הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
23
ועדת החינוך, התרבות והספורט

2.8.2011

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 469

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, ב' באב תשע"א (2 באוגוסט 2011), שעה 10:00

1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): תעסוקת מורות ערביות של חה"כ מסעוד גנאים.

2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): 11000 מורות ערביות מובטלות של חה"כ חנא סוייד.

3. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): נתוני משרד החינוך לגבי שיבוץ מורים בשנת 2011 והשלכתם על תעסוקת מורות ערביות של חה"כ ג'מאל זחאלקה

חברי הוועדה: אלכס מילר - היו"ר

מסעוד גנאים
ג'מאל זחאלקה

אחמד טיבי

ראלב מג'אדלה

חנא סוייד

ד"ר תייסיר חדאד, משרד החינוך

עבדאללה חטיב, מנהל האגף לחינוך ערבים, משרד החינוך

ציון שבת, מנהל אגף כוח אדם בהוראה, משרד החינוך

מינדי גולדברג, סטודנטית תואר שני, ניהול מלכ"רים

מרגריטה גורודנצקי, רכזת פרויקט נוער במנהל קהילתי פסגת זאב

ג'נאן עואד, עובדת סוציאלית תעסוקתית, סטודנטית לתואר שני בניהול מלכ"ר

סאוסאן תומא שוגחה, רכזת פרויקט נשים ותעסוקה, נשים נגד אלימות

דדי קומם, ראש תחום חינוך לחיים משותפים – יוזמות קרן אברהם

איה בן עמוס, רכזת פעילות פרלמנטארית, יוזמות קרן אברהם

עו"ד רעיד א. חדאד, מרכז מוסאוא

יהודית גידלי

יונה, חבר המתרגמים בע"מ

1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): תעסוקת מורות ערביות של חה"כ מסעוד גנאים.

2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): 11000 מורות ערביות מובטלות של חה"כ חנא סוייד.

3. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): נתוני משרד החינוך לגבי שיבוץ מורים בשנת 2011 והשלכתם על תעסוקת מורות ערביות של חה"כ ג'מאל זחאלקה

אנחנו פותחים את ישיבת ועדת החינוך, התאריך 2.8.2011, ב' באב תשע"א. הנושא – הצעה לסדר היום (דיון מהיר): תעסוקת מורות ערביות, של חה"כ מסעוד גנאים, של חבר הכנסת חנא סוייד, 11000 מורות ערביות מובטלות ושל חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, נתוני משרד החינוך לגבי שיבוץ מורים בשנת 2011 והשלכתם על תעסוקת מורות ערביות פרוטוקול 469.


רבותיי, אז אנחנו נתחיל לפי סדר המגישים. בבקשה, חבר הכנסת מסעוד גנאים, תנמק לנו את הדיון המהיר.

תודה, אדוני היושב-ראש. תחילה, באמת ציינת, אדוני היושב-ראש, שלפי מחקר של עמותת נשים נגד אלימות, אקדמאיות ערביות בשוק העבודה, מצביע על כך ש- 80% מהאקדמאיות הערביות, שהן בוגרות הוראה, רובן או רבות מהן המשתלבות, הן לומדות מההתחלה כדי שיהיו מורות ולפי המחקר הזה, רובן אינן משתלבות בשוק העבודה וגם מתוך נתונים של משרד החינוך, שמתוך 14,000 שהגישו בקשות לשיבוץ, נענות רק 1,000 בקשות. זאת אומרת כ- 12,000 או יותר, 11,000, שיישארו בלי עבודה.


מתוך הנתונים האלה וגם מהשטח, האמת מידיעתי ממה שקורה מהשטח, יש הרבה בנות שהן ערביות שהן לומדות במכללות, באוניברסיטאות, כדי שבסוף ישתלבו בשוק העבודה, שיהיו מורות. אבל רובן לא נענות. הדבר הזה גורם לאחוז אבטלה גבוה מאוד. הדבר הזה, אני חושב שעל משרד החינוך וגם על הממשלה לתת את הדעת ולעשות תוכניות כדי לשלבן בשוק העבודה, כי בסוף הן למדו כדי לעבוד ואם הן יהיו מובטלות, אני חושב שרובן בסוף, זה לא מעודד אותן לא ללמוד, ולא לעבוד ואני חושב שלממשלה יש אפשרויות ויש אופציות לשלב אותן משום שהשתלבותן, אני חושב, היא חלק מהתרחבותו או מפיתוחו של כל מערך החינוך הערבי. כל מערכת החינוך הערבית, אם היא מתפתחת יותר, מורחבת יותר, אם מקטינים למשל את מספר התלמידים בכיתות, יהיו יותר כיתות, אם מוסיפים יותר תקנים, יותר שעות עבודה, אני חושב שבאופן אוטומאטי, מורות אלה יש להן איפה לעבוד והדבר השלישי או הרביעי, העניין שגם העלינו אותו בפני שר החינוך, של השתלבות מורים ומורות ערביות במערכת החינוך היהודית משום ששם יש מחסור וגם לפי המחקר של נשים נגד אלימות, מספר הנשים היהודיות המועסקות בהוראה הוא פחות, הוא כ- 20%, לעומת כ- 42% נשים ערביות שהן משתלבות או רוצות לעבוד בהוראה. לכן, לפי דעתי, או גם לפי הנתונים, יש מחסור במערכת החינוך היהודית שיכולה באמת לקלוט מורות ערביות במערכת החינוך היהודית. תודה, אדוני היושב ראש.

תודה. חבר הכנסת חנא סוייד.

תודה. בוקר טוב לכולם. אדוני היושב-ראש, אני חושב שהנושא של תעסוקת מורות ערביות, אקדמאיות ערביות בכלל, הוא מצב של כשל שוק. כשל שוק מכיוון שיש היצע כל-כך גדול, שמוערך במספר אלפים, אני הייתי אומר אולי יותר מ- 50% מהמורים והמורות שממתינים להשתבץ במערכת החינוך הן מורות, כך שאני מניח שמדובר ב- 6,000 – 7,000 מורות. היצע שהוא עולה בהרבה על הביקוש. זה המצב ההפוך בדיוק מהדיור, שיש הרבה ביקוש ויש מעט היצע. ואני חייב לציין התנסות אישית, שאנחנו כאן לא מדברים על מספרים ועל סטטיסטיקות, אלא מדברים על כל מורה, כל אקדמאית, שנתקעת אחרי לימודים והיא לא מצליחה להשתלב בעבודה, זה מין בעיה, זה מעיק, זה מגביל את האפשרויות של ההתפתחות ושל התרומה לחברה ולכן חייבים לחפש פתרונות.


אני יודע שפתרונות במערכת החינוך כמעט ואי-אפשר למצוא באופן מיידי, כי הגידול של מערכת החינוך, אם אנחנו מדברים על שכבת גיל שהיא בערך שני אחוז מסך הכל האוכלוסייה הערבית, משהו כמו בין 20,000 ל- 30,000 תלמידים, שזה פחות מ- 1,000 כיתות גידול כל שנה, והייצור של מורות לא נפסק. עדיין, המכללות אפילו מתרחבות ואפילו מושכות יותר ויותר תלמידות, סטודנטיות, מכיוון שכבר ההוראה במגזר הערבי הפכה להיות עיסוק נשי גם כן, כמו שבמגזר היהודי. אז הייצור של מורות הוא הולך וגדל והביקוש הוא מוגבל. לכן צריך באמת, האתגר הוא לחפש אפיקים לתעסוקה לאקדמאיות ערביות. יש, לדעתי, שלושה כיוונים עיקריים. הכיוון הראשון הוא כמובן להשתלב במערכת החינוך, אמרתי שזה מוגבל. אפשרות שנייה זה הסבה מקצועית, אקדמאיות שצריך להסב את המומחיות שלהן, למקצוע אחר. היום אני יזמתי דיון על תעסוקת ערבים בהייטק והאפשרות של הסבה של אקדמאים ואקדמאיות לתחומים של ההייטק והמסלול השלישי שהצביע עליו ידידי מסעוד גנאיים והוא לנתב מורות ומורים ערביים, ללמד במערכת החינוך העברית, במקצועות שהם לא מוטים לתרבות או לדת או למסורת מסוימת, כמו מתמטיקה, פיסיקה, כל המקצועות הטכנולוגיים. אני חושב שבבתי-הספר העבריים יש מחסור במורים ובמורות ואפשר שם למצוא תעסוקה למספר לא מבוטל של מורים ומורות ערביים, אבל זה צריך יד מכוונת זה לא יקרה בהתאם לשוק חופשי. בגלל המחיצות שקיימות בין שתי מערכות החינוך, זה לא יקרה מאליו. במקרה הזה, כשל השוק נמשך. צריך יד מכוונת, צריך תכנון לעניין הזה וצריך הכוונה וצריך מעקב וצריך לראות איך זה עובד, מה הסיכויים, מה הפוטנציאל לזה. ולכן, אני חושב שמשרד החינוך, שהוא משרד החינוך של כולם, גם של החינוך הערבי וגם של החינוך העברי, חייב להקצות משאבים מיוחדים על-מנת לעודד את התיק הזה של תעסוקה. תודה.

תודה. חבר הכנסת זחאלקה, בבקשה.

כבוד היושב ראש, אורחות יקרות. אני זוכר שלפני מספר שנים, נדמה לי היה זה חבר הכנסת חנא סוייד שהעלה את הנושא הזה בדיון בוועדת החינוך, ואני מציע אפילו לחזור להמלצות של אותה ישיבה שהיתה בראשותו של הרב מלכיאור וגם אז הנתונים שהיו בפנינו, הנתונים של ה- מ.מ.מ. היו מזעזעים. וגם אז באו נציגים ומפקחים של משרד החינוך. הנושא נדון ואיך אומרים? הרבה מילים ושינוי עין ולכן אני חושב שכב' היושב-ראש, בצורה כלשהי, אם אנחנו נצא בהמלצות מסודרות היום, אנחנו צריכים לעקוב אחריהן.

מה השתנה אחרי המלצות הוועדה מהפעם שעברה?

המחסור, למשל, אחד הדברים שהשתנו – אנחנו דיברנו אז על מחסור במורים בסקטור היהודי. המחסור רק החמיר. החמיר מאוד. כלומר, הביקוש, האפיק הזה ואז היתה איזה שהיא תוכנית, נדמה לי מרחבים, שעבדה על שיבוץ, הצליחה לשבץ כ- 1,000 מורות. זה לא משהו קל. כלומר, אם רוצים, זה ניתן לעשות. במקצועות כמו מתמטיקה, מקצועות מדעיים בעיקר, הצליחו לשבץ כ- 1,000 מורות. אבל היתה איזה עמותה שזו היתה התעסוקה שלה, העבודה שלה היתה לאתר ולהתאים מחסור בבתי-ספר מסוימים ולאתר מורים. אז זה, למשל, אחד הדברים שהשתנו.


דבר שני שהשתנה, אני חושב שמספר המורות הולך וגדל, וגם משרד החינוך לא עושה הרבה. דובר, למשל, אחד הדברים שאנחנו לא רוצים לדבר עליהם, כי הוא קצת קשה, אבל יכול להיות שהגיע הזמן לדבר עליו והוא העניין של המצב של הסמינרים והכשרת המורים, העניין הפרוץ הזה, שאין פיקוח מסודר, שהרמה היא לא הדבר החשוב ביותר וכאשר יש לנו היום הזדמנות לאזן. אני חושב שצריך לעשות פעולה משולבת, המצב, הבעיה היא מורכבת מאוד ואין מטה קסם אחד ואנחנו יכולים לפתור את הבעיה.


אני רק רוצה לציין שיש אי-שוויון במספר השעות בלימודים בין בתי-הספר היהודים והערביים. רק ההשוואה של מספר השעות, רק ההשוואה. כלומר, אם רוצים לעשות שוויון במספר השעות, זה כבר 3,000 מורים ויותר. רק עניין ההשוואה הזה. יש הדרישה והבעיה של עניין פנסיה מקודמת, שהיא, איך אומרים? שנה כן, שנה לא, כמו מסיק הזיתים, פעם כן, פעם לא. פעם יש יותר מ- 2,000 פנסיה מוקדמת ופעם יש 600 – 700. דרך אגב, אני מכין הצעת חוק בנושא הזה וצריך להכניס סדר בעניין הזה, כי זה גם, אני חושב שאם רוצים לעשות משהו רציני במערכת החינוך הערבית, לפני שאני מדבר על המורות, אז צריכה להיעשות טלטלה. להוציא לפנסיה 5,000 – 6,000 מורים שמבקשים פנסיה, לא כופים עליהם פנסיה מוקדמת, שהם אומרים – אנחנו שחוקים, לא יכולים ללמד, ולהכניס כוח אדם חדש, רענן, שקיבל הכשרה מסודרת, ואז זה יעשה את השינוי. כי אנחנו יודעים שההצלחה בחינוך, 60% או יותר אפילו, 70% זה עניין של המורה. אז אפשר לפתור את הבעיה. כלומר זו אינה בעיה בלתי פתירה. צריך פשוט לעשות שני מהלכים: אחד – לטפל בבעיה של אלפי מורות שלא מלמדות, ומצד שני – לעשות איזון מסוים בין צורכי השוק לבין הכשרת המורים. כלומר, לא יכול להיות שכל מיני גורמים פרטיים מכשירים מורים בכמויות אדירות, מרוויחים כסף על זה, כסף גדול, ובסופו של דבר יש הצפה של השוק. אני חושב שגם העניין, יש תוכנית של משרד החינוך, אני רוצה לשמוע עליה היום ולהעלות את הרמה של הקבלה לסמינרים ושל הכשרת המורה ולהעלות את הסף. כי הגיע הזמן להעלות את הסף, זה בסופו של דבר לטובת התלמידים. אנחנו, מה שמעניין אותנו בסופו של דבר במערכת החינוך זה טובת התלמיד. כלומר, מה שאני מנסה להגיד כאן, הפיתרון נמצא בהישג יד. צריך לעשות מהלכים שהם לא רק מסייעות לשיבוץ מורים אלא פותרות בעיות אחרות. עניין של שוויון בשעות זה לטובת התלמידים, קודם כל, אבל זה מצריך הרבה מורות וגם העניין הזה של הפנסיה המוקדמת.


יש לנו היום מצב טוב מאוד שבו מספר המורות, התלמידות או הסטודנטיות הערביות באוניברסיטאות ובמכללות השונות הוא יותר מ- 60% כבר וזה מראה על שינוי חברתי עמוק מאוד. אנחנו נראה את אותותיו בהמשך וכבר רואים, אבל צריך לראות אותו עוד ועוד ועוד, אבל יכול להיות שזה השינוי החשוב ביותר שמתחולל בחברה שלנו, אבל אני מפחד, כב' היושב ראש וזו נקודה חשובה מאוד – זו לא רק בעיה של נשים שלמדו ולא יכולות לעבוד. אני מפחד מחזרה אחורה. כאשר המשפחות והבנות רואות שבשביל מה ללמוד?

מתאכזבים.

מתאכזבים. ללכת להתחתן בגיל 19, זה מה שיקרה. אם כך אתה רואה, אתה אומר – בשביל מה אתה לומד? בשביל מה הלכת ללמוד? אין לך, הרי את תהיי מובטלת. ואני חושב שזה דבר חמור ביותר. לכן, אחת המשימות החשובות ביותר שלנו, היא למצוא את הפיתרון לבעיה הזאת.


אני מבקש להעיר הערה אחרונה בעניין השימוש במושגים. אין פה, לא מדובר באבטלה. אבטלה זה אנשים שנמצאים בשוק העבודה ולא עובדים, זה מובטל, כלומר מי שהוא עבד ולא עובד כבר. אבל מדובר כאן שהנשים האלה נכנסות לקטגוריה של ה-לא מועסקים, של לא משתתפים בשוק העבודה. כלומר, אם אנחנו מדברים על 22% נשים ערביות בשוק העבודה, הנשים הערביות האקדמאיות האלה, הן לא משתתפות בשוק העבודה, פשוט לא עובדות. וזה כבר אפילו, איך אומרים? יכול ליצור מצב שבו אדם למד, קיבל הכשרה, אבל שנים הוא לא קיבל משרה ולא עבד ואז הוא הופך למובטל נוקשה. כלומר, לא משתתף בשוק העבודה. כבר אז, החיים שלו נבנים ככה שהוא לא יכול אפילו לחזור לשוק העבודה. תודה רבה.

תודה. חבר הכנסת מג'אדלה.

בוקר טוב לכולם. אדוני היושב ראש, מונח בפנינו בסדר היום נושא מאוד מאוד חשוב, לדעתי. לדעתי, אתה צריך לקחת אותו כפרויקט. אני גם אומר לך דברים כנים. הנושא הזה היה בשולחן עגול שלי כשר המדע, התרבות והספורט, של יולי תמיר, שרת החינוך ושל אלי ישי, שר התמ"ת. וחלק גדול ממה שנאמר כאן על-ידי החברים, הוצעו כפיתרונות: קליטה בבתי-ספר יהודיים. אין שום סיבה שמורה לפיסיקה לא ילמד בבית-ספר בהוד השרון. אחר-כך הסבה מקצועית. אחרי זה, הקטנת מספר התלמידים בכיתה, כדי ליצור כיתות יותר, שעות יותר, כדי שייקלטו יותר. הפתרונות נמצאים. אני יכול להפתיע אותך ולומר לך כשבמליאת הכנסת דיברתי על זה לפני עשרה חודשים, במליאה, שר אחד תמים, וישר והגון, תפש אותי ואמר לי – אתה רוצה לומר לי יש קרוב ל- 9,400 ומשהו אזרחים ואזרחיות עם BAD ביד, מובטלים? לא נקלטו במעגל העבודה? אמרתי לו – כן. לך לשר החינוך, תבדוק. שר בממשלה שלך.

ממשלה של כולנו.

לא לא, זה לא ממשלה שלי, זה ממשלה שלך.

יש ממשלה אחת בישראל.

זה לא ממשלה שלי, אל תתבלבל.

אתה יכול להיות באופוזיציה, אבל הממשלה שלך.

אני באופוזיציה, בשביל זה אני שם, אל תתבלבל. משרד החינוך גם לא יכול לשלוח את החברים כאן, שאני מאוד מעריך ומכבד. זה לא תלוי בהם. זה שינוי מדיניות מהותי ופיתרון מערכתי כולל, עמוק. זה לא ה- ש.ג. עבדאללה חטיב וציון שבת, עם כל הכבוד שאני מאוד מכבד ומעריך. הם מבצעים מדיניות, הם לא קובעים מדיניות. מה, אני לא הייתי שר? אני לא יודע מי קובע מדיניות?

כשהיית שר, מה הממשלה שלך עשתה?

המון דברים. השרה שלך, שהחליפה אותי, מתרברבת על ההישגים שלי. יושב כאן מוסיקאי, ד"ר תייסיר, תשאל אותו. מתרברבת על ההישגים שלי. היא אומרת אצלך בוועדה כאן, לא רציתי להביך אותה. אני המשרד המוביל בקליטת עובדים ערביים, בהתאם להחלטת הממשלה. אני מסרתי למשרד 13.7% ערבים במשרד. קיבלתי אותו 3.2%. זה שינוי מדיניות. זה לא דיון אקדמי, זה לא סמינר ויום עיון. ואני אתקוף את זה עכשיו מהכיוון שלך, כאיש ימין, כיהודי, אני מודיע לך, זה הפסד של המדינה לפני ההפסד של אלה שלא נקלטו במעגל העבודה. 11,000 ייקלטו במעגל העבודה, אתה יודע איזה צמיחה? אתה יודע שהתל"ג שלך עולה מבלי שאתה נקפת אצבע אפילו שאתה גר ברמת אביב ג', התל"ג שלך עולה. נפתחות בפניך כמדינה, שערים, קרנות, ובנק עולמי, ומחייכים לך ואומרים לך כל הכבוד. ולא יזרקו אותך מה- OECD בעוד שנתיים. אם אתה תמשיך לשמור על הפערים ותגדיל את הפערים בחברה הישראלית ויגדל מספר המובטלים, בעוד שנתיים לא תהיה ב- OECD. ייפרדו ממך. לא יעזור לך כל המהלכים וכל מסיבות העיתונאים של ראש הממשלה.


לכן, אני אומר לך, אדוני היושב ראש, עצה אליך, זה נושא לאומי שצריך לטפל בו ברמת שר החינוך, ממשלת ישראל. צריך לקבל החלטות ברמה של מערכתית, פיתרון כולל. ומה זה הסיפור הזה, כל יום אתם מקימים מכללה חדשה ונותנים להם לייצר מורים מובטלים חדשים. ואתם נכנעים בפני כל מיני אנשים שרוצים לעשות הון על חשבון מובטלים ועל חשבון פגיעה בחברה שלנו ולייצר לנו מתוסכלים ומתוסכלות, במקום שיהיו גורם חברתי מדרבן, השכלתי. אתה יודע מה זה כשיושבת אישה בבית, שיש לה תואר ביד כבר 11 שנה, אישה עם ארבעה ילדים?


לכן אני אומר לכם ביושר, המדינה כאן נפגשה באינטרס המהותי כלכלי חברתי שלה, עם האינטרס של האנשים האלה שיושבים בבית ואף אחד לא עושה להם טובה. אתה רוצה, אני אביא לך את הנתונים כמה התל"ג שלך עולה, איזה צמיחה תהיה כתוצאה מזה. 11,000 משפחות עוברות ממתחת לקו העוני אל מעל לקו העוני. הנושא הוא מורכב, הוא רציני. זה תלוי בשני דברים – שינוי מדיניות זה שינוי תקציב ורצון כן של ממשלה להתמודד עם בעיה אמיתית. זה הכל. ואני אומר לך, אנחנו מוכנים להתאחד סביבך, כולנו, כדי שהנושא הזה יידון ברמה הכי בכירה. לא מנכ"ל משרד החינוך, שר החינוך, ממשלת ישראל, שינוי מערכתי אמיתי, ביושר. תודה רבה.

תודה. משרד החינוך, מי עונה כאן על הסוגיות? אני, יש לי גם שאלה משלי, אני רוצה להצטרף לדבריהם של חברי הכנסת. האם יש לכם נתונים כלליים, על כל העניין של הביקוש מול ההיצע במערכת החינוך סביב המורים, האם לפי האחוזים שהנתונים שאתם מחזיקים, האם באמת יש פער גדול בין המגזרים, זאת אומרת, מול הבוגרים להוראה במוסדות להשכלה גבוהה, במגזר היהודי כמה משתלבים אל מול בוגרי המוסדות להשכלה גבוהה בהוראה במגזר הערבי, כמה משתלבים והאם יש תוכנית, לאור אותן ישיבות שהיו קודם ולאור אותם הדברים שעולים כאן מדי שנה, האם יש תוכנית אסטרטגית במשרד לשילוב והשאלה הנוספת, אני חושב שנשאלת כבר כמה וכמה פעמים כאן, נשאלה כמה וכמה פעמים בוועדה, האם יש מדיניות גם למשרד ולמערך ההשכלה הגבוהה, לשלב גם מהמגזר הערבי, את הצעירים שבהם, בכל העניין של המקצועות שהם מקצועות לא רק בהוראה והאם הפתרונות האלו יכולים לתת מענה לבעיות התעסוקה שעליהם דיברו כאן חברי הכנסת. אני מאמין שיהיו עוד שאלות במהלך הדיון. בבקשה.

אני מנהל האגף לכוח אדם בהוראה. אני עוסק בשיבוץ של המורים בבתי הספר ואחר-כך בקצה השני, בפרישה שלהם.

אתה בארצי?

כן, מנהל האגף הארצי ובכל מחוז יש צוות שמטפל בנושא כוח אדם בהוראה במחוז. אלו שתי נקודות שכאן הועלו כנקודות זמן מאוד מאוד רגישות וקריטריות של המורים. נתחיל מזה שאנחנו, כמו כל משרד ממשלתי, יש לו משאב מאוד מאוד מוגדר, אני לא רוצה להגיד מוגבל, כי זה משרד שיש לו תקציב מאוד מאוד גבוה, אבל הוא גם מטפל בהיקף מאוד מאוד גדול באוכלוסייה ועל-פי המשאב הזה, אנחנו מתנהלים. אנחנו לא יכולים לעשות משהו שהוא חורג מהמשאב הזה. כלומר, כל המשאב שמגיע למערכת, ברובו הגדול, הולך למורים. זה משכורות למורים, זה שיבוץ מורים, זה משכורות למורים.

טוב, את זה אנחנו יודעים.

חלק מהדברים שאמרתם קודם גם כן ידועים ואנחנו מדברים עליהם בכל אופן.

לא, קודם כל העלו כאן סוגיה של הבדלי שעות, זה דבר ראשון. הסוגיה הזאת של הבדלי שעות, כמו שנאמר, יכולה להכניס תוספת של המורים. וזה מדובר, אני עוד לא נכנס לעניין של שילוב המורים ומורות מהמגזר הערבי והמגזר היהודי, אני כרגע מדבר על יישור קו במגזר הערבי, נתחיל מזה. אם יש סוגיה של חוסר שעות בבתי ספר, הסוגיה הזאת בעצם יכולה לפתור כמה בעיות, זאת אומרת חלק מהמורים יכולים להיכנס במידה ואתם מוסיפים שעות.

אני פעם ראשונה שומע שיש חוסר בשעות במגזר הערבי ואני במשרד הזה 30 שנה. ההפך. בחלק מהמקרים היו תגבורים מאוד מאוד גדולים של תוכניות כאלה ואחרות, לא יודע אם היו מוצלחות, אבל להגיד שהמגזר הערבי מקבל פחות שעות במפגיע?

זה הנתונים של משרד החינוך, לא שלנו.

מה הנתונים של משרד החינוך?

יש פער.

מה, שמשרד החינוך נותן פחות שעות לילדים במגזר הערבי?

הפער בממוצע.

זה הגדרה, עניין של הגדרה?

לא, לא עניין של הגדרה. כשאתה לוקח את השורה התחתונה, נעשתה במשרד החינוך צעדים שצמצמו את הפער, אבל עדיין יש פער. יש פער בשורה התחתונה, מספר שעות בבתי ספר ערביים לעומת מספר שעות, זה נתונים של משרד החינוך. המשרד מודה בזה, לא צריך אפילו להתכחש לדבר.

תראו, אנחנו עכשיו כרגע מדברים על נושא.

יש מקורות למה זה קורה, אני יש לי לזה הסבר ארוך, זה בגלל המדיניות של המחוזות ולא של המרכז, דווקא.

חבר הכנסת זחאלקה, אני מציע, קודם כל העלית את הסוגיה, אין למשרד החינוך, אנחנו בישיבה הבאה שאנחנו נעשה על הנושא, אנחנו נבקש נתונים של השוואת שעות לשני המגזרים, פר מקצוע. OK? הלאה.

לעניין של מכללות שיש הרבה מכללות שמשכנעות ומפתות ומכניסות סטודנטים, הניסיונות שלנו להגביל את מספר הסטודנטים במכללות, טורפדו באופן מיידי על-ידי המשפטנים, מכיוון שהם מדברים על חופש אקדמי ועל מדינה חופשית.

אל תגביל מקומות, תעלה רמה.

מדברים גם על העובדה שהרבה, זה נכון, הרבה סטודנטיות במגזר הערבי לומדות במכללות, הרבה מכללות נפתחות ואנחנו לא יכולים לחסום את זה.

לפי מה שנשמע כאן, זה הדבר היחיד שיש להן נגישות למקצוע, גם אולי מבחינה גיאוגרפית וגם מבחינה, כנראה שמבחינת הרמה, שאתם קובעים, יכול להיות יותר קלה להיכנס לתחום הזה. אז אפשר להעלות רמה, אם אתם דורשים פסיכומטרי, הרי מי שאחראי היום על המנגנון קבלה למכללות להכשרת מורים זה משרד החינוך. אתם אחראים עליהם. מה הבעיה? תעלו פסיכומטרי ב- 50 נקודות. תעלו זכאות לבגרות בממוצע. אפשר לעשות את זה. אז תכניסו את הטובים שבטובים.

תגביל את המספר.

את המספר הוא לא יכול להגביל. המספר מוגבל, גם ככה. אין מוסד אקדמי.

מוגבל תקציבית.

הוא מתוקצב, שהמספר שלו לא מוגבל. כל מוסד, הבעיה שהם אפילו לא מגיעים, צריך להבין, הם לא מגיעים לגבול שלהם. יש רק אולי שלושה ארבעה מוסדות בישראל, שהגיעו וקצת עברו, נגיד – אוניברסיטת תל-אביב, יש את המרכז האוניברסיטאי באריאל שהיו לו את הבעיות, וזהו. כל השאר לא מגיעים פשוט לשם. יש להם הקצאה שהמדינה קבעה שהם יכולים להגיע נגיד עד 3,000 אנשים, מעל 3,000 לא מקבלים תקצוב. אבל הם מגיעים ל- 2,000 וזו הבעיה. הם לא מגיעים, אז הם יכולים להכניס. הוא לא יכול להוריד מוסד אקדמי מ- 3,000 ל- 2,000, כי משפטית הוא מוגבל. העניין הוא למה בעצם באותם המקצועות, ודרך אגב, הניסיון הזה היה בעבר, רק שתדעו לכם, אני לא יודע למה הפסקתם את זה. היה ניסיון בעבר לשלב מנגנונים של הכשרת מורים עם מקצועות נוספים. אני בעצמי סיימתי תואר BAD, אבל במקביל גם סיימתי תואר בהנדסה. בהנדסת אלקטרוניקה והתואר שלי היה BAD-TEC. אז בעצם, אז היה לי אפשרות לעבוד או בתחום נגיד, אם זה מחשבים אז היה לנו, היה לנו תחום של אלקטרוניקה, היה לנו שם גם איזה שהוא תחום לבחירה. אפשר.

אדוני היושב-ראש, בהמשך למה שאתה אומר. אין למשרד החינוך מה לומר בעניין תכנון, אני אתן לך דוגמה.

רגע, הוא עוד לא סיים.

יושב לידך מוסיקאי. למה בבית-ספר ערבי לא לומדים מוסיקה? זה דבר מגונה?

גם בבית-ספר יהודי לא לומדים מוסיקה.

שילמדו תרבות.

זה סיפור אחר.

איפה שיש תרבות, אין גזענות. למה לא לומדים התעמלות?

זו סוגיה אחרת.

למה אתם, יש לכם יותר מורים להתעלמות.

אל תעשה הבחנה בין בתי-ספר יהודיים לבתי-ספר ערביים, כי בשניהם לצערי הרב, דרך אגב, בשניהם לא לומדים מוסיקה.

לפני שאתה פותח מסלולים נוספים, אני רוצה לשמוע כרגע איפה אנחנו מתמודדים. הרי רבותיי, בואו קודם כל נסיים עם אלו שכרגע במערכת וסיימו ויש להם תואר.

אולי נתקדם ונשמע את אלה שערכו את המחקר.

תכף, תכף. נגיע לכולם, מה שחשוב לי זה התגובה הרשמית של המשרד. בבקשה.

אנחנו, לא רוצה להגיד סובל, אבל מי שסופג את כל הבעיה הזו במלוא עוצמתה זה אנחנו, מי שמטפל במורים במערכת. מכיוון שבכל שנה, אגב, זה כבר, אני מכיר את המערכת הזו כבר שמונה שנים וזה אותו הדבר כל הזמן, אותן תלונות, אותו הדבר, אנחנו עשינו שיפורים מאוד מאוד גדולים בתהליכים, כי זה היה, לא רוצה להגיד את המילה בלגאן, לא אומרים את זה בכנסת, אבל זה היה אי-סדר טוטאלי במערכת, ואנשים שובצו על-פי כל מיני מפתחות שהם לא באמת מפתחות מקצועיים ולא לפי מפתחות הוגנים. אני אומר את זה בעדינות ובשנים האחרונות נעשה לפחות צדק, הייתי אומר, מכיוון שסוף סוף אנשים, אמנם חלק גדול לא משתבץ כי אין מקום, אבל משתבצים.

אני רוצה לשאול כמותית, שאלת מידע, אדוני היושב ראש.

על זה בדיוק אני רוצה לשמוע עכשיו. אני רוצה לשמוע מבחינת המספרים. ממתי התחיל הסדר?

אני מעריך שאנחנו כבר שלוש או ארבע שנים.

שלוש ארבע שנים יש סדר?

כן. סדר, סוף סוף, עם מה שקיים.

יש סדר? מבחינת הקליטה, מבחינת מנגנון הקליטה, אני רוצה לשמוע מבחינת ההיבט של הנתונים.

עבדאללה יתאר את זה עכשיו, כי זה דברים שהתפתחו והוא הוביל אותם, בסופו של דבר, ועושה את זה בצורה מצוינת, אבל זה לא המקום להגיד את זה, אחר-כך.

היושב ראש, מבחינת הנתונים, ברשותך. אני מנהל אגף חינוך במגזר הערבי. מבחינת הנתונים שקיימים בשנת הלימודים תשע"א, לשנת הלימודים שהסתיימה – סך-הכל בקשות שהוגשו למשרד החינוך, בקשות של מועמדים חדשים למשרד החינוך שרצו לעבוד במשרד החינוך, אנחנו מדברים על 6,920 בקשות. כלומר, אלו מורים עדיין לא קבועים במשרד החינוך, הם עבדו שנה או שנתיים, לא הגיעו לקביעות.

מורים ומורות, הכוונה.

שאלה: זאת אומרת, אם עכשיו אני סיימתי לפני שנתיים-שלוש, אני כל שנה כביכול צריך להגיש בקשה לשיבוץ.

נכון.

ואין לכם מנגנון נגיד בן-אדם שנגיד שלוש, ארבע, חמש שנים כבר אחרי שהוא סיים את לימודיו, עדיין לא עבד, הוא איפה שהוא מתקדם קדימה, או שהוא הולך אחורה?

אני אסביר לך, היושב ראש, כי התנאים הם שונים. מסך הכל הנתון הזה, או המספר הזה, מהם גברים, אנחנו מדברים על כ- 707 מורים שהם גברים ואנחנו מדברים על 6,213 שהן נשים. בסך-הכל מגישי בקשות עבודה.

כמה הוגשו במגזר היהודי?

אתה מתכוון שכולם שישה אלפים? כל המגישים? מורים ומורות?

סליחה, רבותיי. סליחה. תראו, זה לא מקצועי. זה לא מקצועי. לא מקצועי להגיע לכאן ללא נתונים. אתה מגיע עם נתונים רק על המגזר, אני רוצה לשמוע מה קורה בכל הארץ. מה, זה פעם ראשונה שאתם מגיעים לוועדת החינוך? הרי הנתונים, תשמע, אם יש בעיה כללית בכל המדינה, מבחינת התקנים, ואנחנו עומדים מבחינת האחוזים, שיש בעצם פער כך וכך, אז אני יכול לקבל שהבעיה היא כללית. אם אתה אומר לי – הבעיה היא ספציפית במגזר הערבי, אז אנחנו מחפשים פיתרון שם. אם הבעיה היא כללית אז הבעיה היא כללית ואנחנו מנסים.

אני לא אמרתי שהבעיה היא כללית.

אני שואל.

הבעיה היא לא כללית. אין לנו בעיה במגזר היהודי.

תקשיב, אני שואל כרגע, מבחינת הנתונים הכלל ארציים. רבותיי, זה דבר הכי פשוט שבעולם, להביא נתונים כלל ארציים. מכלל הבקשות שהוגשו למשרד החינוך, יש כך וכך בקשות, כלל הבקשות מתוכם 6,900.

אנחנו בעיצומה של עבודה עכשיו, אדוני.

על זה קיבלת תשובה. אומר לך במגזר היהודי אין בעיה.

אין בעיה.

יש איזון. יש 7,000 ערבים.

90% נשים, 10% גברים.

לגבי הנתונים של המגזר הערבי, אני רוצה להמשיך ולהגיד שסך-הכל משובצים ממגישי הבקשות בשנת הלימודים תשע"א, עומד על 2,847 מורים ומורות ששובצו, והם מהווים 41%, שני מגישי בקשות העבודה. כאשר אתה מפלח את הנתונים האלה, אתה למשל רואה שמחוז הצפון בסך-הכל המועמדים ששובצו במחוז הצפון שהם כ- 1,089, מהם גברים רק 12% והשאר הן נשים וכך היא התמונה בכל המחוזות. כלומר, אנחנו יכולים היום להגיד ש- 85% מהמורים ששובצו, המורים החדשים ששובצו במערכת החינוך במגזר הערבי, הן נשים.


אני רוצה להתייחס, היושב ראש, לגבי העלייה במספר המורים שנקלטו בשנתיים האחרונות. בשנתיים האחרונות, בשנת הלימודים תש"ע ובשנת הלימודים תשע"א, חלה עלייה במספר השעות שהוקצו לתלמידי המגזר הערבי. אנחנו מדברים על תוספת שעות למגזר הערבי בכיתות א', ב', על תוספת של חמש שעות, על פיצול כיתות ג' לצמצום מספר התלמידים בכיתות ל- 32. במגזר הערבי, היושב ראש וחברי הכנסת, במגזר הערבי מסך הכל הכיתות שפוצלו, אנחנו מדברים על 75% מהכיתות שפוצלו במדינה, היו במגזר הלא יהודי. בחטיבת הביניים יש את התוספת של השעות שהן בין שבע לשמונה שעות תוספת לכל כיתה ז' ו- ח', ולכן חלה עלייה במספר המורים שנקלטו. אם אנחנו משווים עם הנתונים שהיו ב- תשס"ט, ב- תשס"ט, לא היה לנו קליטה יותר מ- 1,800 מורים ומורות שנקלטו. ב- תשע"א, אנחנו מדברים על עלייה של כ- 1,000 מורים, בגלל התוספת בשעות, שניתנה למגזר הערבי.

רגע, אלו נקלטו נטו. כלומר, יש כאלו שיצאו.

יש כאלו שיצאו.

אז זה הנטו, כן?

כמה פרשו לפנסיה? ציון, כמה פרשו לפנסיה?

אתם תופשים אותנו עכשיו שזה בעיצומו של התהליך.

ב- תש"ע כמה יצאו לפנסיה?

ב- תש"ע יצאו, אני חושב, 250 מורים, משהו כזה.

יש התקדמות.

כן, לא, אני חושב, יחסית, הכל יחסי.

אנחנו מדברים גם על נושא של העלאת איכות המורים שנקלטו במשרד החינוך. אנחנו בשנתיים האחרונות ולפי המדיניות שנקבע על-ידי השר, אנחנו פרסמנו נהלים חדשים לקליטת מורים שמתמקדים על קליטת מורים באיכות גבוהה, שמתבססת על הממוצע בתואר הראשון שלהם, על שנות הוותק במשרד החינוך ועל מבחן הבקיאות בשפה הערבית ואנחנו הצלחנו בשנתיים האחרונות לקלוט מורים שהם יותר איכותיים למערכת החינוך במגזר הערבי.


יש לנו עוד תוכנית שאנחנו רוצים להפעיל החל משנת הלימודים תשע"ב. אנחנו יודעים שעיקר הבעיה מתחילה דווקא בבתי-ספר תיכוניים. לפי הנתונים שקיימים היום, כ- 30% מהבוגרים של בתי-הספר התיכוניים במגזר הערבי, הולכים להוראה. כלומר, אנחנו מדברים על נתח שהוא ענק, שפונה להוראה בגלל חוסר בהכוונה מקצועית, החל מבתי-הספר התיכוניים. בשנת הלימודים תשע"ב אנחנו מפעילים כפיילוט, בשותפות עם משרד ראש הממשלה ועם קו משווה, אנחנו מפעילים תוכנית פיילוט ב- 20 בתי-ספר, על-מנת לתת הכוונה מקצועית לתלמידי י"א ו- י"ב, לקראת האקדמיה הישראלית.

למה התמ"ת לא שותף לפרויקט הזה? למה התמ"ת לא שותף לפרויקט הזה?

משרד ראש הממשלה, במיוחד הרשות לפיתוח הכלכלי במגזר הערבי, היא ששיתפה אותנו בפרויקט הזה. אנחנו התחלנו ב- 20 בתי-ספר, אבל אחרי זה אנחנו רוצים להרחיב את הפרויקט הזה ל- 50 בתי-ספר. אנחנו רוצים לתת מענה לכלל התלמידים במגזר הערבי, במיוחד לבתי-ספר תיכוניים, בכל מה שקשור להכוונה מקצועית, אנחנו רוצים שהם ילכו למקצועות שיש בהם דרישה ולא רק להוראה. אני רוצה להגיד שיש לנו הגבלה לגבי המכללות במגזר הערבי, אנחנו יודעים בדיוק מהי המכסה לכל מכללה במגזר הערבי. הבעיה הן לא המכללות במגזר הערבי, הבעיה היא של המכללות האזוריות, שעושים גם כן תלמידים, אתה יכול ללמוד כל מה שאתה רוצה שם ואתה יכול לעשות גם כן תעודת הוראה, אין לך שליטה על האוניברסיטאות, כי אדם יכול ללמוד באוניברסיטה ולעשות תעודת הוראה.

איפה באזוריות? חוץ מאחווה, איפה לומדים עוד?

אורנים, סמינר הקיבוצים.

זה לא אזוריות.

עמק יזרעאל.

דוד ילין.

זה מכללות להוראה, זה לא מכללות אזוריות.

וגם בחו"ל, אנחנו צריכים לדעת.

עמק הירדן, בתל-חי, בכל המקומות האלו, מה לומדים שם?

לומדים.

לומדים, למשל, תואר ראשון בסוציולוגיה ואחר-כך עושים לך תעודת הוראה באחד ממקצועות ההוראה. הולכים לאחת מהמכללות להכשרת מורים ועושים לך הסבה ואנחנו בשנתיים האחרונות, אנחנו עדים לכך שיש משפטנים ויש עובדים סוציאליים ויש שסיימו במקצועות שהם לא קשורים למשרד החינוך והם באים ועושים הסבה במסגרת המכללות להכשרת מורים.


אם נצליח לעשות את הנושא, להוביל את הנושא של ההכוונה המקצועית, יחד עם תוספת השעות שהמשרד מקצה, אני חושב שאנחנו נצליח תוך תקופת זמן, לתת גם כן מענה לכלל המועמדים להוראה במגזר הערבי.

מה עם הקצאת מספר תלמידים בכיתה?

אני דיברתי על זה שאנחנו התחלנו בשנת הלימודים תש"ע ביישום החוק, במגזר הערבי בכיתות ג', ז' ו- י', התחלנו. בכיתות ג' אנחנו מדברים על 75% מהכיתות שפיצלו בשלב החינוך היסודי, היו דווקא במגזר הערבי. בחטיבות הביניים אנחנו מדברים על 50%.


לגבי הנושא של קליטת המועמדים. אנחנו השנה, כל הבקשות לעבודה הן בקשות מקוונות. כל מועמד להוראה יכול לראות את הניקוד שלו דרך האינטרנט, קיבל סיסמה.

טוב, זה ברור.

זה לא היה ברור כל-כך זה חדש לגמרי.

לא, בסדר. על זה אין ויכוח. לפי מה שאני רואה, האחוזים משתנים, או כל שנה אתם מכניסים משהו כמו 40% מהבקשות, נכון?

לא, לא.

אז נתתם מקפצה?

בשנת הלימודים תשס"ט אנחנו דיברנו על לא יותר מ- 30%.

שאלה שנשאלת – נגיד יש לנו עכשיו, ממה שהוגשו השנה, 3,000 שיושבים בבית. בשנה הבאה, אני מאמין, יהיו עוד יותר, 3,000, אפילו יותר.

ויתווספו אחרים.

ויש לך לפני. אל תשכח את זה.

אני יודע לספור. השאלה אם אתם חשבתם על איזה שהוא מנגנון של הסבה מקצועית, האם חשבתם על איזה שהוא מנגנון משותף עם משרד התמ"ת, להשמה מקצועית של אותם אנשים, למקצועות שיכולים להיות נגישים יותר, נגיד, ממשרד החינוך?

אדוני, זה הפוך. אנשים עושים הסבות ממקצועות אחרים אלינו.

אבל כבר יש להם תואר. תקשיב, יש להם כבר תואר.

לא, יש כאלה שיש להם תארים אקדמיים ועושים הסבה להוראה. ואין להם עבודה בדברים, במקומות אחרים.


אנחנו צריכים להתקדם. יש לנו כאן את רכזת פרויקט נשים.

שאלת הבהרה. אני חושב, לפני שידברו, אולי יתייחסו גם לשאלה שלי. אתה דיברת על 2,847 מורים חדשים. אני רוצה שתסביר לי מה זה חדש. כלומר, האם מדובר באנשים שפעם ראשונה שהם נכנסים למערכת, או אתם העברתם מישהו מ-לא קבוע לקבוע והוא נחשב בעיניכם לחדש? אני מבקש לדעת מה הפילוח, כמה חדשים על אמת?

אנחנו, כאשר אנחנו מתייחסים למורים חדשים, מורים שעדיין לא הגיעו לקביעות במשרד החינוך.

שלוש שנים.

זה שנתיים בחטיבת ביניים ושנה שלישית בשלב החינוך היסודי. אבל מתוך הנתח שאנחנו מדברים עליו, אנחנו מדברים על כ- 800 מורים שהם חדשים, ממש חדשים למשרד החינוך, בכל שנה.

זה חדש ותיק.

יש חדש ויש חדש ותיק.

יש 800 זה, 2,000 כרגע, משהו כמו 2,100 זה אנשים שיש להם כבר ותק.

שלוש שנים, כלומר נכנסו חדשים למערכת, 800 מורים. זה הכל. כי 2,800 שאלתי – איפה הם? חיפשתי.

בבקשה, תציגי את עצמך.

אני רכזת פרויקט נשים ותעסוקה ונשים נגד אלימות. אני לא רוצה לחזור על הנתונים ואני לא חושבת שצריכים לחזור על הנתונים עוד פעם, אבל צריך לציין ששיעור הסטודנטיות הערביות באוניברסיטאות נמצא בעלייה וזה הישג שהחברה הערבית צריכה להיות גאה בו. אבל 40% מהאקדמאיות והבוגרות של האוניברסיטאות במדינה הזו הן מובטלות, זו הבושה של המדינה וצריכה להתמודד עם הבושה הזו. יש בושה שהמדינה צריכה להתמודד עם הבעיה הזו. 11,000 מורות ערביות שהן מובטלות, אדוני, לעבדאללה חטיב יש נתונים שגם נציג משרד החינוך נתן לנו ביום העיון שלנו לפני חודשיים ואמר לנו ש- 14,000 בקשות היו במשרד החינוך במרץ 2011, גם בקשות שיבוץ חדשות, בקשות של העתק מקום עבודה. יש הרבה דברים. אבל 7,000 בקשות לשיבוץ חדש, רק פחות מ- 500 בקשות יטופלו והאחרים הם או העברה מדרום לצפון, או הגדלת המשרה. אלו התקנים שאתם עכשיו כאילו מתמודדים בהם.


אני חושבת שיש כמה דברים שאנחנו צריכים לתקוף את הבעיה הזו ולתת פתרונות בנושא הזה. הבעיה שלנו זה מכיתה ב'. צריכים לתת בבתי-הספר שלנו הכוון תעסוקתי. ההכוון התעסוקתי זה לפתוח את כל הפוטנציאלים, האופציות האחרות לילדים ולתלמידים שהם צריכים ללמוד ולא רק הוראה. נכון שצריכים להעלות את הרמה של המכללות ואת רמת הסטודנטים להוראה, זה נכון. אבל מה שצריך זה גם לתת אפשרות עבודה ויש הרבה הרבה הרבה, אפילו מהנתונים של משרד החינוך ושל ועדת המעקב לחינוך הערבי, יש הרבה תקנים שהם חסרים. תקנים של 4,000 תקנים במשרות מלאה אם חסרים בבתי-ספר ערביים, 200 תקן פסיכולוגים חינוכיים, 250 תקן ליועצות חינוכיות. יש אפשרות של הסבות מקצועיות, יש אפשרות של להכניס תקנים, יש הרבה דברים שאנחנו צריכים לעשות. 11,000 אקדמאיות, 11,000 מורות שהן מחכות לשיבוץ בבתי-ספר, זה דבר שמשרד החינוך, אני חושבת, ומשרד התמ"ת, צריכים להשקיע בו.


אני חושבת, אדוני היושב ראש, ההמלצה שצריכה לצאת מפה, היא שילוב ותוכנית, תוכנית ייחודית למשרד החינוך. כמו שהיה משרד החינוך יכול לעשות תוכנית לאנשי ובוגרי הייטק ומובטלים של הייטק, להכניס אותם לבתי-ספר יהודיים, 750 אנשי הייטק הכניסו אותם בתוך שלוש השנים האלו להכניס אותם לבתי-הספר היהודיים וזה עלה המון כסף לתקציב המדינה, יש אפשרות אחרת, בלי תקציב.

כמה?

750 אנשי הייטק ומובטלים.

תרדי ל- 150.

וגם אלה, נראה לי, בסוף רובם ברחו משם.

כן, והרוב עזבו.

עזבו כי זה לא מתאים להם. זה לא מתאים להם לעבוד בהוראה.

זה לא אותו דבר.

אבל יש אנשים שזה מתאים להם.

רק לידיעתך, שם, מאחר והיה חוסר במורים למתמטיקה, ניסינו דרך זה לפתור את הבעיה, לא כדי לפתור פרנסה לאנשים.

יופי.

זה היה קטן וזה לא הצליח, רק שתדעי שזה נכשל.

אבל זה עלה בכסף רב לתקציב המדינה. אני לא דואגת לתקציב המדינה, אבל אני חושבת שיש הרבה דברים שזה לא עולה כסף. להכניס מורות ערביות, שהן רוצות לעבוד כמורות, להכניס אותן לעבוד בבתי-ספר יהודיים. ואני חושבת שפה חברה שלנו בקרן אברהם יכולה לציין ולתת לכם נתונים על כמה סיפורי הצלחה יש להם. זה עמותה שמכניסה מורות ערביות ומורים ערביים לבתי-ספר יהודיים ויש הרבה הרבה הצלחות.


אני חושבת, אדוני היושב ראש, ההמלצות שלנו בעמותת נשים נגד אלימות, זה: אחד, שיבוץ המורות הערביות בבתי ספר יהודיים, הסבות מקצועיות למורות הערביות, לשבץ אותן בהרבה דברים שחסרים במגזר ובחברה הערבית.

בחברה היהודית. כמו מורים למוסיקה, למתמטיקה.

זה המלצות שלהן, לא שלך.

אני התכוונתי להסבה מקצועית שאפשר לעשות הסבות מקצועיות בהייטק ובפרה-הייטק. אדוני חבר הכנסת, אני חושבת שיש אפשרות לעשות הסבה מקצועית בתחומים שהם חסרים כמו הייטק ופרה-הייטק ואחרון, אני חושבת שיש צורך רב לעשות תוכנית משולבת עם משרד התמ"ת ומשרד החינוך, להסבות מקצועיות וליצירת מקומות עבודה.

קרן אברהם, בבקשה.

שלום, אני מנהל תחום החינוך, מיוזמות קרן אברהם. קרן אברהם, כידוע, עוסקת בנושאים האלה, אנחנו נמצאים פה בישיבות בנושאים שונים, בין היתר בנושא התעסוקה בחברה הערבית, גם תעסוקת נשים, מודל שריקאת חיה, הכל בשיתוף פעולה באמת עם המדינה וגם עם משרד החינוך, אנחנו באמת משתפים פעולה בתוכנית יה סלאם, תוכנית ללימוד שפה ותרבות ערבית. אני חושב שכדאי להציג את זה פה, כי זה באמת סיפור הצלחה. וזה, שוב, זה ביחד עם משרד החינוך.

אנחנו כאן לפתור בעיות.

אני מציג פתרון. הבעיה היא שמציגים פתרונות לא כתוכנית ולא כמדיניות וזה נאמר פה על-ידי כל הצדדים, כולל על-ידי משרד החינוך ואני מבקש שתתפרצו לדבריי אם אני טועה. אבל יש מעל 100 מורים שבשנים האחרונות שולבו במגזר היהודי, שולבו בחינוך היהודי בהצלחה בלתי רגילה. גם עובדים, במשרה מלאה. נאמרו פה דברים. יש מחסור במורים במגזר היהודי, בחינוך היהודי. זה לא שאנחנו, משרד החינוך יושב ואומר – אני לא יודע, כנראה שאין בעיה במגזר היהודי. לא, יש מחסור במורים, ודאי ובוודאי שיש מחסור במורים טובים ומר שבת, אני בטוח שההתמודדות היום-יומית עם מורים שהם בעצם לא מלמדים כי הם לא טובים ובכל-זאת משלמים להם, היא התמודדות למספר שנים שצריך להתמודד אתה. אבל תכנון מדיניות זה אומר איך מביאים את המורים הטובים שיישארו במערכת, יקבלו משכורת ויבצעו את העבודה שלהם. יש פה הזדמנות לשלב מורים שהם עם הכשרה ועם ניסיון ויכולים להשתלב במקום שבו יש מחסור במורים בכלל ובמורים איכותיים במיוחד. זאת נקודה אחת.


דבר שני, תקנו אותי אם אני טועה, אני חושב שלא מדברים פה על תיכון. זאת אומרת, גם אתם אמרתם, אנחנו לא מדברים על תיכון כרגע. כל הנתונים לא כוללים תיכון.

לא, הנתונים לא כוללים תיכון.

אני לא כל-כך מבין למה. זאת אומרת, אני חושב שזה צריך לדבר על כל המערכת.

הנתונים האלה לא כוללים תיכון, למה אתה לא מבין?

אני חושב שצריך להבהיר את זה ולהביא את הנתונים כולם.

בתיכון יש בערך 700 בעלויות. צריך לרכז את זה.

בסדר, הבעיה היא בעיה של החברה שלנו, וגם של החברות של החברה היהודית, של החברה הערבית.

השאלה אם הנתונים האלה הם יעילים מבחינת הפיתרון.

לא חושב.

במכללות ובאוניברסיטאות מוכשרים מורים לכל השלבים של החינוך, אז אני חושב שגם הפיתרון צריך להיות פיתרון שהוא מתייחס לכל הרבדים.


דבר נוסף שחייבים לתקן פה, אני חושב שהנתונים פה הם מאוד ספציפיים. הרבה מורים לא מבקשים. מסיבות שונות, אני לא חושב שזה המקום להתחיל לדון בהם, הרבה מורים כבר לא מבקשים להשתלב במערכת, הם יודעים שאין להם סיכוי, הם כבר מזמן לא משתלבים ואני יכול לומר שאנחנו ביחד עם משרד החינוך, כשחיפשנו את המורים הטובים ללמד בבתי-ספר יהודיים, לפני שפנינו למורות ולמורים שרק יצאו מהמכללות ומכל המוסדות להכשרה למורים, אנחנו קודם כל הסתכלנו ברשימות של משרד החינוך. קשה מאוד להסתכל ברשימות האלה. קשה מאוד להבין מי מחכה למשרה, מי פנה מתי, והדבר החשוב ביותר, עשרות עשרות, שהם בכלל לא מופיעים ברשימות האלה. הם אומרים לנו – אנחנו מזמן לא פונים. אבל הם צריכים להופיע במספרים האלה. צריך לדעת כמה מורים יש שהם מחוסרי עבודה בכלל, ובוודאי מחוסרי עבודה בהוראה. זאת אומרת, הם לא מצאו עבודה חלופית, ואלו נתונים שצריך לדבר עליהם. אני חושב שהפער הוא הרבה יותר גדול.

אנחנו צריכים להתקדם כי אני צריך כבר עוד מעט לסיים כאן.

אני אסיים פה. תודה, היושב ראש.

שאלה שצריכה לקבל כאן תשובה זה על העניין באמת של שילוב אותם המורים במגזר היהודי, עד כמה בכלל העניין הזה בטיפול ועד כמה אתם רואים את זה לנכון, אם בכלל, ואיך הדבר הזה הולך להתבצע. מה בעצם המדיניות סביב העניין הזה? כי באמת חסר ואנחנו רק לא מזמן היה לנו כאן ישיבה על כל הנושא של המורים שהם מורים מחליפים, שבעצם יש חוסר וכל הזמן הטענה הזאת עולה, שיש חוסר ותמיד צריך להשלים ואין מאיפה ומחפשים בנרות מורים לכל מיני תקופות, אם זה תקופות קצרות, אם זה תקופות ארוכות וזה רק בעניין של המחליפים, אני כבר לא מדבר על הקבועים. אני יודע שלפחות אצלי, באריאל, יש שם איזה 12, 13 מורים שחסרים. בבית-ספר אחד. אז האם זה המצב רק בעיר מסוימת, עם בית-ספר אחד? אני אומר באופן כללי.

לא בטוח שילכו לאריאל.

עדיף לשבת בבית בלי עבודה? זה גם נקודה. אני אומר שאם זה תמונה רק איפה שאני גר, רק במקום אחד, אני חושב שבכל הארץ אנחנו מסתכלים בכלל על כל התמונה הכללית, אז כן קיימת בעיה וניתן למצוא פתרונות אבל השאלה אם זה איפה שהוא שם, כי אני גם שמעתי שר מצהיר על העניין הזה, שיש שילוב. אז איפה אתם עומדים בעניין הזה? בבקשה.

אנחנו, היושב-ראש, אנחנו מלפני ארבע שנים התחלנו בתוכנית פיילוט שהיא במחוז המרכז, בשיתוף עם מכון מרחבים, אנחנו התחלנו בקבוצה של 50 מורים היום אנחנו מדברים על כ- 300 מורים שהם משובצים בבתי-ספר במגזר היהודי ולא רק במחוז המרכז, אנחנו מדברים על מחוז צפון, חיפה, תל-אביב.

300, בסדר. מה התוכנית שלכם לשנה הבאה? יש לכם בערך מספר שאתם מתכוונים לקלוט, מורים במגזר היהודי? היו לכם 50, התקדמתם, 300.

יש יוזמות מקומיות. יש יוזמות מקומיות של מחוזות. להגיד לך שיש תכנון ארצי, תוכנית ארצית של המשרד? אין תוכנית ארצית של המשרד.

OK, בסדר.

ברשותך, היושב ראש, רק כדי לענות לך על השאלה, מפי מנכ"ל המשרד, מפי השר.

כן, בבקשה.

ההחלטה הזאת לשלב מורים, גם התוכנית של מכון מרחבים וגם התוכנית של קרן אברהם, אנחנו רואים למשל שקרן אברהם זו תוכנית עם משרד החינוך. המנכ"ל אומר זה ימשיך ויתרחב, בפועל, לא הקצו את השעות ועכשיו רוצים לקצץ בשעות.

לא, אבל זה לא עניין של שעות.

מקצצים בשעות, זאת אומרת מפטרים.

לא, אבל אם יש מקום למורה, מה קשור לשעות?

אני מסביר.

חסר מורה ביישוב היהודי. יש שעות.

אז אומרים – לא צריך את המקצוע. זאת אומרת, עכשיו בבתי-ספר יהודים, אני אומר לך מהשטח. בבתי-ספר יהודים, במחוז הצפון וחיפה, בימים אלה אני מקבל אס.אם.אסים עכשיו. עכשיו משרד החינוך מודיע שהוא מצמצם כי אין לו את השעות לתת, זאת אומרת שהמורות האלה שמצליחות וקיבלו בקשות מבתי-הספר היהודיים לחנך, לרכז שכבה, ללמד מקצוע נוסף שהן מוכשרות בו, קיבלו מהמנהלים בקשה, משרד החינוך מפטר אותן.

בשביל זה אנחנו כאן.

קח אוויר, תירגע. את הנושא הזה הבנו ואני מציע שצריך לחלק את העניין הזה. לחלק את העניין הזה צריך לשני צדדים – צד אחד זה קיצוץ, זה קיצוץ במערכת החינוך בשעות, ואת זה אנחנו מבינים. צד שני, איפה שאין קיצוץ, אם יש צורך במורה למתמטיקה, אף אחד לא מקצץ מהשעות של מתמטיקה לילדים. השעות הם חייבים לקבל לפי החוק ואם יש שם מורה שחסרה, ואפשר לקלוט אותה, זו בעיה אחרת. על זה אנחנו לא מתווכחים.

אני מסכים אתך.

תודה שאתה מסכים אתי, תודה רבה.

יש בעיה שלא לוקחים מורים ערבייה ללמד מתמטיקה.

תודה רבה.

זה עניין של מדיניות. תוכנית. מקצצים איפה שאין תוכנית.

מרכז מוסאוא, אחרון הדוברים ואז נסכם, בבקשה.

אני מרכז מוסאוא. אני לא ארבה בדיבורים כי הטענות כבר הועלו פה. פשוט אני משווה את ענייננו למקצוע שאני בא ממנו.

משפטים?

כן. עריכת-דין. אז יש לנו מין משפט כזה שהמקצוע שלנו הפך להיות אבטלה סמויה. העניין מאוד דומה.

יש יותר עורכי-דין בתל-אביב מאשר בכל יפן, דרך אגב.

נכון. אז העניין פה מאוד דומה וההבדל המהותי וזה מהווה פיתרון בעצם שעריכת הדין היא שוק חופשי.

נכון.

ענייננו פה הוא תחת שליטת משרד החינוך. ומשרד החינוך, האמת שיש לו את הכלים וכבר נאמרו פה הרבה דברים. רציתי רק להתמקד בנקודת השיבוץ בבתי ספר יהודיים, מה זה יגרום, חוץ מפיתרון הבעיה של 11,000 וזה המון, גם זה האמת שעם מרכזנו ואנחנו שמים דגש על העניין הזה, מאוד מגשר בין שני העמים. אנחנו חיים בתקופה של גזענות עכשיו. אם נתמקד בנושא הזה, גם מנקודת מבט זו, אז זה יפתור את הבעיה.

תודה. רבותיי, לסיכום, קודם כל, אנחנו רוצים לברך את משרד החינוך על כך שהמספרים שהם המספרים שאתם הצגתם בפנינו מצביעים על הליך שהוא חיובי. ממה שאנחנו חוששים, זה שבעצם זה הולך להצטמצם ולחזור לאותם מספרים שהיו קודם ואת זה אפשר למנוע וצריך למנוע. לשם כך צריך לנקוד בכמה צעדים. זה לא יקרה על-ידי דרישה של שר כזה או אחר, זה צריכה להיות פה איזו שהיא תוכנית מגובשת עם כמה משרדים. המספרים שהבאתם לנו ש- 80% מאותם הבוגרים הם הולכים לכיוון ההוראה, המספרים האלו צריכים להשתנות. ומה זה אומר? צריכה להיות פה מדיניות של שינוי בעניין של רצון בקבלת מקצוע לחיים, וזה אומר שצריך לבדוק אפשרות כמו שציינתם כשהתחלתם עם הפרויקט הזה בבתי-הספר, כך גם בכל מה שקשור במוסדות להשכלה גבוהה. אם יש אפשרות ויש פרויקטים כאלו של תמ"ת ושל התעשיות שכבר מרגע של פתיחת המסלול יש מקומות עבודה מובטחים לבוגרים וקיימים כאלו מסלולים ואני חושב שגם היום התעשייה מחפשת ויש חוסר באנשים בתעשייה, אם זה בהייטק, אם זה בלואו-טק ובתחומים אחרים, ויש תחומים רבים שאפשר לקלוט ואני בטוח שעם אותם צעירים שבאמת הכוונה היא שיש כאלו שאין מה לעשות, רבותיי, אנשים רואים עצמם כמורים, כשליחות, ומה שלא תעשו, הם ילכו להוראה, כי זה מה שאצלם בלב. אבל יש כאלו גם שהולכים לשם בגלל שהם רוצים לעבוד ולהתפרנס. שם אני מבקש שתנסו להצביע ולמצוא את אותם האנשים שכמו שציינתם שרק עכשיו אנחנו ראינו שיש 3,000 מכל אותן הבקשות, שכנראה שנשארו בבית, אפשר לבדוק עם התמ"ת אם הם מוכנים לפתוח תוכנית הסבה מסונכרנות עם התעשייה, אנחנו במושב הבא נעלה את הצעת החוק שתעשה סדר בכל מה שקשור לחינוך לתעשייה והכשרה מקצועית על-ידי הקמת מועצה מסודרת לעניין הזה, שתהיה רגולאטור, וכך לדעתי גם יהיה אפשר לעשות סנכרון עם התעשייה.


אם הצלחתם לקלוט 300 מורים במערך של בתי-הספר במגזר היהודי, אני חושב שכן, העניין הזה חייב להיות מגובה על-ידי פעילות מתוכננת בצורה הרבה יותר מסודרת, זאת אומרת שכשאנחנו עושים ישיבות, שתהיה איזה שהיא מפה לקליטה וזה לא צריך להיות ספונטאני וזה לא צריך להיות על-ידי רצון כזה או אחר. כי היום, לפי מה שנראה שהשר כן ראה לנכון לקדם את העניין הזה וקיבל החלטה, מחר יבוא לנו מישהו אחר ואז העניין הזה פשוט לא יקודם. אז מבחינתי, היו חסרים לנו כמה נתונים כאן בוועדה, אני מקווה מאוד שלישיבה הבאה אתם תוכלו להגיע עם כל הנתונים הנדרשים, תעברו על הפרוטוקול, הצבענו על כל מיני אפשרויות. יש פרוטוקול, אתם תקבלו פרוטוקול בצורה מסודרת.


מבחינתי, אנחנו נמשיך לעקוב אחרי הפעילות הזו. לא יעלה על הדעת, רבותיי, וזה לא רק במגזר הערבי, לא יעלה על הדעת שהמדינה ששואפת לצמיחה כלכלית ואנחנו כולם יודעים שהמשאב העיקרי במדינת ישראל לצמיחה כלכלית זה בוגרי אקדמיה, שאותם אנשים שבעצם מסיימים ומקבלים תארים אקדמיים, יושבים בבית.


תודה רבה, הישיבה הזו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10