הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
17
ועדת הכלכלה

1.8.11


הכנסת השמונה-עשרה


נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 603

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, א' מנחם אב התשע"א (1 באוגוסט 2011), שעה 11:00

תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם) (תיקון), התשע"א-2011

חברי הוועדה: יצחק וקנין – היו"ר

עו"ד טארק קסיס, ייעוץ וחקיקה – כלכלי פיסקלי, משרד המשפטים

יהודה גילאי, אגף תקינה, רשות התעופה האזרחית

אבישי פדהצור, ייעוץ משפטי, רשות התעופה האזרחית

גדי רגב, ראש מטה תעופה, רשות התעופה האזרחית

ליאורה יוסף, רשמת כלי הטיס, רשות התעופה האזרחית

דני מורג, מנהל תחום בכיר, רשות התעופה האזרחית

רננה שחר, ייעוץ משפטי, רשות התעופה האזרחית

עו"ד אמיר דרנגר, הלשכה המשפטית, חברת אל-על

קרן כהן-סעד, מנהלת הלשכה המשפטית, חברת אל-על

עמרי טלמון, מנכ"ל קלוב התעופה

אברהם קמחי, חבר הנהלה, קלוב התעופה

רון גנט, יועץ משפטי לאיגוד הטייסים

איתי עצמון




רן סלבצקי, מתמחה

לאה ורון

הדס צנוירט

תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם) (תיקון), התשע"א-2011

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר היום תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם) (תיקון), התשע"א-2011.


כשהעברנו את חוק הטיס, דיברנו על התקנות במשך כל החקיקה, ואני מבין שאלה התקנות הראשונות שאתם מביאים לנו.

שתי התקנות שהיום מונחות לאישור הוועדה הן תקנות שהונחו עוד לפני חקיקת חוק הטיס. התקנות בעקבות חוק הטיס הן בעבודה רבה; הן יונחו לאט-לאט.

טוב. אתם רוצים להתחיל להקריא ולהסביר הסבר כללי?

אנחנו מבקשים לתקן את תקנות הטיס (רישום כלי טיס) בשלוש נקודות שהתיקון בהן מתחייב נוכח הצורך להתאים את דיני ישראל לאמות המידה שנקבעו מכוח האמנה: דיווח מען ויצירת מרשם מהימן של כלי טיס ובעליות בהן; נקודה שנייה היא לוחיות הזיהוי עם סימני הלאומיות והרישום; ונקודה שלישית היא סוגיית רישום סימני הלאומיות והרישום מתחת לכנף כלי טיס, שכיום, לפי הדין, לא מתחייבת לגבי מטוסים גדולים – כשנגיע לזה, נסביר. אתחיל לקרוא.

"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 46(א), 58(א), 59(ג), 62 ו-68 לחוק הטיס, התשע"א-2011 (להלן - החוק), לפי הצעת רשות התעופה האזרחית ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 21א(א) לחוק יסוד: הכנסת ולפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 אני מתקין תקנות אלה".

אני מסב את תשומת לב הוועדה, שפה, בסעיף ההסמכה, בעקבות הערות של משרד המשפטים, נוסיף עוד שני סעיפי הסמכה לפי חוק הטיס שנדרשים – אחד זה, אם איני טועה, 197, שהוא הוראת המעבר או - - - הדינים – דיברתי על זה אתמול עם היועץ של המשפטי של הוועדה, וההפניה של הצעת הרשות, לפי סעיף 168ב לחוק.

סעיף 168 כולו מוזכר כבר.

כן, אבל זו הסמיכות – מתיקוני עבר שמשרד המשפטים ערך.


"תיקון תקנה 1. 1. בתקנה 1 לתקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם), התשל"ד-1973 (להלן - התקנות העיקריות), אחרי "השר" יבוא: "חסין אש - בעל יכולת עמידה בחום הנוצר מלהבה בטמפרטורה של 2,000 מעלות פרנהייט (1093 מעלות צלסיוס) למשך פרק זמן של 15 דקות, מבלי שיאבד את תכונותיו המהותיות או את יכולתו לשמש לתכלית לה נועד".

במהלך התקנות אנחנו מזכירים בכמה מקומות – גם בתקנות הקיימות וגם בתיקון שאנחנו מציעים – שבכלי הטיס צריכות להיות מותקנות לוחיות לזיהויו, עם פרטים מסוימים, והלוחיות האלה, שנועדו, לא עלינו, במקרה אסון, לשמש לזיהוי כלי הטיס ומאפייניו, צריכות להיות חסינות אש. התיבה שבה משתמשים היום בתקנות היא "עמיד באש". המונח שנכון, לפי האמנה, זה fire proof ולא fire resistant, והאקדמיה ללשון העברית תרגמה את fire proof כ"חסין באש" ולא כ"עמיד באש", לכן, כדי לא ליצור את הפער הזה בדבר שהוא מהותי, אנחנו מבקשים גם להגדיר את זה בהתחלה וגם במהלך התקנות, כפי שאדוני יראה, לתקן את זה בהתאם.

יש הערות? בבקשה.

קודם כל, אם מתקנים את התקנה הזאת, יש בהגדרות לא רק "חסין אש" אלא "מנהל" ו"כלי טיס" – אלה הגדרות שלא תואמות יותר את חוק הטיס. השאלה, אם אין טעם לתקן אותן?


הערה – האם זה ברור, שההגדרה הזו של "חסין אש" תקפה רק לעניין הזה של הלוחית?

כמו שציינתי, אנחנו לא כותבים פה מחדש את התקנות אלא מבקשים לשים בהן טלאים כדי ליצור התאמה שלהן לדרישות האמנה, מתוך תקווה שבעתיד נתפנה לשנות את כולן, ולכן אין פה רביזיה מחדש ובנייה מעוצבת מאפס של התקנות אלא סתימת החורים.


לגבי מקומות שבהם החוק סותר את התקנות, ברור שהחוק גובר על מה שיש בתקנות, ככל שהוא סותר אותו.


בנוגע להגדרות, יש הגדרות שבהן ההגדרה המסוימת לתקנות נכונה ומתאימה יותר, וניתן לקבוע הגדרה מסוימת לתקנות שתתאים לתקנות, גם אם היא לא אחד לאחד מה שכתוב בחוק, ובמקרה דנן לא מצאנו לנכון, למצער, לעת הזאת, לשנות את ההגדרה של "כלי טיס". כל השאר - בעזרת השם, נגיע גם לזה.

שאלתי לגבי "חסין אש".

הואיל ובתקנות הללו מתייחסים ל"חסין אש" רק בהקשר של הלוחית, אני קצת מתקשה לדעת, אילו עוד יישומים יכולים להיות לתיבה הזאת בתקנות הללו; מטבע הדברים, היא מתפרשת רק אחרי שהיא מופיעה.

ענית לשאלתי. ברור שחסין אש כזה במטוס, זה דבר שלא קיים חוץ מהלוחית.

לכן ה"חסין אש" בסמיכות ל"לוחית".

אז אין בעיה.

היינו מבקשים שיגדירו את סוג החומר. החומר שאנחנו מכירים עומד בטמפרטורה שלא עולה על 800 מעלות צלזיוס, אז או לתקן את המעלות או להגדיר את הסוג.

בגדול, לפי כהדיוט, למיטב ידיעתי, יש סוגים שונים של חומרים שיכולים להתאים לתכלית הזאת, ולכן יש פה מבחן פונקציונאלי, ולא אגיד: 'תעשה את זה דווקא מטיטניום', כי אני לא רוצה לתת פרנסה דווקא לאנשי הטיטניום, או לפגוע לחלופין במפעל שכבר שנים עושה את הלוחיות שלו מחומר אחר, שכן עומד במבחן החלופי הזה. כולנו משופעים באנשי מקצוע, שיודעים לצקת תוכן פיזי למבחן המהותי.

אשמח לשמוע, כיצד נקבע גובה הטמפרטורה.

קודם כל, זה מופיע בדברי ההסבר - הכול מצוי שם.

מאחר שהחקיקה אינה ספציפית לדבר המסוים, ויכול להיות שמחר ימצאו איזה חומר שכן עומד, אנחנו לא רוצים להגדיר בדיוק את החומר. אנחנו אומרים את הכותרת.

זה משהו שקיים גם היום.

יכול להיות שמחר ימצאו חומר יותר זול ויותר עמיד.

השאלה, אם 800 מעלות צלזיוס לא עומד בדרישות התקנות.

אם יש לכם הגדרה טובה יותר של ICAO או נגזרותיה, אנחנו נשמח, כמובן, לקבל אותן ולעיין בהן.

אני מבין שבכוונה רשמתם "2,000 מעלות פרנהייט", כי זה לקוח מהאמנה.

זה לקוח מתקן שנגזר מהאמנה.

הדברים הם בדברי ההסבר. אם יש סברה שטעינו, נשמח לתקן, אבל למיטב ידיעתנו, אלה הן אמות המידה המקצועיות, הנכונות לעניין זה.

עוד הערות? מי בעד סעיף 1 בתקנות? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

הסעיף אושר.

הסעיף אושר.

"תיקון תקנה 17. 2. בתקנה 17 לתקנות העיקריות, בפסקה (3), במקום "העברת" יבוא "שינוי"".


תקנה 17 עוסקת בעילות לפקיעתה של תעודת רישום, ובין היתר מצוין שם, שאם עברו עשרה ימים מיום שהועברה בעלות בכלי הטיס, התעודה תפקע, וזאת כדי לתמרץ אנשים לעדכן את שינויי הבעלויות.

התיבה היום מתייחסת להעברת הבעלות, שזה יכול להתפרש כדבר טוטאלי, בעוד שהדרישות של ICAO הן, בין היתר, לעדכן בכל שינוי, כי היום תיתכן הקמה בעלויות בכלי טיס – שלושה-ארבעה שותפים בבעלות, ויכול להיות שתעבור בעלות רק בחלק ממנו, אז על אף שמבחינה לשונית, ניתן לפרש את המונח "העברת בעלות" גם כהעברת של הבעלות במקצת, אנחנו חושבים שנכון יהיה לכתוב זאת מפורשות, שגם שינוי בבעלות, שינוי יחסי, ייחשב כמשהו שיוזם ביטול של תעודת הרישום, ככל שהוא לא דווח בתוך פרק הזמן הקבוע בתקנות.

תוך כמה זמן צריך לדווח?

עשרה ימים מיום שינוי הבעלות.

אבל אין הוראה לעניין דיווח, כיום, נכון?

נכון להיום, למיטב זיכרוני, אין, אבל כל התקנות האלה בנויות – ואנחנו לא התחלנו את התקנות מאפס – הן בנויות מתוצאות של מחדל ולא מחובת עשה; לא כתוב: 'לא תועבר בעלות אלא אם כן ידווח' וכו', אלא אומרים: 'לא דיווחת – זו התוצאה'. אלה תקנות שהן זקנות, בלשון המעטה, ואנחנו בתקווה בעתיד לשדרג אותן ולהפוך אותן לשמישות.

אנחנו נדרשים כאן לעמוד בעשרה ימים. אני שואלת את רשות התעופה האזרחית, איך נעמוד בעשרה ימים במטוסים חכורים, בשינוי בעלות?

יש פה אי-הבנה: חכירה זה לא שינוי בעלות.

לא, הבעלים מעבירים את המטוס לבעלים אחרים- - -

זה כלי שיש לו תעודת רישום ישראלית? X4 רשום במרשם הישראלי לכלי טיס?

כן.

אז מה הבעיה שלו?

יש תעודת רישום למטוס חכור – הוא מקבל X4, ויש לו תעודת רישום של המטוס, שכתוב שם – שם הבעלות. אם אתם אומרים שזה לא חל, אשמח. אם אני משנה בעלות, אני צריכה לפנות אליכם, להודיע לכם על השינוי של הבעלות, ולהוציא תעודת רישום חדשה עם שם הבעלים של המטוס. עשרה ימים – איך זה יקרה?

את צריכה להודיע על העברת הבעלות תוך עשרה ימים.

וליאורה מבקשת ממני אישור של השר, כשאני משנה בעלים, אז איך זה יקרה, אישור שר תוך עשרה ימים?

את צריכה להודיע – זו הדרישה.

זה לא מה שכתוב; כתוב: "שינוי", וזה לא העברה. מטוס בבעלות של זר, מיום שייוודע לי על שינוי הבעלות, זה היום שאוכל להודיע, כמה ימים. אני לא יכולה מיום שינוי הבעלות.

תכניסי את זה בהסכם החכירה שלך. יש שינוי בעלות במטוס זר, שנרשם במרשם הישראלי לכלי טיס על-פי בקשה מיוחדת של חברת אל-על אחרי שהוכחתם זיקה מהותית למדינת ישראל. זה המצב, נכון?

כן.

העברת בעלות בכלי טיס אינה נעשית באמצעות רישום אלא היא נעשית כאשר המוכר יש שטר מכר וכו', לכן מיום העברת הבעלות יש לכם עשרה ימים להודיע על העברת הבעלות, כדי שהתעודה לא תפקע. עכשיו את נכנסת לשאלה של תקנה 3 לתקנת הרישום, כאשר השר התיר לך לרשום על שם מישהו מסוים, כי זה רישום מיוחד ולא רגיל, ואז, ברישום המיוחד, נשאלת השאלה, אם בכלל את יכולה לעשות את העברת הבעלות הזאת קודם שקיבלת היתר לרשום על האדם, על הגורם הזר החדש. זו שאלה אחרת.

הנושא הזה חשוב.

חבל שהוא לא עלה בחצי השנה האחרונה, שבה התקנות עמדו להערות הציבור - זה היה עוזר לנו להתכונן.

אתם שיניתם את זה עכשיו ל"שינוי". אני במטוסים חכורים לא יכולה להודיע לבעלים של המטוס לשנות או לא לשנות – זו זכותם. לפעמים עושים זאת בשל בעיות מימון. אני לא יכולה להגיד להם שלא ישנו, או להתנות את זה.

זה לא תקנה 17.

אני יודעת, אבל כרגע אמרת שאני צריכה את אישור השר- - -

לפי תקנה 3 לתקנות שאנחנו לא נוגעים בה – זה שאלה אחרת.

אבל בעולם של המטוסים החכורים- - -

רישום של כלי זר.

התקנה הזאת קיימת בתקינה העולמית. אנחנו לא המצאנו פה שום דבר.

הבקשה של אישור השר היא בקשה חדשה.

לא כתוב "אישור שר".

אנחנו רוצים להתמקד במה שמתקנים, ברשותך. אולי זאת הערה לתיקון העתידי של התקנות, אבל בהקשר הזה לא נגענו בכלל בתקנה 3.

אתם לא עונים על השאלה - אם עברו עשרה ימים מיום שינוי הבעלות של כלי הטיס, תוקפה של התעודה פג.

אם לא הודעת.

אנחנו לא מקבלים מהבעלים שיושבים בחו"ל, גם אם אתה כותב את זה בהסכם, זה לא תלוי בך. אנחנו מבקשים שמרגע שהודיעו לנו, למחזיק, אז יהיו עשרה ימים.

איך אתה יכול לשלוט על החולייה הזאת בכלל? אתה המפעיל האווירי- - -

אני מכיר אותך ולא את הגורם הזר. אם אני אהיה תלוי בו, יכול להיות גם בעוד שנה, בעוד שנתיים, ולא יהיה לי את זה. אי-אפשר לתלות את הדבר הזה בגורם זר.

היום התקנה קובעת העברת בעלות. שינינו את התיבה מ"העברה" ל"שינוי". מה ההבדל? מה שאתה אומר, אם היום הבעלים בחו"ל מעביר את הבעלות, זו אותה חובה עליך.

אבל אין לנו בזמן הזה מטוס שיכול לטוס.

אנחנו חוזרים עכשיו לפילוסופיה של תקנות הרישום.

אני חושב שההערות שלכן הן לא לעניין.

סעיף 3 – בסדר, הודענו על שינוי הבעלות, אבל בגלל שאין סעיף של חובת הודעה על השינוי, ושנותן אפשרות בכלי חכירה - יש מצב שיש לי אישור של שר; בקשה של אישור של שר לרישום כלי טיס זר – זה סעיף אחד, וסעיף אחר שאומר לי, שתוקפה של תעודת הרישום שלי, הוא יכול לפקוע, אם לא הודעתי תוך עשרה ימים על שינוי הבעלות. חסר לי משהו באמצע – אני מודיעה על שינוי הבעלות, עכשיו זה מטוס זר. אין משהו באמצע. אני מודיעה עכשיו על שינוי הבעלות, ויש פה לקונה - מה קורה עם אישור השר? אני מגישה במקביל בקשה לאישור השר, אבל אני לא רוצה שישתמע מזה, שאפשר להפקיע תעודת הרישום.

זה תקנה 3 לתקנות הרישום. אני לא חושבת שאנחנו בשלים לשנות את העמדה שקיימת כיום.

אנחנו עושים את זה. אין לי חובת דיווח על השינוי; יש רק הודעה, שאפשר להפקיע את תעודת הרישום, אם לא הודעתי. אני אודיע, יש לי חובה שבהסכם – אני פעם אחת מגישה בקשה לשינוי, להוכיח זיקה למטוס, לבעלים החדש, ופעם שנייה מודיעה על השינוי. יפקיעו לי את התעודה.

אלה שני עניינים שונים ונפרדים: הדבר האחד הוא שתקנה 17(3) קובעת – היום ב"העברת הבעלות", אנחנו מציעים "בשינוי הבעלות", אם לא הודיעו, תפקע התעודה, וזה כדי לשמור על המרשם העדכני, לפי דרישות ICAO – זה דבר אחד; עו"ד כהן סעד מדברת על דבר אחר, והוא ההסדר לפי תקנה 3ב לתקנות הרישום, של היתר מיוחד, שבמקרים מאוד חריגים, שהשר מתיר לרשום במרשם הישראלי, כלי שמקבל את כל הלאומיות הישראלית- - -

מה זה "חריג"? תשעה מטוסים חכורים רשומים. אין מטוס חכור לאל-על, שהוא לא מחברה זרה.

זה חריג מבחינת הדין, גם מבחינת זה שהחוק והתקנות מחייבים- - -

איך אתם עושים את זה היום?

בדיוק ככה.

התקנה המוצעת כרגע, כיצד היא משנה את המצב הזה?

אני צריכה להודיע על השינוי של הבעלים, כדי שלא יפקיעו את התעודה.

המקרה של תקנה 3ב הוא מקרה פרטי, שאינו נוגע לתקנה 17(3).

המצב כיום בדיוק אותו דבר. מי בעד תיקון תקנה 17? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

הסעיף אושר.

הסעיף אושר.

"הוספת תקנה 20א. 3. אחרי תקנה 20 לתקנות העיקריות, יבוא:"עדכון מען.
20א. (א) בעליו של כלי טיס יודיע לרשם על כל שינוי במענו וזאת תוך 14 ימים מיום השינוי.

(ב) קיבל הרשם הודעה בדבר שינוי במען הרשום, יוציא לבעליו של כלי הטיס תעודת רישום חדשה, מתאימה".

נכון להיום, אין בתקנות התייחסות מפורשת ומפורטת לנושא המען של הבעלים של כלי הטיס. יש התייחסות למען בטפסים, שהם נספחים לתקנה, ובטופס שאתה מבקש לרשום את כלי הטיס, אתה מציין את מענך.

אנחנו חשבנו שנכון, בגלל החשיבות של המען ובגלל החשיבות של מהימנות המרשם, שהמען הוא חלק ממנה, חשבנו שנכון לקבוע את זה בתקנות במפורש, ולא לעשות גזירה בהיקש מההופעה שלו בטופס, אלא ניתן למען את הכבוד המגיע לו בתקנה מפורשת לעניין זה.

הערות לתקנה 20א? אין. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

התקנה אושרה.

התקנה אושרה.

"תיקון תקנה 52. 4. בתקנה 52 לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (ב), במקום "עמידת" יבוא "חסינת" ובמקום "עמיד" יבוא "חסין"".


בהמשך למה שאמרנו קודם, עם הגדרת "חסין אש", אותו דבר כאן – פעמיים שימוש בתיבה "עמיד אש" או "עמידת אש", אז הפכנו את זה ל"חסין" או "חסינת אש".

יש לכם הערות?

היינו מבקשים שיהיה לפחות שלושה חודשים.

זה בתחילה – נגיע לשם.

לסעיף הזה יש לכם הערות? לא. מי בעד תיקון תקנה 52? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

התקנה אושרה.

התקנה אושרה.

"הוספת תקנה 52ב. אחרי תקנה 52א לתקנות העיקריות יבוא: "זיהוי סימני הלאומיות והרישום 52ב. (א)
בנוסף על האמור בתקנה 52 לא יטיס אדם כלי טיס אלא אם כן מותקנת על-גביו לוחית זיהוי הכוללת את סימני הלאומיות והרישום של כלי הטיס.

(ב) לוחית זיהוי כאמור בתקנת משנה (א) תיקבע במקום בולט לעין ליד הכניסה הראשית לכלי הטיס; הלוחית - (1) תהיה חסינת אש והפרטים כאמור בתקנת משנה (א) יסומנו על גביה בחריטה, בהטבעה, בצריבה או בשיטה מאושרת אחרת של סימון חסין אש; (2) תותקן כך שלא יהיה סביר שהיא תיטשטש או תינתק בזמן הפעלתו של כלי הטיס, או שתאבד או שתושמד במקרה של תאונה לכלי הטיס".

נכון להיום, יש לנו חובה שתהיינה לוחיות בכלי הטיס, שמתייחסות לשורה של פרטים, שאינם כוללים את סימני הלאומיות והרישום – הייצור, המספר הסידורי וכו'. ישנה הוראה שבנספחי האמנה, שמחייבת שכלי טיס יישא לוחית זיהוי חסינת אש, שבה מוטבעים סימני הלאומיות והרישום של כלי הטיס – נוספת על הלוחית הראשונה, וההיגיון הוא שבדרך כלל, כשכלי הטיס יוצא מקו הייצור, עדיין לא יודעים מי יקנהו ומי יפעילו, לכן סימני הלאומיות והרישום הם עלומים, ודאי ברוב המכריע של הכלי הטיס בשלב הזה, לכן אנו מבקשים להוסיף כאן הסדר נפרד לגבי לוחית עם סימני הלאומיות והרישום - הסדר שיעמיד אותנו בשורה אחת עם ההסדרים שקבועים באמנה לעניין זה.


יש, למיטב ידיעתי, הערות לעניין זה.

אנחנו מבקשים שהמונח "לא יטיס אדם" ישונה ל"לא יפעיל אדם", וזה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק, סעיף 62, ששם נקבע "לא יפעיל אדם כלי טיס".

אני מסכים.

הפעלה קצת יותר רחבה.

זה לא מחייב את החברה אלא רק את הטייס.

אנחנו מעוניינים להרחיב את ההגדרה. אנחנו מעוניינים שלא רק הטייסים יהיו פה אחראים לכך.

הדברים עולים גם בקנה אחד עם סעיף 62 לחוק הטיס, שקובע: "לא יפעיל אדם כלי טיס, אלא אם כן כלי הטיס מסומן בסימני לאומיותו ורישומו, כפי שקבע השר".

מקובל עליכם התיקון?

אנחנו מצרים על העיתוי, שלא אפשר לנו לבחון את זה מראש, אבל בנסיבות העניין ונוכח הקונצנזוס, אנחנו נקבל בהכנעה את התיקון.


אבקש להתנצל – שכחתי לערוך שני תיקונים קלים בתקנה 52 שחלפנו עליה, אז אם אוכל ברשותך לחזור אליהם.

רגע. יש לכם הערות ל-52ב?

כתוב: "לא יפעיל אדם כלי טיס" וכן הלאה - זה חל על כל כלי טיס, כפי שמוגדר בסעיף הזה, לרבות המטוסים של התעופה הספורטיבית הקלה, הדאונים ואפילו טיסנים ממונעים. רוב הכלים האלה בכלל- - -

בהגדרת כלי טיס בתקנות כתוב "למעט כלי טיס זעירים".

אבל דאון זה לא כלי טיס זעיר. אגב, בדאון אין דלק.


בנוסף, בכל ההיסטוריה של מדינת ישראל לא היה מקרה אחד, שנמצאה חורבה של מטוס, שלא היה ידוע מי היא; זה קרה בצה"ל, אבל צה"ל הוא מחוץ לתקנות בלאו הכי, אבל לא קרה בתעופה האזרחית. זאת אומרת שאין טעם להתקין לוחיות כאלה על מטוסים שטסים בארץ, ובמיוחד כאלה שלא נדלקים בכלל. לכן אני מבקש להחריג פה את כל הכלים האלה מהצורך להתקין את הלוחית. תכף יגידו: מה זה "לוחית"? זה לא כל כך פשוט. החומרים שמהם יכולות להיות עשויות הלוחיות האלה, כגון פלדה בלתי מחלידה וכולי, אינן אוהבות להיות במגע עם אלומיניום, שהוא החומר שמשמש לבניית הרבה מאוד כלים בתעופה הכללית, בתעופה הזעירה. בדאונים בכלל חלקם עשוי מבד.

מה קורה בתעופה העולמית לגבי התוויות? אני מאמין שהדברים האלה נעשים בין רוכש המטוס לבין היצרן – הדברים האלה נעשים בתיאום לגבי החומר וכל מה שצריך, כדי שזה ימנע כל מיני דברים – אני מאמין שהדברים, במיוחד במטוס, לא יעשו את זה בצורה פרוביזורית, כפי שאדוני מתאר את זה.

למה דאון צריך לשאת פחית כזאת בכלל?

חובת לוחית הזיהוי חלה, על-פי נספח 7 לאמנה, הוא גם הנספח שקובע את סיווג כלי הטיס, והם יורדים פה לפרטים – חובות מסוימות שחלות על כלי טיס כאלה ואחרים. החובה הזו של לוחית הזיהוי חלה על כלל כלי הטיס, שזה נקרא air craft. תמיד יש המקרה שעוד לא קרה.

זה בטיסה בין-לאומית. אני לא זוכר, וגם הייתי מדריך דאייה ראשי, ואני 40 שנה מתעסק בזה, שאיזה דאון ישראלי נסע לחו"ל, אזה למה הוא צריך פחית? הוא צריך אותה רק בשביל נסיבות ישראליות, וכאמור לא היה מקרה יחיד בארץ, שלא היה ניתן לזהות חורבה של מטוס דאון, מה שאתה לא רוצה, בתוך הארץ, לכן אין בזה צורך – האמנה לא חלה על כלים שלא טסים בין-לאומי, וזה מה שאני אומר. למה עכשיו לומר: תלכו לייצר פחיות, לחבר אותן?

הדאון לא מוגבל ברישוי שלו לטוס רק בארץ.

כבר היה מישהו שלקח כדור פורח, וטס אתו בכל העולם. היה דבר כזה, לא?

כן, סטיב פוסט.

יש עוד הערות?

אקרא את התיקון של התקנה הזאת: בנוסף, אמרנו – תקנה 52, במקום "לא יטיס אדם", יבוא "לא יפעיל אדם", וכמו כן יש לנו בפסקה (ב)(2): "תותקן כך שלא יהיה סביר שהיא תיטשטש או תינתק בזמן הפעלתו של כלי הטיס, או שתאבד או שתושמד במקרה של תאונה לכלי הטיס".

הפנה אותי היועץ המשפטי של הוועדה להגדרת "תאונת טיס" בפרק השביעי לחוק הטיס, ולכן

אנחנו מבקשים כאן ובעוד שני מקומות שבהם נעשה שימוש בתיבה או "תאונה לכלי טיס" או "תאונה למטוס", אם איני טועה, להפוך את זה ל"תאונת טיס", ולהוסיף בסעיף ההגדרות הגדרת "תאונת טיס", כהגדרתה בסעיף 103 לחוק.

יש לכם הערות? אין.

בנוסף, אנחנו רוצים להוסיף עוד תקנת משנה (ג), שגם היא תתקשר לתיקון שעשינו בתקנה 52, שתתווסף, בתקווה שתקנה 55ב תחול בשינויים המתחייבים, על לוחית לפי תקנה זו.


אני אסביר: תקנה 55ב קובעת לגבי הלוחית, שהיתה כבר קיימת בתיקון, ש"לא יסיר אדם לוחית זיהוי ולא ישנה פרטי זיהוי לא יטשטשם ללא אישור מאת המנהל אלא לצורך ביצוע עבודות אחזקה, ובתנאי שלוחית הזיהוי תוחזר למקומה - - - לאחר מכן". נבקש שההוראה הזאת, שהיא הוראה שבאה לשמר את הלוחית, מצד אחד, ולא להקפיא את המטוס מצד שני, ההוראה הזאת תחול גם על הלוחית החדשה שלנו לעניין סימני הלאומיות והרישום.

אתם רוצים להבחין בתקנות כנוסחן היום בין "לוחית זיהוי" לפי תקנה 52 לבין לוחית הזיהוי החדשה שתותקן? כי כיום בתקנה 52א כתוב: "אלא אם מותקנת על גביהם לוחית זיהוי לפי תקנות אלה", כלומר אין הבחנה.

ההערה של היועץ המשפטי, כהרגלו היא הערה טובה, ולכן אנחנו מציעים, שבתקנה 52א, במקום "לפי תקנות אלה" ייכתב "לפי תקנה זו ולפי תקנה 52א", שזה כולל גם את נושא הבלון החופשי, ואז ההוראה שהוספתי קודם, משלימה את התחולה של 55ב לעניין זה, ואנחנו מסודרים. מר גנט העיר עכשיו שהוא מבקש שגם בתקנת משנה (א), במקום "לא יטיס", ייכתב "לא יפעיל". היעדר התנגדותנו נכון גם לעניין זה.

תוכל לחזור על התיקון?

"לא יטיס אדם כלי טיס ולא ייצר אדם מנוע כלי טיס לפי תעודת ייצור אלא אם כן מותקנת על-גביהם לוחית זיהוי לפי תקנה זו או לפי תקנה 52א".

לגבי בלון חופשי?

כן, ואז אנחנו יוצרים את המכלול של שתי התקנות יחדיו.

ובנוסף, במקום "לא יטיס", יהיה "לא יפעיל"?

אכן.

טוב. יש הערות? אני מצביע על התקנות, כולל התקנות שהוקראו, כולל התיקונים שתיקנו, תקנה 52ב, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

התקנות אושרו.

התקנות אושרו.

"תיקון תקנה 53. 6. בתקנה 53 לתקנות העיקריות, במקום "עמיד אש" יבוא "חסין אש"".

דיברנו על זה קודם.


עקביים לעמדתנו, הואל וגם כאן קיימת התיבה "תאונה", נבקש שזו תהיה "תאונת טיס", כמו שתיקנו קודם לכן, די להפוך את הנוסח לאחיד.

הערות? מי בעד תקנה 53? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

התקנה אושרה.

התקנה אושרה.

"תיקון תקנה 61. 7. בתקנה 61 לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (ב), המילים "שמשקל ההמראה שלו הוא עד 5,700 ק"ג (12,500 פאונד)" – יימחקו".

תקנה 61 עוסקת בקביעת סימני הלאומיות והרישום על גבי כלי הטיס – מתחת לכנפיו, על גופו וכולי. האמנה דורשת, בין היתר, שסימני הלאומיות והרישום ייקבעו מתחת לכנפיים, בצד שמאל, כפי שכתוב בתקנת משנה (ב). במדינת ישראל במשך שנים ההסדר הזה לא הוחל על אווירונים גדולים, משיקולים שהיו בשעתו שיקולי ביטחון. הדבר הזה העמיד אותנו בסתירה להוראות האמנה, שחייבו אותנו מצד אחד, ומצד שני, שיקולי הביטחון גברו. עם השנים חלו שינויים, בין היתר, בתפישת הביטחון, מצד אחד, ומצד שני, הביקורות שנערכו לכלי טיס ישראליים העלו שוב ושוב את הממצא הזה - חברים, אין לכם סימני הלאומיות והרישום, כפי שנדרש באמנה.


לאחר שביקשנו את עמדת חוות דעת הגורמים האמונים על ההיבטים הביטחוניים במשרד התחבורה, וקיבלנו את עמדתם, לפיה הם לא מתנגדים לתיקון התקנות, אנחנו מבקשים לתקן את התקנה, כך שההסדר הזה – משרד התחבורה הוא המרכז של היבטי הביטחון מול שירות הביטחון הכללי; אנחנו לא עובדים מולם בהיבט הזה, ואנחנו מבקשים לתקן את התקנה, כך שהפסקה הזאת תימחק, והתוצאה שלה היא שהוראת החיוב ברישום סימני הלאומיות והרישום בגוף כלי הטיס תחול גם על כלי טיס- - -

הערות? אין. אני מצביע על תיקון תקנה 61. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

התקנה אושרה.

התקנה אושרה.

"8. תחילה. (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנת משנה (ב), 30 ימים מיום פרסומן (להלן - יום הפרסום).

(ב) תחילתה של תקנה 52ב לתקנות העיקריות, כנוסחה בתקנה 5 לתקנות אלה, 3 חודשים מיום הפרסום".


באופן עקרוני, התקנות אינן מטילות, להבנתנו, נטל כבד מדי על הציבור. יש הצורך בעדכון שינויי הבעלות והכתובות, ולזה אנחנו נותנים את 30 הימים, ויש ההוראה של סימון הלוחית עם סימני הלאומיות והרישום, שיכול להיות שזה קצת יותר "הפקה", ולעניין הזה אנחנו נותנים שלושה חודשים להתארגנות ולתחילה, שיאפשר מחקר של מי שחפץ בכך לגבי החומר האופטימלי שיעמוד בדרישות.

הערות?

אנחנו מבקשים שכל הסעיפים שמדברים על ה"חסין אש", גם 52 – איפה שיש ההגדרות ל"חסין אש", כל מה שקשור לזה, גם ההגדרה, יתחיל רק משלושה חודשים.

זה שינוי של ההגדרה: המטוסים של חברת בואינג והמנועים של חברת רולס רויס מגיעים עם הלוחית הנדרשת. חברת אל-על וכל מפעיל אחר לא נדרש לעשות שום שינוי. יצרנו פה הבהרה בתקנות בין fire resistant ל- fire proof. אין פה שום נטל נוסף על המפעיל – יצרנו פה את ההבחנה הנכונה בתקנות הישראליות.

אבל אין קשר בין זה לבין מה שביקשנו, כי אתם בעצמכם קבעתם ש-52ב זה שלושה חודשים מיום הפרסום.

אתם צריכים להתקין לוחית חדשה. כל הדברים הנוספים – בסך הכול יצרנו הבחנה של השפה.

את טוענת שהלוחיות שכבר קיימות היום בכלי הטיס, ושיצאו מהמפעלים של בואינג, שהוציאו אותם כ- fire proof, לפי הדרישות הבין-לאומיות, אינן באמת fire proof - זו העמדה המקצועית שלכם?

לא. יש מטוסים של אל-על, לא מעכשיו, אלא מלפני כמה שנים – היו תקנים אחרים. אנחנו צריכים זמן לבדוק, לראות שכל הלוחיות, כל המטוסים, עומדים בתקנה. מבקשים רק שלושה חודשים.

התקנה הזאת מבוססת- - -

יש לכם מטוסים שיכול להיות שהתוויות שמוטבעות עליהם לא עומדות בתקן? יש דבר כזה?

צריכים לבדוק את זה. יכול להיות שכן.

התקנות מבוססות על התקינה האמריקאית. המטוסים של חברת אל-על הם מטוסים אמריקאיים, המנועים הם מנועים אמריקאיים, אירופאיים. הדרישה שם היא ל- fire proof. פשוט שינינו את הטרמינולוגיה. אין פה נטל נוסף על החברה.

אתם בעצמכם קבעתם שלושה חודשים.

על הלוחית החדשה.

אז אנחנו מבקשים שזה יהיה גם על הלוחית הקיימת, כי שיניתם את הדרישה של החומר.

לא; חידדנו את ההגדרה.

מה הבעיה לתת שלושה חודשים?

היתה לכם חצי שנה, שלוש שנים לבוא עם ממצאים אמפיריים.

יש לכם עניין שלא ניתן שלושה חודשים?

תיתנו שלושה חודשים.

אז שלושה חודשים על הלוחיות וה"חסין אש".

כלומר בכל מקום ששינינו את ההגדרה, מ"עמיד אש" ל"חסין אש", תחילתה בעוד שלושה חודשים.

טוב. אני מצביע על כל התקנות, כפי התיקון שאושר, כולל התחילה, אני מצביע על סעיף 8, שזה יהיה בעוד שלושה חודשים, לאותם סעיפים רלוונטיים, כפי שהציגו זאת אנשי אל-על.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

אושרו.

התקנות אושרו.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:40.