ישיבה משותפת של הוועדה לקידום מעמד האישה והוועדה לפניות הציבור
הוועדה לקידום מעמד האישה – פרוטוקול מס' 103
הוועדה לפניות הציבור – פרוטוקול מס' 121
יום שני, א' באב תשע"א (1 באוגוסט 2011), שעה: 11:15

פניות ציבור בנושא דרוג התשלום במעונות יום, משפחתונים וצהרונים-

הפקת לקחים והערכות לקראת פתיחת שנת הלימודים התשע"ב

חברי הועדה: ציפי חוטובלי – היו"ר

אורי מקלב – היו"ר




אורית זוארץ

אנסטסיה מיכאלי

מרינה סולודקין




רונית תירוש

שרון קדמי


- מנכ"ל משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה

תמר אלמוג


- מנהלת אגף מעונות יום, משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה

ורד סויד


- מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האשה

אורלי אלמגור לוטן

- מרכז המחקר והמידע של הכנסת

עו"ד רות דיין


- מרכז השלטון המקומי

יצחק קדמן


- מנכ"ל המועצה לשלום הילד

רחל עזריה


- חברת מועצת עיריית ירושלים

עו"ד נטע סודרסקי

- עיריית תל-אביב-יפו

ולריה סייגלשיפר

- אחראית מדיניות וממשל, פורום נשים לתקציב הוגן

שולמית ביסמנובסקי

- יו"ר ארגון גני הילדים הפרטיים בישראל

קרן איוס


- יו"ר ארגון גני הילדים הפרטיים בישראל, חיב"ה

רחל זילברמן


- עו"ד, אגוד הגנים הפרטיים

דר' נעמי מורנו


- מנהלת האגף לגיל הרך, ויצ"ו העולמית

ליזה ריבקין


- מנהלת רשת הגיל הרך, נעמ"ת

יהודית אלימלך


- סגנית ומ"מ יו"ר נעמ"ת

כרמל איתן


- דוברת נעמ"ת

גלי עציון


- עו"ד, נעמ"ת

מאירה בסוק


- עו"ד נעמ"ת

ירון מלך


- מנהל כספים, נעמ"ת

מארק אזואלוס


- עו"ד, מנכ"ל רשת דובדבן

ליאורה מינקה


- יו"ר אמונה

סופי אלעד


- החברה למתנסים, מנהלת רשת מעונות יום "התחלה חכמה"

יעל שמרגד


- מנכ"ל ארגון נשי חירות בישראל

תם דרומי


- מלווה, כוח לעובדים

שירה סבג


- פונה

דלית אזולאי
שלומית אבינח

תמי סלע

דבי שטרנגר חבר המתרגמים בע"מ

פניות ציבור בנושא דרוג התשלום במעונות יום, משפחתונים וצהרונים-

הפקת לקחים והערכות לקראת פתיחת שנת הלימודים התשע"ב:

שלום לכולם, אני מתכבדת לפתוח ישיבה משותפת של הועדה לקידום מעמד האשה ובוועדה לפניות הציבור, עם היו"ר הוועדה חבר הכנסת אורי מקלב.

למעשה, אנחנו מלווים את הנושא של מעונות היום, למעשה מאז כניסתנו לתפקיד. אבל מאמץ מיוחד בשנה האחרונה, לאור העובדה, שבשנה האחרונה נתקלנו בבעיות מאוד מאוד קשות, בכל מה שנוגע לקבלת הנחות בפועל, בגלל שינוי, שמשרד התמ"ת ערך מבחינה מנהלתית, הורים נאלצו לשלם מחיר לא מוצדק. הועדה הזאת התכנסה ביחד עם הועדה לפניות הציבור, כדי לדאוג לכך, שהורים יקבלו, את מה שמגיע להם. על זה אנחנו מדברים.

נמצא איתנו כאן מנכ"ל משרד התמ"ת שרון קדמי. שרון, אתה מלווה איתנו את התהליך הזה לאורך כל השנה, ואני רוצה להגיד לך, שאי אפשר להיות אטומים למה שקורה בחוץ. אמהות, משפחות כורעות תחת הנטל הזה של גידול ילדים. יש כאן מציאות לא נורמאלית, שבה עלויות שכר הלימוד הן מטורפות, ואנחנו צריכים לספק להם לפחות את המינימום הנדרש. והמינימום הנדרש הוא, שהנחה שמגיעה להם כחוק, תתכבד. ואפילו המינימום הנדרש הזה, אנחנו רואים שלא נעשה.

אנחנו מתכוננים לקראת שנת הלימודים תשע"ב. בתשע"ב היינו מצפים, שלאור הניסיון המר, שהיה לנו בשנה האחרונה, נלמד את הלקחים. אנחנו רואים שלא. אנחנו שוב ניתקל במציאות, שבה הנושא הזה יהיה בדקה ה-90. אנחנו נמצאים היום, ממש, כבר בעיצומו של החופש הגדול. שנת הלימודים הבאה בפתח, ועדיין אין דרגות להורים, שלא יודעים בשנה הבאה כמה הנחה הם יקבלו. אז בבקשה, אם אתה רוצה לתקן אותי, תקן אותי. אבל, יש כאן מציאות, קיבלנו מסמך מאוד מאוד מפורט של המצב, שקיים היום. אני בטוחה, שהמסמך הזה נמצא לפניך ממחלקת המחקר של הכנסת. מה שאני אומרת, כן כתוב במסמך, אבל אני אשמח להתייחסות שלך.

אי אפשר לקחת רק משפט אחד ולהגיד שזה לא נכון.

בבקשה, חבר הכנסת אורי מקלב.

תודה גברתי, יו"ר הועדה לקידום מעמד האשה, על הנכונות שלך תמיד לקיים ועדות. כועדה סטטוטורית, שנענית גם כן לועדה לפניות הציבור, ולקיים ישיבות ועדות משותפות. שברוך השם השיתוף הזה, כמו כל דבר שנעשה בשותפות, מביא גם תוצאות טובות. תרשי לי גם ביחד, לתת תודה מיוחדת למנכ"ל התמ"ת, שפינה מזמנו, ובאומץ הוא מופיע בועדות פה, ועושה את זה במקצועיות ונכונות לשמוע, והוא באמת איזו נקודת אור, באופן כללי, בנושאים האלה. ובוודאי מגדל אור בכל נושא התמ"ת. בזכותך היו כמה דברים, שעלו כאן בועדות בעבר, ואתה טיפלת בזה מיידית, ונתת הוראות מיידיות. ושינויים, היו שינויים דרמטיים.

בכל אופן, אבל אי אפשר להתעלם מכך, כפי שאמרה גברתי, יו"ר הוועדה למעמד האשה, השנה הקודמת היתה שנה קשה מאוד להורי הילדים, שנמצאים במעונות וצהרונים. היא היתה שנה, אני יכול להגיד אפילו שנה טרגית עבורם, היתה ישיבה, גם לנו היתה שנה לא קלה, שבה נוספו כל כך הרבה פעמים, שאנחנו דנו בנושאים, שעלו על סדר היום בנושא מעונות, ממש ללא תקדים. הועדות השונות, אולי חמש או שש ועדות בתוך הכנסת עצמה, כל אחד בנושא אחר. גם ועדת הכספים גם ועדת הרווחה גם ועדה לזכויות הילד גם הועדה בודאי, למעמד האשה ועד לפניות הציבור, ועוד הצעות לסדר למליאה. הכול היה בנושא המעונות, מכך שהתחלנו בעבודות ההוראה, שעדיין, שלא מחשיבים את העבודה שלהם, כעבודה שמזכה אותם. בכל אופן, ללא זכאות.

החוסר הגדול במעונות, שקיים וצריך להילחם על כל מקום במעונות, ותקציב הבינוי, שלא נוצל. התצהירים, ביקשנו שנה שעברה מההורים, שאני אמרתי על זה, שזה דרקוני, זה היה חלק מהסיבה. טופסי הרישום, שלא הגיעו לכל מקום, לכל המעונות ולכל הצהרונים. עליית המחירים של,סך הכול השנה זה עלה בשישה עשר אחוז. שישה עשר אחוז עלייה זו עלייה לא קטנה, ועוד עלייה שהיא גם לא עלייה סטנדרטית, תוך כדי המשחק, תוך כדי השנה עלייה של שלושה או שלושה פלוס אחוז במעונות.

הממשלה קבעה מתן מענק לעובדי ציבור באלפיים שקל. כולם היו צריכים לקחת מתקציבם. ילדי המעונות או הורי ילדי המעונות, הם היו צריכים לקחת על עצמם את כל מלוא העלות או רוב מלוא העלות או חלק גדול מעלות, עם סבסוד כזה או אחר. אבל בכל אופן, שורה תחתונה, בפברואר עלה שלושה אחוז מחיר המעונות, בעקבות העלה בתוספת תקציב, שהיה, אני אומר דברים, גם אם אני לא מדייק, אני לא מדבר על חוק הפיקוח על המעונות, שזה מלווה אותנו חודשים רבים במשך כל השנה, שאנחנו גם היום מה, שנוגע או לא נוגע. אבל, אין ספק, שאין צד אחד שמרוצה. הדבר הזה, הוא בהחלט העסיק הרבה.

אני לא מדבר על כך, שועדת הכספים דנה במבחן השקילות החדש, שיהיה לקראת השנה הבאה, אני לא יודע אם כולנו יודעים, אבל אנחנו, שנה הבאה צפויים, שדרגות שכר הלימוד יקבע לא רק לפי מספר הנפשות האמיתי, אלא מספר השקילות, שזה אומר, שילד שליש במשפחה לא שווה נפש, אלא שווה רק שבעים וחמישה אחוז, ועוד דברים כאלה, שקשה לי איתם מבחינת התוצאה, שהם בוודאי יפלטו רבים מההורים מדרגת הסבסוד שלהם, הקיימת כיום. תקפיץ אותם מדרגה אחת או שניים, ואני לא מדבר, מבחינתי זה לא יהודי זה לא ישראלי לקחת נפש ולחייב אותה, כשאנחנו יודעים, שבסך הכול בתמ"ת נשארו עודפי תקציב גדולים מאוד, של אולי מאה שלושים או מאה ארבעים מליון שקל השנה, נשארו מהתוכנית הממשלתית, שנעשתה לעידוד המעונות והצהרונים, נשאר תקציב של מאה שלושים, מאה ארבעים מליון שקל של חוסר ניצול, אני לא מדבר על חוסר ניצול בבנייה, אני מדבר רק על ניצול בשוטף, בסבסוד, שזה באמת, שאמרה חברתי, יו"ר, מה המסקנות, שאנחנו רוצים להגיע? וזה חלק מהמסקנות, שאנחנו רוצים להגיע, הניצול של התקציב הזה להעמקת והרחבת הסבסוד.

הדברים הכי קשים שהיו שנה שעברה והכי טראומאטיים, אני אפילו הייתי אומר, זה הנושא, שלא נקבע דרגות שכר לימוד עד פברואר עד מרץ עד מאי וכו' וכו' וכו'. זה היה דבר נורא. היה נורא לשמוע פה בועדות, את ההורים שבאו ואמרו 'אנחנו שברנו תוכניות חיסכון כדי לשלם את שכר לימוד המעונות. אני שילמתי עודף של עשרת אלפים שקל עודף. למה, שלא הייתי צריך לשלם לאחר, שנקבעה חמישה חדשים, שילמתי כל חודש אלפיים שקל יותר, סך הכול עשרת אלפים. ואני לא מקבל אותם, איך אני יכול להתמודד?'

העידו לפני הועדות האלה, הורים צעירים שאמרו שהם נכנסו למינוסים, שמבחינתם הכסף הזה הוא לא כסף לשם מותרות. הנה נמצא כאן חנינה, שהשתתף איתנו בכל הדיונים---

הוא היה באמת אחד מהמכוננים של הדיונים בנושא הזה, של קביעת שכר לימוד או קביעת דרגות ביניים גבוהות גם כן. אבל, אנחנו לא רוצים היום להיכנס לכל מה שאנחנו דנו. אני מבין, שהישיבה שלנו קצרה עם המנכ"ל.

זוגות שילמו שכר לימוד מלא, כשהם היו זכאים להנחה. אפילו זוגות, שהיו זכאים להנחת מקסימום, בסופו של דבר שילמו שכר לימוד מלא. והדברים האלו, הם בגלל טעויות של משרד התמ"ת באופן ההתנהלות, ואנחנו לא רוצים לעמוד בפני הסרט הזה גם בשנה הבאה.

לפני שנה, כשהתחילו לדבר על הדירוג, ועיכבו את כל קביעת הועדות האלה, שקבעו את הזכאויות והסכומים. הרי שנה, לאורך שנה אנחנו מתנהלים סביב הסוגיה הזו. אגב, אני מאוד מופתעת מהסכום, שנאמר כאן. אנחנו ישבנו בועדה לשלום הילד הבוקר, וישבה גברת תמר אלמוג ואמרה, שהסבסוד נוצל והייתה העמקה. העמיקו את הסבסוד והורים קיבלו יותר סיוע. עכשיו, אני שומעת שיש מאה ארבעים או מאה שלושים מליון.

הנתונים הם לא כאלה. אבל ודאי , חברתי היו"ר ודאי תנחה את מרכז מידע ומחקר שלנו, כדי לדווח על מה שנאמר כאן. אנחנו נבדוק. עדיין, זה גם חלק מהועדות. יש לו יתרון, שהוא מסמך אובייקטיבי, והוא גם ניזון מתוך המשרדים עצמם. אז ככה, שאם המסמך הזה יצא, אז חזקה עליו שיש לו נתונים. אבל אני רק רוצה לספר על מעשה אחרון בנושא הזה---

כן. אבל דיברנו על זה, שכדי שבשנה הבאה לא נעמוד בפני הסרט הזה, אנחנו ביקשנו לקבוע דרגות זמניות, שילוו את ההורים, כדי שהם לא יצטרכו לעבור את הסאגה הזו פעם נוספת.

למה צריך זמניות? אנחנו כל הזמן בזמניות. צריך לקבוע: א - לבטל את הדרגות, ב - להביא תעודת זהות, ולא לתת דירוג. לתת שוויון הזדמנויות לכל אחד, הזמניות לא עוברות. ציפי, צריך קבועות, ולהרבה שנים. ההורים, הם במצוקה. אי אפשר לגדל ילדים במדינה, אי אפשר להוליד אותם. זה נטל כלכלי .

אחת מהדרישות, שיש היום, זה לתת את החוק חינוך כבר מגיל יותר קטן, ולא לחכות לגיל שלוש או בהמשך.

כמו במדינות הOECD .

היום החתמתי את חה"כ אורי מקלב, אורית זוארץ, אנסטסיה מיכאלי, על החוק הזה, של חוק חינוך חינם לגיל הרך. אין ספק, שזה הפיתרון ארוך הטווח, אבל אנחנו רוצים פיתרון כבר לשנה הקרובה, ואני רוצה להגיד לכם, שהועדות האלה, המסקנות מתוך ההתנהלות שלכם, לצערנו הרב, לא מובילות אותנו לשום פיתרון, מאשר באמת לשאוף לזה, שכל אישה עובדת במדינת ישראל תהיה זכאית לחינוך חינם.

כל זוג. אנחנו מדברים על התא המשפחתי. על הורות. זה לא רק, בואו לא נעגן את זה כאחריותינו הבלעדית לגדל את הילדים. יש לנו בני זוג, ואני חושבת, שזה חיזוק התא המשפחתי, דרך סבסוד והעמקת הסיוע של המדינה.

יפה. אז אנחנו באמת התכנסנו ביחד, וקבענו בדיוק את הישיבה הזאת, עוד לפני פתיחת שנת הלימודים. אנחנו מדברים על חודש לפני כן. ואני שוב מודה למנכ"ל, שאמר שאני אגיע גם סוף המושב הזה של הקיץ, כדי שאנחנו נוכל להיות, לא נהיה בוכים על הלשעבר, אלא אנחנו נקדים.

קודם כל, כדי לדעת מה צפוי לנו לקראת הרישום של שנה הבאה, שנת הלימודים שנת תשע"ב. אנחנו שמענו שלושה דברים. קודם כל, שהמשרד נערך מוקדם, ואנחנו מברכים על כך. אבל מצד שני, צר לנו לשמוע, שעד רגע זה אפילו, שכבר חודש מפתיחת הרישום, אולי אפילו חודשיים, בחלק מהמקומות עדיין מספר הנרשמים הם לא רבים, הם אפילו לא עשרה אחוז מאלה שאמורים להירשם. התוצאה תהיה, שיהיה צפי של ריבוי הנרשמים, תהיה הצפה של המערכות, המערכות לא יוכלו להשתלט. אם מצד שני, ההתנהלות או מה שהתמ"ת קבע לכל המעונות, שהשנה לא ייקבע דרגות ביניים, זה אומר שאנשים רבים, הורים רבים ישלמו מלוא שכר הלימוד.

זה מה שהיה בשנה שעברה, היה קטסטרופה .מה זאת אומרת? רוב ההורים שילמו כמעט את הסכום המלא, ואחר כך התחשבנו איתם. עד דצמבר לא היה דירוג.

רוב ההורים, צריכים להיות הוגנים, חלק, אחוז מסוים, נכון, עיכבו את דרגות הביניים. זה השוני השנה, מהשנה שעברה. טוב שאת אומרת את זה, טוב שאת מעלה.

כי בדצמבר עוד לא היו דרגות.

היו דרגות ביניים, לכל אורך, המפעילים קיבלו רמת הסבסוד. היתה בשנים הקודמות אותה רמת סבסוד.

קיבלתם סבסוד, וקיבלתם אישור מההורים.

הם קיבלו אחריות אולי בקביעת הדרגה, אבל את הסבסוד הם קיבלו. הם היו ערים לדרישות ההורים. נכון שהיו הורים חדשים, ומצד שני היו הורים שיצאו. אנחנו לא נפתח את כל הדיון, אבל בסופו של דבר, נקבעו דרגות ביניים. ההורים לא נדרשו ברוב, רוב המקרים לא נדרשו, השנה הצפי הוא, שחלק גדול מההורים יידרשו, ולא זו אף זו, אלא גם קובעים להם דרגה של זמן, במידה שיקבעו לכם בסופו של דבר, הדרגה הקבועה שלכם, ילכו איתכם רטרואקטיבית, רק חודשיים. זה אומר, שאנשים שלא הספיקו בגלל דברים כאלה, והביורוקרטיה, אנחנו לא צריכים לספר מה הביורוקרטיה שקיים. לא לחינם, אחד מסמלי המאבק היום הציבורי הוא הנושא של המעונות. לא לחינם אלפי אימהות יצאו ביום הכי חם, או הימים החמים של השנה, עם העגלות שלהם לרחובה של עיר בכל הארץ כדי לצעוק על הדברים האלה. אנחנו צריכים להיות בדברים האלה קשובים, אנחנו צריכים לא רק לראות צד אחד של המטבע, צריכים לראות את שני צידי המטבע בעניין הזה.

בדרישה שלנו לשנה הבא, זה שגם קבעו באופן דרקוני, שרק חודש מרץ הוא החודש. לדוגמה, הוא החודש הקובע. אנחנו כבר מקבלים פניות מאנשים, שאין להם חודש מרץ. האשה חול,ה זה חולה, סיבה אחרת, פיטורים, כל מיני דברים, שהיו בחודש מרץ. גם אם יגידו לי שכל השנים כך היה, זה לא היה ככה. עובדה שהייתה גמישות בדברים האלה. אני אומר עוד פעם, כל הקביעות האלה, ואנחנו נמצאים גם היום במצב, שלא יודעים את זה, והמצב היום, אין איזה מתח אצל ההורים, רוצו לשלם. יכול להיות שנשלחו, יכול להיות שניתנו הערכות האלה, יכול להיות שקבעו את הדברים האלה. למעשה, גם חלק מהסיבות, שאנחנו מתכנסים זה, כדי שיהיה מודעות שההורים צריכים. אנחנו מעודדים את ההורים להירשם מיד. אבל מצד שני, נקבע באופן חד צדדי, שלא ייקבע שנה הבאה דרגות ביניים. זה יהיה דבר, שההורים לא יוכלו לעמוד בכך. וזה חלק מהדברים שאנחנו רוצים.

אני חושבת שקודם כל נשמע את הסקירה של הממ"מ כדי שיהיה לנו את הנתונים. אורלי, בבקשה.

דיברתם על העניין של כל התהליך, שהיה. לא שיש כל כך מה להוסיף, רק שעדיין יש 3500 ערכות משנה שעברה, עדיין בטיפול המוקד, מסיבות שונות. אני מקווה, שתמר אלמוג תוכל להתייחס לזה.

כמה אנשים נרשמו כבר לשנת הלימודים תשע"ב?

ערכות הגיעו, נכון לשבוע שעבר, כשמונה עשרה אלף. אני מניחה שהיום, אני מניחה שזה גדל מיום ליום.

אני לא חושבת שהפער הוא פער משמעותי.

מספר הילדים, שרשומים בשנת תשע"א במערכת, זה בערך שמונים ושניים אלף שלוש מאות ילדים. שנה שעברה היה בערך שמונים וחמישה אלף ילדים במערכת.

לגבי איזה גילאים, סליחה?

משלושה חודשים עד שלוש. כולל את מעונות היום והמשפחתונים בלי צהרונים. תיכף אני אגיע לצהרונים.

שמונים ושישה אחוז מהמסובסדים, זה עלייה ממה שהיה שנים קודמות, שהיה בערך שמונים וארבע אחוז, אני רוצה להעיר לעניין הזה, אני חושבת, שהנתון הזה קצת מטעה. גם כתבתי את זה במסמך. אני מניחה, ואני לא חושבת שזו הנחה מופרכת, שחלק מההורים, שיודעים שלא זכאים לסבסוד דרגות אחת עשרה, שתים עשרה, לא העבירו את ערכות הרישום שלהם למוקד, בגלל שאין שום סיבה בעצם לעשות את זה. ולכן, אני חושבת שמצד אחד, מספר הילדים שרשום שם קטן יותר ממה, שהיה שנה שעברה. לא חושבת, שהיה קיטון של מספר הילדים במערכת השנה. מצד שני, בפועל ההתפלגות של דרגות הסבסוד היא טיפה שונה. אז גם אם עלה, חוץ מילדים מסובסדים, אני לא חושבת שהוא עלה לרמה הזאת. ובאמת, אם לוקחים בחשבון עוד אלפיים חמש מאות הורים, שאני מניחה שלא שלחו את הערכות, זה מגיע בערך לאותה התפלגות של שנה שעברה.

מילה על ניצול התקציב.

ניצול התקציב, לצורך העמקת סבסוד מעונות יום אני חושבת, שגם אליעזר יוסיף על כך אחרי זה. זו סוגיה קצת מורכבת, כי היו כל מיני שינויים בשנתיים -שלוש האחרונות בדרגות סבסוד באגף מעונות יום. לקראת שנת הלימודי ם תש"ע, אם אני לא טועה, שינו את מדרגות הסבסוד. שינו בין דרגה שלוש לדרגה ארבע. קראו לזה, נראה לי, הקצאה יעילה יותר של המשאבים, של סבסוד. זה משהו, שלכאורה נטען, שזה היה מכת הסבסוד. בפועל, כשקצת חפרנו, ראינו שלא היתה לזה עלות תקציבית. ובטח שלא כמו שנאמר. כי בגלל, שחלק מההורים קיבלו יותר סבסוד, הורים אחרים קיבלו פחות סבסוד. בפועל כנראה התאזן, יש פה דברים, שקצת קשה לדעת בדיוק.

שנה הבאה יש את השינוי, שמוצע במבחני השקילות, שהיו"ר מקלב הזכיר, שבעצם משלושה ילדים ומעלה משקל, שכל ילד מקבל הוא פחות. גם זה אמור לאזן את עצמו.

זה הילד הסטנדרטי?

בדיוק. מבחן השקילות, הנפש הסטנדרטית גם אמור לאזן את עצמו, כי משפחות, שיקבלו יותר מתקזזות עם אלה, שיקבלו פחות. אז קצת קשה להגיד, זה לא נראה שכל השלושים וחמישה מיליון, שהוקצו לצורך העמקת הסבסוד אכן הוקצו. מה שכן, עליית המחירים שהייתה---

אורלי, את יכולה לפרט יותר על הסיפור של מבחן השקילות.

זה הופך להיות כמו מבחן הפסיכומטרי, שאת מקבלת ביחס למי שמקבל סביבך. לא ביחס לעצמך.

אני מרגישה כאילו משפחות מרובות ילדים, שנטל הוצאות הגידול הן גדולות יותר דווקא הן צריכות - - -

זה מתקזז מהילד השני או השלישי. אני חושבת, שהילד השני חושב פחות מילד שלם.

עשר אחוז הנחה, לא עשרים אחוזים. ואם יש לך הרבה ילדים אז לא מתחשבים בזה בכלל.

אני חושבת שהמנכ"ל גם יכול להתייחס לזה בהמשך, הילד הראשון מקבל נקודה ורבע.

זה היה בחוק התקציב, העניין הזה.

כן, זה נכנס במסגרת חוק ההסדרים. הילד הראשון מקבל קצת יותר ממה, שהוא קיבל בעבר. ולכן, משפחה עם ילד אחד, יכולה לעבור לרמת סבסוד יותר גבוהה. משפחה עם שני ילדים המצב שלה נשאר אותו דבר. משפחה עם שלושה ילדים ומעלה המצב שלה, או שנהיה יותר גרוע או שלא משתנה, זה תלוי כמה היא קרובה לגבול של המדרגות.

אורית זוארץ
ממוצע ילדים, כבוד יו"ר עושים לכם ממוצע של הילדים, ולפי הממוצע את מקבלת, כשבשתי הדרגות הראשונות נשארות על אותה מדרגה.

יוצאים מנקודת הנחה, שילד שלישי הוא פחות גורם הוצאה לבית.

מה זה פחות? הוא פחות אוכל? הוא פחות צורך טיטולים? הוא פחות מטרנה, או פחות עגלה?

זה אחד נר למאה. אבל זה הכול היה נכון, באמת, אם מישהו היה משלם על כל ילד נוסף בבית, את מלוא העלות. ואז, הוא היה אומר, תשמע, אבל ההוצאות שלך על הילד הנוסף הוא לא כמו הילד הראשון. אבל מה לעשות, שנשים עובדות, וגם כשנולד להם עוד ילד, ברוך השם, הן לא מקבלות אפילו תוספת של שקל אחד במשכורת. אז מישהו גם חושב על ההוצאות, שיש על אותה משפחה, שרק אומרים, שהעלות היא יותר קטנה?

מה זה עלות יותר קטנה? אני לא מבינה.

השאלה היא, מי מפקח על זה? מי עושה את זה? מי מקבל החלטות כאלה?

זו חולה רעה, שהתפספסה בחוק ההסדרים, ואנחנו דיברנו על זה בעבר. ולדעתי, צריך לפתוח את זה לקראת תקציב 2012, כי אין ילד ממוצע.

אני חושבת, שכולנו מסכימים שיש עם זה בעייתיות מאוד גדולה. אני חושבת, שהגיע הזמן שנשמע את המנכ"ל. המנכל כיבדת אותנו בנוכחותך, אני חושבת---

רגע, אפשר רק על הצהרונים דקה?

מילה על הצהרונים, ואחרי זה נעבור למנכ"ל.

אמרתי, שבהעמקת הסבסוד מאוד קשה לדעת. צהרונים, הוקצתה השנה תוספת של מאה שמונים מליון שקל נוסף. החל מ2010 ומעלה מאה שמונים מליון שקל תוספת תקציב, נוסף לחמישים מליון שקל, שהיו כבר מקודם.

וכמה מתוך זה נוצל?

מתוך זה נוצל, מתוך ההערכה של משרד התמ"ת, נכון לסוף חודש מאי, כשרוב הילדים כבר נקלטו במערכת, שכתשעים עד מאה מליון שקל מנוצל. מספר הילדים המסובסדים בצהרון---

בעצם מחצית מהסכום לא נוצל.

יותר ממחצית. 43% נוצל. מספר הילדים המסובסדים בצהרונים, היו שמונה עשרה אלף שלוש מאות, אם אני זוכרת נכון. ההערכה של האוצר דיברה על חמישים או שישים אלף, שהיו אמורים להיות קלוטים במערכת. מה שקרה זה, שלא מספיק צהרונים בעצם ביקשו הכרה, ולא הורחב כמו שמשרד התמ"ת ציפה, שזה יורחב.

המנכ"ל יתייחס גם לדבר הזה.

אדוני המנכ"ל' יש לנו הרבה שאלות אליך, אז בוא נתחיל קודם כל עם הנתונים. נסתכל ככה גם על מה, שהיה השנה וגם על צפי קדימה. קודם כל, מבחינת נתונים, כמה ילדים רשומים אצלך, שאמורים להיות במוסדות בשנת הלימודים תשע"ב?

ברשותך, תנו לי עשר דקות לעשות סקירה, ואני אנסה להשיב על כל הנקודות שעלו.

ניתן לך כמה דקות לעשות סקירה. אנחנו פשוט מלאי שאלות.

אין בעיה. אני מקווה, שאני אשיב עליהן כבר בדברי, ומה שלא יהיה ברור, אני אנסה להבהיר, ומה שאני לא אדע להבהיר תקבלו תשובה גם בהמשך.

כמו שאמרתי, תודה רבה שהזמנתם אותי. אני שמח, שאתם מקיימים את הישיבה, וכל אימת שתחפצו, אנחנו נגיע ונמסור תשובות, גם אם יהיו פחות נעימות לאחד מן הצדדים.

כולנו מגיעים מאותו צד. רוצים לעזור כולנו להורים.

אותו צד של המטבע, לא רק אותו צד.

מבחינת שנת הלימודים הקודמת, אני חוזר על מה שאמרתי, בכל הדיונים הקודמים. אכן, ההתנהלות לא היתה סבירה, ההורים סבלו סבל, שלא היו צריכים לסבול, וזה נגרם כתוצאה משינוי נכון, שהיה צריך להתבצע מזמן. הוא התבצע, הוא הושלם, והתוצאה שלו תבוא לידי ביטוי כבר בשבועות הקרובים. ואני תיכף אתייחס לזה. להבנתי, שנת הלימודים הבאה עלינו לטובה תהיה שונה לחלוטין, ממה שהייתה הקודמת. מבחינת רישום הילדים, מבחינת מתן הדרגות, ואני כבר אתייחס לזה.

מבחינת המספרים, הנתונים שלנו, של משרד התמ"ת נכון לבוקר, התקבלו מאה ושש אלף ערכות רישום במוקד. מתוכם, לכל הערכות התקבלו דרגות.

אני מתחיל בשנה שהייתה, ואני אעבור למה שנקרא הבא עלינו לטובה. אני מבקש, תתנו לי להשלים. אני מבטיח, אני לא אפספס אף שאלה.

נותרו אכן כשלושת אלפים ערכות, אשר הגיעו וההורים לא סיימו את שלב העברת המסמכים ולכן, לא נקבעה להם דרגה. עשינו כל מאמץ להשיג אותם. בטלפון, באסאמאסים, במייל, בדואר, לא הצלחנו. אנחנו נשמח אם הועדה תעזור לנו לקבל מההורים את הנתונים . פשוט לא הגיעו.

אני לא מצליחה להבין את הטענות. מאה ושש אלף הורים, לא הצלחתם להגיע לאף אחד?

אני אומר שוב, מתוך מאה ושישה אלף, שלושת אלפים, אני אשמח לקבל תשובה איך זה יכול להיות.

זה נבדק מול המעונות?

כל דרכי התקשורת האפשריים, חוץ מלהגיע לביתם ולדפוק על הדלת נעשו, יותר מפעם אחת. אני אומר שוב, כל האמצעים העומדים לשירותינו מוצו. אם לכם יש רעיונות אחרים, אני אשמח. אבל חבל להתרכז בזה, כי זה ממש לא העיקר.

מתוך השמונים וארבע אלף הערכות של המעונות, היו ארבעה עשר אחוז דרגות שתים עשרה, שזה היה אחוז נמוך לעומת השנים הקודמות. כארבעים אחוז היו בדרגות שלוש, חמש עשרה, ושש עשרה, שהן דרגות הסבסוד הגבוהות ביותר.

ביקשו בעבר, והועדה המכובדת אכן ביקשה, ולצערי, אנחנו נוכל להיעתר רק לבקשה אחת ולא לשנייה. האפשרות, ששנה הבאה מי שממשיך, יקבל את הדרגה, שקיבל בשנה הקודמת מבלי לבדוק את השכר. לצערי, לא תהיה אפשרות לעשות זאת. אבל מה שכן, הורה שיש לו יותר מילד אחד, יוכל למלאות אך ורק ערכה אחת ולא שתיים, וגם אם יש לו שלושה ילדים. זאת אומרת ערכה אחת פר משפחה.

מבחינת הרישומים, מבחינת החזרי כתב סודיות, כמו שהתחייבתי, יצאנו על ברור. כל כתבי הסודיות יוחזרו ויושמדו. אלה שלא יוחזרו ממחשבי התמ"ת, אין לנו שום צורך בהם. אנחנו לא משתמשים בהם. אתה שואל אותי, אם בסדרי עדיפויות אני קודם רוצה לקלוט ילדים או להחזיר ניירת? אני קודם רוצה לקלוט ילדים.

היתה הנחייה שלי, קודם גומרים רישום, בסוף מחזירים ניירת. ואני מתחייב, אנחנו לא עושים בזה שום שימוש לאף רשות אחרת במדינת ישראל.

שאלה של אופי, כשאני מחזיק משהו שלא ברשות של מישהו, אז אני פשוט לא יכול, אני חייב מייד להחזיר את זה .

אתה צודק.

צריך להרגיש את זה , אבל בסדר. כבר עבר כל הלחץ, אנחנו מדברים כבר בחדשים האחרונים, ואתם עדיין מחזיקים טופס הצהרה שלא חוקי בידיים שלכם? דבר כזה צריך לחזור מהר מאוד.

הוא יחזור מהר מאוד.

מבחינת ניצול תקציב. אכן, אני לא יודע להגיד, אם לצערנו או לחוסר הבנתנו, אבל התקציב, שהועמד לכל האגף, לא נוצל. הוא לא נוצל, מסיבה מאוד פשוטה, מספר הילדים, שנרשמו היה נמוך מהותית מהתחזיות. אמנם במעונות היום מספר נמוך הרבה יותר, כמה אלפים. שוב, אני אומר זה, לא כמו שנאמר על ידי הממ"מ ירידה במספר הילדים, אלא ירידה במגמת הגידול, אוקי? לא נקלטו פחות יותר ילדים במערכת. אנחנו ציפינו, שיקלטו יותר ממה שהיה שנה שעברה.

זה דבר שלא הגיוני מבחינת המספרים של גידול הילדים.

אני אתקן אותך, הממ"מ לא אמר את זה. הממ"מ אמר, מאלה שפנו לבקש את ההנחות, אבל ברישום, בסך הכול יכול להיות שהיה יותר.

הנתונים שיש בטבלה, זה הנתונים שיש במערכת הממוחשבת של משרד התמ"ת. אבל, הזכרתי קודם, שנראה לי שזה לא המספר הכולל של הילדים, כי אני מניחה, שחלק מדרגות אחת עשרה-שתים עשרה לא שלחו. ולכן, אני לא חושבת שיש קיטון.

דהיינו, שיכול להיות שגם השנה אין קיטון. אדוני המנכ"ל, היא אומרת, שיש אולי קיטון במספר המבקשים של הנחות. אבל בסך הכול הילדים למעונות, אני מבטיח לך דבר אחד, שאין מקום אחד ריק באף מעון בארץ.

תבדקו במכונים, שמפעילים. לאף אחד מאיתנו אין קיטון, אלא רק גידול בכמות הילדים.

זה בדיוק התשובה. שלושים על שלוש מאות עשרים מליון שקל ממשרד התמ"ת הולך לפח השנה, יש לי תחושה. פשוט ביזיון.

אנחנו מחפשים את הכסף כבר שנתיים.

איפה? ועשר מליון שקל גם נעלם.

תתנו לי להשלים, אני מבטיח, שחלק מהדברים יהיו ברורים. אני לא אמרתי בשום שלב, שמספר הילדים במערכת קטן. אמרתי, שקצב הגידול היה נמוך ממה ששיערנו. מה בין זה לבין מספר הילדים, שקטן אני לא יודע. אני אומר שוב, תני לי לסיים ואז אני אענה על כל שאלה.

בצהרונים אכן הייתה תחזית של קליטה, של כחמישים וחמישה עד שישים אלף ילדים. לצערנו, נקלטו במערכת רק כשמונה עשר אלף ילדים, מסיבה מאוד פשוטה. כמעט ולא ביקשו הכרות בצהרונים חדשים. מבחינתנו, התקציב, ואכן צודקת חברת הכנסת מיכאלי, מועמד תקציב עתק בנושא הצהרונים. אנחנו רק רצינו לתת אותו. אני לא יכול להכריח גוף כזה או אחר לבוא ולבקש הכרה. אנחנו בודקים עכשיו, אגף מחקר וכלכלה אצלנו במשרד, מבצע סקר עומק כדי להבין איפה מקור התקלה? איפה הבעיה, למה לא ביקשו הכרות?

פניתם למתנסים? לרשויות המקומיות?

אנשים לא רוצים איתנו את הקשר, המשפחתונים. זה הכול, וצריך לחשוב למה. מעניין גם למה לא נרשמו.

רגע, רגע. אני רוצה, שהדיון יתנהל בצורה מסודרת. ליאורה, גלית, אני מאוד אשמח לשמוע אתכן. אבל בוא נאפשר למנכ"ל.

כמו שאמרתי, אנחנו גם נשמח להבין מאיפה נבעה התופעה, על מנת שהיא לא תשנה. מבחינתנו, יש תקציב. והתקציב הזה צריך להיות מנוצל אחד לאחד. אבל אל תדאגו. הכסף הזה--

יש לך במערכת היום תשעים מליון שקל, שלא מנוצלים.

אני יכול להרגיע. לא שקל ולא אגורה אחת תחזור למשרד האוצר. כל הכסף ינוצל. ההנחיה המפורשת של שר התמ"ת, שכל הכסף, שייוותר מחוסר הניצול, כולו יופנה לבינוי. אנחנו בשבועות הקרובים, ואני לא מתבלבל בסכום, הולכים להוציא על בינוי למעלה ממאתיים מליון שקל. הסכום יכול להגיע גם למאתיים חמישים מליון שקלים. זה בערך מאה מסגרות חדשות לפחות.

אדוני המנכ"ל, אני חייבת אבל להעיר על זה, יש לנו במערכת הקצאה של שישים מליון שקלים, שכרגע לא נעשה איתם דבר. הועדה הזאת מלווה את תהליך הבינוי של המעונות.

התשובה שלך מצוינת. את לא רואה שאני אומר---

לא, אבל אתה מדבר על הקצאת כסף נוסף, שאין.

אם תקשיבי עד הסוף, אני מתנצל, את לא מקשיבה עד הסוף.

יש לנו זעקה. אנחנו מעבירים את הזעקה של העם, של האנשים. תצא לרחובות. אנחנו מתנצלים, אנחנו פשוט מתביישים להיות חלק מהמקום הזה לפעמים. כי לא מתקבלים החלטות. ציפי נלחמת ביחד, שתי ועדות יושבות על זה, גם ועדת הכלכלה ,גם כל הועדות צועקות. אבל המשרד לא פועל. זה לא קשור אליך אישית, שרון. אתה יודע את זה טוב מאוד. ואתה מנכ"ל מצטיין. אנחנו מצפים, שתמר אלמוג תזוז קצת ותפעיל לחץ, ושתבנו צוות נכון וראוי לעשות שינויים. נמאס לנו . סליחה, אני ממש מתנצלת. היום בנות מתחת לבית שלי, ואמרו, אנחנו נמאס לנו. ואנחנו מצפים, שאת יכולה לעשות שינוי. אנחנו חלק מהשינוי הזה.

אז אני לא מדבר על אנשים פרטיים. גם מי שעומד בראש המערכת, כולנו אנשי ציבור. זה סך הכול מבחן התוצאה של כלל המערכת. אבל, לא חס וחלילה מישהו פרטי. כל אחד על מה שהוא עושה.

אולי משרד התמ"ת לא מקום למעונות יום. אנחנו כל הזמן שומעים את הדברים ולא מבינים כלום. לא עושים כלום .

חברת הכנסת סולדקין, אני רוצה להגיד לך, שאין כאן מישהו בחדר הזה, שלא תומך בעניין הזה של העברת תחום של מעונות היום למשרד החינוך. מחר יש לנו דיון גם בזה. ואני רוצה לומר לך, שעד שהדבר הזה יקרה, שר החינוך בעד, אבל, אני באמת חושבת, שכל עוד זאת המציאות, אנחנו חייבים לאפשר להורים, הרי זה לא תהליך, שיקרה תוך יום אחד. ומאחר, ותוך כדי התהליך הזה, אנחנו צריכים לספק מענה להורים. בבקשה, רק תסביר ותבהיר. אמרת שאנחנו לא מבינים, אין בעיה. תבהיר למה התכוונת.

לא אמרתי שלא מבינים. אמרתי, שלא נותנים לסיים. כשאני אוכל לסיים, אוכל להשיב לשאלות נוספות. כל עודפי התקציב שנוצרו, כולם ינותבו לבינוי. כולל אתם שישים מליון, שטרם נוצלו. אתמול היה המועד האחרון להגיש את כל הבקשות. יש למעלה ממאה חמישים בקשות. תמי? כמה בקשות הוגשו לבינוי?

בינוי? מאתיים שלושים. רק עשר מתוכם נפסלו. האחרים הורשו להגיש.

שיפוץ והרחבה, זה בתוך הקטגוריה?

לזה היו ארבעים בקשות.

זה לא קשור?

לא, זה לא קשור. אנחנו מדברים על הבינוי. על המסגרות החדשות. ככל שהתקציב יאפשר, הוא לא ינותב לבינוי.

גם התקציב של העמקת הסבסוד?

גם של השנה שעברה. לא התקציב של השנה הבאה.

כמו שאמרתי, ובזה אני משלים את ההתייחסות שלי לנושא הבינוי. אתמול הושלמו כל העברות המסמכים. אני מקווה, שעד סוף החודש הזה, תחילת חודש הבא, וועדת המכרזים תודיע לכל מי שזכאי לקבל את התמיכה, יקבל. שוב אני אומר, במקום תקציב של שישים מליון התקציב אז יהיה פי שלוש אולי אפילו פי ארבע, על מנת להגדיל את ההיצע, כמה שיותר. להבנתנו, זה אחד הפתרונות.

לגבי חוק הפיקוח, אני לא רוצה להתייחס אליו עכשיו. הוא נידון ברגעים אלה בוועדה מקבילה. אנחנו במשרד התמ"ת חושבים, שזה חוק חשוב. הוא היה צריך להיחקק מזמן. אני מאוד מקווה, שהכנסת תקבל החלטה נכונה בשעות הקרובות, ותחוקק אותם.

מה עם הממשלה? כל הזמן כנסת, כנסת . אין ממשלה? אין חוקים פשוטים?

כמה שסיפרו לי, מבחינת סדרי הפרדת רשויות, הממשלה יזמה הכנסת מחוקקת. אם יש משהו חדש, אני אשמח לדעת. הממשלה קיבלה את ההחלטה. זה הצעת חוק ממשלתית, הועברה לכנסת, צריכה לעבור קריאה ראשונה, שנייה, שלישית. אני מקווה, מה שהיום נעבור קריאה שנייה ושלישית, ואז נפרסם ברשומות, ונרוץ.

אדוני המנכ"ל, לגבי השנה הבאה.

שנה הבאה. מבחינת שנה הבאה הגיעו למוקד עשרים ואחד אלף ערכות, מתוכם שמונה ועשרה וחצי כבר קלוטות. הנושא התעכב מעט בגלל סוגיית שלושים ושש השעות, שגם היא נפתרה. זאת אומרת, שאמהות שמישרתם המלאה תוגדר, כשלושים ושש שעות בתלושי משכורת, לא יפגעו בדרגה כתוצאה מכך, ודרגה תקבע בהתאם למבחן ההכנסה בלבד. הייתה איזושהי סוגיה, שהיינו צריכים לסגור, והיא נסגרה. להבנתנו מבחינתנו המערכת---

זה המורות?

אנחנו נדבר גם על העניין הזה. רגע, נגיע גם למורות.

מבחינתו, בימים הקרובים, אותם שמונה עשרה וחצי אלף ערכות, יקבלו דרגות מיידיות. ככל שנקבל מהר יותר ערכות, נוכל מהר יותר לתת את הדרגות. ההנחיה שלי מאוד ברורה, אני רוצה, שבתחילת שנה, כל הערכות הקלוטות יהיו עם דרגות. שוב---

אבל כרגע יש לך רק שמונה עשרה אלף. מה הצפי לשנת תשע"ב? מה הצפי של מספר הילדים?

מבחינת הקליטה, אנחנו יכולים לדבר שוב על אותם שמונים וחמישה אלף ילדים במעונות. בצהרונים אני לא יודע להגיד לך כי בשנה הזאת.

כרגע יש עשרים ואחד אלף ערכות, שהגיעו למוקד.

מתוך שמונים אלף פוטנציאלים?

מתוך מאתיים חמישים אלף פוטנציאלים. אוקי? כי אנחנו מעריכים שיש מאתיים חמישים אלף ילדים פוטנציאלים, שיכולים להגיע למסגרות.

אז מה יהיה על המשפחות האלה?

אבל הם צריכים להגיש בקשה.

איך אתה מסביר את זה, שלא הוגשה בקשה?

יש מסקנה אחת, שודאי צריך לראות, שהציבור לא יודע. אני רוצה להגיד לך, שגם אנחנו לא ידענו מזה, רק בתקופה האחרונה.

אבל ההרשמה נפתחה לפני חודשיים.

מאה אחוז. אבל עם כל זה, מי נרשמה? למי שקיבלו את זה דרך המעונות. אבל קודם כל, יש אנשים, שהם חדשים במערכת. אבל, גם מי שנרשם למעונות, עדיין רק קיבל עכשיו. והעובדה היא שאנשים לא יודעים.

אנחנו נצא באיזשהו קמפיין מהיר, על מנת להעלות את התודעה. מי שקיבל את הערכות, זה לא שלא לקחו ערכות, לקחו ערכות, כי מועדי ההרשמה הסתיימו. המזכירות פה, הארגונים יכולים להגיד כמה ערכות הם חילקו. זאת אומרת, הערכות כרגע עברו מהארגונים להורים. זאת אומרת, ההורים צריכים לשלוח אותם למוקד. אין לי בעיה, כדי להגיד לכל ההורים, חברים חברות יקרות, אנא תעבירו אלינו את הערכות.

עד מתי ההורים יכולים להגיש את הערכות?

כל הזמן. תגישו.

אדוני המנכ"ל, אני מבין ממך, שאתה בא ואומר, תשמעו, המצב, עד היום קלטנו שמונה עשרה אלף טפסים. אנחנו עכשיו, תוך חודש או קצת יותר מזה, אנחנו נקלוט את השאר.

כן.

אנחנו, מה לעשות, אדוני המנכ?ל, מי שלא נאה מקיים לא יכול להיות נאה דורש.

אתה תראה, במשך השנה האחרונה לא עמדתם במשימות שלכם, ולא עמדתם בזמנים. אתם גם לא תעמדו היום. ואם אתה משאיר את ההוראה, שלא ייקבע דרגות ביניים אנחנו, את מבחן התוצאה אנחנו יודעים. מה שהורים יקבלו, אנחנו יודעים. ואנחנו באים היום, ואנחנו מקיימים את הישיבה, ולא מחר. ולא אחרי ספטמבר. ולא באוקטובר. כדי שלא יהיה מצב, שאנשים יבואו ויבכו פה, ואנשים יבואו ויתלוננו, שאנחנו נדרשים לשלם תשלום מלא. הם לא יוכלו לעמוד בזה.

אז בוא נסכם, שבסוף החודש הזה, אתם יוצאים לפגרה? אין לי בעיה, אתם רוצים לכנס ישיבה?

אנחנו לא יוצאים לפגרה. הכנסת יוצאת לפגרה.

אני מתנצל. אני אשמח להגיע לכאן בסוף החודש הזה, לדווח לכם בשלושים ואחד באוגוסט כמה ערכות נקלטו, כמה דרגות ניתנו. ואם תהיה בעיה של דרגה זמנית, תאמינו לי, אני אפתור לכם את הבעיה.

אבל שרון, אנחנו לא רוצים לעמוד שוב בפני המציאות, שבה תוך חודש אתה צריך לקלוט מאתיים אלף טפסים. זה לא הגיוני.

אבל זה הרציונל של כל המערכת. מה שהיה שנה שעברה היה הזוי, היה לא סביר. למה? כי המערכת היא מערכת חדשה, שלקח זמן להתניע אותה. זה מה שקורה במערכות כאלה מורכבות וגדולות. המטרה השנה, שכל התהליך הזה, יתבצע בימים, שלא נאמר שעות. חובת ההוכחה עלינו. אני אומר שוב, תזמינו אותנו בסוף החודש, נבוא ונדווח. יהיה בעיה של דרגות זמניות או דרגות ביניים? אני מבטיח לכם, נפתור אותם. רק קודם, אני לא יכול לפתור בעיה אם אני לא יודע שהיא קיימת.

אנחנו מוכנים לקבל את זה כגורם מדרבן להורים, לבוא ולהירשם. אנחנו גם מוכנים להיות שותפים לעניין הזה. אבל זה לא יכול להיות, שגורם מדרבן יהפוך למשהו עקרוני. אני אומר רק נושא למשל, הגבייה שלכם, שרק תלוש המשכורת של חודש מרץ הוא הקובע. הוא כבר מביא לנו את הבעיה בהתנהלות. אנחנו יודעים היום, שחלק מהטפסים, שלא נקלטו, שלקח זמן, הויכוח בין ההורים לבין המוקדים, האם יתקבלו המסמכים או לא? אין לי מסמך כזה. לא עבדתי בחודש הזה, היה לי ככה, המעביד, כל מיני דברים. יש הרי כל כך הרבה בעיות בנושאים האלה. ואנחנו לא יכולים להיות, להחליט על כולם באופן שווה. את אותו החלה של אותו נוהל. ואנחנו אחרי זה לא יכולים להתגמש בתוך הנהלים האלה. אנחנו צריכים להתגמש.

לגבי סטודנטים, גם היו אומרים במעונות, שכל זמן שלא נקבעה תכנית הלימודים, לא מוכנים לקבל אותם, ולא מוכנים לקבל מהם את הערכות. אז איך היום סטודנט, אתה רוצה שהוא יירשם למעונות? והוא לא יבוא למצב באופן טבעי, שרק בחודש ספטמבר או רק באוקטובר אז הוא יביא את זה. אז הוא יירשם רק רטרו? יהיה חודשיים ואת התראה. איזו אנדרלמוסיה יהיה.

עוד דבר, מכיוון שאני יודע גם הזמן שלך קצר, אנחנו רוצים, הנושא הזה של הגברת ההסברה. חייבת להיות להורים, זה גם חלק שאנחנו עושים היום, של המודעות. אבל, הנושא הזה, הקריאה המרכזית, שיש לנו, ליו"ר ולחברי הכנסת, לא לעלות את שכר הלימוד לקראת שנה הבאה. העלייה הייתה דרמטית וגדולה. שנה שעברה נשארו עודפי תקציב, עם כל הכבוד לשאר הדברים, אני חושב, שאנחנו עם המסר שלהם לאותם הורים, שלוקחים את הילדים שלהם בעגלות, בחום, ואלפים שיוצאים לרחובות, לכל הפחות שהם ידעו, שמעבר לטמרי"ם החדשים, שהם צריכים להיות, אלו שסבלו מהשיטה החדשה ומשינוי השיטה של הרישום, לכל הפחות שכר הלימוד, שלא להכריז על כך. כמו שיודעים, שלא מעלים ארנונה, לא מעלים עוד דברים. ששכר הלימוד במעונות יישאר קבוע. מה שהיה שנה שעברה.

אדוני המנכ"ל, יש פה התחייבות ששכר הלימוד לא יעלה.

ממש לא. לא בסמכותי להכריז, ששכר הלימוד לא יעלה. יש ועדת מחירים, שקובעת את שכר הלימוד. אם ממשלת ישראל תקבל החלטה כזאת, אני איישם אותה.

אז נביא עוד חוק ודלי"ם עוד חוק.

אני אומר שוב, אני לא יכול להתחייב על משהו, שהוא לא בסמכותי. אני לא יכול להתחייב.

בסדר, אבל תביא את הדרישה הזאת, את הבקשה הזאת, בעצם את המשאלה הזאת.

זה מה שאנחנו מבקשים, שתעביר את זה לשר.

אני יעביר את זה לשר, בשמחה רבה. אבל אני מציע לכם, אתם יכולים לעבוד על זה לא פחות ממני.

הממ"מ הוא האורים ותומים שלנו ועשרת הדיברות, והוא אומר, שהרי העלייה של שלושה אחוז בפברואר, הייתה עלייה זמנית. אם אנחנו באמת ניקח את זה כחלק זמני, ולא נטמיע את זה, כל דבר זמני ונקבע עוד יותר, שכל דבר זמני הוא הכי קבוע. אתה יכול להוכיח לממשלה, ולהראות לממשלה, שהיא לא תעלה בשלושה אחוז את שכר הלימוד. ואנחנו, בזה גם נגיד, שאתם קיבלתם, ההורים קיבלו, ובזה באמת נחריש, שאין עלייה בשכר לימוד.

אני רוצה להגיד לך, אדוני היו"ר, אני שמעתי את זה מכל החברות כנסת, שנמצאות פה.

הנושא של מעונות, הוא לא סתם עוד עליית מחירים. הצורה, שאנחנו מתנהלים, אנחנו מעקרים את כל המהות וכל התוכן של המעונות. המעונות נוצרו, לא רק כמקום בייבי סיטר לילדים, מקום שילדים ילמדו, מקום חינוך. לאפשר לאמהות לצאת לעבודה, להורים. ובצורה הזאת הם לא יכולים. היום אנחנו נמצאים במצב, שהם לא יכולים לצאת. ואנחנו, מעבר לנושא המעשי והיקר והעלות הגדולה, יש כאן משהו ערכי. והדבר הערכי, אנחנו שכחנו אותו, למה קמו המעונות.

אני יכול לדבר בשמו, רגע של שר התמ"ת, שאמר בצורה מאוד ברורה מה דעתו בשני נושאים.

האחד: חוק חינוך חינם מגיל מלידה. שר התמ"ת בעד. הוא חלק מהממשלה. חזקה עליו, שיאמר את דברו גם בממשלה.

בנוסף, עם כניסתו לתפקיד, היה דיון שלו עם עבדכם הנאמן עם שר החינוך ומנכ"ל משרדו אצלנו, שבו עלה הנושא, העברת אגף מעונות יום וכל הטיפול למשרד החינוך. שר החינוך אמר מפורשות לא רוצה. אמר, לא רוצה. בא שר התמ"ת וקיבל החלטה לא קלה. לא קלה. אתם יודעים מה המשמעויות של להעביר אגף כזה על כל המשתמע מכך לשר אחר. אמר ביושר, אני חושב שזה צריך להיות אצלך, קח את זה. אמר, לא רוצה. מעבר לזה, אני לא יודע מה לעשות. אז כרגע שזה אצלי---

היו התבטאויות ציבוריות של שר החינוך בנושא הזה. אני חושבת, שהגיע הזמן, שנעשה כאן זימון, וגם יותר מזה. פשוט נעביר את זה אפילו להחלטה של הועדה.

אני רוצה לומר, שיש כאן הרבה חברות כנסת, שהגיעו. אני רוצה לאפשר לכולם לדבר. אני אנהל את הדיון בצורה כזאת, שגם נציגי ארגונים יוכלו לדבר.

יו"ר הועדה וחברי הכנסת אורחים נכבדים. אני חושבת, שהגיע הזמן לעשות שינוי מהותי בכל מה, שנוגע לגידול הילדים במדינת ישראל. ומכל הנתונים שאנחנו שומעים כבר שנה שלמה, ואני חושבת שזה נמשך כבר הרבה מאוד שנים, אנחנו נמצאים עכשיו במצב, אחרי מה שראינו בשבת, כשהשיא הגיע של אנשים, שיצאו לרחובות, יותר ממאה חמישים אלף אנשים, אנחנו כבר יודעים שיש לנו תוצאות. התפטרות של מנכ"ל של משרד האוצר, חיים שני, שלא יכול כבר להיות בתפקיד שלו. אני מאוד מצפה, שהממשלה שלנו תהיה מספיק חזקה, לקבל החלטות ולבנות שינוי מהותי בסדר העדיפויות במדינת ישראל ,למען ההורים, למען דור העתיד שלנו.

אני רציתי לשאול עוד פרט קטן, והשאלה מופנית למנכ"ל, שרון קדמי של משרד התמ"ת, שכרגע אחראי על גידול הילדים הקטנים, שלנו על החינוך שלהם. כמה כסף עלה למשרד התמ"ת לבנות -ואם אפשר, אחרי שאני אקבל תשובה, להמשיך ממש כמה משפטים- לבנות אותו מנגנון, כביכול של רישום של ילדים, קבלת בקשות, מילוי טפסים לבקשות להנחות ולסבסוד לגני ילדים? כמה עולה להחזיק את המנגנון הזה למדינה, לשנה? שנייה, אני לא סתם, אני פשוט רוצה אחר כך להחזיר. זה כסף, שיספיק להנחות, זה כסף, לדעתי, שיספיק להחזיק לתת לנו אותו חינוך לילדים, לגני ילדים.

המערכת עלתה חמשה עשר מליון שקלים. תשלום חד פעמי. העלות השנתית שלה, אני מעריך, נמוכה הרבה יותר.

כמה? כמה כסף זה עולה? כמה אנשים יושבים במנגנון הזה? כמה משכורות הם מקבלים? לבטל את זה, ולתת את זה לכל האימהות. זאת ההצעה שלי.

חברת הכנסת מיכאלי, עלות הקמת המערכת עלתה חמישה עשר מליון שקלים. היא במיקור חוץ לחלוטין, היא מפוקחת על ידי המשרד התמ"ת במספר תקנים בודדים. העלות התפעולית שלה, שנתית היא כעשרה מליון שקלים. המשמעות של לקבל דרגות בתחילת ספטמבר, אני חושב, יושבי ראש הועדה הבהירו היטב מה זה אומר לגבי ההורים. אם המערכת תעבוד כמו שצריך, אני חושב, שהיא שווה כל שקל, אם היא יורדה בראשון בספטמבר מהדרגה שלו.

כמה זה עלה קודם למעונות? מעונות, אתם עשיתם את הדירוג.

ממש לא.

יחד עם התמ"ת.

היה מוקד אחר.

אז זו לא התייעלות.

אני חושבת, שאנחנו לא מקדמים את הדיון בזה, שאנחנו מתעסקים בעלות המנגנון.

תני לי לסיים. אני רק רציתי להציע להגיע להצעה, במקום לקבוע דרגות זמניות, דרגות ביניים, וכל פעם לחשוב על לתת פיתרון זמני, של עכשיו. אני מציעה, לשבת ולעשות חשבון, כמה יעלה לתת מחיר מוזל לכל ההורים במדינת ישראל כרגע, מגילאים אפס עד שלוש. לעשות הנחה, ולא לעשות דרגות. צריך להפסיק עם זה. יש תעודת זהות, יש רצון לכל האמהות להביא ילדים. כששמעתי משפט של המנכ"ל של משרד התמ"ת 'קצב גידול נמוך' זאת אומרת, כמות הילדים קטנה. לאן אנחנו רוצים להגיע בעוד כמה שנים? שלא יהיו לנו ילדים במדינה? שלא תהיה לנו מדינה? אז אני מאוד מצפה, שאנחנו לא ניתן את הפיתרון הזה, וכל אמא תחוש, שהמדינה שלנו היא נותנת פיתרון להביא ילדים לעולם. ולגדל אותם לתפארת.

תודה.

אדוני המנכ"ל, כמה שאלות, שפשוט פניות ציבור שהגיעו אלינו. קודם כל, ממידע שהגיע לועדה עולה, כי מוסדות מסרבים לרשום ילדים של הורים סטודנטים, לפני שמגישים תוכנית של שנת הלימודים לשנה הבאה. אני אישית קיבלתי פניות מכמה סטודנטים, שאם אין הוכחה שהם נרשמו לשנת הלימודים, עם תוכנית לימודים מאושרת, יש כאן סטודנטית? את יכולה לאשר את זה?

כן.

לא מאפשרים לה לרשום את הילדים שלה למעונות. כידוע לך, שנת הלימודים נפתחת באוקטובר. אז למה מונעים מהורים, שהם סטודנטים לרשום את הילדים שלהם למעונות?

לא מכיר את הסוגיה הזאת. להבנתי, מתקופתי כסטודנט, אני פשוט לא לומד באוניברסיטה מספר חודשים לפני, ויש לי אישור על זה, שאני לומד. אבל אני אשמח לבדוק לכם.

אני סטודנטית, ושנת הלימודים השנה מתחילה בנובמבר. שלושים ואחת באוקטובר. ומבירור מול המזכירות לפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטת העברית, לאף סטודנט במדינת ישראל של תואר ראשון, אין אישור לימודים. בדרך כלל, בתחילת ספטמבר, השנה זה יהיה לקראת סוף ספטמבר. אף סטודנט, אלא אם כן אתה סטודנט חדש.

אוקי. ואת אישור הלימודים הזה, מי דורש ממך?

נעמ"ת. זו הסיבה, שהבת שלי לא התקבלה למעון שנה הבאה.

זו הסיבה היחידה?

זה מה שהם אמרו לי.

אני אבדוק.

כי לא יכולים לקבל. אלה ההנחיות של התמ"ת. אמהות שאינן עובדות או לומדות, זאת אומרת, הארגונים ממולכדים. אני לא מייצגת את נעמ"ת אבל אני מכירה את העניין אצלי, זה אותו דבר. אלו הנחיות של משרדך. זה מעונות בפיקוח.

סליחה, אבל זה לא הגיוני, שסטודנטיות שמגיעות באפן ברור עם אישור הרשמה ללימודים וכל התהליך, שלא יאפשרו להם לרשום את הילדים. הרי היא תאבד את שנת הלימודים הזאת. באוקטובר, כשתהיה לה תכנית לימודים מאושרת, זה לא יעזור לה. אני חושבת, שצריך לנסות לראות מה אפשר לעשות למען הסטודנטים. למצוא דרך. הרי סטודנט לא ממציא את זה, לא מדובר באיזה שקר, ניסיון לעבוד על המערכת.

השנה לקחתי את הבת שלי ללימודים, גם שנה הבאה אני אמורה לעשות את זה?

בהחלט. זה בדיוק ככה. האמת שזה מגיע עוד מעט גם לחברות הכנסת.

אדוני המנכ"ל, אני מבקשת ממך לבדוק את העובדה הזאת.

אני כבר יכול להתייחס התייחסות ראשונית, בלי לבדוק את המקרה לאשורו, אבל נוהל הקבלה כמובן במסגרות, שהביקוש עולה על ההיצע, שקודם כל, ופה יתקנו אותי החברות מהארגונים, קודם כל מקבלים אמהות עובדות על פני סטודנטיות או סטודנטים. לגבי הנוהל של התמ"ת, אני חושב, שהנוהל הגיוני. קודם כל המטרה היא, לאפשר לאימהות עובדות לצאת מאשר לסטודנטים. אלה סדרי העדיפויות, להבנתי. אז בואו נהפוך את הסדר, וניתן קודם לסטודנטים. ואז תגידו, למה אימהות לא עובדות? נו באמת? מה לעשות, שבמעון עצמו יש מספר מוגבל של מקומות?

אני בכל זאת מבקשת, מאחר וכן יש אפשרות לסטודנטיות לקבל הנחה, אני מבקשת ממך רק לא להפלות אותם על בסיס זה, שבאופן טכני, אין לה אפשרות להביא תוכנית לימודים מאושרת. צריך לחפש קריטריון אחר.

הנקודה הטכנית תיבדק. ללא קשר, אני מתייחס לסדרי העדיפויות בקבלה, זה הכול.

עכשיו, נקודה נוספת. דיבר על זה היו"ר מקלב. הנקודה, שבחרתם באופן שרירותי את חודש מרץ. הורים, שמשום מה אין להם תלוש משכורת. יש לנו כאן פנית ציבור, שמדברת על זה, שהיה איזה חודש, שאשתו הייתה חולה ולא עבדה. למה צריך להיות? זה גם חודש, שהייתה בו חופשת פסח, והם הגישו את התלוש של חודש מאי.

על פניו לא נשמע לי סביר. אבל אני רוצה לבדוק מה עומד מאחורי זה.

אז בבקשה, להפסיק עם העניין הזה.

הכלל אומר, שהורים נדרשים להציג את תלוש מרץ. אבל יכול להיות מצב, שאמא בחודש מרץ לא עבדה. אז יש כללים, שגם אומרים, שלא עבדה---

הוא קיבל שלילה היום בבוקר. הוא דיבר איתי אישית. הוא ראה את הדיון באינטרנט.

אוקי. אז אני אענה. הכלים הם כאלה. מי שאין לו חודש, יש לו חודש מרץ, כיון שהוא לא עבד, הוא מציג את שלושת החדשים הרציפים של החדשים, שהוא עבד לאחר חודש מרץ.

אבל אמרו לו לא.

אז זו תקלה טכנית או נקודתית. המערכת מאשרת גם תלושים אחרים במקרים האלו.

כן, אבל תמר, אני חושבת, שאת זה צריך לחדד. אני דיברתי איתו כמנהלת הוועדה, הוא פנה אלי בבוקר, ראה את הדיון, אמר לי, עכשיו הגשתי מאי. הנה, קיבלנו תשובה שלילית. כתוב פה שחור על גבי לבן.

אני רושמת לפני, אני בודקת את זה למערכת.

עכשיו נקודת ההחזרים. החזרי הכסף. לכמה הורים החזרתם על תשלומי היתר על השנה שחלפה?

דו"ח של חודש יוני. היה דו"ח המסכם של כל הילדים, שנקלטו במערכת, כפי שהעברתי את הנתונים לממ"מ. היה רשום שם, שהמוקד קלט מאה וחמש אלף ערכות. זה אומר, שכל הכספים הוחזרו, והדוחות האלה הועברו לארגונים. הם היו אמורים לעשות את ההתחשבנות עם ההורים.

המטפלות סופגות את ההפרש הזה.

איזה הפרש?

שצריך להחזיר להורים. אלפי שקלים ומצד שני.

היא מדברת על סוגיה אחרת.

מה שקרה בשנה האחרונה זה, שהמטפלות כולם רצו להיות אופטימיים בדרגות זמניות. אז אמרו להם, תשלמו נורא מעט. פתאום, הגיע מרץ, הופ, צריך להחזיר להורים סכומים. ההורים מצד אחד צריכים להחזיר למטפלת סכומים מטורפים, שהם לא החזירו, או שלקחו את הילדים בכלל מהמערכת. מצד שני, באותו חודש פתאום התמ"ת גילח איזה חמשת אלפים או שבעת אלפים שקל, שלא היה. כי הוא אמר, הא, כי לקחת את הכסף מההורים. עכשיו, אני לוקח את הכסף ממך. המטפלות סיפקו קווי אשראי למשרד, למדינה. אנחנו בעצם מעדיפים שלא יהיו דרגות זמניות.

זהו לבטל, לבטל את הדרגות. יש אפשרות, יש פיתרון כלכלי. פשוט צריך לשבת ולספור כמה זה יעלה.

אין לך נתון האם הכסף הוחזר לכל ההורים?

נאמר מפורשות. כל הכסף הוחזר, אני חושב, שתמי אמרה את זה בצורה ברורה מאוד.

כל הכסף הוחזר?

פרט לשלושת אלפים ילדים.

מה אתה מתכוון לעשות עם אותם שלושת אלפים?

אני צריך, שהורים ישלימו את ההליך. אמרתי, חוץ מלבוא אליהם הביתה אישית, לדפוק להם על הדלת, להגיד להם, חברים, איפה אתם? עשינו הכול. אני מוכן לעזוב את התפקיד שלי וללכת לעשות את זה.

אנחנו ננסה עכשיו גם לקבל קובץ למיין לפי ארגונים, למי שייכים הילדים האלה. נעביר את זה לארגונים. אולי דרך הארגונים יוכלו הם לאתר את ההורים.

אני אגיד לך מה, הרבה מאוד הורים לא מגיעים עם בקשות, כי הם עובדים קשה מאוד, ואין להם זמן להגיע ולהגיש טפסים. אני גם הייתי בסיטואציה כזאת. זה פשוט מדהים. כמה ילדים יש סך הכול, אלה שלא מגיעים?

יש לנו עוד שאלות למנכ"ל. אדוני המנכ"ל, המורות במדינת ישראל לא זכאיות להנחה במעונות היום. פנינו לשר התמ"ת ולשר החינוך בנושא הזה. הם ניסו לומר לנו, שבעקבות 'עוז לתמורה' והתכניות החדשות של 'אופק חדש' זה יכסה חלק מהמורות, שתוכלנה להגיע דרך שלושים ושש שעות להנחה במעונות. אז קודם כל, זה לא מכסה את כל המורות. יש הרבה מאוד מורות, שהן לא שייכות לתכניות האלה. ואנחנו רוצים, שכל מורה, שעובדת במשה מלאה, לא משנה מה שם התכנית שלה, תוכל לקבל הנחה במענות היום. מה אתה יכול לבשר לנו בעניין הזה? שר התמ"ת אמר, שזה לא מוצדק, שזה לא נכון. התקיימו מספר ישיבות.

ההחלטה האחרונה, שהתקבלה ואושרה, זה לרדת לשלושים ושש שעות. ככל שתתקבל החלטה נוספת לרדת לפחות שעות, אנחנו ניישם אותה.

מה ההיגיון? אם אתם בכל מקרה לא נצמדים לארבעים שעות, תיצמדו לעיקרון של משרה מלאה. מה העיקרון של להגיד שלושים ושש שעות כן? משרה מלאה!

אני אסביר שוב. שלושים ושש שעות נגזר, עם זכרוני אינו מטעיני, מ'אופק חדש'. יישרנו למעשה קו עם 'אופק חדש' את צודקת, שיש עדיין מסגרות, שאינן נכללות ב'אופק חדש' או כל שם אחר. סוגיה, שצריכה להתקבל ברמת שר התמ"ת ושר חינוך ביחד, אני מניח גם, עם שר האוצר. ככל שתתקבל שם החלטה, אנחנו ניישם אותה.

אני רק מנכ"ל משרד התמ"ת. אני לא שר התמ"ת. אני לא שר האוצר. ואני לא שר החינוך. אני לא יכול לקבל החלטה במקומם. החלטה על שלושים ושש שעות התקבלה, ותוקצבה במלואה. ככל שתתקבל החלטה על עשרים וארבע שעות, אני אבצע אותה. אבל זו לא החלטה, שאני יודע לקבל.

טוב, אנחנו מנסים לקדם את זה גם בחקיקה. אבל, אני חושבת, שצריך כאן משהו שהוא יותר.

בחקיקה זה ייקח זמן. משרד האוצר וראש הממשלה צריכים לקחת את זה בחשבון, וצריכים לשנות את זה.

עכשיו, דיברת על הקצאת כסף לבינוי. אני רוצה לומר לך, שאנחנו נתקלנו במבחני תמיכה כאלה, שלא מאפשרים ליישובים לבנות. היינו כאן בישיבה בשבוע שעבר, ישיבה עם מועצה מקומית בית אל. נתנו דוגמה מצוינת על זה, יש להם חסר במעון, הם מנסים להגיע להסדר, דרך באמת, דברים מטורפים, שנגלו לפנינו בתהליך הפרוצדוראלי, שלא מאפשרים למועצות המקומיות לבנות.

לדעתי לבית אל יש בעיה נקודתית, בגלל המיקום הגיאוגרפי שלהם זה שונה.

זאת לא בעיה נקודתית. אני מקבלת פניות מעשרות יישובים. יש את זה גם בעלי. יש את זה בהרבה מאוד מקומות.

אותה בעיה בעלי כמו בבית אל יש. בגלל מיקומם הגיאוגרפי הם לא שייכים סטטוטורית, לאיפה ששייכים היישובי האחרים. ברגע, שיהיו שייכים ליישובים האחרים, אני אשמח לטפל בהם, בדיוק באותה מידה.

מה זאת אומרת הם לא שייכים סטטוטורית? הם שייכים למדינת ישראל.

אל תיקחי אותי לדיון, שאני לא צריך להיות בו.

אני לא מבינה מה זה מבחינה סטטוטורית?

הם לא עובדים עם המתאם? עם המינהל האזרחי?

זה לא קשור למינהל האזרחי.

זה כן קשור.

הבעיות שהם נתקלו בהם, לא קשורות למינהל האזרחי.

בקשר לעניין של מערכות היחסים של המינהל, הם הגישו בקשה כמו כולם. פשוט, בכל העניין הפרוצדוראלי של הבקשות החזירו להם את הבקשות. שנתיים הם מבקשים. יש לנו מצוקה מטורפת, יש שם מאה וחמישים ילדים, שאין להם שום סידור.

על מה הבעיה?

פרוצדורה. מפילים להם את זה, כי אין נוסח טאבו מקורי.

גברתי, אני הייתי בישיבה, אני הזכרתי גם לראש המועצה, שאין בעיה בקריטריונים של מבחני התמיכה. הם לא מפלים אותם. אם אין להם נוסח טאבו מקורי, הם מציגים אישור על הקרקע. הם פשוט צריכים להשלים כמו כולם.

אני אומרת לך, אם באופן מעשי הגענו למצב, שאחרי שנתיים לא נבנה, ולו מעון יום אחד, ומבחני התמיכה לא אושרו. משהו פגום במבחני התמיכה. שרון, אני הייתי מבקשת ממך לשנות את מבחני התמיכה. תראה, זה לא יכול להיות, שבסופו של דבר, הדברים האלה לא באים לשום הליך מעשי של בינוי.

יש שאלה פשוט מנהלית, שקשורה להרבה הורים. ממידע שהגיע לועדה, עולה שהקזזות הרטרואקטיבית תהיה רק חודשיים. כלומר, אם זה אשמת ההורים, בטפסים שלא הגיעו. כלומר, טופס חסר, טופס לא ברור. והטופס הגיע משום מה למערכת. נקלט בחודש דצמבר למשל, ההתקזזות תהיה חודשיים אחורה. כלומר, לא מתחילת השנה. השאלה היא למה?

יש לנו בעיה נקודתית תגידו לי.

תמר, מה ההוראות.

כבוד היו"ר, יש לי כמה דברים, ואני אשמח אם תמר אלמוג תתייחס.

אני יודעת שהנושא הזה מטריד את כולנו. אבל, בבקשה, תכבדו.

לך, למנכ"ל, יש לי הצעה מצוינת. קוראים לזה, הצעת מחליטים. אפשר לנסח לשר הצעת מחליטים. אם זה בנושא העברת האחריות למשרד החינוך, ואז אנחנו נעשה את עבודת המעטפת, ונעזור לשרים נוספים לקבל את ההחלטה. יש לכם את הכלים, יש לכם את היכולת, ואתם יכולים לדאוג לזה.

נכון להיום, אני רק אגע בסוגיה הזו של מעונות היום, כי זה לא רק הדיון הנוכחי הזה, היום מתקיימים כאן תשעה דיונים במקביל, או אחד אחרי השני. וההרגשה היא, שההורים עומדים מתחת לבנין, והבנין מתמוטט עליהם. כי בבוקר היינו בדיון על כל סוגית ההסדרה, הפיקוח והרישום של מעונות היום. זיג זג, כן, לא, למה לא. גם שם, לא האוצר ולא התמ"ת, לא לוקח אחריות ולא מאפשר כיסוי מלא של כל ההוצאות. כי משמונה מאות מליון שקלים לכיסוי ההוצאות בגין הרישוי והפיקוח, הפך להיות מליארד לשבע שנים. אז לכן, אני מדברת, זה נדבך אחד.

הנדבך השני, הדיון השני היה בועדת העבודה והרווחה על הפנסיה, וההגנה של העובדות המטפלות. זה קשו.ר אני אגיד לכם למה, כי הכול מתגלגל לפיתחם של ההורים. כי אם לא ייקחו אחריות על הפנסיה, המטפלות יעלו את המחירים.

המנכ"ל עוד מעט עוזב, אז רק אם יש - - -

הוא צריך לשמוע את זה. כי זה לא הטיעון הנקודתי הזה. מדובר פה בדיון מערכתי. ואני חושבת, שהמנכ"ל הוכיח את עצמו, גם עם השר הקודם וגם עם השר הנוכחי, כמי שיכול לתכלל את העבודה, ולהוביל מהלכים מערכתיים.

ואנחנו מדברים פה על שלושה צירים. והציר השלישי זה הציר הנוכחי. ואל תגידו לי, שזה לא יתגלגל אל פיתחם של ההורים והארגונים בסופו של דבר. הארגונים וההורים הפכו להיות קווי אשראי של הממשלה. אז זה לא, שהממשלה לקחה אחריות. הכול היה בדיעבד והכול היה רטרואקטיבי, ופחות ממה שהיה צריך. לכן אני אומרת, שאני מצפה שכמנכ"ל, שיודע לתכלל את העבודה, ויודע לעבוד בצורה מאורגנת עם כל הצירים והגורמים בתוך משרדך, לעשות עבודה מערכתית, ולחזור אלינו בשלושים ואחד באוגוסט, הכנסת סגורה, אז אפשר לעשות את זה בראשון בספטמבר. עובדי השלושים ואחד באוגוסט, עובדי הכנסת בחופשה בשבוע האחרון לאוגוסט, עד שתחילת שנת הלימודים ולהסדיר את הסוגיה הזאת.

עכשיו, הקטע הזה עם העברת הכספים, והחזרה של הכספים לתהליכי הבינוי, זה מחזיר אותי למאפיה של סיציליה. כי, כשרוצים לקבור מישהו, קוברים אותו בתוך הבטון. ולהעביר את העמקת הסבסוד על חשבון ההורים, לגרוע את זה משם, ולהעביר את זה לבטון, זה לקבור את העסק, ואסור שזה יקרה. אני אומרת לך המנכ"ל, אסור שזה יקרה. תשאירו את זה בהעמקת הסבסוד. יושבת כאן נציגת יו"ר הועדה. יושבת כאן נציגת השלטון המקומי, תעמיקו את המידע בהנגשה של המידע. דרך המתנסים, דרך הצהרונים העירוניים הפרטיים, ותעבירו את הכסף להורים. אי אפשר לקבור את זה עכשיו בבטון, ושנתיים להוריד את הסבסוד להורים.

תודה רבה.

אדוני המנכ"ל, התייחסות רק לנקודה משמעותית של החזרי רטרו. הורים, שלא הגישו את הטפסים שלהם עד חודש נובמבר.

לבטל את הטפסים, תדאגו לאיכות הסביבה, מספיק עם הטפסים.

אני חושבת, שהנקודה המשמעותית הוא, שכל הורה, שזכאי להנחה זכאי להנחה.

אדוני המנכ"ל, אני רוצה, שנסכם מסקנות מהדיון. שתי נקודות אחרונות לגבי תשלום רטרואקטיבי. אני מדברת שוב על הורים, שמאיזושהי סיבה, הטפסים שלהם לא נקלטו במערכת בזמן. הם לא זכאים לקבל את ההנחה שלהם. אני רוצה לשמוע ממך בשורה להורים האלה, שהם יקבלו את ההנחה שלהם.

גברתי, התמיכות זה כסף ממשלתי, שצריך להינתן במשורה ובבקרה, לכן נבנו מבחני התמיכה.

הוא ענה לי עכשיו לי על בינוי.

שנייה, היא מדברת על הסבסוד. אז נבנו מבחני תמיכה, והוגדרו שם כללים, מתי צריך להגיש. איך צריך להגיש, מה צריך להגיש וכו' הורה לא יכול להכניס את הילד שלו בספטמבר למעון, ולהגיש את הבקשה שלו לסבסוד במרץ, ואז לבקש, שאני אתן לו רטרו בספטמבר.

למה לא? תשנו את הכללים.

תשנו את הכללים. הכללים לא נקבעו על ידי השם.

אני נפגשתי עם הורים במרץ, ששלחו כבר שלוש פעמים את הטפסים, ולא קיבלו שום דרגה.

הורה, שהכניס את הילד שלו בספטמבר, והגיש את הבקשה שלו רק במרץ שנה לאחר מכן - - -

עד שהוא אסף את כל הניירות, שביקשתם.

המנגנון הזה הזוי, זה פשוט בושה וחרפה.

אתם מעבירים את ההורים בביורוקרטיה.

אבל ההורה רושם את ילדו במרץ 2011 וצריך להגיש את הבקשה עד ספטמבר 2011. אני לא יכולה לתת לו את הרטרו השנה. אני לא יכולה לבקר את זה.

צריך להכניס את זה לסד נורמאלי ולא לחוברות של פסיכומטרי. כל בקשה זה חוברת של פסיכומטרי.

אני רוצה לומר, שגם בנושא הצהרונים, אני רוצה לשמוע כן איך אתה מתכוון לנצל את הכסף הזה. יש אפשרות הרי להרחיב את הסבסוד של הצהרונים. איפה רחל?

יש לי עוד שאלה, בטפסים האלו, האם יש תרגום לאמהרית? אתם מספקים תשובה לאותם אמהות, שמגיעות מאתיופיה, שאין להן מושג למלאות את הטפסים, הם לא יודעים למלאות פרטים של תעודת זהות. האם יש לכם תשובה לאותם אמהות, שמדברות רוסית, שאין להן יכולת לגשת לאותם טפסים גם ברמה דיגיטלית, גם ברמת הכתובות?.

אנחנו נפרדים מהמנכ"ל, אני רוצה גם לסכם איתך כמה דברים. אדוני המנכ"ל, כולנו כאן באותו צד. אנחנו מאוד שמחים, שאתה מגיע לישיבות האלה. אנחנו מאוד שמחים, שאתה רוצה לקחת ברצינות את הנושא הזה של סיוע להורים. הדברים שעלו כאן, בעיקר אני חושבת, שנסכם את הדברים הבאים לקראת שנת הלימודים הבאה. אתה מתחייב בפנינו, שההורים יקבלו את הדרגות שלהם עד לתחילת שנת הלימודים. זאת ההתחייבות.

מי שיגיש.

איך אתם דואגים לזה, שכולם יגישו?

זה כמו שאני דואג, שמישהו ימלא טופס פיס כדי שהוא יזכה. הוא צריך להגיש.

שנה שעברה, הגישו מעל מאה אלף הורים. אין שום סיבה, שאותם מאה אלף הורים לא יגישו גם השנה.

יש כאלה שלא יכולים. אני שוב שאלתי, האם יש אישה אתיופית, שמגיעה ויש לה חמישה, שישה, שמונה ילדים, היא לא תוכל לקבל שום דבר, שום עזרה במשרד שלכם. ויש כאלה הרבה מאוד.

מנהלת המעון יכולה לעזור לה.

אני רוצה לומר לכם, שיש לי כאן את חוברת ההנחיות. אני צריכה באמת לראות, למה זה כל כך מסובך ומורכב? ולמה, תהליך הרשמה, שאמור להיות תהליך של טופס, הופך לחוברת?

דרך אגב, כמה לכם ספר לימוד כזה? זה עלות.

סליחה גברתי, זו לא חוברת רישום. יש ערכת רישום.

אני מכבדת את המנכ"ל. אני רוצה לומר לכם דבר כזה, אנחנו ניפגש בתחילת ספטמבר, כפי שהבטחת. אנחנו ניפגש איתך, ואנחנו ננסה לראות איפה הדברים עומדים באופן מעשי. אני רק אומרת לך, הנושא הזה של הצהרונים, הכסף הזה שלא מוצה, תרשום את זה לבדיקתך.

הנושא של מבחני התמיכה. העובדה, שלא נבנה, ולו מעון יום אחד מא,ז שהאוצר הקצה שישים מליון שקלים. ואף אחד גם לא מתחיל תהליך של בינוי, זה דורש בדיקה. אני מבקשת לבדוק את הנושא הזה.

שלוש מאות עשרים.

והצהרונים אפשר לעשות דרך העיריות.

ואני רוצה לסכם איתך, שאנחנו נוכל להיפגש כאן בספטמבר, ולראות איפה הדברים עומדים.

ספטמבר רק זה מאוחר מדי. כי בשלושים ואחד באוגוסט או ראשון בספטמבר, אם רק יוחלט על מתן דרגות זמניות, כי המוקד לא הספיק לקלוט את כל הילדים.

במקום שאת הרישום לצהרונים יעשו דרך העיריות, כמו שעושים היום במשרד החינוך. כל הרישום נעשה דרך העיריות, ואז אין לנו שום בעיה.

נקבע ישיבת המשך.

כן, רק אני כבר מתריע, שבתחילת ספטמבר יקרו שני מצבים:

או, שההורים לא יוכלו לשלם, ואז הארגונים וכל מי שמפעיל את המעונות יספגו את כל העלויות. כי הורה יחויב בדרגה מעל. יכול להיות, שהוא זכאי לדרגה נמוכה, והוא ישלם את חודש ספטמבר בדרגה מלאה. ואז הוא לא יוכל לשלם.

או, שהוא לא יפקיד את הצ'ק, או שהוראת הקבע שלו תחזור. ואז, הארגון יישא את זה.

או, שאם ההורה ישלם, אז הוא יצטרך לממן את זה, אז עוד פעם אנחנו במצב, שמישהו ממן את המדינה.

דרך אגב, העובדה ששכר הלימוד יעלה בתחילת השנה, זה ברור כבר היום. שכר הלימוד יעלה.

בכמה?

עוד מתווכחים בין חמישה לשבעה אחוז סדר גודל. יש מנגנון, שמחשב את שכר הלימוד. השלושה ירדו, אבל יבואו דברים אחרים במקומם. למשל את התוספת של שניים וחצי אחוז, שעובדי המגזר הציבורי מקבלים. הארגונים מחודש פברואר מממנים אותם.

והמדינה מעלה את פוקוס עליהם בסכום הזה.

בספטמבר המדינה תשפר את הארגונים. תתחיל לשפר את הדרגות.

עכשיו, הדרישה צריכה להיות להעמקת הסבסוד ואז, לשמור את החלק של ההורים, ששילמו עד עכשיו אותו דבר. אבל שכר הלימוד יעלה.

אוקי, יש כאן הרבה מאוד אנשים, שנרשמו. אני אאפשר לכולם בקצרה. רחל עזריה, בבקשה.

אני מגיעה מהמחאה בחוץ, של העגלות. אתמול צעדנו אלפי אנשים בבירת ירושלים, וביום חמישי צעדו עשרות אלפי אנשים. וההרגשה היא, שהשיח פה, הוא כאילו מנותק לחלוטין ממה שקורה בשטח.

להתחיל לדבר על העלאת מחירים בתחילת השנה? אתם פשוט לא מבינים. אתם מבינים? זה איזה ניתוק טוטאלי של מה שקורה. זה לא יכול לעבור, זה לא יכול לקרות. מה שצריך היה לקרות זה, שמנכ"ל משרד התמ"ת היה צריך לומר, שהוא יוודא, שכל התקציב של הצהרונים יצא. ולא לצאת, לפני שאנחנו מדברם על תקציב הצהרונים. שהוא יודא שמעונות יום ייבנו.

כאילו הכול זה מין סבבה. עכשיו, זה לא סבבה, כי אנחנו יוצאים, והכול יהיה בתקשורת, ואנחנו נצא החוצה לציבור, והציבור ידע, שזה מה שקורה. ואני לא מבינה איך משרד התמ"ת יכול להתקיים כאילו עסקים כרגיל, כי עסקים לא כרגיל. המדינה בוערת. כאילו אין דרך אחרת לומר את זה.

והדבר השני, שאני רוצה לומר, זה לגבי הצהרונים. לא יכול להיות, שמשרד החינוך יכול לסמוך על העיריות, שכל הרישום ייעשה בעיריות, וכל הדרגות שכר ייעשו בעיריות, ומשרד התמ"ת לא סומך על העיריות, ומשרד התמ"ת בונה לעצמה רובוט, כמו שהסבירו לנו בפגישה צוינת שנערכה. יש רובוט מיוחד, למה? כי כל המידע של משרד התמ"ת הוא סוד סודי מוחלט בהחלט. לעומת זאת, המידע של משרד החינוך, של משרד המשפטים, כל המידע הזה, יכול להיות בשיתוף פעולה בין משרדים. המידע של התמ"ת, שאני לא יודעת מה המידע? על הדרגות שכר שלנו? על ההכנסות שלנו? אנחנו הרי מכריזים על זה בכל מקום, בלית ברירה, במשרד החינוך, במערכת הרפואה, בכל מקום. לא יכול להיות, שפתאום, פה זה סוד. תנו לעיריות לנהל את זה. אנחנו מבטיחים לנהל את זה בצורה הרבה יותר טובה. אנחנו מוכנים, אני חברת מועצה בעיריית ירושלים, מחזיקה תיק הגיל הרך, אנחנו מוכנים לעשות את הפיילוט, שהרישום יהיה אצלנו, דרך העיריות. ואני בטוחה, שכל הבעיות של הצהרונים, אני מבטיחה, שנוציא מאה אחוז מהתקציב, שיינתן לנו.

אני בטוחה, שלרשויות המקומיות יהיו בעיות. משום, שיש להם הרבה יותר ילדים ממקומות להכניס אותם.

לא, אני מדברת על הצהרונים.

רחל, תודה רבה על הדברים החשובים שלך. אנחנו נהיה בקשר כדי לראות באמת איפה אנחנו---

רק דרך אגב, לגבי שיתוף פעולה עם משרד החינוך. זה לא נכון. אין שם שיתוף פעולה במידה של משרד החינוך.

חברת הכנסת מרינה סולודקין בקשה.

אני גם רציתי לומר, ברחוב מרד. יש מחאה. חלק מאוד מאוד חשוב מהמחאה, זה מחאת ההורים. ומה שקרה אתמול וכל השבוע, זה כאילו, שמעתי את המנכ"ל של המשרד, ואני חושבת, שכמו המנכ"ל של משרד האוצהר הוא גם צריך להתפטר. בגלל הנושא הזה.

דבר שני, אנחנו רואים פה רפורמה מכוערת, כמו הרפורמה בתחבורה, שלא עובדת, ושרק פוגעת באנשים. וגם התייקרות של גידול הילדים. אני מאוד מופתעת, שממשלה שקוראת לעצמה לאומית, עושה דברים כאלה.

ודבר שני, יש לנו מבנה היסטורי למי שייכים, לאיזה משרד שייכים המעונות ואת זה אנחנו צריכים לשבור. חבר'ה, זה קודם כל, רק משרד החינוך. דבר שני, יש הרשמה ברשויות, ואולי אפשר גם בנושא הזה להגיע להרשמה ברשויות. ודבר שני, שמעתי שיש אפליה של סטודנטיות. חבר'ה, אנחנו לא ניתן לעבור על החוקים. סטודנטית בהריון, זה כאילו עולם אחר. וכאן, הנה שמענו, למה היא לומדת? כדי לעבוד. אז למה יש אפליה? אז כאן, אני ואת, שעשינו גם חוג בנושא של הריון של סטודנטיות, עד כמה שאני זוכרת, חייבות לעשות גם חוג בנושא הזה. אבל עכשיו, יש שקיפות ויש התגייסות. ואין דבר כזה. הממשלה תיפול אם תהיה התייקרות של צהרונים. תודה.

תודה רבה. נאפשר רק לשני דוברים. ד"ר קדמן, בבקשה.

גברתי היו"ר, אני רוצה להציע לועדה הזאת, אולי במשותף עם ועדות אחרות של הכנסת. לקבל החלטה להקים ועדת חקירה פרלמנטארית לכל נושא הגיל הרך. אי אפשר לטפל כל פעם בבדל של בעיה במקום אחר. מה שעשיתם היום, הוא מאוד חשוב כדי למנוע צרות בשנת הלימודים הבאה. אבל, מתפרסת תמונה רחבה, שבה מתגלה, שלחברה הישראלית ולמוסדות שמונו על ידינו לכהן בממשלה ובכנסת, אין שום מדיניות מסודרת לגבי הגיל הרך. זה הגיל הכי חשוב. זה התשתית לכל הגילאים האחרים ולבגרות. ואנחנו כל הזמן עוסקים באלתורים מאלתורים שונים. לא מקצים קרקע לבניית מעונות. לא דואגים של מי זה הילד הרך הזה. האם זה בעיה פרטית של ארגוני נשים? -אני אף פעם לא הבנתי את הרעיון- האם זה בעיה פרטית של גננות ומטפלות? האם זה מצב נורמאלי, שלפתוח קיוסק צריך עשרה סוגים של רישיון, ולהחזיק ילדים במחסני ילדים כל אחד יכול? ואף אחד לא אכפת לו. המצב הזה לא יכול להימשך יותר. אין תכנון. לא לטווח הקצר ולא לטווח הארוך. למרות, שאנחנו יודעים היום כמה ילדים ייוולדו בשנה הבאה, ואנחנו יודעים היום, כמה ילדים יהיו בעוד עשור. אף אחד לא חושב קדימה מעבר לאף סנטימטר. והגיע הזמן, שסוף סוף תגובש מדיניות כוללת, שתצא מתוך הנחה, שזה הגיל הכי חשוב. וצריכה להיות מדיניות, מי מקים מעונות, על חשבון מי, איזו מערכת זו צריכה להיות, מי צריך להיות אחראי עליה, מי צריך לשלם, אם בכלל. אחרת, נמשיך לעסוק כל הזמן בזוטות, חשובות ככל שתהיינה, יותר זה לא יכול להימשך.

אני מסכימה איתך. ואני רוצה לומר לך, שאני בטוחה, שיו"ר ועדת הכספים יחד עם יו"ר ועדה לפניות הציבור יחד עם יו"ר ועדת לזכויות הילד כל הועדות, שעסקו בזה במהלך השנתיים האחרונות, יתנו יד למהלך הזה. ואנחנו נלך על המהלך הזה, להקים ועדת חקירה פרלמנטארית בנושא הזה. אני חושבת, שזה מאוד חשוב.

אני כיו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, מזועזעת מהטיפול של מדינת ישראל בנושא הזה. אני חושבת, שהמחאה הזאת היא מחאה אמיתית, במובן הזה, שהיא משקפת את העובדה, שמדינת ישראל לאורך שנים שמה את הנושא של הגיל הרך במקום הלא נכו.ן והשגיאה ההיסטורית הזאת חייבת להיות מתוקנת, ולקבל את חסות משרד החינוך. סליחה, עם כל הכבוד, אני אגיד דבר חריף, זה לא צריך להיות נתון לשיקול דעתו של שר החינוך. זה עניין ערכי. וכל שר חינוך צריך לקבל על עצמו את העניין הזה, שהחינוך לגיל הרך, הוא חינוך לכל דבר ועניין. ולכן, הוא צריך להיות תחת פיקוח של משרד החינוך. וגם, כמובן שתהיה השלכה תקציבית לעניין הזה.

כן, אבל הוא לא מסכים. ואנחנו שמענו הכרזות שלו.

לא, זה לא נכון. למיטב ידיעתי הוא כן בעד. רק הוא דורש יותר תקציבים. בהחלט, לתקנים והכול.

היום דיברנו עם מנהלת האגף ליחידות סגן משרדי, והיא אמרה שהוא מסכים בתנאי---

שני הדוברים האחרונים, ואז נסכם. בבקשה.

אני מנכ"ל רשת "דובדבן".

גברתי היו"ר, אני רוצה דווקא לנגוע בנקודה, מה שגברתי העלתה, לגבי הנושא של הסבסוד הרטרואקטיבי. זו בעיה חמורה מאוד. אני מדבר מניסיון של עשרים ושניים שנה. את זה אי אפשר. זה לא חד ערכי או ארגוני. כל הורה, יש לו את הסיפור שלו. אחד, מבקשים ממנו אישור מעסיק, אחד המעסיק שלו אין לו בדיוק את האישור, כי הוא פתח עסק חדש רק בשנה האחרונה. או דבר כזה, אמא נמצא ת בחופשת לידה, ולא מביאה את התלוש בזמן. צריך לראות ברטרוספקטיבה, כשמוגשים הטפסים, האם היא היתה זכאית מספטמבר או לא, ולתת לה את הזכאות. כי אם לא, אז בפועל, אני אומר, זה נופל רק על כתפי הארגונים והמנהלות. כי המנהלות הן רחמניות. הן רואות את האמא מול העיניים. זו אמא מוכרת אצלה, כמה שנים באותו מעון, עם ילד הרביעי או החמישי, והיא יודעת, שהיא קיבלה דרגה שלוש ודרגה ארבע בשנה קודמת, ומה קרה השנה? היא לא הספיקה. היא בדיוק ילדה, ולא הביאה את המסמכים. ובסופו של דבר, היא משלמת דרגה זמנית, ובסופו של דבר, הארגון מפסיד את ז.ה כי לאמא אין כסף לשלם.

תודה רבה.

נעים מאוד. אנחנו אורחים פה בדיון, בפעם הראשונה. אני יו"ר איגוד הגנים הפרטיים. אני רוצה להגיד לכם, שבהמשך לועדה לזכויות הילד, שהיינו בבוקר, אנחנו יושבים פה בהלם, כי אנחנו אמורים להיכנס למערכת הזאת, והכאוס שמתנהל בה, עוד לפני שנכנסו אליה כחמש אלפים סדרות חדשות, הוא מעורר אימה ובעתה. ואין לי מושג, איך אני לוקחת את צבר הגננות, שאני אחראית עליהן, ומוכרת להן את עסקת החבילה הזאת. זה פשוט, סליחה, אני אומרת, זה עסקה עם השטן. כי לקחת המון גנים פרטיים שלנו יש נתונים של כחמש עשרה אלף מסגרות, להביא אותם למערכת כזאת, שהיא לא מאורגנת, והיא לא משתלטת על מעונות, שיש להן סמל מעון, ולהעביר אותם, מה שנקרא, את ארבעים שנות המדבר האלה, לשיחה כזאת, שהורה אחד לא מצליח לקבל תמונת מצב. מה אנחנו נעשה עם המאתיים חמישים אלף ילדים, שיש אצלנו. אתם ערוכים אלינו בכלל?

אני יכולה להגיד לך בודאות, שחמישה עשר חכי"ם של מפלגת ישראל ביתנו, יצביעו נגד החוק הזה.

אני רק רוצה במשפט קצר להגן על כבודה של תמי אלמוג. אנחנו, בתקופת ניהולה את האגף, ראינו גם ימים טובים יותר.

אני רוצה לומר, שזה לא פרסונאלי.

היות והיו דברים, שכנגד אני מרגישה צורך לתקן.

זה כשל מערכתי. זה איך שהמערכת מטפלת בנושא הזה. ואני חושבת, שיעידו על כך עשרות הדיונים, שהכנסת הזאת השקיעה בנושא הזה. חברים, זה מחצית מסדר היום של הועדה. ואני רוצה לומר לכם, שהדבר הזה חייב להיפסק. אני אומרת לכם, אני הולכת לפנות היום לראש הממשלה. אני הולכת לומר לו, שהדרך לפיתרון, חייבת לעבור דרך מהפך של ממש, שידבר על חינוך חינם לגיל הרך, ולהתחיל לדבר על זה

מאפס עד שש, זו צריכה להיות רפורמה שלמה.

הדבר הזה הוא לא סיסמה. הדבר הזה חייב להיות. אני אומרת לכם, כל חברות הכנסת, אנחנו נתגייס לעניין הזה. יהיה דיון המשך. אני מודה לכל מי שהשתתף בדיון הזה, הישיבה נעולה

12:45