הכנסת השמונה עשרה

הועדה לפניות הציבור

26.7.2011

24

הכנסת השמונה עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 119

מישיבת הוועדה לפניות הציבור

יום שלישי, כ"ד בתמוז תשע"א (26 ביולי 2011) שעה 10:00

סיוע לנזקקים בתשלום חשבון המים

חברי הועדה: אורי מקלב – היו"ר

שלמה מולה

אמיר שיינדר

יועץ מקצועי לשר, משרד התשתיות הלאומית

שרה זילברשטיין-הבר
אגף לפניות הציבור, המשרד לאזרחים ותיקים

עדי חכמון

רפרנטית מים, אגף תקציבים, משרד האוצר

משה אבנון

רכז תחום מים, ביוב וניקוז, מרכז השלטון המקומי

משה אשכנזי

מנכ"ל "מי לוד" ויו"ר פורום המנכ"לים, פורום תאגידי המים בישראל

עומר ורדי

רשות המים

פזית נויברגר

מנהלת שירות לקוחות "מי לוד"

עו"ס ליליאנה סירקיס
רכזת תחום דיור וחובות, אגף הרווחה, עירית ירושלים

הרב שמואל יצחקי
יו"ר הפורום מים לנזקקים וחבר מועצת עירית ירושלים

יסכה הרן

חברת הפורום מים לנזקקים

מנשה חמו

חבר הפורום מים לנזקקים

עו"ס אסף כהן

לשכת רווחה דרום ירושלים

עו"ס יונית מובשוביץ
המחלקה לזקן, אגף הרווחה עירית ירושלים

משה בר


יו"ר עמותת "נכים למען נכים"

עו"ד סלעית קולר
יועצת משפטית, המועצה הישראלית לצרכנות והאגודה לזכויות האזרח

סישנסקי אסתר

עמותת "כן לזקן"

דוד קשני

עמותת "קול בשכונות"

יוסף אייזנקוט

פונה

יפה אסרף

פונה

שושי ברגר

פונה

יצחק חן

פונה

סמדר כרוב

פונה

מאיר כהן

פונה

איילת מלכה

פונה

אסתר צדוק

פונה

מיקי קלנר

פונה ונציגת עמותת "אחים"

אביבה מרגוליס

מייצגת נכים ונכים קשים

שלומית אבינח

רות לובין
סיוע לנזקקים בתשלום חשבון המים

שלום לכולם, אנחנו מתכבדים לפתוח ישיבה מיוחדת של הועדה לפניות הציבור בנושא פניות ציבור לגבי סיוע לנזקקים בתשלום חשבונות המים. נדון במספר היבטים של הנושא.

כפי שידוע לכולם מחירי המים, עלייתם והתנהלות הולכת המים מונחים על שולחן הכנסת ועל סדר היום הציבורי משך תקופה ארוכה ואפשר להגיד שהם בראש מצעד המחאות משך תקופה ארוכה. יכול להיות שבשבועות האחרונים תפסו נושאים אחרים את ראש המצעד, נושאים כמו מחירי הדיור או מחיר הקוטג' אבל עדיין הבכורה ניתנת למים, הנושא שהיה הראשון עם עליית המחירים שלו והמשמעות שלה.

הציבור נחשף לנושא מחירי המים בתקופת היטל הבצורת -שהיה פרשיה בפני עצמה, ואנחנו שמחים שהיא ירדה מן הפרק -גם כי היתה שנה ברוכה וגם כי הנושא לכשעצמו ירד מן הפרק. עדיין, מחירי המים עלו באופן דרמטי בעשור האחרון ורק ב 2010 לבדה, צבור מסוים, שהוא בעל הכנסה נמוכה, ספג עלייה של כ 40%. אין ספק שהעלייה המאד משמעותית היתה שם.

בנוסף, העלייה במחירי המים היתה בתקופת הרפורמה. ממשלת ישראל החליטה עליה בעבר והיא יושמה במלואה ב 2010. הציבור מכיר את רפורמת המים שחלק ממנה היה הקמת תאגידים -שהוא נושא אחד, והנושא השני היה שהמים הפסיקו להיות מסובסדים ועלותם היא שקובעת את מחירם. כתוצאה מכך עלו המחירים.

לא ניכנס לשאלה האם הדבר נכון להיעשות אבל בכל מקרה, אנחנו כצרכנים, מסבסדים מדי שנה את החקלאות בכחצי מיליארד שקל. והחקלאות היא חשובה אבל יש לדעת שצרכני המים מסבסדים אותה בסכום הזה.

לא זו אף זו אלא שכולנו מקבלים מיכסה מסוימת לנפש, שהיתה 2.5 קוב ועכשיו היא 3.5 קוב אבל, כל מי שעובר אותה משלם יותר ומסבסד את אלה שמשלמים על כמויות נמוכות.

אדם שמשלם עבור צריכה משותפת –גם כשהסיבות לא בשליטתו כמו תשתיות גרועות, גניבת מים או דברים אחרים כמו שעונים מקולקלים או לא אמינים, יוצא שהוא משלם סכום מאד לא זול אלא בסביבות 14 ₪ לקוב מים. וזאת למרות שהוא לא צרך אותם.

הקושי הוא גדול ואנחנו מדברים על אוכלוסיות קשות ומעוטות הכנסה כמו קשישים, נכים, חולים סיעודיים, אנשים שהם בעלי צרכים מיוחדים וכו' וכו', אנשים שמתמודדים עם חיי יום יום קשים ועל ההתנהלות הרגילה שלהם מתווסף מחיר המים.

בדיון היום נדון בשתי נקודות מרכזיות: האחת, כשהיום יוצא מרד על הרפורמה ואנשים מוחים על מחירי המים, יש גם הכוונה מסויימת לנושא התאגידים. אנשים רואים את התאגיד מכמה היבטים: עצם הקמתו, עלות הקמתו, הקשר עם השלטון המקומי, בעיות עם החשבונות, אמינות החשבונות, הצורה שבה שעוני המים מודדים את השימוש ומנגד, לתאגידים יש תפקיד מאד חשוב, הם עושים דברים גדולים. ברם, הקמת התאגידים נעשתה באופן שבו הם כמו חברות כלכליות, חברות שכל נושא של קושי בתשלום כלל לא עומד על שולחנן. משמעות הדבר היא שהתאגיד, אין לו את הסמכות לדון במקרים פרטיים או לעזור לאנשים שמתקשים בתשלום המים. יוצא שאין לו את האפשרות החוקית לדון בהנחות או בהתחשבות בתשלום המים. אנחנו מבקשים לשמוע האם אין אפשרות לפתור את הבעיה. בעבר, ברשות המקומית, היתה ועדת חריגים והיתה ועדת הנחות שדנו גם בנושא המים. ברגע שביטלו אותן -עם הקמת התאגידים, נגרם אחד הקשיים הגדולים שנוצרו לאנשים קשי יום ואנשים צברו חובות מאד מאד גדולים, בעקבות כך סבלו מניתוקי מים והמשמעות של ניתוק מים לאוכלוסיה כמו זו שציינו למעלה היא קשה שבעתיים מלכל אחד רגיל.

הנושא השני הוא מחיר מיוחד ומתן הנחות למשפחות. כמו שאנחנו עדים היום ומברכים על כך, יש אוכלוסיות שבחשבון החשמל יש להן הנחות. אין סיבה שבנושא המים, שהם מצרך כל כך חיוני שאי אפשר בלעדיו לא תהיה הנחה במחיר המים. מה גם שהוא מוצר חיוני יותר לאוכלוסיות כמו הנכים והחולים או המשפחות ברוכות הילדים.

יש משפחות רבות שלא נמצאות הרבה בבית והן אוכלות מחוץ לביתן, מכבסות מחוץ לביתן וכד' אבל יש משפחות שכל פעילותן בתוך הבית והצריכה שלהן היא בהתאם לכך. משנקבעה מיכסת המים, היה צריך לקבוע בה –באופן מובנה, מיכסה שונה לצרכנים שמלכתחילה צורכים יותר מים מתוך הכרח כמו חולים סיעודיים, נכים, משפחות ברוכות ילדים וכיוצ"ב. לא יכול להיות שאותה מיכסה של 3.5 קוב שניתנת לאדם רגיל תינתן גם לאוכלוסיות הצורכות מים באופן מיוחד.

לכן אנחנו מבקשים לשמוע אתכם, גם בשאלה האם אפשר להחזיר את ועדות ההנחות לתאגידים. לא יכול להיות שפעם הרווחה ברשות המקומית ובמחלקת המים היתה מתחשבת במקרים מיוחדים ואילו היום יש אטימות מוחלטת. עירית ירושלים הקימה מודל שאנחנו רוצים לשמוע עליו ולראות אם אפשר לבנות משהו דומה לו גם בשאר המקומות.

תודה על הזכות לדבר. בנושא המים, עירית ירושלים ראתה את הצורך לסייע ללקוחות אגף הרווחה במשך מספר שנים לפני שקם התאגיד. מים הם באמת מצרך חיוני ביותר. אפשר לדון על מחירי החשמל או הדיור אבל המים הם מצרך קיומי. בלי מים אדם לא מתקיים. לכן מצאנו לנכון לתת מענה לצרכים שהתעוררו מן השטח, משפחות שמצאו עצמן מנותקות ממים ושהן מהוות לעתים מקרים חריגים עם צרכים מאד מיוחדים או מישהו שיצא עכשיו מבית החולים והמים בביתו מנותקים.

הקמנו ועדה שהיתה מורכבת מנציגות של חברת "הגיחון" -מי שהיתה בתחילת הדרך אחראית על נושא המים ברשות המקומית, נציגות של אגף הרווחה ונציגות של הגזברות של העיריה. הועדה הזו נתנה איזשהו מענה ללקוחות שצברו חובות.

מהם סדרי גודל של החובות?

7,000, 8,000 ₪. כך היה בהתחלה אבל היום אנחנו מדברים על חובות הרבה יותר גדולים. הועדה דנה בחלוקת החוב לשלישים. שליש מן החוב משלם הצרכן, שליש מן החוב משלם אגף המים ושליש שירותי הרווחה. כשאנחנו מדברים על שליש מן החוב אנחנו מדברים רק על הורדת ריבית והצמדה, לא משהו ששונה ממה שקיים במקומות אחרים כמו בבנקים, למשל. כשיש לבנק לקוח בעייתי אז הוא בא לקראתו באמצעות הורדה של ריבית והצמדה וגם פה, אמרנו לחברת המים שאם היא מורידה את החלק של הרבית וההצמדה אז אגף הרווחה בא ונותן מענה.

זה נתן דחיפה ליכולת ההחזר והמשפחות החלו להחזיר את החובות שלהן.

היות והשלטון המקומי הוא תחת משרד הפנים אז גם משרד הפנים נתן לנו גיבוי משפטי להמשך עבודה. ב 2003, עם הקמת תאגיד המים, ההסדר הזה הופסק. פנינו לתאגיד העירוני "הגיחון" וביקשנו לשתף פעולה ברמה של הסדרי חובות, ברמה של סיוע לבעלי חובות ובחשיבה על ראייה של מי שעומד מאחורי החוב. הבקשה היתה: "אל תנתקו באופן שרירותי את המים, ראו את האדם שעומד מאחורי החוב הזה, אולי תראו שעומד שם מישהו חולה סרטן שעכשיו יצא מהקרנות מבית החולים ומים הם צורך קיומי עבורו, אולי זו חולת דיאליזה שעוברת טיפול כל שלשה ימים ואולי מדובר בקשיש סיעודי שצריך לרחוץ אותו יום יום כי אחרת יסתבכו פצעי הלחץ שלו ואולי זה נכה שבלי המים הוא לא יכול לשטוף את עצמו".


חייבים לראות מי עומד מאחורי ברז המים וחייבים להתייחס גם לנושא של ניתוקים, גם לנושא של חובות וגם להכנסות של הלקוחות כדי לראות את היכולת שלהם לשלם את המים. ישנם הסדרים שונים שנעשו בנושא הארנונה ובנושא החשמל -גם בנושא ההנחות וגם בנושא הסדר התשלום.


יש לעשות בדק בית. עשינו וראינו שיש אפשרות לתת מיגוון פתרונות במיגוון תחומים. אתייחס לכך בהמשך. יש אפשרות. צריך רצון טוב. יש אפשרות לתת מענה, רק שרשות המים תתן את הסכמתה העקרונית.

האם גם כיום קיימת הועדה?

הועדה ממשיכה לפעול אבל זו ועדה שהיא רק של העיריה. התקציב הוא עירוני. יש משהו נוסף, גם לוועדה הזו הזמנו את חברי התאגיד, הצענו להם להיות שותפים לבניית תכנית לפיה, כשיש חוב צריך לראות מהן האפשרויות שלהם להוריד את התשלום. גובים 25 ₪ על כל התראה, למשל. אולי אפשר להסכים שלבעלי חוב לא ישלחו התראות מרובות שמנפחות את הסכום. רשות המים לא נותנת אפשרות כלשהי להיות שותפים עם העבודה שהרשויות המקומיות עושות. יש כאן נתק מוחלט ביניהן.

מדי שנה אנחנו עוזרים לכשלש מאות משפחות עם ניתוקי המים. בשנת 2010 היו 4,733 ניתוקי מים של תאגיד "הגיחון", ובשנת 2009 היו 3,430 כאלה. לפני זה היו הרבה פחות.

אין ספק שאתם מטפלים במקרים הקשים של בעלי החוב שלא יכולים להגיע אפילו להסדרים רגילים. יש משפחות שבשבילן מאות שקלים בחודש הן מעבר ליכולת. מברכים אתכם על הפעילות.


מתברר שכשרוצים יכולים ובעקבות הדברים האלה יכולה כל רשות ללמוד ולפעול למתן הסדרים.


אנחנו נבקש מרשות המים לראות איפה התאגיד יכול. לא יכול להיות שועדה כזו תקום והתאגיד לא יהיה שותף לה. צריך לשמוע את הסיפורים, לדעת מהו המקרה, לפעול בתיאום במקרים האלה, אין ספק שהקריטריון הראשון הוא זכאות ברווחה אבל יש כאלה שאין להם זכאות כזו ובכל זאת יש מקום להתחשב בהם.

אני מופיע כאן בכובע של דובר ארגון "אחים" ואני רוצה לומר שמעבר לקושי הקיומי היום יומי שיש לנכים, התווספו גם בשנתיים השלש האחרונות חשבונות המים המטורפים. הבאתי כאן חשבונות מים שחברים נכים שלי שלחו בפקס. נכה מונשמת שהיא סיעודית, לא יכולה לצאת לעבוד ולא יכולה לפתוח את הברז של המים, קיבלה חשבון של 800 ₪ . מאיפה היא תשלם אותו? היא חייבת לשטוף את עצמה יום יום בגלל שהיא יושבת כל היום ויש סכנה של הסתבכות פצעי לחץ, שהיא גם סכנת חיים.

מאיפה נכה -שהוא נכה מאה אחוז, שמקבל 2,500 ₪ קצבת נכות, איך הוא אמור לשלם את הצורך החיוני הזה לחיים שלו, מהיכן? מתוך ה-2,500 ₪ האלה? איך הוא יכול לשלם את חשבון החשמל? מהיכן ישלם עבור האוכל? עבור התרופות?

יש לי בן נכה בגיל 17, הוא לא מתקשר. גם אשתי נכה. הבן עם טיטולים. בכל פעם אני מקבל חשבון מים מנופח ואני לא יודע מה לקנות קודם. טיטולים, תרופות, או מים.

חשבון המים שלי הוא 800 ₪ לחודשיים. אם היו מקציבים לי מספר קובים יותר אז לא הייתי מגיע לחובות האלה.


קיבלתי עזרה גם מוועדת המים פעם אחת.

נפצעתי בשלושה פיגועים. לכן אני נכה. אומר לכם מזה נכה: נכה קם בבוקר ועושה שטיפה, אחרי השטיפה צריכים לשטוף אותו. בצהרים יש לרחוץ שוב. התצרוכת שלו היא פי ארבע מזו של אדם רגיל.


בנוסף לכך שאני עצמי מרותק לכסא גלגלים, אשתי חולת סרטן שאתמול קיבלה כימותרפיה. גם היא זקוקה להרבה טיפול במים והמצב הוא קשה מאד. אני מקבל חשבון של 8,000 ₪.

עכשיו אני מועמד אצלם לניתוק. ומתי ניתקו אתי? ביום שישי. רבונו של עולם, 8,000 ₪ אני חייב. מאין, רבותי? זהו חוב של שמונה חודשים ואני משתגע. אני מועמד לניתוק. מתי ניתקו אותי? ביום שישי, כשהייתי בלי מים בשבת. בלי כלום. קח את האוכל, תן לי את המים. החיים שלי הם המים. הנקיון, השתיה, בליעת התרופות. אני לוקח כל יום ששים כדורים בערך ואני זקוק למים כמו שאני זקוק לאויר, לנשימה. באתי אתם בחשבון שאשלם 400 ₪ לחודש. אמרו: לא, לך! אנחנו לא יודעים, אנחנו "הגיחון" ולא עירית ירושלים". אמרתי "רבותי, בבקשה, אני נכה, אשתי חולה, תעזרו לי". אמרו לי: "אדוני, תשיג כסף". עד שהתפרצתי והשתוללתי, קיבלתי פירכוס, פוניתי לבית חולים, הייתי ללא הכרה חודש, אחרי חודש באתי ולמחרת סידרו עם אשתי תשלומים של 400 ₪ לחודש. זה גם נטל. התרופות שלנו יקרות, יש לי גם ילדים חולים בבית והמשכורת היא לא משכורת, המחיה היא לא מחיה. זה באמת מתחת לקו העוני, במיוחד שקמו התלמידים האלה והם לקחו לעצמם מיליארדים של שקלים. הם נהנים ואנחנו, הציבור ברמה הנמוכה, סובלים. מודה ליושב הראש.

תודה רבה לך. שתהיה בריאות טובה. קודם כל אנחנו מודים לאלה שעוזרים לך להתמודד עם החובות האלה ועם ההסדר, שלא תצפה ניתוקים לא בערב שבת ולא בימים אחרים.

צריכת יתר היא במחירים הגבוהים יותר.

המחיר מעבר למיכסה הוא יקר מאד, 14 ₪ לקוב, בפרט שהלקוחות האלה צריכים את המים יותר וזהו המינימום שהם נדרשים לצרוך. אנחנו רוצים להגיע לתכלית והיא הקמת ועדות חריגים שתיתנה הנחות בתוך המיכסה לאותם אנשים. נציגי האוצר אתנו כאן.

בוקר טוב לכל חברי הועדה. חבר הכנסת אורי מקלב, חבר הכנסת שלמה מולה, אני אמא של דוד, שסובל מ a.d.h.d. ויש לזה גם תרופות שהעלות החודשית שלהן היא 350. אני אם יחידה לשלושת הילדים. דוד צורך המון מים כי הם מרגיעים אותו ואתם הוא מרגיש שקט, יש למלא לו בריכה קטנה בחוץ והוא משתכשך בה במשך שעות.

בנוסף לכך, הבנין שלנו מחושב לפי בצריכה משותפת כשרוב הדיירים הם משפחות בנות כעשר נפשות ואין חלוקה של ה חשבונות. אני מאמינה שאני משלמת חשבון של אנשים אחרים. כרגע החשבון האחרון היה 480 ₪. אני לא יודעת כמה עולה הצריכה המשותפת.

אני לא יכולה לעבוד כי דוד נמצא במסגרת רק עד לשעה אחת וכרגע אין מקום עבודה שמוכן להעסיק אם שבשעה אחת מתייצבת לרשות הילד.

האב נותן 2,500 מדי חודש ויש לי סיוע קטן מ"עמידר". הקיצבה מן המוסד לבטוח לאומי היא 600 ₪ ועם כל זה צריך להתנהל מול ה"גיחון" כשזה נראה משהו בלתי אפשרי. אני מאמינה שאם ייעשה שינוי רציני בענין הזה כמו אנשי שטח שיבואו ויבדקו מי נמצא מאחורי הברז אז אולי יהיה שינוי משמעותי.

אני מאמינה שחברי הכנסת שנוכחים כאן מסוגלים לעשות את השינוי הזה ואני מודה לכם.

אני אם לתשעה ילדים, גרושה. חיה מקיצבה של המוסד לבטוח לאומי ללא מזונות. יש לי שני ילדים במצב מאד קשה. עם הכל אני מתמודדת לבד. בזמנו היתה עזרה דרך ליליאנה וזה מאד עזר לי.

בשנתיים האחרונות הצטברו לי חובות של מים ואני לא מסוגלת אפילו להסתכל על החשבון הזה ולחשוב מה אני עושה. הילדים שלי נוטלים תרופות ויש לי תאומות בנות שלשה חודשים. אני לא יודעת היכן להסתכל קודם. אבי ילדיי חולה ולא מסוגל לשלם. הכל עלה. כל המחירים עלו. אני לא יודעת במה לבחור. הגיע לי חשבון של 5,964 ₪ והמספרים כבר מבלבלים אותי, זה סכום שנראה לי בלתי אפשרי. ניתקו אותי מספר פעמים.


לא יכולתי לשלם במשך שנתיים. ההכנסה החודשית שלי היא מאד קטנה. ויש לי עוד שק של חובות שאני לא מגיעה אליהם.

מה החוב שלך עכשיו?

5,964 ₪ ותיכף מנתקים אותי מן המים. אני אחרי לידה עם תאומות.

כמה היה החשבון האחרון שלך?

החשבונות בבסיסם הם קטנים.

יש מיגוון של בעיות. יש כאלה שהצריכה החודשית שלהם מרובה ויש כאלה שהוצאת המים הפכה ליקרה מדי עבורם והם צוברים חשבונות.

איילת מעלה בעיה נוספת והיא ההבנה של החשבון וההבנה של החובות. היא מסתובבת בין חובות ולא יודעת איך לצאת מהם.

הקיצבה היא 2,000 ₪ עבור תשעה ילדים וזה אפילו לא ארוחת בוקר.

תודה. מאחלים לך שתצליחי להתמודד. נעשה כל שביכולתנו.

אם לשלושה עשר ילדים, יחד אנחנו שש עשרה נפשות. לפני פחות מחודש ניתקו לנו את המים ובדיוק לפני שנה ניתקו אותם למשך חמישה ימים. תלשו את הצינור.

בעלי נמצא מחוץ לבית משך שלש עשרה שעות ביום, בשביל משכורת שהיא פחות משבעת אלפי שקלים. אני מנסה למצוא עבודה ולא מוצאת. יחד אנחנו לא מגיעים לשמונת אלפי שקלים. אנחנו מצטמצמים ואני לא יודעת לאן עוד אפשר להוריד את רמת החיים. החוב מצטבר ואנחנו לא מבינים בזה. המיכסה של המים היא מאד קטנה וצריכת היתר היא פי כמה וכמה מן התשלום היסודי. החוב שלנו מאד כבד. הייתי בלשכה והיתה לי שם שיחה עם עורך דין והוא אומר לי: אין מה לעשות. אנחנו הולכים ל"גיחון" ומוכנים לשלם, אנחנו לא אנשי חוב, ביקשנו לשלם לפי היכולת שלנו והם לא הסכימו בשום אופן אלא אם כן נשלם את הכל.

סך החובות שלנו הוא קרוב ל- 40,000 ₪. החשבון הוא 1,300 ₪ לחודשיים. משלמים 400 ₪ להוצאה לפועל מדי חודש.

מה גיל הבן שלך?

26.

האם הוא עדיין בתוך הבית?

לא.

כמה ילדים יש לך שהם קטנים מגיל שמונה עשרה?

כן, עשו לי את החשבון הזה. שני בנים בצבא ובת באוניברסיטה שנאבקת לשלם את הלימודים שלה. "הגיחון" שלחו מכתב שהחיילים צריכים לעזור לנו. אנחנו לא יודעים איך נעזור לילדים.

האם כולם עדיין בתוך הבית?

הם באים בחופשות. עשרה מן הילדים נמצאים בבית.

לא ניכנס לפרטי פרטים כאלה כי אין לנו ספק שגם עם עשרה ילדים אנחנו רואים את התמונה לפיה משפחות צוברות עשרות אלפי שקלים של חובות לתאגיד מים. התשלום של 1,300 שקל לחודשיים תמיד יגרור אחריו חוב שהם לא מסוגלים לשלם אותו.

ראינו כאן גם חולה, גם נכה וגם זוג שמשתדל להתנהג באופן נורמלי ומגיעים לחשבונות שהם לא יכולים לעמוד בהן. אפשר לראות את זה במיגוון הדברים שעומדים לפנינו. מאחורי כל סיפור כזה יש רבים אחרים.

יוסף, אתה מדבר עכשיו. האם אתה יכול לדבר? דבר אליהם. תגיד להם.

הכסף לא מספיק לי, אני משלם לפועֵל מאה שקל כל שבוע, שלוש מאות שקלים, לא יודע, של הגב, של הלב, של הרגלים, מצב שלי קשה מאד, אם הם יכולים לעזור לי, זה מה שאני רוצה, אני לא רוצה שום דבר, תעזרו לי כמה שאפשר, כמו שעזר לי שהיה עובד בחברת המים ארבע עשרה שנה, ושנפטר.

הוא בבית עם מטפל ועם בנו.

אני משלם מים, חשמל, כדורים, הרבה דברים, ולא נשאר לי מה לאכול.

תודה רבה יוסף שבאת אלינו. נשתדל לעזור. תודה רבה.

אלמנה ואם לשלושה ילדים. לפני שנה בערך ניתקו לי את המים בגלל חוב של 4,000 ₪. ניתקו למשך חמישה עשרה יום. חמישה עשר יום הייתי בלי מים, אלמנה טריה עם שלושה ילדים. היה עליי לרדת עם דליים ובקבוקים משך כל היום. בלילה בכיתי מכאבים בגלל הסחיבה. התקשרתי ל"גיחון" ואמרתי שעשיתי כל שיכולתי. בדקתי שאין נזילות, בדקתי שאף אחד לא מחובר למים, עשינו כל שיכולתי, אני לא יכולה לחפור מתחת לאדמה ולבדוק אבל משהו לא בסדר, בבקשה תבואו לבדוק.

מתי הגיעו החשבונות הגדולים?

לפני שנתיים שלש. לפני כן, במשך עשרים שנה שילמנו בסביבות 180 ₪, 170 ₪ והמכסימום היה קצת פחות מ 200 ₪. פתאום לפני שלש שנים, קיבלנו חשבונות של 600-750 ₪ לחודשיים, מדי חודשיים. ואמרתי: יש כאן משהו לא בסדר, תבואו לבדוק. אמרו לי: צריכה משותפת 40 קוב. אנחנו ארבעה דיירים ועוד בית כנסת למטה אבל כל אחד עם השעון שלו. לא הסכימו לבדוק. רק ניתוקים. אני לא יכולה לתאר את הסבל ועגמת הנפש שגרמו שבועיים בלי מים באלמנות טריה. אף אחד לא רצה להקשיב. רק: "שילמת או לא שילמת". למה אני צריכה לשלם על מים שלא השתמשתי בהם?

אין דין ואין דין. הם חותכים. לגמרי, בלי לשאול.

אין גינה אין רכב ואין אפילו מקלט משותף. על מה הצריכה המשותפת.

החשבון הנוכחי שלי, אחרי שאברך נתן לי מזומן –כי זה התנאי ואחריו פריסת תשלומים, צריך לשלם 25% במזומן ובלי זה לא מחזירים את השעון. ואז החזירו לי שעון אחר וראיתי שהוא שעון יותר חדיש ופתאום הצריכה המשותפת ירדה ל 0.3 ותשלום המים 172 ₪ כבר מספר חודשים.

זה אחד הדברים שאין לנו הסברים לו. אולי שמואל יוכל.

אני מודה לכם שאיפשרתם לנו להביא את הדברים.

מבקש לשמוע קודם את נציגת האוצר.

רק אשלים, אני סומכת של מרכז הסיוע בשכונת הבוכרים. היא שכונה ותיקה מאד. התשתיות בה מאד מאד ישנות. לא החליפו שם תשתיות והמצב הוא קטסטרופלי. חברת "הגיחון" מאפשרת להסתכל בחשבונות באתר החברה. שם מתקבלת תמונה של התשלומים משנת 2003 ויש שם חשבונות. עשיתי תחקיר וגיליתי שגם קריאת המונים מאד לא עקבית. אצל יפה זה התחיל לטפס ובהתאם טיפסה גם הצריכה המשותפת. לקחתי מספר חשבונות, הלכתי לאחראי ב"גיחון" והראיתי לו את החשבונות. איך יתכן שהצריכה המשותפת היא 40 קוב והפרטית היא 38. אם זו נזילה אז זה רק לגבי אדם אחד, ואם זו נזילה אז היה צריך להיות כבר שטפון. בנוסף, איפה אתם בודקים שלא יהיה בזבוז מים?

בצריכה משותפת הדברים קורים גם בתשתיות חדשות. עדיין, לא במספרים של 40 קוב.

אני שואלת של מי האחריות? אמרו לי לפנות למשטרה ואמרתי שלמשטרה אין כלים כדי לבדוק את זה. הם פטרו את עצמם מאחריות לבדוק. הרי למי יש את הכלים לבדוק את התשתיות?

נפתח את הענין של צריכה משותפת. הזמן קצר. אנחנו מזהים מספר דברים.

תודה רבה ליושב הראש. הענין של מים כמיצרך בסיסי לכל אזרח הפך להיות דבר שהאזרחים עוסקים בו עם הרבה מאד מרמור ותסכול. ביום ראשון ביקרתי בחברת "מקורות" בקרית שמונה והייתי בחצור הגלילית ובראש פינה. ישבתי עם האחראי שם ושאלתי אותו איך הם מוכרים את המים ובאיזה מחיר? הוא אמר לי: אנחנו מוכרים תמורת 3 ₪ לקוב. בדרך כלל האזרח נדרש לשלם בסוף 12 ₪ לקוב. זאת אומרת, ב"מקורות" זה עולה 3 ₪ אבל הצינור מן הכינרת מגיע לחצור הגלילית ושם משלמים 12 ₪. מה קרה בדרך עם 9 ₪? המדינה לוקחת חלק, מי לוקח את השאר? מדובר במים. נכשלנו כשלון חרוץ בהגנה על האזרחים.

זה לא קשור לשום ענין פוליטי ואפילו לא לראש הממשלה. מי שהמציא את תאגידי המים ידע שהוא עומד לעשוק את האזרחים. הוא ידע את זה. הוא יודע בדיוק מה עשה. אני מסתכל על נציגת האוצר, בחורה צעירה, אבל אני אומר לך שהאוצר -שהוא אחראי על קופת הציבור, נהנה מזה. איפה נשמע שמשלמים מ.ע.מ. על מצרך בסיסי כל כך כמו מים?

דבר נוסף, לפני מספר חדשים ביקשנו לבטל את תאגידי המים ולהחזיר את המצב לקדמותו. זה לא מן הנמנע, צריך רק שעוד קבוצה של אנשים תקום באמצעות הפייבוק וראש הממשלה יבטל את זה. זה יקרה בסוף.

על מנת לסייע לאותם אנשים, ביקשנו באמצעות הצעת חוק לתת סמכות לתאגיד - באמצעות שירותי הרווחה לתת הנחה. שיתנו קצת הנחה, מה קרה? הרווחה בקריסה. השר הממונה על המים אמר ש"הוא לא מתערב", "זו רשות המים", "תאגידי המים", "מונפול" וכו'. כל מה שביקשנו בהצעת החוק הוא לאפשר לתת הנחה למיעוטי יכולת. לאנשים חולים, ולמשפחות ברוכות ילדים וכדו'. מי שחי מקיצבה פוגש את עלות המחיה כבר במכולת מדי יום ועוד, הדלק והחשמל עומדים לעלות.

לגבי המים, מציע להעביר חוק שמאפשר מתן הנחה באמצעות ועדה כלשהי, שתתן מענה לאזרחים שלא מסוגלים לשלם.

אנחנו מבקשים ועדה כפי שהיתה.

מציע שהועדה לפניות הצבור תיזום הצעת חוק של הועדה לענין זה. "נבשל" אותה בתקופת הפגרה, נביא אותה לקריאה מיד עם החזרה מן הפגרה. זה באמת משהו שאי אפשר לעבור עליו לסדר היום. כל התאגידים האלה וכל ההפרטות האלו הפכו להיות "פרה קדושה" שלא נוגעים בה. בחברה האמריקאית הקפיטליזם המהולל קרס, אמריקה מתמוטטת וזה קרה כי לא השוו וגם בענין הזה, אני אומר שאם אנחנו כנבחרי ציבור לא נעשה את מלאכתנו אז אנחנו נכשלים. אנחנו לא מגנים על בעלי הון אלא על החלשים. נעשה את עבודתנו. מבקש ממך להגיש הצעת חוק משותפת עם הועדה כדי שיקימו ועדות הנחה וזה יתן מענה לפחות לאותם מקרים מאד קשים.

תודה רבה. אנחנו שותפים להצעות חוק מן הסוג הזה אבל לא תמיד הדברים עוברים הלאה כי יש מתנגדים. בכל הקשור להצעת החוק הזו, אין קואליציה ואין אופוזיציה, והיה מחשבה בנושא החזרת הפיקוח על המים לכנסת.

בפעם הקודמת רצו להוריד את המחיר של כל קוב. הוא עלה בצורה משמעותית.

אנחנו שמחים שאנחנו שותפים לדברים האלה. אנחנו שומעים את המצוקות מחדש ויודעים את חובתנו. חוץ מהצעת החוק –שאותה צריך לקדם בנפרד, ראש עירית ירושלים בשיתוף עם "הגיחון", פועלת עם ועדת חריגים ושאר התאגידים ושאר הרשויות צריכים לעבוד יחד. עד כמה שידוע לי יש את האפשרות. השאלה היא למה זה לא פועל. למיטב הבנתי הדבר אפשרי.

אדבר בשני קולות, גם בזה של המועצה הישראלית לצרכנות וגם בזה של האגודה לזכויות האזרח שלא יכלו לשלוח נציג אלא נייר עמדה על נושא ניתוקי המים.


אקדים ואעיר, לגבי הצעת חוק, האגודה לזכויות האזרח ביקשה למסור שהם עכשיו נסחו מסמך ויעבירו אותו ליושב ראש הועדה בימים הקרובים.

חשוב לשים לב לכך שבסופו של דבר גם אם תהיה ועדת הנחות ויעלו את המחירים, ישלם את ההפרש מעמד הביניים ועליו יפול התקציב. ישבתי בשימועים על נושא מחירי המים ברשות המים וישב שם נציג האוצר -שהוא הכי חשוב בחדר ובכל הויכוחים על ענין המחירים וההנחות לזכאים, על נסיון להשיג מחירים יותר נמוכים, נאמר לנו: אנחנו מאמינים שאנחנו נותנים סובסידיה למצרך ולא לנצרך. אני לא רואה את התקציבים לסובסידיות לנצרך. כולם כאן נצרכים ואין שום סובסידיות לנצרך ואין לכך תקציב. ברגע שהדברים יעלו מול ועדת הנחות, הדבר כנראה יתגלגל למחיר המים, צריך לשים לב לזה ולדרוש תקציב נפרד.


לגבי ניתוקי המים ולעמדה של האגודה לזכויות האזרח, שעשתה בדיקה לכל נושא ניתוקי המים. יש לזכור שנוהל ניתוקי מים שהיה קיים לפני כניסת הרפורמה לתוקף הוא -להערכתנו עדיין קיים. הוא נוהל שנוסח בעקבות עתירה לבג"ץ, בהסכמות שהגיעו אליהן במסגרת העתירה, בין משרד הפנים לרשויות המקומיות לבין אותם ארגונים שעתרו, בין היתר האגודה לזכויות האזרח. הנוהל כלל אפשרות לנתק מים רק בחובות שהם מעל 300 ₪, לתת חודשיים של התראה ובתנאי שלא התקבלה חוות דעת של אגף הרווחה על מצוקה חריגה של התושב. גם אם מתקבלת חוות דעת - - -

הנוהל הזה בוטל.

הנוהל הזה לא בוטל אלא שאין אמות מידה, לא הכניסו אמות מידה לשירות. מלכתחילה לא הכניסו אמות מידה לשירות ואנחנו מנסים לעשות את זה כבר שנתיים.

הנוהל היום הוא - - -

לשאלת ההפעלה, בתאגיד "הגיחון" יש עליה במספר הניתוקים.

זה אומר שיותר אנשים מתקשים לשלם.

מה שנאמר הוא כך: הם דורשים בין 25%-30% מן החוב במזומן ואחר כך שלושה או ארבעה תשלומים למי שיכול. אם הוא לא יכול או שטרם הכריעו בבקשה שלו אפשר לנתק לו את המים. לא מתבקשת חוות דעת של אגף הרווחה. כך נמסר מתאגיד "הגיחון" לאגודה לזכויות האזרח.

הרעיון הוא שלא מקיימים את הנוהל הזה, הנוהל הזה הוא ענין של בג"ץ ולא משהו שהומצא אבל לא מקיימים אותו. רשות המים, כמה שהיא יכולה לאכוף -ואני מסופקת אם היא יכולה להתמודד עם כל המספרים האלה - - -

שווה דיון משל עצמו.

ניתוק ביום ששי הוא לא - - -

גם לא לקראת החגים וגם לא בימים חמים מאד. פעם לא היו מנתקים בערבי חגים או בימים חמים מאד. אני מקווה שאין התדרדרות גם בנושא הזה אבל, לשם כך יש לערוך דיון בנפרד כי עכשיו לא נקיף את הכל. אנחנו רוצים להגיע למצב שבו לא יצטרכו לתת חוות דעת. לעזור לאנשים לשלם את מחירי המים כדי שלא יגיעו אל ניתוקי המים. אני לא חושב שהתאגידים ששים לנתק את המים.


דיברתְ על כך שאם נעשה ועדת הנחות אז מי שישלם את זה בסוף זה אזרחים אחרים. אנחנו חושבים שכל הדברים האלה לא יכולים לבוא מאותה קופה. עשינו גם מגעים עם האוצר ומבחינתו אנחנו יכולים להגדיל את המיכסה רק שאז המחיר של החריגה יעלה בהרבה. בנוסף, אנחנו גם יודעים שאם כל האנשים יגיעו למצב שהם יחסכו במים ולא יעברו את המיכסה הראשונה אז המחיר הנמוך יעלה. אם אנחנו היום, במצב היום, שבו יש מיכסה של 3.5 קוב -וזה לא קשור לנושא עכשיו אבל אם כל ההאנשים יישארו בהיקף של 3.5 קוב ולא יהיו אנשים שישלמו מחיר גבוה אז התאגידים יעלו את מחיר המים. זוהי שמיכה אחת שאם סוחבים אותה לצד אחד אז חלק אחר נשאר חשוף וממילא צריך לכסות אותו באמצעות סחיבת השמיכה לכיוון השני.

לגבי פקודת המסים: להבדיל מחברות מסחריות, שכשהן רוצות לגבות כסף יש להן את הזכות לתבוע ולהוכיח את החוב ואז הן פועלות גם במסגרת הוצאה לפועל. שם יש אפשרות של חקירת יכולת ויש אפשרות לפרוס את החוב לתשלומים ויש גם אפשרות שמישהו אובייקטיבי יבדוק אם יש יכולת. זה לא חייב להיות ועדת הנחות של הרשויות המקומיות ולא חייב להיות על חשבון הארנונה שלנו.

יחד עם זאת, חוק תאגידי המים, משרד האוצר הכניסו בו את ענין הסמכות לפעול לפי פקודת המסים והגביה ובה אין את כל התהליך הזה, אין שום אפשרות לעשות חקירת יכולת, ואין גם לתאגידים סמכות כלשהי לוותר על ריבית והצמדה, זה לא משהו שניתן להם והתוצאה היא שגם כשהן רוצות להוריד ריבית -ואני שומעת ממנכ"לים של תאגידים, לא ממישהו צדדי והם אומרים: אני רוצה לעזור ואני לא יכול, החוק כובל אותי מלהשתמש בכלים האלה. יושב הראש מעיר לגבי שיתוף התאגידים בוועדת הנחות אבל למה לא להעביר את זה לחקירת יכולת בהוצאה לפועל?

את מעלה נושא אחר. את שואלת למה הם לא גובים כמו מסים שבהם יש סמכות ממשלתית לגבות בצורה יותר קלה מאשר בחברות פרטיות וזה נמצא בחוק. אם נרצה לשנות את החוק הזה זו גם אפשרות אבל אנחנו לא רוצים עכשו לכבות את השריפה אלא לא להגיע למצב שיש שריפה, למנוע את השריפה, למנוע את הגביות. רוצים למנוע את הניתוקים וזה הנושא של הועדה היום.


על מנת שלא תהיה טעות נציין שאתה לא מייצג את התאגידים.

קודם כל הנושא הזה מחייב טיפול שורש ולא תרופה נגד כאבים. מה שעירית ירושלים עושה –ואני מאד מעריך את זה אבל זו תרופה נגד כאבים, זהו אקמול וזה לא יפתור את הבעיה. מחיר המים חייב לרדת ב 45% והוכחנו את זה בעבודה הכלכלית שהכנו. האחוזים כוללים גם את המע"מ. במחיר המים אין לו כל הצדקה ואפשר להוכיח את זה.

בשנים 2001-2011 מחיר המים עלה בלמעלה מ 140% לעומת מדד של 28% בערך ללא כל הצדקה. אפשר לספר כאן למה זה קרה אבל אין לנו כרגע את הזמן. אפשר להראות את זה במספרים "בשחור על גבי לבן", לכן חייבים להוריד את מחיר המים.

הורדת מחיר המים תפתור קודם כל לפחות 70% מן הבעיות. זה לא יפגע בתאגידים ולא במשרד האוצר כי מספיק ש"מקורות" -שהעלות שלה 2 ₪, מוכרת את המים ב 3.5 ₪. ההפרש הוא סיבסודים לחקלאות ועוד נותר. ההפרש שבין 4.5 ₪ ל- 7.5 ₪ הוא ענין שלא אכנס אליו כרגע.

חייבים להוריד את מחיר המים ב 45% כולל הורדת המ.ע.מ.

דבר שני, יש להחזיר את שיקול הדעת גם לבטוח הלאומי וגם לוועדות הרווחה של הרשויות המקומיות, בנושא ההנחות במים. תבענו את זה גם מן האוצר. הוועדות להנחות היו קיימות ברוב הרשויות המקומיות והן התבטלו עם הקמת התאגידים. לתאגידים אין אפילו שיקול דעת.

המטרה שלנו להחזיר את ועדת ההנחות ואת ועדת החריגים עם השתתפות של הבטוח הלאומי ורשות המים.

יש אנשים שמקבלים את חוות הדעת מבטוח לאומי כמו נכים למיניהם וזה יחזיר את שיקול הדעת.


דבר נוסף, גם כשהעלו את המיכסה החודשית בקוב אחד, זה עדיין נשאר נמוך ב 40% מן הצריכה הממוצעת לנפש. כי הצריכה הממוצעת פֶּר נפש היא 5.2 מטר קוב לנפש במשפחה רגילה בעיר.


בשנת 2006, בחוק ההסדרים של 2006 הכנסת נתנה לרשות המים את הסמכות הבלעדית לקבוע את הקוד. אמרה נכון עורכת הדין קולר, היחידי שיש לו שם מה לומר –ואני מצר על זה, הוא הילד הקטן בפינה, משרד האוצר.

שתי הערות. האחת, אנחנו מוצפים בבעיות של אזרחים ותיקים שמלינים על שני דברים: אחד, עצם ההחלטה שאדם אחד או שני אנשים גרים בדירה ומתאימים להם מיכסה לשניים למרות שהמשפחה מבקרת והצריכה עולה. הדבר השני הוא הקלות הבלתי נסבלת של סגירת המים, גם לאנשים שחייבים מתחת לשלש מאות שקל. הדברים לא ייאמנו. אדם שכח לשלם או לא ידע או לא קרא - - -

האם את נתקלת בקשישים שניתקו להם את המים?

כן, העברנו לרשות המים רשימה שמית של אנשים ולא קיבלנו מענה. עברו מאז כבר חודשיים.


ההערה השניה היא לגבי הבטחת הכנסה. כל מי שמקבל היום השלמת הכנסה יש לו הנחה בהוצאה של טלפון וחשמל. באותה המידה, אפילו לפני חקיקה, אפשר להסדיר את זה שגם המים יהיו חלק מן השיפוי הזה. מדובר כאן על שיפוי.

זה הדבר השני שאנחנו רוצים. הנחות מובנות לאנשים.

מדובר על 80,000 איש וזוהי כמות גדולה של אנשים שמקבלים הנחה בחשמל ובטלפון. שניהם חיוניים אבל המים הרבה יותר. עמדתי האישית היא שצריכה להיות החלטה לפיה אסור בשום אופן לנתק מים מאנשים כאלה אבל זו כבר החלטה אחרת.

אנשים שמגיעים למצב של חוב, זה מעצים את הבעיה שאנחנו מביאים כאן. אנחנו ערים לכך שיש משפחות שהן מקרים קשים אבל, יש אנשים שהם בחלק האחרון של החיים ושם הם צריכים להתנהל, ואם שם הם מגיעים למצב שמנתקים להם מים אז זהו עוד דבר שהוא בפני עצמו. נותנים מיכסה לאנשים בודדים והמיכסה היא 3.5 קוב או פחות לאחד וזוג קשישים, שהמיכסה שלהם אחרת אבל יש להם ילדים והילדים מביאים את הנכדים, הצריכה שלהם באופן מובנה היא גדולה יותר ואי אפשר לחשב אותם כשתי נפשות.


כיוון שבגיל 18 הילד לא נמצא בבית אנחנו מפחיתים את מספר הנפשות שחיות בבית אבל אי אפשר לומר שיש נתק.

המציאות היא שהצרירה למשפחה גרעינית היא 16 קוב.

לא, לא היום. הורידו את זה. היום זה 7 קוב וגם אדם בודד מקבל 7 קוב אבל ברגע שמדובר בשתי נפשות אז ברור שהצריכה היא הרבה יותר. אין ספק שמשפחה שהיתה משפחה גדולה והילדים התפזרו לקנים שלהם, עדיין צורכת יותר מים משתי נפשות. הקשיים לא קטנים אלא גדלים.

דברים שלא נאמרו. אנחנו מקבלים פניות בטלפון מקשישים ומטפלים בהן. רוב האוכלוסיה מתקיים מקצבת זקנה לרבות השלמת הכנסה. לחלקם אין פתרונות דיור והמים הם מכה קשה לתקציב המאד נמוך של כל אחד מהם. הרפורמה במים הביאה בעיות כמו שעונים לא תקינים, צריכה משותפת שגדלה מקוב אחד לארבעה עשר קוב בתוך חצי שנה ואין שום מענה.


לא ניתן לפתור את הבעיה פֶּר מקרה אלא שיש לטפל ברמה הארצית, איזשהו שינוי מדיניות ארצית. כמו שיש הנחות למקבלי השלמת הכנסה בחברת חשמל וכמו שיש הנחות לקשישים סיעודיים בארנונה, כך גם צריך לתת מענה בנושא המים.

שלום לכולם. אני מייצג את הפונקציה הצרכנית ברשות ולבי אתכם. הסיפורים קשים ואני מתנצל שהייתם צריכים לבוא לפה ולהסביר את עצמכם.

חשוב מאד להבין, יש הבדל בין נכונות ומוכנות לבין סמכות. בתעריפי המים מדובר על תעריף ועלות ואין לרשות המים סמכות לחרוג מתעריף המים. אם היתה סמכות אפשר היה לממש את הנכונות והנכונות קיימת.

ככל שמדובר על ועדת חריגים, אני מדבר עליה, אני שמעתי על הועדה בחדרי חדרים ובמאמרים מוסגרים אבל בסופו של דבר היא לא משהו מוגדר. מישהו נותן את הכסף והשאלה היא מי. היום אין אף אחד שמוסמך לתת את הכסף מעבר לתעריף הרגיל. שוב, אני חוזר ומדגיש, אני הפונקציה הצרכנית, אני מתמודד אתכם - - -

אזרחים פונים אלינו. מימד המענה בזמן הוא מאד מאד חשוב. המענה הטלפוני, למשל. מהירות המענה לאזרחים מאד חשובה.

אתיחס גם לזה.

כל נושא העלות 'מפוברק' שם. אני אומר את זה באחריות.

אני בכוונת מכוון לא מתייחס כאן לפן הכלכלי, לשם כך יש פונקציות כלכליות עם דוחות ארוכים ומסובכים שאפשר לספק בכל רגע נתון.

לגבי מענה, יש לצערי הרב עומס אדיר ואנחנו בתהליך שיפור מתמיד. חד וחלק. עדיין, זו נקודה לרעתנו. ככל שאני אצליח -עם אגף פניות הציבור לתקן את זה אני אעשה את זה אבל זו לא המטרה שלי כאן. כאן המטרה היא להבהיר שהנכונות קיימת אבל הכלים לא קיימים.

להערת יושב הראש, הרגולציה היא לכאורה פיקטיבית, ברמת התעריף. התעריף קיים והוא מוגדר ביחס - - -

יש ויכוח בנושא של ניתוקי המים.

ניתוקי המים הם סאגה נפרדת.

האם אתם גם מפקחים? האם כל תאגיד מבצע את זה כראוי לפי הנוהל?

ההנחיה שמחייבת היא נוהל ניתוק מים, הנוהל הוא מ 2004 - - -

הדיון משודר, תמסור עכשיו מידע לצבור לגבי כתובות וטלפונים אליהם אפשר לפנות.

המים נצרכים בתמורה ומי שלא ישלם בסופו של דבר ינותק ממים. השאלה היא מתי. אף אחד לא רוצה לראות אזרח או צרכן, בין אם נכה, בין אם קשיש ובין אם נורמטיבי לחלוטין, מנותק ממים אבל הכלי הזה קיים וקיבל תוקף של פסיקת בית משפט. השאלה היא איך מגיעים לכלי הזה ואיך מפעילים אותו. אנחנו -בצוות אמות מידה ברשות, נוציא השבוע נוהל כדי לתת עוד מידתיות לענין. עדיין, המידתיות תמיד תתבטא בעובדה שהשורה התחתונה אומרת שהאדם לא שילם מספר ימים מסוים והוא מנותק. הכלי הזה יהיה תמיד.

צריך לדעת להפעיל אותו במידתיות.

מסכים אתָּך.

צריך להביא פתרונות למיגוון של אוכלוסיות. כרגע לא קיים פתרון כלל.

אראה לך את חוזר המנכ"ל מס' 2 שהופק לפני כחודש שבעצם מקפיד על הליכי הגבייה כנגד נכים, הוא בעצם מעין סנונית. שוב, המטרה היא שאף אחד לא - - -

חשוב לציין ביושר שזה נעשה בעקבות דיון בוועדה ולא בא מרצון. עדיין אנחנו שמחים שהדבר מתבצע. כולנו מעוניינים שזה יישאר לאורך זמן. אנחנו לא רוצים שהנכים יסחבו חובות ואנחנו שואלים: איך אתם מחשבים את התעריף לנכים וחולים ולכל מי שמתקשה לשלם? מה המענה שלכם? מה אתם אומרים לצרכנים שהם צורכים באופן מובנה יותר מים? אתה אומר שגם תהליך הגבייה צריך להיות מידתי ולא דרקוני אבל בסופו של דבר הם צוברים חובות ואין שום מענה ושום התייחסות למחירים שהם צריכים לשלם, לצריכה שהם צורכים ולמחיר שהם אמורים לשלם בעקבות כך. אנחנו יודעים שהאנשים האלה עוברים מיד לתעריף הגבוה. הוא שמביא אותם לחשבונות גדולים.

זה לא התעריף הגבוה אלא הכמות. הפתרונות הם פשוטים. מישהו צריך לייצר מנגנון שיאפשר הזרמת כספים שתכסה את תעריף העלות. המנגנון הזה לא נמצא בידי רשות המים.

האם באופן מובנה, בתקנות של רשות המים, לא קיימת שום אפשרות למתן הנחות על ידי התאגידים?

למיטב ידיעתי לא ככל שמוגדר התעריף-עלות. שוב, ככל שמוגדר תעריף עלות, ראינו את מבחן התוצאה. העלינו מ 2.5 קוב ל 3.5 זה ישירות גזר עליה בתעריף ב' זאת אומרת שכלי הביניים שאנחנו מחפשים אותם - -

יש משפחות ש- 3.5 קוב עדיין לא מספיקים להן. הלקוחות מיד עוברים לצריכה הגבוהה יותר. הצריכה הגבוהה יותר מייקרת את החשבון ובמקום לשלם 12 ₪ הם משלמים 14 ₪. זה יקר יותר מאשר להוזיל קוב אחד. השינוי הזה הרע אתם. צריך לתת מיכסה יותר גדולה באון מובנה.

החלטת הועדה היא שרשות המים תחייב את עצמה ליצור מנגנון שיאפשר לתאגידי המים להיות שותפים במתן הנחות והקמת וועדות שיוכלו לאשר אותן על פי קריטריונים רגילים, כדי שהאנשים האלה יקבלו הנחה.

אנסה לקצר.

בהצלחה בתפקיד החדש.

תודה רבה. קודם כל אני מסכים עם יושב הראש, חלק מן המקרים הקשים שקיימים כאן –ואנחנו רואים אותם מדי יום בלשכות שירות הלקוחות בכל התאגידים בארץ, ייפגעו מן התיקון של התעריף. צרכן מים נכה נדרש לכמות גדולה של מים ויהיה לו רק רע משינוי התעריף וחבל.


מדי יום אנחנו רואים, כל פעם מחדש, את האנשים שמגיעים והידיים שלנו כבולות. אנחנו מאד מעוניינים, מאד מעוניינים שיהיה לנו מנדט לשיקול דעת לתת הנחות ולשאלה איך לעשות את זה אתייחס מיד. לא פעם פנינו אל הרגולציה וביקשנו לתת לנו זכות לשיקול דעת כי מה שקורה היום הוא שאנחנו עובדים על פי הנחיות והציבור רואה אותנו כאנשים הפחות נעימים, כאנשים שמייצגים פה את האטימות אבל אנחנו לא כאלה, אנחנו רוצים לתת את ההנחות, כמו שנותנים הנחות ברשויות המקומיות. אילולא הרשימות הללו היו עוברות לתאגידים, רשימות של נזקקים ושל נכים ושל כל אלה שמגיעה להם הנחה, היה לנו מנדט ואז לא היתה בעיה להפעיל את זה.

מי מעכב בעדך לעשות את זה?

החוקים והכללים. לי אין סמכות לתת הנחה. יש לי ועדות חריגים וזה לא בכללים אבל אנחנו מבצעים את זה בכל זאת. אין לי סמכות לתת הנחה. אם המד הראה מספר מסוים של קובים אני חייב לחייב לפי התעריף.

בשביל מה קיימת אצלך ועדת חריגים?

הקמנו את זה באופן מקומי, אני, כמנכ"ל "מי לוד". כידוע לכם אזרחי העיר במצב סוציואוקונומי לא גבוה וכל התופעות של הצריכות הלא ברורות עוברות לוועדה.

ומה היא עושה?

מזכה לפי התעריף הנמוך.

האם מותר לך לעשות?

לא. אני לוקח את זה על אחריותי.

במידה שיש צריכת יתר?

כן, אני לוקח את זה, מחשב לפי התעריף הנמוך. ואני לוקח את זה על אחריותי.

זה חד פעמי.

זו לא הבשורה. אם יתנו לנו את המנדט אנחנו נשמח. בסך הכל אנחנו מבינים מהי המשמעות של המוצר שאנחנו עובדים איתו והנושא שמדובר כאן הוא חברה עיסקית אבל אנחנו לא חברה עיסקית, וגם אם היינו חברה עיסקית עדיין חשוב להתחשב באוכלוסיות החלשות וזו עמדת הפורום ואני רוצה שהיא תישמע כאן באופן ברור.

האם תהיו מוכנים גם לנהל את הועדות האלה?

בהחלט. אני חושב שהדרך - - -

הדרך לבצע את זה היא מול רשות המים כי יש המון שיקולים.

באת מעיר שבה אתה מכיר את הצרכנים ואת הבעיות הקשות ואני אומר את זה כיוון שגם כשהיתה דרישה, אני לא בטוח שרשות המים תסכים שהתאגידים ינהלו את כל הבעיות של החריגים. בסופו של דבר ישתפו את הרשות המקומית ואז אפשר יהיה לטפל בשאר הדברים עם הרווחה אבל, ועדות החריגים חייבות לקום בכל התאגידים. אי אפשר לנתק את הנשמה ואת הלב מן השיקולים של תאגיד מים. ובסופו של דבר תאגידי מים עדיין עומדים מול האזרחים, נותנים את המצרך הכי חשוב שיש לנו ואי אפשר לנתק את זה, אי אפשר לנתק את ההיבט המקצועי והכלכלי.

חשוב לנו מאד מה שאמרת שאתם כן מוכנים להיות שותפים לזה. אני מציין את זה כאן כיוון רשות המים צריכה להבין: אי אפשר היום לעמוד מאחורי התאגידים ולהגיד שהם לא מוכנים לנהל את זה. זה מתנקז לאוצר ולרשות המים ושם ההחלטות בענין הזה אבל, היום, כשמקלפים את הכל אז רואים שהרשויות והשלטון המקומי מוכנים, רשויות הרווחה מוכנות, האזרחים מתלוננים, תאגידי המים אומרים שהם מבחינתם מוכנים להיות שותפים כי קשה להם לעמוד מול זה - - -

אנחנו מבקשים את זה, זה לא רק מוכנים

למה מכתב התראה עולה 25 ₪?

קודם כל הוא עולה עשרים שניים שקלים וזה על פי פקודות גביית המסים. ולא רק שאנחנו מוכנים אלא שביקשנו את זה בעבר.


לגבי נכים, דבר אחד טוב היה בהיטל הבצורת והוא היה הנחה לנכים. זה הכריח את התאגידים לעשות שידרוג במערכות התוכנה שלהם ולהכיר את האיש מאחורי הברז, את האיש מאחורי החשבון. המנגנון כבר קיים ואפשר לקחת אותו ולהשתמש בו באופן שוטף אבל לא הרשו לנו. אנחנו רואים את המקרים שמופיעים כאן בוועדה יום יום במשרדים שלנו, ויש אגב, גם מצלמות נסתרות ואנחנו נראים לא טוב וזה לא בגלל שאנחנו רעים באופן אישי ואם תתנו לנו את האפשרות אז תיווכחו. תודה.

תודה. בינתיים יוצא שהתאגידים מוגבלים וכבולים. מי שכובל אותם הם הרגולטורים כמו רשות המים, האוצר, הממשלה ואולי משרד התשתיות. נראה שהשר לא חושב שצריך לעשות שינוי בדברים האלה אבל לגבי מס הבצורת היה מונח תעריף לנכים והם עמדו בזה. אמנם יכול להיות שלא צריך לבקש אישורים רפואיים ובמידה שאנחנו היום נצליח להביא למצב שלנכים וחולים -וכשאני אומר 'נכים' הכוונה היא לייצג את כל המקרים שהיו אמורים להיות זכאים למיכסות יותר גבוהות, אז גם גם הדרך צריכה להיות יותר קלה.

בהחלט. צריך לפשט את זה. זה היה מורכב מדי. הם יביאו אישור אחד והפקיד לא יצטרך לעשות את כל הבדיקה.

הפרמטר היה קיים בעבר. ואם רוצים לתת הנחה אז אין דבר העומד בפני הרצון.

היה קיים והמנגון קיים. הפיתוח כבר נעשה.

שר התשתיות עומד מעל דוכן הכנסת בכל הזדמנות ובכל ועדה ואומר שהם שותפים בדאגה לאנשים הנזקקים ואמנם הוא תומך נלהב בנושא התאגידים אבל יחד עם זאת הוא רואה את הצרכנים.

אם כבר לקחו לי חלק מן המלים, כמו שאתם יודעים, שר התשתיות עובד עם רשות המים והתאגידים הם גופים שהם יחסית עצמאיים והשר תמיד מדגיש את הדברים וגם מנסה לעזור בכל דרך אפשרית. אם זה חקיקה ואם בצורה אחרת. כמובן שאנחנו תלויים גם בחוקים שהם לא רק קשורים אלינו כי יש גם את משרד האוצר. כל ענין התקציבים והכספים הוא לא משהו שאני יכול לענות עליו כרגע כי תהליכי חקיקה תלויים בדברים אחרים. אנחנו מעוניינים בשיתוף פעולה גם בענין של הנכים, למשל, לגבי הטלת וטו זמני על התשלומים המופקעים. פעלנו בנושא ואני בטוח –למרות שאני לא רוצה לדבר בשמו אבל, אני בטוח שהשר ירצה לעזור בכך דרך בנושאים האחרים.

בכל הקשור לנכים אנחנו –ואמרנו את זה בוועדה, נכנסנו לעובי הקורה וליליאנה דיברה אתי, מדובר בנושא סבוך שצריך להגדיר מיהם האנשים שצורכים יותר מים, אנחנו עובדים על זה ואנחנו בוחנים מספר מנגנונים שיוכלו לעזור נושא הזה.

אני לא יודע אם זו הגדרה שלכם כי נכות היא הגדרה של הבטוח הלאומי.

אנחנו בקשר עם רבקה פרי ועם "צוות חברתי" אצלנו.

לו היה זה נושא של העלאת מיסים האם זה היה לוקח כל כך הרבה זמן? כשצריכים להעלות את האם זה היה לוקח הרבה זמן?


בנושא הנכים, אפשר גם להקל, אפשר גם לראות מי צורך יותר מים ואנחנו יודעים שכל נכי הגפיים ודאי צורכים יותר מים ואפשר כבר לתת להם, לא צריך לחכות.

יש פרמטרים ברורים לגבי נכים בנושא הארנונה ואפשר להעתיק אותו לכאן. כבר הסכימו לפרטמטרים האלה. נכה מקבל הנחה בארנונה אחרי שיש לו 75% של אי כושר עבודה ויש כבר פרמטרים מדוייקים אז אם רוצים לסיים את הסיפור אפשר לפתור את זה בתוך מספר ימים אבל זה לא רק נכים אלא גם חד הוריות וכדו'.

לגבי הרשויות המקומיות ויכולתן לתת הנחות, גם אנחנו אמרנו בצוות, שמבחינתנו אין מניעה שרשות מקומית תתן הנחה ואני חושבת שזה ענין של משרד הפנים לאשר את ההנחות.

האם שמתם לב שזה עבר ממשרד למשרד.

אנחנו ביררנו עם היועצים וזה מה שגם אמרנו בוועדה - - -

לא רק שניתן הנחה אלא שעם הסמכות שלנו לעזור לאזרח כרשות מקומית אין לנו בעיה לעזור לאזרח כפי שאנחנו נוהגים לעשות בירושלים. התאגידים מוכנים לתת כנגד - - -

אני לא התאגידים ולשם כך - - -

אתם אלה שהקמתם את התאגידים ואתם אלה שמונעים היום מן התאגידים לעבוד אתי בתיאום כי בעבר היה לנו matching וברשותך, אם הרשות היה מוצאת לנכון לסייע לאזרח אז התאגיד היה נותן משהו מן הריבית או מן ההצמדה ואז האזרח היה נותן את החלק הנותר. צריך להגיע לעמק השווה כאן ולסגור את החובות. היום, כשהתאגיד לא מוכן להוריד שקל - - -

משרד האוצר הוא לא התאגידים ונכון שהחוק מונע מהם לבצע הנחה.

זה שאתם מסכימים לכך שהרשויות תהיינה שותפות במתן הנחה זה כבר דבר טוב אבל אתם דרושים מן השלטון המקומי שיתכן את הסכום כשההכנסות מן המים לא מגיעים אליו - - -

ההכנסות מן המים כן מגיעות אליו.

לא לשלטון המקומי אלא לתאגיד.

הרשות המקומית היא הבעלים של התאגיד כמעט תמיד במאה אחוז ו - - -

מה פתאום? לא קיים דבר כזה. אני נציג אחד מטעם עירית ירושלים בגיחון.

אני רוצה רגע לייצג את השלטון המקומי. המחיר עלה, לקחו מן השלטון המקומי את ההכנסות ממים ומביוב ואומרים להן עכשיו להשתתף בתשלום. הפתרון צריך להיות במבנה של התעריף ולא במקום אחר.

אנחנו מבקשים למקרים האלה, ששמענו אותם כאן, שהקושי שלהם להתמודד הוא אחר. לכן היה חשוב שאתם גם תשמעו איך הם יכולים להתמודד עם המחירים האלה, כשהרגולטור והתאגידים לא יכולים להיות שותפים על הועדה הזו. לא יכול להיות שנטיל את הכל על השלטון המקומי ועל הרשות המקומית כי התאגידים חייבים להיות שותפים ולא רק להיות שותפים אלא שהם צריכים גם לנהל את זה כי כשזה יהיה קרוב אצלם זה יהיה קרוב גם לכיסם. הם לא רואים את זה מקרוב וממילא הם לא שותפים בשיקול.

ועוד, מהו לוח הזמנים? כמה זמן צריך כדי לבדוק נכים? בינתיים לא מנהלים שום הליך תביעה אבל החוב נשאר. הנכים צוברים חובות מתעריפים גבוהים והניתוק עדיין עומד כאשר אין פתרון.

יש פה הרבה מאד טעויות. קודם כל לא לכל הנכים מגיע לקבל כי ש הרבה נכים שיש להם 75% והם חרשים אלימים, למשל, כך שאין להם צורך חריג במים ואפשר גם לקחת מישהי שלא מגיעה לה ואז ייפגעו מזה כל הצרכנים. צריך לקחת נציג נכים שיהיה בוועדה, שהוא יודע בדיוק איזה נכה צורך יותר מים ולא שהם יחליטו בלי לדעת.


בוועדה של משה גפני אמרתי שבמשך ששה חודשים כל חודשיים הכפילו לי את המחיר של צריכת המים, כל חודשיים ועכשיו אני מקבל חזרה לאחור את המחיר הקודם. לקחו לנו לפי 40 קוב צריכה משותפת לכל אחד ואין לנו שום שיתוף בינינו. בנין של ארבעה דיירים ולכל אחד יש את החלק שלו. פניתי לתאגיד המים ואמרו לי :קודם כל תשלם ואחר כך תדבר. אני אלך לגנוב בשביל לשלם להם ואחר כך אני אדבר אתם. בשביל זה עשינו את הדיון הדחוף אצל משה גפני והחליטו שהנכים יפסיקו לשלם. ביקשתי מן הרשות המשפטית שתשלח לי העתק אבל עד היום לא קיבלתי העתק. הם עושים מה שהם רוצים ואיך שהם רוצים ואנחנו בידיים שלהם. לכן אני מברך את הועדה הזו ואני יודע שיושב הראש כאן עושה הרבה מאד למען הנכים וצריך להפסיק עם החגיגה הזו ומן המעט שהנכים מקבלים הם לוקחים אז עדיף שיפסיקו לתת קיצבה מאשר שיתנו ויקחו אותה.

קודם כל בא לי לבכות כשאני שומע אתכם. איזו מן מדינה אנחנו? אני מטפל במאה משפחות בשכונת הארגזים בשכונת תל אביב יפו. ב 1990 הביאו אותם, אריאל שרון הביא אותם ושם אותם שם. היום קוראים להם פולשים. לגבי מה שקורה עם שעון המים: לכל עשר משפחות עשו שעון אחד. במשפחה אחת יש ארבע נפשות, במשפחה אחרת שלש נפשות ובדירה שלישית גר אדם בודד. כאשר היה זה בידי העיריה הם שילמו את מה שכל אחד צרך, שילמו כ 200 שקל או 150 שקל והיום, כשזה עבר לתאגידים הם משלמים פי ארבע, לא פי שלש אלא פי ארבע והם באים אלי ובוכים אמרתי להם: חברים, הענין הזה צריך לחזור לרשויות המקומיות, התאגידים האלה רק חולבים אותנו, זה הכל המצאות, אסור שיקרו דברים כאלה ולכן אני כאן מברך את יושב ראש הועדה שכינס את הועדה על מנת לשמוע את אלה, בא לי לבכות כשאני שומע אותם. תודה.

תודה רבה ויש לגעת גם בנקודה שבה הדברים האלה מכניסים מתחים בין שכנים. כשאחד צריך לשלם בגלל השני הדבר מכניס מתיחות. הזמן נתקצר מאד.

הם באים לנתק ומחייבים אותנו. כשהם באים לחבר הם מחייבים אותנו. מבקש - - -

גם בנושאים האלה של חיובים וניתוקים נקיים דיון. גם בנושא המכתבים שעולים עשרים ומשהו שקלים - גם זה צריך להיפתר.

בקשר להוצאות האכיפה, שלושה טפסים של - - -

בחשבון השוטף רשומה הוצאה בגלל התראה.

אל"ף, להודות לוועדה הזו. לא אתייחס לשאלה אם התאגידים טובים או לא ואם צריך לסגור אותם או לא והם בחזקת "אוי לי מיוצרי ואולי לי מיצרי" כי כשלא היו תאגידים לא היו תשתיות של פיתוח ושל צנרת. מאידך, אין ספק שהתאגידים האלה הם רווחיים ביותר שבאו להעשיר את קופתם עד כמה שאפשר כפי ששמענו. אם "מקורות" מספקת מים בעלות של 3 ₪ לקוב ומוכרים אותו לאזרח המסכן בלמעלה מ 12 ₪ אז זה תאגיד רווחי ביותר ואני חושב שמהוועדה זו צריך לצאת מסר חד משמעי, לפיו גם האוצר וגם תאגידי המים חייבים למצוא פתרון הולם מצדיק וטוב עבור האנשים שיש להם בעיות עם נושא המים. ככל שבעבר היו קיימות ועדות כאלה של סיוע לנזקקים אז למצוא את הנוסחה המשפטית הנכונה והפה של השר הוא הפה שהתיר, אותם חוקים שנועדו לעזור ולנזקקים כדי לסייע להם. כפי שבעבר היתה קיימת בעירית ירושלים ועדה שבה התשלום נחלק לשלישים. שליש שילם החייב, שליש שילמה מהעיריה ושליש מן הגיחון עצמה וחבל שזה הופסק.

לגבי ניתוקי מים, צריך להכניס את זה בחקיקה שלא לנתק סתם מים ואם אתם רוצים דוגמה מוחשית הרי קיבלתי לפני שנים רבות שיחת טלפון מראש הממשלה שאמר: תיזהר לא לנתק את המים במחנה הפליטים שועפאת בירושלים, מחנה שצורך מים ולא משלם, אין להם מונים ואין להם כלום, מצפצפים על החוק ועל העולם וצורכים מים על חשבון האזרחים ואז, כשבאו לנתק את המונה הראשי שלהם ראש הממשלה הזדעק והורה לי שלא לנתק. כי מים לא מנתקים. צריך ללמוד כללים בנושא מים, מתי כן ומתי לא. אני יודע שמים זו צריכה וכשם שחשמל וטלפון אדם צריך לשלם אז גם את המים צריך לשלם אבל ביחס נכון וצריך למצוא איך לעשות את זה.


לגבי הצריכה המשותפת, כל הנושא הזה הוא בעיה משפטית. בעבר הגשנו תביעות קטנות לבית המשפט בנושא הצריכה המשותפת. לא קיימת צריכה משותפת בשום מקום בעולם. כל אחד משתמש לפי המד שלו, למה יש מונה נוסף שרשות התאגידים או העיריות התקינו לפני כן, כדי לבדוק אם יש גינה או אין גינה? אם רוצים להשקות את הגינה אז יש לי את הצינור שלי, למה אני צריך מד נוסף? את מד המים הזה מחלקים כצריכה משותפת בין כל הדיירים. על פי סקר שיש לי ממהנדס בכיר לפני הרבה שנים, רוב מוני המים בירושלים מזייפים לטובת החברה דהיינו, כשאדם גר בקומה גבוהה, הוא בדרך כלל סופר אויר במקום לספור את המים וזו התשובה למה שאמרה כאן אחת הפונות. עובדה שכשהחליפו לה את השעון הכל בא על מקומו בשלום וזו התשובה. מוני המים היום מזייפים , סופרים אויר וזו הדרך. אין מי שיבדוק את זה, אין מי שיראה את זה, כי גם "הגיחון" עצמה או חברות התאגידים עצמן אין להן את הכלים איך לבדוק את ה וכבר כשיש אזרח שמבקש לבדוק את מונה המים שלו ולוקחים את המונה לבדיקה ומבקשים ממנו לשלם אגרה בעד הבדיקה של המונה אז הוא חוזר והתשובה חוזרת "כי לאחר שלש בדיקות שערכנו נמצא שממילא הכל כביכול תקין". כך זה עובד וזו המציאות. בתשובה להערה של עמרי אני אומר שבכל אופן, עוד לא ראיתי שמונה חזר מבדיקה ונמצא שהוא לא תקין.

הכל נכון ויש הרבה סיבות אבל אנשים לא יכולים להבין את זה. יש דברים שאולי הם "בשמים" ואחרים יכולים להבין אותם מבחינה מקצועית אבל אנשים לא יודעים את זה. רואים צריכה חריגה, מחליפים שעון, אומרים להם שהשעון המוחלף היה תקין, מביאים שעון חדש והכל חוזר לקדמותו אז מה כן קרה עם השעון הקודם? או שבמשך מספר חודשים היתה צריכת יתר ואחר כך זה חוזר חזרה ולא היתה נזילה ויש הרבה דברים, הרבה מקרים שבהם הצרכן לא מקבל את התשובות.

למה צריך מונה נוסף? למה בחשמל אין את הדבר הזה? יש מונה של חדר מדרגות שליפו משלמים על שימוש בחדר המדרגות ויש את המונה הפרטי של כל שכן. אין צריכה משותפת ואין שום ענין. למה צריך לשלם לפי מונה על גבי מונה? מלכתחילה זה כדי למנוע צרות אבל זה בעיקר פוגע בכיסו של האזרח המסכן.


יש לתת זמן. דיברנו, עשינו, דיברנו בזה הרבה לפני כן, אתם כאן, בכנסת, צריך לתת לזה תקופה של זמן -ואני יודע שאנחנו לפני פגרה אבל זה פיקוח נפש לכל דבר. שוב, מדובר בפיקוח נפש לכל דבר. אם לא ניתן זמן כאן בוועדה כדי להגיע למסקנות ברורות והחלטיות בנושא של הקמת ועדות דרך התאגידים ודרך הרשויות כדי לסייע לאזרחים, הרי אנחנו נחזור למאהלים שנמצאים בנושא הדיור וזה שוב, בעיה די קשה וסבוכה. תודה רבה.

שהוועדה תחייב אותם לשים אל-חוזר לכל האזרחים ונוכל דעת בדיוק מה קורה.

יש עם זה בעיה. לא פשוט הענין.

הצריכה המשותפת והצריכה החריגה הן בעיות קשות מאד. יש הרבה תלונות בנושא הזה. אמרת שהגשתם עתירות בנושא הזה ונדחיתם אבל כל זה היה לפני שהיה תחקיר עכשיו.. אנחנו נותנים לרשות המים את האפשרות לבדוק את הנושא הגם שאני לא חושב שתחקירים ותכניות תחקיריות בעצמן אמורות לגלות לנו את הדברים האלה, אולי כתבת תחקיר צריכה להיות הכלי שיכול להראות מה נעשה בחצר האחורית של מפעל בשר, למשל. התחקיר הטלויזיוני עם מצלמות נסתרות מגלה את מה שנעשה שם אבל, כשאנחנו מדברים על צריכות משותפות שהן דבר שהיה גלוי וידוע, שבמשך שנים אנשים צועקים עליו ולא נמצאה לא תשובה, אין צורך בתכנית טלויזיה תחקירית שתגלה לנו את הדברים כי עלינו ועל רשות המים מנוחת החובה לגלות את זה. אנשים התלוננו ומישהו היה צריך לבדוק את זה. היום הולכים לבדוק "בעקבות התחקיר" וזה הדבר ההפוך שנעשה אבל עם כל זה, אנחנו נותנים לרשות המים את האפשרות לבדוק את זה.

הציבור מצפה לראות האם כל נושא של מדידת המים הוא נושא אמין מפני שאין בטחון צרכני בכלל בכל נושא המים. אין בטחון, לא בצורת החשבון, לא בצורת התשלום, בחשבון שהוא משלם, האם הוא משלם עבור שימוש שלו? האם זה שימוש של השכן? אנשים לא יודעים את מה שהם משלמים וזהו חלק מן הסיבות לכך שיש מרמור לגבי תשלומי מים. אנחנו לא נכנסים עכשיו לכל נושא הניתוקים שהוא נושא בפני עצמו.

קודם כל מודה לכולם שבאתם והשתתפתם בדיון הזה. גם לכל הארגונים שפועלים ובמיוחד לפורום "מים לנזקקים" שחוללתם את הנסיבות לדיון הזה. כולכם הטרחתם את עצמכם לאף אחד מכם לא קל להגיע. גם לכל המשרדים הממשלתיים ואנחנו רוצים להגיע למטרת הכינוס.

שני דברים, כפי שאמרנו בדברי הפתיחה, הקמת ועדות חריגים וועדות הנחה בכל התאגידים. לא יהיה תאגיד שבו לא תהיה ועדת חריגים וועדת הנחות. כל צורה שהיא, כל אחד באופן שלו, שרשות המים תוביל. כפי שבאתם והתרשמתם כאן, הרי לא יכול להיות שמישהו היה כאן ולא התרשם מן הקושי של האזרחים האלה.

אנחנו לא יכולים להפריד בין הכיס ללב. לא יכול להיות מצב שבו הכסף דבר נפרד מן הלב כשהלב הוא במקום אחד, חייבים לחבר את שני הדברים יחד. מאחורי כל חיוב וכל מחיר יש אנשים ולהם צריכים לתת מענה.


מעבר לזה שכן צריך לקדם חקיקה ולתת הנחות מובנות ומחירים אחידים לכל האוכלוסיות שהזכרנו, שבתוך חשבון המים תהיה הנחה מובנית. אם מים היה מצרך לא כל כך יקר אז הדברים היו אחרת אבל כיום, כשצריכת המים יקרה מאד לכל משק בית, קל וחומר לאוכלוסיות החלשות צריך למצוא מנגנון שיוזיל את המחיר עבורן. אני מקוה שהישיבה הבאה שתהיה לנו תהיה עם בשורות יותר טובות. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10

PAGE
24