הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
38
ועדת החינוך, התרבות והספורט

1.8.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 467
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, א' באב התשע"א (1 באוגוסט 2011), שעה 10:00

תקנות הרשויות המקומיות (מנהל יחידת נוער ומועצת תלמידים ונוער) (תנאים בדבר השכלה וניסיון למנהל יחידת נוער), התשע"א-2011

חברי הוועדה: אלכס מילר – היו"ר

יוסי לוי


- מנהל מינהל, חברה ונוער, משרד החינוך

איתן טימן


- מנהל האגף החברתי קהילתי תלמידים ונוער, משרד החינוך

יבינה זכאי בראונר
- עוזרת ליועצת המשפטית, משרד החינוך

מיכל עמיר-קצב

- עוזרת ראש מינהל חינוך, מרכז השלטון המקומי

נעה בן אריה


- יועצת משפטית, מרכז השלטון המקומי

יהודית גידלי

עו"ד מירב ישראלי

ר.כ. חבר המתרגמים בע"מ

תקנות הרשויות המקומיות (מנהל יחידת נוער ומועצת תלמידים ונוער)

(תנאים בדבר השכלה וניסיון למנהל יחידת נוער), התשע"א-2011

בוקר טוב לכולם, אנחנו פותחים ישיבת ועדת חינוך, 1.18.2011, א' באב תשע"א. הנושא – תקנות הרשויות המקומיות (מנהל יחידת נוער ומועצת תלמידים ונוער) (תנאים בדבר השכלה וניסיון למנהל יחידת נוער), התשע"א-2011. פרוטוקול 467.

קדימה, מי מציג?

את רוצה להציג, יבינה?

אני אומר בקצרה, אנחנו כתבנו כאן חקיקת משנה מכוחו של החוק המסמיך, שבעצם מגדירים את תנאי הכשירות למנהל יחידת נוער. זה פחות או יותר משקף נוהל קיים, לא חידשנו כמעט שום דבר. זה מדבר באופן עקרוני על השכלה של תואר אקדמי מוכר, ולא הגבלנו את סוגי התארים, את סוגי החוגים, על ניסיון מקצועי של שלוש שנים לפחות בתפקיד ניהולי.

מה צריך תפקיד ניהולי לעניין זה? מה בדיוק הוא הולך לנהל שם? משהו חסר תקדים כזה שהוא צריך ניסיון מקצועי של שלוש שנים?

תשמע, הוא אמור לנהל בכל מיני סדרי גודל, משהו כמו שמנהל אגף חינוך מנהל.

אתה הרי יודע שזה ---

לא, כן, כן.

כן, אבל תשמע, הממדים הם שונים לגמרי.

אני אומר, תלוי איפה. אני רוצה להגיד לך, הם שונים, אבל סוג האנשים שכפופים אליו הוא גם הרבה יותר מורכב. למשל, אם הוא מנהל אזרחים, הוא יכול לנהל חיילות, הוא יכול לנהל שנת שירות ואנשים שבאים להתנדב אצלו ותנועות נוער.

השאלה מכוח החוק, מבחינת הסמכויות, אם באמת יש לו את הסמכויות האלה לניהול, או שהוא נמצא כאיזה שהוא מערך הפעלה שבסך הכל הסמכויות שלו די מוגבלות על ידי, כמובן, ראש העיר וכל מי שבטח הוא כפוף לאיזו מערכת מינהל או אני לא יודע.

אז אני אומר. הניסיון היה מצד אחד כמו שאמרתי קודם, לשקף איזה שהוא נוהל קיים, מצד שני, כן יש פה איזה ניסיון אולי לשנות, לשפר את המצב בשטח ולהשוות. הרי במקור, החוק המסמיך, כשהוא חוקק, היה ניסיון פה להשוות את מעמדו של מנהל יחידת נוער למעמדו של מנהל מחלקת חינוך. שמה שניסינו לבוא ולומר, וזה נאמר גם בדברי ההסבר להצעת החוק, שזה הצעת חוק ממשלתית ביוזמת שר החינוך, כזכור, היתה שבאמת שר החינוך במדיניות שלו, שם דגש מאד גדול על הנושא של החינוך הבלתי פורמאלי ושעות הפנאי, וניהול הנוער בשעות אחר הצהריים, מתוך איזה רצון ש ---

ומה בעצם, איך אתם מגדירים תפקיד ניהולי?

בעצם, בתקנות של מנהל מחלקת חינוך, זה הרי ניהולי חינוכי, ואז שם אתה יודע שאם הוא היה מנהל בית ספר ואם הוא היה זה ואם הוא היה זה.

כן, נכון.

פה בעצם השאלה היא מה זה תפקיד ניהולי.

שלוש שנים מנהל משמרת בפיצריה, זה תופס?

לא.

הרצון הוא שיהיה לו איזה שהוא ניסיון בניהול של אנשים ושל תפקידים.

כן, אבל גברתי, הרצון הוא רחוק מהמציאות. המציאות בסופו של דבר תקבע מי נכנס ומי לא. הרי יהיו לך אנשים. יהיה אחד שיבוא שהיה, לא יודע, מנהל סניף זארה והשני יבוא, היה מנהל קבוצת לא יודע, מיקוד. את יודעת. הנושא של תפקיד ניהולי זה דבר שהוא כל כך נתון לפרשנות, אם לא נותנים שם איזה שהוא לינקג' לדבר שאתם מחפשים, כי מבחינתי, אני אומר לך, אם אני היום ראש העיר, דבר כזה, אני יכול לפסול כל אחד ואני יכול לקבל גם כל אחד, נכון? עכשיו, השאלה איזה מטרה אתם רוצים.

בואו נגיד ככה, בואו נצא מנקודת הנחה, את מי הייתם מעדיפים לראות שם, ואז אנחנו נחשוב מה בדיוק צריך להיות הניסיון, ההכשרה של אותו בן אדם. כי בסופו של דבר אנחנו לא רוצים שהדבר הזה יהפוך לבלתי מקצועי. נכון?

אני חושב שאתה צודק, אדוני יושב הראש, מה עוד שאנחנו גם מבקשים מאדם שמועמד אצלנו לתפקיד, שההשכלה שלו תהיה רלבנטית בנושאים האלה ולא הגבלנו.

לא הגבלנו, כתבנו תואר אקדמי מוגבר.

כאן לכאורה, מה שיושב ראש הוועדה אומר הוא נכון, זאת אומרת ---

אני מסכים.

אתה לא מגביל תואר ואתה לא מגביל סוג ניהול.

אני מסכים בהחלט. אני חושב שההערה היא נכונה ותודה.

אז רצוי לשנות את זה לבעל ניסיון מקצועי בתפקיד ניהולי חינוכי?

לא, אני לא יודעת אם אתם רוצים. ניהולי חינוכי זה רק תפקיד ניהולי במוסד חינוך או במערכת החינוך. זה מאד מוגבל. אני לא בטוחה שאתם רוצים. נגיד, אם הוא ניהל מתנ"ס? יכול להיות שזה כן רלבנטי.

גם אם הוא היה בכהונה בתנועת נוער זה רלבנטי.

נכון. השאלה היא אבל האם ----

המושג "מוסד חינוכי" מטריד אותי, אבל זה מושג שמכוון יותר ---

אז זהו ---

טוב, אני יכול להגיד לכם, תחשבו על זה ותיכף נשאל את השלטון המקומי. האם יכולה להיות אפשרות שיהיה כתוב ככה: שלוש שנים לפחות בתפקיד ניהולי, הקשור לתחום נוער ו ---

וחינוך.

אני אגיד לכם, סתם לדוגמא, עכשיו נגיד יש לי את יושב ראש ועדת הסטודנטים שניהל אגודה, קחו לדוגמא למשל את אוניברסיטת תל אביב. אגודת הסטודנטים, תקציבה משהו כמו 17 מיליון ₪, 5 חברות בת, 1,000 עובדים. הבן אדם הזה יכול להיכנס? ברור, אבל הוא בסך הכל יושב הראש שנה-שנתיים. עכשיו, שוב, השאלה, לאיפה אתם רוצים להגיע, מי האנשים, וכמובן שזה גם צריך להיות כפוף להיבטים בסופו של דבר עם האיכות. אז תחשבו על איזה שהוא נוסח. תיכף השלטון המקומי, אתם רוצים להתייחס לעניין הזה? מה קורה היום בשטח, מבחינת מי זה האנשים האלה בדרך כלל.

קודם כל כיום נמצאים מנהלי יחידות נוער ומנהלי מחלקות נוער. למעשה החוק הזה, בהרבה מאד מקומות, הכשיר את הקיים. זאת אומרת, הוא בא ויצר איזה שהוא מתווה חקיקתי סדור, שאומר – יש לנו הרבה מאד מנהלים כאלה בשטח – השטח דרש תפקיד כזה ולכן יש כזה, אבל במקומות שבהם אין כזה, ויש מעל ל-1,000 בני נוער וילדים, אנחנו רוצים שיהיה כזה. גם לא נשכח, אנחנו אמנם לא עוסקים כאן בחוק, אבל בחוק יש הוראות מעבר ויש לו סעיף תחילה לגבי מכהנים ולא מכהנים ומתי קיימת חובת המינוי ובאיזה תנאים.

כשאנחנו מדברים רק על תנאי הכשירות, אני בהחלט מסכימה עם האמירה של יושב הראש. אני חושבת שגם באמת נכון שהנושא הניהולי צריך להיות באוריינטציה לתפקיד של הנוער. אני לא יודעת אם הייתי מוסיפה את המילה חינוכי, כדי לא ליצור את הבלבול בין מנהל מחלקת חינוך, או מנהל אגף חינוך, לבין מנהל יחידת הנוער. קיים איזה שהוא ויכוח בעניין הזה וקונפליקט בין שני בעלי התפקידים, אבל אני שמה אותו רגע בצד. בהחלט ניסיון עם תחום נוער וילדים, הוא ניסיון ניהולי נדרש. עכשיו, באמת ההערה שנאמרה כאן היא נכונה – האם בן אדם שכיהן שנה או שנתיים בתפקיד יושב ראש אגודת הסטודנטים – הוא לא כשיר, לפי תנאי הכשירות הללו.

אז השאלה האם אנחנו באמת מרככים, מאפשרים ניסיון ניהולי אבל ניסיון בשטח שבא על חשבון, אני לא יודעת אם אפשר לתרגם את זה לתוך מלל בתקנות. צריך לתרגם את המילה ניסיון ניהולי לתחום של הנוער, בעיני זה נכון. נוער, סטודנטים, כל דבר שקשור עם החוק.

לכל הפחות, ובתחום הרחב, או בתחום האמור, או בתחום הקשור.

כן, או בתחום האמור, או בתחום הקשור עם החוק.

אפשר להוסיף גם תנאי מצטבר, שנגיד אם הוא לא היה יושב הראש או מנהל בפועל, אלא היה גם מנהל תקופה מסוימת וגם היה פעיל, לא יודע, ציבורית, תקופה של נגיד שנתיים או שנה.

אם נוריד לחלוטין את הדרישה המקצועית?

לא, אבל אז דווקא אתם מאד מורידים את הרמה. זה חבל.

לא, אז השאלה היא אם יש לך סמכות, במסגרת הליכי המיון, פתאום לדחוף את התנאי הזה.

זה חבל, זה יכול ליצור פוליטיזציה של התפקיד. דווקא זה חבל. אני דווקא חושבת שזה יהיה לא נכון.

טוב, רבותי, אנחנו נעשה את זה שנה, לפחות שנה.

אז אולי צריך שנתיים, אתה אומר שאין פחות משנתיים.

לא, האגודות זה שנה והארצית זה שנתיים. אנחנו נעשה את זה שנה, את הניסיון המקצועי.

הניהולי.

בנושא של תפקיד ניהולי אנחנו נוסיף את העניין של – בתחומים ---

אני חושבת שיש הגדרה בחוק, אנחנו יכולים להשתמש בה.

כן, מה?

ההגדרה בחוק היא – חינוך לילדים ונערים, טוב לא צריך להגיד, שם זה מחוץ לשעות הפעילות, אבל זה כולל חינוך חברתי, ערכי וקהילתי, בעצם. זו ההגדרה. עכשיו, אבל לדעתי גם ניהול חינוכי, אם הוא היה מנהל מוסד חינוך – בוודאי הוא יהיה –

זה צריך להיות שתי החלופות.

שתי החלופות.

בתחום החינוך הפורמאלי או הבלתי פורמאלי.

זהו, אז מה שאני מציעה – את תפקיד ניהולי חינוכי - ניקח את אותה הגדרה מתקנות מנהל ---

אין שם הגדרה, אבל.

יש שם הגדרה, את יכולה לראות. אנחנו ניקח את זה משם, לא חשוב. מבחינת המהות, זה מנהל מוסד חינוך, או ניהולי במערכת החינוך.

לא, אבל מירב, הוגשה עמדת יועץ בעניין הזה, זה הגיע עד בית הדין הארצי, זה כפוף לפרשנות, כי אין הגדרה במובן, לא במובן של אין הגדרה, אלא במובן שבסעיף ההגדרות, בחוק שמדבר על מנהל מחלקת חינוך, אין הבהרה מה זה ניהול חינוכי, ולכן נדרשנו עם זה לפרשנויות בבתי משפט. אני מעדיפה לא לצטט את זה ככה, כמו שזה, אלא לומר בתחום החינוך הפורמאלי או הבלתי פורמאלי. זה הרבה יותר ברור.

בסדר. זה את זה צריכה עוד להעביר את הניסוח, אבל בסדר.

ברור.

מירב, אבל אני חושבת שכן הייתי מדגישה את נושא החינוך הבלתי פורמאלי, להבדיל מה ---

כן, כן, זה גם וגם.

זה נכנס.

אוקי.

החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי. מבחינת ניסוח עוד צריך לעבור את משרד המשפטים בלאו הכי, אבל יש לנו הגדרה של חינוך בלתי פורמאלי בחוק המסמיך.

כן, זה ברור.

ואתם צריכים לכתוב – ילדים, נוער וצעירים.

ילדים, נוער וצעירים נותן לך את רצף כל הגילאים.

זה רשום לך. זה מפנה אותך למילים חינוך בלתי פורמאלי, שמדבר על חינוך ילדים ונערים.

לא, צעירים זה ניתן לפרשנות, סטודנטים זה לא.

לא, אז צריך לכתוב.

לא, אבל ההגדה בחוק היא צעירים גם.

ילדים ונערים ההגדרה.

ילדים ונערים, זה בכלל לא נכנס למסגרת.

זה לא משנה, הניסיון הניהולי שלו יכול להיות בעבודה עם צעירים ---

לא, אבל לכן נועה, אם כותבים חינוך פורמאלי או בלתי פורמאלי, אז בפורמאלי ---

לא, אני חושבת שהסיבה של החינוך הפורמאלי היא בעייתית כי היא יוצרת מיזוג שהוא לא נכון לנו. אנחנו רוצים ליצור את האבחנה בין מנהל יחידת הנוער לבין ---

לא, אבל אל תפסלי אדם שבא עם ניסיון כזה?

לא, זה לא יפסול אותו.

אבל זה כן אופציה.

אבל כדי להכניס בפנים, אגב, את העל תיכוניים, כמו שאמר כבוד יושב הראש לגבי אגודת הסטודנטים, אולי נכון לדייק ולהגיד – בתחום החינוך הפורמאלי – הן היסודי, התיכוני והעל תיכוני ---

זה לא פורמאלי, זה חינוך על תיכוני. פורמאלי זה ---

אז איך את מכניסה פנימה את ה ---

זה נחשב תחום החינוך ---

עוד עלולים לפסול אותו על הסף, את מבינה?

לא, בסדר, אז אפשר להגיד את זה.

איך?

למה לא לומר פשוט – בתחום החינוך? זה כולל את שני הדברים.

בתחום החינוך, לרבות חינוך בלתי פורמאלי.

אולי חינוך, נוער וקהילה.

אגודת הסטודנטים זה לא קשור לחינוך, הם לא מתעסקים בחינוך.

איך המינהל מוגדר היום? איך הוא נקרא?

מינהל חברה ונוער.

לא, אבל אולי חינוך נוער וקהילה, כמו שזה מופיע ב ---

זה חינוך בלתי פורמאלי, אנחנו נשתמש בזה, בהגדרה, אבל זה לא כולל. חינוך בלתי פורמאלי, כרגע לפי ההגדרה בחוק שאנחנו נשתמש בה, כולל רק חינוך לילדים ונערים.

רק קטינים. מאיפה את מכניסה את הבגירים, זאת השאלה.

הכוונה היא לעסוק גם בבגירים?

סליחה, אני רוצה להגיד לכם משהו. יש היום את הסיפור שמתפתח ---

רבותי, רק שתדעו לכם שאני מכיר לפחות שלושה – ארבעה יושבי ראש אגודות סטודנטים שכרגע שנמצאים בתפקיד הזה בפועל, זה מה שקורה.

אה, ברור, וודאי, כי עוד לא היו תנאי כשירות, אבל צריך להכשיר אותם.

לא, בסדר, אני אומר שזה מה שקורה בשטח, כי בסופו של דבר זה האנשים.

אז אני רוצה להגיד משהו. היום הולך ומתפתח המסגרת שכרגע נקראת צעירים, שזה חברה של 19 פלוס וזה מתחיל ומופיע. זאת אומרת, גם המשרד היום מתחיל לחשוב להרחיב את זה. יותר ויותר מנהלי מחלקות נוער, יחידות נוער היום, הרשויות המקומיות מטילות עליהם גם את העבודה עם זה. אני מציע שגם בתוך ההגדרה הזאת, לילדים ונוער ---

זה דרך אגב רק הגדרה של כשירות, זה לא קשור לסמכות.

כן, בניסיון.

הסמכות שלו היא בחוק ואת זה אתה לא תוכל לשנות.

לא, לא, בניסיון אני מתכוון.

בניסיון כן.

נגדיר גם את "וצעירים" ואז אנחנו פחות או יותר שמים את הרצף של כל המערכת הזאת.

אני יכולה, אין לי בעיה, אבל מה שאתה אומר זה לא חינוך בעצם.

למה?

אז אפשר בתת סעיף?

כי יושב ראש אגודת סטודנטים לא עוסק בחינוך.

אז לא אגודת סטודנטים, זה לא.

תעשי תת סעיף. חוץ מזה יהיה תת סעיף.

יהיה בעל ניסיון מקצועי של שנה לפחות, בתפקיד ניהולי בתחום החינוך הפורמאלי או הבלתי פורמאלי, או ---

או בתחום הצעירים, סטודנטים וזהו.

אני לא יודעת איך להגיד את זה.

טיפול בצעירים.

לא.

זה לא חינוך.

הכוונה היא למשהו שהוא ייצוג, שהוא מייצג צעירים, זאת אומרת שזה הניסיון שלו?

לא בהכרח.

או הניהולי בתחום הסטודנטיאלי, מה הבעיה? מה יש לנו עוד ניהולי בתחום צעירים היום?

השאלה אם נגדיר, כשאנחנו אומרים בתחום החינוך הפורמאלי או הבלתי פורמאלי, בהגדרות, נפנה בחינוך להגדרה שהיא יותר רחבה מהרגיל. לא רק חוק חינוך חובה, אלא גם כמשמעו בחוק זכויות הסטודנט, או משהו כזה.

לא משנה איך נגיד את זה, אבל אם אני כותבת ---

לא, ואז החינוך יכלול את הכל.

אם אני כותבת במערכת ההשכלה הגבוהה?

בתחום הצעירים.

במערכת החינוך העל תיכוני?

אפשר.

מערכת החינוך העל תיכוני.

ואם הוא היה עוסק בנוער שוליים וכדומה?

זה ייכנס לבלתי פורמאלי.

אוקי, אז תחום צעירים זה לא טוב?

זה לא אומר לנו בדיוק מה זה.

זה לא מוגדר בשום מקום.

כן. בסדר, אנחנו נחשוב. המהות ברורה.

בסדר, המהות ברורה. טוב.

אוקי, אז סיימת יבינה?

נראה לי שעדיף לקרוא.

אז אולי נקרא את זה, אוקי. להקריא?

עכשיו, בעל תואר אקדמי מוכר.

יש לך הגדרה.

מה ההגדרה?

אז אתה רוצה שאני אקריא?

כן.

אוקי, אז בואו נקריא: הגדרות

"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 4(א)(3) ו-10 לחוק הרשויות המקומיות (מנהל יחידת הנוער ומועצת תלמידים ונוער), התשע"א-2011 (להלן – החוק), ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה"

4(א)(3) אומר – שלא ימונה ולא יכהן אדם כמנהל יחידת נוער, אלא אם כן התקיימו לגביו כל אלה. (3) אומר – הוא עומד בתנאים בדבר השכלה אקדמאית, הכשרה מקצועית, ניסיון מקצועי ועמידה בבחינות, כפי שקבע השר, באישור ועדת החינוך והספורט של הכנסת, ואחר כך סעיף 10 זה סעיף לתקנות.

"1.
בתקנות אלה –
"תואר אקדמי מוכר" – תואר אשר העניק מוסד מוכר ---


נראה לי צריך להיות תואר של מוסד מוכר, יבינה, בסדר?

כן.

לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1985 (להלן – חוק המועצה להשכלה גבוהה), או תואר שהוכר לפי סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה,


שזה הנושא של יו"ש.


או תואר ממוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ שניתן לגביו אישור שקילות מאת האגף להערכת תארים ודיפלומות מחוץ לארץ שבמשרד החינוך.

פה הכותרת נראה לי צריכה להיות תנאי כשירות, או משהו כזה, יבינה, ואז נראה לי גם, בדומה לזה, תשאלי את חקיקת המשנה – "לא ימונה ולא יכהן כמנהל יחידת נוער, כאמור בסעיף 4(א)(3) לחוק, אלא אם כן וכו'. זה כבר ניסוח. "בעל תואר אקדמי מוכר", אמרנו את ההגדרה וכמו שסיכמנו, הוא "בעל ניסיון מקצועי של שנה לפחות בתפקיד ניהולי בתחום החינוך הפורמאלי או הבלתי פורמאלי", או במערכת החינוך העל תיכוני. אנחנו נגדיר את זה אחר כך. תתייעצי איתם איך להגדיר את זה, אבל זה בגדול.

עכשיו, אני מציעה לחבר את (3) ו-(4) כי בעצם זה אותו תנאי.

(3)
עבר תהליך מיון, שבסיומו ה וחלט לקבלו לקורס הכשרה תפקיד מנהל יחידת נוער; את תהליך המיון יבצע מינהל חברה ונוער במשרד החינוך (להלן – המינהל) או מי מטעמו.

זאת אומרת קורות חיים הוא מגיש למשרד החינוך, לא לשללטון המקומי?

לא, לשלטון המקומי.

לא, קודם הוא צריך לעבור קורס.

אבל הוא עובר קורס הכשרה. המינוי שלו זה ברשות.

בתהליך המיון?

לא, מי בעצם למי הוא מגיש קורות חיים? אני עכשיו רוצה ---

לרשות המקומית.

הוא מתחיל ברשות המקומית, שם הוא מתחיל את הדרך שלו. הרשות מוציאה מכרז, לא משרד החינוך.

זאת אומרת הוא מגיש קורות חיים לרשות ---

נכון. הרשות עושה מנגנון של מיונים ראשונים שלה, שולחת את המועמדים המתאימים למשרד החינוך ואז הוא עובר תהליך מיון. אם הוא הצליח, אנחנו מודיעים להם שהוא הצליח ואז הוא נכנס לקורס ההכשרה. אם הוא נכשל ---

אה, זאת אומרת כמה מועמדים הולכים לשם?

יכול להיות. יכול להיות שרשות מעמידה, מגיעים אליה שלושה או ארבעה מועמדים שהיא רוצה לבחור את הטוב שביניהם ---

זה נראה לי הפוך, סליחה שאני מתערבת לכם, אבל אני חשבתי שהתהליך הוא הפוך.

שמה?

אני חשבתי שמי שמגיש מועמדות כבר לרשות מקומית, זה אחרי שהוא בעל הכשרה מתאימה והאסמכה המתאימה, והוא ---

השאלה למה לא לעבור את ההכשרה, אם בכלל אין לו ---

לא, יותר מזה, אנחנו גם לא מקבלים.

אז זאת אומרת, מירב, שצריך לשנות את הפתיח לסעיף, מכיוון שהמכרז הוא לא דו שלבי.

רבותי, אני רוצה להבין מה הולך להיות בשטח. יש עכשיו עיר, לא משנה איך היא נקראת, יש לה עכשיו תפקיד, התפנה לה תפקיד – מנהל מחלקת הנוער – מוציאים מכרז. יצא המכרז, הגישו 7 אנשים. כמה לפי החוק הם צריכים להביא לכם למיון, ומי בסופו של דבר מקבל החלטה. האם רשות מקומית לפי החוק היום מוסמכת לבחור בן אדם אחד, לשלוח אותו לקורס, עשה את הכל, או שהוא צריך לשלוח כמות. מה הכמות שצריכה להיות, כי אני פשוט לא הבנתי מי בסוף מחליט מי הבן אדם.

הרשות שולחת, לפי מה שהתנהל היום, בתור המצב היום, ברוב המקומות הרשות שולחת לנו אדם אחד, שהיא רואה בו את ההכי מתאים לטובת העניין הזה.

אז זה לא כמה אנשים.

לא. עכשיו, היו מקרים שבמידה שהרשות אומרת שהיא מתלבטת בין שניים שלושה והיא לא רוצה לעשות עוד מערכת מיון ולהוציא עוד הוצאות ולטרטר את הבן אדם, ואז אנחנו מזמנים את השניים שלושה אנשים ועושים במסגרת מרכז המיון, בוחרים את הטוב שבהם, אבל ברוב המקרים הרשות היא ששולחת לנו, והיא שולחת לנו אדם אחד.

אני חושבת שהתקנות לא מתעסקות במי קודם ומי אחר כך. התקנות אומרות שבשביל ---

אני מסכים גם עם זה. יכול להיות גם מצב ---

שכדי להיות מנהל מחלקת נוער, הוא צריך לעבור את הדבר הזה, בין אם הרשות שולחת אותו ובין אם הוא מתייצב לכם בעצמו. אין פה בחירה.

אני גם רוצה להוסיף שאנחנו בעצם ---

אבל אם הרשות תשלח לך בן אדם ופתאום משרד החינוך יפסול אותו, אז מה עושים?

לא, אבל אדוני, אנחנו לקחנו מודל. רגע, אני אסביר. התקנות האלה הן בעצם מכוחו של הסעיף המסמיך בחוק, שמדבר על מה הם תנאי הכשירות הבסיסיים, כדי להיות מנהל יחידת נוער. החוק לא מדבר כרגע על שלב המכרוז ואיך בדיוק יתבצע המכרז לתפקיד ומי ייבחר ולמה וככה, אלא ---

ואיך, מתי זה יהיה?

זה בדרך כלל לא מסוג הדברים שאנחנו מאגדים בחקיקה ואתה כמעט לא תראה בחקיקה איך בדיוק נבחרים לכל מיני תפקידים. אפילו לא לתפקיד עוזר היועצת המשפטית במשרד החינוך, אלא אתה תראה דרישות בסיסיות של תנאי סף, של תנאי כשירות שהם תנאי סף שבלעדיהם הוא בכלל לא יכול לגשת. עכשיו ---

לא, אבל לפי מה שכתוב כאן, המועמד יכול לתת לזה פרשנות שאם נגיד הרשות המקומית פוסלת אותו, אז הוא הולך לבג"ץ ואומר – אתם לא הייתם צריכים, אני צריך לעבור למשרד החינוך.

לא, הרעיון הוא, וכאן לפי דעתי כן אכן משהו קצת השתנה בשיטה, שבעצם מינהל חברה ונוער ייקח את יום המיונים הזה, שכבר קיים – יש יום מיונים שיושבים בו אנשים, פסיכולוגיים, פדגוגיים וכו', בוחנים את האיש ובסוף יום או יומיים של מיונים הם מחליטים אם הוא בכלל כשיר לעבור את הקורס.

מיון אחד.

כבר יש לי בראש חדר מיון.

כמו בצבא.

כן. ובסופו הם מחליטים אם הוא עובר את קורס ההכשרה ואם הוא סיים גם את קורס ההכשרה שהוא קורס על בסיס שנתי, זאת אומרת הנחת העבודה, זה לא כל יום, נכון יוסי? זה פעם בשבוע נדמה לי, על בסיס שנתי ---

לפי הצורך.

בהיקף של משהו קרוב ל-200 שעות,שבסופו האיש מקבל תעודה. עכשיו, כל התהליכים שלא קשורים לתנאי הכשירות פרופר, אלא לתנאי ההעסקה בעצם של המכרז, ואיך הוא ייבחר ומתי הוא ייבחר ובאיזה תנאים הוא יועסק וכו', זה דברים שיוסדרו בין המינהל לבין מרכז השלטון המקומי ויעוגנו ככל הנראה בנהלים, כפועל יוצא של התקנות האלה.

אז למה אתם לא עושים את זה הפוך? למה אתם לא קובעים בתוך התקנות שבן אדם צריך להיות מחזיק בתעודה כך וכך ---

זה למעשה מה שכתוב.

זה סעיף קטן (ב).

זה למעשה מה שכתוב.

שהמבקש להתמנות מוכרח להחזיק אישור כתוב.

שנייה, לא, תבינו, אני לא רוצה להגיע למצב שהרשות המקומית עושה מכרז, בוחרת בן אדם, שולחת אותו ואלוהים יודע אם אחרי שנה הוא חוזר עם תעודה או בלי. אני רוצה להגיע למצב הפוך. אני רוצה להגיע למצב שקודם כל, כל מי שניגש למכרז, הוא עבר הכשרה ---

זה מה שיקרה, הוא עבר את התהליך, כן, בדיוק.

פותחים את הקורס, בן אדם רוצה, הולך, משלם כמה שצריך לשלם, עושה את הקורס.

הבעיה בלעשות קורס, זה הרבה מאד אנשים ש ---

סליחה, אבל ככה זה בכל דבר. איך אתה יכול להתקבל לתעודה אם אין לך תעודה מוסמכת? אתה קודם כל מתקבל לעבודה ואחר כך הולך לקבל השכלה?

אין מניעה שהרשות המקומית תוציא 'קול קורא'. אין מניעה הרי. היא תוציא 'קול קורא', היא תגיד – אני מחפשת זה וזה, מי שמעוניין ללכת לקורס, אין מניעה לעשות את זה. היא לא מוציאה מכרז.

מירב, זאת לא הבעיה, לא, לא. תראו, זה לא עובד, אבל זה לא. אתם בעצם משבשים את סדר המינוי.

אני לא מבין איך המצב שמנסים ליצור כאן, שקודם כל מכניסים בן אדם שאין לו הכשרה, מחליטים עליו, אחר כך הוא עושה את ההכשרה, סיים לא סיים, אלוהים יודע.

לא, זה לא מה שנאמר כאן, אדוני יושב הראש. אם יורשה לי להגיד משפט. מה שלמעשה מובן כרגע מהתקנות, זה שתהליך קבלת מנהל יחידת נוער לעבודה הוא למעשה דו שלבי. בשלב ראשון, אם הוא עומד בקריטריונים בסיביים, עוד לפני ההכשרה וההסמכה, של תואר אקדמי וניסיון, הוא יכול ---

דרך אגב, התקנות לא אומרות את זה, התקנות לא אומרות מה שאת אומרת עכשיו.

לא, הדיון כאן מעלה את המסקנה שאנחנו מדברים על מכרז שהוא דו שלבי. הרשות מפרסמת מכרז לכיתת מנהל יחידת נוער. בשלב הזה, כל מה שיש לו להציג זה תואר אקדמאי וניסיון ניהולי. הוא מגיע ואומר – דעו לכם – אני גם מסוגל לעבור הכשרה. ואז הרשות אומרת לו, אתה יודע מה, בסדר, בואו נעצור את התהליך, כי במיון הראשוני זה נראה לנו כאילו ---

לשנה.

עכשיו תלך תעשה הכשרה 188 שעות, תחזור חזרה, ועדת המכרזים תתכנס בעניינך ואז היא תקבל החלטה. זה תהליך שהוא לא נכון. אנחנו סברנו, אני חשבתי, כשקראתי את התקנות, שמדובר במצב שבו יש לנו בנק של אנשים שעברו הכשרות, שהם כשירים לעמוד בתנאי הסף האלו, כדי להתמנות כמנהלי יחידות נוער.

טוב, אני רוצה שתהיה פה הבהרה חד משמעית.

זה לא הובן, אני חושבת שהדברים לא הובהרו.

סליחה, לא יודע, אני רוצה שתהיה כאן הבהרה חד משמעית שכל מי שמגיש מועמדות למכרז, מחזיק בתעודת הכשרה של 188 שעות.

זה (ב) למעשה, תיכף נקרא את זה.

סליחה אדוני, רק עוד הערה אחת ברשותך. אני חושבת שהמילה 'מכרז' שיוסי השתמש בה, שגם אם פרקטית אולי היא נכונה, משפטית היא בלבלה פה. כי לדעתי מה שהיחידה ניסתה פה לומר, זה שהרשויות המקומיות מקיימות איזה שהוא תהליך של מיון ראשוני, שבעקבותיו מגיעים מועמדים למיון שלנו.

אבל זה לא מעניין אותנו. זה לא מעניין אותנו בכלל.

אני מסכימה איתך.

לא, אבל זה תהליך שהוא לא מוכר בשלטון המקומי, יבינה.

אז מי האנשים שנשלחים לקורס?

אין אצלנו דבר כזה. אפילו פקחים אצלנו, עוד לפני שממנים אותם ומסמיכים אותם, הם הולכים קודם להכשרה המתאימה. הם לא יכולים להגיש מועמדות אם לא.

אבל מי שולח אותם להכשרה הזאת?

יש הכשרות פתוחה. יש הכשרה. בן אדם שרוצה לעשות, רוצה להיות מכונאי – הולך לקורס מכונאים.

יוסי, אז בעקבות התקנות האלה, אתם לא תהיו מאוזנים עם מי ששולחות לכם הרשויות, אתם תקיימו קורס פתוח. זה מה שזה אומר.

בדיוק.

טוב, בואו נסתכל רגע במנהלי החינוך ---

אתם מבינים שזאת המשמעות, אם אתם יכולים ---

בסדר, אבל גם מבחינת חופש העיסוק.

האם מישהו יכול להסביר לי באיזו דרך אפשר היום להתקבל לעבודה, בלי שאתה מוסמך לעבוד עם תעודה, אני אשמח. אני אשמח היום להיכנס לעבור, קודם כל לקבל את המקום ואז ללכת ו ---

אדוני, זה יכול להיראות כתנאי.

אז אני חשבתי שמה שצריך להיות שסעיף (ב) צריך להיות סעיף נפרד. הראשון זה בעל תואר אקדמי מוכר, שתיים זה בעל ניסיון מקצועי וכו', ושלוש זה צריך להיות בעל תעודה, אישור ככה וככה, בלי שום קשר. השלטון המקומי לא צריך להתעסק, הוא מוציא מכרז לכל אותם הדברים האלה, ואז הוא בוחר מהאנשים שעשו את ההכשרה.

אתם מבינים מה אתם אומרים?

ואני גם מציע שתעשו אין זה, אין לי שום בעיה שתעשו את זה בתשלום ---

אני רק רוצה להגיד לכם. למעשה, מה שאתם אומרים, אם אתם מתכוונים לבצע את התהליך כמו שאתם עכשיו אמרתם, למעשה צריכה להיות פה פיסקה נוספת שאומרת – רשות מקומית שלחה אותו לקורס.

לא, לא.

אני אומרת, ולדעתי מבחינת חופש עיסוק גם – אי אפשר לעשות דבר כזה. אתם - מי שבא לכם ועומד במבחני המיון – אתם צריכים לקבל אותו לקורס ומה איכפת לכם?

זאת אומרת זה קורס הכשרה, זה לא קורס שפוסל. הוא לא יכול לפסול, בלי מבחנים.

אחר כך הוא ייגש למכרז. הוא יש לו את התעודה ---

טוב, רבותי, יש שתי אופציות. האופציה הראשונה זה שאתם עושים קורס פתוח, בלי שום קשר לשלטון מקומי, אתם רוצים לעשות אותו בתשלום שאנשים יבואו וישלמו, אתם תחליטו. אתם רוצים לעשות את זה על חשבונכם, תבואו ותחליטו, זה לא ענייננו. כל מי שנכנס, עושה את הקורס, מקבל תעודה. עם התעודה הזאת הוא יכול לגשת למכרזים ----

נכון, אם יתקבל או לא יתקבל.

יפה. זו דרך ראשונה. דרך שנייה, שאנחנו קובעים היום, שבעצם כל מי שרשות מקומית בחרה אותו, הוא הולך ועושה קורס, אבל הוא לא נבחן. זאת אומרת, הוא מבחינתנו עשה את הקורס, קיבל את ההכשרה וזהו. זאת אומרת הוא בסך הכל קיבל את הכלים, אבל אתם לא יכולים לפסול אותו.

דרך אגב, זה בדיוק מה שקורה. תראה, בשלב הראשוני, אתה נגעת בנקודה שהיא הנכונה. ברגע שהוא עושה מכרז והוא עובר מרכז הערכה, מבחינתנו הוא התקבל. מרכז ההערכה ---

עושה מכרז מה?

יש מכרז רשותי ויש מרכז הערכה. זה יחידה א'. הוא התקבל, הוא מקבל היתר.

אז מה זה מכרז רשותי, הוא מתקבל על תנאי?

המכרז, מה שנועה אמרה ---

הוא מתקבל על תנאי?

אז זהו, יש היתר הדרכה זמני, לשנה. הרי בכל מקרה לאיש חינוך יש שנת ניסיון גם בשלטון המקומי.

זה לא יהיה יותר. החוק קבע מצב משפטי חדש.

אז פה אפשר כן לשנות. אני אגיד לך איפה הבעיה. מה שאמר אלכס הוא הנכון. הקורס הוא לכלים, הקורס איננו מסנן. הוא נותן לו כלים לעבוד ולכן הוא יתקבל אחרי שהרשות המקומית בחרה אותו והוא עבר.

אז אתם לא יכולים לכתוב מה שכתבתם פה בתקנות.

איתן, אז זה לא תנאי סף. אז אם כך, ההכשרה שאתה מדבר עליה היום, אם אתה רוצה להשאיר את המצב כפי שהוא היום, אז בוא נוריד אותו מתנאי הסף. זה אמצעי נוסף, זה התמקצעות.

יש לנו פה איזו שהיא הצעת פשרה. אומרת היחידה שהיא מוכנה להשמיט לחלוטין את סעיף 3 כרגע, לא להידרש בתקנות האלה לתהליך מיון, כי הוא ממילא תהליך, אנחנו גם, אני באמת מנסה לחשוב כרגע על תקנות אחרות שאני מכירה שעוסקות בכשירות. לא כל כך מתעסקים עם לימודים בתקנות.

אני, דרך אגב, הסעיף הזה נראה לי מאד מוזר מלכתחילה.

אוקי, אז כרגע מה שיישאר זה התואר האקדמי, הניסיון המקצועי כמו שסוכם עם ההערה של יושב הראש, ועבר בהצלחה קורס הכשרה וכו'.

בסדר.

בסדר (4) הופך ל-(3), ו-(3) יורד לגמרי.

אבל אז ההכשרה גם היא תהיה לפני התמודדותו במכרז.

וודאי. בלי התעודה הזאת אי אפשר להתמנות.

בלי הצלחה, עבר קורס, לא? וקיבל תעודה.

לא, רבותי, תבינו, אם אתם עושים לי מבחן עכשיו ובמבחן הזה אפשר לעבור ואפשר להיכשל, בן אדם שנבחר, שנה עושה את הקורס, אחרי שנה הוא יכול להיכשל במבחן, ואז הרשות המקומית צריכה לבחור בן אדם אחר ולשלוח אותו עוד פעם לשנה לעשות קורס, ואלוהים יודע אם הוא יעבור או לא יעבור.

זה לא יהיה ככה עכשיו. עכשיו כל אחד שירצה יכול לגשת לקורס ואחר כך הוא ייגש למכרז. זה מה שיהיה עכשיו.

בסדר, זה נראה לי.

זה לא כל אחד שירצה, זה מי שעומד בתנאי הסף.

מי שרוצה ועובר. אבל אתם לא תוכלו להכניס בתנאי הסף שיש אישור רשות מקומית.

סליחה, אני אשאל אותך שאלה אחרת. רבותי, אני לא משחרר את זה כל עוד אני לא רגוע עם העניין הזה, אל תמהרו. עכשיו אני סטודנט שנה ג' באוניברסיטה מכללה. אני יודע ששנה הבאה הולך להיות מכרזים בעיריית ככה וככה ---

והייתי יושב ראש אגודת סטודנטים.

ואני עכשיו יושב ראש אגודת סטודנטים, מאד מעניין אותי התפקיד הזה, כי אני התנדבתי, כי אני פעלתי, ואני רוצה את עצמי מתמודד. עכשיו, אני יודע שבשביל, ואת זה אתם, אני גם מבקש שהנושא הזה יובהר בסופו של דבר בצורה חד משמעית. אני רוצה לגשת למכרז. עכשיו המכרז הוא נגיד הולך להיות בעוד שנה. עכשיו, או שאני צריך לגשת למכרז עם תעודה ביד של הכשרה, או שאני לא צריך. כי אם אני צריך תעודה ביד, אז אני גם לא יכול ללכת ללמוד, כי אתם מבקשים ממני להיות כמותם, כי אני עדיין סטודנט. עכשיו, אם אני יודע ששנה הבאה אני יש לי תואר, ואני אחרי שנה של הקורס, אז אני יוצא אחרי שנה ג', תואר ראשון, תעודה.

עכשיו, כל התנאים האלה, אתם צריכים או שהתנאים האלה צריכים לעבוד בשביל הקורס, או שהתנאים האלה צריכים לעבוד בשביל לקבל את ההכשרה. אתם צריכים להחליט.

רבותי, אני מציע לעשות דבר כזה, תורידו לי לגמרי את הנושא הזה של הקורס. הקורס זה יהיה מולכם ומול שלטון מקומי ומה זה אומר. זאת אומרת שאתם מחייבים את אותו בן אדם שנבחר על ידי הרשות המקומית להיות מנהל מחלקת הנוער ---

הוא יגיד, אני רוצה עכשיו לעבוד ואני לא רוצה לעשות קורס.

הם לא יוכלו לדרוש את זה.

אני אומר לך מה עמד בבסיס הכתיבה של התקנות. אנחנו בלשכה המשפטית כתבנו אותן, נכנסנו למילים משפטיות, דברים שהיחידה המקצועית אמרה לנו.

בסדר, אתם יכולים לכתוב בן אדם לא ייכנס לתפקיד ללא אישור של משרד החינוך על כך שהיה נוכח בכל השעות.

לא, שנייה, אבל אם אין לי בתקנות מכוחו של החוק את שלוש הדרישות האלה – של השכלה, ניסיון ואיזו שהיא תעודה שמעידה שהוא סיים קורס הכשרה – יהיה לי קשה מאד להכניס את זה לנהלים או למכרזים, כשנוהל הוא במדרגה נורמטיבית נמוכה מהתקנות.

עכשיו, השאלה היא כזאת, כשאני ישבתי עם החברים היקרים פה כדי להבין מה אנחנו הולכים לכתוב בתקנות, אני קיבלתי הרצאה מאלפת, שאני בטוחה שהם יוכלו לחזור עליה פה, אם נורא תרצו, והבהירו לי לפרטי פרטים, מה הקורס הזה כולל וההתרשמות שלי היתה - אני מקווה של טעיתי - ויש פה אנשי מקצוע שמכירים את זה מאד מקרוב, שהקורס הזה ---

השאלה אם משרד החינוך חייב לבחון את האנשים.

רגע, אדוני.

אם אתה אומר לי: אלכס, תשמע, אני לא יכול להרשות לעצמי לשחרר בן אדם ללא מבחן בקורס הזה, אז אני אומר לך תשמע, אתה צודק, הנושא הזה של הצלחה בקורס, מבחינתי, נכנס כתנאי קבלה, כתנאי התמודדות למכרז, אין לו שום קשר, ברגע שהוא עובר מכרז הוא מתחיל לעבוד, הוא לא הולך ללמוד שום דבר.

את זה הבנו. בסדר.

יפה. אז מה שאנחנו עושים, דבר כזה ---

אדוני יושב הראש, אבל אנחנו לא רוצים לרדת מהסף של הקורס ---

אני לא מוותר, אני רק, תבינו ---

הוא בא עם כל דרישות ההשכלה שבגינן הוא יכול ל ---

תבינו, רבותי, אני עוד פעם אסביר את עצמי. שתי אופציות: האופציה הראשונה שבן אדם ניגש למכרז, כשיש לו תעודה ביד ממשרד החינוך, תואר ראשון ביד וניסיון ניהולי ביד. הוא ניגש, הוא מקבל אוקי של הרשות המקומית, מתחיל לעבוד. הוא לא הולך ללמוד, הוא לא הולך לעשות ---

רק הוא יכול להיכנס למכרז. זה תנאי הכניסה.

יפה. אז אנחנו מנסחים את בצורה כזאת.

בדיוק.

אבל, מצד שני, חברים יקרים ממשרד החינוך, אתם צריכים לעשות את הקורסים האלה בצורה מסודרת, שכל בן אדם שרוצה לעבור את הקורס הזה, הוא לא מוגבל, אין לו תנאי קבלה לקורס הזה ---

בטח שיש לו.

איזה תנאי קבלה יש לו לקורס?

את אותם תנאים שהוא צריך, אותם תנאים שבגינם הוא אחרי זה יכול להיכנס לרשות המקומית.

למה?

לא, הוא אומר לך מעבר להשכלה ומעבר לניסיון המקצועי. נניח באים לך עכשיו 1,000 איש עם תואר אקדמי מוכר וניסיון מקצועי של שנה בכך וכך. לכאורה, את כולם אתה תצטרך לקבל לקורס. עכשיו, מאחר שאין יכולת כזאת, אם אני מבינה נכון, מבחינת תקנים ותקציב, עדיין יהיה תהליך סינון מסוים, שיהיה בפתחו של הקורס, כמו שעושים היום באוניברסיטה בכל חוג, במכללות בכל חוג וחוג. זאת אומרת, אין עד בלי סוף תקנים. הדבר הזה הוא לא מתקבל על הדעת. אגב, בשום מוסד על תיכוני מסודר אין עד בלי סוף תקנים. זה לא קיים. יש מספר מסוים של תקנים שאולי בעקבות התקנות האלה יצטרכו להגביר, להעלות את המכסה וכו', אבל זה לא יהיה עד אין סוף, זה יהיה מספר מסוים, שיכול להיות שבפתחו יהיה איזה שהוא תהליך מיוני, שיגידו – אתה מתקבל לקורס – ואתה לא מתקבל לקורס אדוני, תנסה שוב בשנה הבאה, מצטערים מאד.

הבעיה היא, שברגע שאת קובעת את התנאים פה, איזה עוד תנאים את תוכלי לעשות במיון?

אבל בן אדם בדרך כלל יכול להשלים תנאים תוך שנה שנתיים.

לא, זה יש לנו, רק בהוראת מעבר. עכשיו אנחנו מדברים על ה... החדש.

התנאים במיון?

לא, אין את זה.

התנאים במיון הם לא תנאים טכניים. אני אומר, אנחנו בודקים יכולת מנהיגות, תקשורת בין אישית, אנחנו בודקים את הממדים שאנחנו לא יכולים לקרוא אותם מתוך הניירות.

אז אתם כן צריכים להשאיר את (3).

אני חשוב. עכשיו לפי הקונספט החדש, אני מסכים איתך ש-(3) ו-(4) צריכים להיות צמוד יחד.

כן, אבל סעיף (3) זה לא בשביל משרד החינוך, זה בשביל הרשויות המקומיות.

לא, לא, (3) זה הקבלה לקורס ו-(4), בעצם ---

טוב, רבותי, אתם צריכים את ב' להכניס ---

הם צריכים להיות פסקה אחת.

תקשיבו, את סעיף ב' אתם צריכים להכניס אחרי 2. תבינו, אתם צריכים לחלק את העניין הזה. סעיף 2 צריך להיות מחולק לשני סעיפים. סעיף אחד ותת סעיפים צריכים לדבר על מי בעצם הבן אדם שמתקבל ---

אגב, אפשר להפוך את ב' לסעיף (3).

רגע, שנייה. אתם עושים מזה שני סעיפים, גברתי היועצת המשפטית. הסעיף הראשון מדבר על דרך להתקבל לקורס, זה סעיף אחד עם תת סעיפים; והסעיף האחר יהיה קשור לרשות מקומית. את אומרת, כל תנאי הקבלה שרשות מקומית צריכה לבדוק לבן אדם שמגיע לשם להתקבל. שני סעיפים. אחד קשור למשרד החינוך ואחד קשור לרשויות המקומיות.

הצעה, שנדמה לי שיכולה לפתור את הפלונטר הזה, זה לקבוע שהתנאים הראשוניים שהרשות המקומית מפרסמת במכרז זה ההשכלה הרלבנטית ---

ניסיון ניהולי.

והניסיון הניהולי, כשיש תנאי נוסף שהוא לא תנאי סף שאומר, לא יודע, בשנה או בשנתיים הראשונות של ההעסקה של אדם, הוא צריך לעבור ---

זה מה שאנחנו עושים היום.

כשבינתיים הוא מקבל היתר זמני, כמו שאמרת.

זה מה שאנחנו עושים היום.

מדגישה היועצת המשפטית של הרשות המקומית שזה כמובן יהיה לא רק על חשבונם, ההשתתפות בקורס הזה ואם הוא לא עובר, זאת החלטה אם הוא מפוטר.

אתה חושב שסעיף ההסמכה של הקשירות מאפשר משהו כזה ...?

יש את זה גם בהסכמים.

כן, אבל יש חוק חדש ויש מצב חדש. עכשיו אנחנו צריכים להתיישר לפי החוק.

רבותי, תבינו, אני ממש לא הולך להיות גמיש בעניין הזה. בן אדם שנכנס לעבוד, נכנס עם כל הדרישות הרלבנטיות.

זה יותר נכון.

אנחנו מנסים לטפל במצב של אנשים שנמצאים ללא הכשרה וכל הזמן דוחים להם ומחליפים וזה הופך להיות לתפקיד שבעצם לא ---

וזה לא נכון באמת.

עזוב, מה אתה צריך בן אדם ---

הבנו.

הבן אדם צריך להיכנס ולהתחיל לעבוד ולא ללכת ללמוד ולא ללכת להתעסק בדברים ---

אם משרד החינוך מסוגל לפתוח קורס כזה להמונים, בבקשה.

זה לא יהיה להמונים.

אף מוסד על תיכוני לא מקיים קורס ----

לפי מה שאני חושב הם גם לא ימלאו כיתה, אפילו לא אחת. תעשה לי טובה, נו.

גם למה שבן אדם, לפני שיש לו איזה שהוא ---

די נו, אתה יודע מה זה 180 שעות ללכת בדיעבד ללמוד ולקבל תעודה שאתה אולי חושב שאולי תתקבל.

אני רוצה להעלות בעיה, ברשותכם. בסדר, אנחנו מבינים איך מתארגנים, אבל אני רוצה לשאול שאלה שיכולה להיות אולי בעיה כזאת או אחרת ---

תקשיבו טוב, שני סעיפים – אחד קשור למשרד החינוך – אחד קשור לשלטון המקומי. כל מה שקשור למשרד החינוך, אני רוצה לדעת באיזו דרך אתם הולכים לפרסם שהקורס הזה נפתח. זאת אומרת, איפה הצעירים צריכים לראות, אם זה הולך בשיתוף של השלטון המקומי ומה זה אומר. זה אומר דבר כזה, הרי בחוק יש תנאים גם. לא כל אחד יכול. אני נגיד גר באריאל, אני לא יכול להיות מנהל מחלקת הנוער, נגיד בבאר שבע, נכון? אני צריך להיות חלק מהברנז'ה הפנימית של אריאל, כי אחרת אני- נכון? זה היה כתוב בחוק שם, שהוא צריך להיות חלק מהפעילות בתוך העיר ומועצת התלמידים. היה שם משהו, נכון?

צריך להיות תושב העיר?

... מנהל אגף חינוך אגב, יש ---

שם יש, אבל זה צריך להיות בחוק.

טוב, בסדר, אם אין – אז אין. תבינו, אני צריך לדעת דבר כזה, שנגיד אם השלטון המקומי יודע שיש להם תפקיד שמתפנה, מודיע למשרד החינוך, משרד החינוך בשיתוף עם זה יפרסמו, בעיר נגיד, במדיה הפנימית שיש קורס ככה וככה, אתם צריכים לבחור מועדים. אני מציע, רבותי, תבינו, אני מציע שתשבו עם משרד החינוך ועם השלטון המקומי, אנחנו ניתן לכם פה חופש פעילות בתקנות, אנחנו נגדיר את זה איך אנחנו נעשה את זה. אתם תשבו ביחד, אתם תעשו רשימה של כל עיר ועיר ועיר, תעבדו קצת יותר קשה, תעשו רשימה של כל עיר ועיר, ותעשו פרישה מה הולך להיות בתקופה נגיד של 5-6 שנים קדימה.

זאת אומרת, אם יש לכם עכשיו כמה מקומות שהולכים להתפנות, אתם צריכים להכשיר את האנשים, ומה זה אומר? זאת אומרת, תתמקדו. בעיקרון, אתם צריכים למצוא דרך שאנשים יפרסמו את זה. גם השלטון המקומי בכל עירייה יפרסם את זה במסגרת, כמו שעושים פרסומים שיש נגיד קורסים כאלה ואחרים, שיפרסמו, שיש קורס ככה וככה.

אבל למה לא לעשות את זה יותר פשוט? סליחה, אדוני יושב הראש, מרכז השלטון המקומי יש לו את אתר האינטרנט שלו, לרשויות יש את אתר האינטרנט שלהם. למה לא לצאת בפרסום פומבי, מה זה איכפת לי אם יש או אין ברשות, נצא בפרסום פומבי.

לא, אבל אתם לא יכולים לצאת בפרסום פומבי אם אתם לא יודעים מתי נפתח הקורס.

לא, אז בתיאום עם משרד החינוך, בוודאי. אם יגידו לנו, אנחנו עובדים בתיאום עם המשרד תמיד.

אנחנו עובדים איתם, נתאם תאריכים, נודיע את זה.

רבותי, זה חוק חדש שצריך לספק לכם אנשים שמגיעים לשם, עם תעודות ועם כל זה. אם לא יידעו ---

את זה אפשר לעשות אדוני, גם בלי המיפוי. אנחנו בהחלט יכולים לבוא ולהפיץ את התורה בכלל השלטון המקומי.

רגע, נסכם מה סיכמנו. עקרונית, יהיה ככה: בסעיף (1) ו-(2) לא קשור לקורס. האם אתם רוצים, וזאת היתה השאלה, להגיד בנוסף, אנחנו נשאיר את (3) ו-(4) ונחבר אותם, אוקי? האם אתם רוצים גם לגבי (3) ו-(4) להגיד בנוסף, אנחנו נשאיר את (3) ו-(4) ונחבר אותם. האם אתם רוצים לגבי (3) ו-(4) להגיד שהתואר האקדמי נדרש לצורך הקורס, כי זה לא נאמר פה.

כן, כן, מאד.

אוקי, אז בעצם יש לנו דרישה של תואר אקדמי שהיא ---

בסדר, אבל אז זה לא עונה על מה שהוצג כאן מקודם.

אני אומרת, לכן אני שואלת. אני אומרת מה שצריך להיות זה שהוא עבר תהליך מיון שבסיומו, כאן צריך להיכנס גם שהוא כבר בעל תואר אקדמי, אז צריך להכניס את זה גם לדרישות הקבלה לקורס.

לא, אתם יכולים לתת, רבותי, תתנו גם קצת גמישות. אתם יכולים להגיד שלטובת קבלת תעודה, תידרש תעודת תואר ראשון. שתהיה לכם קצת גמישות, אני יודע שהיום מוסדות אקדמאיים מקבלים אנשים שחסר להם כמה בגרויות ונותנים להם אפשרות להתקבל על תנאי ולא נותנים להם ---

אבל אדוני, אם אנחנו מפרידים את הסעיפים, בהבנה המשפטית שלי אנחנו יוצרים פחות גמישות. אנחנו יוצרים יותר קשיחות, משום שכרגע, כשאתה קורא את הסעיף כתנאים מצטברים ---

לא, אני שאלתי אתכם. כרגע לא צריך את זה, לכן אני שאלתי. אתם יכולים לקבל לקורס מישהו שהוא לא בעל תואר ---

זה דופק. הנחת העבודה שלנו היתה שכל התנאים האלה בסיכומו של דבר, במצטבר, יצטרכו להיות כדי שהאיש ימונה בפועל כמנהל מחלקת הנוער.

אז בואי נשאיר את זה ככה, לא נדרוש את זה כתנאי לקורס.

אבל בכוונה לא נכנסנו לפרטים של אופן תהליך המיון, כדי לאפשר את אותה גמישות שאדוני יושב הראש ---

אז כרגע אין תנאי?

אין תנאי כזה. כרגע אין תנאי כזה.

לא, כרגע יש תהליך מיון שלא מפורט בתקנות, שאכן ישנה גמישות בנהלים ---

לא, אבל אני לא בטוחה שאם אנחנו מכניסים תואר אקדמי כתנאי לזה, את תוכלי לדרוש תואר אקדמי גם בתהליך המיון.

לא, אז לכן אני מכוונת לדעתו של יושב הראש. בתהליך המיון תהיה- יכול להיות שהאיש נשארה לו עוד עבודה סמינריונית אחת לאוניברסיטה, כדי לקבל את התואר הראשון והוא רוצה להשלים אותה במהלך השנה הזאת, שבה הוא גם עושה את קורס ההכשרה, את מבינה?

אז בואו נשאיר את זה ככה. בסדר.

חבל לו על שנת לימודים.

לא, אני שאלתי אתכם, לי אין עמדה מקצועית.

בסדר, אין בעיה.

אתם מדברים פה בשני קולות, אבל בסדר, אוקי.

לא, אנחנו דווקא מדברים בקול אחד.

לא, כי הוא אמר.

כי הוא אמר שהוא כן דורש תואר אקדמי. אוקי, לא משנה.

לא, לדעתי כיוונתם למשהו אחר.

בסופו של התהליך הוא צריך להיות בעל ---

בסופו של התהליך האיש שימוקם במשרד מנהל מחלקת הנוער בעירייה, חייב לעמוד בכל הדרישות במצטבר.

לא, אני שאלתי שאלה אחרת. אני שאלתי האם אתם דורשים כתנאי לקורס תואר אקדמי. זאת שאלה אחרת.

... עבודה אחת, אז הוא יגיד ... עוד חודשיים והאיש הוא סטודנט מצטיין בטכניון, אז מה תגידי לו?

אז לא, אז עזבו. עזבו. לא חשוב.

אני חושבת שזה כתוב כרגע באופן מאד גמיש.

בסדר. אז אנחנו משאירים: (1) יהיה תואר אקדמי (2) ניסיון ניהולי (3) ו-(4) יחוברו.

לא, (3) זה הצגת תעודה. זה רשות מקומית.

לא, אני חשבתי על משהו אחר: (1) תואר אקדמי (2) ניסיון מקצועי ניהולי, (3) ו-(4) יחוברו, ואז ב' יתייחס רק ל-(3) ו-(4) בעצם.

אני רוצה שתנאי הקבלה יהיו תואר אקדמי, ניסיון ניהולי ותעודת הכשרה. זה שלושת תנאי הקבלה.

בסדר. אז תעשי ככה: (1) בעל תואר אקדמי

(2) בעל ניסיון מקצועי כפי שהחלטנו

(3) הציג אישור כתוב מהמנהל כי התקיימו בו דרישות הכשירות ---

מהמינהל.

מהמינהל, סליחה. כי התקיימו בו דרישות הכשירות לפי החוק ולפי תקנות אלה, לשם העסקה. דרך אגב, הוא לא צריך לתת כי התקיימו בו דרישות הכשירות, הוא צריך רק לגבי (3) ו-(4) לתת אישור. הוא לא צריך לתת אישור לתואר אקדמי ולניסיון מקצועי ניהולי. זה הרשות צריכה לבדוק.

לא, מירב, פשוט תורידי את הדבר הזה. תורידי את סעיף ב', ובמקום ב' את עושה סעיף (3) ב-2: יציג תעודה שעבר בהצלחה קורס הכשרה.

זה יותר נכון.

זהו.

ועכשיו, הקורס, הבנת? לרשות המקומית, מה הוא צריך לבוא לרשות המקומית, אוקי? הוא צריך לבוא לרשות המקומית ---

צריך שלושה מסמכים: מסמך אחד זה תעודת תואר ראשון, מסמך שני זה ניסיון ניהולי ומסמך שלישי זה התעודה של משרד החינוך.

תעודה שעבר בהצלחה מיון וקורס, כאמור בתקנה (3), ואז תקנה (3) תהיה: הנושא של המיונים והקורס.

כן.

בסדר?

משרד החינוך יקבע נהלים למנגנון של כניסה לקורס, אופן פרסומו ---

רגע, רגע, זה חדש עכשיו, מה?

אז איך?

עוד פעם.

רבותי, מה?

למה משרד הפנים יקבע?

משרד הפנים, משרד החינוך.

לא, לדעתי תשאיר להם את זה להם איך הם יעשו את זה.

אנחנו לא צריכים את זה.

לא, אבל אם הם לא מפרסמים את זה ---

איך נדע שזה קיים.

אבל לא, אני לא יודעת אם יש חובה לכתוב את זה בתקנות, מירב תקני אותי. אני חושבת שמשרד החינוך, הרי לכולם יש את אותו אינטרס. הקורס צריך להתקיים, אחרת אין מנהלי יחידות נוער מוסמכים. האינטרס ---

את זה אני לא יודעת, את זה צריך לשאול אותם.

שמה?

כל כמה זמן נפתח קורס?

לפחות פעם בשנה?

לפחות פעם בשנה, כן, ולפעמים יש גם שני קורסים.

לפחות.

למה היום הוא על פי הצורך, אז אנחנו יודעים לתכנן. פה אנחנו הופכים את הגלגל ואנחנו אומרים - צריך לפתוח קורס גדול.

מועד חורף, מועד קיץ.

בסדר, אז אנחנו כותבים שקורס כאמור יתקיים לפחות פעם בשנה.

זה בוודאות, כן.

כתבנו שמשרד החינוך יקבע נהלים לקבלה לקורס?

כן, המיון. כתבנו – עבר תהליך מיון – זה יישאר. כי אחרת הם לא יוכלו לקבוע לכאורה תנאי סף.

תכתבי שמשרד החינוך יקבע את הנהלים לקורס.

זה מה שהם כותבים כאן. עקרונית הם כותבים – את תהליך המיון יבצע מינהל חברה ונוער במשרד החינוך, או מי מטעמו, לפי נהלים, יבינה, אתם שומעים? מה שעכשיו (3), בעניין של המיון, זה יהיה: "את תהליכי המיון יבצע מינהל חברה ונוער וכו' (להלן – המינהל או מי מטעמו), לפי נהלים שיקבע מי? המנהל הכללי?

בהתאם לנהלים שיקבע המנהל הכללי של משרד החינוך.

המנהל הכללי של משרד החינוך, בסדר גמור.

בסדר גמור. עכשיו הקורס הזה ממומן? אתם מסבסדים את זה?

אנחנו מסבסדים אותו.

ללא תשלום?

לא, מסבסדים זה לא ללא תשלום. שאלת אם אנחנו מסבסדים. את האש"ל משלם החניך.

ואת הקורס עצמו המשרד.

המימון זה כבר סיפור אחר. השאלה אם הם מוכנים לממן?

אני לא נכנסת לסוגית המימון, כי גם אין לי עוגן מספיק.

תשמעו, יכול להיות שמחר אנחנו נבוא וגם נקצה לזה כסף.

אני לא נכנסת לסוגית המימון.

לא, אבל רבותי, אנחנו אפילו בחוק זכויות סטודנט עשינו יישור קו, הגבלות מסוימות בנושא של דמי רישום, זה לא יכול להיות פתוח לגמרי.

בתקנות שדנות בנושא הכשירות אני צריכה לטפל במימון? בנהלים. מכוחם של נהלים.

כן, אבל ברגע שהקורס הזה הופך להיות תנאי להתקבל לעבודה והבן אדם יודע שבלי הקורס הזה הוא לא יכול להתקבל, אז הוא בעצם ---

כן, אבל זה קורה גם בכל מקצוע אחר.

כל ההכשרה המקצועית של התמ"ת להיות היום חשמלאי ושרברב ואני לא יודעת מה, הכל זה קורסים מקצועיים. הכמעט כל דבר מצריך היום קורס.

טוב.

זה אולי אפילו יהיה תקדים בחקיקה.

אולי רק תגידו לפרוטוקול מה המצב מבחינת הסבסוד, שזה לפחות יהיה כתוב באיזה שהוא מקום.

הסבסוד שאנחנו עושים היום הוא שאת האש"ל של החניכים הם משלמים, או היום בגלל שהרשות שלחה אותו אז הרשות שהיא מחייבת אותו, אבל אין את הרשות שתשלם את זה.

יכול להיות שיהיה.

לא יודע, אבל אני אומר בעיקרון – את כל מה שקשור מעבר לזה שזה המרצים של הקורס, מנהל הקורס, כל המערכת סביב העניין הזה – משרד החינוך מממן. זה יוצא משהו בסדר גודל של 40% מול ---

זאת אומרת אין שכר לימוד.

אין שכר לימוד, בדיוק. עכשיו, אם מישהו לא רוצה לישון או לא רוצה לאכול, הוא לא משלם.

אוקי, אז זאת אומרת, אז אפשר לכתוב שפטור משכר לימוד?

לא, אני חושב ש ---

זה קורס אגב מרוכז?

לא, הפעם הקורס הוא לאורך השנה משום שאנחנו .... תוך כדי עבודה. עכשיו אנחנו הולכים בעקבות ההחלטה פה, אני הולך לרכז אותו. לקצר.

טוב, בסדר. אוקי. זהו?

כן, סיכמנו אני חושבת את הכל.

טוב, רבותי, אני רוצה להעלות את התקנות שהביא לנו משרד החינוך בנושא של רשויות מקומיות (מנהל יחידות נוער ומועצת התלמידים והנוער) (תנאים בדבר השכלה וניסיון למינהל יחידת הנוער) תשע"א-2011, עם כל התיקונים שהיו לנו במשך הדיון, להצבעה.

הצבעה
בעד – פה אחד
התקנות התקבלו
אושר פה אחד, תודה רבה.

ישיבה ננעלה בשעה 11:00