הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
24
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
26.7.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 528
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, כ"ד בתמוז, התשע"א, (26 ביולי 2011), שעה 14:30

הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות)(תיקון מספר 52), התשע"א-2011

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר

ניר רייס – סגן הממונה על השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

עו"ד אסי מסינג – לשכה משפטית, משרד האוצר

עו"ד ארז אנצוויג – אגף שכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

יאיר פינס – אגף תקציבים, משרד האוצר

גיל אייזנשטיין קנה – ועד עובדים, מנהל מקרקעי ישראל

אשר ביטון – ועד עובדים, מנהל מקרקעי ישראל

מרגלית חן – ועד עובדים, מנהל מקרקעי ישראל

איציק ישראלי – סמנכ"ל למנהל ומשאבי אנוש, מנהל מקרקעי ישראל

עו"ד מיה פרי אלתרמן – יועצת משפטית לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה

עמי כהן – יועץ פנסיוני להסתדרות החדשה

עו"ד אלי יריב – ההסתדרות החדשה

עו"ד ורד וייץ – ההסתדרות הכללית החדשה

שוקי אוחנה – חבר מועצת העיר צפת, עיריית צפת

דורית אוחנה – צפת

וילמה מאור

נועה בן -שבת

א.ב. חבר המתרגמים בע"מ
הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות)(תיקון מספר 52), התשע"א-2011

צהריים טובים, היום יום שלישי בשבוע, דיון מיוחד. אנחנו בדרך כלל לא דנים בימים האלה, בשעות האלה. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה והבריאות. הנושא-הצעת חוק שירות המדינה(גמלאות)(תיקון מספר 52), התשע"א-2011 בחוק שירות המדינה גמלאות, (נוסח משולב), התש"ל-1970 (להלן-החוק העיקרי).


היו לנו מחלוקות לגבי הצבירה. אני מקווה שהגענו להסכמות לגבי הצבירה, שהצבירה לא תיעצר בכל שנה ב-2%, אלא היא תעשה כמו בתקנון האחיד, בניסוח של התקנון האחיד, כמו שהגדרנו בסעיף י'. נחזור להקריא את סעיף י'.

ובכל מקרה בעת פרישה משירות, משכורתו הקובעת של עובד תהא המשכורת הבסיסית בתוספת ריבית בשיעור 0.165% לחודש בשיטת ריבית דריבית בגין התקופה שבין מועד תחילת השירות ברשות של העובד לבין חודש פרישת העובד או כשהיא מעודכנת לפי שיעור שינוי מדד החודש שקדם לחודש הפרישה, לעומת מדד חודש מועד תחילת שירות העובד ברשות ולא יותר מתקרת המשכורת, אלא בפרישה של העובד.

מי אדוני?

אסי מסינג מהלשכה המשפטית באוצר.


בהנחה שאנחנו עושים את התיקון הזה, יש למעשה צורך לשלב את ההתייחסות לכך שהמדד פלוס 2% יהיה מדד מצטבר עם העובדה שאנחנו מבצעים כאן עדכון שנתי.

תשמע, אתם ישבתם עם ההסתדרות. המגמה שלנו לסיים את זה היום. אלה שהקדימו היו פה בדיון מקדמי, ובדיון המקדמי הזה דובר על ההנחה שהמגמה מחר, להביא את זה לקריאה שנייה, שלישית, והנסחית לא יודעת כנראה להביא את זה מחר, שזה יעלה ביום שני או ביום שלישי. זה לא קריטי לכם. ברור לי שזה לא קריטי לכם.


אחרי שאנחנו נקריא את הנוסח, אנחנו-הוועדה תאשר לכם ברוח ההסכם לשבת על הניסוח. אתה, היועצת המשפטית והעורך דין של ההסתדרות, ברוח הדברים שסיכמנו, בלי לשנות את ההסכם שהסכמתם עליו. אנחנו מעבר למה שסיכמנו פה, לא רוצים שום דבר. שום סעיף. כמו שאמרתי, לא רוצה להרוויח כלום. הקראנו את הקטע כפי שהקראנו. אתם תשבו על הניסוחים, תנסחו.

אם מותר יהיה לי להציע משהו אחר.

אתה יכול להציע. אם ההסתדרות תסכים, אני לא מתנגד. אני לא הולך לפתוח את ההסכם. הכול מותר לך. אנחנו מצביעים כמות שהוא. אתה כל הזמן יכול להגיש הסתייגויות. אתה יכול להציע מה שאתה רוצה.

ניר רייס, סגן הממונה על השכר.


אני חושב שגיבשנו גם בעקבות הישיבה שישבנו אתמול, איזה הצעה לנוסח שמתאימה להסכם ולהבנות. אני מציע שאסי יציג.

אתה יודע שלהפוך הסכמה להסכם זה תורה. אנחנו מסכימים על העקרונות והכול בסדר, ואז נכנסים עורכי הדין. אז הרופאים לא חותמים על הסכם, וההוא לא חותם על הסכם וזה לא חותם על הסכם והכול מתפוצץ. אני רוצה לגמור את ההסכם הזה. ההסכם הזה, ישבנו אחרי שהיו מעורבים כולם, כולל ראש הממשלה. זה הניסוח. כמו שהקריאה היועצת המשפטית, זה בא לקטע י'. עכשיו אם אתם רוצים לנסח, להציע הצעות אחרות, אני מבחינתי בכל שעה, בכל דקה, בכל זמן שאתם רוצים, אם יש הסכמה, בא, עושה שינויים. נקבל כל מה שאתם רוצים.


מבחינתי יש שני נציגים במגרש הזה. אחד מהם, נציג של ההסתדרות. השנייה, נציגה של הועדה. אתה מבחינתי יכול להביא את האוצר, את הממונה על השכר, את החשב הכללי, את שר האוצר. המטרה, לגמור את ההסכם הזה ולהניח אותו מחר או לכל המאוחר ביום שני על שולחן הכנסת.

זה ברור לי, אבל כדי שיהיה מובן מה צריך לנסח, אני מציע, אם אפשר לחזור במילים שלי על העיקרון. אחרי זה נדע לרתום את זה לניסוח.

תציע, ואתה תקשיב. דבר.

אנחנו למעשה, להבנתי בשיטה של מדד פלוס 2 מצטבר, מציעים את החלופה הבאה: העדכון השנתי הוא למעשה יהיה לפי העדכון המוצע בהצעה, בשני סייגים נוספים שנוספים על ההצעה הקיימת כאן.


הראשון הוא שזה לא עולה על תקרת המשכורת הקיימת, שזה כבר קיים, והשני, שהוא לא פוחת מהמשכורת הבסיסית כפי שהיתה ערב תחילת השירות, וכשהיא מעודכנת במדד, בתוספת 2% ממועד תחילת השירות ועד מועד העדכון, בכפוף לשיעורים שקבועים כאן, שנה שחלה בתוך הסיום כו'. המדד 2% וכמובן המקבילות שלו.


זו ההבנה שלי של מה שהוצע. על זה דובר בנוסף להצעה הקיימת, ועכשיו רק אם יש איזה שהוא סייג.

נשמע לי בסדר.

נשמע לכם בסדר?

עו"ד מיה פרי אלתרמן מההסתדרות.


לאור העובדה שהכול פה נפל על נוסחים, המהות הרי היתה ברורה עוד קודם, והנוסחים הם שהפילו את העניין.

נפל על חילוקי דעות, לא על נוסחים.

תשמעי, אמרתי לך, להפוך הסכמות להסכם, זה תורה. שם נופל הכול. שם מתחיל ונגמרים החיים. שם מתפרנסים עורכי הדין.


אתם מסכימים? אני יכול לעצור את הדיון, לעשות ישיבה בעוד שעה, כשאתם יושבים כולכם, מנסחים. אנחנו מקריאים את מה שניסחתם, מקריאים, מצביעים, מעבירים. אתם יודעים לעשות את זה?

כן.

אוקיי. אנחנו עושים הפסקה בישיבה. בכל רגע נתון כשאתם קוראים לנו, אנחנו פה. שיהיה לכם בהצלחה.

הישיבה נפסקה בשעה 14:45 ונתחדשה בשעה 16:40

אחר הצהריים טובים, אנחנו מחדשים את הדיון של ועדת העבודה והרווחה והבריאות. הנושא-הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות)(תיקון מספר 52), התשע"א-2011. פרוטוקול 528.


מאחר ואתם הגעתם להסכמות, אנחנו בשביל לא למשוך עד מחר בבוקר, אנחנו את התיקונים הקלים, נקרא את הניסוח של סעיף י'. אחר כך נקרא סעיף סעיף בחוק ואם כולם מבינים מה מדובר פה, יגידו מבינים ואין לנו מחלוקות, נלך קדימה במטרה לסיים את החוק.

פשוט נקרא את התיקונים. בסעיפים שכבר קראנו, רק נעבור בקצרה על התיקונים.

אנחנו בעמוד 1 - 63יג. ההגדרה "חודש העדכון" היא קצת משתנה. "חודש העדכון" יהיה חודש ינואר של כל שנה ולגבי "שנת הפרישה", גם החודש שבו חל מועד הפרישה, ואולם לגבי מי ששנת הפרישה שלו חלה בשנה שבה חל מועד תחילת שירותו ברשות, החודש שבו חל מועד הפרישה.

מקובל? מקובל באוצר? מקובל.

ההגדרה "תקרת המשכורת" – היא תהיה שיעור משכורתו של עובד הרשות בעד חודש העדכון בצירוף התוספות הנוספות (במקום האחרות) המשתלמות בעד החודש האמור.


ההגדרה שהקראנו בדיון, ההגדרה של תקרת המשכורת ערב הפרישה, היא לא תופיע. היא תימחק. היא הוקראה, היא לא נמצאת בנוסח הכחול.


בסעיף 63יד - בסעיף קטן (א). כבר הקראנו את זה בדיון הקודם.

(1) על אף ההגדרה "משכורת קובעת" שבסעיף 8, משכורתו הקובעת של עובד הרשות לעניין פרק ב', תהיה המשכורת הבסיסית כאמור בסעיף קטן (ב) כפי שהיא מעודכנת עד ערב פרישתו מהשירות לפי הוראות סעיפים קטנים (ג) עד (י) וכפי שהיא מעודכנת לאחר פרישתו מהשירות לפי הוראות סעיפים 9 ו-63יז.

(3) המשכורת הבסיסית תעודכן בהתאם למפורט להלן:

(1) לגבי עובד הרשות ששנת הפרישה שלו לא חלה בשנה שבה חל מועד דחיית שירותו ברשות, בעד תקופת שירותו החלה בין מועד תחילת שירותו ברשות לבין יום 31 בדצמבר של השנה שקדמה לשנת הפרישה, תעודכן המשכורת הבסיסית אחת לשנה בחודש העדכון (בסעיף קטן זה – עדכון שנתי), לפי השיעור הגבוה מבין השיעורים המפורטים להלן, ובלבד שהמשכורת הבסיסית לאחר העדכון השנתי לא תפחת מהמשכורת בעדכון מצטבר ולא תעלה על תקרת משכורתו של העובד.

מיד נקרא מהי משכורת בעדכון מסתבר, שזה מוגדר בסעיף קטן (י).

הפסקאות (א) ו-(ב), לא נגענו בהן, אז אני לא אקרא אותן.

פסקה 2, שוב יש תיקון.

(2) לגבי כל עובד הרשות, בעד תקופת שירותו החלה בשנת פרישתו – תעודכן, ערב מועד פרישתו, המשכורת הבסיסית לאחר העדכון כאמור בפסקה (1) (בסעיף זה – המשכורת המעודכנת), לפי השיעור הגבוה מבין השיעורים המפורטים להלן, ובלבד שהמשכורת המעודכנת לאחר עדכונה לפי פסקה זו (בסעיף זה – המשכורת ערב הפרישה) לא תפחת מהמשכורת בעדכון מצטבר ולא תעלה על תקרת משכורתו של העובד.
זה שוב, לפי אותה הסכמה שדובר עליה קודם, שאנחנו מדברים על תישמר משכורת בעדכון מצטבר, שהיא לא נופלת ממדד של 2% ולא עולה על תקרת המשכורת.

התיקון הנוסף שחל בסעיף זה, הוא בסעיף קטן (ו)

(ו) מתקיימים לגבי עובד הרשות, לראשונה, התנאים לתשלום אחת או יותר מהתוספות המנויות בפסקאות (1) עד (3) להגדרה "תוספות נוספות", במהלך תקופה של חמש שנים שתחילתה במועד תחילת שירותו ברשות, או עד ערב פרישתו מהשירות, לפי המוקדם מביניהם, יראו לעניין סעיפים קטנים (ב) ו-(י) את המשכורת הבסיסית של אותו עובד, כאילו כללה ערב מועד תחילת שירותו ברשות את אותה תוספת בהתאם לשיעורה במועד האמור, ואולם לעניין ניכוי תשלומים ממשכורתו הקובעת של העובד לפי סעיף 89(א)(2) לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003, יחול האמור בסעיף קטן זה רק בעד התקופה שמהמועד הראשון שבו התקיימו התנאים לתשלום של אותה תוספת.


בסעיף (ז) יש פה תיקון נוסח קטן שאחרי המילים "משכורתו ערב הפרישה", זה "לפי העניין".


עכשיו התיקון המשמעותי בסעיף (י) שהוא ייקרא אחרת. סעיף (י) בעצם הגדרה. יכול להיות שהיא תצטרף, אגב, אסי, להערתך קודם לגבי סעיף (י), יכול להיות שההגדרה הזאת תמוקם במקום אחר בסעיף בסופו של דבר. אבל כרגע זה "לעניין סעיף זה משכורת בעדכון מצטבר – המשכורת הבסיסית כמשמעותה בסעיף קטן (ב) כשהיא מעודכנת באופן הבא:

(1) לגבי עובד הרשות ששנת הפרישה שלו לא חלה בשנה שבא חל מועד תחילת שירותו ברשות, בעד תקופות שירותו החלה בין מועד תחילת שירותו ברשות לבין יום 31 בדצמבר של השנה שקדמה לשנת הפרישה. המשכורת הבסיסית כשהיא מעודכנת אחת לשנה בחודש העדכון לפי השיעור האמור בפסקה (ג)(1)(א).

(2) לגבי כל עובד הרשות בעד תקופת שירותו החלה בשנת פרישתו. המשכורת הבסיסית לאחר העדכון כאמור בפסקה (1) כשהיא מעודכנת ערב מועד הפרישה לפי השיעור האמור בפסקה (ג)(2)(א).
(3) על אף ההוראות בפסקאות (1) ו-(2) לעניין עובד הרשות שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ה), יחולו הוראות הפסקאות האמורות בשינויים האמורים בסעיף קטן (ה)(1) או (2) לפי העניין.
(4) יתקיימו התנאים האמורים בסעיף קטן (ז), תעודכן המשכורת הבסיסית גם במועדים המפורטים באותו סעיף ובשיעורים החלים לגבי העובד בהתאם למועד תחילת שירותו ברשות.

זה עונה לדרישות שלכם? אוקיי.

עכשיו אני אמשיך להקריא מסעיף 63טו ואילך.


משכורת קובעת


של עובד הרשות

שהורד בדרגה
63טו. על אף הוראות סעיף 63יד, הורד עובד הרשות בדרגתו עקב אמצעי משמעת לפי כל דין,

אפשר להוריד בדרגה עובד רשות?

זה מה שרציתי לשאול.

גילה אייזנשטיין קנה, יו"ר ועד העובדים.


יש לנו דירוג חדש ברשות. אז השאלה אם ההורדה בדרגה היא בדירוג הזה או בדירוג הישן? למה זה לדירוג הישן ולא בדירוג החדש?

זה בחדש. הריישא זה בחדש והסיפה זה בישן.

אני שואל אם אפשר להוריד עובד בדרגה?

לא מכוח ההסכם. לא סיכמנו על זה.

אני אסביר. חוק שירות המדינה לגמלאות בסעיף 8 מתייחס למצב שבו עובד מורד בדרגה.

יש אפשרות כזו?

חוק המשמעת קיים.

הורדה בדרגה?

כן.

מה הוא צריך לעשות שהעונש יהיה הורדה בדרגה?

יש בחוק המשמעת מדרג של אמצעי ענישה.

עבור איזו עבירה?

זה בשיקול דעת בית הדין למשמעת לפי חומרת העבירה. זה אחד מאמצעי המשמעת להורדה בדרגה.

לא החתים שעון, גנב, אנס, ירה במישהו. על מה מורידים דרגה?

חוק הגמלאות לא מגדיר מהי העבירה שבגינה. זה אחד מאמצעי המשמעת שעומדים לרשות, בסמכות בית הדין למשמעת.

נלך להסתדרות. יש אפשרות להוריד עובד בדרגה?

גם לעובד מדינה רגיל. יש סמכות כזאת.

בגין מה?

זה לא מוגבל בעבירות ספציפיות.

אין ענישה לפי סוג העבירה? הורדת עובד בדרגה לכמה זמן?

זה נתון לשיקול דעת בית הדין למשמעת.

ומה קורה עם הפנסיה שלו?

זה לפי חוק שירות המדינה גמלאות.

בן אדם עבד חמישים שנה. בשנה האחרונה לטעמו של מישהו, עשה עבירת משמעת שאני לא יודע מה הסוג שלה. בא לבית הדין למשמעת והורידו אותו בדרגה. זאת אומרת, כל שארית חייו הוא ישלם. זה לא פרופורציונאלי.

לא, לא, לא. בדרך כלל מה שיש, זו הורדה בדרגה לתקופה קצובה.

הוא יוצא לגמלה.

אני מדבר על תקופה קצובה שיכולה להיכנס גם לגמלה, ואז יש הוראה שמתייחסת למצב שבו, כך גם ההוראה המוצעת כאן, מה קורה במהלך תקופת ההורדה שהיא תקופה קצובה, בהנחה שהיא תקופה קצובה ומה קורה לאחר מכן. לאחר מכן הקצבה חוזרת להיות מחושבת לפי הדרגה המקורית, לפי הדרגה שהיתה לפני ההורדה.

אוקיי, הבנתי. תמשיכי.

זו לא נקודה שהיתה בהסכם מכיוון שזה תחום שהוא לכאורה טכני, התאמה לחוק ביחס לשינוי.

אם אתם עושים הסכמים בין גופים, תעשו איזה הסכמים שאתם רוצים. תעשו מה שאתם רוצים. אני התחייבתי שאני לא נוגע יותר בכלום, אני לא אגע בכלום. אבל אם אתם נכנסים בחקיקה ואתם מכניסים הסכמים בחקיקה, אתם צריכים לחשוב על כל השלכות הרוחב שיהיו. הסכם שהוא הסכם זה משהו אחד. כשנכנס לחקיקה , זה אופרה אחרת.

זה לא סעיף שבהסכם, זה סעיף חקיקה. זה סעיף בחוק שעשו לו התאמה.

אז אם הוא קיים בחוק, למה הוא צריך להיות פה?

בגלל שיש פה את הנושא של דירוג רעיוני.

למה זה צריך דירוג רעיוני?

אני לא הולך לפתוח לכם את ההסכם.

זה לא הסכם.

קחו לתשומת לבכם, אתם הארגון היציג של העובדים במדינת ישראל, ואני יודע מה קורה כשאני צריך אישור שלכם לאיזה סעיף. הדקויות שלכם ועניינים, הלוואי הייתם מגיעים לרמה של ישיבה על הסכם מסודר שאני עושה, שאנחנו עושים. כשאתם מתחילים לדון בדקויות שאתם עושים הסכם, אתם כל כך רחוקים מזה. אתם במרחק שנות אור מהישיבה על העניין, והסכם שאני עושה לא הולך לחקיקה. אם זה לא היה הולך לחקיקה, לא היה מעניין אותי, אבל זה הולך לחקיקה ומהחקיקה אחר כך יש השלכות רוחב.

הוא לא מכוח ההסכם.

למה הסכמתם שזה יהיה בחוק?

רק להבהיר, זה סעיף שאין בו השלכות רוחב.

לא, יש השלכות עלינו.

אני חושב שאמרתי בדיון הקודם. עובדי המנהל שיהיו ברשות, נשארים עובדי מדינה לכל דבר ועניין וחלים עליהם בפרט בנושא המשמעת, וזאת ההסכמה, אותם דינים שחלים על עובדי המדינה. בנושא המשמעת גם, אם יש סמכויות מסוימות שהועברו לחקיקה למנהל הרשות שבעבר היו בנציבות שירות המדינה, סמכויות המשמעת נשארו כמו כל עובדי המדינה בנציבות שירות המדינה.

למה הכנסת את זה לחוק?

משום שהחוק משנה את הגדרת המשכורת הקובעת של עובדי הרשות. לכן מה שעשו פה, זה התאמה של השכר הקובע.

כמה ימי חופש הם מקבלים בשנה?

כמו כל עובדי המדינה.

הכנסת את זה לחוק?

זה לא בחוק.

אז למה את זה כן הכנסת לחוק?

כי זה היה נדרש בהתאמה שעשינו פה.

אני רק רוצה להבהיר. אין פה פגיעה בעובדי הרשות לעומת כל עובד מדינה אחר. לא נגרע דבר ולא ניתן לעשות בהם פגיעה.

אוקיי.

סליחה, אם זה לא חלק מההסכם - - -

זה חלק מההסכם.

זה לא חלק מההסכם.

אז זה לא חלק מההסכם, אבל זה בחקיקה.

אבל יש לנו דירוג אחר. אז למה צריך להוריד אותנו בדרגה אחרת מהדירוג החדש שלנו?

כמה זמן ישבתם על ההסכם?

ישבנו הרבה זמן.

כמה זה הרבה זמן?

ימים ולילות בלי הפסקה.

ארבעה ימים.

בסדר, אז פה אי אפשר לתקן את כל מה שעשיתם. פה אפשר לגעת רק במשהו שהיה קרדינלי לטעמי. גם אם עכשיו הארגון היציג לא היה מקבל, אני התחייבתי ואני מכבד את מילותיי. כן.

משכורת קובעת

של עובד הרשות

שהורד בדרגה
63טו. על אף הוראות סעיף 63יד, הורד עובד הרשות בדרגתו עקב אמצעי משמעת לפי כל דין, יחליט בית הדין למשמעת אם לעניין חישוב המשכורת הקובעת לפי הסעיף האמור יורד העובד בדרגה לעומת הדרגה שהיתה לו ערב תחילת שירותו ברשות, ואם החליט בית הדין למשמעת כי לעניין חישוב המשכורת הקובעת יורד העובד בדרגה כאמור, תחושב משכורתו הקובעת לפי סעיף 63יד, במשך כל תקופת ההורדה, לפי הדרגה שאליה הורד, ובתום תקופת ההורדה תחזור ותחושב משכורתו הקובעת בהתאם להוראות הסעיף האמור על פי הדרגה שלפני ההורדה.

ואם הוא מת בדרך?

זה קצבת השארים.

היא גם כן עד סוף התקופה שקצבו את עונשו?

אני מניח שכן.

טוב. כן, הלאה.

משכורת קובעת


של עובד עובר

63טז.
(א) בסעיף זה –

"מועד המעבר" – המועד שבו עבר עובד עובר מהרשות למשרה אחרת בשירות המדינה שאינה ברשות.

"עובד עובר" – מי שהיה עובד הרשות ועבר למשרה אחרת בשירות המדינה שאינה ברשות, אשר הוראות חוק זה חלות עליו גם לאחר המעבר.

ב) משכורתו הקובעת של עובד עובר תהיה כאמור בהגדרה "משכורת קובעת" שבסעיף 8, ואולם על אף ההגדרה האמורה אם ערב מועד המעבר עלתה משכורתו הקובעת של העובד העובר, אילו היתה מחושבת לפי סעיף 63יד, על משכורתו הקובעת במועד המעבר כשהיא מחושבת לפי סעיף 8, תכלול משכורתו הקובעת תוספת בגובה ההפרש שבין שתי המשכורות הקובעות כאמור, ובלבד שניתן לכך אישור מאת נציב השירות בהתאם לכללים הקיימים לעניין תוספות שכר לעובד מועבר בשירות המדינה ובכפוף לתנאי האישור.

ההסדר שמוצע כאן הוא הסדר של שמירת שכר שהוא קיים בעקרון בתקשי"ר ומוצע לאמץ אותו גם בהקשר של עובד רשות שעבר לעבוד בתפקיד אחר בשירות המדינה, וגם בתפקיד האחר יש לו זכויות לפי חוק הגמלאות. מה שמוצע כאן, אם המשכורת הקובעת שלו ירדה כתוצאה מהמעבר, - - -

יש כאלה מקרים?

יכול להיות שהוא ילך לדירוג שבו השכר שלו יהיה נמוך יותר. עם המצב הזה, מוצע כאן לעשות הסדר שמכונה "הסדר שמירת שכר", כך שהוא יהיה זכאי לפער בין המשכורת הקובעת שהיתה לו ערב המעבר.

איך אתם עושים את התיקון, בתוספת ותק?

31. יהיה לו סכום שכר, תוספת לשכר הקובע.

איך זה מתעדכן? בתוספת השלמה שאם הוא יקודם בדרגה, התוספת הזאת תקוזז מהדרגה?

איפה?

בדירוג החדש. הוא עכשיו חדש. הוא עכשיו עולה בשכר. התוספת הזאת תקוזז?

יש הוראה שמתייחסת למצב הזה. היא כללית לכלל עובדי המדינה. אפשר לנסות רגע לאתר אותה. רוצה שנאתר אותה?

כן. מה שאנחנו מבקשים, שהדלתא הזאת תהיה דלתא קבועה.

תהיה קבועה מבחינת מה?

יש דלתא. הוא קיבל תוספת שכר בגלל שהוא מרוויח פחות ממה שהוא הרוויח. היא תוספת שכר לכל דבר ועניין ויש עליה הפרשות והיא פנסיה. יחד עם זה, הוא עולה בדרגה. אם מקזזים לו, אז הוא מקבל חצי דרגה.

לגבי נושא חלקיות המשרה, לא יכול להיות מצב שברשות הוא עובר לחלקיות משרה ואז מושפעת המשכורת הקובעת שלו?

לא. כשהוא יצא לפנסיה, הוא יקבל לפי חלקיות משרה.

לכל אחת מהתקופות.

לכל החיים. בלי שום קשר לשכר. הוא יקבל בשכר שלו לפי חלקיות משרה.

המשכורת הקובעת שמשמשת לנו תקרה לעניין חישוב המשכורת - - -

לא, לא, הוא יוצא לחלקיות משרה מהמשכורת הקובעת הגבוהה. המשכורת לא משתנה.

עדכון המשכורת

הקובעת
63יז. סעיף 9 ייקרא, לגבי עובד הרשות, כאילו אחרי סעיף קטן (א) בא:


"(א1) פרש עובד הרשות מהשירות עד יום כ"ב בתמוז התשע"ג (30 ביוני 2013), תעודכן משכורתו הקובעת במועדים המפורטים בתוספת החמישית החלים לאחר מועד פרישתו, בשיעורים החלים לגביו בתוספת האמורה בהתאם למועד תחילת שירותו ברשות בנוסף לעדכונים לפי סעיף קטן (א).

תקופות בלא

משכורת שמביאים

אותן בחשבון
63יח. סעיף 11(4) ייקרא, לגבי עובד הרשות, כאילו במקום "המשכורות שהיו מגיעות לעובד אילולא נעדר" בא "המשכורות הקובעות שלפיהן היתה משולמת לעובד קצבה אילולא נעדר מהשירות והיה פורש מהשירות באותו מועד".

הגדלת תקופת

השירות
63יט (א) לצורך קביעת זכויותיו לפי חוק זה, של עובד שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים להלן, תחושב תקופת שירותו כתקופה גדולה משהיתה למעשה, כך ששיעור קצבתו יגדל בשיעור של עשר נקודות האחוז או בשיעור בנקודות האחוז שבו היה גדל שיעור קצבתו אילו שירת עד תום החודש שבו היה מגיע לגיל פרישת חובה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004, לפי הנמוך מביניהם, ובלבד ששיעור הקצבה לא יעלה על שבעים אחוזים מהמשכורת הקובעת של העובד המחושבת כאילו עבד במשרה מלאה בכל תקופת שירותו, והכול בכפוף לתנאים שנקבעו לעניין הגדלת השירות לפי סעיף 100.

תסביר.

סעיף 100 לחוק שירות המדינה גמלאות עוסק באפשרות של הגדלת תקופת שירות מטעמים שונים שמנויים בתקשי"ר, והסעיף הזה מתחלק לשני סעיפים קטנים. סעיף קטן (א) מדבר על הגדלת תקופת שירות שהיא מותנית בתפקיד מסוים.

זאת אומרת, אתה יכול לצאת פה כאילו הוא עבד.

כן, כאילו הוא עבד, בנוסף ל-2% שהוא בגין תקופות השירות שלו בפועל.

אז נותנים לו כאילו הוא עבד אחוזים או כאילו הוא עבד תקופת עבודה?

אתה מגדיל את תקופת עבודתו. התוצאה היא הגדלה באחוזי הקצבה.

זאת אומרת, אם הוא עבד שנתיים, אתה נותן לו כאילו הוא עבד ארבע.

אם הוא עבד שנתיים, אז אי אפשר להגדיל לו, אבל מעל עשר שנים, לדעתי ניתן.

אם הוא עבד שלושים, אתה נותן לו כאילו הוא עבד שלושים וחמש, אך לא יותר משבעים.

במסגרת התקשי"ר מנויים שורה של טעמים שלפיהם מגדילים תקופת שירות.

מהם?

למשל בריאות, מצב בריאות לקוי, פרישה בשל מצב בריאות לקוי, הגדלה בשל הורה שכול, ניצולי רדיפות הנאצים.

מה אתם נותנים לניצולי רדיפות הנאצים?

אם הוא לא מקבל ממקור אחר, נדמה לי שהגדלה היא עד 4%.

תגיד לי כמה ניצולי רדיפות הנאצים יש לכם?

יש הגדלות כאלה.

אין כאלה. אתמול ראיתי דו"ח סטטיסטי. הכי צעיר בדו"ח, שהוא מכסה 97%. הוא בן 72.

זה הגדלות בעבר, בוודאי. זה הגדלות שהולכות ונעלמות.

20% זה מעל 90, 90 פלוס. אתה יכול עוד להסביר לי על ה"כאילו"?

הם לא מקבלים "כאילו". רואים אותם כאילו הם עבדו.

רואים "כאילו". הם מקבלים בפועל בגלל שכאילו הם עבדו.

· - - נוספות שנוספו לפי סעיף 100. בעבר היה נהוג שבנוסף להגדלות המנויות בתקשי"ר, גם תוגדל תקופת שירותם - - -

סגן הממונה מסכים איתך שבסדר, אנחנו נשלם על "כאילו"?

זה קיים, קבוע.

הוא מסכים לזה.

מבחנים קיימים שהממשלה קבעה אותם.

אנחנו מעודדים במסגרת הרפורמה עובדים לפרוש, עובדים שיש להם תוחלת עבודה, לפרוש פרישה מוקדמת, ולכן אנחנו מסכימים להגדיל את יתרת שירותם לצורך קביעת הפנסיה.

ואלה? ברצינות? יפה. כמה?

עד 10%.

למה אתם לא עושים את זה לעובדי חברות ממשלתיות? למה הוא מקבל בדיוק את מה שהוא צבר? למה אתה לא נותן להנהלות להפריש בגינם, למה הם בפנסיה צוברת. למה אתה לא נותן להנהלות להפריש בגינם את ההפרשות ולצבור עוד זכויות?

למיטב ידיעתי כשעושים גם החברות הממשלתיות תוכניות משמעותיות של צמצום, אז בעבר נתנו גם.

מה זה בעבר? אתה מדבר איתי בעתיד.

למיטב הבנתי כשעושים תוכניות פרישה משמעותיות, גם חברות ממשלתיות מוצאים את הדרך להגדיל את הקצבה גם של עובדים בקרנות הפנסיה הותיקות.

אני שמח שזה רשום בפרוטוקול, ואפילו מוקלט.


טוב, חבל שאני לא יודע שכך הוא. מה שאני מבין, שגם אם אתם לא משלמים שקל, גם אם החברה עצמה משלמת, אתם לא נותנים לחרוג כהוא זה. כהוא זה. גם אם אתם לא משלמים שקל ומי שמשלם, מי שלוקח את המשכנתא של פרישת העובדים, זה אותם עובדים שנשארים במקום העבודה. אתם לא נותנים לחרוג. אתם לא נותנים לתת בונוסים. אתם לא נותנים למעסיק להמשיך להפריש, ואם הוא ממשיך להפריש, אז אתם אומרים, תגלם את זה כהטבה.

המשך סעיף 63יט

(1) מתקיים לגביו אחד מאלה:

(1) הוא פרש מהשירות בתקופה שבין יום ל' באב התש"ע (10 באוגוסט 2010) לבין מועד כניסתו לתוקף של הסכם סיום העבודה במנהל, בהתאם לתכנית פרישה שאושרה בידי נציב השירות וערב פרישתו שירת במנהל מקרקעי ישראל, ולא מתקיים בו סייג מהסייגים לתחולת הסכם סיום העבודה במנהל.
(2) הוא פרש מהשירות בהתאם להסכם סיום העבודה.
(2) בחודש שבו פרש מהשירות טרם הגיע לגיל 65.

(3) הוא פרש מהשירות בנסיבות כאמור בסעיף 15(4) או בנסיבות כאמור בסעיף 17(2).
(4) לגבי מי ששולם לו מענק לפי סעיף 22(א) שחושב בהתאם להוראות פסקה (2) של הסעיף האמור, ואשר במסגרת הקצבה שהוא זכאי לה בזמן פיטוריו לעניין אותה פסקה לא הובאה בחשבון הגדלת תקופת השירות שלה הוא זכאי לפי סעיף זה – הוא השיב לאוצר המדינה את ההפרש שבין סכום המענק ששולם לו לבין סכום המענק המגיע לו כשמובאת בחשבון הגדלת תקופת השירות כאמור.
(2) על אף האמור בסעיף קטן (א), סך הגדלות תקופת השירות לפי הסעיף האמור ולפי סעיף 100 לא יעלה על תקופת שירותו בפועל של העובד.

מה זה אומר? אסי.

אני אחזור ואשלים רק את ההתחלה של מה שאמרתי. על אף שכיום, בהתאם להחלטת ממשלה משנת 2005 לא מקובל לתת הגדלות, מה שמכונות, ועידוד פרישה לעובדי מדינה, במהלך המעבר לרפורמה ובשל הצורך לעשות שינוי מבני, מוצע כאן בהמשך להסכם שנחתם, ליתן הגדלת תקופת שירות לכל מי שיפרוש בשלוש שנים ממועד המעבר לרשות.

זאת אומרת, זה מי שהגיע לגיל 64, 59 נשים ודרישות מוקדמות? בעוד 3 שנים היא תגיע ל-62.

אפשר לפרוש לפי חוק הגמלאות בהסכמה בפיטורין גם לפני גיל 60. אין קנסות.

כל אחד יכול לקום ולהגיד, אני בגיל 64, אני רוצה לצאת?

הוא צריך להיות מפוטר בהסכמה של הרשות.

הוא יכול לקום וללכת ב-64, לקבל מהקופה כשהוא ישלם את הקנס.

נכון. בפנסיה תקציבית התנאי הוא, אם אתה מפוטר, בהנחה שאתה מפוטר, 42 ו-10 שנים. צריכה להיות הסכמה של הרשות לפטר אותו.

זאת אומרת 10% יקבלו רק בטווח של השלוש שנים הקרובות?

יש תכנית שנועדה להביא לשינוי המבני של רשות המקרקעין. במסגרת תכנית הפרישה אנחנו פותחים חלון שמאפשר לעובדים להירשם.

יש להנהלה זכות וטו.

לא, ההנהלה הסכימה לא להפעיל את זכות הוטו.

זאת אומרת, כל מי שנרשם, הולך? אם ישתגעו כל עובדי מנהל מקרקעי ישראל, ישתגעו וכולם יגידו לך כל אלה שמעל גיל 50 מחר בבוקר, כמה אחוז מהאוכלוסיה זה?

סדר גודל של 340 עובדים.

מתוך כמה?

מתוך 700.

אם 50% באים ואומרים לך, אנחנו הולכים. אתה מוחה להם כפיים או שאתה אומר לחלק, תישארו?

אנחנו לא מניחים, מתוך הסתכלות על האוכלוסיה, על רמת השכר שלה, על מספר שנות העבודה.

מה רמת השכר שלה?

רמת השכר היא כמו של עובדי המדינה.

בוא תסביר לי מה רמת השכר שלה. זה לא בושה, זה מה שמרווחים.

אני מניח שהשכר הממוצע הוא כמו במדינה, בערך 12,000 שקל.

פנסיוני.

לא פנסיוני. פנסיוני הוא כמו עובדי המדינה, בערך 60%-70% נקרא פנסיוני, כמו כל עובד מדינה אחר.

ואיזה רכיבים יש להם שהם לא פנסיוניים?

החזקת רכב, שעות נוספות, החזר הוצאות.

על זה יש להם הפרשות לקופות גמל.

כן, בהתאם להסכם.

30% יש להם החזר הוצאות?

עבודה נוספת, שגם אליה מפרישים לקרן פנסיה, לקופות גמל ולא לפנסיה התקציבית. כשאנחנו מדברים על הפנסיוניים, אני מתכוון פנסיוניים בפנסיה התקציבית. יש הפרשות כמובן לקופות גמל, גם רכיבים אחרים, אבל לצורך העניין זה לא רלוונטי כמובן.

השכר הממוצע שלכם הוא 12,000 שקל ברוטו?

לא.

כמה השכר הממוצע?

פחות מ-12.

השכר הפנסיוני שלנו מאוד נמוך יחסית לעובדי מדינה.

כמה נמוך?

הממוצע פנסיוני, אני מניח שבסביבות ה-7,000-8,000 שקל. לפי מה שאני רואה, אני בדקתי את כל התלושים של המחוז שלי למשל, ואין מצב שזה מדגדג את ה-12,000 שקל. ממש ממש לא, וזה גם אחרי שמוסיפים שתי דרגות בפרישה.

זאת אומרת עכשיו כשאתם במנהל, כמה פנסיוני לא מוסיפים שתי דרגות?

בסביבות 8,000 שקל בממוצע, לא יותר מזה.

טוב, אוקיי.

אז רק מה שיש כאן, זה שורה של תנאים שנקבעו למתן ההגדלות, וכמו שאמרנו, ההגדלות הן עד 10% לתנאים שמנויים כאן, מותנית בתקופת הפרישה שהוא יכול היה לצבור עד גיל פרישת חובה. התנאים המנויים כאן זה תנאים שמנויים בהסכם, והם כוללים, ראשית כמובן שההסכם עם סיום העבודה החל לגביו. מעבר לכך הנסיבות של הפרישה הן או פיטורין או פרישה מרצון מעל גיל 60.

יכולים לפטר?

זה הסכם סיום העבודה. המשמעות של הדבר זה פיטורין בהסכמה.


בנוסף, בחודש שבו הוא פרש מהשירות, הוא טרם הגיע לגיל 65, כלומר יש לו לפחות יותר משנתיים עבודה ברשות.

מה זה משנה?

זה משנה. גם מי שמעל גיל 65 יש תנאים מסוימים, אבל לעניין ההגדלות, לא נותנים הגדלות למי שסיים את שירותו, מעל גיל 65.

ואם יש לו לצורך העניין 65%? יש לכם עוד שנתיים בעלות שלו, אפס. התרומה שלו אפס. אתה משאיר אותו?

מכיוון שזה פרישה מרצון, אז מבחינתי אין מניעה שעובד כזה ימשיך לעבוד עוד שנתיים.

הוא לא עובד. הוא בסתלבט. בא בבוקר, שותה קפה, פותח את העיתון. אתה משאיר אותו? יש לו פדיון ימי מחלה, יש לו פדיון חופשה.

שהוא צבר.

כמה ימי חופשה הוא יכול לצבור?

55.

פלוס שוטף.

2.5 מכסות פלוס שוטף. מה זה שוטף?

באותה שנה.

אוקיי. ואם הוא צובר מעבר?

אז מורידים לו, אלא אם כן יש אישור. זה נמחק, אלא אם כן יש אישור של מנכ"ל המשרד.

זאת אומרת אם אני צברתי ולפני שנמחק אני מודיע לך שאני הולך עכשיו לחופש. אתה יכול למנוע ממני, ואז אתה שם אותי בעבירת משמעת ומוריד לי דרגה?

צריך אישור מעסיק לצאת לחופשה. זה שיקול הדעת.

אבל מי נותן אישור? לא הממונה הישיר.

זה רק סמכות של בית דין למשמעת.

בסדר, אבל אתה מביא אותו לבית דין למשמעת, למה אתה כממונה אמרת לו, עכשיו אתה צריך למכור את היקב בראשון והוא מכר את הבניין בגבעתיים.

לא מורידים.

על מה מורידים דרגה?

בדרך כלל מורשעים בפלילי.

כשמורשעים בפלילי, למה לא מפטרים?

גם מפטרים.

אז למה צריך להוריד דרגה?

פוסלים לשירות ואז אין לו פנסיה.

יש גם שלילת קצבה.

טוב. אוקיי, תמשיכי.

תיקון סעיף 102

2. בסעיף 102(ב) לחוק העיקרי, אחרי "11(4)" יבוא "63טז(ב)".


הוספת תוספת

חמישית


3. אחרי התוספת הרביעית לחוק העיקרי יבוא: "תוספת

חמישית (סעיפים 63יד(ז) ו-63יז).


יש כאן טבלה.

אנחנו לא הולכים להקריא את הטבלה. מאושרת, מקובלת.

שני המועדים הראשונים שנקבעו, כיוון שתחילת השירות ברשות כנראה לא תהיה לפני 1 ביוני וגם לא 1 ביולי, אז אנחנו בעצם נתחיל את הטבלה מה-1 באוגוסט.

היא גם לא תהיה לפני ה-1 באוגוסט. אז אנחנו מוחקים גם 1 באוגוסט, מתחילים 1 בספטמבר?

אפשר להשאיר או מ-1 באוגוסט. זה פשוט מועדים שהם כבר חלפו.

לא, ה-1 באוגוסט עוד לא חלף.

נשאיר את 1 באוגוסט.

הוא יחלוף עד שזה יפורסם ברשומות.

אתם לא רוצים לרשום 10 באוגוסט?

לא, זה לא משנה. מועד תחילת העבודה ברשות הוא יקח עוד הרבה זמן.


לגבי סעיף 63טז, הדלתא-ההוראה המוצעת מתייחסת להפרש שבין המשכורות.

תסביר לי שאני אבין, הדלתא שווה ערך להפרש השכר שאני מקבל כמענק או במשהו בגלל שאני ירדתי בשכר, בגלל המעבר מ-1 ל-2 ואתם לא רציתם להוריד אותי בשכר. נתתם לי דלתא שהיא שוות ערך למה שהרווחתי ערב המעבר. אחרי שנתיים-שלוש הצטיינתי בתפקידי והמנהל החליט להעלות אותי בדרגה. כשאני עולה בדרגה, מה קורה עם הדלתא? אני מקבל חלקיות דרגה או שאני מקבל דרגה מלאה פלוס הדלתא? הדלתא הזאת הולכת איתי לכל החיים או מתקזזת?

היא מתקזזת.

זאת אומרת, אני לא עולה יותר בדרגה. אם אני מתקדם, אז אני עולה בחצי דרגה. זאת אומרת, אתם דופקים אותי ביחס למצבי היום. ביחס למצבי היום יש לי איקס שקלים. 200 שקל לחודש. עליתי בדרגה, אני עולה ל-260. אתה אומר לי שאני לא אגיע ל-260. אני אגיע ל-230 או 240 או 250, אבל לא ל-260, ואתם הסכמתם לזה.

זו הוראה שקיימת בחוק.

אוקיי. למען האמת, אני לא ידעתי כשקיבלתי את הצעת החוק הזאת אלי לוועדה, שיהיה לי כל כך מעניין וכל כך מהנה. במסגרת הימים והשעות שהקדשנו לעניין, אני מקווה שעשינו עבודה טובה לציבור העובדים של הרשות. אני מקווה שריצינו, שמרנו, בגלל שזה חקיקה.


אני חושב שהצוות של האוצר כדרכו בקודש, היה מעולה, עשה עבודה טובה וייצג את מה שהוא צריך לייצג, בצורה הטובה ביותר. אני חושב אותו דבר, נציגי העובדים עשו עבודה טובה במסגרת עבודתם ואני מקווה שגם הוועדה עשתה עבודה טובה, לפחות היועצת המשפטית. היא נכנסה לעובי הקורה ועל זה אני מודה לה, ואני מודה למנהלת הוועדה ולפקידות הוועדה.


אנחנו נצביע על החוק הזה ונעשה מאמץ עילאי, והממשלה תעשה מאמץ עילאי שהחוק הזה עוד לפני סיום כניסתה של הכנסת לפגרה, תעביר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית ונקווה שעבודתכם תרמה לציבור העובדים במדינת ישראל.

יש לי רק בקשה אחת לפני שמצביעים. אם יהיו איזה שהם תיקוני ניסוח - - -

אז אני מקווה שזה מקובל עליכם, שאם יתברר לפתע שיש תיקוני ניסוח, יבואו כל הצדדים, הארגון היציג שזה ההסתדרות, האוצר והיועצת המשפטית של הוועדה וינסחו את זה לפרטי פרטים. למרות שאנחנו מאשרים, אני מסמיך אתכם ביחד, במידה ויש שינויי ניסוח, לבוא ולנסח. אנחנו נעבור להצבעה. מי בעד, ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה אושרה

לאלה שלא עובדים בכנסת. יש פה נציגי עובדים. רוצה להסביר לכם את מה שאמרתי למישהו אתמול.

כשהממשלה תומכת, יכול להיווצר מצב שחבר כנסת אחד מצביע. כשהממשלה מתנגדת, אין כאלה דברים. הם דואגים שיהיו פה מספיק חברי כנסת להפיל, וגם אם הם מפסידים בוועדה, זה עולה למליאה, ואז במליאה הם בדרך כלל מנצחים.

תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 17:40