הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
34
ועדת הפנים והגנת הסביבה

01.08.2011

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 427

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

מיום שני, א' באב תשע"א ( 1 באוגוסט 2011), שעה: 11:00

הצעת חוק לייעול האכיפה ולשמירה על ביטחון הציבור (חילוט וסמכויות

פיקוח) (תיקוני חקיקה), התשע"א-2010, שיטור עירוני – הכנה לקריאה שנייה ושלישית.

חברי הוועדה: אמנון כהן – היו"ר

חמד עמאר

ניצן הורוביץ

דב חנין

זאב בילסקי

יעקב אדרי

רוברט טיבייב

פאינה קירשנבאום

ציון פיניאן

מירי רגב

מאיר שטרית

איילת אלישר – הלשכה המשפטית, משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים

רפ"ק יעל אהרונוביץ – קמ"ד חקירות באח"ם, משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים

חיים אמיגה- ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון הפנים

סנ"צ קלוד גוגנהיים – ע' יועמ"ש, משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים

יואל הדר – יועמ"ש בט"פ, המשרד לביטחון הפנים

סנ"צ מאיר ברקוביץ – רמ"ד מידע פלילי באח"ם, משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים

אליעזר רוזנבאום – משנה למנכ"ל, המשרד לביטחון הפנים

בן ציון - לשכת יועמ"ש, המשרד לביטחון הפנים

עו"ד אורית מלמד - משרד הפנים

דןד בן שושן – ממונה תקצוב, משרד הפנים

עו"ד אסנת כהן – מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד גבריאלה פיסמן – מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מאיר בינג – אגף תקציבים, משרד האוצר

עו"ד ישי שרון – סנגור, הסנגוריה הציבורית

ד"ר יצחק קדמן – מנכ"ל המועצה לשלום הילד

עלוה קולן – האגודה לזכויות האזרח

עו"ד אן סוצ'יו – האגודה לזכויות האזרח

עו"ד לילה מרגלית – האגודה לזכויות האזרח

פיני קבלו – סמנכ"ל, מרכז השלטון המקומי

נועה בן אריה – יועמ"ש, מרכז השלטון המקומי

יוחאי וג'ימה – ראש מינהל ביטחון וחירום, מרכז השלטון המקומי

ולדימיר סברדלוב – נציג מאבטחים, שדולת מאבטחים

עו"ד ערן צין – מנחה קליניקה לשינוי סביבתי-חברתי, המרכז האקדמי למשפט ועסקים

עו"ד אפי מיכאלי - המרכז האקדמי למשפט ועסקים

עו"ד עוזי סלמן – יועץ משפטי, עיריית תל אביב-יפו

יואב ירדני – מנהל אגף הפיקוח בעיריית תל אביב-יפו

איילת וינר – סגנית בכירה ליועץ המשפטי, עיריית תל אביב-יפו

שמואל חן – דובר ועדת הפנים והגנת הסביבה

מירי פרנקל-שור



עידו בן-יצחק



איילת לוי - מתמחה

יפה שפירא

אושרה עצידה

הצעת חוק לייעול האכיפה ולשמירה על ביטחון הציבור (חילוט וסמכויות פיקוח) (תיקוני חקיקה), התשע"א-2010, שיטור עירוני – הכנה לקריאה שנייה ושלישית

שלום וצהריים טובים. אני פותח את הדיון של ועדת הפנים והגנת הסביבה. הנושא הוא: הצעת חוק לייעול האכיפה ולשמירה על ביטחון הציבור (חילוט וסמכויות פיקוח)(תיקוני חקיקה), התשע"א-2010 – זה יהפוך ל-2011 – שיטור עירוני, הכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.

אנחנו דנו בנושא הזה ושלחנו גם את הממשלה ואת הייעוץ המשפטי של הממשלה להכין הצעת חוק אחרת ושונה, כי להערכתנו הצעת החוק שהוגשה לוועדה לא לקחה בחשבון את כל האלמנטים שמסביב. למעשה, ראינו כי מהצעת הממשלה כביכול מתפרש שרוצים להפריט את המשטרה, ושהמשטרה תעשה דברים אחרים, ושכל נושא האכיפה ברשות מקומית יעבור לאחריות הפיקוח העירוני.

מירי, אני רוצה להודות לך ולצוות על כך שישבתם והגיתם יחד עם משרדי הממשלה וכל הארגונים שהביאו את הערותיהם. המטרה היא להוציא מכאן חוק טוב וראוי, ושלמעשה הטיפול באלימות יישאר בידי המדינה, המשרד לביטחון הפנים. יש פה סיוע של השלטון המקומי על-ידי הפקחים. מצד אחד, זה יבוא בסמכות ובכפיפות של המשרד לביטחון הפנים, וכמובן בשיתוף פעולה של רשויות מקומיות שרצו להיכנס להסדר הזה של שיטור עירוני. גם עליהן מוטלות חובות, ומוטלת אחריות. הן גם צריכות להשתתף בתקציבים ולהשתתף בביטוח של אותם פקחים שייכנסו לתוך התהליך הזה כך שלא יהיה מצב של איפה ואיפה בין אנשים שעובדים כמעט באותו מעמד ובאותו תפקיד.


בשלב זה, אני הבנתי שפחות או יותר הגענו להבנות. אני מבקש מהייעוץ המשפטי של הוועדה לקרוא את הצעת החוק, ולאחר מכן ניכנס לדיון, נסביר את החוק, נשמע את הערות של הגופים השונים ונתקדם עם זה הלאה.


קודם כל, נקרא את כל החוק, ואז נגיע לסעיפים שבהם יש לנו עדיין חילוקי דעות. בבקשה להקריא את הצעת החוק.

"חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות, התשע"א–2011"

כתבנו: "פתוח להצעות", מכיוון שכל קורא להצעות לשם החוק יתקבלו בברכה.

"פרק א': מטרה
מטרה
1.
(א)
מטרתו של חוק זה לחזק את יכולת הפיקוח והאכיפה של הרשות המקומית בעבירות שבתחום אחריותה וכן לאפשר לרשות לסייע למשטרת ישראל במילוי תפקידה לקיום הסדר הציבורי ברשות המקומית, והכול מבלי לגרוע מתפקידה של משטרת ישראל על פי דין.
(2) לשם השגת מטרת החוק יוסמכו פקחים עירוניים בסמכויות לצורך פיקוח על ביצועם של חוקי עזר ויופעל ברשויות מקומיות מסוימות, לתקופת ניסיון, מערך אכיפה עירוני שיסייע למשטרת ישראל במניעת אלימות."

אדוני, יש פה המון דברים מהותיים.

אני יודע. אנחנו קודם כל נקרא את הצעת החוק. תמשיכי לקרוא, בבקשה.

"פרק ב': פרשנות
הגדרות
2.
בחוק זה –


"חוק כלי הירייה" – חוק כלי הירייה, התש"ט-1949;

(1)
כלי שמסוגל לירות כדור, קלע, פגז, פצצה או כיוצא באלה, שבכוחם להמית אדם, וכולל חלק, אביזר ותחמושת של כלי כזה;



(2)
כלי שסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם, לרבות חלק, אביזר ותחמושת לכלי כאמור ולרבות מכל המכיל או שמסוגל להכיל חומר כאמור, ולמעט מכל גז מדמיע כהגדרתו בחוק כלי הירייה;



(3)
תחמושת, פצצה, רימון או כל חפץ נפיץ אחר שבכוחם להמית אדם או להזיק לו, לרבות חלק של אחד מאלה;



(4)
סכין או אולר כהגדרתם בסעיף 184 לחוק העונשין, התשל"ז-1977;



(5)
כלי נשק, חפץ או חומר אחר שיש בו או בשימוש בו כדי לפגוע בביטחון הציבור;


"עיכוב" – הגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי;


"פקודת החיפוש" – פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969;


"פקח אכיפה" – עובד הרשות המקומית שהוסמך לפי הוראות סעיף 11;


"פקח עירוני" – עובד הרשות המקומית שהוסמך כפקח לפי הוראות סעיף 3;


"קצין משטרה בכיר" – כהגדרתו בפקודת המשטרה;


"רשות מקומית – עירייה או מועצה מקומית;


"השר" – השר לביטחון הפנים."

"פרק ג': הסמכת פקחים עירוניים
הסמכת פקחים עירוניים
3.
(א)
ראש רשות מקומית רשאי להסמיך פקחים עירוניים, מבין עובדי הרשות;


(ב)
ראש רשות מקומית רשאי להסמיך פקחים עירוניים מבין עובדי הרשות בסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר, ובלבד שהתקיימו בו כל אלה:



(1)
משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מפנייתו של ראש הרשות המקומית אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;



(2)
הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה שר הפנים בהסכמת השר לביטחון הפנים;



(3)
הוא עומד בתנאי כשירות נוספים ככל שהורה שר הפנים.


(ב)
הודעה על הסמכת פקח עירוני לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
סמכויות פקח עירוני
4.
(א)
לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר בתחום הרשות המקומית שבה הוא עובד, רשאי פקח עירוני שהוסמך לפי סעיף 3(ב), לאחר שהזדהה לפי סעיף 5 –



(1)
לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג בפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;




(2)
לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל על ביצוע חוק עזר; בפסקה זו, "מסמך" - לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995;



(3)
להיכנס למקום, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.



(ב)
אין בסמכויות פקח עירוני לפי חוק זה כדי לגרוע מסמכויות פיקוח שניתנו לו לפי כל דין אחר.
זיהוי פקח עירוני
5.
פקח עירוני לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בתחום הרשות המקומית בה הוא פועל, בעת מילוי תפקידו ובהתקיים כל אלה:


(1)
הוא לובש מדי פקח, בצבע ובצורה שהורה לעניין זה ראש הרשות המקומית, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה, והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;


(2)
יש בידו תעודה החתומה בידי ראש הרשות המקומית, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יציג על פי דרישה.
סייג לסמכויות פקח עירוני
6.
פקח עירוני לא ישתמש בסמכויותיו לפי חוק זה כלפי אלה:


(1)
מוסד ממוסדות המדינה למעט בית חולים ממשלתי;



(2)
ספקים ומפעלים המפתחים או מייצרים ציוד ביטחוני בעבור כוחות הביטחון, שקבע לעניין זה, מטעמי ביטחון המדינה, ראש הממשלה או שר הביטחון, בהתייעצות עם שר הפנים; לעניין זה, "כוחות הביטחון", "ציוד ביטחוני" - כהגדרתם בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס"ו-2006."


סעיף 7 שקיומו בסימן שאלה כרגע.

"הפרעה לפקח עירוני במילוי תפקידו
7. סירב אדם להיענות לדרישת פקח, על-פי הסמכויות הנתונות לו לפי סעיף, לפי פרק זה, דינו מאסר שנה."

"פרק ד': מערך האכיפה העירוני

הקמת מערך אכיפה עירוני
8.
ברשות מקומית המנויה בתוספת יוקם מערך אכיפה עירוני; מערך זה יפעל על פי מדיניות שיתווה השר, יתבסס על יחידת פיקוח עירונית ייעודית של פקחי אכיפה שיוסמכו לעניין זה ושיונחו על ידי משטרת ישראל, ככל שמדובר בהפעלת סמכויות לצורך מניעת אלימות לפי הוראות פרק זה, ועל כוח שיטור עירוני ייעודי שיורכב משוטרים.
הנחיית משטרת ישראל
9.
מערך האכיפה העירוני, בסיועו למשטרת ישראל במניעת אלימות, יפעל בהנחיית משטרת ישראל.

10.
(א) משטרת ישראל לא תפחית את המאמץ המשטרתי הקיים בתחנות אשר במסגרתן יוקם כוח שיטור עירוני ייעודי ולא תפחית מהיקף כוחות השוטרים והיקף הפעילות הקיים רק בשל הקמת כוח השיטור העירוני הייעודי, אלא בהחלטת המפקח הכללי של משטרת ישראל באישור השר.


(ב) רשות מקומית לא תפחית את מאמץ הפיקוח העירוני הקיים ברשות אשר במסגרתו תוקם ולא תפחית מהיקף כוחות הפקחים העירוניים ואת היקף הפעילות הקיים בשל הקמת יחידת הפיקוח העירונית הייעודית, אלא באישור שר הפנים.

יחידה הפיקוח העירונית ייעודית
הסמכת פקחי אכיפה
11.
(א)
השר, בהסכמה עם שר הפנים, רשאי לבקשת רשות מקומית, המנויה בתוספת, להסמיך פקח עירוני כפקח אכיפה ולהפעיל סמכויות לפי פרק זה, לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, ובלבד שהתקיימו בו כל אלה:



(1)
הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל;



(2)
הוא המציא אישור מאת רופא מורשה בדבר כשירותו הרפואית;



(3)
הוא בעל רישיון או תעודת הרשאה לנשיאת כלי ירייה כאמור בסעיף 4 לחוק כלי הירייה, ככל שיוחלט על ידי משטרת ישראל שעליו לשאת נשק;



(4)
אין מניעה, לדעת קצין משטרה בכיר שמינה המפקח הכללי של המשטרה לעניין חוק זה, להסמיכו כאמור בטעמים של שלום הציבור או ביטחון הציבור, או בשל עברו הפלילי;



(5)
הוא סיים 12 שנות לימוד במוסד חינוך מוכר כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, או המציא אישור ממשרד החינוך התרבות והספורט על השכלה כללית שוות ערך לכך;



(6)
הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות המסורות לו לפי חוק זה, בשים לב לסוג המקום שבו יעשה שימוש בסמכויותיו בהתאם להסמכתו, ולרבות לעניין השימוש בסמכויות אלה, הכול כפי שיורה השר או מי שהסמיך לעניין זה.
(2) הודעה על הסמכת פקח אכיפה לפי סעיף זה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד לביטחון הפנים והרשות המקומית הנוגעת בדבר."

"סימן ג': סמכויות פקחי אכיפה
הפעלת סמכויות – הוראות כלליות
12.
לא יפעיל פקח אכיפה את סמכויותיו לפי פרק זה אלא לשם סיוע למשטרת ישראל במניעת אלימות ובהנחייתה, בעת מילוי תפקידו, ובהתקיים כל אלה:


(1)
הוא פועל בנוכחות שוטר או בהתאם להנחיות מפקד התחנה שבשטח אחריותה הוא פועל או מי מטעמו כפי שינתנו מעת לעת;


(2)
הוא לבוש מדי פקח אכיפה, ובלבד שאינם נחזים להיות מדי משטרה ושהם שונים ממדי פקח עירוני ברשות המקומית, ועונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;


(3)
יש בידו תעודת פקח אכיפה, שאותה יציג לפי דרישה;


(4)
הוא בתחום שיפוטה של הרשות המקומית ובמקום שקבע מפקד המחוז לפי סעיף 16.
תעודת פקח
13.
(א)
תעודת פקח אכיפה תהיה חתומה בידי קצין משטרה בכיר שמינה המפקח הכללי של המשטרה לעניין זה, ויצוינו בה תפקידו וסמכויותיו של הפקח והמקומות בו הוא מוסמך להפעיל את סמכויותיו.
(2) תוקפה של תעודת פקח יהיה לשנתיים מיום הינתנה, ובלבד שמקבל התעודה משמש בתפקיד פקח.
סמכויות למניעת מעשה אלימות
14.
(א)
לשם סיוע למשטרת ישראל במניעת אלימות, רשאי פקח אכיפה להפעיל את סמכויותיו המפורטות להלן, במקום המנוי בתוספת השנייה, אם ביצע אדם מעשה אלימות בפניו או בפני אדם אחר הקורא לעזרה - - -

סליחה, כשבאנו עם העיריות האיתנות ליושב-ראש שהפגין רצון טוב, קראנו סעיף, דיברנו, סעיף, דיברנו.

לא, דיברנו בכלל. עשינו קודם כל דיון עקרוני לגבי עיריות איתנות. בדרך כלל, אנחנו עושים דיון עקרוני פעם ראשונה, שומעים את כל המשלחות ושומעים את הבעיות. דיון עקרוני נעשה, והוא אפילו היה משודר. שמענו וראינו שהחוק הוא לא טוב. לכן, שלחנו את הייעוץ המשפטי של הממשלה יחד עם הממשלה לנסח חוק אחר שיסדיר, ושלא יהיה מצב שהמדינה מתנערת מאחריותה, ומעבירה כביכול את הטיפול בנושא האלימות לשלטון המקומי. לכן, הייעוץ המשפטי פה ניסח יחד איתם חוק אחר וטוב. זאת אומרת, דיון עקרוני נעשה. אנחנו התבשלנו כבר, ואנחנו היום עוברים לחקיקה. גם לגבי עיריות איתנות היה דיון עקרוני ושמענו את הבעיות. לאחר שאנחנו יושבים עם האוצר ומגבשים פחות או יותר את ההבנות, אנחנו בשלב הבא באים מייד להקראה, לדיון סופי והצבעה. אלו התהליכים שעוברים בוועדה. אין פה, חס וחלילה, איפה ואיפה. אם כן, דיון עקרוני נעשה פה. היום תהיה הקראה, שמיעה של הערות של כל מי שיושב כאן, ונתקדם הלאה – זה כל הסיפור.

למעשה, היום אנחנו נקריא, נצביע ונלך הביתה.

נשמע את הדברים. מה פתאום "הביתה"? יש לך עוד הרבה עבודה גם בדיון הבא, ויש עוד ארבעה-חמישה דיונים.

אבל, זה לא חוק טוב.

זה חוק מצוין עכשיו. הוא לא היה טוב, אבל עכשיו הוא חוק מצוין. תמשיכי בבקשה לקרוא.

"...או אם נוכח הפקח כי בשל איום או מעשה של אדם בפניו או בפני אדם אחר הקורא לעזרה והמצביע עליו בפני הפקח, הוא עומד לבצע מעשה אלימות:



(1)
לדרוש מאותו אדם, למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו שהוא חייב בהחזקתה על פי כל דין;




(2)
לערוך חיפוש על גופו של האדם אם יש לו חשד סביר שהאדם נושא עמו שלא כדין נשק, או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק;



(3)
לעכב את האדם עד לבואו של שוטר; על עיכוב לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 72 עד 74 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, בשינויים המחויבים וכן סעיף 44 לפקודת החיפוש; פקח אכיפה, המבצע עיכוב לפי פסקה זו, רשאי להשתמש בכוח סביר, אם סירב האדם להיעתר לבקשת העיכוב, ויש חשש שהחשוד יימלט או שזהותו אינה ידועה, ובלבד שלא יהיה בשימוש בכוח כדי לגרום לו חבלה.
(2) בסעיף זה, "מעשה אלימות" – הכאת אדם או הפעלת כוח על גופו בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית.
הוראות לעניין סמכות חיפוש
15.
(א)
על חיפוש לפי סעיף 14(א)(2) יחולו הוראות אלה:



(1)
חיפוש על גופו של אדם הכרוך במגע גופני ייערך על ידי בן מינו של האדם, אלא אם כן בנסיבות העניין לא ניתן לעשות כן ויש בדחיית החיפוש סיכון בלתי סביר לשלום הציבור, לרבות שלומו של אדם;



(2)
אין לדרוש מאדם לחשוף בפרהסיה חלקי גוף שבדרך כלל הם מוסתרים, אלא כדי למנוע סכנה קרובה לוודאי לשלום הציבור.



(3)
התגלה אגב החיפוש חפץ העלול לפגוע בביטחון הציבור, רשאי הפקח לתפוס אותו ולהעבירו בהקדם האפשרי למשטרת ישראל; על החפץ יחולו הוראות הפרק הרביעי של פקודת החיפוש, בשינויים המחויבים.



(4)
סירב אדם לחיפוש, והיה חשד סביר שהוא נושא שלא כדין נשק או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק, רשאי הפקח לערוך את החיפוש, על אף הסירוב, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך.
(2) בסעיף זה, "חיפוש על גופו של אדם" – חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו שאינו חיפוש חיצוני או פנימי כהגדרתם בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד), התשנ"ו-1996."

אדוני היושב-ראש, מצביעים היום על החוק הזה או שלא?

אנחנו נשמע את המשלחות, נשמע את הדברים.

כלומר, יש סיכוי שכן, ויש סיכוי שלא.

ודאי, תלוי איך מתקדמים בדיונים. תמשיך לקרוא, בבקשה.

"16.
מפקד מחוז במשטרת ישראל רשאי לקבוע כי במקום מסוים, שהוא מסוג המקומות המנויים בתוספת השנייה או חלק ממקום כאמור, רשאי פקח אכיפה להפעיל את סמכויותיו, לפי פרק זה."

"סימן ד': הוראות שונות
כיסוי ביטוחי
17.
לא יוסמך פקח עירוני כפקח אכיפה אלא אם כן ביטחה אותו הרשות המקומית לשם הבטחת פיצויו של מי שנפגע עקב מעשה או מחדל שלו בעת הפעלת סמכויות לפי פרק זה;"

עד זה. את השאר אנחנו מחקנו.

"דין וחשבון
18.
(א)
הממונה על תלונות הציבור ברשות המקומית ירכז את התלונות שהוגשו לרשות המקומית נגד פקח במערך האכיפה העירוני בקשר להפעלת סמכויותיו לפי פרק ד'; בסעיף זה, "הממונה על תלונות הציבור" – כהגדרתו בחוק הרשות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור), התשס"ח-2008.

(ב)
ראש הרשות יפרסם, בתחילת כל שנה, דין וחשבון בכתב שיכלול את מספר התלונות שהוגשו בשנה שקדמה לה, ובו סקירה כללית של התלונות, ותיאור הטיפול בהן; דוח כאמור יוגש לועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
שינוי התוספות
19.
(א)
השר רשאי, בצו, בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לשנות את התוספת הראשונה.
(2) השר רשאי, בצו, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לשנות את התוספת השנייה.
דיווח לכנסת
20.
השר ימסור לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, מדי חצי שנה דיווח על כל אלה:


(1)
מספר עבירות האלימות שבוצעו בכל אחת מהרשויות המקומיות המנויות בתוספת בששת החודשים שקדמו לדיווח, לפי עבירה, והשינוי בהשוואה לששת החודשים שקדמו להם;


(2)
מספר עבירות האלימות שבוצעו בשאר מדינת ישראל בששת החודשים שקדמו לדיווח, לפי עבירה, והשינוי בהשוואה לששת החודשים שקדמו להם;


(3)
שינוי במספר השוטרים הפועלים דרך קבע בתחומי הרשויות המקומיות המנויות בתוספת;


(4)
מספר המקרים בהם עשו פקחי מערך השיטור העירוני שימוש בסמכויותיהם לפי חוק זה."

"פרק ה': דיווח, ביצוע והוראות שונות
שמירת דינים
21.
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכויות שוטר ופקח לפי כל דין ומחובותיה של משטרת ישראל, לפי כל דין.
תיקון חוק הרשויות המקומיות (משמעת)
22.
בחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח-1978, בסעיף 9, בסופו יבוא:


"(8)
ערך חיפוש, ביצע עיכוב או נכנס לרשות היחיד, שלא כדין או שלא בתום לב, או השתמש בכוח כלפי אדם במסגרת מילוי תפקיד, בלא סמכות כדין ובלא הצדק סביר, מעבר למידה הנדרשת או בניגוד להנחיות שקיבל ממשטרת ישראל או לכל הוראה אחרת שניתנה כדין".
ביצוע ותקנות
23.
(א)
השר ממונה על ביצועו של חוק זה, למעט פרק ג', והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.


(ב)
שר הפנים ממונה על ביצועו של פרק ג', והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
תוקף
24.
פרק ד' והתוספת יעמדו בתוקפם עד יום כ"ד באב התשע"ג (31 ביולי 2013).


תוספת ראשונה
(לסעיף 8)


1. אילת;


2. אריאל;


3. בני ברק;


4. גבעתיים;


5. דימונה


6. טירה;


7. כרמיאל;


8. לוד;


9. מגדל העמק;


10. נצרת;


11. נתניה;


12. ערד;


13. רמת גן.


תוספת שנייה
(לסעיף 14)


1.
גנים ציבוריים;


2.
שווקים;


3.
חופי רחצה;


4.
חניונים;


5.
מקומות בהם מתקיימים אירועים תחת כיפת השמים;


6.
מועדון, דיסקוטק, פאב, וסביבתם הקרובה.


7.
אתרי נופש.

ובכן, אני חושב שהחוק במתכונתו הנוכחית עשה איזשהו הסדר. אני שוב מודה לצוותים שעבדו יחד בשיתוף פעולה. מירי, תגדירי בקווים כללים, ואז ניתן אפשרות לכל הגורמים להתייחס, ונתחיל להתקדם בסעיפים.

אני רוצה להדגיש. דבר ראשון, לעניין האמירה שבחוק, סעיף המטרה, סעיף 1, פרק ד', סימן א' שהם סעיפים 8, 9, ו-10.


סעיף 21, סעיף שמירת דינים, הסיפא של הסעיף - אנחנו ביקשנו לומר פה אמירה חדה ומשמעית שהטיפול באלימות נשאר בידי המדינה. לתפיסתנו, ניסינו לסגור ולתת את המעטפת בצורה הרחבה והממוקדת גם יחד, ולומר שהסיוע של הרשות המקומית לא בא להחליף ברשות המקומית את הטיפול בעבירות בענייני אלימות. המשטרה נשארת, היא המנחה. יש פה הנחיה לאומית של השר. רק רשויות מקומיות מסוימות שמעוניינות להצטרף לפיילוט הן שייכללו בתוך הפיילוט. המדינה והמשטרה נשארות בתמונה. לא רק שהן נשארות, אלא הן האחריות לטפל בעבירות אלימות במדינה.


אחר כך אנחנו ניסינו להראות את ההתפתחות החדשה, את התפיסה שיש באכיפה. יש פה בהתחלה את הפקחים העירוניים, ומהפקחים העירוניים יהיה כוח מסוים שיהווה את מערך האכיפה, כמובן וביחד עם השוטרים.


אדוני היושב-ראש, כמו שעדכנתי אותך, יש נושאים שהם עדיין שנויים במחלוקת. אנחנו ניסינו לשמוע את כל ההערות, ולתת מענה לכל דבר. יש פה הערות עקרוניות, יש כאן הערות יותר לגבי הנוסחים. אני מציעה שנשמע את ההערות, וכמובן תחליטו.

נשמע קודם את חברי הכנסת. חבר הכנסת דב חנין, האם ההתייחסות שלך היא לסעיפים מוגדרים או שאתה רוצה להעיר באופן כללי?

באופן כללי, ולסעיפים. אדוני היושב-ראש, תודה רבה. הוויכוח שלי עם החוק הזה הוא ויכוח עקרוני. אני חושב שנושא האלימות הוא נושא מובהק שבתחום פעולתה הבלעדי של המדינה. אני מודה שהגישה שלי מושפעת ממה שאני למדתי כשהייתי סטודנט. חלקנו למדנו את ההגדרה של "מהי מדינה"? ההגדרה הקלאסית של ובר שאומרת שהמדינה היא אורגן שיש לו את המונופולין על העיסוק באלימות בחברה המודרנית. אני חושב שאסור לבטל את המדינה. אסור לבטל את מדינת ישראל, לא בחלקים, לא לקצץ אותה בקציצות, ולא לפרוס ממנה פרוסות. ולכן, אני אומר את הדברים מתוך הרבה מאוד הערכה לעבודה הרבה שנעשתה, ואני מעריך אותה, של הייעוץ המשפטי – הניסיון באמת לצמצם את מידת הפוגענות של החקיקה הקודמת שהיתה באמת חסרת גבולות. אבל, ברמת העיקרון אני חושב שהסוגיה העקרונית לא נפתרה. אלימות היא עניינה של המדינה. מדינה לא צריכה לקבל עזרה ממיליציות כאלה או אחרות גם אם המיליציות הן מסודרות, גם אם הן לא הפלנגות הלבנוניות. המדינה צריכה לטפל באלימות. יושבים פה נציגי המשרד לביטחון הפנים, נציגי המשטרה, ואני תומך בדרישותיהם וברצונם לקבל תגבור לתקציב שלהם וחיזוק למעמד שלהם כדי שהם יוכלו לעשות את המוטל עליהם.

מאיפה נביא את הכסף?

יש הרבה מקורות, חברי חבר הכנסת כהן. בדיוק קראתי היום כתבה מרתקת של תני גולדשטיין, אפרופו 60 מיליארד שצריכים לטפל בדרישות החברתיות. תני גולדשטיין מצא כבר תשובה ל-30 מיליארד שנמצאים. אדוני היושב-ראש, אני יכול להציע לך בהמשך לדבר הזה עוד 30 מיליארד. דרך אגב, יש גם עודף תקציבי של 15 מיליארד בגבייה.

יש לצמצם גם את החוב הלאומי, יש לנו גם ריבית. אני איתך. בדיון הקודם אמרתי שעדיף היה אם המדינה היתה מוסיפה אלף שוטרים ואז היינו פותרים את הבעיה.

גם הכסף של הפקחים יגיע מכיס ציבורי, וזה לא שיהיה מישהו פרטי.

ודאי, ודאי.

ברמת העיקרון, יש פה ויכוח עקרוני.


אני רוצה ללכת כברת דרך משמעותית לקראת המדינה ברעיון הבסיסי של בואו נחזק את מערך האכיפה והפיקוח העירוניים, וכן נשחרר במידה מסוימת את המדינה מעיסוק מדברים שפיקוח עירוני יכול לעסוק בהם. אני חושב שהחוק הזה צריך לעסוק, למשל, בנושא של מתן סמכויות לאנשי הפיקוח העירוני לפקח על נת"צים. אני תמיד נותן את הדוגמה הזאת כי זה דבר שזועק לשמיים באבסורד שלו. למשל, עיריית תל אביב מעוניינת לבצע אכיפה על הנת"צים שנמצאים בעיריית תל אביב. ראש עיריית בא בטענות, ואני חושב שהן מוצדקות – אני לא מגן עליו בדברים שהוא לא צודק בהם – שהוא לא יכול לשלוח את הפקחים שלו כאשר אנשים נוסעים בנת"צים ברחובות העיר. אני בעד זה, ויש עוד דברים שהם קשורים לגרעין הפעולה של השלטון העירוני שבאמת צריך לתת לשלטון העירוני את הסמכויות לפעול בהם, סמכויות מידתיות, ראויות, מאוזנות, לא באמת לאפשר אפרופו זה גם שימוש בנשק לפקחים עירוניים.


אבל, פה עושים דבר שהוא לגמרי לא בכיוון. הוא לגמרי לא בכיוון, ואני אומר את זה בצער ובכאב. אני לא רואה שום צורך להכניס את הפיקוח העירוני לדבר הזה. אני לא חושב שהפיקוח העירוני מסוגל לעשות את זה, אני לא חושב שזה נכון שהוא יעשה את זה. אני חושב שבשביל זה יש משטרה בישראל, וזה מה שהיא צריכה לעשות.


לכן, אדוני היושב-ראש, ברמת הקונספט אני מציע לנו לעבוד בכיוון אחר שהוא בחינה רצינית ומעמיקה של הסמכויות שהרשויות המקומיות אכן צריכות לפקחים שלהם, ויש הרבה סמכויות כאלה שהן צריכות. זה יכול בהחלט להקל על המשטרה במשימות שהיא לא מסוגלת לעמוד בהן, מצד אחד. מצד שני, לשחרר את הרשויות המקומיות גם מהאחריות וגם מהחובה לבצע תפקידים שהם תפקידים של מדינת ישראל. עדיין מדינת ישראל קיימת.

הם בוחנים את זה יום יום.

הם לא בוחנים את זה יום יום, כי הסיפור הזה של מתן סמכויות לפקחים של השלטון המקומי בתחומים שהשלטון המקומי רוצה לעסוק בהם, תקוע כבר שנים. על סמכויות של פקחים לבצע אכיפה של נת"צים, אני מתווכח עם המשרד לביטחון הפנים מאז שאני זוכר את עצמי בכנסת.

זה כבר נמצא בשלב סיום, אמר את זה האוצר בדיון הקודם.

יפה. אם זה נמצא בשיפורים, בואו נכניס את זה לחוק הזה – הנה ההזדמנות.


מתוך הכיוון הזה אני רוצה להציג את ההסתייגויות שלי באופן נקודתי. אם הצעת החוק נשארת במתכונתה, אני חושב שהשם שלה לא מבטא את התוכן האמיתי שלה. אני חושב שהתוכן האמיתי שלה הוא הפרטת השיטור בתחומי העיר, ולכן זו הכותרת שצריכה להיות לחוק, זה צריך להיות שם החוק. לחלופין, אני חושב שהחוק הזה צריך להיקרא - - -

אתה מתכוון שאלו ההסתייגויות שלך, ועל זה אני אחר כך צריך להצביע.

בהחלט. כל מה שאני אומר, אדוני, הן הצעות בשלב זה. אם הן לא תתקבלנה, אני מניח שהן תהפוכנה להסתייגויות. אם לא תתקבל ההסתייגות הזאת, אז אני אציע ששם החוק יהיה: החוק להמשך ביטולה של מדינת ישראל לשיעורין - - -

יש הסתייגויות של מרצ. אתה כבר הכנת הסתייגויות, אתה עובד מהר.

אנחנו מסודרים, אנחנו מפלגה מסודרת ועובדים ברצינות.

הם עובדים ברצינות.

חבר הכנסת הורוביץ, קיבלת ראשות ועדה?

כן, עובדים זרים. התחלפנו עם האיחוד הלאומי.

זה שינוי ומפנה במאה שמונים מעלות. בדברים מסוימים יש לנו ממשקים. בכל מקרה, הצלחה בשם הוועדה ובשם צוות הוועדה. אנחנו יודעים שתעשה טוב למדינת ישראל.

תודה, אדוני.

אם כן, ביטולה של מדינת ישראל לשיעורין. ההסתייגויות האלה נרשמות עכשיו, ואני מבקש שהן יובאו להצבעה במידת הצורך.


אני עובר לסעיף המטרה. אדוני, בסעיף המטרה אני מציע להשמיט את כל המילים החל מהמילה: "וכן לאפשר", כי אני חושב שהחוק צריך לעסוק במה שבאמת בתחום אחריותה של הרשות המקומית. ולכן, בכיוון הזה אני מציע שהחקיקה תתבצע.


אני מציע גם להשמיט מסעיף קטן (ב) את המילים: "שיסייע למשטרת ישראל במניעת אלימות". בסעיף הפרשנות, אני מציע למחוק את ההגדרות של "חוק כלי ירייה", "נשק", "פקודת החיפוש".


ההסתייגויות האלה הן כמובן הסתייגויות נפרדות.


אדוני, אני מבקש למחוק את סעיף 4(א)(3), הסעיף שמעניק לפקחים סמכות כניסה למקום לצורך ביצוע של כל סוגי חוקי העזר. זה סעיף שמעניק לפקחים סמכות שפוגעת בזכות לפרטיות, מבלי לציין אפילו תכלית, באיזה תנאים, ומה הן העילות לשימוש בסמכות הזאת.

אנחנו הגענו איתם לכמה הבנות. אתה רוצה למחוק את הסעיף הזה, הבנתי.

אני מציע למחוק את הסעיף הזה. אני מציע למחוק את סעיף 7 שהוא הסעיף של הענישה הפלילית. יש לנו היום את פקודת העיריות, 332 – הפרעה לעובדי עירייה בביצוע תפקידם. אין שום מקום להחמיר בהסדר הקיים. אגב, גם בחוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית, סמכויות פקחים) שזה חוק שהייתי היוזם שלי, אדוני, אין הוראה דומה. אני לא מבין למה באכיפה סביבתית יכולנו לייצר מנגנון מאוזן של סנקציה, ופה פתאום המדינה מתפרעת מבחינת הסנקציה הפלילית. זה לגמרי מוגזם, ולא לעניין. אני מציע בסעיף 8 להוריד את כל המילים: "ככל שמדובר בהפעלת סמכויות לצורך מניעת אלימות לפי הוראות פרק זה". בסעיף 9 להוריד את המילים: "בסיועו למשטרת ישראל במניעת אלימות".

ביטלת את החוק.

לא, להיפך. אני השארתי את 3, 4.


אני מתקדם לסעיף 11(א)(3). אני מציע למחוק את הסעיף הזה. לא צריך להתנות את ההסמכה ברישיון לנשיאת כלי ירייה, מכיוון שבוודאי שלא צריך לתת לפקחים סמכות לשאת כלי נשק מכל סוג שהוא.


סעיף 11(ג) – אני מציע לקבוע בתוספת לחוק את המקומות שבהם הפקח יהיה רשאי להפעיל את סמכויותיו, ולא להותיר בידי השר שיקול דעת בלתי מוגבל בקביעת סוגי המקומות האלה. אם כבר מחוקקים חוק כזה, אנחנו צריכים לקבוע באופן מדויק ומוגבל את המקומות שבהם ראוי להותיר - - -

הגדרנו בסוף. בתוספת השנייה הגדרנו את האזורים.

אני לא ער לזה, בסדר.


סעיף 12(1) – אני מציע למחוק את המילים: "או בהתאם להנחיות מפקד התחנה, או מי מטעמו, כי שיינתנו מעת לעת".


אדוני היושב-ראש, לחוק הזה יש פוטנציאל פגיעה בזכויות יסוד. ולכן, אם וככל שנותנים לפקח עירוני את הסמכויות למנוע מעשה אלימות, זה צריך להיות אך ורק כשהוא נמצא לצד שוטר, או בסיור משותף איתו.


בסיפא של סעיף 14(א) אני מציע למחוק את המילים: "או בפני אדם אחר הקורא לעזרה, והמצביע עליו בפני הפקח". הסעיף הזה מקנה לפקח סמכויות גם במקרה של ביצוע עבירה עתידית, ויש להגביל את עילת השימוש בסמכויות רק למקרים שבהם הפקח עצמו נוכח שקיים חשש שהאדם עומד לבצע מעשה אלימות.


אני חוזר לרישא של סעיף 12. אני מציע למחוק את המילים: "לשם סיוע למשטרת ישראל במניעת אלימות ובהנחייתה".


בסעיף 14, אני מציע למחוק את הסיפא: "לשם סיוע למשטרת ישראל במניעת אלימות", ואני מציע למחוק את הסיפא: "או בפני אדם אחר הקורא לעזרה ומצביע עליו בפני הפקח".


התייחסתי לנושא העבירה העתידית. בסעיף 14 אני מציע למחוק את הסעיף שמתיר לפקח עירוני לערוך חיפוש על גופו של אדם. אני חושב שזה בכלל לא רלוונטי. מה פתאום פקח עירוני מבצע חיפוש על גופו של אדם? איפה אנחנו נמצאים?


אדוני, בסעיף קטן (3) אני מציע למחוק את הקביעה שפקח עירוני רשאי להשתמש בכוח - - -

יש חשש שיש לו כרגע שימוש בנשק. איך הוא יבדוק? האם הוא לא יכול לבדוק אותו לפני ביצוע עבירה?

אדוני, יש לנו את ההגנה הפרטית והגנת הצורך הכללית בדין הישראלי. אם מישהו תוקף אותך, גם אם אתה פקח, גם אם אתה לא פקח, אתה יכול ל- - -

הוא לא תוקף אותך, הוא הולך לעשות איזושהי עבירה אחרת.

יש את ההגנות הכלליות שקיימות בדין הפלילי הישראלי, והן חלות לגבי כל אזרח. מעבר לזה, שימוש בכוח כלשהו הוא מונופול של המדינה, ושל האנשים שהוסמכו על-ידי המדינה.

אנחנו כמדינה רוצים לתת לעוד גוף.

לא עוד גוף, לא פלנגות. אני אומר את דעתי. אתה רוצה להכניס את הפלגנות מלבנון לישראל ולייבא אותן? אני נגד זה. זה חוק של פלנגות. אתה לא רואה מה יהיה פה? פקחים עירוניים יפעילו כוח ברחובות? מה אתם עושים פה? אני יודע שהממשלה הזאת היא לא ממשלה אחראית. אבל, לא ידעתי שעד כדי כך.


בסעיף 3, מה זה "רשאי להשתמש בכוח סביר"? האם אתה רוצה שפקח ישתמש בכוח? האם פקחים יודעים מהו כוח סביר ומהו לא כוח סביר? אתה אחר כך תגן עליהם בבתי משפט כשהם יגידו: אנחנו השתמשנו בכוח סביר מכוח חוק שהכנסת נתנה לנו את האישור? אני באמת לא מבין, אין לי מילים.


אני עדיין בסעיף 14(א), ואני מציע למחוק בסיפא של הסעיף את המילים: "או בפני אדם אחר הקורא לעזרה והמצביע עליו בפני הפקח". סליחה, אמרתי את זה. לא אחזור על עצמי.


בתחילת סעיף 14(א)(3) אני מציע להוסיף את המילים: אם קיים חשש שהחשוד יימלט או שזהותו אינו ידועה.

יש לנו את זה.

זה נוסף.

זה נוסף. יפה, אני שמח. לא נמצא בטקסט שלי. אבל, זה בסדר. אם כן, בסעיף 14(א)(3) אני מציע להוריד את כל ההתייחסויות לשימוש בכוח סביר.


אני מציע לבטל את סעיף 16. אני לא ער לשאלה האם התוספת לחוק, גברתי היועצת המשפטית, קובעת היום את המקומות שבהם רשאי הפקח להפעיל את סמכויותיו?

היום המבנה הוא כזה. יש תוספת שקובעת סוגי מקומות. למשל, חופי רחצה, גנים ציבוריים.

תסתכל תוספת שנייה. דב, שלחנו את זה אתמול בערב.

אני רואה, תודה.

מה שהאחראי על המחוז קובע הוא בתוך סוגי המקומות האלה, באיזה מקומות ספציפיים ניתן להפעיל.

ניצן הורוביץ: זה פשוט רחב מידיי.

אם כך, אני מצטרף להערתו של הורוביץ בהקשר הזה שאולי לא נשמעה. אני מצטרף לדעתו. אני חושב שהקביעה של הסוגים היא רחבה.

אדוני, חבל שזה יבוא על דרך ההסתייגות. אני חושב שזה באמת דיון שהוועדה צריכה לעשות.

אדוני, אני חושב שהחוק הזה הוא חוק רציני מאוד. אני בטוח שאדוני יעסוק בזה בכובד ראש. אני אומר את הדברים רק בכדי לסמן את הסוגיות שכרגע נראות לי מאוד מאוד מטרידות. יכול להיות שאנחנו רק בתחילתו של דיון. אולי גורמי הממשלה גם ישתכנעו מחלק הדברים. אני מניח שחלק מהדברים יתקבלו, חלק אולי יישארו הצעות. על חלק נצביע בוועדה, וחלק יהפכו בסוף להסתייגויות. אני מקווה שלא, אני מקווה שהדברים ברובם יתקבלו.

חבר הכנסת הורוביץ, אני חושב שהוא מייצג גם אותך בכל ההסתייגויות שלו.

לא, יש לו לוח הסתייגויות מפורט.


סעיף 18(א) – אני מציע שהטיפול בתלונות יהיה בידי השר לביטחון הפנים, לא הרשות המקומית, אם כבר מייצרים פה איזשהו מערך של אנשים שמפעילים כוח – שוב, אני באמת לא מבין את הקונספט עד הסוף.

לא. סעיף הדין וחשבון – היות והפרק הזה, כל מערך האכיפה העירוני הוא הוראת שעה, אנחנו בעוד שנתיים לא רוצים לבוא ולהאריך את זה, אם הכנסת תתבקש, על סמך מידע שלא יהיה. אנחנו מבקשים ליצור כאן תשתית של נתונים. חבר הכנסת דב חנין, תסתכל בסעיף 20, וגם הרשות המקומית. שתי הזרועות האלה אמורות להוות את השלד של מערך הפיקוח העירוני. אנחנו מבקשים לייסד מסד נתונים על מנת שתהיה בידי הוועדה איזושהי תמונה שבה נוכל לראות לאן הולך מערך האכיפה העירוני הזה. אנחנו נתנו את הדעת. אבל, לא הצלחנו להציע מנגנון אחר לגבי הטיפול בתלונות. אבל, אם הפיילוט הזה באמת ימשיך, לפחות יהיה לנו בסיס נתונים שבו נוכל לראות כמה תלונות היו וכו', שאותו נוכל לבקש מהרשות המקומית. אנחנו חשבנו שהישות הנכונה הוא הממונה על תלונות הציבור ברשות המקומית. זה רק לעניין הנתונים - - -

אני מקבל את הסברה של היועצת המשפטית, ובהחלט ייתכן שגם בידי הרשות המקומית צריך להיות ריכוז נתונים. אבל, שוב, אם אנחנו הולכים למהלך הזה, טיפול בתלונות עצמן – אני לא מדבר על ריכוז נתונים, ריכוז נתונים יכול להיעשות ברשות המקומית - - -

אתה מציע שזה יהיה בידי השר לביטחון הפנים.

בוודאי.


בסעיף 22, אדוני, אני מציע להכניס עבירות משמעת נוספות כמו: שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכוח התפקיד, עריכת חיפוש, ביצוע עיכוב, או כניסה לרשות היחיד שלא כדין או שלא בתום לב, אי ענידת תג זיהוי או אי מילוי חובת הזדהות, ניצול מעמד של פקח שלא לצורך מילוי תפקיד. יש פה ארבע עבירות משמעת נוספות שאני מציע לכלול אותן.

חלק כבר כללנו בנוסח שהפצנו.

בנוסח המעודכן. אם כך, אני מודה.

אנחנו מתייחסים גם להערות ששולחים לנו ארגונים. דרך אגב, בכובד ראש.

אני בטוח. לא רק בכובד ראש, אלא בצורה מאוד מקצועית. כל הביקורת שלי – ואני רוצה שזה יהיה מאוד מאוד ברור – איננה באה להפחית בכהוא זה מהעבודה המדהימה שנעשתה על-ידי הייעוץ המשפטי של הוועדה. אבל, לדעתי, הם לא הצליחו למזער את כל הנזקים.

זו החלטה עקרונית של הוועדה. אתה יודע את עמדתי שאני מתנגדת למהלך. אבל, ברגע שמחליטה הוועדה להתנגד, אנחנו מנסים למצוא את ה- - -

זה מובן. אנחנו, אדוני, עשינו מהלך נכון וראוי של פיצול בין הפקחים לבין המאבטחים. אבל, דרך הטיפול בחוק הזה אני גיליתי – ונמצא איתנו כאן נציג של המאבטחים מר סברדלוב – שיש המון סוגיות שקשורות למאבטחים שלא מטופלות בכלל. המאבטחים זה מין ציבור שאנחנו גם שולחים אותו לבצע עבורנו משימה מאוד מאוד קשה, וגם מפקירים אותו בשטח יתום בלי זכויות, בלי הגנה, ובלי מעמד כלשהו. מתוך קבלה של העיקרון של ההפרדה בין פקחים ומאבטחים כי אני חושב שהם שני דברים שונים, אולי אדוני אפילו עוד יום ייתן הזדמנות לנציג המאבטחים להציג את הסוגיות שנוגעות להם, כי פה באמת יש הרבה נושאים שמחייבים טיפול ותיקון. תודה רבה.

הנושא הזה הוא כבד. השיטור העירוני יצא כבר לדרך לפיילוט. כדי שלא שנשאיר אותם במצב של אי ודאות כשהם מתחילים לפעול מבלי לדעת את הסמכויות שלהם, אנחנו ביקשנו להפריד את הסוגיה של פקחים עירוניים ממאבטחים. נושא המאבטחים הוא כבד. הוועדה תיתן את דעתה, והיא תעשה דיון נפרד בנושא הזה. אנחנו נקדם את החקיקה לגבי מאבטחים. כמובן גם בנושא מוסדות החינוך, מוסדות הבריאות. גם שם צריך לתת את הדעת לכך שיש סכנה לגבי אלה שעובדים לטובת הציבור. הוועדה תיתן את דעתה בנושא הזה. אבל, כרגע אנחנו מתמקדים בנושא של שיטור עירוני, קהילתי.


נציגי משרדי הממשלה, תתייחסו גם לחוק, וגם להערות שיועלו כאן על-ידי הציבור.


חבר הכנסת הורוביץ, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כל, אני מצטרף להערכה לצוות הוועדה ולך על הטיפול הרציני בנושא הזה. הנושא הוא מאוד רציני, מאוד חשוב, ומאוד חשוב לציבור. אני חושב שהיועצת המשפטית ועורכי הדין האחרים עשו פה עבודה מאוד ראויה, ואני חושב שהם שיפרו באופן ניכר את הנוסח הקודם. אבל, גם עם הנוסח הזה יש הרבה מאוד בעיות. ידידי ד"ר דב חנין פירט, ואני מצטרף לכל הצעותיו.

אני אוסיף אותך לאותם הסעיפים.

כן, להוסיף. אני לא אכנס לפרטים, אני רק רוצה להגיד באופן כללי. הבעיה העיקרית שיש לנו עם הצעת החוק הזה היא הסמכות לפקחים לטפל בעבירות של אלימות. אנחנו חושבים שפקחים עירוניים צריכים לטפל בנושאים עירוניים, ויש הרבה כאלה. הזכירו כאן, למשל, את נושא התעבורה. למשל, נושא פיקוח על נת"צים הוא אחד הנושאים הקשים שאני נתקלתי בהם, ומקבל הרבה תלונות. למשל, על נסיעה של אופנועים על מדרכות. פקח עירוני שעומד על המדרכה לא יכול לעשות שום דבר מול אופנוע שנוסע מולו., וזה דבר אבסורדי. עד שהוא קורא לשוטר האופנוע נסע. זה פגיעה בנפש, זו סכנת נפשות, וזה דבר שהוא קריטי. זו רק דוגמה אחת, יש עוד הרבה דוגמאות. פקח עירוני יכול לטפל ברכב כשהוא חונה. אבל, כשהרכב מתחיל לזוז, הפקח העירוני לא יכול לטפל. אני יודע שפה ידידי, חבר הכנסת עמאר, הגיש הצעת חוק פרטית לתת סמכויות לפקחים עירוניים בנושא תעבורה – משהו שהציבור מבקש, הרשויות מבקשות. אני מתל אביב ואני יודע כמה זה חשוב בעיריית תל אביב, ובעיריות אחרות. צריך לטפל בזה, ויש לנו הזדמנות להכניס את זה בחוק הזה, וכולם ישמחו.


חברים, השלטון המקומי מתנגד לחוק הזה כפי שהוא עולה כאן היום. צריך לחשוב למה השלטון המקומי שזה הרי אמור לעזור לו, מתנגד לחוק הזה.


עוד דבר בעניין המשטרה. אני חושב שגם המשטרה צריכה להתנגד לחוק הזה. אתם פה נותנים הכשר למסלול עוקף משטרה. בפעם הבאה שתבואו ותרצו תוספת תקציב, תוספת תקנים, תוספת ציוד, תוספת הכשרה, יגידו לכם: לא. נעביר את זה דרך העיריות, למה לתת למשטרה? נלך לגוף אחר, ואתם רק תתנו את ההדרכה. החוק הזה לא משרת את האינטרס של המשטרה. המשטרה צריכה להקפיד - והיא עושה את זה בכל מיני הזדמנויות אחרות, אבל אני מתפלא שלא בחוק הזה - שתהיה לה בלעדיות בתחומים מסוימים. אני לא אומר שתנהגו בצורה אינטרסנטית. אבל, אתם חייבים להבין שהאינטרס פה הוא של החברה הישראלית כולה שלמשטרה תהיה בלעדיות על השימוש בכוח במסגרת מה שנקרא: אכיפת החוק. ברגע שאתם מעבירים את זה לגוף אחר אתם מאבדים מהבלעדיות שלכם והנזק הוא קשה מבחינת המדינה.


נקודה נוספת, אדוני. שוב, אני לא נכנס לסעיפים, אני רק אתרכז בהערות כלליות. עלולה להיווצר כאן, מעבר לפגיעה העתידית במשטרה, אפליה בין רשויות. רשויות חזקות שיהיה להם כסף לממן את הפיקוח הזה בצורה הזאת יעשו, ורשויות אחרות שלא יהיה להן, לא יהיה. תהיה אז בעיה באכיפת החוק בין רשויות מסוימות ורשויות אחרות. אזרחים במקומות מסוימים יצלצלו, תבוא ניידת עם הקוז'אק הכחול – יטפלו. אבל, כאשר יתקשרו ברשויות אחרות לא תהיה ניידת כי אין להן כסף. זה לא בסדר, והמשטרה לא צריכה לתת יד לדבר הזה.


מעבר לזה, יש פה גם כפיפות בעייתית לראש הרשות. פקחים הם עובדי עירייה, והם כפופים לראש העיר. ראש העיר הוא איש פוליטי. אדוני היושב-ראש, גברתי היועצת המשפטית, אנחנו יודעים מה זה עיריות בישראל, ומה לפעמים עושות עיריות בתקופת בחירות ובכל מיני מצבים. יפעילו פקחים בעניינים מסוימים, ובעניינים מסוימים לא. המשטרה לא צריכה לשמוט מידה את הדבר הזה, ולתת לגוף שהיא כאילו אמורה להכווין אותו מקצועית כפיפות לגורם כזה כמו ראש רשות. אני מאוד מעריך ראשי רשויות, רובם אנשים מצוינים. אבל, יש להם תחומים שאיתם הם צריכים להתעסק. טיפול באלימות זה לא דבר איתו צריך להתעסק ראש רשות. לא בשביל זה בוחרים אותו, ולא בשביל זה יש עובדי עירייה. לעובדי עירייה יש באמת מספיק דברים לעשות, לא צריך גם להפיל עליהם את העניין הזה.


אדוני, הערה מסכמת. המטרה של החוק הזה היא מטרה ראויה. יש לנו בעיה של אלימות ברחובות. בריכוזים עירוניים שבהם יש יותר אנשים הבעיה היא יותר חמורה. יש לנו בעיה של היעדר אמצעים לגורמי אכיפת החוק. אבל, הדרך שמציעים כאן לפתור את זה היא לא דרך נכונה. צריך לחזק את המשטרה. המשטרה שלנו היא גוף מצוין, והשוטרים הם מאוד מקצועיים. רק צריך עוד מהם, ועוד אמצעים, עוד ניידות, עוד ציוד, עוד הכשרה למשטרה. בהזדמנות זו אני קורא למשטרה שאני מאוד מכבד אותה, לעמוד על הזכויות של המשטרה, ולא לשמוט מידה את העניין כי זה תקדים. אתם תעשו את זה כאן, אחרי כן יבואו אליכם בדברים אחרים.

אני רק רוצה להזכיר שניסו לעשות דבר כזה בשירות בתי הסוהר עם הכלא הפרטי, ובג"ץ פסל מטעמים שכלי השיטור, הפעלת כוח, זה דברים שהמדינה בגופים המוסמכים צריכה לשמור בידיה, ולא להעביר לגופים אחרים. בראש ובראשונה זה צריך להיות אינטרס של המשטרה כי המשטרה בדיוק מבינה למה דברים כאלה עלולים להוביל הן מבחינתה כגוף, והן מבחינת המדינה.


לכן, אני מצטרף להצעות של ידידי דב חנין, ואני באמת קורא למשטרה קצת לחשוב בעניין הזה ולמנוע את הפגיעה. תודה רבה.

תודה. חבר הכנסת עמאר, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, בהצעת החוק המוצעת עכשיו יש באמת שיפור טוב, ובאמת תודה לייעוץ המשפטי של הוועדה שעמד על כך, והראה את הדברים שאנחנו דיברנו עליהם בדיונים הראשונים שקיימנו.


חברי דיברו כאן על האלימות. אני גם דיברתי עם היועצת המשפטית של הרשויות, והיא אמרה שהרשויות מתנגדות בכלל לכל נושא הטיפול באלימות. אני לא יודע אם הן היו חלק בדיונים שקיימתם או שהן בכלל לא השתתפו בדיונים האלה. גם מפתיע אותי שאף אחד מראשי הרשויות שבהן מתקיים עכשיו אצלן הפיילוט לא בא ולא דיבר, ולא הביע את דעתו. חשוב לנו מאוד לשמוע את דעתם.

הם מסכימים, מסכימים.

שמעתי עכשיו אחרת מהיועצת המשפטית.

זה בוודאי לא מושלם כפי שהם רוצים.

זה כל כך רחוק מזה.

השתדלנו במה שאפשר. הם ידברו. תגיד לנו איזה סעיפים מפריעים לך.

מה שמפריע לי הוא שבסופו של דבר – ודיברתי על זה כל הזמן – זה לא יהיה אצל רשויות חלשות. יגידו לך שהמשרד לביטחון הפנים דואג לנושא, ושייתנו כסף למי שהוא חלש. אבל, אדוני היושב-ראש, אני מכיר את מה שקורה במדינה, ואיך זה יהיה בסופו של דבר. זה לא יהיה, בסופו של דבר, אצל מי שאין לו יכולת כספית, ואפילו אם נכניס את זה בחוק. בסופו של דבר, יהיו עיריות ויהיו רשויות שיהיה להם את זה בצורה הטובה ביותר שיש, ולרשויות אחרות לא יהיה.

הביטחון האישי של האזרח לא יכול להיות בכמה כסף - - -

בסופו של דבר, זה מה שיקרה – רשות חזקה, רשות לא חזקה.


אני גם דיברתי עם נציגי המשטרה לגבי הסמכויות, וגם דיברתי עם השר. אני חושב שמאוד חשוב להוסיף את נושא הפיקוח התעבורתי, ולתת להם סמכויות. השר יקבע אלו סמכויות הוא רוצה לתת להם. אבל, חייבים להכניס את עניין התעבורה בהצעת החוק הזאת. במכתב שקיבלתי אז מהשר הוא אמר: אני לא רוצה מגע בין אזרח לפקח. אבל, אני רואה כאן מעבר לאזרח-פקח, שימוש באלימות, ויכולת להשתמש וכוח סביר, ולכן אין מקום שהמשרד לביטחון פנים יציג כבר את הנושא של מגע בין פקח לאזרח. לכן, זה חשוב מאוד.


הנושא הבא הוא נושא שהתייחס אליו חבר הכנסת דב חנין. אני חושב שכל התלונות צריכות להיות מרוכזות בגוף אחד. אנחנו לא נקבע את הגוף, ואני לא אגיד שהמשרד לביטחון הפנים צריך להיות הגוף שיטפל בתלונות הציבור. צריכה להיות אחידות בטיפול בנושא. לא יכול להיות שרשות תחליט לטפל בצורה מסוימת בפקח שעשה איזושהי עבירה, ורשות אחרת תחליט לטפל באותו נושא בצורה אחרת. לכן, אני חושב שצריך להעביר את הנושא הזה לפיקוח ולטיפול במקום אחד ומרוכז. אני חושב שהמקום המתאים ביותר הוא המשרד לביטחון הפנים, והוא צריך לרכז את כל תלונות הציבור. תודה רבה.

תיכף נשמע את השלטון המקומי. אבל, תכינו גם תשובות לנושאים שהעלו חברי הכנסת. כוועדה, חשוב לנו לומר שהאוצר כבר צריך להיערך אחרי פיילוט שעובד. אבל, שלא שיהיה מצב של איפה ואיפה ושרשויות חזקות יכולות להשתלב מחדש. רשויות שנמצאות בפיילוט יוכלו להמשיך, אבל שייכנסו גם רשויות חדשות. מה קורה עם רשויות חלשות שאין להם אפשרות לתת את ה-matching להשתתפות בפרויקט הזה? האם יהיה matching בדומה לזה שקיים במשרד התחבורה שכשרוצים לסלול כביש אז צריך להיות 50% ו-50%? אין כבישים ברשויות שלא יכולות לעמוד ב- matching הזה. לפעמים נמצאו פתרונות שבהם נאמר שה-matching של העירייה יהיה 15%, 20% - כל עיר לפי היכולות שלה. גם כאן אני רוצה שמשרד האוצר ייתן פתרון, ושישפה את אותן רשויות כך שהן יוכלו להיכנס, ושלא תהיה איפה ואיפה בין האזרחים השונים. כמו שאמרה היועצת המשפטית, לא הכסף יקבע את הביטחון האישי של האזרח. אנחנו צריכים לדעת האם יש צורך בכך בחקיקה.


נושא נוסף הוא הרחבת סמכויות הפקחים לגבי בעיות ועבירות תעבורה. אנחנו שומעים את הדברים, יש הצעות חוק. אנחנו מרחיבים כרגע את סמכויות הפקח, ואולי ניתן גם את הנושא הזה. תחשוב על זה תוך כדי הדיון, ואולי תגיד שישנה עבודת מטה שאתם עושים כפי שהבטחתם. בפעם שעברה הבטחתם שיש עבודת מטה בנושא הזה שעומדת להסתיים. אם העבודה כבר הסתיימה, אנחנו מאוד נשמח להכניס סעיף כלשהו בחוק, ובהרחבת סמכויות הפקח ייכנס גם הנושא הזה.


אנחנו נשמע את השלטון המקומי, בבקשה.

כל מה שאני אומרת עכשיו בשם השלטון המקומי לא קשור בכלל לעבודה שמירי ועידו עשו. זה בוודאי לא עניין של היועצים המשפטיים או אופן הניסוח של ההצעה.


מה שנאמר כאן על-ידי כל חברי הכנסת משקף היטב את עמדת השלטון המקומי. אנחנו חזרנו ואמרנו שכל מה שקשור בטיפול בעבירות אלימות - זה לא הסמכות לה ייחלנו בהעצמת סמכויות הפיקוח העירוניות בשלטון המקומי. אני מרגישה שאני חוזרת על עצמי קצת יותר מידיי על זה בדיונים האלה. אבל, כנראה שצריך לחזור ולומר את זה כי זה לא ממש ברור כאן.


יש כאן חקיקה שמייצרת לרשות המקומית את הסמכות לפעול בתחום הזה, וחקיקה כזאת היא מטבעה חקיקה מסוכנת מאוד, מכיוון שברגע שנוצרת האפשרות או נוצר שיקול הדעת לרשות המקומית האם להפעיל את הסמכויות בתחום הזה, המשמעות היא שזו פגיעה פוטנציאלית מצד הציבור שבצדק רב יבוא ויאמר: מה פתאום? אני לא מבין איך הרשות המקומית לא מפעילה, ולא עושה שימוש בסמכותה שניתנה לה בחוק כדי למנוע עבירות אלימות. ואם תסתכלו, רבותי, על התוספת השנייה – אנחנו צריכים למנוע אותן בחוף הים, בסביבת מועדוני הבילוי, בסביבות הבארים, בתוך המועדונים, ליד חניונים, בגנים ציבוריים.

בשווקים, בחניונים, בחופים.

רבותי, מקרי רצח שהיו בחוף הים לפני שנתיים לא לפני זמן כל כך ארוך בגלל טעות בזיהוי של גורמים בפשיעה הרחבה ביותר, מחר יבואו לפתחה של הרשות המקומית. האם אז יבואו אל הפיקוח העירוני או אל ראש הרשות המקומית ויגידו לו: למה אתה לא עושה שימוש בסמכותך למנות פקחים ייעודיים כדי שיעסקו בסיוע למשטרת ישראל למניעת עבירות אלימות? ואז מה? האם זאת תהיה הציפייה הלגיטימית מראשי רשויות במדינת ישראל? מהשלטון המקומי? לא מתקבל על הדעת, לא יכול להיות. לשלטון המקומי אין את היכולת. הוא לא צריך לקחת על עצמו את הסמכויות ואת האחריות האלה, בוודאי ובוודאי כשלא מסופקת לו ההגנה שנצמדת לתוך הסמכות והאחריות הזאת. והיא לא מסופקת. היא לא מסופקת לא במסגרת הוראות החוק, ומן הסתם היא גם לא תהיה מסופקת גם אם ננסה לייצר איזשהו מנגנון הגנה דרך פוליסות ביטוח כאלו ואחרות שהובאו כאן.


אני בהחלט מצטרפת לכל ההסתייגויות שהושמעו כאן על-ידי חברי הכנסת. אני חושבת שלא יכולנו לנסח אותן טוב יותר, למעט השם של הצעת החוק שבמחילה מכבודו של חבר הכנסת דב חנין, אנחנו לא נצטרף להסתייגות הזאת. מה שברור לנו וחשוב לנו מאוד להבהיר, לגופו של עניין, זה שגם אם הצעת החוק זו תעבור בפורמט הזה כאשר היא בכל זאת עוסקת גם במניעת עבירות אלימות, אנחנו צריכים לחדד את הנושא של הסמכות של ראש הרשות המקומית למנות פקחים לפי החוק הזה, איננה גורעת מן הסמכות הרגילה שקיימת. בהקשר הזה גם הנוסח כפי שמוצע היום נראה לי כלא מחודד מספיק. אבל, זה בהחלט עניין שנוכל לעשות אותו בשלב הטיפול בניסוחים עצמם.


לגבי הארכת תוקפה של הוראת השעה, או תאריך התפוגה שלה – אני מוכרחה לומר שאני לא יודעת מה יהיו המדדים לקביעת הצלחתו של הפיילוט כדי לדעת האם הוראת השעה תהפוך להוראת קבע בספר החוקים שלנו, או כזאת שתבוא ותאמר: הניסוי נכשל, ולכן אנחנו לא מתקדמים.

או שיהיו שינויי חקיקה.

בהחלט, אני אומרת: כך או כך. לטעמי, קביעת מדדים שכאלה צריכה להיות ברמה שניתן יהיה לבדוק אובייקטיבית את מדדי ההצלחה הללו. בוודאי לקבוע אותה באמצעות מי שמעוניין כל כך לקדם את הסיוע למשטרת ישראל והעברת האחריות לשלטון המקומי - קרי, המשרד לביטחון הפנים - נראה לי תהליך שהוא מעט בעייתי, ואנחנו בוודאי לא נוכל להתמודד איתו.


לסיום, אני חוזרת ומפצירה בוועדה לבחון את העצמת סמכויות הפיקוח העירוני שבאמת יש לו את היכולות לפעול בצורה מיטבית בתחומים של שמירת איכות חיים, בנושאים שהעלו אותם כל כך הרבה פעמים בהצעות חוק שהוגשו כאן על-ידי חברי כנסת מכובדים, ואלה הן הסמכויות שצריך להעצים לפיקוח העירוני כדי לפנות את משטרת ישראל מדאגה לדברים שהיא באמת לא צריכה לעסוק בהם היום, אלא השלטון המקומי צריך לעשות.

זו פלטפורמה. יתחילו להתווסף עכשיו עוד סמכויות, ועוד סמכויות, כולל נת"צים, כולל תעבורה. לאט לאט נהפוך אותם להיות - - -

אדוני, זה מאוד פשוט. פשוט צריך להעביר אותנו לתוספת השלישית לחוק בתי המשפט, לאפשר לרשויות המקומיות להעצים את סמכותן בהתאם, ובכך לגמור.

תודה. חבר הכנסת זאב בילסקי ראש עיר לשעבר, אתה בטח מברך על הצעת החוק.

וראש השדולה המוניציפאלית בכנסת.

אדוני היושב-ראש, קודם כל, ידעתי שאתה לא תסכם את זה לפני אני אבוא.

בחיים לא, רק תצביע איתי.

לא יעלה על הדעת בכלל. ידעתי גם שאדוני לא מביא את זה להצבעה היום.

את זה אתה לא יכול להגיד, שמעתי כבר את כולם. היו כבר כמה דיונים.

מגוון של דעות. אני אתחיל מזה שהיה לי חלום להקים משטרה עירונית. יש לי ויכוח עם כל המפכ"לים ועם כל השרים לדורותיהם. אני אומר שצריך את זה, והם אומרים לא. הסתפקתי אז במעט כמו שנאמר אצלנו, ואמרתי: בואו ניקח משהו קטן, נבקש סמכויות בנושא תחבורה. חבר הכנסת חמד עמאר ואני הלכנו ואמרנו, ובא השר, ובשום פנים - - -

יכול להיות שזה ייכנס. תמשיך הלאה.

בשום פנים הם לא מוכנים. אני התחננתי ולא עזר שום דבר.

זה ייכנס כמו עיריות איתנות.

הסבירו לי גם בחלק מההסברים שהמפגש בין פקח ואזרח הוא מפגש מסוכן מאוד. לדוגמה, אם אזרח עובר את מעבר החצייה באור אדום, וניגש פקח ויגיד לו, אז זה מפגש מסוכן. מי יודע מה יכול להיות פה? חס וחלילה אלימות. אסור לתת לפקחים שום דבר, ישר תהיה אלימות.


אדוני היושב-ראש, אני בא היום ולתדהמתי אני קורא מה שכתוב פה. מה אני אגיד לך? - - -

זה בעקבות בקשות שלך.

אני כבר מייד מודיע לכל הרשויות: כדאי שהפקחים יהיו ארבע על מטר, פריג'ידר כזה, תראה מה הוא יכול לעשות. קודם כל, הוא מונחה במשטרת ישראל. מה זה "מונחה"? כנראה בשלט רחוק מנחים אותו איפה ללכת ומה לעשות. אבל, את הביטוח תעשה לו הרשות המקומית. השוטר הנחה אותו להרביץ והרשות המקומית תעשה לו ביטוח.


אדוני היושב-ראש, אני בהלם. חבר הכנסת חמד עמאר ואני צנועים. אמרנו: לא צריך לעכב, לא צריך מכות. אם הוא הלך למרות שנאמר לו לעמוד, נטפל בו אחר כך כאילו שאיזה רכב ברח והשוטר לא תפס אותו. בדרך כלל, אנחנו מכירים בעירייה את כל אלה שעושים את הבלגן. אנחנו נפנה למשטרה, ונגיד שהוא לא ציית לזה. לא רוצה כוח, לא רוצה זכות עיכוב, לא רוצה אזיקים – שום דבר.

הפקח רשאי להשתמש בכוח סביר, ובלבד שלא יהיה בשימוש בכוח כדי לגרום לו חבלה. יעני, אתה מבין? אסור לגרום חבלה לאותו עבריין. כלומר, הוא נתן לו כך, ועכשיו יהיה משפט במשך חמש שנים עם הביטוח של העירייה האם זה חבלה או לא חבלה, האם התנפח לו כאן מדבורה שעקצה אותו או במקרה הפקח עשה כך?


רשאי הפקח לערוך את החיפוש. הוא יכול לעשות חיפוש על אף הסירוב, ולהשתמש בכוח סביר. אדוני היושב-ראש מכיר קצת את החיים. כוח סביר – אתה יודע, זה קצת דחף פה, זה קצת דחף, הוא התחיל. אחר כך לך תטפל בזה, והביטוח של העירייה צריך לטפל.


אדוני היושב-ראש, ידעתי שתהיה לך הסבלנות לשמוע אותי. מכיוון שאדוני בוודאי לא הולך בחטף לעשות מעשה שהוא - - -

לא מחטף, לא לדבר דברים כאלה. אנחנו כבר אולי בדיון חמישי.

אני מכיר את אדוני. הוא תמיד רוצה למצות את כל האפשרויות שעומדות בפניו. ולכן, אני מציע שאנחנו נזמין את השלטון המקומי. נדחה את זה עכשיו. נשב, יש לנו עכשיו את הזמן. אנחנו ניסינו לקצר את הפגרה. אבל, נראה לי שיש מישהו שלא מוכן. ננסה לחבר ביחד מה עושים הפקחים, מה עושה המשטרה, מה הסמכות פה, ומה הסמכות שם. אם אני לא יכול לקבל סמכות בנושא תנועה שאני מבקש, בלי הפעלת כוח, בלי חבלה, בלי כוח סביר, בלי הנחיה של משטרה: זה אסור לי לעשות, בטח לא יעלה על הדעת ללכת פה על דבר כל כך גורף. אני בטוח שאדוני היושב-ראש ייקח את הדברים לתשומת ליבו, ויכבד את בקשתם של חברי הכנסת.

תודה רבה. אני רוצה לעבור לסעיף המטרה. האם יש למישהו בעיה עם סעיף המטרה?

כן, ההערה שלנו לגבי ההסתייגות.

אתם מצטרפים להסתייגות של דב חנין.

כן.

לא יכולים להסתייג.

אתם תומכים בהסתייגות שלו, הבנתי. לסעיף הפרשנות, האם יש למישהו פה משהו לומר?

יש לנו - למשטרה - הערה לגבי המטרה.

רגע, שנייה אחת. האם יש למישהו הערה לנושא הפרשנות?

הערה עקרונית על החוק. עו"ד אפי מיכאלי, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים.

סעיף המטרה – דובר בו לא מעט. אבל, העיקרון שעומד מאחוריו לפי דעתנו הוא עיקרון מאוד מאוד בעייתי, ואני אנסה להסביר. בעבר, בעניין בתי הסוהר – עתירה שהמרכז האקדמי למשפט ולעסקים הגיש – בית המשפט העליון קבע דבר מאוד מאוד בסיסי, ודי ברור. המשטרה אחראית על אכיפת האינטרס הציבורי – היא ולא אחר. כאשר אנחנו מעבירים סמכויות של שיטור לגורמים ברשות העירונית, אנחנו עוסקים באינטרס אחר. לא אינטרס הציבורי הכללי, אלא אינטרס פוליטי מקומי, ולכן יש פה בעיה חריפה מאוד של ניגוד עניינים.

אני רוצה להזכיר לחברי הוועדה וליועצים המשפטיים בכל המשרדים דבר קצר שנאמר שם על-ידי שופטי הרוב שמשקף את העניין.

אני לא עובד בבית משפט. אנחנו בבית המחוקקים, והסברתי גם בדיון הקודם. פסקי בתי משפט פחות מעניינים אותי פה. תגיד לי מה מפריע לך בסעיף. אני כבר יודע שיהיה עוד דיון בבית משפט. אבל , זה בסדר.

אם זה ייראה כמו שזה נראה, אז אנחנו - - -

ודאי. אין לי בעיה עם זה, אנחנו צריכים לחוקק.

אין מניעה. שוב, יש פה אינטרס פוליטי מקומי בגלל הכפיפות של הפקח לראש העיר שמתנגש עם אינטרס הציבור. יש הרבה מאוד סיטואציות שההתנגשות הזאת יכולה להיות מאוד מאוד בעייתית. סעיף המטרה - אני כמובן מצטרף להערתם של חברי הכנסת דב חנין וניצן הורוביץ שיש צורך בכל המופעים בחוק לבטל את הסמכות לשימוש באלימות של פקחים.

הבנתי. נציגי המשטרה, מה יש לכם לומר לגבי סעיף המטרה?

כתוב כאן שהמטרה של החוק היא לאפשר לרשות לסייע למשטרת ישראל במילוי תפקידה לקיום הסדר הציבורי. ראשית, אנחנו במשטרה עושים אבחנה מאוד גדולה בנושא סדר ציבורי, ובנושא אכיפת חוק. הסיוע שניתן פה למשטרה הוא לא בתחום הסדר הציבורי, והוא גם מאוד מאוד מצומצם בעניין אכיפת החוק. הוא רק בפעולותיה למניעת אלימות, והייתי רוצה שזה ייכתב כך. זה לא שניתן איזשהו סיוע רחב למשטרת ישראל, אלא סיוע בפעולותיה למניעת אלימות.


שנית, החוק הזה, בסופו של דבר, לא בא לשנות לא מתפקידיה המסורתיים של המשטרה, ולא מתפקידיה המסורתית של הרשות המקומית. ולכן, כדאי שיהיה רשום: והכול מבלי לגרוע מתפקידיה של הרשות המקומית ושל משטרת ישראל על-פי כל דין. זה אומר שכל אחד מהגופים האלה ממשיך בתפקידים המסורתיים שלו.

בסעיף הפרשנות יש הגדרה של חוק כלי ירייה ונשק. אנחנו סברנו שנכון יותר להפנות לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור. זו הערה שנמשכת לכל אורך הצעת החוק.


הסמכויות שניתנו במסגרת הצעת החוק הממשלתית, וגם במסגרת הנוסח המשודרג של הייעוץ המשפטי, הן סמכויות שמבוססות על סמכויות מאבטח בחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור. אנחנו חושבים שכן חשוב לעשות את ההפניה הזאת.

תתאמו את הנוסחים עם הנסחית שלנו.

זו לא הערת נוסח בלבד. זה באמת כדי שיובהר בהצעת החוק הזאת שלא מדובר על סמכויות שיטור, אלא על סמכויות שניתנו למאבטח שם, וגם על מנת לשמור על עקביות. ככל שיהיו שינויים בחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור – שהשינויים האלה יחולו גם לעניין הזה.

מבחינתי, תסכמו ביניכם. האם יש הערות לעניין נושא הסמכת פקחים עירוניים?

זו שאלה של נוסח. אני לא כל כך הצלחתי להבין מה סעיף 3(א) מוסיף. למעשה, גם אם אני מוחק את (א), אני מתחיל לקרוא - - -

זה לבקשת משרד הפנים.

לא. אבל, אם תמחקו את זה אז התוצאה תהיה שרק פקח שהוסמך בסמכויות לפי 3(ב) יכול להיות פקח אכיפה.

זה נכון.

זה נכון, זה מה שרצינו. משטרת ישראל, עוד הערות?

מירי, ההערה שרוצים להעיר עכשיו קשורה בהערה נוספת לעניין סמכויות עיכוב לפקח העירוני. אני מבינה שיהיו לו סמכויות עיכוב למרות שהן לא מופיעות בנוסח הזה?

לא, לא. אנחנו מתנגדים שיהיו לו סמכויות עיכוב. אנחנו נגיע לזה, אני מתנגדת.

משטרת ישראל צריכה לעשות את הדברים האלה. אנחנו לא יכולים להסמיך את העירייה בדברים האלה. בסדר? התקדמנו הלאה. מה כתוב? "משטרת ישראל הודיעה כי לא יאוחר משלושה חודשים" – זה מה שיהיה. סיכמנו דברים, צריך להתקדם. יואל, בבקשה.

אם יקבלו סמכויות פיקוח בלבד, אז לא יצטרכו שהמשטרה תאשר, אלא היועץ המשפטי של הרשות. אם יקבלו סמכויות של אכיפה אז יחול רק על הפקחים מכאן ולהבא, ולא על הפקחים - - -. צריך להבהיר את זה שזה מה שיהיה.

אנחנו מדברים על כך שהסעיף הזה יחול על אותם פקחים שאנחנו מגייסים אותם מהיום והלאה - באחריות שלכם, לא באחריות עירייה. זאת אומרת, הבדיקה של הפקחים תיעשה על-ידי המשרד לביטחון הפנים - - -

אם תהיה להם סמכות אכיפה, נכון?

כן, רק אם אנחנו מגייסים אותם לשורות האלה. אם הוא יישאר פקח כי הוא לא מתאים לפעולה הזאת אז הוא יישאר שם.

אם אני מבינה נכון, כיום לפקחי הרשות המקומיות אין סמכויות אכיפה. המשטרה לא מאשרת אותם. גורמים ברשות מאשרים אותם.

זה לא צריך להשתנות. כשדובר על סמכות עיכוב וזה הפך אותם לבעלי סמכות אכיפה אז נכנס העניין של אישור המשטרה מכאן ולהבא. אבל, ככל שהפקחים העירוניים, בניגוד לפקחי האכיפה שמוזכרים בהמשך, הם נשארים כמו הפקחים העירוניים שהיו עד היום. הסמכויות שלהם לא חדשות, אין שום סיבה לשנות את דרך האישור. אין סמכויות אכיפה חדשות, ולכן דרך האישור צריכה להיות כמו שהיא היתה עד היום. אין בזה שינוי. החוק פה מייצר שני סוגי פקחים.

פקח כרגע מקבל סמכויות יתרות. דיברנו שפקח שנשאר בתפקיד שלו, יישאר שם. פקח שהולך לעבוד בשיטור עירוני - - -

זה לא הפרק הזה.

אדוני, הפקחים הרגילים העירוניים, אם הם יקבלו סמכות עיכוב, וזה יידון בהמשך - - -

יואל, בואו נעשה סדר. יש פה שלושה סוגי פקחים. יש לנו פקחים לפי סעיף 3(א) שהם פקחים שראש הרשות מסמיך פקחים עירוניים. יש לנו לפי 3(ב) שהם מקבלים גם סמכויות, וזה לא משנה אם יש להם סמכות עיכוב או אין סמכות עיכוב. אני מתנגדת לסמכות עיכוב. יש לנו אחר כך את פקחי האכיפה.

אדוני היושב-ראש, אתה לא יכול שיהיו שלושה סוגים של פקחים ברשות מקומית אחת. כאשר המוקד יקבל קריאה, הוא יגיד: תשלח את פקח א', תשלח את פקח ב'. ההוא לא הוסמך, ההוא כן הוסמך.

זה הסמכה. זה לא שלח או לא שלח.

מה זה "הסמכה"? אתה חושב שכשראש העיר מסתובב והוא רואה פקח הוא זוכר האם הוסמך או לא הוסמך?

זאביק, אתה היית ראש עיר.

לכן, אני אומר לך.

לפקח שיקבל את ההכשרה באחריות שלהם תהיה תעודה מיוחדת.

אמנון, תבין איך זה עובד. המוקד מקבל תלונה והוא אומר לפקח: ברחוב אחוזה פינת רחוב כך וכך יש בעיה ועליך ללכת לשם. אבל, רגע, האם אתה מוסמך או לא מוסמך? האם יש לך תעודה? בשביל מה לעשות את זה?

תעזוב את הסעיף הזה. האם יש עוד סעיף שהוא בעייתי?

לא, לא. יש פה בעיה.

סליחה, אדוני. האם יש עוד סעיף בעייתי בנושא ההסמכה חוץ מסעיף 3(ב)(1)?

אדוני היושב-ראש, תקשיב ליועץ המשפטי של עיריית תל אביב. תאמין לי, לפחות אנחנו באים - - -

תאמין לי, שמעתי את כולם, וגם אותו אשמע.

למשרד הפנים יש הערה לסעיף 3(א). אנחנו מבקשים להוסיף שיראו את הפקחים שהוסמכו עד היום כאילו הם הוסמכו לפי הסעיף הזה – שלא תהיה בעיה עם פקחים שהוסמכו עד היום.

כן, כן. ודאי, ודאי. היועץ המשפטי של תל אביב, בבקשה.

שמי עו"ד עוזי סלמן. יש בעיה בסעיף 3(א) ו-(ב). סעיף (א) קובע סמכות כללית של ראש הרשות המקומית להסמיך פקחים עירוניים. סעיף 3(ב) אומר: "ראש רשות מקומית רשאי להסמיך", ובהמשך הסעיף נכתב: "לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר". יכול לבוא מישהו ולהגיד שהמשמעות שלפי סעיף (א) היא שראש רשות מקומית לא יכול להסמיך לצורך ביצוע חוקי עזר, או שהוא לא יכול לעשות את זה בכלל. צריך להבין שסוגיות פרשניות מהסוג הזה יכולות לייצר אחרי זה בעיה מול המערכת השיפוטית. במסגרת האכיפה שהרשות המקומית מבצעת, הפיקוח שמוסמך לבצע את עבודת הפיקוח, מופיע כעד בבית משפט. ואם יש ספק לגבי הסמכות שלו - האם יש לו סמכות שהוקנתה לו כדין? – זה יכול לאיין את התיק. זה יכול לגרום לזה שבתי המשפט לא יקבלו את הנושא הזה.

אין לי בעיה לנסח בצורה אחרת. רק שיהיה ברור - - -

זה לא עניין של ניסוח, זה עניין של עיקרון.

צריך להבהיר ברחל בתך הקטנה לגבי סמכות ראש העיר. החוק הזה אולי בא להוסיף, אבל לא לגרוע כמלוא הנימה מסמכות ראש העיר.

הסעיף הזה נוסח לבקשת משרד הפנים. הסעיף הזה אומר שיש שני סוגי פקחים. פקח לפי סעיף קטן (א) זה ראש רשות מקומית רשאי להסמיך פקחים עירוניים. אין לפקח הזה סמכויות, והוא לא רשאי לאכוף חוקי עזר.

אבל, הוא מוסמך לאכוף חוקי עזר באופן מפורש.

לא.

אנחנו רוצים להתקדם, אני אסביר לך.

זו לא היתה הכוונה שלי. אני התכוונתי רק לתת פתרון לתקופה שעד שייקבעו תנאי ההכשרה והכשירות.

לא. אבל, סעיף 3(א) נוסח לבקשתך. ולכן, אנחנו פיצלנו את הסעיף.

אין בעיה לנסח בצורה אחרת.

את רוצה לוותר על 3(א)? אין לי בעיה.

אני מוכנה לוותר, רק שיהיה ברור מסעיף 3(ב) שעד שיוסמכו פקחים לפי סעיף 3(ב), עד שייקבעו תנאי ההכשרה והכשירות, כי זה לוקח זמן לקבוע אותם. שלא יהיה מצב ש- - -

אנחנו לא צריכים תנאי הכשרה וכשירות. יש היום בפקודת העיריות לראש העיר סמכות למנות עובדי עירייה שיתפקדו כמפקחים. מכוח הסמכות הזאת מתבצעת כל האכיפה ברשויות המקומיות של חוקי עזר. זה נתח מאוד גדול מהאכיפה. אני אומר עוד הפעם, אם אנחנו נהיה כפופים בהסמכה הזאת למערכת ההסמכה שקבועה פה בחוק, כל האכיפה בשלטון המקומי תיעצר מחר, ואתם צריכים להבין את זה. אנחנו לא צריכים את מערכת ההסמכה שקבועה בחוק.

מה הפתרון?

שתהיה הוראת מעבר שמי שהוסמך עד היום - - -

אבל, צריך לנסח את זה בצורה אחרת. זה לא מופיע כאן.

יש לי הרגשה שהחוק הזה לא בשל. יש בו הרבה סתירות פנימיות.

הוא בשל, בשל. חברת הכנסת פאינה, את הגעת כרגע. ברוכה הבאה. היו כבר מספר דיונים בחוק הזה. יש פה ניסוחים אחרונים לגבי סעיפים מסוימים.

- - -

אמנון, זה בעיה עקרונית. אנחנו נכנסים פה למקומות שאתה לא רוצה להימצא בהם, תאמין לי. בפרשת "קדושים" נאמר: בפני עיוור לא תשים מכשול. אני עכשיו זה שבא ואומר לך: - - -

תודה רבה. אני לא עיוור. אני הסתכלתי על זה, ולמדתי. תאמין לי שלמדתי את זה כל סוף השבוע. ישבנו, למדנו, והחלפנו את החוק.

רוב השלטון המקומי לא בפיילוט, ולא בטוח שהוא רוצה את החוק הזה.

יש 13 רשויות בפיילוט כשיש 250 רשויות מקומיות. הן מתנגדות לזה.

זה לא קשור לפיילוט, זה קשור לפיקוח העירוני. עכשיו אנחנו לא מדברים על עבירות אלימות.

לפי החוק הזה אני זקוק למערכת ההסמכה שקבועה פה. זו מערכת הסמכה של שרים, היא לא קיימת היום בסמכויות הפיקוח. זאת אומרת שאנחנו ניאלץ להעביר את כל הפיקוח העירוני כדי שהוא יוכל להופיע בבתי משפט ולתת עדות ולעשות את עבודת הפיקוח, את מערכת ההסמכה שקבועה פה בחוק. זו דרישה שאנחנו לא רוצים אותה, היא בלתי אפשרית, מבחינתנו.

הבנו. האם יש לכם הערות לגבי סימן א'? עזוב את זה בינתיים עד שנמצא פתרון. נחשוב על הוראת מעבר. האם יש בעיות בסעיף 4? האם יש הערות לסימן א'? תחשבי על נוסח להוראות מעבר בתקופה הזאת, כמו שדיבר היועץ המשפטי של עיריית תל אביב.

לא בהוראת מעבר. צריך לקבוע פה הוראה כללית ש- - -

אל תגידו לנו מה אפשר לקבוע, בסדר? את אמרת את שלך, תודה.


בבקשה, אנחנו עוברים לסימן א'.

ל-4.

האם אפשר להגדיר שהחוק הזה תקף רק לרשויות בהן מתבצע שיטור? זה פיילוט שמתבצע כרגע ב-13 רשויות, והתוקף שלו הוא כלפי כל הרשויות המקומיות. אני שואלת, האם אפשר להגדיר שזה רק לרשויות הקיימות?

חברת הכנסת קירשנבאום, יש פה שני פרקים. פרק אחד עוסק בסמכויות פקח רגילות שיהיו כלפי כל הרשויות, ופרק אחד של השיטור העירוני שהוא - - -

אנחנו מקבלים את ההערה שזה יהיה רק לגבי תקופת הפיילוט, אחר כך נראה.

זה מחובר. אותנו מטריד מחר בבוקר.

אנחנו שואלים, האם ההסמכות יהיו רק לתקופת הפיילוט מחר בבוקר?

לא, פרק ג' הוא לא רק לפיילוט.

אבל, אני רוצה להגביל אותו לפיילוט. האם אפשר?

לא, לא. אין סיבה להגביל.

למה לא? זה חדש. אנחנו נותנים סמכויות, נותנים דברים. רוצים ללמוד את זה.

גם אם אנחנו קובעים הוראות מעבר, ואנחנו אומרים שהפקחים שקיימים היום, יראו אותם כאילו הוסמכו לפי 3(ב), צריך לחשוב פה על הוראת מעבר. השאלה היא, האם הוא עבר הכשרה? נניח שבהתחלה ניתן תקופת הסתגלות והוא לא יצטרך לעבור הכשרה. אבל, האם הוא לעולם לא יצטרך לעבור הכשרה?
ניתן איזה פרק זמן מסוים שהכול יתאזן, והוא כן יעבור הכשרה? תציעו הוראות מעבר, אנחנו נוכל לבחון את זה. הוראות המעבר עד לדיון היום, לא עלו בפנינו.

אני חייבת להבין את העניין. סליחה, שאנחנו מנהלות דיאלוג.

סליחה, אני צריך להבין. האם הבנתם את הסוגיה?

כן.

אדוני היושב-ראש, הם לא ערוכים לזה. הם לא ערוכים לזה. אני אומר לך, אתה צודק - - -

הבנתי אותך ואת הגישה שלך מלכתחילה. הבנתי אותך מרגע שלא העברתי לך את חוק עיריות איתנו, הבנתי אותך. זה לא משנה, זו זכותך – בסדר גמור. אני רוצה ללמוד את הסוגיה על מנת שהחוק יצא טוב בסופו של התהליך, ולא סתם להגיד כל רגע שזה לא כך, ולא כך.


הפקחים יצאו לדרך, עובדים בשטח. אנחנו מכשילים אותם כרגע, כי הם כרגע עובדים עם המשטרה, ויוצאים איתם ביחד, והם לא יודעים מה הן הסמכויות שלהם.

אז תעשו רק חוק לרשויות שבהם מתקיים שיטור העירוני.

אנחנו עובדים, זה הכיוון. אבל, גם את נושא ההכשרה אני רוצה להגביל. זה הכוונה – הוראת שעה לשנתיים. החוק הזה נולד כהוראת שעה לשנתיים, עד שהפיילוט יוצא לדרך.

רק לרשויות שבהן מתקיים שיטור עירוני.

ודאי, כן.

אבל, רק פרק אחד ממנו עוסק בהוראת שעה.

אנחנו רוצים לחשוב להגביל גם את שאר הדברים להוראת שעה לשנתיים על מנת שניבחן את הסוגיה באמת גם בעתיד. יואל, האם זה בסדר שאת הסמכויות נכניס להוראת שעה?

אין לי בעיה. זה לא הפרק שלי, זה הפרק של משרד הפנים.

הסעיף הזה שאוב מילה במילה מהצעת החוק הממשלתית, מסעיף הסמכת פקחים 337א רבתי.


עולות כאן שתי סוגיות. הסוגיה הראשונה – האם החלק הזה שמדובר על פיקוח עירוני יהיה גם בהוראת שעה, ועל זה צריך להחליט. בין אם מחליטים אם כן, לבין אם מחליטים אם לא, צריך להציג הוראות שעה אחרי שהשלטון המקומי יסביר לנו מה הבעיה. מדוע? מכיוון שאחד הסעיפים והתנאים בהם צריך לעמוד פקח עירוני על מנת שיינתנו לו סמכויות, הוא שהוא צריך לעבור איזושהי הכשרה מיוחדת. אם אנחנו קובעים שיראו אותו כאילו הוסמך על-פי הסעיף הזה, זאת אומרת שהוא לעולם לא יצטרך לעבור את ההכשרה הזאת? או שניתן להם תקופת הסתגלות מסוימת? אתם צריכים לענות על השאלות האלה. לכן, קודם כל, אני מציעה לחלק את זה כך - - -

מאיר, מה נשמע? מה שלומך?

אתם השתגעתם לתת סמכויות - - - לפקחים? זה טירוף.

הוא היה שר הפנים, וגם ראש עיר הכי צעיר בארץ, ואף פעם לא הפעיל כוח.

יואל, האם יש לזה תשובה? אני מדבר כרגע על הסמכויות. האם אני יכול להגביל לתקופת פיילוט גם את הנושא הזה, את הסמכויות?

לא, לא. אין סיבה.

אני צריך לבחון את זה.

אורית, אין סיבה, אז צריך הוראת מעבר. צודקת מירי.

אני מוכנה להוראת המעבר. נועה, גם לא כל כך הבנתי מה אתם אמרתם. תציעו איזה נוסח.

מה קורה עם פקחים שקיימים היום?

בשביל זה הכניסו את 3(א), ואני הצעתי שיראו אותם כאילו הם - - -

לא, 3(א) מדבר על הרשות להסמיך את הפקחים העירוניים. השאלה היא האם לפי חוק זה פקחים שקיימים היום צריכים לעבור הכשרה, לא צריכים לעבור הכשרה? האם אני צריכה כוח ייעודי נוסף בגלל שהפקחים שלי לא הוסמכו ולא הוכשרו? זה פעם אחת.


הבעיה השנייה – אם יש לי פקחים שלא עובדים לפי החוק הזה, אלא אנחנו ממשיכים לעבוד רגיל באכיפת חוקי עזר, האם נשללה מהם הסמכות לאור לשונו של סעיף 3(ב)? איך את רואה שלא?

משרד הפנים, האם יש תשובה? מצד אחד, הממשלה רוצה מאוד שנעביר את החוק. אבל, אני לא אעביר חוק לא גמור. אתם לא גמרתם ביניכם, ואני לא מבין את זה.

הועלתה פה איזה סוגיה ש- - -

האם לא דנתם בסוגיה? דנתם בממשלה כל כך הרבה זמן, החלפנו את החוק. זה נלקח מהחוק הראשי שלכם, זה לא משהו שהשתנה.

אדוני היושב-ראש, יש דיון שבו גם חברי כנסת ירצו לדבר. יש לי הערות להרבה סעיפים.

אתה הגעת כרגע. דנו פה כבר שלוש שעות, ושמענו את כל חברי כנסת.


משרד הפנים, האם יש תשובות?

כן. כשהיינו בקשר עם היועץ המשפטי של הוועדה, אני חשבתי שצריך למצוא פתרון לתקופת הביניים עד שייקבעו תנאי כשירות והכשרה – שלא יהיה מצב שהרשות המקומית לא תוכל בכלל להסמיך פקחים עד שייקבעו תנאי הכשירות וההכשרה כי זה בכל זאת זה ייקח זמן. הסעיף הזה נועד באמת לתת לרשויות המקומיות את האפשרות להמשיך לעבוד כמו שהן עובדות היום. ולכן, חשבתי שסעיף 3(א) נותן פתרון. אם השלטון המקומי מתוך ההיכרות שלו בשטח חושב שזה סעיף לא נכון, אני מוכנה כמובן לשמוע נוסח אחר.

אני נועל את הישיבה הזאת. אני מציע לכל הגופים, ובכללם גם השלטון המקומי, לשבת יחד עם הייעוץ המשפטי של הוועדה, כי זה אחר כך יבוא להצבעה. חברי הכנסת, אם יש לכם דברים נוספים שהם כתובים, תעבירו אותם ליועץ המשפטי. אנחנו נעשה את רוב הדברים בהסכמה. אנחנו רוצים שיצא חוק טוב. אני מבקש להעביר למירי את כל ההערות שישנן. נציגי השלטון המקומי, אני רוצה שתשבו עכשיו כי יכול להיות שאני אעשה עוד דיון בעוד שעה-שעתיים. שבו עכשיו ותגמרו את הנושאים האלה.

מנהלת הוועדה, אנחנו מבקשים לדעת מראש האם יש דיון.

אני אגיד חצי שעה לפני כן. אבל, יהיה היום דיון נוסף, היום.

מה בוער?

בוער. לי בוער, לך לא. לכן, אני יושב-ראש הוועדה. זו פררוגטיבה שלי.

שתהיה פררוגטיבה לדון בכל סעיף פה. אנחנו נדון בכל סעיף. האם אתם השתגעתם? למה לתת לפקח סמכות? ראש העיר מחר יכול לחפש מי שהוא רוצה, הוא יחפש את מי שמפריע לו.

ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:40.