הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
39
ועדת הכלכלה

02/08/2011


הכנסת השמונה-עשרה


נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 609
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ב' באב התשע"א (02 באוגוסט 2011), שעה 9:45

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 51) (השקעה בהפקות מקומיות בשפה האמהרית), התשע"א-2011

חברי הוועדה: כרמל שאמה – היו"ר

רוברט אילטוב
יצחק וקנין

נחמן שי
רוברט טיבייב
חמד עמאר
יוליה שמאלוב-ברקוביץ

חה"כ זאב אלקין

חה"כ משה גפני

חה"כ ציפי חוטובלי

חה"כ נסים זאב

חה"כ יואל חסון

חה"כ איתן כבל

חה"כ יריב לוין

חה"כ שלמה מולה

חה"כ אנסטסיה מיכאלי

רועי ברית

- לשכה משפטית, משרד התקשורת
עו"ד דנה נויפלד

- משרד המשפטים

עפר מרגלית

- רפרנט תקשורת באגף התקציבים, משרד האוצר
אדמסו אללי

- יועץ רוה"מ, משרד ראש הממשלה

ניצן חן


- יו"ר המועצה, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

אמנון רובינשטיין
- סמנכ"ל תוכן, ערוץ IET - ערוץ ישראלי אתיופי

אברהם נגוסה

- יו"ר פרויקט לאומי ליהודי אתיופיה

אברהם ירדאי

- אנשי תקשורת יוצאי אתיופיה, קול ישראל

צגה מלקו

- אנשי תקשורת יוצאי אתיופיה, כתב בקול ישראל

דני אדינו אבבה

- אנשי תקשורת יוצאי אתיופיה, ידיעות אחרונות

מספן גדאי

- מתרגם, ערוץ IET - ערוץ ישראלי אתיופי

אתי בנדלר

לאה ורון

אתי אפלבוים
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 51) (השקעה בהפקות מקומיות בשפה האמהרית), התשע"א-2011

אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר-היום: הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 51) (השקעה בהפקות מקומיות בשפה האמהרית), התשע"א-2011 של חבר הכנסת יריב לוין, חבר הכנסת ציון פיניאן (פ/2823).

חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. אני שוב מודה לך על קביעת הדיון במועד מהיר.

רבותיי. אני שמעתי את הטענות שחלקן הועלו גם בישיבת הוועדה הקודמת וגם בהליך הרביזיה שהיה כאן ואחר-כך גם במליאה. אני באמת אומר לידידי הטוב, שלמה, שאני מצר ומצטער על המאמץ העצום שמושקע כאן בניסיון לבלום את חוק.

החוק הזה הוא לא רק תקדימי אלא חוק שעושה צדק. אני לא רוצה לדבר במילים גבוהות מידי אבל בהרבה מובנים הוא עושה צדק היסטורי לא רק עם כל מה שקשור בהבאת השידורים לבתים של ציבור יוצאי אתיופיה, אלא גם בכל מה שקשור בעידוד היצירה המקורית באמהרית כאן בארץ, לרבות כל מה שקשור בשחקנים, בכותבים. כל הדברים האלה לא תוקצבו עד היום. אני חושב על התרומה התרבותית העצומה שהקהילה הזאת יכולה לתת למארג הכולל של התרבות בישראל והיא לא נוצלה ואפילו נבלמה.

אמרתי כבר בישיבה הקודמת, חזרתי על זה במליאה ואני אומר את זה גם כאן: אפשר היה כמובן לעשות יותר טוב, אין לי ויכוח על זה. הלוואי והיינו מגיעים למצב שבו מישהו היה מוכן לתקצב ערוץ שיפעל מבוקר ועד לילה וישדר בשידור פתוח לכולם. הודעתי ואמרתי שבכל רגע נתון שבו הממשלה תביא בפני הוועדה הזאת הצעת חוק בנוסח ובסגנון הזה, באותה שנייה אצטרף אליה ואראה בהצעת החוק שלי כמשהו שהשיג את מטרתו. המטרה היא בוודאי לזרז ולהגיע לתוצאה הכי טובה שאפשר.

לא במקרה ואני כמובן לא מתפלא שאנחנו מגיעים לישיבה הזאת להכנה לקריאה שנייה ושלישית כשאנחנו נמצאים באותו מצב. אני מוכרח לומר שהיתה לי שיחה עם יו"ר רשות השידור שאמר לי בגילוי לב שאין שום סיכוי בטווח הנראה לעין שיועמד לרשות ציבור דוברי האמהרית ערוץ שישדר בשעות שהן שעות צפיית השיא או לפחות שידור ממושך לאורך היום.

אני חושב שהסיכוי היחיד שנגיע אי פעם למצב מהסוג הזה הוא העובדה שכרגע נקבע את החובה לתקצב מידי שנה בסכום משמעותי את היצירה המקורית, את החובה להביא את היצירה המקורית באמהרית לכל בית במצב שבו אנשים יוכלו לצפות בה בשעות צפיית השיא ולאו דווקא ב-2 בלילה או בכל מיני שעות כאלה שבהן הדבר הזה עלול להידחק בכל סיטואציה אחרת.

אני מעריך ויש לי יסוד טוב להאמין שברגע שנעשה את הדבר הזה אנחנו גם נבטיח קודם כל שיפור משמעותי של המצב הקיים ונגדיל מאוד את הסיכוי שתהיה באמת נכונות. היו לי שיחות על-כך גם עם נציגי משרד האוצר לגבי האפשרות שבתוך המהלך שמתבצע עכשיו עם "עידן פלוס" או איזה מהלך מן הסוג הזה, ייווצר מצב שאפשר יהיה לשלב את השידורים באמהרית בצורה מסודרת ונגישה לכולם.

אני אומר שוב, אם כך יקרה, אני בוודאי מברך על זה ואני אהיה הראשון שאתייצב כאן לתמוך במהלך כזה, למרות שמשמעותו יכולה גם להיות ביטול החוק הזה שאני רוצה להעביר. אני מודיע ואומר שברגע שזה יקרה והלוואי שזה יקרה, אני אהיה ראשון התומכים במהלך הזה, שלא יהיה ספק.

אבל כרגע ברור לחלוטין שעומדת בפנינו הזדמנות, אדוני היושב ראש, שהיא הזדמנות חסרת תקדים וספק אם תהיה כזאת פעם נוספת, לתקצב בהיקף משמעותי יצירה מקורית באמהרית. להבטיח שיתקיים שידור רציף ומסודר בשפה האמהרית, לרבות בשעת צפיית השיא ולעשות את זה בדרך שתקבע את העניין ותבטיח את העובדה שלא בכל שנה יצטרכו אנשים לעמוד כעניים בפתח ולנסות להציל את העניין הזה.

אני בטוח שהאכסניה של מועצת הכבלים והלוויין תבטיח את העובדה שהבחירה, גם של הזוכים וגם של הגורמים שיתוקצבו, תהיה בחירה מסודרת, שקופה, ציבורית, על-פי כל הנהלים והקריטריונים המתחייבים.

לכן אני קורא לחבריי ואומר לכם: אני איתכם בכל מאבק ובכל ניסיון להרחיב את העניין. להביא אותו למצב שנצליח לייצר באמת שידור שיהיה שידור פתוח ללא דמי מנוי וללא תשלום וכן הלאה. עד אז אני חושב שזאת תהיה החמצה של שעת כושר שלא תחזור אם אנחנו לא נתגייס כולנו להעביר את החוק על בסיס המתווה שאושר כאן בקריאה הראשונה.

חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה.

אני מתנצל כי אני רץ למקום אחר. אני רוצה לומר כמה דברים: אחד, חייבים לטפח שידורים בשפה האמהרית והפקות בשפה האמהרית. זאת קהילה גדלה והולכת ויש גם משמעות לשמור את התרבות שלהם דרך השפה, לכן אני רואה בכך חשיבות גדולה.
שניים, אני מטיל ספק גדול האם אין זאת אחריות של השידור הציבורי במדינת ישראל לעשות את התכניות ואת ההפקות האלה? אם הוא לא יכול אז נתכבד ונסייע לו על-מנת שהוא יבצע את זה כי אין ספק שאין לזה שום ערך מסחרי ואי-אפשר להפיק מכך רווחים.

נקודה שלישית. ממילא משתמע שאי-אפשר לעשות את זה בערוצים בתשלום. העלות של התחברות ללוויין או לכבלים היא בסביבות 200-250 שקלים לחודש. זה 3,000 שקלים לשנה. האם אנחנו יכולים להטיל על עולים או אזרחי ישראל שעלו מאתיופיה להוציא 3,000 שקלים רק כדי לשמוע שידורים באמהרית? זה ממש לא נכון.

ארבע, אני אומר לך ניצן. האם אתם יכולים לחלק תמיכות? האם אתם עושים דבר כזה בתחומים אחרים או שזאת פעם ראשונה שאתם מחלקים תמיכות? חלוקת תמיכות זה קריטריונים, זה מנגנונים מסובכים. זאת משימה גדולה. אני לא יודעת מאיפה מועצת הכבלים והלוויין יודעת לעשות את זה.

הכי חשוב, זה זמני ואחר-כך זה ייגמר.

לא, זה קבוע.

אני מוכן להצטרף ואני מוכן שנגייס עוד ונעלה את זה ל-10 מיליון. אני רואה בזה חשיבות גדולה אבל בערוצים ציבוריים פתוחים שאין בהם עלות לבני העדה, שלא יצטרכו להוציא את התשלום הזה. בשום תכנית אנחנו לא כופים על אנשים שרוצים לקבל בשפה שלהם לשלם 250 שקלים לחודש.

נחמן, זה או זה או כלום. זה מה שיש להם כרגע. אומר יושב ראש רשות השידור שהוא לא יכול לעשות את זה. אני אישית דיברתי איתו.

אנחנו נכפה עליו.

מתי נכפה, בעוד שנה? בעוד שנתיים? אם עכשיו לא נצליח - - -

ננעלה את התקציב ונמצא ערוץ ציבורי או שם או בחינוכית. החינוכית יודעת לעשות את זה הכי טוב.

אנחנו יכולים להתווכח, בוא נשמע אותם. הם יודעים בדיוק את הצרכים של הקהילה.

לגבי שאלתו של חבר הכנסת שי. מועצת הכבלים והלוויין היתה מוותרת על התענוג הזה. זה כאב ראש לא קטן ואני מסכים איתך שהתכלית צריכה להיות בשידור ציבורי.

יחד עם זאת אני מסכים והרחבתי בפעם הקודמת את הדברים הערכיים. השידורים בשפה האמהרית נפלו בין הכיסאות, חבר הכנסת שי, מי כמוך יודע? במקור, כשהוחלט על הערוצים היעודיים, השפה האמהרית היתה חלק מהערוץ הרוסי והתכנית היתה להקים ערוץ גם לשפה האמהרית. בסופו של דבר מישהו שכח אותם בדרך.

לא מוכרחים ערוץ בשפה האמהרית.

יחד עם זאת, מועצת הכבלים והלוויין כבר מספר שנים מחלקת לשידור הקהילתי על בסיס קריטריונים שקובע משרד המשפטים, בתקציב של 3-3.5 מיליון שקלים בשנה. כל הקריטריונים כתובים כך שבמובן הזה, ברמה הפרקטית, אין מניעה לעשות את זה. אם תורידו את כאב הראש הזה מאיתנו תבורכו כי אנחנו לא רוצים את זה.

חבר הכנסת מולה.

אדוני היושב ראש, תודה רבה.

בראשית דבריי אני רוצה להגיד שבשום פנים ואופן אני לא חושד ביריב לוין, חברי הטוב, שאין לו כוונות טובות. אני חושב שיריב רוצה שיהיה טוב לקהילת עולי אתיופיה. ברור לי לגמרי מה המניעים. המניעים הם מניעים טהורים ואני לא חושב שיש פה חילוקי דעות.

הבעיה שלנו אדוני היושב ראש, גם בהכנה לקריאה ראשונה, היה דיון מאוד מחטפי ולא התעמקנו בנושא ולא הבאנו את כל הסוגיות.


רציתי לומר שבהכנה לקריאה ראשונה אתם באמת הצבעתם במחטף. לא היה דיון - - -

גם ברביזיה היה מחטף.

נכון. הרביזיה אפילו לדעתי על גבול פסילת ההצבעה. לא משנה, אני חסיד גדול של קבלת המלצות מקצועיות. ברגע שהתקבלה תשובה מהייעוץ המשפטי אני מקבל אותה בהכנעה ואפילו באהבה.

אבל אני לא רוצה לדבר על מה שהיה. שלחתי לכם מסמך מפורט כדי שלא תגידו שמה שנעלה הוא נושא חדש. לכן גם מה ששלחתי לכם בכתובים אליך מביא את הנושא להכנה לקריאה שנייה ושלישית כדי שלא יהיה נושא חדש.
אני מציע שלא נרוץ ולא נעמוד על לוח הזמנים. נשמע את כל הנוכחים ואת כל הנימוקים אם אנחנו רוצים לעשות טוב.

חבר הכנסת מולה, עד עכשיו לא הבנתי מה הבעיה שלך עם החוק, תסביר לי.

תכף. קודם כל אני רוצה לתת את הרקע. בפעם הקודמת לא נתת לי ואני רוצה לחזור ולהגיד.


קהילת עולי אתיופיה לא יכולה להיות כספומט למימון כספי הציבור.

מה זאת אומרת לא נתתי לך? לא היית בדיון הקודם?

הייתי בדיון הקודם. עזוב, מה שהיה היה.
מישהו יחשוד בי שאני לא רוצה שידורים באמהרית? נו, באמת. אבל אני לא אסכים שבמסווה של סיוע לעולי אתיופיה, מישהו יגזור קופון על חשבון גבה של קהילת עולי אתיופיה. אני מתפלא על משרד האוצר איך בכלל אתם נותנים לזה גב. אני לא מבין מאיפה זה בא לכם. אתם הפלתם את הצעת החוק שלי שדיברה על תיקונים בחוק רשות השידור ולאפשר שידור בשפה האמהרית וטיגרינית. אני מבקש שלא נדבר רק על אמהרית. יש קהילה בישראל שהיא דוברת טיגרינית. שתי השפות הן חשובות, שתי הקהילות חשובות.
אני חשבתי שהאכסניה הנכונה לחקיקה כזאת היא השידור הציבורי שבגינו כולנו משלמים אגרת טלוויזיה. לא רק אגרת טלוויזיה, אלא שהמדינה נותנת תוספת תקציב לשידור הציבורי. אז מה פתאום גיליתם עכשיו את שידורי הלוויין והכבלים?
עכשיו אני רוצה להגיע למהותו של העניין. אדוני היושב ראש, בישראל יש יותר מ-40,000 בתי אב יוצאי אתיופיה שמדברים טיגרינית ואמהרית. אתם רוצים לעשות את זה בחקיקה ראשית ואנחנו יודעים מאיפה זה בא. אגב, הבעלים שלו מתגאה בכך שהוא עומד לקבל 4.5 מיליון שקל. הוא כבר יודע שהוא עומד לקבל 4.5 מיליון שקלים. הוא אמר את זה גם בהרצאה באוניברסיטה העברית בדיון שהתקיים לרגל 20 שנה ל"מבצע שלמה". גם חבר הכנסת יריב לוין לא הסתיר שבכוונתו להעביר את הכסף הזה באמצעות חקיקה ראשית לאותו ערוץ לווייני שמגיע מאתיופיה.

בשום פנים ואופן לא.

גם את זה אמרת במליאה. אמרת שהערוץ הזה נמצא במצוקה ואתה רוצה לעזור לו.

אם אתה אומר מה שאמרתי, אז תרשה לי לחזור על מה שאמרתי בצורה ברורה. אני אמרתי דבר פשוט ואני חוזר ואומר את הדברים. אין לי בכלל ויכוח איתך. יש לי ויכוח עם הצעת החוק המקורית שלך שבה דובר על משבצות שידור ולא על מצב שבו יהיה שידור רצוף ומשמעותי כולל בשעות צפיית השיא. לכן לטעמי, בצדק, הממשלה התנגדה להצעה הזאת כי היא לא נותנת מענה למה שצריך.
אבל, אני אמרתי דבר ברור ואני חוזר ואומר אותו גם כאן. היום ישנו ערוץ שמשדר. אם לא נאשר את התקציב הזה, לא יהיה תקציב להפקות וגם לא יהיו שידורים.
לעומת זאת, אם נאשר את זה – את זה אמרתי גם לאנשי הערוץ ואני אומר את זה גם כאן - אני משוכנע שיהיו גורמים שברגע שיאושר תקצוב בסכום משמעותי כמו שמדובר כאן, שיתמודדו על העניין הזה, אין לי שום מושג מי בסוף ייבחר ולמען האמת זה לא ענייני. לי אכפת שהציבור יקבל שירות יותר טוב.

אני רוצה להמשיך את הדברים שלי. אני רוצה להגיע למהות של העניין. בישראל יש קרוב ל-40,000 בתי אב יוצאי אתיופיה שמדברים את שתי השפות. אגב, הנתונים הם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואני לא המצאתי אותם ומי שרוצה יוכל לקבל את הנתון הזה. לפי הצעת החוק הזאת, מי שראה את הקריטריונים בהצעת החוק ואיך שזה כתוב רק מי שיתחבר לכבלים ב"יס" או ב"הוט" יוכל ליהנות מהשידורים. אני אומר לך אדוני היושב ראש, רק אחרי שהוא יהיה מחובר ל"הוט" ולכבלים, הוא יצטרך להתחבר לכבלים כדי לקלוט את השידורים מאתיופיה. יש לי חילוקי דעות לגבי מהות השידורים האלה ומה הם עושים לקהילה האתיופית, אבל אני לא רוצה להיכנס לזה כי זה לא המקום.

לפי הנתונים, יש 16,000 מחוברים. מה אנחנו בעצם עושים? פעם אחת הם מתחברים לכבלים ל"הוט" ול"יס" ופעם שנייה הם צריכים לקבל אקסטרה כסף כדי לקבל את הלוויין האתיופי וגם אנחנו נותנים מתנה של 4.5 מיליון שקלים.
אני אומר לכם שזה דבר שלא יעלה על הדעת. מה קורה בדרך כלל? רוב המשפחות, 24,000 משפחות, רובן משפחות מעוטות יכולת שבכלל לא מסוגלות להוציא 3,000 שקלים בשנה. אני רוצה לומר שדווקא מי שצריך ליהנות אלה המשפחות שיושבות בבית כל היום ורוצות להתחבר עם המציאות הישראלית. דווקא אותן משפחות מקבלות הקצבאות שלא יכולות להוציא 250 שקלים בחודש, הן לא ייהנו מזה.
אני אומר לך יריב, אני מבין את השיקול שלך אבל אני לא אהיה מוכן להסתכל בעיניים של המשפחות האלה ולומר להן: רבותיי, אני הצבעתי בעד. מה בעצם אני עושה להן? אני מעודד אותן. במקום שאני אתן להן שירות בחינם ב-4.5 מיליון שקלים או להגדיל את התקציב, אני אומר להן שאם הן לא יתחברו ל"הוט" ולכבלים הן לא יקבלו שידור באמהרית.


תשמע, זה ביזיון. אני אומר לך, זה 24,000 משפחות שהן מעוטות יכולות.

מה האלטרנטיבה?

תן לי להמשיך ולנמק. אני התכוננתי טוב ובאתי מוכן.

במצב אוטופי זה היה טוב שהמדינה היתה מממנת שעות באמהרית. תאמין לי שגם אני הייתי נהנה. יריב לא היה מרוויח אבל אני הייתי מרוויח כי אני מדבר אמהרית. תאמין לי, הייתי מתנהל בלי תרגום וזה היה טוב. אבל זאת לא המציאות ואני יודע שאנחנו לא חיים שם.

לכן אני חושב שהדרך הנכונה, אדוני היושב ראש, היא להגיע למצב שבו התקציב הזה שיינתן – מבחינתי לא משנה כמה זמן, הוא חייב להיות באכסניה של השידור הציבורי. בחוק ההסדרים העברנו את החוק של "עידן פלוס". אני חושב שכל מי שרוצה לסייע לקהילת עולי אתיופיה או לאוכלוסיות חלשות אחרות, צריך לעודד שהוא יקבל את השירות באמצעות "עידן פלוס".

במה הדברים אמורים. אגב, כדי לסבר את האוזן, במלחמה שהיתה לנו בעזה החליטו ברשות השידור לתת חצי שעה ביום מידע אינפורמטיבי במסגרת ערוץ 33. אני הייתי בין המשדכים לסייע תקציבית כי באותו זמן היתה מלחמה והאינפורמציה לא היתה מגיעה למשפחות ובעיקר לתושבי הדרום. הערוץ הזה נמשך אח"כ פעם ב שבשבוע לחצי שעה כל מוצאי שבת. היו דיבורים שערוץ 33 יקבל תקציבים. אגב, היו מוכנים לתת יותר זמן אם היו מקבלים סיוע תקציבי. אפילו משרד הקליטה, לבושתם, נסוגו בהם ממתן מיליון שקל. השידור היה אמור להיות מוכפל.

הה היתרון של זה? מאחר וערוץ 33 מחובר ל"עידן פלוס" כולם יכולים ליהנות. אני לא רוצה להרבות בדיבור. כשנגיע לפרטי הפרטים של החוק אני אתייחס להסתייגויות שהגשתי. אני רוצה לשמוע את נציג האוצר, האם הם בכלל חושבים שזה מותר ונכון לתת תקציבים לגופים פרטיים ובעקיפין לחייב משפחות להתחבר ל"הוט" ולכבלים. בעיניי זה דבר לא ראוי ולא נכון.

לכן, ההתנגדות שלי באופן אישי לא נובעת ממניעים. אני בא ממניעים של טובת קהילת עולי אתיופיה שצריכה לקבל שירות בחינם. השפה האמהרית זה חשוב, 4.5 מיליון שקלים זה לא מספיק. צריך להגדיל את התקציבים. צריך לעבוד בהרמוניה ולחפש את האכסניה. גם את המעט שצריך לתת צריך לתת במקומות נכונים. בשום אופן אני לא אסכים שרק 16,000 יוצאי אתיופיה ייהנו ו-24,000 משפחות חלשות כלכלית או מוחלשות יהיו מופקרים. תודה רבה.

דני אבבה בבקשה.

אני רוצה לספר על סבתא שלי. זה יותר חשוב בעיניי מכל הדיון הזה ומכל הפטרוניות הזאת. היתה לי פגישה ארוכה מאוד עם יריב לוין. סבתא שלי מקבלת קצבת ביטוח לאומי והיא רוצה להתחבר לטלוויזיה באמהרית. בעיניי החוק מעולה. יריב, אני אגיד את זה עוד פעם בעברית פשוטה: החוק הוא מצוין.

יחד עם זאת, סבתא שלי רוצה להתחבר, להבין מה קורה אצל יושב ראש ועדת הכלכלה, היא רוצה קצת להתחבר למציאות הישראלית. מתוך הכסף הדל שהיא מקבלת מהביטוח הלאומי היא צריכה לתת 333 שקלים לכבלים. שימו לב, 333 כל חודש.

איך זה מגיע ל-333 שקלים?

כדי להתחבר להוט זה 270 שקלים בבסיס. התקשרתי אתמול ל"הוט" בשם סבתא שלי והתבקשתי להתחבר לחבילת הבסיס. זה מאוד פשוט ולא צריך להיות הגאון מוילנה. הוא אמר לי שזה 271 שקלים, פלוס 16 שקלים של התחברות לאמהרית. זה מגיע ל-290 שקלים. סליחה, אני טעיתי.
אני רוצה לומר משהו כללי. אני שונא פטרוניות. פטרוניות היא דבר גס ומעצבן. החוק הזה הוא פטרוני מידי. יריב לוין, אני 16 שנה בעיתונות. אני תלמידו של ניצן חן. לא הזמנתם אותנו לדיון כדי לשמוע אותנו. אני אומר לך, אנחנו מכירים את הקהילה.

אין לי ספק שאתה מכיר יותר ממני, על זה אין ויכוח. אני לא מתיימר אפילו.

אני מכיר את הקהילה בקרית גת, באשקלון ובכל מקום אחר. אני מכיר את המצוקה לא במילים הגבוהות והמפוצצות והרחמנות הזאת שאתם מציגים אותה אלא באמת תאכלס. ערוץ השידור באמהרית הוא ערך חשוב שצריך להמשיך אותו וצריך לתמוך בו אבל המדינה באה ואמרה לפני כמה שנים שרוצים להקים את "עידן פלוס" מתוך הרצון לעזור לאנשים עניים. זה היה הנימוק שלכם. אמרתם שאתם רוצים לעזור לאנשים עניים שאין להם כסף ושאתם לא רוצים שהציבור יוציא 330 שקלים כדי להתחבר.

הגעת לסכום שקרוב ל-290 שקלים. אני לא מזלזלת בסכום אבל עדיין יש פעם. אני מסכימה איתך שזה הרבה כסף. עדיין יש פער.

יש גם אגרה.

האגרה זה לרשות השידור.

זה גם כסף.

גם 200 שקלים זה הרבה בשביל סבתא שלך.

אפשר לבדוק את הנתונים, זה פשוט. למי שאין כסף גם 109 שקלים זה המון כסף. ההצעה שלי פשוטה מאוד. אדוני היושב ראש, שאלת מה האלטרנטיבה? אין בעיה, אתם רוצים לעזור לקהילה? תוציאו את ה-140 ל"עידן פלוס".

דני, אבל "עידן פלוס" לא בשל עכשיו.

אתם רוצים לעזור לקהילה להיקלט?

במהלך הפגרה יהיו לנו דיונים לגבי "עידן פלוס".

"עידן פלוס" זה רק מ-2013.

שבכבלים וב"יס" יתנו את הערוצים האלה בחינם לאתיופים.

הקהילה לא צריכה יותר משעה וחצי שידור ביום.


יריב לוין, אני מתנגד לחוק הזה משתי סיבות עיקריות ואמרתי את זה לך גם בשיחות איתך. אני מעריץ ומעריך את היושר שלך. החוק הזה מקורו בפטרוניות יתר. אתה מעולם לא הזמנת אותנו העיתונים ואת פעילי הקהילה לשמוע את דעתנו על זה. עשית בין הקומבינות הפוליטיות. בעיניי זה לא מתאים לך אבל עשית את זה. אמרתי לך את זה ביושר.

כשביקשתם להיפגש איתי, כמה זמן לקח עד שהייתם אצלי במשרד? אחרי יומיים.

זה היה כבר אחרי.

נפגשנו לפני הישיבה היום וישבנו שעתיים ולא 5 דקות. לא השתכנעתי, מה אני יכול לעשות?

אני אומר שהחוק שלך מצוין. בוא תקדם אותו צעד אחד קדימה כדי שסבתא שלי - - -

אבל אני לא יכול.

אני אעזור לך.

מתי תעזור לי? בעוד שנתיים, כשכבר לא יהיה כלום?

בשיחתנו התברר שהחוק הזה לא בא מבית מדרשו של יריב לוין.

נכון, אני אמרתי את זה בצורה גלויה. מה לעשות, אני לא חולם בלילה על כל הבעיות.

מניעים פוליטיים הביאו כדי לעזור כלכלית לחבר בצרה.

שום מניע פוליטי ואתה יודע את זה טוב מאוד.

לעזור לחבר בצורה כלכלית.

לא יאומן.

הוא רוצה לעזור לחבר?

לא, מישהו אחר. לא הוא המציא את החוק. מקורו של החוק לא ממנו.

באו אלי ואמרתי בצורה גלויה ואני חוזר ואומר.

אני מאשר את מה שהוא אומר.

אתה מייחס דברים לחבר הכנסת - - -

אני הרי אמרתי לך בגילוי לב, אני לא מסתיר. אדוני היושב ראש, אני לא מסתיר. רבותיי, אני באמת לא מתרגש מזה.

כך חברי כנסת מניחים הצעות חוק. הם קשובים לאנשים ומציעים הצעות חוק.

זה בסדר, הכול מותר.

· - -

יש פה עוד עיתונאים לא רק אתה. לך יש אינטרס אישי.

לדעתי כל העיתונים עולי אתיופיה צריכים להיות פה.

אני עובד בעיתון "ידיעות אחרונות". "ידיעות אחרונות" הוא לא באמהרית.

אתה אחד מעשרות עיתונאים מבני העדה.

אין עשרות עיתונאים.

הדובר הבא ד"ר אברהם נגוסה, יו"ר הפרויקט הלאומי ליהודי אתיופיה.

תיקון, אני מנהל ארגון "מכנף דרום לציון".

אני מודה ליושב ראש הוועדה. חברי הכנסת, אני רוצה להציג עמדה אחרת ממה שהציג דני. אני מברך על החוק. אני מברך את חברי הכנסת שיזמו והציגו את החוק ותמכו והביאו לשלב הזה. החוק הזה חשוב לנו, חשוב לקהילה. אין מה להוסיף. אמרו כמה זה חשוב החוק הזה. למה? זאת פעם ראשונה פריצת דרך שהמדינה הולכת לממן שידור והפקות בשפה האמהרית. כרגע אין לנו.
אני אומר לחברים שלי, זאת פריצת דרך, בואו נתחיל עם החוק הזה ואז אנחנו נתקדם, נילחם על עניין התשלומים. כרגע אנחנו בידיים ריקות. אם יש לנו 4.5 מיליון יהיה לנו כוח, יהיה לנו חוק, יהיה לנו כוח לפטור את המשפחות מלשלם. אני חושב שמה שעושים פה כדי שלא יהיה בכלל - 30 שנה אנחנו פה. למה רשות השידור לא נתנה עד עכשיו שירות ציבורי?

אתה לא מבין?

חבר הכנסת מולה, לא נכנסתי לדבריך. חבר הכנסת שלמה מולה, אני לא נכנסתי לדבריך, תן לי להשלים.
לנו אין מחלוקת בעניין התשלומים. אנחנו רוצים שזה יהיה בלי תשלום אבל זה אחר-כך. מה שאומרים "עידן פלוס" זה לא מציאותי.

למה?

זה יהיה מציאותי אחרי החוק הזה.

אתה מדבר על דברים שאתה לא יודע.

אני יודע יותר טוב ממך.

ברגע שיהיה לנו את החוק הזה תהיה לנו אפשרות להתקדם לשידורים ללא תשלומים. אבל כרגע אתם באים ואומרים שלא יהיה לנו. כמו שנסגר בערוץ 2 עכשיו אתם רוצים לעשות. אני שואל מה האלטרנטיבה?

יש בישראל הגינות.

דני, אני לא הפרעתי לך.

מה האלטרנטיבה? אין אלטרנטיבה. האלטרנטיבה היחידה עכשיו פשוט להעביר את החוק הזה. זה חוק חשוב לנו. אחר-כך נמשיך להילחם בעניין התשלומים האלה.
אני מאוד מצטער לשמוע. חבר הכנסת שלמה מולה אתה מגייס דווקא את האוצר לצידך.

נכון.

זה פשוט נגד הקהילה. האוצר ישמח מאוד שהחוק לא יעבור כי האוצר לא רוצה לתת. אתה לא צריך לעזור לאוצר.

בניגוד אליך, יש לי אחריות גם על התקציב של משרד האוצר, גם יש לי אחריות כאיש נבחר על קהילת עולי אתיופיה. אני לא מתעסק בעסקנות, אני מתעסק במתן שירות לקהילה בחינם.

אני לא מעניין אותי איפה ישודר. זה גוף ממשלתי, יוציא מכרז ומי שינצח ישדר. זה העניין. למה אנחנו צריכים להתעכב בעניין זה? לכן אני קורא לחברי הכנסת, מי שמתנגד לחוק זה על מצפונו.

כמה מנויים יש היום לערוץ?

16,000.

וכמה דמי המנוי?

16 שקלים.

כמה משקי בית יש בעדה האתיופית?

אין 40,000 בתי אב. 125,000 איש אינם 40,000 בתי אב. יש 26,000 בתי אב.

קל מאוד לבדוק את זה.

בהודעה לעיתונות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מנובמבר 2010. מספר משקי הבית של יוצאי אתיופיה בישראל לשנים 20056 – 2007 הינו 27,700 משקי בית.

אם תיקחו את המשפחות הצעירות שהן דוברות עברית תגיעו למסקנה שזה מגיע לאחוז עצום.

לגבי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. היום אנחנו מדברים על שנת 2011. בשנים האחרונות הגיעו בממוצע בין 2,500-2,700 עולים חדשים מאתיופיה.

הנתונים עבור האוכלוסייה האתיופית הינם ממוצע לשנים 2005 עד 2007.

יש תוספת משמעותית של בתי אב משנת 2007 עד שנת 2011.

דבר שני, גם בנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כאלה שהתחתנו בארץ, לא מופיעים כבתי אב. צריך לשאול את השאילתה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

רק לפני רבע שעה שלחתם אותנו לנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. שלמה, כמה אפשר? אני רוצה לפתור עכשיו בעיה ל-16,000. זה אומר לא לכולם, בסדר? אני רוצה לפתור בעיה ל-16,000. יש לך פיתרון בשבילם? אין לך.

אתה יודע כמה הגיעו? אני עומד על המספרים של 40,000.

אנחנו לא מתחרים עכשיו עם הלמ"ס.

האם יש בחוק הוראות שמבטיחות שחלק מהיצירה יבוצעו על-ידי יוצאי אתיופיה?

הכול מכל וכל. היצירה צריכה להיות כולה מיוצרת כאן, כולה מקורית. החוק אומר הפקות מקומיות בשפה האמהרית, זאת השורה הראשונה של החוק. זה כל הרעיון. זה ייצר עבודה לשחקנים, ליוצרים, לכולם. יש פה מהפכה תרבותית.

יריב, זה לא הויכוח.

באמת, אין ויכוח על כלום. זה מה שאפשר להשיג וזה הרבה יותר ממה שאי-פעם מישהו השיג, כולל מהתקופה שבה אתה היית חבר כנסת והממשלה היתה שלך.

משרד המשפטים, בבקשה.

יש לי הצעה לא כנציגת משרד המשפטים. יש פה שתי אופציות. אחת, שזה ישודר במסגרת ערוץ שמשודר בדי.טי.טי והשני, במסגרת הכבלים והלוויין. למה לא לעשות את שניהם? אנשי רשות השידור לא פה ואני מפחדת לעשות את זה בלי שהם נוכחים. ההצעה אומרת שחלק מהשידורים יועברו גם במסגרת של רשות השידור ואז יהיה ערוץ אחד שמשדר ותהיה גם מסגרת ייעודית שמיועדת לצפייה.

באיזה ערוץ זה יהיה בדי.טי.טי?

בערוץ 33.

עם כל הכבוד, אי-אפשר לדון בהצעה לחייב את רשות השידור - - -

אין ספק שאם רשות השידור תגיד שהיא מוכנה לרכוש את ההפקות ולשדר אותן ב-2 בלילה, אני מניח שלא נתנגד.

לא לרכוש אותן כיוון שממילא אנחנו כבר מתקנים – רק בהסכמה של רשות השידור.

אם הם רק ירצו, יהיה נהדר. ביום שיהיו הפקות ויריבו מי ישדר אותן, נדע שאנחנו כבר עשינו את שלנו.

הרעיון הוא רעיון מצוין.

איפה המסגרת הנורמטיבית לעשות את זה?

מי שצופה בערוץ 33 רוב השידורים שם הם שידורים חוזרים. אני חושב שיו"ר רשות השידור יותר מאשר יסכים ששעה שעה וחצי יהיו שידורים באמהרית. ההפקות הכי מקוריות שיהיו בשפה האמהרית ישודרו בערוץ 33 בפריים טיים. גם כך אין להם מה לשדר.

אתה מדבר בשם רשות השידור? אתה מניח שזאת תהיה עמדתם.

זה לא שייך לחוק.

זאת יופי של הצעה אבל צריך לבדוק.

אדוני היושב ראש. מלכתחילה מאוד הייתי בעד החוק הזה אבל באמת עם הזמן פספסתי את הנקודה של תשלום 250 שקל כדי לקבל את הערוץ הזה. זה פשוט הזוי. זה קשה מאוד. אני חושבת שהחוק הזה הוא נפלא. דנה לקחה לי את הרעיון כי בדיוק דיברנו עם יושב ראש המועצה על הרעיון להעביר את הערוץ בדרך הזאת.
עשיתי חשבון וראיתי שיש 20,000 משפחות אתיופיות. עד הפעלת "עידן פלוס" זה ייקח שנה וחצי. שמדינת ישראל, האוצר נדיב מאוד יממן 20,000 משפחות לחיבור לכבלים למשך שנה ובעוד שנה זה יהיה חינם ב"עידן".

אני בעד.

אתם מבינים שעד שהוצאנו את התקציב הזה, במקום לקפוץ על העניין ולאשר אותו ואז להיאבק על התוספת, מציעים לחכות עד שהם יסכימו.

אני לא אהיה בעד, שאתה רוצה לתת - - -

אני לא רוצה לתת - - מה מנע ממך עד היום להשיג את הכסף הזה?

כל הצעת חוק אתם הפלתם.

מה קרה בקדנציה הקודמת?

יריב, אתה לא נותן תשובה מה אתה עושה עם האוכלוסייה החלשה שלא יכולה לשלם.

אני נותן לך תשובה מאוד ברורה. החוק הזה לא פותר את כל הבעיות אבל הוא קפיצת דרך ענקית.

הוא פותר בעיה לאלה שיש להם כסף.

צריך לנצל את ההזדמנות הבלתי חוזרת הזאת כי אם זה לא יהיה, לא יהיה כלום. לא יהיו שידורים בתשלום וגם לא יהיה שידורים בלי תשלום. כל בר דעת מבין את זה.

אני אומר לך לפרוטוקול - - -

אברהם ירדאי, נציג תקשורת, קול ישראל.

אני רוצה לברך את אלו שהביאו את ההצעה הזאת למען הקהילה. אני יודע שכולם רוצים את טובת הקהילה. לפחות כל החברים בקהילה רוצים את טובת הקהילה.

יש כמה תיקונים. מי שהביא את העניין הזה לפה הטעה את הוועדה בזה שדיברו רק על אמהרית. מדובר על שתי שפות של יהודי אתיופיה בארץ. יש אמהרית שהיא הקהילה הגדולה יותר ויש טיגרינית. מאז ומתמיד גם ברק"ע יש את שתי השפות האלה וגם בטלוויזיה. יש לקחת בחשבון את הדבר הזה. אם באים לחוקק דבר כזה. חבר הכנסת מולה התייחס לעניין הזה.
מדובר כאן על 16 שקלים כדי להתחבר ולראות את האמהרית. אבל 16 שקלים זה כלול בחבילה. כדי לראות את התכנית הזאת לא צריך לשלם רק 16 שקלים, צריך לשלם 270 שקלים של כל החבילה. יש פה הטעיה.

זה כמו שאם אתה צריך לקנות "וישר" למרצדס, אתה קודם צריך לקנות את המרצדס.

16 שקלים זה לא נכון. 16 שקלים משלמים על הערוץ אבל כדי לראות צריך לשלם את כל החבילה והיא עולה כ-270 שקלים.


40 שנה אני פעילה בקהילה בתחומי עליה וקליטה. במשך 40 שנה שימשתי כסגן יו"ר ארגון הגג של עולי אתיופיה והיום אני עובד ב"קול ישראל". אנחנו מברכים את יוזמי ההצעה, יריב לוין ואחרים.


התכנית הזאת הקיימת שהתקציב מיועד אליה, היא תכנית לא טובה. אני מכיר את התכנית הזאת במשך שנים. מדברים על המורשת של הקהילה, על התרבות של הקהילה. אין תרבות ואין מורשת של יהודי אתיופיה בתכנית הזאת. יש מורשת זרה, מורשת של אתיופיה, של נוצרים, של כנסיה. אני רוצה להגיד לכם שיש גופים ויש אנשים שטוב להם להחזיק את הקהילה לבדה, לבודד אותה ולא לשלב אותה בחברה בישראל. זה מה שאנחנו רואים במשך כל השנים. תרבות שונה, שפה שונה, קודים שונים. כמה פעמים אפשר לומר את הדברים האלה במשך 32 שנה? 130,000 אנשים אומרים שיש יהודי אתיופיה. זאת ממש זריית חול בעיניים. למעלה מ-60% של העולים הם אנשים צריכים שלא רואים בכלל את התכנית הזאת והם מתביישים לראות את התכנית הזאת.


אני רוצה לברך על התכנית הזאת אבל אני מבקש שהתקציב הזה ייועד למקום שהוא אחראי. התכנית הזאת עוסקת בענייני אתיופיה בלבד במשך 24 שעות.

אתיופים או אתיופיה? עם זה על אתיופיה, יש לי בעיה קשה עם זה.

בשביל זה הפקות המקור. בדיוק את זה אנחנו רוצים לתקן.

פותחים את הטלוויזיה האתיופית וזה מה שרואים.

זה היה בגלל שהמדינה לא מממנת. ברגע שהמדינה תממן, אנחנו נשנה את המציאות.

ליהודי אתיופיה בארץ מגיע הדבר הזה. תנו לנו להשתלב, תנו לנו לשמוע בעברית, לראות בעברית אבל גם לשמר את התרבות והמורשת בצורה הכי אחראית על-ידי יהודים מאתיופיה ועל-ידי בני הקהילה ולא לתת גושפנקה ותמיכה לדבר הזה.

אני פשוט לא מבין את בני הקהילה.

מר נגוסה, לא קיבלת רשות דיבור.


צגה מלקו, בבקשה.

אני עובדת רשות השידור. אברהם, אני מוחה על כך שאמרת שרשות השידור לא נותנת שידורים באמהרית. קיים שידור באמהרית ברדיו במשך 26 שנים.

אני מדבר על הטלוויזיה.

בגילוי נאות, אני מנהלת רשת א' ב"קול ישראל" לשידור בעברית. יחד עם זאת אני גדלתי, צמחתי, ניהלתי שידור באמהרית ב"קול ישראל". במבצע "עופרת יצוקה" התבקשתי על-ידי מנכ"ל השידור מוטי שקלאר לתת הסבר לישובים בדרום. אני התגייסתי בהתנדבות ובשמחה רבה עשיתי את זה.


הרעיון והיוזמה מבורכים. אני מברכת את חברי הכנסת יריב וציון פיניאן. אף פעם מישהו לא חשב בכיוון הזה וכשזה בא מאנשי ציבור אני מאוד מעריכה את זה.


יחד עם זאת, ישנה בעיה אחת. כפי שאמר חברי דני אבבה, אני יותר הולכת בעניין הכלכלי. אוכלוסיית יוצאי אתיופיה נחשבת לאוכלוסייה הכי חלשה במדינת ישראל מבחינה כלכלית. אבא שלי נפטר לפני 10 שנים ואמא שלי לא מחוברת לכבלים כי היא לא יכולה לשלם. עכשיו חברי הכנסת באים עם יוזמה מבורכת אבל מאלצים את אמא שלי. רוצים שאנשים בגיל של אמא שלי יצפו בתכניות ולא אנשים בגילי או בגיל של ילדיי שנולדו פה. המטרה היא אוכלוסייה שלא יודעת עברית. אבל האוכלוסייה לא יכולה לשלם.


מדברים פה על 16 שקלים אבל החבילה מגיעה לסכום של 300 שקלים בחודש. הגמלה של אמא שלי יחסית גבוהה כי היא אסירת ציון והיא מגיעה לסכום של 3,000 שקלים. מתוך 3,000 שקלים, כדי לצפות בתכנית הזאת, היא צריכה לשלם 300 שקל בחודש או שהיא לא תקבל.


מבחינתי לא משנה מי יפיק, מי יגיש, מי יעשה אותו. אני אומרת שאם הכוונה לעזור לקהילה, הקהילה צריכה לקבל בחינם. לא יכול להיות שמצד אחד באים לעזור לקהילה ובצד השני היא צריכה לשלם. לכן אני חושבת שצריך באיזו דרך למצוא פיתרון כך שהקהילה תקבל את הערוץ ללא תשלום. זאת דעתי האישית ובשביל זה באתי.

אמנון רובינשטיין, סמנכ"ל תוכן.

אני לא רוצה לדבר על החוק. היו כאן כמה השמצות שאני חייב להסיר אותן מסדר-היום של הוועדה. הערוץ האתיופי שקיים היום משדר 30% הפקות מקור שנעשות פה ועוסקות בענייני הקהילה. הוא לא משדר 24 שעות ערוץ אתיופיה כפי שנאמר פה. אברהם יודע את זה כי הוא עבד בערוץ הזה עד שהוא החליט שלא לעבוד בו. הוא יודע בדיוק - - -

מעולם לא עבדתי.

אתה עבדת.

מעולם לא עבדתי.

אני אומר לכם שהתכניות שהערוץ משדר הן 30% תכניות מקור. זה נכון שהיינו רוצים להגדיל את זה. הסברתי בדיון הקודם שאם היה אפשר לקבל ערוץ שישדר בלי שישדרו בשבילו, אני הראשון שהיה בעד הדבר הזה כי אני באמת חושב שלקהילה מגיע את זה. כמו שמגיע ערוץ 9 מגיע גם ערוץ אתיופי.


לצערי לא קרה הדבר הזה והיה אילוץ לעשות ערוץ בתשלום כי זה הדבר היחיד שניתן לאתיופי. על זה יעיד ניצן חן שיושב פה כיו"ר מועצת הכבלים והוא יודע את זה. אנחנו לא רצינו ערוץ בתשלום, רצינו ערוץ ייעודי ולא קיבלנו.


כמו שאמר אברהם, אנחנו נשמח אם יום אחד מישהו יוכל לממן ערוץ לדי.טי.טי ל"עידן פלוס".זה לא קורה השבוע, זה גם לא קורה בשנה הבאה ומי יודע אם זה יקרה ב-2015. המריבות על הערוץ הזה - - -

למה אתה חושב שזה יהיה ב-2015?

אתה לא היית בדיונים שהיו פה בוועדה הזאת בקשר למי ייכנס לדי.טי.טי? מתי הוא ייכנס ומתי יהיו ערוצים? אתה לא היית פה, אני הייתי פה. היו פה כמה דיונים.


בנוסף, כמו שנאמר החוק הזה לא מיועד לערוץ, הוא מיועד להפקות בשפה האמהרית. הכוונה שמי שמשדר את זה יעשה את זה בפריים טיים ולכן רשום 12 שעות. אין לי שום בעיה אם אחד מהנוכחים פה יקים ערוץ מתחרה וישדר 12 שעות והוא יקבל את הכסף. אין שום בעיה. ערוץ 33 שכולם מדברים עליו פה, עם תקציב של 80 מיליון שקל, משדר היום באמהרית במשך חצי שעה ביו שישי והוא לא הולך לשנות את זה. אז שלא יגידו שערוץ 33 זה הפיתרון. הם לא שידרו את זה עד היום ועכשיו הם משדרים חצי שעה ביום שישי.


אני רוצה לסיים ולהגיד, שבערוץ שלנו יש 30% תכניות מקור, שביניהן יש תכניות דת, תכניות מסורת, תכניות על טיולים בארץ ישראל. אני לא אפרט עכשיו את כל התכניות. תודה רבה.

האוצר בבקשה.


למה אתם לא נותנים יותר כסף ונפתור את הבעיות?

אנחנו מכירים בצורך של הקהילה האתיופית. קיים צורך לתמיכה בהם אבל אנחנו מתנגדים לחוק בנוסח הנוכחי שלו וזאת משלל הסיבות שהוצגו פה. אחת הסיבות היא שהתשלום הגבוה לאוכלוסייה חלשה אינו סביר.

למה אתם מתנגדים? לא הבנתי, איפה אתם מתנגדים? איך אתה אומר שאתם מתנגדים כשיש עמדה חד משמעית של הממשלה וזה עבר ועדת שרים.

התמיכה היתה בקריאה הטרומית.

לא, כולל עמדה של שר האוצר. אני מציע שתרים טלפון לראש מטה שר האוצר ותוודא איתו האם אתם מתנגדים.

אני מציע לדחות את הישיבה.

אנחנו לא נדחה שום דבר. אתה לא מייצג את עמדת משרד האוצר אלא עמדה פרטית שלך.

לא מדובר בעמדה פרטית. ככל הידוע לי זאת העמדה שלנו.

של אגף התקציבים?

כן.

לאגף התקציבים יש מדינה עצמאית בתוך משרד האוצר. יש עמדת ממשלה, יש עמדה של שר האוצר, מה זאת אומרת?

חשוב מה אתה מצביע.

לא תמיד עמדת שר האוצר ואגף התקציבים דומה.

אנחנו כל פעם אומרים את אותם דברים, מציגים את הדברים ואצלם הכול ממשיך כאילו כלום. הם עקביים, אני דווקא מעריך אותם.

לדעתנו הפלטפורמה של הכבלים והלוויין אינה מתאימה לאוכלוסייה חלשה. אנחנו חושבים שזה פיתרון מאוד יקר ולא סביר לתמיכה באוכלוסייה חלשה.


הקריטריון של שידור של 12 שעות בעצם תופר את המכרז.

תופר את המכרז?

לא, הדוחות מיועדות לערוץ הזה בעיקר. אני חוזר בי.

לא תופר אלא מאפשר - - -

לעניין התקציב, אני חושב שבמסגרת הדי.טי.טי שכפי שאמרתי הדיונים יקודמו במהלך הפגרה, אנחנו רואים לנכון לשלב שידור באמהרית וגם הצגנו את זה בעבר. אני חושב שפיתרון לעניין התקציבי יכול להיעשות באמצעות מכרז. מי שמציע את הסכום הכי נמוך לתמיכה מקבל אפשרות לשדר. אני חושב שיש הרבה פיתרונות שאפשר להציע במסגרת הדי.טי.טי.

למה לא עשיתם את זה עד היום?

זה פה, זה בפתח. הדיונים יהיו בפגרה.

אתה יודע למה זה בפתח? כי אתם הולכים עכשיו לשלם 4.5 מיליון שקל. זה בפתח כבר 30 שנה.

נשמח לשמוע פיתרון יותר טוב לשנה הקרובה.

עכשיו כשצריך להוציא 4.5 מיליון שקל פתאום זה יהיה לא רק בפתח אלא גם יעבור בשער.

עוד דבר קטן שגם הצגנו אותו בפניך. לעניין ההצעות לתיקון ולשידור בעתיד בפלטפורמה החינמית, אני חושב שדווקא המעבר של החוק הזה וכסף שכבר מיועד לקהילה הזאת שנותן לה מענה, סותם את הגולל על האפשרות.

אתה מבין? 30 שנה לא היה כסף וזה בוצע ועכשיו בגלל החוק הזה יימנע שינוי שהוא ממש בפתח. רשמנו את דברי משרד האוצר.

מרוב הדאגה שלכם אני עוד מעט נופל. תגידו, על מי אתם חושבים שאתם עובדים? איזו מן צורה זאת אני לא מבין אתכם? אתם עושים צחוק מחברי הוועדה.

למה אתה לא מקיים הצבעה? יצאו דחופים מדבר המלך ואני הגעתי.

האוצר ביקש לדבר, לא ניתן לו לדבר?


נא להקריא את הסעיפים.

לפני כן אני רוצה לשאול את היועצת המשפטית. אני הגשתי הסתייגויות. אני רוצה שאם אנחנו עושים חקיקה נעשה זאת בצורה רצינית. לחוק יהיו מטרות, אני רוצה שיהיו הגדרות לחוק.

זה בחקיקה. תוכל להעיר סעיף סעיף.

מאחר ובחוק המוצע אין דברים מוגדרים אני מבקש.

אני רוצה להעיר לך הערה אחת לעניין ההערות באופן כללי לעניין ההסתייגויות שהן בעצם הצעות שאתה מציע לתיקון הצעת החוק וככל שלא יתקבלו יהפכו להסתייגויות.


קיבלנו אותן רק בישיבה הזאת וכפי שהן מנוסחות כרגע, חלק מההצעות על פניהן נראות יותר כהסתייגויות שמיועדות יותר לזמן דיבור במליאה.

לא, למה?

אז נדון בהן אחת אחת ונראה לך שזה בעייתי. למשל, אתה מציע להוסיף סעיף מטרה לחוק אבל אין אפשרות להוסיף סעיף מטרה לחוק כי לא מדובר בחוק עצמאי. זה סעיף אחד בחוק התקשורת.

אני לוקח את מה שנאמר פה. דיברו במילים בומבסטיות על שילוב עולי אתיופיה וכדומה. כל מה שאני אומר הוא שגם אם אנחנו רוצים ללכת בהמשך לשינויים כאלה ואחרים, אני מבקש שיהיו הגדרות ברורות למה זה הולך.

אני יודע שהחוק הזה הוא חוק תפור מראש למישהו. מאחר והחוק תפור למישהו אני רוצה שההגדרות יהיו ברורות.

אדוני היושב ראש, אולי יהיה סוף? אני לא יכול להגיב כל פעם מחדש.

אולי אפשר להציע עוד הצעה? אולי אפשר להוסיף לחקיקה, אם אתי תסכים, שהפיתרון הזה יהיה בתוקף, כל עוד נמצא שאין פיתרון אחר במסגרת הדי.טי.טי? זאת אומרת, ביום שבו יהיה ערוץ באמהרית בדי.טי.טי אז – זה גם יתמרץ את האוצר לעזור למצוא פיתרון במסגרת הדי.טי.טי.

עכשיו סיבכת את כולם.

אני אגיד לך ממה החשש. השאלה מהו פיתרון? אם בסוף יגיע האוצר ויגיד שסידר 4 שעות באמהרית בדי.טי.טי ובזה פתרנו את הבעיה, בדיוק לשם אני לא רוצה להגיע.


אני אומר ואני מודיע ואני מניח שזה מקובל על כולם, שאם יימצא פיתרון הולם בדי.טי.טי שיניח את דעת הכנסת והוועדה, אז החוק הזה מיותר.

יריב, אם זאת הדאגה, אפשר לקבוע שזאת תהיה הוראת שעה שלא פגה באופן אוטומטי אלא ששר האוצר, באישור ועדת הכלכלה, יוכל להפסיק אותה כדי לאפשר את הפיתרון האלטרנטיבי.

סליחה? אני לא הבנתי את ההצעה. שבצו ייקבע פקיעת חוק?

לא, באישור ועדת כלכלה כמובן. אם נחה דעתו של שר האוצר והכנסת - - -

לא לפקוע את החוק, לשנות את הסכום של 4.5 מיליון.

זה אותו דבר.

רבותיי, בואו לא נרבע את המעגל. הרי ביום שיהיה שידור מסודר - -


אדוני היושב ראש, אני מזכיר שלחוק הזה יש שתי רגליים. יש רגל אחת שהיא הקצבת כסף לטובת ההפקות המקוריות שנעשות ורגל שנייה היא השידור שלהן. אם יימצא במסגרת הדי.טי.טי. פיתרון לשני הדברים גם יחד שיניח את דעת הוועדה, בתוך החוק של הדי.טי.טי. תוכל לעשות תיקון עקיף לחוק הזה ולבטל אותו ולא תהיה לך בעיה. זאת דרך המלך.


אבל אם תהיה הוראת שעה שמישהו יפרש אותה כאיזו אופציה לעשות כל מידי דברים - - -

במסגרת הדי.טי.טי. אפשר לבטל את החוק הזה?

בוודאי.

אכן, זאת הדרך. אני כבר מודיע לכם שאני אתמוך בזה.

נא להקריא.

ברשותכם, אני אתחיל להקריא.


"הוספת סעיף 6ו2.

1.
בחוק התקשורת בזק ושידורים התשמ"ה-1982 אחרי סעיף 6ו1 יבוא:


השקעות בהפקות מקוריות בשפה האמהרית

6ו2(א)
לשם עידוד הפקות מקומיות בשפה האמהרית בעבור קהילת יוצאי אתיופיה בישראל (בסעיף זה – הקהילה), ייקבע תקציב שנתי בסך 4.5 מיליון שקלים חדשים בחוקי התקציב (בסעיף זה – כספי תמיכה)"


אני מציע שאחרי כל סעיף קטן יגידו מה התיקונים כדי שאפשר יהיה להצביע על כל סעיף קטן.

למה דווקא 4.5 מיליון?

זאת היתה ההצעה.

אז בואו נעשה 6 מיליון.

אז יגידו לך שזאת הצעה תקציבית.

אל תפיל לי את החוק.

חשוב לי לציין שהסכום הזה נקבע בתי שום תיאום איתנו.

תגיד לי, אתה באמת רציני? על 300,000 שקלים אתה עושה עניין? תשמור גם על הכבוד שלך.

איזה הצעות נוספות יש לסעיף הזה למעט ההצעה שלי?

אני הולך להגיש הצעת חוק שבניית אוהל פטורה ממס.

חבר הכנסת מולה, אתה רוצה להגיש הצעות של הסתייגויות לסעיף קטן א'? אני מתכוונת לכל מה שכתוב בסעיף קטן א'. למשל, סעיף מטרות אי-אפשר להכניס אבל אפשר במקום " לשם עידוד הפקות מקומיות בשפה האמהרית בעבור קהילת יוצאי אתיופיה בישראל ולצורך סיוע בהשתלבותם והסתגלותם של עולי אתיופיה בחברה". כאן אני יכולה להכניס את מה שאתה רוצה.

בבקשה. ביקשתי גם טיגרינית.

תכף הוועדה תצביע על ההצעה הזאת.


ההצעה השנייה שלך היא הוספת הגדרות.

אני חוזר ואומר. תאמיני לי, אני מדויק במה שאני אומר. מאחר ואמרו שזה מיועד לכל קהילת עולי אתיופיה אני רוצה שיובן בחוק שזה לא משרת את כל קהילת עולי אתיופיה. יש 40,000 וזה משרת פחות. לכן בהגדרות החוק מדובר בכל קהילת עולי אתיופיה. ביקשתי להגדיר את השפה האמהרית והטיגרינאית ואני ביקשתי להגדיר את תרבותם ומסורתם של יהודי אתיופיה. תאמיני לי, אני יודע בדיוק למה אני אומר את זה.

אבל שלמה, צריך להצביע על הצעה הצעה. מה ההצעות?

היא היועצת המשפטית. אני רוצה שכל הנקודות האלה ייכנסו להגדרות.

אתה רוצה להגדיר הכול יחד והכול ייפול יחד? יש דברים שיש עליהם הסכמה ויש דברים שלא בטוח שיש הסכמה. תגיב הצעה הצעה ונצביע. לדוגמה, על השפה הטיגרינית יש הסכמה.

אני רוצה שיהיה כתוב שהשידור יינתן לכל המשפחות יוצאות אתיופיה ולא לחלקן ושהוא יהיה בחינם.

מי בעד הצעתו של שלמה מולה שהשירות יינתן בחינם?

מה זה שירות?

שהערוץ יהיה חינמי.

אני רוצה להמשיך. אם את רוצה שנצביע על מה שביקשתי להגדיר, אני מבקש להצביע על כל סעיף וסעיף.

אבל מתחילים את ההצבעות עם הסעיף הראשון.

לבקשת היושב ראש, הקראתי את סעיף קטן א'. לכן ביקשתי איזה הצעות תיקונים יש לסעיף קטן א'. ניסיתי כמיטב יכולתי קצת לכוון ולומר לך שלמשל, הוספת מטרות החוק אינני יכולה להכניס כי החוק הוא חוק התקשורת בזק ושידורים ולכן אין מקום לזה.


אבל, אני יכולה לנסות לשלב את ההצעה הזאת לא כסעיף מטרות אלא במסגרת סעיף קטן א'.

מקובל עלי.

לגבי הגדרות, לדעתי מה שאתה כותב כאן זה לא קשור לסעיף קטן א', אבל בכל מקרה, לא מדובר כאן בהגדרה של קהילת יוצאי אתיופיה. זה לא משנה כרגע אם היא מונה 40,000 או 25,000 או 140,000. זה לא מגדיר קהילה.

צריך למחוק את זה.

אלא אם כן יש לך הצעה אחרת. או שאתה רוצה במקום זה איזו הסתייגות דיבור, אז אני אחבר לך איזו הסתייגות.

אז אני מבקש הסתייגות דיבור.

אחר-כך יש הצעה במקום "בשפה האמהרית" שזה יהיה גם בשפה הטיגרינית.

אחר-כך כתוב "תרבותם ומסורתם של יהודי אתיופיה". למה זה מתייחס?

להסתייגות שלו לדיבור.

זה גם הסתייגות דיבור.

זה מה שאני מנסה לברר.


"חברה פרטית כהגדרת חוק החברות", למה זה מתייחס?

מהמילה "קהילת" ועד המילה "חוק החברות", מדובר בהסתייגות לדיבור.

אם כך, הצעות לגבי סעיף קטן א' הן כדלקמן: במקום 4.5 מיליון שקלים יהיה 4.8. זאת ההצעה הראשונה.

הצעה שנייה היא של חבר הכנסת מולה שמציע להוסיף "לשם עידוד הפקות מקומיות בשפה האמהרית ולשם סיוע להשתלבותם והסתגלותם של עולי אתיופיה בחברה הישראלית". זה מה שהצעתי לך, דהיינו, להוסיף את המטרה במסגרת סעיף קטן א'.

בסדר גמור.

אלה שתי ההצעות שקיימות כרגע לגבי סעיף קטן א'. לגבי זה שהערוץ יהיה חינמי, זה לא בסעיף קטן א'.

אנחנו מצביעים.

חבר הכנסת יריב לוין יצביע במקום חבר הכנסת אופיר אקוניס. חבר הכנסת אלקין יצביע במקום חבר הכנסת דני דנון. חבר הכנסת זאב יצביע במקום חבר הכנסת דוד אזולאי. חבר הכנסת שלמה מולה יצביע במקום חבר הכנסת אלי אפללו. חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ מצביעה במקום חבר הכנסת במקום חבר הכנסת ישראל חסון. חבר הכנסת יואל חסון מצביע במקום חבר הכנסת נחמן שי וחבר הכנסת איתן כבל מצביע במקום חבר הכנסת עמיר פרץ.

אנחנו מצביעים ראשית על הצעתי להגדיל את התקציב מ-4.5 מיליון שקלים ל-4.8 מיליון שקלים. מי בעד ההצעה.
הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים אין

ההצעה התקבלה.

מי בעד הצעתו של ח"כ מולה להוסיף את המילים אחרי "בישראל": "ולשם סיוע בהשתלבותם והסתגלותם של הקהילה בארץ".

מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים אין

ההצעה התקבלה.

אני מבינה שחבר הכנסת טיבייב מושך את הצעתו לגבי 4.9 מיליון שקלים. ההצעה של חבר הכנסת טיבייב נמשכה.

ההצעה השלישית: אחרי "האמהרית" יבוא "והטיגרינאית".

מי בעד להוסיף את השפה הטיגרינאית להצעת החוק.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים אין

ההצעה התקבלה.

אני אדרוש אחר-כך שיוסיפו בוכרית וקווקזית. החוק הזה יעלה הרבה יותר יקר.

עכשיו צריך להצביע על הסעיף קטן א' בנוסחו כולל התיקונים.

מי בעד?

הצבעה

בעד – 7

נגד – 5

נמנעים – אין
סעיף קטן א' התקבל כולל התיקונים

הסעיף התקבל.

"(ב)
המועצה תחלק את כספי התמיכה לצורך מימון הפקות מקומיות שישודרו בערוצים המשדרים בשפה האמהרית (כאן יבוא "והטיגרינית" – אתי בנדלר) מחצית מזמן השידורים שלהם לפחות, ובלבד שזמן השידורים כאמור לא יפחת מ־12 שעות ביום, במשך שישה ימים בשבוע; לעניין זה, "בשפה האמהרית" – למעט בדיבוב או בכתוביות".

בעניין זה, יש למשרד התקשורת כמה הערות.

יש לנו הערה רק לעניין הזה. אנחנו לא מבינים למה להחריג בדיבוב אם מדובר באוכלוסייה מדוברת שלא יודעת קרוא וכתוב, למה לא לדבב?

משרד התקשורת מציע להכיר בדיבוב שפה כעונה על ההגדרות הנדרשות. אני חושבת שההצעה היא מאוד מאוד נכונה.

מי בעד ההצעה להוספת הדיבוב?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין
ההצעה התקבלה.

התקבל פה אחד. אין הערות לסעיף ב'.
מצביעים על סעיף ב' כולל השינוי.
הצבעה

בעד – 8

נגד – 5

נמנעים – אין
ההצעה התקבלה.

חברת הכנסת מיכאלי מחליפה אותי.

הסעיף התקבל.

חבר הכנסת מולה, אתה מציע למחוק את סעיף קטן ב'?

כן, בוודאי, כך ביקשתי.

יש לו הצעה אחרת למחוק את הסעיף שאושר.
מי בעד הצעתו של מולה למחוק את סעיף ב'?

הצבעה

בעד – 5

נגד – 7

נמנעים – אין

ההצעה לא התקבלה.

ההצעה לא התקבלה.

אני רוצה לוודא. כל ההסתייגויות שמופיעות אצלך בסעיף קטן 2, שעניינן שינוי הסכומים, אתה רוצה אותן כהסתייגויות?

בוודאי וגם ביקשתי להצביע על כולן. דרך אגב, כל ההסתייגויות שאנחנו ביקשנו הן בשם כל היושבים פה, איתן כבל וארבעה חברי כנסת מקדימה.

יש עוד הסתייגות של חבר הכנסת מולה. "המועצה לא תחלק את כספי התמיכה לצורך מימון הפקות מקומיות שישודר בלי להבטיח שהשידורים ישודרו ב"עידן פלוס". אני קראתי בדיוק את הנוסח כפי שהופיע בדף ההסתייגויות.

מי בעד ההצעה של חבר הכנסת מולה?

אני מציע שתתמכו בהסתייגות הזאת.
היו"ר כרמל שאמה.


מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 4
נגד – 8
נמנעים – אין
ההצעה לא התקבלה.

בנוסף, חבר הכנסת מולה מציע לגבי אותו סעיף קטן שלא יהיה מדובר על 12 שעות ביום אלא על שעתיים ביום.

מי בעד הצעתו של חבר הכנסת מולה לשדר שעתיים ביום?

הצבעה

בעד - 5
נגד - 8
נמנעים – אין
ההצעה לא התקבלה.

ההצעה לא התקבלה.

לאחר 6 ימים בשבוע, יבוא: "לא כולל חגים ושבתות". אני לא הבנתי את הרעיון. 6 ימים בשבוע לא צריכים לכלול חגים ושבתות.

הכוונה שהשידורים לא ישודרו בשבת ובחגים.

מדובר כאן על 6 ימים בשבוע אז אין חובה לשדר בשבתות ובחגים.

הוא רוצה שיהיה איסור לשדר בשבתות ובחגים.

"ובלבד שלא ישודרו בשבתות ובחגים".

מי בעד הצעתו של חבר הכנסת מולה?

הצבעה

בעד – 6

נגד – 6

נמנעים – אין.

ההצעה לא התקבלה.

לא היה רוב להצעתו של חבר הכנסת שלמה מולה.

"התכנית תשודר בשידור חי".

מי בעד הצעתו של חבר הכנסת מולה שהתכניות ישודרו בשידור חי?

הצבעה

בעד – 5

נגד – 6

נמנעים – אין

ההצעה לא התקבלה.

ההצעה לא התקבלה.

"התוכניות ישודרו בערוצים ציבוריים הניתנים בחינם".

מי בעד הצעתו של חבר הכנסת מולה?

הצבעה

בעד – 5

נגד – 7

נמנעים – אין

ההצעה לא התקבלה.

ההצעה לא התקבלה.

"המועצה לא תתקצב גופים פרטיים כהגדרת חברה פרטית בחוק החברות".

מי בעד הצעתו של חבר הכנסת מולה?

הצבעה

בעד – 3

נגד – 7

נמנעים – אין

ההצעה לא התקבלה.

ההצעה לא התקבלה.

על החילופין אין צורך להצביע.
לא הצבענו על סעיף ב'.

כבר הצבענו עליו.

סעיף ב' כולל השינוי אושר.

מי בעד סעיף ב' שהוצבע אבל לביטחון אנחנו מצביעים עליו שוב?

הצבעה

בעד –7

נגד – 5

נמנעים – אין

סעיף ב' התקבל.

הסעיף אושר.

נא להקריא את ג'.

רציתי להגיד שזה נראה לי הגיוני שבן העדה האתיופית יודע מה טוב לעדה האתיופית.

גם אזרחי ישראל יודעים מה טוב לישראל.

אפילו אני, שאני קרוב בצבע למולה לא מרשה לעצמי להגיד מה טוב לעדה האתיופית.

סעיף קטן ג': "ג.
בחלוקת כספי התמיכה תבחן המועצה את התאמת ההפקות המקומיות לאחת או יותר מהמטרות המפורטות להלן וכן תביא בחשבון את השעות שבהן ישודרו ההפקות המקומיות בערוצים האמורים בסעיף קטן (ב):
(1)
מתן אפשרות לבני הקהילה לבטא את רחשי הקהילה, את תרבותם ואת מסורותיהם;

(2) הבלטת הישגיהם של בני הקהילה, בתוך הקהילה וכלפי החברה הישראלית כולה;

(3) מתן מידע רלוונטי בכל הנוגע להתמודדות עם גופים בישראל, ובכלל זה משרדי הממשלה והמוסדות המטפלים בקהילה;
(4) הצגת אורח החיים הישראלי כדי לסייע בקליטתם של בני הקהילה בישראל;

(5) הכרת ההיסטוריה והתרבות הישראליות."
כאן יש הערות למשרד התקשורת.

אם שמתם לב, בכל ההצעות האלה לא היתה לי שום הסתייגות.

משרד התקשורת, בבקשה.

אנחנו ביקשנו להכניס לפני הסעיף הזה סעיף המסביר איך תתבצע החלוקה. שזה יהיה הוראות סעיף לפי חוק יסודות התקציב, מאחר ולא מדובר במוסד ציבור.

סליחה, לא הבנתי.

אני ממשרד התקשורת. אנחנו ביקשנו להכניס סעיף שמבהיר שהוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, שלפיו המועצה תחלק את הכספים, הוא יחול על החלוקה כאמור שאנחנו מציעים מאחר שלא מדובר במוסד ציבור.

הערוץ שייבחר אינו מוסד ציבורי וככל שיבקשו לחלק תמיכה של המדינה, מדובר בגוף אחר לפי הוראות תק"ם ולפי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה. לכן ביקשנו להוסיף סעיף שאמור להגיע לפני הסעיף.


אני אקריא את הסעיף שאנחנו מציעים והוא יהיה סעיף קטן ג':

"הוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב התשמ"א-1985 יחולו על חלוקה כאמור בסעיף קטן ב', לרבות על המבחנים שתקבע המועצה בשינויים המחויבים הנובעים מכך שהחלוקה תיעשה על-ידי המועצה ושהמבחנים ייקבעו על ידה."

הכוונה היא שמבחני התמיכה יחולקו במבחנים שוויוניים שייקבעו מראש.

אחד השינויים המחויבים הוא שזה לרבות על גופים נוספים שאינם מוסדות ציבור. זה בהמשך להוראה של אתי.

זה מוסכם.

קיבלתי את ההערה מראש. התקשרתי היום בבוקר למשרד התקשורת.

מי בעד ההצעה של משרד התקשורת?
הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה התקבלה.

אושר פה אחד.

אין עוד הערות לג'. מצביעים על כל ס עיף ג'. מי בעד סעיף ג'?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

סעיף ג' התקבל.

סעיף ג' התקבל פה אחד.

על מה מצביעים, אדוני היושב ראש.

תמיכה בערוץ האתיופי.


סעיף ד'.

" (ד)
בסעיף זה, "הפקה מקומית" – תכנית שרוב יוצריה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני־הנדסי שנטל חלק בהפקתה ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל מבני העדה האתיופית המתגוררים בישראל דרך קבע, והיא הופקה בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי באמהרית; בהגדרה זו, "רוב" – 75 אחוזים לפחות".

לאורך כל החוק צריך להוסיף "באמהרית ובטיגרינית" לאור התיקון של שלמה.

לגבי ההגדרה של בני העדה האתיופית חשבנו להציע "מי שהוא או אחד מהוריו נולדו באתיופיה", כפי שנכתב בחקיקה בעניין ייצוג הולם.

ההערה שלו נכונה.

שמעתם את ההצעה של רועי?

תחזור על ההצעה שלך.

ההצעה היא לכתוב: "לעניין רוב צוות ההפקה, במקום "תושבי ישראל מבני העדה האתיופית", שיהיה כתוב "תושבי ישראל ומי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה".

יש היום טכנאים ואנשי מקצוע שלא בהכרח יודעים את השפה והם בנים של יוצאי אתיופיה.

מאה אחוז.

לא הבנתי איפה אתה רוצה להוסיף את זה?

לאחר "תושבי ישראל".

תושבי ישראל זה כולל את השטחים או לא?

לא.

אני רוצה להוסיף את זה.

מי בעד סעיף ד' עם השינויים?

הצבעה

בעד – 7

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף ד' אושר.

הסעיף אושר.

דווקא לאור ההודעה של נציג האוצר, אני חושב שסעיף התחולה הוא חשוב. מאחר שלא קיבלתם את ההסתייגויות שלנו ואני מניח שגם תפילו אותם במליאה, אני מציע לפחות שתקבלו את הצעתי לסעיף התחולה, שדוחה את יישום החוק עד שהעניין ייכנס ל"עידן פלוס".

עד שתיפול הממשלה ותהיה ממשלה אחרת.

איך אתה מנסח את זה?

בהצעה שלי ביקשתי את סעיף התחולה ל-2020 אבל אני מוכן להסתפק ב-2015.

מי בעד הצעתו של חבר הכנסת מולה? מי נגד?
הצבעה

בעד – 5
נגד – 8
נמנעים – אין
ההצעה לא נתקבלה.

אני מבקש את ההסתייגות שלי שזה כולל את השטחים.

אני מציע שקודם תעבירו את חוק יסוד גבולות המדינה.

אני מבקש שזה יכלול את יהודה ושומרון.

אתיופי שגר באריאל לא יוכל?

אדוני היושב ראש. יש לי הסתייגות שאני מבקש להצביע עליה פה, שהחוק הזה יחד עם "עידן פלוס" יוחל על כל שטחי יהודה ושומרון.

אפשר לרדת מכל הדברים האלה?

רגע, אני שואל את היועצת המשפטית.

חבר הכנסת נסים זאב, אתה מוכן להגיד מה ההצעה שלך?

אני מבקש שסעיף ד' יהיה כתוב "תושבי ישראל ויהודה ושומרון".

בתושבי ישראל נכללים תושבי יהודה ושומרון.

אומרים לך שזה כולל גם את תושבי יהודה ושומרון.

כולל תושבי הרשות הפלסטינית.

זאת תהיה הסתייגות דיבור.

גם חבר הכנסת חסון להסתייגות דיבור?

כן.

אני רוצה שיהיה ברור. ברגע שמבהירים לי שמדובר בהסתייגויות דיבור, אני מנסחת הסתייגויות באופן שונה ממה שהוצע כדי שיהיה ברור שגם אם ההסתייגות תתקבל היא לא תדחה את יתר החוק.

זה כולל את יהודה ושומרון? אני רוצה לשמוע תשובה ממנה.

אני לא יודעת. מי שיהיה ממונה על פרשנות החוק לאחר שהוא יתקבל הוא היועץ המשפטי לממשלה. אינני יודעת כיצד הוא מפרש.

אז אני אבקש להוסיף את זה.

אתה לא מבין שאם תכתוב את זה פה, בכל חוק אחר שזה לא כתוב יגידו שיפרשו את זה הפוך. תשיב בדיוק את התוצאה ההפוכה.

אני אומר לך מה ההגדרה.

אתה לא מבין שזה משליך על החוקים האחרים ואז אם תכתוב פה יגידו שבכל החוקים האחרים זה לא חל ביהודה ושומרון? אתה לא מבין את המשמעות של זה? אל תיכנס לזה.

אני מבקש הסתייגות דיבור.

זאת תהיה הסתייגות דיבור שאני אנסח אותה בצורה - - -

- - אני צריך לענות לכל דברי ההסתה של כולם.

חבר הכנסת חסון יש לך הצעה שאתה רוצה שנצביע עליה?

לא, אמרתי שיש לי הסתייגות לדיבור.

חברים, הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית.

ההסתייגויות הן בשם כל חמשת חברי הכנסת.

הישיבה נעולה.
(הישיבה ננעלה בשעה 11:30)