הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
17
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

7.8.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן


מושב שלישי

פרוטוקול מס' 202
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום ראשון ז' באב התשע"א (7 באוגוסט 2011), שעה 11:00

ישיבה בעיריית בני ברק לבחינת קליטת העלייה

חברי הוועדה: דני דנון - היו"ר

אברהם מיכאלי

הרב יעקב אשר
- ראש העיר בני ברק

מאיר יחיאלי
- מנהל לשכת פתח תקווה, המשרד לקליטת עליה

יוסי בר – נוי בוכריץ
- מפקח ארצי באגף לחינוך מבוגרים, משרד החינוך

תמי צלינקר
- מדריכה, מרכזת תלמידים עולים במחוז תל אביב, משרד החינוך

סגן ניצב רפי רגב
- קצין אח"מ רחב דן, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

פקד אבי כהן
- ראש מחלק נוער מרחב דן, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

לילי מן
- סגן ממונה לאכלוס, משרד השיכון

נחמה דותן
- מפקחת מחוזית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

מיכל זהבי
- מנהלת מתנ"ס פרדס כץ, החברה למתנ"סים

יואב חנוך זיידברט
- ממלא מקום ראש העיר, עיריית בני ברק

הרב מנחם מנדל אייזנברג- סגן ראש העיר וראש אגף הרווחה, עיריית בני ברק

הרב אליהו דדון
- סגן ראש העיר וראש אגף החינוך, עיריית בני ברק

שרה סלומון
- מתאמת חינוך ורווחה, לשכת ראש העיר, עיריית בני ברק

שלמה אלמגור
- יועץ ראש העיר לענייני חברה וקהילה, עיריית בני ברק

ארלט מויאל
- מנהלת אגף הרווחה, עיריית בני ברק

הרב יונתן ספרא
- מנהל אגף החינוך, עיריית בני ברק

רפי דובלון
- סגן מנהל אגף החינוך, עיריית בני ברק

יעל יצחקי
- אגף הרווחה, עיריית בני ברק

ורה סגל
- רכזת קליטה, עליה ורווחה, עיריית בני ברק

בדלוק לוריק
- ליכוד

אברהם טננבוים
- מזכיר ודובר עיריית בני ברק

דנה גורדון

ש.י. חבר המתרגמים בע"מ

ישיבה בעיריית לוד לבחינת קליטת העלייה

אני פותח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. קראתי בעיתון שהכנסת בפגרה, אבל אנחנו ממשיכים לעבוד ולסייר, לשמוע את הצרכים השונים של הרשויות המקומיות. ללמוד גם מהפעילות, וגם לראות מה אנחנו, משרדי הממשלה השונים צריכים לעשות. אני רוצה להודות לרב יעקב אשר, ראש העיר, שמארח אותנו היום. ליועצו מר שלמה אלמגור, שהוא העלה את הרעיון הזה, הוא מגיע הרבה לכנסת, אז אמרנו אנחנו גם נבוא לעירייה לראות מה אנחנו יכולים לסייע לסגן ראש העיר, נציגי העירייה.

אנחנו רוצים, אדוני ראש העיר, לקבל ממך סקירה על סך כל הפעילות, וגם להתמקד בנושרים ספציפיים, נקודתיים שאתה חושב שאנחנו צריכים לטפל בהם כועדה, ולעקוב אחריהם. בבקשה אדוני ראש העיר.

קודם כל אני מקדם בברכה את יושב ראש הועדה ואת הועדה, את אנשי המקצוע שנלווים לועדה. אני חושב שכדאי אולי שנעשה סבב היכרות לפני שתחיל את הדיונים. קודם כל ברוכים הבאים לבני ברק. אנחנו תיכף ניתן כמה מילים כלליות על העיר, אבל נתחיל עם סבב ההיכרויות.

[סבב היכרות]

ברוכים הבאים לבני ברק. אנחנו ניתן כמה אפיונים קצת על העיר בני ברק. בני ברק היום היא העיר העשירית בגודלה במדינת ישראל מבחינת גודל אוכלוסייה, ואיך אומרים אצלנו? אך דא עקא, שמבחינת גודל אוכלוסייה אנחנו גדולים מאד, אבל השטח המוניציפאלי של בני ברק הוא קטן באופן יחסי בצורה דרמטית. העיר, כמו שאתם רואים, ממוקמת בליבת גוש דן. אם אתם רואים מצד שמאל את המפה היותר קטנה, המפה השמאלית מראה בעצם את כל הצבע הצבוע החום והירוק, זה גוש דן הנרחב, עיריית בני ברק, בני ברק נמצאת ממש בלב גוש דן, אבל כמו שאתם רואים, אנחנו גם די לכודים בין גבעת שמואל ממזרח, פתח תקווה ממזרח, רמת גן מדרום וממערב, ותל אביב בצפון. החלק הצפוני שלנו זה נחל הירקון, כשהצד השני הוא קריית עתידים תל אביב, רמת החייל, וכו'. ככה שמבחינת האפשרות של התפתחות העיר, ועדת גבולות, משרד הפנים וכו', אין לנו מה לחפש שמה. יכול מאד להיות.

רגע, בצפון מה קורה לנו שם?

כי בצפון אנחנו יש לנו שטח יחסית, שטח מינהל שהוא ריק בצפון, אבל הוא כרגע נמצא בשלב אחרון של תכנית גדולה מאד של מגדלי תעסוקה והייטק.

שלכם יהיה חלק מהארנונה שם?

לא, שזה שלנו.

שלכם?

בתוך הגבול המוניציפאלי שלנו, ופארק ירוק, פארק גדול מאד בסדר גודל של הפארק הלאומי ברמת גן, כ – 350 דונם, שיהיה על נחל הירקון בגדה מול תל אביב. אנחנו בעצם חולקים את נחל הירקון עם תל אביב, גדה מול גדה. אבל אם אנחנו מסתכלים מבחינת אופציית הגידול בשטח, אנחנו, איך אומרים? לכודים.

כמה תושבים?

לכודים ומלוכדים, אבל לכודים. ו – 167 אלף תושבים, תיכף אני אראה לך מה זה אומר מבחינת נתוני אוכלוסייה פר קילומטר מרובע. זהו. זה מצבנו. יש לנו מיקום טוב מצד אחד, אבל מאד, מאד צפוף.

נתוני צפיפות האוכלוסין בבני ברק הם נתונים גבוהים ביותר. בני ברק מספר נפשות לקילומטר מרובע, זה כבר לא נכון ה – 21 אלף. היום אנחנו כ – 23 אלף תושבים לקילומטר מרובע, שאם נסתכל מול רשויות אחרות, בהשוואה לערים אחרות בארץ, אז באר שבע, אני לוקח את הקיצון השני, שיש שם הרבה שוטח ופחות אוכלוסייה, אז זה יוצא פחות מ – 2,000 נפש לקילומטר מרובע, שזה גם לא בריא לעיר. זאת אומרת, הפיזור הזה הוא גם לא נכון. אבל אם ניקח עיר נורמטיבית, כמו חולון, אז אנחנו מגיעים לסדר גודל של 9,000 תושבים לקילומטר מרובע. רמת גן זה בסביבות 8,000, 7,000 תושבים. בת ים, שהיא עיר צפופה במדינת ישראל, בני ברק ובת ים תמיד חלקו ביניהם את המקומות הראשונים בצפיפות, אז בת ים זה 15 אלף תושבים, כמעט 16 אלף תושבים לקילומטר מרובע. 23 אלף תושבים לקילומטר מרובע בבני ברק זה אומר עיר צפופה מאד. זה אומר שיש לזה השלכה לגבי הרבה מאד פרמטרים תחזוקתיים. הרבה מאד צרכנים של הרשות המקומית. הרבה פחות אפשרויות לעשות שינויים גדולים מאד, כי זה תא שטח, תחשבו רק כמה אוטובוסים בעיר שהיא הכי פחות ממונעת במדינת ישראל, כי הציבור החרדי הוא ציבור פחות ממונע, אז תחשבו כמה אוטובוסים עוברים במשך היום בבני ברק.

העיר בני ברק מאופיינת בכך שהיא מטרופולין, ובעצם עיר הבירה של הציבור החרדי במדינת ישראל, ואולי אפילו בעולם, מבלי לפגוע בכבודה של ירושלים, שהיא עיר הבירה הנצחית של עם ישראל כולו, אבל לציבור החרדי בני ברק הוא מקום שבאים לעשות את הקניות. הרבה אנשים באים ללמוד כאן. הרבה אנשים מגיעים לרבנים כאן. מעבר ל – 167 אלף תושבים שלנו, יש לנו באופן שוטף, ובמיוחד בחגים ואירועים נוספים הרבה מאד אוכלוסייה.

מה הפילוח של התושבים מבחינת חרדים, דתיים לאומיים?

אז מבחינת הפילוח הדתי, לאומי, וכו' – לפי, שוב הדברים האלה מאד, מאד גמישים. אתה יודע, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פה, וזה שם, אבל זה מסתובב סביב ה – 85, 87 אחוז חרדים, כשהשאר זה מתחלק בין אוכלוסייה חילונית, לאוכלוסייה דתית – לאומית, כשהאוכלוסייה הדתית – לאומית, אני חושב, קצת יותר גדולה, אבל זה משתווה.

גם האוכלוסייה החילונית חלקה הגדול, באזור פרדס כץ וכו', הם אוכלוסייה מסורתית, ככה שאין קונפליקטים בין האוכלוסיות. אבל ברור שזה הולך ל – one way ticket, זה הולך לכיוון מסוים. העיר הולכת ומתחרדת לאט, לאט, כי הציבור הדתי לאומי עובר לאט, לאט למקומות החדשים, זה תהליך שהתחיל, אני קורא לזה תהליך של 20, 25 שנה שזה התחיל בהתנחלויות שציבור גדול הלך לכיוון יהודה ושומרון. לאחר מכן הגיע הטרנד הגדול של כפר גנים בפתח תקווה, מי שזוכר. לאחר מכן, בשנים האחרונות, גבעת שמואל תפסה את המקום המרכזי, בתים גבוהים, בתים מודרניים רבי קומות, והציבור, במיוחד שהוא גם קשור הרבה לאוניברסיטה שנמצאת בסביבה וכו', עובר לשם. אבל בסך הכל אפשר לומר שאין קונפליקטים והציבור יודע לחיות אחד עם השני בצורה יפה ומכובדת.

יש לנו עוד פילוח אחד שבו אנחנו מככבים במקום הראשון, שזה פילוח מספר הילדים פר קילומטר מרובע. הילדים בבני ברק מגיל אפס, מה שנקרא, עד גיל 21 זה למעלה מ – 50 אחוז מהאוכלוסייה. שזה שוב אומר צרכנים גדולים מאד של שירותים מוניציפאליים.

ילדים שנולדו פה, או שבאים ללמוד פה?

לא, לא, אני מדבר על ילדים בני – ברקים שגרים פה, בהגדרה: תושבי העיר, לא יבוא מבחוץ. יש גם בישיבות הגבוהות, בישיבות הגבוהות, מה שנקרא, העל תיכוני. יש חלוקה מסויימת של ילדים בני ברקים שעוברים ללמוד בירושלים בישיבות הגדולות של ירושלים, וילדים ירושלמיים שגרים פה. יש באלאנס, יש איזון בעניין הזה, אבל אני מתכוון על אוכלוסייה שההורים שלה גרים בעיר, והם גרים בעיר גם כן, למעלה מ – 50 אחוז. שוב, זה אומר הרבה מאד עניינים שקשורים לתחזוקה. הרבה מאד עניינים שקשורים למוסדות חינוך וכו'.

בני ברק, גם בגלל הצפיפות שלה, נמצאת בחוסר גדול מאד של שטחי ציבור עבור בתי ספר, גני ילדים וכו'. ואם ניקח רק בתור דוגמא, תל אביב גדולה מבני ברק בכמות האוכלוסייה בערך פי 3, אולי קצת פחות, אבל בערך פי 3, אם אני זוכר נכון. אוכלוסיית הילדים והנוער – אנחנו שווים. איך אומרים? כל מילה מיותרת.

גיל נישואין צעיר, משפחות ברוכות ילדים, פיקוח דתי וחברתי הדוק. מנהיגות רוחנית שנמצאת בקשר עם המנהיגות העירונית, ולא רק בקשר, אלא אנחנו, זה חלק מאיתנו, כמו שאתה בוודאי מכיר את זה גם בכנסת, המנהיגות שמייצגת את הציבור החרדי נמצאת בקשר מתמיד ובהכוונה של גדולי ישראל. מערכת חינוך נפרדת. ריבוי זרמים חרדיים. גם בתוך החלק החרדי יש את החלק החסידי, החלק הליטאי, שיטות לימוד כאלה, שיטות לימוד אחרות. מערכת חינוך נפרדת לכל זרם חרדי. ריבוי ארגוני חסד. בני ברק מתאפיינת, אני תמיד אומר שאם נגזר על בן אדם שיקרה לו חלילה משהו שהוא קשה, או בעיה כזו אחרת, עדיף שזה יקרה בעיר כאן ולא במקומות אחרים, כי כאן הקהילה מתגייסת בצורה בלתי רגילה על כל דבר ודבר. אני לא צריך לפרט את ארגוני החסד הענקיים שנמצאים פה, שמשרתים, אגב, את כלל האוכלוסייה, אם זה הרב פירר, "עזרה למרפא", אם זה "עזר מציון", "חסדי נעמי" שמטפל במשפחות, שלא עלינו, יתומים ואלמנות. הרבה מאד חסד, הרבה מאד עזרה הדדית, שזה חלק גדול מהאפיון של בני ברק.

מוסדות החינוך של העיר בני ברק – המספרים מדברים בעד עצמם. הרבה מאד גני ילדים. הרבה מאד תלמודי תורה. בתי ספר יסודיים, בתי חינוך על יסודי, ישיבות קטנות, ישיבה תיכונית שנמצאת בקריית הרצוג. פעילויות נוספות – משחקיות, קייטנות, הרבה הרבה מאד פעילויות שאנחנו בשנים האחרונות מעלים את זה לאט לאט.

אני רוצה לומר גם כמה מילים על המצב הכלכלי של בני ברק. בני ברק במשך שנים רבות, ואני ותיק כאן במערכת, לא כראש עיר, במשך שנים רבות בני ברק היתה בהישרדות כלכלית, והיתה תמיד בכותרות בחלק של עיר ששרדה בקושי. אנחנו תמיד הסתובבנו סביב הגירעונות, כמו שהיה בשלטון המקומי בהרבה מקומות, אבל בני ברק היתה עוד יותר עם התנאים האלה. ברוך השם אנחנו אחרי תכנית הבראה רצינית מאד שעברה העירייה לפני כ – 3 שנים, כשנכנסתי לתפקידי. אנחנו כבר שנה שנייה מסיימים את השנה באיזון תקציבי. העיר בני ברק, אפשר לומר, נרפאה מבעיות הכלכלה שלה. זה עדיין לא אומר שיש לנו מספיק תקציבים למה שאנחנו צריכים, אנחנו היום נמצאים בזרוע אחרת שלנו, שזה בעצם העצמת התקציבים העירוניים, ואני אגיד לך גם איך אנחנו עושים את זה. אם אני אסתמך רק על האוכלוסייה שלי, הרי יש פה בבני ברק דבר מאד מדהים, מצד אחד יש אוכלוסייה חרדית, עם האפיון שלה, של רמה סוציואקונומית נמוכה. בני ברק היא אשכול 2 ברמה הסוציואקונומית. אין עיר ואם בגודל הזה, ובגוש דן, שנמצאת עם אפיון כזה. אבל מעבר לציבור החרדי עם אפיונים הבסיסיים שלו, בגלל דרך חייו ואמונתו, וכו', וכו', אז אם היה לי איזה שכונה אחת של "סביון" מעבר לכביש ז'בוטינסקי, אז בוא נאמר, זה היה עושה קצת איזה שהוא באלאנס. אבל השכונה מעבר לכביש ז'בוטינסקי היא לא "סביון", היא דווקא פרדס כץ, שגם לה, מבלי קשר לחלק הדתי של העניין, אלא אפילו למרות החלק הלא דתי.

כמה תושבים בפרדס כץ יש?

פרדס כץ מונה בסביבות ה - 25, 30 אלף נפש.

עיר ממוצעת באזור.

בדיוק. לא באזור. אלא עיר ממוצעת במקום אחר. במקום אחר. אבל פרדס כץ, אתם וודאי מכירים, פרדס כץ היא שכונה שהיתה שכונת עוני. היא לאט לאט הולכת ומתבססת. אנחנו משקיעים שמה הרבה מאד משאבים, ובוא נאמר שאם אני לוקח את המדד הסוציו אקונומי אז החלוקה בין מרכז העיר לבין פרדס כץ יש השוואה גדולה מאד, למרות השוני הגדול באורח החיים ששמה זה לא, בוא נאמר, הרבה מאד אנשים שתורתם אומנותם, אז אם אנחנו צריכים לסחוב את החבילה הזאת, אז סוחבים בעצם את כל החבילה כולה ובני ברק באמת מתמודדת, ואתם תיכף תקבלו סקירה, אגף הרווחה שלנו, אגף לשירותים החברתיים הוא אגף ענק. אנחנו מטפלים בכמה תיקים, ארלט?

10 אלפים משפחות.

10 אלפים משפחות בבני ברק. ואם אתה לוקח גם את המשפחות עם האפיון שלהם של גודל המשפחות, אתה יודע, כשיש תיק במשפחה זה יכול להיות בגלל בעיה של אבא, או של אמא, או ילד נכה, או משהו כזה. אבל ההשלכה של תיק כזה בעיר רגילה, זה השלכה, משפחה ממוצעת שבין 4 ל -5 ילדים. בבני ברק עלול מאד להיות, או עשוי להיות שכל תיק אחד כזה ברווחה, כל תיק כזה בעצם הוא מתרגם ל – דו, רה, מי, פה, סול, לה, סי, לפחות 8, 10 ילדים שצריכים אמא, או אבא, או ילדים שצריכים לקבל את הסיוע שלנו כשקורה, חלילה, משהו אצלם, או שהם מגדרים תחת הגדרה של תיק סוציאלי. אז ככה שאיך אומרים? בגדול יש לנו באמת עיר מיוחדת. עיר עם הרבה ייחודיות רוחנית, והרבה ייחודיות של עזרה וולונטרית שקמה עוד לפני שידעו להגיד בעברית מה זה ארגון וולונטרי.

זאת אומרת, אנשים באו, "עזר מציון" למשל, זה חלום שאדם בתוך הבית הפרטי שלו התחיל לעשות את זה, והיום צמח לחברה, או לעמותה שנותנת בכל רחבי הארץ, שלא לדבר על בנק מח עצם הידוע של "עזר מציון", וכל העזרה והסיוע בבתי חולים, ללא הבדל דת, גזע ומין, ובוודאי לא גם אמונה וכו'. אז לכן יש לנו באמת עיר מיוחדת, אבל עיר עם הרבה בעיות אובייקטיביות ספציפיות קשות שאנחנו צריכים להתמודד איתם.

ואני אומר, אנחנו לא מסכנים, אנחנו מתמודדים איתם, אבל ברור שככל שהמדינה היתה יודעת לעבוד בשולחנות עגולים, ולא רק שולחן עגול של ועדה אחת, אני תמיד אומר שאחת הבעיות היא, של המדינה בכלל, וגם רשויות אחרות, זה גם יורד לשלטון המקומי, אנחנו יודעים כל אחד, כל אחד קיבל מהקדוש ברוך הוא מתנה שנקראת: יד, כף יד. יש 5 אצבעות, אבל גם לנו יש הרבה אצבעות, אז גם למדינה יש אצבעות. יש ועדה כזו, ועדה אחרת, משרד הפנים, משרד השיכון, משרדי הרווחה וכו', אבל אנחנו לא למדנו את הפטנט שהקדוש ברוך הוא כן עשה איתנו, שהוא גם עשה חיבור לכל האצבעות האלה ביחד. זאת אומרת, כל אחד עובד ועושה הרבה דברים טובים. לפעמים שולחן עגול שבא ולוקח עיר, ולדעתי הממשלה היתה צריכה לקחת כל שנה 4, 5 ערים ברחבי הארץ, עם אפיונים מיוחדים, אם זה פריפריות, אם זה ערים שנמצאות בגוש דן, אבל שיש להם נתונים פריפריאליים, כמו בני ברק למשל. תיראו, יש ערים שלא צריך לעשות את זה: רמת גן, תל אביב. יש מקומות שהם כבר מה שנקרא: חי שנושא את עצמו, בגלל הרבה מאד אוצרות טבע שיש להם. כי הרי רון חולדאי זכה בים. מי החליט שהוא יהיה אחראי על הים? ככה זה יצא. זה בתל אביב. ים זה מלונות. מלונות זה ארנונה. זה תעסוקה, זה הרבה מאד דברים. מה לעשות מישהו שזכה במדבר ולא בים? אז הוא עשיר פחות טוב? לא. רק פה המדינה צריכה לדעת לעזור ולהסתכל. זה אמרתי ברמה כללית.

אבל התחלתי לומר בכל זאת מה העתיד שלנו, ומה ההווה? בעצם עתיד עם הווה מאד קרוב. אנחנו טורחים כבר למעלה מ – 5, 6 שנים בקידום צפון העיר בבני ברק, באזור שגובל עם רמת גן ותל אביב, ואנחנו בונים שם כרגע, נמצאים בבנייה, לא אנחנו, אלא יזמים. יש תב"ע, תכנית שאושרה ב – 2001 הצלחנו להוציא אותה לפועל, וכרגע הולך ומתרקם לו אזור סיטי שנקרא: BBC: בני ברק ביזנס סנטר, בצפון העיר, ששמה כרגע נמצאים בבנייה למעלה מ – 8 מגדלים של משרדים ותעסוקה ומסחר, שבעצם חלקם הגדול אמור להתאכלס תוך שנתיים, שלוש.

הכניסה החדשה היא משמה?

באם המושבות. זה היה אחד הקטליזאטורים שהביא את האנשים להשקיע שם, כי החשיפה של בני ברק מאזור הצפון באה מתוך הכביש החדש הזה, שמבחינתנו היה נורא נורא חשוב, והיום מה שקורה זה כמעט חסר תקדים. באזור אחד, במתחם אחד נבנים כרגע 8 מגדלים, באזור מטופח מאד, שיהיה יפה מאד במקום מוסכים ישנים ומרכז תעשייתי נמוך קומה של קומה, ובעצם הגזבר שלנו עשה חישוב שביום שכל המגדלים האלה יתחילו לעבוד הקופה העירונית של בני ברק, והתקציב השוטף שלה, כל שנה יגדל בסביבות של 80 עד 100 מיליון שקל לשנה. שזה אומר הרבה מאד פעילויות, והרבה מאד רווחה, חינוך, חינוך משלים וכו', כדי שנוכל לתת שירות כמו העיריות העשירות האחרות.

תודה.

אז זה האופק שלנו. או.קיי. צדקה וחסד דיברנו על האפיונים.

אני רוצה אולי לגבי האוכלוסייה האתיופית. היא יושבת.

אנחנו מגיעים. תיכף אני אעביר את רשות הדיבור לארלט. עיריית בני ברק, עם כל הקשיים שלה, גם קולטת עליה. אני לא יודע אם אנחנו קולטי העלייה הכי גדולים במדינת ישראל, אני לא חושב, אבל בהחלט יש קליטת עליה שאני הייתי מבקש ברגע הזה, ארלט, רשות הדיבור שלך.

בבקשה ארלט.

שלום לכולם. כפי שנאמר על ידי ראש העיר, אנחנו למעשה אין לנו הרבה עולים. אנחנו תיכף נציג את מספר העולים שיש לנו אחרי השקף הזה, אבל אנחנו כן מתייחסים לכל עולה ועולה, וגם השירותים שפיתחנו באמת תורמים הרבה מאד לשילוב של העולים בעיר. וקרב פזורינו מבין הגויים, זה בפירוש, זאת לא סיסמה, אנחנו עושים את זה הלכה למעשה בעיר בני ברק.

יש לנו כמה סוגים של עולים, כאשר בעצם אנחנו נותנים שירותים בכל הרמות, גם ברמה הפרטנית, גם ברמה הקבוצתית, וגם ברמה הקהילתית, בהתאם לצרכים של העולים. יש לנו גם ממדינות חבר העמים, גם מבוכרה, גם מאמריקה הלטינית, גם מאתיופיה, וגם אחרים, צרפתים וכאלה. יש לנו עולים שהם גם מהמגזר הכללי, אבל גם חרדים בתוך העיר. 8,085 עולים בעצם, על פי משרד הקליטה. על פי נתונים של משרד הפנים יש לנו כ – 12 אלף עולים. עולים יותר ותיקים, אבל עדיין עולים.

אנחנו, המבנה הארגוני שלנו בנוי בצורה כזאת שיש לנו את מחזיק תיק קליטת עליה בעיר, שזה סגן ראש העיר מחזיק תיק אגף הרווחה, הרב אייזנברג. יו"ר ועדת היגוי קליטת עליה, שזה אני. ועדת היגוי שבה יושבים גם משרד הקליטה, גם מהרווחה, החינוך ואנשי הכספים פה בעירייה. רכזת קליטת עליה, שיושבת כאן, הגב' ורה סגל. יש לנו צוותים לכל קבוצה של עולים, משום שכפי שאמרתי, כל קבוצה כזאת יש לה את הצרכים שלה, יש לה את המאפיינים שלה, ואנחנו צריכים להתייחס אליה באמת במלוא הרגישות התרבותית, ולכן יצרנו צוותי קליטה שהם של אתיופים, של חבר העמים, ואחרים, כאשר בצוותי הקליטה יושבים עובדים סוציאליים, מגשרים לקהילות השונות, דוברי השפות השונות, קציני ביקור סדיר, קידום נוער, ופעילים מתוך הקבוצות האלה, כדי שאנחנו ניתן את מלוא הצרכים של אותם העולים, ונוכל לפתח שירותים באמת רגישי תרבות.

לפני שאני מוסרת את רשות הדיבור.

יש לי שאלה אליך: העולים בפרדס כץ יש ריכוז של עולים מסויימים. תתייחסי לזה.

האוכלוסייה הכללית בעצם מתגוררת בשני אזורים בעיר.

או.קיי. איפה?

באזור פרדס כץ ובאזור העירייה.

בגלל מחירי הדיור שמה?

גם בגלל מחירי הדיור, אבל גם בגלל סוג האוכלוסייה. זאת אומרת, האוכלוסייה הכללית לא גרה באזורים החרדים פרופר של העיר, כי אין שמה לא טלביזיה, ולא אנטנות, ולא דברים מהסוג הזה, הם מתגוררים באזורים שהם יכולים להתגורר.

לעומת זאת, האוכלוסייה החרדית, אמריקה הלטינית והצרפתית, מתגוררים ממש בכל אזור ... שזה בעצם פחות או יותר אנחנו יודעים. האתיופים מתגוררים בשני רחובות בפרדס כץ, כאשר שמה באמת מה שקבע זה המחיר. הם קיבלו הרי מהמדינה כמעט את סכום הרכישה של הדירה ולכן הם באמת רכשו באזור מסוים שהמחירים ... יש לנו כ – 51 משפחות מאתיופיה שאנחנו מכירים אותם בצורה.

כמה מתוכם מטופלות ברווחה? 51 מטופלים?

מוכרים ומטופלים. כל המשפחות עולות אתיופיה מוכרות ומטופלות אצלנו ממש.

ועדיין יש הגעה של יוצאי אתיופיה לפרדס כץ, או כבר לא?

לא. אין כניסה של עולי אתיופיה.

סגור?

עד לתקופה מסויימת, ודי. אין כניסה יותר.

היא סגורה מבחינת המענק?

אני אתייחס גם לעולים ב – 3 שנים האחרונות.

הם הגיעו כי היה פשוט עניין של הפלאשמורה. זאת אומרת, אותה קהילה. אני רוצה, לפני שאני מעבירה את רשות הדיבור לורה, מי שמרכזת את קליטת העלייה שלנו, להביא את הסיפור שלה כסיפור של קליטה מוצלחת, וכך דרך אגב אנחנו עובדים. דיברנו על הייחוד, אנחנו מדברים על התייחסות אישית לכל עולה ועולה כעולם שלם. כאשר למעשה ורה הגיעה אלינו, היא הגיעה כאלמנה צעירה עם שני ילדים קטנים, אבודה לגמרי. אני פגשתי אותה כחברה במועדון חברויות שלנו. תיקשרתי איתה דווקא בצרפתית. היא למדה צרפתית, היא באה מברית המועצות לשעבר. אני הגעתי לשם ערב אחד, ראיתי את הדמעות בעיניים שלה, וראיתי שהיא פשוט אבודה, והחלטתי: אני מטפלת בה באופן אישי. ככה זה היה, ברוך השם. היא למעשה אחרי משהו כמו שנה נתתי לה לרכז את המועדון של החברויות, כי מי שריכזה אותו פרשה. לאחר מכן היא נקלטה אצלנו באגף. עזרנו לה והוצאנו אותה ללימודים של עבודה סוציאלית. היא עשתה תואר ראשון בעבודה סוציאלית, נקלטה אצלנו כעובדת סוציאלית עם עולים. לאחר מכן היא קיבלה ... משרד הקליטה. אני אומרת את זה, ככה, בצ'יק צ'ק, אבל זה תהליך שלקח זמן. השקענו בה באופן אישי. אני חושבת שזה מה שמנחה אותנו. השקעה אישית בכל עולה ועולה. ואנחנו רואים את הפירות, וברוך השם, אני חושבת שוֶרה, אני תמיד גאה להציג את הסיפור האישי שלה כדוגמא לקליטה מוצלחת בעיר בני ברק, שוֶרה לא נמנית על האוכלוסייה החרדית, אבל היא נקלטה בצורה מדהימה גם על ידי, יש לה הרבה מאד חברות, ושכנות שתמכו בה ועזרו לה בתקופה שהיא באמת היתה אבודה לגמרי, והיום, ברוך השם, היא עוזרת לאחרים. וֶרה.

כמו שארלט אמרה אני עליתי ארצה לפני 20 שנה. הגעתי לבני ברק. לא ידעתי בכלל מה זה בני ברק. לאן ללכת? אמרו לי: תלכי לעירייה. אז נכנסתי לעירייה. אני לא אשכח את היום שנכנסתי לעירייה, ובעצם לא היה עם מי לדבר. אף אחד לא מבין אותי. אז הדבר הראשון שחשבתי עליו כשהתחלתי לעבוד בעירייה, ודרך אגב, אני 20 שנה בארץ, ו – 19 שנה בעיריית בני ברק, ואני ממש מנצלת הזדמנות להודות לעיר שלי, לעירייה, לרווחה, לארלט על הקליטה שלי, שנחשבת, שכך אני מרגישה, מאד מוצלחת, וחשבנו לפתוח איזה שהוא מוקד שיהיה לעולים כתובת לאן לבוא ולדבר בשפה שלהם, שיבינו אותם, ופתחנו ככה מוקד ייעוץ לעולים, לכל העולים, שדרך אגב, עכשיו מקבלים שירות בכל השפות העיקריות שקיימות בעיר. יש קבלת קהל בשפה רוסית, בשפה אמהרית, בשפה אנגלית, בשפה עברית. כולם באים למשרד, ואפילו בימים ראשונים כבר כל עולה יודע, מי שמגיע לבני ברק, יודע שיש מקום בז'בוטינסקי 148, שזה מוקד ייעוץ, שכל עולה מוזמן להיכנס ולקבל שירותים.

היום העולים שמגיעים, נגיד בחודשים האחרונים, איזה מדינות?

איזה מדינות? יש מחבר העמים מעט. יש מארגנטינה, מדרום אמריקה.

שזאת אוכלוסייה יותר חרדית. נכון?

כן. גם חרדים מארצות הברית. יש בודדים מאורוגוואי, מצ'ילה, מכל העולם בעצם. צרפתים. אז מגיעים. יש להם כתובת לאן לבוא ולקבל כל מידע שקיים בבני ברק. אז פה במוקד אנחנו נותנים מידע כללי, ומפנים את העולים לכל מיני מוסדות. אנחנו נותנים שירותי תרגום, הדרכה וליווי בכל הנושאים שקיימים. במקרים חריגים, שיש מקרים מאד קשים, ופה אני חייבת לציין שטוב שנקודת הקליטה נמצאת בתוך הרווחה, שיש לנו אפשרות מיד לפנות לעובדת סוציאלית פרטנית, ויש לנו ככה הפנייה ישירה לרווחה.

אנחנו בונים את העבודה שלנו לפי הקהילות שמגיעות לבני ברק. יש לנו שירותים מיוחדים לכל הקהילות. הקהילה הכי גדולה זה הקהילה מחבר העמים, שאנחנו פיתחנו הרבה שירותים בשבילם. זה מועדונים. מועדונים לנשים חד הוריות. מועדונים לקשישים. בתוך המועדונים יש הרבה פעולות, סדנאות וחוגים. יש לנו קבוצה מיוחדת שאנחנו מאד עוזרים להם, זה קבוצה של ווטרנים, של אנשים מבוגרים מאד שנלחמו במלחמת העולם השנייה, שזה קבוצה בעצם של 100 בערך אנשים, קבוצה לעזרה עצמית, ואנחנו עוזרים להם בכל מיני תחומים.

יש לנו פעילות לנוער עולה, שאנחנו, שכבוד ראש העיר דיבר על, ככה, אצבעות. אנחנו עובדים ביחד. יש לנו וועדת היגוי שיושבים חינוך, וכל האנשים שיש להם מגע עם ההורים, אז יש לנו פעילות בקידום נוער לעולים מחבר העמים.

במסגרת שיקום שכונות גם כן. לא? שיקום שכונות גם יש? או.קיי.

יש לנו בעיר מקבצי דיור. מקצבי דיור זה דיור מוגן לעולים מבוגרים מחבר העמים. בכל דיור כזה מתגוררים יותר מ – 60 אנשים, שיש לנו גם פעילות בתוך המקבצי דיור.

ויש לנו ילדים, שרוב הילדים לומדים בבית ספר קוממיות, גם שם יש לנו פעילות לילדים עולים. זה ווטרנים שלנו, קשישים, וזה פתחנו.

אנחנו פתחנו אנדרטה לזכר אנשים שנלחמו ונהרגו, ליהודים שנלחמו ונהרגו במלחמת העולם השנייה, וזה פתיחת האנדרטה.

העולים מאתיופיה מתגוררים במרוכז בפרדס כץ. זה 51 משפחות. זה ממבט ראשון לא כל כך הרבה, אבל זו אוכלוסייה די חלשה, שאנחנו, הם עכשיו במרכז הפעילות שלנו, כי היא אוכלוסייה מאד חלשה, ואנחנו נותנים להם שירותים מכל הכיוונים ולכל הגילאים.

לאחרונה אנחנו פתחנו ונכנסנו לשיתוף פעולה עם עמותת "קדימה" של השופט חריש, של יוסף חריש, ואנחנו מצאנו מקום שבו יש פעילות שהם מפעילים אותה. אנחנו עזרנו, ביחד עם.

גלעד חריש.

גלעד חריש. אני רק רוצה לומר משהו אולי במקום הזה. אני מוכרח לומר את זה, למרות שזה לא פופולרי לומר את זה. אני מדבר עוד פעם על השולחן העגול של הממשלה. אנחנו יודעים שיש תופעה שנקראת, של אזרחים, שוהים בלתי חוקיים, כאלה ואחרים, או חוקיים למחצה וכו'. הבעיה הגדולה בעניין הזה היא בעיה שאותם תושבים, אותם פליטים מגיעים בדיוק לאותם המקומות שאנחנו מנסים לשקם ולהעלות, ולהעלות, ואז מגיע גל כזה, ולוקח אותנו אחורה.

תהיה יותר ספציפי בבקשה אדוני ראש העיר.

אני אהיה יותר ספציפי. שכונת פרדס כץ, אם תיקח את החבורה האתיופית. השתלבו בתוך מוסדות החינוך בעיר. אני אתן לך דוגמא של "קדימה" מה שעשינו. דוגמה של עבודת קודש שעושים בבית ספר. יש מקהלה נהדרת של ילדי אתיופיה, עם לימוד נגינה, וכו'.

אבל מה שקורה, כשאתה נמצא בשכונת מצוקה, שאתה לאט לאט מעלה אותה. אני כשנכנסתי לתפקיד שלי כאן עשיתי כמה פעולות גדולות של חידוש מדרכות וכבישים באזורים ישנים בעיר, ובחרתי אזורים ישנים מאד בתוך העיר החרדית, נקרא לזה, ולקחתי את האזורים הכי קשים והכי ישנים, שלא נגעו בהם אולי שנים בכבישים, מדרכות, מעקות בטיחות וכו'. אתה מנסה להעלות את רמת החיים ביישובים האלה, ואז פתאום בא לך גל כזה של תושבים, פליטים, שעד הרגע הזה אני לא יודע איך לקרוא לזה, כי יש לזה הרבה טרמינולוגיות חוקיות: חוקיים, לא חוקיים, פליטים, לא פליטים, אריתראים, סודנים וכו'. ואנחנו מתמודדים עם בעיה קשה, במיוחד בפרדס כץ, לא בתוך העיר. לא בתוך העיר כי אף אחד מהם לא מחפש לגור פה בתוך העיר, וללכת להתפלל בישיבת פונוביז' בבוקר בתפילה. אבל מה שקורה שבאותם מקומות, אדוני היושב ראש, באותם מקומות מגיעים.

מה המספרים?

המספרים הם היום סביבות, לדעתנו, כ – 1,500 אזרחים, אזרחיות וילדים וילדיהם שגרים בתוך שכונת פרדס כץ.

יותר.

אני חושב שהיה יותר. קצת עכשיו זה טיפה התאזן, אבל לא משנה, תקרא לזה בין 1,500 ל – 2,000. וברור שכשהם באים עם החוזק הסוציו אקונומי שלהם, זה לוקח אותנו חזרה אחורה. עכשיו, באותם כיתות שלומדים הילדים יוצאי אתיופיה, יוצאי חבר העמים, באופן אוטומטי כשאני מחוייב להכניס גם ילדים לבתי הספר, שנקראים: פליטים, אני מכניס אותם לכיתות האלה.

ברור.

ואז מה עשינו? זאת אומרת, לקחת את אותה כיתה, העצמת אותה בכל מיני פעילויות שוֶרה ואגף החינוך ושיקם שכונות, וכל מי שרק יכול לעשות עושה, ואז אתה לוקח את העסק הזה אחורה.

תודה.

וֶרה, משפט אחרון שלך?

לגבי ילדים אתיופים, עולי אתיופיה – אין אף ילד שלא מסודר באיזה שהיא תכנית. יש לנו הרבה תכניות כאלה בחברת המתנ"סים, משרד החינוך, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה. אז כל ילד מסודר. יש מועדוניות שילדים עולי אתיופיה מסודרים שם. אז גם כן סדנאות.

תודה. אני רוצה לעבור, ברשותכם, לנציג המשרד לביטחון פנים, סגן ניצב רפי רגב. נכון?

כן.

סקירה שלך, רפי, יש דברים מיוחדים שיש בבני ברק?

אנחנו לא מזהים פה איזה שהיא תופעה מיוחדת שנוגעת לעולים. זו מטרת הישיבה, לעולים, איזה שהיא פעילות מיוחדת של עבריינות מהעולים.

לגבי עולי אתיופיה - דיברתי פה עם ראש מחלק הנוער, יושב לידי. תיקים שקשורים לעולי אתיופיה אצלנו. עוד לא נפתחו תיקים. הם לא הגיעו כי אין מתלוננים. אין לנו כמעט טיפול בהם. יכול להיות שהם מטופלים בעירייה, וזה דווקא טוב, כי אצלנו הם לא מגיעים.

לגבי עולים משאר המקומות, גם כן.

לגבי מה שעלה פה על ידי ראש העיר, של הפליטים.

התופעה מוכרת. התופעה מוכרת לנו. שם זה היה בהיקף הרבה יותר גדול. אם יש לנו פה תופעה זה התופעה שבה, לצערי, השוהים הבלתי חוקיים מותקפים פה על ידי נוער שמסתובב. אלה התיקים שהיו לנו. אין לנו פה כמעט תלונות על עבירות שמבוצעות על ידי השוהים האלה.

זה משפחות של פליטים, או שזה מספר פליטים שגרים בדירות ביחד?

זה גם וגם.

גם וגם.

בכל המאפיינים. נמצאים פה במיוחד בכביש ז'בוטינסקי, קצת באזורים שליד. אין לנו איזה שהיא פעילות מיוחדת איתם, בניגוד ... יפתח, שם זה היה ממש דומיננטי. כמעט ולא נתקלים בהם בהיבט הפלילי. יש פה ושם תיקים, אבל הם לא דומיננטיים.

מבחינת מגוון העבירות של העיר בני ברק, מה האפיונים?

יש לנו פה תופעות, קודם כל, תופעות של עבירות רכוש, פריצות לבתי דירה, גניבות רכבים, וכדומה. יש לנו פה עבירות אלימות קלות, בתוך המשפחה, ועבירות מין.

אלימות בתוך המשפחה בקרב העולים בולט בצורה מסויימת?

לא. אמרתי, אין לנו מאפיינים שאני יכול להצביע על איזה שהם עולים. האלימות בתוך המשפחה, לאו דווקא מטפלת, כמובן זה רק בעיר בני ברק, גם ברמת גן ובעוד מקומות.

לא, השאלה שלנו נובעת מכך שאנחנו.

אם יש אפיונים מסויימים.

מסויימים בערים שונות, ולצערנו אלימות בתוך המשפחה בקרב אוכלוסיית עולים מיוחדת של עולי אתיופיה.

יש, אבל זה נגמר ברמה הטיפולית, ושיתוף פעולה בינינו לבין המשטרה. מפנים אותם לסדנאות.

וגם אנחנו משתדלים לעבוד על מניעה. למשל, עכשיו אנחנו באמצע סדנה למשפחות עולי אתיופיה, מניעת אלימות.

יש לי שאלה: יש פה נושא שנקרא: סיירת הורים, או מעורבות של הקהילה, במגזר החרדי בכלל. אני לא יודע אם זה קיים, אבל הנושא של סיירת הורים שמסתובבים בלילה, קיים?

ברמת גן יש את זה, בבני ברק עדיין לא.

רמת גן זה פרדס כץ, או רמת גן, רמת גן.

רמת גן. ברמת גן יש את זה. בבני ברק, בעיר עצמה ...

במגזר החרדי בכלל יש? אדוני ראש העיר, אני לא מכיר את זה.

לא, לא.

לא קיים?

לא.

זה דבר שצריך לחשוב עליו.

הם באים אלינו, מסייעים לנו פה עד הסוף, ברצון ובחפץ לב. זה מאפיין דווקא את הקהילה הזאת, בניגוד למקומות אחרים שעבדתי בהם. פה כל בקשה שלנו לסיוע, במיידי נענית.

תודה.

מר מאיר יחיאלי ממשרד הקליטה. מנהל לשכה אזורית פתח תקווה. בבקשה.

דבר ראשון אני שמתי לכם על השולחן דברים כלליים בנושא של קליטת עליה והתיקצוב. דבר ראשון, אני רוצה לשבח את הצוות. קודם כל את מנהלת אגף הרווחה, ארלט מויאל, ואת וֶרה סגל. יש לנו שיתוף פעולה מצויין שראש העיר ציין לגבי ועדות, לגבי שולחנות עגולים גדולים, אז אנחנו מקיימים שולחנות עגולים קטנים שמתקיימים בתקצוב, בוא נקרא לזה, המועט, תיכף נתייחס אליו. התקצוב של משרד הקליטה.

זאת אומרת, המתכללים שאני מתייחס, שאתם באים כרשות, ומשרד הקליטה מתקצב לפעילות מסויימת, או מתקצב לכוח אדם, ובאה הרשות ואומרת תודה רבה, אבל אנחנו רוצים לא תקצוב בכוח אדם, אלא תקצוב לפנימיות, זה הדבר שמתבצע בועדות הקטנות, נקרא לזה, לתכלול התקציב בהתאם לצרכים של היישוב. זה דבר אחד. ודבר שני, כל תכנית, כל הצעה, כל צורך, גם בצורה הפוכה מהשטח. אני מעלה את זה, אנחנו מעלים את זה אצלנו במשרד הקליטה, וגם אם זה תכניות של אגף הרווחה אצלנו במשרד הקליטה, מתחברות למשרד הרווחה במשרד הראשי, אז זה גם בא מהשטח. זה דבר ראשון, ותודה על הפעילות המשותפת.

אני רוצה לציין בנושא של התקצוב של משרד הקליטה לשנה הזאת ול – 2011. אני מתייחס ל – 230 אלף ש"ח שמחולק לפעילות של קליטה בקהילה. כשהתייחסנו לנושא של עולים, מתייחסים משנת עלייה 89', ואכן משרד הקליטה מתייחס מבחינה הוליסטית סיוע לרשות משנת עלייה 89'. סיוע פרטני כמובן זה קריטריונים שמדובר פרטני לעולים. זאת אומרת, 10 שנים בארץ תקופה כללית בכלל לעולים, ועד 15 שנים בארץ ליוצאי אתיופיה.

אתייחס לתוך נושא של תקצוב, הדוגמא של התקצוב לפעילויות, שגם בנפרד, גם לקיצוץ של יוצאי אתיופיה, גם לקייטנות, גם לתקציב של העצמה קהילתית לאוכלוסייה האתיופית.

חשוב לציין בנושא של הקליטה, 3 שנים אחרונות והמגמה פה נמשכת. אם אנחנו מדברים על קליטה ישירה ליישוב, ופה המגמה ממשיכה בין 87 ל – 86 משפחות שמגיעות לבני ברק 2009, 2010, ואנחנו ב – 2011 40 משפחות שהגיעו, שרובן, כמו שציינו כאן, הם משפחות חד הוריות, ודוברות ספרדית, אנגלית, צרפתית. זאת הקליטה בבני ברק.

אני אתייחס לנושא של התכנית לאומית, יש להתייחס לתכנית לאומית שמתקיימת בבני ברק, ואנחנו שותפים ופעילים, יחד עם כל המשרדים.

בנושא של הנגשת שירות – משרד הקליטה אנחנו מגישים שירות, למרות שפתח תקווה היא קרובה, מבחינתנו יש קבלת קהל אחת לשבוע בבני ברק, במועדון, שמדובר על מועדון העולים. מה שהבקשה שלי לראש העיר, קצת לשפר את התנאים שלו. הוא מועדון מצויין, ואני כן הייתי רוצה גם לקבל קהל מבחינת המקום.

מה זה: דירות נ.ר. שכתוב בפתרונות דיור?

נר.

לנכים על כיסא גלגלים.

ואני גם מציין פה עוד נקודה של ממתיני דיור. ממתינים לפתרונות דיור, תושבי בני ברק סך הכל 160 משפחות, זה כמעט 100 קשישים יחידים. זוגות קשישים – 36 משפחות. 6 חד הוריות, וישנם פה כ – 23 משפחות כולל נכים.

הפתרונות – זאת דוגמא, אולי זה ארצית, אבל זה הבעיה, הנושא של פתרונות דיור. יש פה את ההשוואה שמתייחסת לפתרונות דיור עם בני ברק. אנחנו מתייחסים למקבצים. המקבצים שלהם ממומנים על ידי משרד הקליטה. האכלוס היה ב – 2008, 2009.

כ – 50 יחידות מאכלסים ב – 2009. ב – 2010 – 9 יחידות. ב – 2011 להיום 5 יחידות, ודירות עמידר זה בכלל אחד לשנה. אין שתי יחידות לשנה דירת עמידר. זה המצב.

תודה מאיר.

אני מבקש ממש בקצרה, קודם כל מנהלת המתנ"ס, מיכל זהבי, בבקשה.

דבר ראשון קיים כאן שיתוף פעולה. אנחנו יושבים יחד עם וֶרה ועם עובדות סוציאליות, ובונים תכנית לכל ילד שנמצא בשכונת פרדס כץ, אני מדברת כרגע על האוכלוסייה האתיופית.

אם ראש העיר אמר קודם שאוכלוסיית פרדס כץ היא אוכלוסייה קשה מטיבה, יש לנו רשת מעונות אצלנו שבתוכה משולבים גם ילדים מהאוכלוסייה האתיופית, וגם עובדים זרים, וזה קרוב ל – 90, למעלה מ – 90 אחוז ילדים שמופנים על ידי שירותי הרווחה. לגבי האוכלוסייה האתיופית – אנחנו ביחד עם משרד החינוך, פיתחנו תכנית שנקראת: פל"א – פעילות למידה אחרת. הילדים נמצאים 3 פעמים בשבוע אצלנו במתנ"ס, ופעמיים בשבוע לומדים, והשנה ההדגשה היתה בנושא של קריאה וכתיבה והבנת הנקרא, כי זיהינו ילדים שהם גם עולים לכיתה ה' או ו' שהם לא יודעים לקרוא, או שלא מבינים את מה שהם קוראים. יודעים לזהות את האותיות, אבל לא יודעים לעשות איתם משהו אחר.

הפעילות הזאת קצרה הצלחה מאד מאד גדולה. הילדים האלה היום משולבים, אם בתחילת התקופה שהם הגיעו האוכלוסייה הותיקה, מה שנקרא, לא כל כך אהבה את הכניסה שלהם, היום הם משולבים, הם מעבירים סדנאות לילדים אחרים. לקחת אותם לים, כי הם אף פעם לא היו בים, אז נסענו איתם לים, לצורך הדוגמא.

כמה ילדים של הפליטים לומדים במערכת החינוך שלכם?

פליטים אתה מדבר?

כן.

לא האתיופים.

לא האתיופים.

אני לא זוכרת מספר מדוייק, אבל בוא נגיד שבסביבות 15 ילדים כאלה.

בבית ספר "קוממיות" יש כ – 40.

40.

אצלנו יש משהו כמו, אני מדברת מגיל אפס עד 3, 4, משהו כמו 15.

שזה הבית ספר הממלכתי היחיד. שתבין. רע מאד, וכשאני פותח את הפה, אז אני חשוד בגזענות.

תודה.

אני מבקש בקצרה תמי צלניקר ממשרד החינוך, בבקשה.

יש לנו 243 תלמידים עולים מאתיופיה ב – 3 בתי ספר שאחד מהם יסודי, ושניים על יסודיים, כאשר הם מהווים מעל 30 אחוז בכל אחד מבתי הספר.

האוכלוסייה של חבר העמים היא פחותה, יש רק 50 עולים שנמצאים בבתי ספר ממלכתיים, כאשר המטרות שלנו כמשרד החינוך הן 3: המטרה הראשונה זה הקניית העברית כשפה שניה. המטרה השנייה – ההישגים הלימודיים והשפעתם, והמטרה השלישית היא השילוב החברתי של ילדים עולים בחברת ילדים ותיקים.

עם האוכלוסייה של נערים מאתיופיה יש לנו אתגרים נוספים, פערי השפה הם פערים מאד גבוהים, גם כשעשו השוואה עכשיו עם נתוני מיצ"ב של ילדים ממצב סוציו אקונומי דומה למצב של ילדים עולים מאתיופיה – הילדים העולים מאתיופיה היו במצב נמוך יותר דווקא בגלל פערי השפה, ועל זה אנחנו מתמקדים כשאנחנו מעשירים אותם בשעות תגבור. יש לנו מעל 300 שעות תגבור. שלושת בתי הספר שמאכלסים את העולים מאתיופיה.

שוני תרבותי שנובעות מהתרבות המערבית, ומהמציאות שלנו – אנחנו מתמודדים עם זה על ידי כך שאנחנו בונים מסגרות להורים שבהם אנחנו נותנים להם קצת ידע על מערכת החינוך הישראלית, התרבות המערבית.

כיצד אנחנו מטפלים באוכלוסייה, או בילדים שמתקשים, ומה נדרש מהם כהורים בעשייה שלהם בבית בשעות אחר הצהרים.

אנחנו נכנסנו לבתי הספר שמכילים תלמידים עולים מאתיופיה, את הנושא הכנסנו לבית הספר היסודי שיש בו רק 50 תלמידים עולים מאתיופיה, יועצת בת העדה ל – 18 שעות.

יש לנו בנות שירות לאומי שהכנסנו לכל בית ספר שיש הרבה עולים מאתיופיה, תוספת של 4 בנות שירות לאומי, שלכל אחת מהן יש שתי משפחות בשעות אחרי הצהרים שהן מלוות, כאשר בבוקר הן מלוות את הילדים לבית הספר.

יש לנו שיתוף פעולה עם המתנ"ס בתכנית פל"א, שיש לנו שם שתי קבוצות של ילדים. בעצם אין לנו ילד אחד שלא מסודר גם בשעות אחרי הצהרים.

בנושא של קליטת עליה אנחנו רואים שליחות ציונית ראשונה במעלה של שיבת עם לארץ, למדינה, ואנחנו מנסים להשקיע כמיטב יכולתנו גם מבחינה תקציבית, וגם מבחינת העשייה בשטח.

תודה רבה.
חבר הכנסת מיכאלי, בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. אני חושב לבקר בבני ברק ולשמוע שמבחינת קליטת עליה הכל בסדר כמעט, כך אנחנו מתרשמים פה. א' – זה משמח. ב' – באמת יש הרבה מאד קשיים, כפי שראש העיר הציג, בצד הפיזי הגשמי, אבל בצד הרוחני פה העירייה הכי עשירה בארץ אני חושב, ולכן אני גם לא מתפלא שעיריית בני ברק מתייחסת לעולים בצורה שהיא מתייחסת, ולכן הקליטה ממה מפתיעה אותי, שהם כמעט לא ביקשו פה מאיתנו שום דבר היום. אני רק מקווה שמשרדי ממשלה לא תסיקו מזה שהכל פה שפיר ולא צריך לתגבר בתקציבים.

לדעתי, הקבוצה הזאת של העולים שנמצאת פה, ואני שומע פה מגוון של אוכלוסיות נמצאים פה. נמצאת פה אוכלוסייה שהיא פחות דתית, אולי, ופחות חרדית בוודאי. אבל מצד שני יש גם אוכלוסיות חדשות, שאני לפני שבועיים קיבלנו קבוצה של 350 משפחות שהגיעו מארצות הברית וקנדה, מצרפת. קיבלנו אותם בחגיגיות בירושלים.

האוכלוסיות האלה גם מבקשות טיפול מיוחד בתחומים שהם מגיעים לארץ. אני לא שמעתי פה רק את העניין של הדיור, איך הם מסתדרים למשל, אוכלוסייה חרדית שמגיעה לבני ברק, איך הם מסתדרים בדיור? מי דואג?

שוכרים דירה.

שוכרים אבל זה אני מתאר לעצמי זה לא קל לשכור פה בבני ברק דיור, אתם נותנים מספיק סיוע בתחום הזה שהם יוכלו לשכור דירות באזורים האלה, שהם לא אזורים קלים להשגה, כך אני מבין. גם אני מבין בפרדס כץ היום כבר קשה להשיג דיור. השתנה משהו בשנים האחרונות, אני מבין. כלומר, לא צריך לחשוב שאותה אוכלוסייה שנמצאת שם צריך לדאוג להם לדיור סביר, כי אחרת שוב אנחנו נגיע למשהו שהיה אולי בעבר, ואני לא יודע מה יהיה, כי זה קליטה ישירה. אנחנו לא יכולים למנוע ממישהו לבוא ולהתארגן ולקנות. חוץ מהאוכלוסייה האתיופית. אני מדבר כאן על האוכלוסיות האחרות, הן מחבר העמים, והן ממדינות אחרות. צריך פשוט מאד לחשוב על זה איך אנחנו, כמשרדי ממשלה, דואגים לזה שהם בסוף, עם כל הרצון הטוב שלנו יהיה להם אמצעים לעשות בעניין הזה. תודה.

תודה רבה.

אנחנו לקראת סיום. יש למישהו עוד הערות? אם ככה אנחנו נסכם את הדיון שועדת עליה, קליטה ותפוצות קיימה את הישיבה בעיר בני ברק שלכל הדעות היא עיר מיוחדת, בעלת מאפיינים ייחודיים הן מבחינת צפיפות האוכלוסייה, הרכב האוכלוסייה, וגם הרכב העולים.

הועדה מברכת את ראש העיר, ממלא מקומו, סגניו וכל הצוות שעושה רבות למען קליטת העולים. אנחנו רק נאמר במאמר מוסגר שהיינו רוצים לראות יותר עולים, ואנחנו פונים לכל העושים בדבר לפעול להגדיל את מספר העולים שמגיעים לעיר בני ברק.

אנחנו רוצים להודות לכולם שפועלים ונותנים יחס אישי לעולים שאכן מגיעים. תודה רבה לכולם. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:02