הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
22
ועדת משנה לתקנות שוויון לאנשים עם מוגבלות
26.7.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 61
מישיבת ועדת המשנה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

לתקנות שוויון לאנשים עם מוגבלות

יום שלישי, כ"ד בתמוז התשע"א, (26 ביולי 2011), שעה 10:30

תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בנין), התשע"א-2010

חברי הוועדה: אילן גילאון – היו"ר

דן אורן – יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יוסי שטיינברג – אט"ל, האדריכל הראשי של צה"ל, משרד הביטחון

ברכה גולן – מנהלת יחידת תאום תקנות, משרד הפנים

עאטף חיראלדין – מנהל תחום אתרי רחצה, משרד הפנים

אפרים חוצ'ה – סגן מנהל אגף השיקום, משרד הרווחה

מירב גת – יועצת האגף לטיפול באדם עם פיגור שכלי, משרד הרווחה

צילה לוין – מהנדסת, רכזת נגישות, משרד הרווחה

דניאל כץ – מפקח ארצי, האגף לטיפול באדם עם פיגור שכלי, משרד הרווחה

רומן פינצ'ב – המשרד לקליטת עליה

עו"ד איריס ברקת – ממונה נגישות, משרד התחבורה

רפ"ק דוד חדד לוי – אדריכל את"ל, המשרד לביטחון פנים

נורית נוי – יועצת נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות

אדר' שמואל חיימוביץ' – ממונה נגישות ארצי, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות

עו"ד יהודה מירון – ריטיינר של נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות

עמוס רון – מנכ"ל ארגון הגג של ארגוני הנכים

ראובן ברון – מורשה נגישות שירות, המרכז לעיוור בישראל

טל לב – יועצת נגישות, המרכז לעיוור בישראל

מרים בר-ניר – חברת הנהלה, עוצמה, פורום ארצי של משפחות נפגעי נפש

יעקב עילם – סינגור, עוצמה, פורום ארצי של משפחות נפגעי נפש

רינה קליין – סינגור , עוצמה, פורום ארצי של משפחות נפגעי נפש

ד"ר גבריאלה עילם – מורשה לנגישות השירות, מטה מאבק הנכים

אבנר בטיסט – חבר מועצת מטה מאבק הנכים

לילך יעקב – מטה מאבק הנכים

ישראל אבן-זהב – מטה מאבק הנכים ופורום הארגונים לתקנות הנגישות

גלי כוכבי-רונן – רכזת פורום הארגונים לתקנות הנגישות

יוסי ורצברגר – חטיבת תו"פ – רשות הגנים הלאומיים

עו"ד נטע-לי סגל-קופילוב – עמותת נגישות ישראל

וילמה מאור

אייל לב-ארי

א.ב. חבר המתרגמים בע"מ
תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בנין), התשע"א-2010

הדיון שלנו מתחלק לשני פרקים. פרק ראשון יהיה בערך עד 11:20. זה בעיקר דברים שהם נוסחים די מוסכמים. אני חושב שנוכל לדלג על זה מהר. לאחר מכן תהיה הפסקה עד 12:00 וב-12:00 נחדש את הדיון כדי לסיים. אייל.

אנחנו מתחילים עם המשך פרט 2 לתוספת השנייה. פרט 2 לתוספת השנייה דיבר על ההוראות הכלליות. אנחנו ממשיכים בעצם עם הנושא של הניגוד החזותי.

(ד) ניגוד חזותי – ניגוד מישושי – סימן אזהרה, סימן מוביל אל טיפוסיו השונים וסימן מאתר הנדרשים לפי תקנות אלה או לפי ת"י 1918 חלק 1 או 2, יעמדו בהוראות ת"י 1918 חלק 6. האמור לעיל לא יחול על מקום קיים שאינו בניין שהותקנו בו ניגוד חזותי או אמצעים מאלה ערב תחילתן של תקנות אלה.

כמו שאתם רואים, זה בעצם יועבר לסעיף התחולה, אבל זה כרגע העיקרון.

אם מבוצעות במקום קיים שאינו בניין עבודות שיפוץ הנוגעות לאלמנטים אלה לאחר מועד תחילת התקנות, האלמנטים יעמדו בדרישות ת"י 1918 חלק 6.

מדידת החזרות לצורך קביעת ניגוד חזותי תבוצע בידי מי שעבר הכשרה לפי תכנית בדרישות שהורה הנציב. תכנית דרישות כאמור יפורסמו לפי תקנה 6(ב).

אפשר שייעשה שימוש במספר טיפוסים של ניגוד מישושי או של סימן מוביל, זה אחר זה, נגישה במקומות שנדרשים להם כאמור בפסקה (3) ובלבד שיקושרו זה אל זה ברציפות באופן שאדם עם מוגבלות בראיה העוקב אחר ניגוד מישושי או סימן מוביל מסוים, יזהה את המשכו גם אם טיפוסו השתנה בנקודה מסוימת לאורך הדרך.

(ד) בנקודת מפגש של שבילים שנדרש בהם ניגוד מישושי וחזותי, יימצאו האמצעים הניתנים לזיהוי על ידי אדם עם מוגבלות בראיה, כגון אמצעים שיש בהם ניגוד מישושי וחזותי לפי ת"י 1918 חלק 2.

3. בית שימוש נגיש.

(2) בכל מקום בתחום מקום קיים שאינו בניין, שבו בית שימוש לשימוש הציבור, יימצא בית שימוש נגיש אחד לפחות המיועד לגברים ואחד המיועד לנשים, ובית שימוש נגיש אחד המשותף לשני המינים.

(3) נמחק.
(4) במקום חדש שאינו בניין, יותקנו בתי שימוש נגישים בכמות ולפי המפרט שנקבע בחלק (ח)(1).

סליחה, (ג) נמחק?

(ג) נמחק.

אצלנו לא.

אוקיי, אז זה בעצם תיקונים ממש של הרגע האחרון. (א) מחוק, (ב) עם השינויים שקראתי, בלי פסקאות (1) ו-(2). (ג) מחוק. (ד) בשינויים שקראתי. (ה) מחוק.

(4) בכפוף לאמור בפרט זה, יחול על בית שימוש נגיש פרט משנה (2)(א). פסקאות (1) ו-(2).

4. רהיטי חוץ ומתקני חוץ.

(1) הריישא מחוק. מתחיל –

רהיטי חוץ ומתקני חוץ דרך דרך נגישה לרבות השטחים הצמודים שנתפסים בעת שנעשה שימוש ברהיטים ומתקנים כאמור, כגון שטח המשמש להנחת הרגליים בחזית הספסל, ימצאו במידת האפשר מחוץ ובצמוד לדרך נגישה.

(2) ברהיטי ומתקני חוץ מכל סוג לאורך דרך נגישה שנדרש בה ניגוד מישושי וחזותי, לפי תקנות אלה:

(1) יימצא ניגוד חזותי כגון: על ידי סימון קווי המתאר של הריהוט או באמצעות משטח בקוטר 15 סנטימטרים לפחות בניגוד חזותי לסביבתו, שימוקם בחזית הרהיט הפונה להולך רגל בשביל או המדרכה הסמוכים. הוראות פסקה זו יתקיימו ב-30 אחוזים לפחות מריהוט מתקני חוץ במקום קיים שאינו בניין לאורך דרך נגישה ובפיזור לאורכה. במקום חדש שאינו בניין, במקום 30 אחוזים יבואו 50 אחוזים.

(2) היה זה אחד מאלה: דגם תלת מימדי, מפה משושית, שלט קולי, מתקן לשתיה נוסף לאמור בפסקה (1), יימצא סימן מאתר לפי ת"י 1918 חלק 6 ברוחב הדרך ובצמוד אליו או אמצעי אחר לאיתור אלמנטים מסוגים אלה שנקבע בת"י 1918 חלק 2 או חלק 4, זמין לשימושו של אדם שנזקק לכך.

שאלה, איך אפשר לוודא שהאמצעי לאיתור לא יפריע לאדם בכסא גלגלים להגיע לברזייה? רק מתקן השתייה רלוונטי פה לדעתי.

אלמנט האיתור זה מה שיוגדר בתקן, וזה לפי חלק 6, אותו סימן מאתר. בכל מקרה, אם יחליטו להתקין סימן מאתר, הוא יהיה סימן מאתר לפי התקן.

טוב.

(3) לאורך דרך נגישה יימצאו מושבים נגישים לפי דרישות סעיף (2)(11)(2) בת"י 1918 חלק 2 או אמצעים שניתן לשבת עליהם לפי פרט משנה ( 5)(ג) בתוספת השנייה לתקנות נגישות באתר, ובלבד שבשביל ששיפוע האורך שלו –

(1) עולה על 5 אחוזים ולאורך 400 מטרים לפחות מתחילתו יימצאו מקומות ישיבה נגישים כאמור במרחק של כ-50 מטרים אחד מן האחר, ככל האפשר.

(2) עד 5 אחוזים ולאורך של 1,000 מטר לפחות מתחילתו במרחק של עד 100 מטרים האחד מן האחר, במידת האפשר.

(3) שספסל יימצא במידת האפשר בצל.
(4) במקום קיים שאינו בניין, ב-50 אחוזים מפחי האשפה ומתקני השתייה ושולחן פיקניק אחד לפחות ממקבץ לאורך דרך נגישה ולא פחות מ-1, יתקיימו דרישות סעיף (2)(11) בת"י 1918 חלק 2. רהיטים ומתקנים אלו יהיו מפוזרים בין שאר רהיטים ומתקני חוץ במקום שאינו בניין. במקום חדש שאינו בניין יחול האמור לעיל על כל פחי האשפה ומתקני השתייה ועל 30 אחוזים לפחות משולחנות הפיקניק לאורך דרך נגישה ולא פחות מ-1.

תוספת שלישית

תקנה 12(ג) התאמות נגישות במקום רחצה.

(1) מניעת הצטברות חול, דרך נגישה במקום רחצה מוכרז תתוחזק ותישמר כך שלא יצטבר בה חול.

(2) מלתחה ומקלחת – במקום רחצה בו נמצאת:
(1) מלתחה – תימצא בנוסף בחלל נפרד מלתחה אחת לפחות, נגישה לנשים. מלתחה אחת לפחות נגישה לגברים או מלתחה נגישה משותפת לשני המינים.
(2) מקלחת תימצא בנוסף בחלל נפרד. מקלחת אחת לפחות נגישה לנשים עם מקלחת אחת לפחות נגישה לגברים או מלתחה או מקלחת נגישה משותפת לשני המינים. במלתחה או המקלחת יתקיימו הוראות פרט (2)(א) לפי העניין.

הערה – הכוונה בקיצור שהמבנים האלה מכילים בתקנות או בניין קיים או מקום בניין חדש ודרך שם נכנסים כל אלמנטי הנעילה.

אפשר שמקלחת או מלתחה נגישים יותקנו כתא משולב כמפורט בת"י 1918 חלק 3.2. מקלחת או מלתחה כאמור יספקו פרטיות למי שעושה בהם שימוש.

למיטב זכרוני, גם בתקנות וגם בתקן אין אזכור לנעילת המלתחות והמקלחות מבפנים.

כתוב פה למעלה הערה.


בתקנות נגישות השירות יש לאפשר נעילה של תאים אלה פלוס הימצא מספר טלפון זמין.

החלק הזה מתייחס לזה שזה יהיה נעול כדי שזה יהיה נקי ומטופח.

בואו נוסיף בבקשה הערה, שיתאפשר לנעול את התאים מבפנים.

אני חושב שלא צריך לכתוב פעמיים ושלוש. יש את העניין של מנעול תפוס פנוי. הוא אמור לתת את הפרטיות.

בואו נוסיף את ההערה, שיתאפשר לנעול את התא מבפנים באופן שיאפשר גם פתיחה של התא מבחוץ במצב של חירום.

תודה.

(3) סככת צל.
סככת צל שדרך נגישה מובילה אליה, יתקיימו הוראות אלה:

(1) מבנה השטח מתחת לסככת צל נגישה לפי תקנות אלה יתקיימו הוראות סעיף 275 בת"י 1918 חלק 1. מימדי השטח שמתחת לסככת צל במקום רחצה כאמור בפסקה 1 בתקנה 12 יהיו 15 מטרים רבועים לפחות וייתן מענה מסוים לתנועת הצל בין שעות 10:00 לשעה 16:00 אחר הצהריים. אולם מי שהתקין סככת צל במקום רחצה קיים, אליה מובילה דרך נגישה ערב תחילתן של תקנות אלה, יהיה פטור מהדרישה לתוספת שטח מתחת לסככה עקב תנועת הצל.

יש פה הערה, שגם הנושא הזה יעבור לתקן.

(2) על סככת צל יימצאו במקום בולט לעין שני שלטים לפחות, האחד

מכיוון המים והשני מכיוון הדרך שמובילה לסככה. על השלט יופיע
הסמל נגישות בין לאומית.
(4) נגישות עד לתוך המים, הנגישות לתוך המים לפי תקנה 12(ג)(4) תבוצע לפי סעיף 2(12) בת"י 1918 חלק 2.
אנחנו עוברים לחלק השני של הנוסח לדיון, החלק היותר עבה. מה שאנחנו נקריא בעצם,

זה דברים שעברו שינויים או דברים שלא נדונו או שנדרש להם תיקונים במהלך הדיון בוועדה. אנחנו בעמוד 1 בהגדרה מקום שאינו בניין.

מקום ציבורי מסוים שאינו בניין כמפורט בתוספת הראשונה, שהוכשר לשימוש הציבור.

"מרכז עניין" – חלק ממקום שאינו בניין שלציבור יש עניין לבקר בו או לבצע בו פעילות, או שהציבור נזקק לו כחלק מהשימוש במקום.

בעמוד 2 נמחקת ההגדרה של תקנות נגישות השירות.

בעמוד 3, תקנה 2(ב) שזה בעצם תקנה של הוראות כלליות, תוך ביצוע האמור בתקנה משנה (א), יכין חייב בביצוע נגישות לסוגי מקומות שאינם בניין המפורטים בתקנת משנה (ג) תכנית פעולה לפי הוראות אלה:

(1) התכנית תכלול פירוט מרכזי העניין שיונגשו במקומות כאמור, בהתחשב בפעילות הציבור בהם והחוויה שהציבור חווה והפעולות שיש לבצע כדי לאפשר נגישות לפי תקנות אלה.

סוגי מקומות שאינם בניינים לפי התוספת הראשונה שלגביהם נדרשת הכנת תכנית פעולה לעניין תקנת משנה (ב)


(ב) גן ציבורי, פרט 2 ששחטו 4 דונמים לפחות.


הנציבות מבקשת לאשר את השטח כמו שהוצע על ידה לראשונה.

4 דונמים?

כן.

(ג) אתר שעשועים - פרט 4 שכול חמישה מתקני שעשועים לפחות, או פעילויות אחרות שהציבור עובר במהלכם חוויה ייחודית.

בעמוד 4, אפשר לבטל בעצם את תקנה 2(א) לאור ההערה שבעצם מצוינת בתוך גוף הנוסח.

תקנה 4 – לגבי הקלה הדרגתית

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), על חייב בביצוע נגישות שהוא רשות ציבורית, שאינה רשות מקומית, תחול במקום הטבלה שבתקנת משנה (א) הטבלה הבאה והתנאים שמתחת לטבלה בתקנת משנה (א).

אנחנו ממשיכים ל-ג.

(ג) חייב בביצוע נגישות שאינו רשות ציבורית, יבצע וישלים את ביצוע התאמות הנגישות לפי תקנות אלה, ובכלל לחלופות לפי תקנה 5 לגבי מקום קיים שאינו בניין כמפורט בטור א' להלן, בפרק הזמן הכולל את ביצוע התאמות נגישות מיום תחילתן של תקנות אלה והמפורט בטור ב' לצידו.

התאמות הנגישות
פרק הזמן הכולל בשנים

1. כוללות הקמת אמצעי התגברות על הפרש גובה העולה על 1.50 מטר. פסקה זו חלה גם על ביצוע התאמות נגישות באתר שעשועים, הכוללת לפחות חמישה מתקני שעשועים או פעילויות אחרות שהציבור עובר במהלכם חוויה ייחודית, או אתר בתוספת הראשונה.
2. התאמות נגישות שונות מן ההתאמות בפסקת משנה (א)
שלוש שנים

שנתיים


בעמוד 6 – בתקנה 5 – פטור וחלופות, מוצע למחוק את הפסקה השנייה בהגדרה "סיבות הנדסיות".

(1) היעדר מקום המאפשר ביצוע התאמת נגישות בגבולות המקרקעין של המקום שאינו בניין.

יהודה, אני לא מבין במה מדובר.

אני אסביר. אחד מהעילות שהחוק מאפשר, לתת פטור או לקבל פטור מביצוע התאמות נגישות, הוא מה שנקרא סיבות הנדסיות. אנחנו כאן בעצם נותנים תוכן לנושא הזה ואומרים שסיבה הנדסית זה לא שימציאו לנו כל מיני המצאות. זה מצב שבו בעצם בתוך תחום השטח שעליו אתה אחראי, אין לך בעצם מקום, מה שנקרא לפתח את התאמת הנגישות. לדוגמא, מישהו צריך להתקין כבש או רמפה, יש לו אלמנט זולל שטח.

אז פה אתה מתייחס רק למימד שטח בעצם.

בדיוק.

לא לנסיבות אחרות, שהן יכולות להיות הנדסיות.

נכון, כי למשל בתחום הבניינים, התייחסנו גם לנושא של יציבות בניין.

הבנתי.

ההגדרה "ערך טבע" נמחקת.

(ב) יראו ביצוע התאמת נגישות כפגיעה מהותית באופיו המיוחד של מקום שאינו בניין אם נתקיימו הוראות פסקאות (1) ו-(2).

(1) נתקיים אחד מאלה – הערה: שיהיה ברור שהדרישות בפסקה (1) חלות על המקום המסוים שבו מיועדת להתבצע התאמת הנגישות או סביבתו הקרובה.
(ו) המקום הוא-

(1) אתר הנצחה.

(2) מקום שאינו בניין כאמור בפרט 9 (מקום לתצוגה בתוספת הראשונה).
(ז) במקום שבו מיועדת להתבצע התאמת הנגישות או בסביבתו הקרובה נמצא ערך טבע מוגן או עתיקה.

(2)
(ב) אם נתקיים אחד התנאים המפורטים בפסקה (1) (ד) עד (ז) – ביצוע התאמת נגישות במקום עלולה לפגוע באופן מהותי באופיו המיוחד של המקום בהתחשב, לפי העניין, באחד או יותר מאלה: ערכו ההיסטורי, האדריכלי, התרבותי, האורבני, ההנצחתי או האומנותי של המקום שאינו בניין, או ערכה של עתיקה או ערך טבע מוגן ושונה באופן מהותי מעבודות שבוצעו בפועל.


לא יחליט מהנדס הרשות החלטה אלא לאחר ש-

(1) אם היה זה אתר הנצחה כאמור בפסקה (1)(ו)(1) – נתקבלה חוות דעתו של הממונה על אתרי הנצחה במשרד הביטחון.

(2) אם היה זה מקום של תצוגה כאמור בפסקה (1)(ו)(2) – נתקבלה חוות דעתו של האומן שיצר את היצירה שבמקום ובהעדרו – מנהל עזבונו האומנותי.
(3) אם כלל המקום ערך טבע מוגן כאמור בפסקה (1)(ז) או עתיקה – הרי שמבלי לגרוע מתקנה 21(א), נתקבלה חוות דעתה של רשות הטבע והגנים או רשות העתיקות, לפי העניין.
בתקנת משנה (ד) הסיפה נמחקה, שמתחילה "באישורי מורשי נגישות מבנים, תשתיות וסביבה". היא נמחקת לאור הסדרת הטפסים בתקנה 6. מתווספת כאן תקנת משנה חדשה –

(5) (1) חייב בביצוע נגישות האחראי להנגשת מקום שאינו בניין (להלן-מקום א) פטור מביצוע התאמות נגישות כמפורט בפסקה (2) אם מתקיימים כל המפורטים להלן:

הסבר קצר על מה שהסעיף הזה הולך לדבר. אם יש מצב, יש מקום אחד שצמוד למקום שני ליד גן א', נמצא עוד איזה שטח פתוח כזה או אחר וכדי להגיע לגן שכרגע אנחנו עוסקים בו ורוצים להנגיש אותו, הדרך היחידה לעבור היא רק דרך השטח הצמוד לו ובשטח הצמוד יש בעיה של נגישות, אז אותו חייב בגן יהיה פטור ולא יהיה סביר לדרוש ממנו, תנגיש, כשבעצם אי אפשר להגיע אליו. זה בעצם הרעיון. שני שטחים צמודים, כדי להגיע לאחד חייבים לעבור בשטח אחר, והשטח שדרכו חייבים לעבור, הוא בעצמו, יש שם בעיית נגישות שגם יש פטור מוצדק בגינה. אז אין טעם לחייב את מי שאנחנו דנים בו, תנגיש, כשבעצם אי אפשר להגיע אליך.

(ה)
(1) חייב בביצוע נגישות האחראי להנגשת מקום שאינו בניין (להלן-מקום א) פטור מביצוע התאמות נגישות כמפורט בפסקה (2) אם מתקיימים כל המפורטים להלן:

(א) ישנה רק דרך יחידה, שאינה דרך רכב, שמובילה למקום א והיא עוברת בין היתר דרך מקום אחר שאינו בניין (להלן-מקום ב).

(ב) בחלק הדרך האמורה בפסקה (1) שעוברת במקום ב חסרות התאמות נגישות לפי תקנות אלה, שגורמות לאי-רציפות נגישות בדרך זו עבור אדם עם מוגבלות בניידות.

(ג) מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, אישר את האמור בפסקה (ב).

(ד) החייב בביצוע נגישות במקום ב פטור לפי תקנות אלה מביצוע התאמות החסרות במקום ב לפי פסקה (3) וכל עוד הוא פטור כאמור.

(2) תקיים האמור בפסקה (1), פטור החייב בביצוע נגישות במקום א מביצוע התאמות נגישות עבור אדם עם מוגבלות בניידות שאישר מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה. פטור זה יחול גם על התאמות נגישות מסוימות בבניין קיים במקום א לפי פרט 5 בתוספת השנייה לתקנות הנגישות בבניין קיים.

עכשיו אם יש שאלות, אשמח לענות.

אם יש לנו מקום א ומקום ב. מקום א, צריך לעבור דרכו כדי להגיע למקום ב. אם יש למקום א פטור מנגישות ואי אפשר לעבור ברכב למקום ב, אז גם את ב נפטור.

לא, לא חייב.

השאלה שלי, האם זה רק כאשר א באמת פטור ולא כאשר אין בו התאמות נגישות, כי הוא פטור, כי הוא בנה את זה מזמן, עכשיו הוא יעשה שיפוץ.

לא, כתוב במפורש. רק אם הוא פטור כדין. אם המקום על יד הוציא פטור למשך תקופה מסוימת, ברגע שנגמר לו הפטור, זה שדיברנו עליו חייב לבצע.

אבל עכשיו הוא לא יבצע, כי הוא כבר קיים.

לא, אין דבר כזה.

אוקיי, טוב.

לא הבנתי מה זה פטור כדין? איזה מקום יכול להיות פטור מהנגשה בכלל? למה?

אחד, שהדרך אליו היא רק דרך מקום סמוך, שאין לו דרך עצמאית להגיע אליו, אלא רק דרך מקום סמוך, שגם הוא מוגבל במקרה הזה.

איריס, לדוגמא זה העיר העתיקה בירושלים.

יש כאן עוד סעיף שהתווסף.

(ה) חייב בביצוע נגישות שהוא רשות ציבורית, יאפשר לבצע בתחום המקום לו הוא אחראי תשתיות או אמצעים הנדרשים לצורך ביצוע התאמת נגישות המשרתת מקום שאינו בניין או בניין קיים, אם הדרך היחידה להגיע לאותו מקום או לאותו בניין אליו עוברת דרך המקום לו אחראי הרשות הציבורית.

(6) הנציב יפרסם לפי תקנה 6(ב) טפסים לפיהם ייערכו האישורים לפי תקנה זו, שיכללו בין היתר מידע בדבר זיהוי המקום שאינו בניין, החייב בביצוע נגישות, פטורים נטענים והנימוקים להם, התאמת נגישות חלופית לביצוע, ואישור נדרש על ידי גורם פלוני או בעל מקצוע, בהתאם להוראות התקנות.


אנחנו עוברים לעמוד 10, תקנה 8, בתי עלמין.



8
(ג) בבית עלמין תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות רציפה, לאלה לפחות –

(1) לכניסה עיקרית, למשרדי בית העלמין. מחקנו את "לבית שימוש נגיש" לאור תקנה 2 שהיא ההערות הכלליות.

(4) למקום זיהוי הנפטר ככל שהדבר הוא חלק ממנהג העדה הדתית.

(ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (ב), תהיה בבית קברות נגישות לאדם מוגבלות כמפורט להלן:

(1) בשטח שפותח בבית קברות קיים.

סומנה פסקה 2, כל פסקאות המשנה הלאה.

אנחנו עוברים לעמוד 14 הוא חלק מתקנה 9 שדנה בגן ציבורי. זה בעצם חלק מהיכן תהיה נגישות בגן ציבורי.

(2) למרכזי העניין העיקריים לפחות בגן הציבורי, לרבות כניסה לאתר משחקים כהגדרתו בת"י 1498 חלק 8 מתקני משחקים: אתר המשחקים, (להלן- אתר משחקים) שחובה לבצע בו התאמות נגישות לפי הוראות תקנה 10: לעניין זה – "מרכז עניין" - לרבות טיילת, שביל הליכה עיקרי, אזור להתאספות קהל, פינת ישיבה, אזור פיקניק, מצפור, תצפית, אלמנט אומנות, מקום שמהווה מוקד משיכה לציבור עקב פעילות המתרחשת או תצוגה הנערכת בו, אזור פעילות משחק וספורט, אזור שמיועד לכלבים.

אני רוצה להוסיף בבקשה הערה. יוצאת פה כפילות בתוך הסעיף הזה. את האתר משחקים שמוגדר בפנים, נעביר אותו גם כן כנראה להגדרת "מרכז עניין".

יהודה, סליחה, אני לא שאלתי עד עכשיו, אתה מדבר פה על אזור של מתקני שעשועים. מה לגבי האזור של המתקני ספורט?

הסעיף הזה שנקרא גן ציבורי, עוסק בכל המכלולים האלה. גן ציבורי זה שם כללי לכל מקום שיש בו למשל טיילת, שביל הליכה, אזור להתאספות קהל, פינת ישיבה.

אתה מפרט פה את הכול, אבל למי, אתה לא כותב וזה מאוד חשוב.

אני מפרט רק דוגמאות.

אפשר להוסיף את זה בדוגמא, בבקשה. מתקני הספורט שאנחנו אומרים ששמים בפארקים לאנשים המבוגרים או לקשישים ולנכים, שעכשיו אנחנו מאוד מנסים להוסיף אותם, אז שמים אותם אבל ממקמים אותם בקצה של הפארק שאנשים לא מצליחים להגיע.

איך נקרא מקום כזה, אזור פעילות ספורט וכושר?

אני חושבת, לא יודעת.

אני אתייעץ עם משרד השיכון. כרגע נכתוב אזור פעילות כושר וספורט.

זה מתקני ספורט.

אבל אני רוצה לדבר על האזור.

אחרי ג יהיה ג(1), שזה סעיף חדש.

יקבע מקום שאינו בניין במדרכה שלאורך רחוב ביישוב (להלן – הגבול), אזי יתקיימו אלה:

1. כניסה אחת לפחות הצמודה למדרכה, בכל צלע או פיאה של הגבול האמור, תאותר באמצעות סימן מאתר לרוחב המדרכה או אמצעי טכנולוגי אחר שיועד לאיתור כניסה לפי חלק 2 או חלק 4 של ת"י 1918 , ובלבד שיהיה זמין לשימוש כל אדם שנזקק לו.

הכוונה, שאם יש לנו גן ציבורי למשל שנמצא צמוד לרחוב, אז שאדם, בין אם עיוור או אדם עם מוגבלות נפשית שהולך לאורך רחוב כזה, יוכל לזהות את הכניסה בבירור. כאן מה שאומר בעצם הסעיף, אנא אתרו את הכניסה או באמצעות אלמנט על המדרך או באמצעי טכנולוגי אחר, שלט קולי, שיאפשר לאותו אדם באמת לזהות איפה אותה כניסה לאותו גן.

מותר לחשוב יחד בהמשך על לשנות את המילה "נזקק", כדי שאנחנו לא נכתוב "הזקוקים" כל הזמן?

אין בעיה, בסדר גמור.

2. היו לאורך צלע או פיאה כאמור, יותר מכניסה אחת, יאותרו כניסות נוספות כאמור בפסקה (א), הסמוכות למעברי חצייה ותחנות תחבורה ציבורית.

לא הבנתי.

הרעיון, זה שאם למשל מדובר פה על פארק שהוא פארק גדול, למשל פארק הירקון בתל אביב, שצלע שלו אם אתם מכירים, רחוב בני דן באזור שמול בבלי, זה רחוב של קילומטרים, אז זה לא ראוי שנסמן רק כניסה אחת לאורך אזור כל כך ארוך. ראוי שלמשל איפה שיש מעבר חציה, גם שם יהיה סימן כזה שיעזור לי למצוא את אותה כניסה, למשל מול מעבר חציה, או אם למשל אני מגיע בתחבורה ציבורית ובסמוך אליה, אם יש כניסה מסודרת לאותו פארק, אז גם שם אם אפשר באמת לאתר.

בהנחה וניתן.

זה בעיה. איך בן אדם ידע שזה סימן מאתר דווקא לפארק ולא לבניין חשוב?

ואיך הוא ידע שזה לא מעבר חציה?

אני מזכיר שמדובר על מקומות מוכרים, וזה סימן שמוצאים אותו, סימני דרך מה שנקרא.

אוקיי.

(ד) נוסף על האמור בהוראות תקנת משנה 4(ה), יחולו הוראות תקנה זו על גנים ציבוריים קיימים ביישוב, בין שהוא רשות מקומית ובין שיש מספר יישובים ברשות מקומית שהחייב בביצוע נגישות לגביו הוא הרשות המקומית או ועד מקומי כמפורט להלן:

(1) בכל הגנים הציבוריים המסווגים כגן ציבורי רובעי, גן ציבורי עירוני וגן ציבורי כלל יישובי.

(2) 50% לפחות מיתרת הגנים הציבוריים הקיימים ביישוב שאינם נזכרים בפסקה (1), המשרתים חלק מיישוב ופחות מכך, הרשות המקומית תחליט בדבר פריסה הולמת ביישוב של גנים כאמור. הפריסה תתחשב בין היתר בשימוש היום-יומי בגנים על ידי התושבים המתגוררים בסמוך לו, ובמרחק ההליכה מבתי התושבים במסלול הליכה נגיש.
(3) ברשות מקומית שאינה מועצה אזורית ומספר תושביה 10,000 תושבים לפחות, תאושר הפריסה האמורה על ידי מורשה נגישות, מבנים, תשתיות וסביבה.

יהודה, מה קורה עם ישוב יותר קטן, עם 5,000 איש?

אם יש לי עיר, אז כל הגנים שהם במדרג העירוני, גנים כלל עירוניים או גנים רובעיים המשרתים חלק נכבד מהאוכלוסיה, הם צריכים להיות מונגשים. זה אחד. הגנים שבמדרג הנמוך יותר, כלומר משרתים שכונות או פנים שכונתיים, שם הרשות המקומית תקבע פריסה הולמת.

מה קורה ביישוב שהוא עצמאי?

מועצה אזורית למשל, תתכבד ותעבור את כל רשימת היישובים שבתחומה. למשל במושב פלוני יש שלושה גנים. היא תחליט מיהם 50% מהגנים שיונגשו.

(4) לא יאוחר מתום שנה ממועד תחילתן של תקנות אלה, תפרסם הרשות המקומית באתר האינטרנט שלה ובמשרדיה, בעת שפתוחים לקבלת קהל, את רשימת הגנים הציבוריים הקיימים, שבהם יבוצעו התאמות הנגישות בהתאם לאמור בפסקה (2). אם זו מועצה אזורית, יכלול הפרסום את רשימת הגנים בכל אחד מיישוביה.

יש לנו כאן שתי הערות לגבי גנים ציבוריים שאינם חלק מרשות מקומית, שהם יצטרכו לעמוד בהוראות תקנה (9), או להסדר שתקנת משנה 9(ד) לא יחול עליהם.

לא צריך שם נגישות?

כדי שלא יהיה ספק שגנים כדוגמת למשל, מי שמכיר את עין יהל או מי שמכיר את נאות קדומים, שגם שם נדרשת נגישות, אז מאחר שההנגשה שם היא לא באחריות הרשות המקומית, אז ברחל בתך הקטנה שיהיה ברור שגם הם צריכים לבצע נגישות.

אבל זה יופיע כהערה בתקנות?

לא, לא. ההערה מופיעה כאן לפרוטוקול, שאם חס וחלילה נידרש לפרשנות, לא יהיה ספק בפני הוועדה שזאת הדרישה.

אני חושב שכדאי לכתוב את זה יותר ברור, יהודה, שלא יצטרכו פרשנות.

גם נושא השלט, אם הוא לא יהיה כתוב באיזה שהוא מקום, אף אחד לא ידע לעשות את זה.

לא, לא. זה יועבר לסעיף אופרטיבי.

אוקיי.

10. אתר משחקים

(ב) הוראות תקנת משנה 9(ד) יחולו על אתרי משחקים שהחייב בביצוע נגישות לגביהם היא הרשות המקומית או ועד מקומי, בשינויים המחויבים.

(ג) – נמחק.

(ד) עלה שטחו של אתר משחקים קיים שנמצא באתר (לפי תקנות נגישות באתר), על 350 מ"ר – יתקיימו בו הוראות ת"י 1498 חלק 8.


11.
אתר שעשועים

(א) בתקנה זו-

"אתר שעשועים" – מקום שמצויים בו מתקני שעשועים או פעילות אחרת שהציבור עובר במהלכה חוויה ייחודית, לרבות השטחים הצמודים למתקנים ולפעילות כאמור.

"מתקן שעשועים" – מתקן שלגביו נקבעו הוראות בת"י 1604.

הסעיף הזה בדיוק עוסק בלונה פארק.

אנחנו עוברים לעמוד 16 לפסקה (3).

(3) לפחות ממתקני השעשועים באתר שעשועים קיים, קבוע או ארעי, תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות למושב שבמתקן שעשועים בכפוף להוראות אלה:

(1) הנגישות תהיה למגוון של סוגי מתקני שעשועים. חובה זו לא תחול על מתקנים מסוג אקסטרים, כגון רכבת הרים.

אנחנו עושים כאן הפסקה. אנחנו ניפגש שוב ב-12:10 פה.

הישיבה נפסקה בשעה 11:18 ונתחדשה בשעה 12:11

אנחנו שבים לדיון. בבקשה.

אנחנו בעמוד 16, פסקה (4). גם היא שונתה.

(4) באתר שעשועים חדש, קבוע או ארעי, יתקיימו הוראות תקנת משנה (ב)(3), ובלבד שבמקום " 20%" יבוא "25%".

אנחנו ממשיכים בתקנה 12. בהגדרת "מקום רחצה" בפסקה (2) נעשה שינוי.

(2) מקום שבו מקור מים שניתן בו שירות ציבורי של רחצה או בילוי במים וכחלק מהשירות האמור ניתן למשל שירות הצלה, שימוש במקלחות ויוצא באלה ואינו מן המקומות המנויים בפסקה (1).

בתקנת משנה (ג) פסקה (4) -

(4) לגבי מקום רחצה שהוא מקום מהמקומות המנויים בפסקה (2) בהגדרת "מקום רחצה" שבתקנת משנה (א) -

(1) למקומות המפורטים בטור ג בפרט משנה 32 בטבלה שבפרט 2 לתוספת הראשונה לתקנות הנגישות בבניין קיים, ובנוסף ל-20% לפחות מסככות הצל הקבועות ולא פחות משתיים שהן הקרובות ביותר, ככל האפשר, למקור המים, שמתאפשרת מהן תצפית ישירה למקור המים.

אנחנו מדברים כאן על אותם מקומות רחצה שהם לא חופים מוכרזים, כגון הסחנה. במקום כזה, מה שאייל קרא, בעצם מכילים עליו את אותו הסדר שנקבע לגבי אתר בריכות שחייה רגיל, כלומר נגישות לשפת מחצית מהבריכות. בריכת מים עיקרית, כניסה לתוך המים וכמובן לשאר השימושים שבמקום.

יהודה, יש לי שאלה. בסעיף ג(2)(א) כתבתם בסוף "יימצאו מאחזי יד קבועים". אני חושב שכדאי שיהיה כתוב שגם המתקפל, זה גם מאחז קבוע, לא רק שכאלה מקובעים לקיר.

אתה מתכוון שהם לא פריקים. כאן זה לא ברור.

כן.

אנחנו כרגע נוסיף הערה, שהכוונה גם למתקפלים. נראה איך לשלב את זה.

פסקה (2) נמחקת, בעמוד 17 למעלה.

(5) לגבי מקום רחצה שהוא מקום מהמקומות המנויים בפסקה (1) בהגדרת "מקום רחצה" שבתקנת משנה (א).

(2) למקום שבו ניתן לנפוש בקרבת הים שהוא משטח שמצוי בסביבת סככות הצל או הדרך הנגישה המובילה לים, כאמור בפסקה (3) להלן. גודל המשטח האמור 15 מ"ר לפחות.


אנחנו עוברים לטבלה לקראת סוף תקנה 13, שהיא בעצם מפרטת את מספר מקומות החופים שרשות מקומית צריכה להנגיש.

צריכה להנגיש מהחול עד למים.

הוראות פסקה (5) יחולו על רשות מקומית שסך כל מקומות הרחצה שיהיה החייב בביצוע נגישות לגביהם, מפורט בטור א, כאמור בטור ב:

טור א
טור ב

סך כל מקומות הרחצה
מספר המקומות שתתקיים בהם פסקה (5)

עד 4
1

5
2

מעל 5
2 + אחד מכל 4 מקומות רחצה נוספים מעל 5

שאלה ליהודה, האם אין מקום לעשות מגוון, שחלק מהחופים האלה שיש לידם מגרשי חניה וחלק שיש להם תחבורה ציבורית? לפחות שיהיה מגוון כזה, שלפחות חוף שתחבורה ציבורית מובילה אליו ולפחות חוף אחד שיש מגרשי חניה לידו.

לפחות מה שאני יודע, בתוך הערים, מטבע הדברים יש תחבורה ציבורית לאורך החוף.

לכל החופים.

בדיוק. במועצות אזוריות, אני לא מכיר מקום שיש בו תחבורה ציבורית לחוף. בדרך כלל יש גם חופים עם כמות מועטה.

אנחנו עוברים לעמוד 18, תקנה (15)

(1) בתקנה זו "מקום לתצוגה" – מקום שאינו בניין שמציגים בו תחת כיפת השמיים אובייקטים או התרחשויות מתחום האומנויות.

(2) במקום לתצוגה יהיה לאדם עם מוגבלות נגישות רציפה שתאפשר לו לצפות באובייקטים או בהתרחשויות שבמקום, או לחוותן, לפי העניין.

אם זה לא אומנויות, אם זה תערוכה של חברה של משהו, אז זה לא רלוונטי?

כאן מדובר על שטח חוץ שהוא שטח לא מבונה.

בעמוד 19 למעלה, תקנה 18(א)


18א. מגרש ספורט

במגרש ספורט יתקיימו, בכפוף להוראות תקנות אלה, הוראות טור ג בפרט משנה 31 בטבלה שבפרט 2 בתוספת הראשונה לתקנות הנגישות לבניין קיים. במגרש ספורט חדש יתקיימו בכפוף להוראות תקנות אלה, הוראות פרט 8.63 בחלק ח1 בתקנות התכנון.

פרק ד – שונות, בתחתית העמוד, 21 – שמירת דינים

(ד) באתר יחולו הוראות תקנות אלה בכפוף להוראות תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות באתר), התשס"ח-2008 (להלן – תקנות נגישות באתר). לעניין זה, "אתר" – כהגדרתו בתקנות נגישות באתר.

22. תחילה והוראות מעבר

(1) תחילתן של תקנות אלה ששה חודשים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה), ואולם רשאי הנציב לפרסם טפסים או הוראות טכניות לפי תקנה 6(ב) מיום פרסומן של תקנות אלה. על אף האמור בתקנה 6(ב), תהיה ביום התחילה.
(2) הפנו תקנות אלה להוראות לפי פרק ה1 לחוק, ואלה טרם נקבעו, רשאי הנציב להורות הוראות כאמור, בשים לב לתקנות, לרבות תקנות שהליך אישורן טרם הסתיים ולתקנים, לרבות תקנים שטרם אושרו סופית ויחולו עליהן תקנות 6(ב) ו –(ג), יראו חייב בביצוע נגישות שביצע התאמות נגישות לפי הוראות הנציב, כאילו ביצע את חובתו לפי פרק ה1 לחוק.
(3) מי שעבר הכשרה למדידת החזרות לצורך ניגוד חזותי ערב תחילתן של תקנות אלה, וההכשרה בוצעה לפי תכנית ודרישות שהורה הנציב, רואים אותו כמי שעבר הכשרה לפי תקנות אלה.
לגבי התוספת הראשונה, יש הצעה לבטל את הפרט לגבי מקום שמשמש או מיועד לשמש לבילוי, נופש או פנאי, לפי הדומה לו ביותר, זאת לאור בעצם העמימות.


לגבי התוספת השנייה, פרט 2 (א)(2)

(1) בחניון ציבורי שמתוכנן במקום חדש שאינו בניין, ובבניין חדש המתוכנן במקום שאינו בניין, יתקיימו הו ראות חלק ח1 של תקנות התכנון.

הסעיף שאייל הולך לקרוא מדבר על המצב הבא: יש לי מקום שאינו בניין כלשהו, למשל תחשבו על הכותל המערבי שהוא רחבה גדולה, ובתוכה אין לנו חניה לציבור, והחניה, אם אני אדם נכה ואני צריך להחנות בה, היא נמצאת רחוק מהכניסה לאותו מתחם של הכותל, אז מה שאנחנו רוצים לדרוש כאן, שיאפשרו לי להיכנס לרחבת הכותל אם אני אדם עם תג נכה וגם להחנות בתוך הרחבה על אף שיש שם בפנים חניה לציבור.

(2) במקום שאינו בניין שמתקיימים בו כל אלה:

פסקה ( 1) עמומה. היא נמחקת.

(2) הכניסה לאותו מקום מבוקרת.

(3) אין בו חניה לציבור.
(4) מרחק מקום חניה מכניסה עיקרית למקום כאמור, עולה על 200 מטרים ואם עלה שיפוע הדרך על 5%, יבוא 100 במקום ה-200 מטרים. יתקיימו הוראות אלה:
(1) תתאפשר לאדם בעל תג נכה לפי חוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993 כניסה ברכב למקום וחניה בתוכו ככל שקיימת דרך לרכב במקום כאמור.

(2) בשלט שהותקן במקום בולט לעין בכניסה לחניה כאמור, יצוין מספר טלפון של מי שניתן להתקשר אליו בשעות הפעילות במקום שאינו בניין כאמור, האחראי לכך כי הדרך המקשרת בין חניה לכניסה העיקרית האמורה בפסקה (1) תהיה פנויה באופן מיידי לנסיעה ברכב.
(3) בדרך נגישה ב –

(1) מקום חדש שאינו בניין יתקיימו הוראות ת"י 1918 חלקים 1 ו-2. דרך נגישה תתוכנן בשיפוע שבין 8.1% ל-10.1% רק לאחר שנתקיים פטור עקב סיבות הנדסיות לפי תקנה 5, מביצוע דרך ששיפועה עד 8%.

הרעיון הוא שאם אנחנו רוצים להנחות את המתכננים שיתכננו שבילים ודרכים עד שיפוע שלא עולה על 8%, בהנחה שיש בתקנים אפשרות לעלות מעל השיפוע הזה, לתחום שבין 8 ל-10, אז ראוי שזה ייעשה רק לאחר שבאמת יש סיבות מספיק חזקות ואכן רוצים לחשק את זה על ידי מנגנון הפטור ולא בצורה של דרך אגב אפשר להקפיץ לנו את השיפועים.


(2) במקום קיים שאינו בניין, שהיא דרך קיימת

(א) יתקיימו הוראות ת"י 1918 חלק 1 –

(1) סעיפים 2.7.2, 2.7.3.

(2) סעיף 2.9, אפשר שבמקום משטח אזהרה בעל ניגוד מישושי הנדרש לפי פרט משנה זה, יימצא לחילופין מסביב לעצם הבולט מכיוונים מהם הולך רגל עלול להגיע, חפץ ש –
(1) תחתיתו על הרצפה וראשו מגיע לתחתית העצם הבולט או לגובה 55 ס"מ לפחות.

(2) גבולות היטלו על הרצפה חופפים לגבולות היטל העצם הבולט על הרצפה.
אם היה זה מקום ישיבה – על אף האמור לעיל, החפץ האמור יימצא בצידי מקום הישיבה לפחות, ואם יש שורה של מקומות ישיבה – די בטיפול במקומות הישיבה הקיצוניים. בנוסף, חפץ כאמור יהיה בניגוד חזותי לסביבתו.

אם נדרש לפי התקנות ניגוד חזותי בדרך קיימת, אזי רק בדרך ששוליה אינם עשויים מחומר השונה מפני הדרך, כגון אבן שפה או שוליים בנויים, יינקטו אמצעים סבירים במידת האפשר, כדי שניתן יהיה להבחין בין שניים מבין אלה: הדרך, שוליה וסביבתה הקרובה. אבחנה כאמור תמומש על ידי שאחד מהשניים הוא בגוון כהה והשני בגוון בהיר. אם נדרש לפי התקנות ניגוד מישושי בדרך, חובה זו לא תחול על דרך קיימת.

(ב) פני הדרך יציבים, קשיחים, קבועים ואחידים. האמור לעיל לא יחול על אמצעים אחרים כהגדרתם בתקנה 12(ג)(5)(3). במקום זאת הם יהיו יציבים וניתן יהיה להתנייע עליהם באמצעות כסא גלגלים, קביים או הליכון. הם אינם עשויים מחומרים כגון חלוקי נחל, חצץ, חול או דשא ופניהם אינם בעלי עיבוד גס (כגון עיבוד "טובזה" או "טלטיש גס" באבן טבעית). המדרך לא יכלול בליטות או שקעים מתוכו כגון חלוקי נחל או אבנים הבולטות מתוך משטח בטון.


(ג) רוחב מישקים אינו עולה על 1.5 ס"מ.

(ב) חלק 2 – סעיפים 2.4.6 (אזהרה במדרגות), פרט משנה 11 לתוספת הראשונה בתקנות בניין קיים, (כבש קיים) ובלבד שבדרך קיימת נגישה במקום קיים שאינו בניין, ששיפוע האורך שלה, כולו או חלקו הוא כמפורט בטור 2 בטבלה שלהלן, מתקיימות בה הדרישות המפורטות בטור 3 לצידו.

טור 1

מספר סידורי
טור 2

השיפוע באחוזים
טור 3

הדרישות

1
אינו עולה על 8.0
-

2
בין 8.1 ל-10.0
בצד אחד לפחות של הדרך יותקן בית אחיזה. חובה זו לא תחול על צד דרך הגובל בשטח שתוכנן כך שיהיה אליו מעבר חופשי לאורך הדרך, כגון מדשאה או אתר משחקים הגו בלים בשביל

3
בין 10.1 – 12.5
אורך הדרך אינו עולה על 2.5 מטר ויחול האמור בשורה 2 טור 3

4
שונה מהאמור בשורות 1 עד 3

א. יבוצעו בה התאמות נגישות על מנת שתהפוך לנגישה או- ב. דרך נגישה אחרת, שיכול שתחילתה בכניסה אחרת, תוביל למרכז עניין.

1.

סליחה, בסעיף 2 אני חושב שצריך לפרט אם זה באותו מפלס, כלומר אם יש לך הפרשי גובה בין השיפוע לבין השטח, נניח דשא או מגרש משחקים, אתה חייב לתת מעקה.

לצורך העניין של בטיחות, יש תקן שקובע מעל 60 ס"מ גובה, צריך להיות משהו שמונע נפילה. לזה הכוונה שלך?

שיהיה כאן ברור שזה לא פטור מהתקנה ההיא. זה לא מתייחס אליה.

לא, אבל דובר שזה באותו גובה, המשטח, וזה משמש למעבר.

זה לא כתוב.

חוץ מזה מדובר פה על בית אחיזה ולא על מעקה. מה שאדוני מדבר עליו, זה מעקה. אנחנו לא נוגעים בכלל במעקים. זה לא התקנות שלנו.

אוקיי.

אפשר שמעלית תשמש כאמצעי להתגברות על הפרש גובה, ובלבד שתהיה זמינה לשימוש מיידי בעת שמקום שאינו בניין פתוח לציבור.

פסקה (1) נמחקת.

(2 ) משתנה.

אפשר שעומקו של כל שלח במהלך מדרגות המחושב לפי נוסחה למידות השלח והרום של מדרגה, יגדל ב-61 עד 62 סנטימטרים (להלן – תוספת) או יגדל בשתי תוספות, ובלבד שעומק השלחים במהלך מדרגות כאמור יהיה זהה.

שימו לב רק להערה, להמשך, בעמוד האחרון. במקום הדרישות בפסקאות (א) ו-(ב).

אפשר שיתקיימו הדרישות של תקנות הנגישות בניין קיים לגבי דרך נגישה, לרבות לגבי כבש ומדרגות.

יכול להיות שבעצם הנושא הזה הוא בעצם יועבר לת"י.

אנחנו רוצים להוסיף פה חלופה משמעותית מאוד שאומרת בעצם שבאותם מקומות שאינם בניינים, השטחים הפתוחים, אם מישהו נתלה באותן תקנות של בניין קיים, שגם שם כבר עשינו לא מעט תקלות - - -

אז צריך לציין את זה.

אז זה מה שכתוב.

טוב.

בדרך חדשה או מרכיב דרך חדש שיותקן במקום קיים שאינו בניין (כגון כבש חדש), יתקיימו הוראות ת"י 1918 חלקים 1 ו-2. על אף האמור לעיל, תוכנן כבש חדש במקום קיים כאמור ומתקיים אחד מאלה, לא תחול ההוראה שמחייבת התקנת מדרגות בסמוך לכבש שמשרתות את אותה דרך.

1. קיימות מדרגות שמובילות למרכז עניין.

2. לא קיימות מדרגות – שיפוע הכבש לא יעלה על 6%.

שאלה, יהודה. ההגדרה של מגרש ספורט חל גם על מגרש ספורט במוסדות חינוך?

מגרשי הספורט שאנחנו מדברים עליהם כאן, זה אותם מגרשי ספורט ברשות המקומית שהם השטחים המבונים. בתקנון בניין קיים דיברנו על מגרשי ספורט שהם בניינים. התקנות האלה לא חלות אוטומאטית על מוסדות חינוך.

עוד אין תקנות חינוך.

הוא מדבר על זה כמבנה שאינו בניין, ואנחנו מדברים על ההסכם עם מערכת החינוך, האם זה חל על מגרש כדורסל בבית ספר.

יכולה להיות בעיה גם במוסדות חינוך, למשל אומרים לנו שבית כנסת הוא לא חלק מתכנית הלימודים , אפילו חדר האוכל ולכן משרד החינוך לא מתכוון לתקצב את ההנגשה לאותם אלמנטים, למרות שזה במוסד חינוך. אם ככה, יחול עליהם מה שחל על תקנות בניין קיים. כלומר, אם יש מגרש ספורט שעליו לא יחול, אם זה חלק אינטגרלי של מוסד החינוך, אז כנראה כן יהיה כתוב על זה משהו בתקנות, מוסד חינוך, ואז התשובה תהיה שם.

אבל לא כתבתם שום דבר בהנגשה.

לא הגענו לזה. שם יש הסמכה לפי חוק לעשות משהו מסוים. אין משהו אחר.

זאת השאלה, אם זה כולל גם את המגרשים של הספורט? שם יש הסכמה שלא תהיה מעלית, יהיה פיר למעלית. יש הסכמה שיהיה מבנה אחד ראשי. האם מגרשי הספורט כלולים בתוך ההסכמה הזאת?

לא יודע. אולי דן יכול להאיר את עיננו.

ככל שזה חלק מבית ספר, אז מסגרת הפעילות של בית הספר, מה שחל זה ההסדר המיוחד של החינוך.

השאלה שנשאלת כאן, האם המגרש לצורך העניין, זה חלק מתוך ההסדר או שהמגרש שהוא מקום שאיננו בניין - - -

תלוי מי משתמש בזה.

אבל הוא בעצם כרגע נוגע גם בשאלה אם בית ספר יתחיל לשמש כמתנ"ס, אז התקנות של חינוך לא יעזרו לו. הוא יצטרך להנגיש את עצמו.

אז אותו דבר לגבי מגרש ספורט.

ברגע שהמגרש פתוח לשימוש כולם, הוא צריך להיות נגיש. אז לפי תקנות חינוך. זה הנגשה פרטנית.

יש לי כאן בקשה ליהודה. שמי ברכה גולן, אני ממשרד הפנים. אני מנהלת יחידה של תיאום תקנות בניה. אם אנחנו חושבים על ההערה שהיתה לגבי סככות הצל, לגבי 15 מטר או 16 מטר ,זה התפקיד שלנו כעקרון, לעשות את התאום של המונחים ושל המידות המינימליות של כל מבנה או מקום ציבורי חדש. הבקשה שלי ליהודה, זה להעביר את הנוסח האחרון של התקנות על מנת שנוכל באמת לעבור עליהם ולראות שאין סתירות, ולשמור על קוהרנטיות.

בהחלט.

אני רוצה להדגיש, התקן הזה של 16 מטר נקבע על ידי הרשויות המקומיות. בחוק אצלנו, בצו, לא מוגדר. אפילו סככות צל לא מוגדרות בכלל.

אין לנו שום עניין להתווכח עם זה, משום שזה לא מהות. עוד מישהו רצה? אוקיי, אז תודה רבה לכולכם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:50