ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 02/08/2011

הצגת תוכנית הוועדה, לפתרון בעיית הסיעוד בישראל

פרוטוקול

 
הכנסת השמונה עשרה

PAGE
7
הוועדה המיוחדת לבחינת העובדים הזרים



2.8.2011

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 62
מישיבת הוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים
יום שלישי, ב' באב תשע"א (2 באוגוסט 2011), שעה 15:15
סדר היום
המלצת ועדת הכנסת לחילופין בראשות הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים –בהשתתפות יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין ויו"ר ועדת הכנסת, ח"כ יריב לוין
נוכחים
חברי הועדה: יעקב כץ – היו"ר היוצא

ניצן הורביץ - היו"ר הנכנס
אורי אריאל

אילן גילאון

זהבה גלאון

שי חרמש
מוזמנים
יו"ר הכנסת ראובן ריבלין
חה"כ יריב לוין – יו"ר ועדת הכנסת
מנהלת הוועדה
בת שבע פנחסוב
רשמה וערכה
י.ח. – חבר המתרגמים בע"מ
המלצת ועדת הכנסת לחילופין בראשות הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים –בהשתתפות יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין ויו"ר ועדת הכנסת, ח"כ יריב לוין
היו"ר יעקב כץ
ברשות יושב ראש הכנסת מכובדנו, ואני רוצה להוסיף את המילה "אהובנו".
יו"ר הכנסת ראובן ריבלין
כשזה בא אמיתי, אני לא כועס.
היו"ר יעקב כץ
וברשות יושב ראש ועדת הכנסת, חברי אילן גלאון ואחרון חביב ניצן הורביץ, חבר הכנסת שאמור להחליף אותי בתפקידי. בשנתיים וחצי האחרונות אנחנו זכינו במסגרת ועדה זו, זה קרה אולי בצורה פרדוקסלית אבל הטיפול שהוטל עלינו, על כתפינו, וכשאני אומר על כתפינו, אני מתכוון למנהלת הועדה, בת שבע, שעשתה עבודה נפלאה, יעל מזכירת הוועדה, המ.מ.מ. שלי, ד"ר גלעד נתן, שאני תמיד אומר שהמעלה הגדולה ביותר שלו שאבא שלו שירת איתי בסיירת שקד, אבל הוא גם היה השכל שלנו, מוכשר ועבד בעבודה מאד מאומצת, אבל לפתחנו, הבעיה המרכזית כפי שאמר הרמטכ"ל, הוטלה משימה כבדה מאוד, בעיית העובדים הזרים, שהיא בעיה שהתפתחה במגזרים שונים.


רציתי לספר ליושב ראש כי בתחילת הדרך היתה לנו בעיה גדולה בנושא החקלאות ואנחנו דרשנו אז בוועדה שההסתכלות על נושא העובדים הזרים תהיה דיפרנציאלית, לא להכות את כולם, הכל במדרג יורד וב"ה ממשלת ישראל אימצה את המלצותינו ואני רוצה לבשר ליושב ראש וגם ליושב ראש הנכנס שבמשך השנה האחרונה אין יותר טלפונים לא מהמגזר החקלאי, אם זוכר כבודו, כשבאנו לשטח שם היו הפגנות עם פירות שנזרקים ברחובות ועם אנשים שבאים השכם והערב, אבל כתוצאה מעבודה מאומצת של הוועדה הזו שקראה את ליבם ודיברה על ליבם של הקובעים, ובישיבות חוזרות ונשנות ובנסיעות חוזרות ונשנות, הוועדה עבדה יום ולילה---
יו"ר הכנסת ראובן ריבלין
לא רק עבדה יום ולילה, עבדה במטעים.
היו"ר יעקב כץ
יחד עם היושב ראש קטפנו, ואני אומר שבחודשים האחרונים יש כבר בעיות אחרות, אבל הבעיות שהיו אז הלכו ונגמרו, ולמרות שאנחנו לא סטטוטוריים ולא בעלי סמכות, לא כספית ולא מנהלית, אבל עם לב טוב שכולל הכל, הצלחנו לעשות מהפכה.


גם בתחום של הבנייה אני רוצה לבשר ליושב ראש שעשינו מהפכה גדולה מאד. היו פה הרבה גורמים שטיפלו בנושא של הבנייה, אבל הם לא הצליחו להסתדר אחד עם השני והצלחנו לחבר בין כולם, ועשינו פה שלום עליכם ומאז שנכנסנו לפה הצלחנו לחדש את הקורסים לעבודה עברית, או נקרא לזה עבודה ישראלית, לישראלים בכלל אבל גם לבוגרי צבא, והיום יש 14 קורסים שכבר הסתיימו ושניים עדיין בעבודה. כל הזמן מתחדשים קורסים ואנחנו יכולים לראות מחדש עובדים ישראלים, ביניהם גם יהודים רבים ובוגרי צבא, עומדים על הפיגומים ועובדים בעבודות של תפסנות.
אילן גילאון
חשבנו עובדים זרים, עכשיו יש לנו עובדים עבריים. ניצן, אתה רואה---
היו"ר יעקב כץ
עובדים עבריים וכדאי ללכת לבניינים ולראות עובדים ישראלים עם ידיים מיובלות, עם פנים שזופות, בוגרי צבא, והולכת וגדלה הכמות מתוך הבנה, גם של הממשלה, שהפתרון הוא לא רק להוריד ולהעלות את כמות העובדים הזרים אלא לחדש את ההכרה בערך העבודה העברית של בניין הארץ שראינו בזה ערך עליון והחדרנו את זה, העמקנו את זה. אני השתתפתי בפתיחה של הקורסים, דיברנו ציונות, שרנו איתם 'שורו הביטו וראו' והנה רואים היום חבר'ה ישראלים עובדים ויש התעניינות עצומה של הרבה יותר מהתפוסה בקורסים לבוא וללמוד, כמו שהגמרא אומרת, כבודו זוכר, שעדיף שאדם יפשוט נבלה בשוק ואל יזדקק לבריות, על אחת כמה וכמה כשמדובר בעבודה של בניין הארץ שהחלוצים הראשונים, בן גוריון ובן צבי, ז'בוטינסקי וכל האחרים, ראו בזה ערך עליון, ערך לכתחילה ולא בדיעבד. גם את הבעיה הזו התקדמנו ופתרנו ואני רוצה להגיד את זה לשבחו של היושב ראש, כי הכל בא מכותלי הבית הזה.


דבר שלישי שעשינו, מהלך גדול מאד, זה הנושא של מסתנני אפריקה, שחבר הכנסת הורוביץ ביקר איתי מספר פעמים גם על הגדר, בפעם האחרונה וגם בפעם הראשונה, שזו בעיה ולא משנה איך מסתכלים עליה. אני יכול להבין את אלה שבאים מאפריקה, כי זו ארץ זבת חלב ודבש, הם לא אשמים בזה שהם רוצים לבוא לפה וגם ההתעסקות איתם לא יכולה להיות במובן האישי אלא במובן הציבורי. מדינה צריכה להגן על הגבולות שלה. המספרים שמגיעים בחודשים האחרונים הם מספרים עצומים, גם בחודש הזה הגיעו 1,600-1,700 וזה הולך וגדל, אבל הצלחנו לעשות דבר אחד שכתוצאה מהלחץ, שגם היושב ראש היה ער לו, בנאומים חוזרים ונשנים שלי בכנסת, חזרתי ואמרתי שאני לא אפסיק לדבר והבאתי גם מספר חוקים שבעצם גרמו לראש הממשלה ולשר הביטחון להגיע להסכם ולהתחיל לבנות את המכשול בדרום, ניצן היה איתי בסיור, ואנחנו רואים שכבר בונים על כל ה-220 קילומטר. מכשול שבסופו של יום ב-2013, לכשתסתיים העבודה, לא תהיה אפשרות להיכנס ולחדור משם.


יש כבר דבר אחד טוב שקורה כיוון שה-60 קילומטר הראשונים הונחו במקומות שמשם הוחדרו הסמים, אנחנו רואים ירידה כבר עכשיו, כבוד היושב ראש, מ-65 אירועים פליליים, כפי שניצן שמע, וסחר בנשים, ירד ל-5-6 אירועים בחודש. כלומר המציאות כבר היום מקשה על הברחת סמים ודברים אחרים אסורים שלא היו טובים למדינת ישראל.


את החלק השני של בניית העיר הפתוחה כדי לאפשר לאנשים לגור ולמצוא לאנשים תעסוקה, זה כבר מוטל על חבר הכנסת הורוביץ והממשלה שהיתה צריכה לעשות את זה, אבל יש לפחות כוונות להתמודד עם הבעיה, וזו בעיה קשה. צריך לדעת, אני אמרתי את זה בוועדת הכנסת כשדיברנו טכנית על ההחלטה, יש כבר היום 40,000 מסתננים שנכנסו ולפי התחזית שלי כ-10,000 עד סוף דצמבר. מדובר היום במסתננים בעיקר סודנים מוסלמים מצפון סודן, שבאים עם פספורטים, עוברים מהר, לא בדרומיים, לא בנוצרים שעוברים וראינו אוטובוסים שנכנסים ואוטובוסים שיוצאים, ואמר לי מפקד הבסיס, כל יום 150 יוצאים, ואני שאלתי אותם לאן הם יוצאים? לתל אביב, איפה אתם הולכים לגור? יש לנו דירות מוכנות.


כלומר כל יום 100-150 איש מצטרפים לאוכלוסיה של תל אביב . אנחנו צופים 50-60 אלף, ואני אמרתי שבבית אל לא בנינו מספיק מקומות לקלוט את הפליטים היהודים של תל אביב, אבל העיר תל אביב הולכת וגדלה ומתעצמת בפליטיה ומסתנניה ואפריקיה... אני אמרתי שגם בבית אל יש לנו כמה כאלה, והם מגיעים לכל מקום בארץ. הם נמצאים גם באשדוד ובאילת 15%. אני רק רוצה לומר ליושב ראש, כמות המסתננים, ואני לא מדבר על עובדים זרים, מהווה כ 10%. לפי קצב הגדילה עד סוף 2013 נגיע גם ל-20% ואני מדבר על מספרים והתמודדות עם זה, טוב או לא טוב, עם ישראל יחליט.


הדבר האחרון שבו התעסקתי וראיתי בו את גולת הכותרת של עבודתנו, של הצוות, זה הנושא של הסיעוד. אני אמרתי, כבוד היושב ראש, ובזה אני אסיים, שיש מצווה ודיבר בעשרת הדברות שמדבר על כיבוד אב ואם "כבד את אביך ואת אמך" ואחת השאלות שילדים שואלים בבית הספר כשאומרים להם בבית הספר, זה דבר טריביאלי, פשוט, אבל כשמגיעים לגיל 40-50 וההורים נמצאים, אז מתגלית העבודה הקשה בכיבוד אב ואם , כשההורים הם זקנים. כשם שיש מצווה פרטית בכיבוד אב ואם, יש גם מצווה כללית, מדינתית, בכיבוד הורים. המדינה עוסקת באופן אובססיבי בטיפול בתינוקות שלה, בילדים שלה, כי זה כיף לחתל תינוק, נכד, ומחר יש לנו נכד ואנחנו עושים ברית ולכן הקדמנו את הישיבה... אני רק רוצה להגיד לך, ליושב ראש ולאחרים, הייתי השבת אצל חבר הכנסת אייכלר שעידכן אותי שיש לו 14 ילדים וכל משפחתו ככה.


כבוד היושב ראש, אני מבקש שכבוד היושב ראש יקרא את זה בעיון, הבעיה שיש לנו פה עם הנושא של סיעוד זו בעיה הנמצאת לפתחו של חבר הכנסת הורוביץ, שאני בטוח ומקווה שהוא ידחוף אותה. אנו כמעט קוראים לזקנים בעיית הזקנים, כי הזקנים זה מין מטרד כזה, אבל כולנו נהיה זקנים, אני מגיע לגיל זקנה השנה, ובעוד 20 שנה אנחנו נהיה בגיל של הורינו וזקנינו וכולנו, גם אם היינו אגוצנטריים היינו צריכים לדאוג. העסק הזה מטופל בצורה הרבה יותר טובה ממדינות אחרות, אבל יש לנו הרבה במה להשתפר והרבה במה להיות טובים, גם בארגון של העסק, גם בסוגיית הנתינה, ההתייעלות והטיפול המידתי והנכון שגם יכול לגרום ליותר תעסוקה של ישראלים. צריך לתת יותר כסף. אני הבאתי את זה בתור דוגמא, אני אמרתי שאני נכה צה"ל ב-70% ונכות עם 100% נכות של הביטוח הלאומי, אם הוא היה מקבל מה ש-70% בצה"ל מקבל, אז היה יחס של כבוד, ואני חושב שהיחס לזקנינו שהולידו אותנו ובנו את המדינה הזו, לא צריך להיות פחות יחס של הערכה וכבוד מאשר הנכים שלנו שנפגעו במלחמות ישראל, ואם הערכה של נכה צה"ל צריך להיות מכובד, אז הזקן והמכובד שבינינו, שהקים משפחה ובנה פה את הבית והקים תולדות, לא צריך להיות היחס אליו פחות טוב ועם פחות אהבה.


כל המסמך הזה הוא מסמך של אהבה ואמונה, אלו שאיתם צריך לקרב ולגדל ולעשות תיקון גדול עם מצוות כיבוד אב ואם של המדינה כלפי זקניה ותיקון גדול ביסוד, שאם אנחנו נצליח לעשות את זה ואין לי ספק שחבר הכנסת הורוביץ, עם הלב הטוב שלו ועם האהבה שלו לכל יהודי ועם הרצון לתקן את החברה, יצליח ויביא את הדברים האלה שאנחנו המלצנו עליהם.
יו"ר הכנסת ראובן ריבלין
האהבה שלו לכל אדם, ובכלל זה גם לכל יהודי.
היו"ר יעקב כץ
אנחנו נעשה, אנחנו נגשים את המטרה ואני מקווה, ניצן, שביום שהדברים האלה יהפכו "למעשה", תזמין אותי להשתתף, כמי שהסתכל בתורה וברא עלמא.


תודה לכולם. אני רוצה להודות עוד פעם במילה לעוזרים הנאמנים שלי, לבת שבע, שאני רוצה להגיד ליושב ראש, אין כמוה, וזו שלוחשת על אוזנה, יעל, צוות לעניין, אני אמרתי. היתה פעם תוכנית בטלוויזיה "צוות לעניין" .
יו"ר הכנסת ראובן ריבלין
אתה מתחלף, הן לא מתחלפות.
היו"ר יעקב כץ
והעוזר שלי, ד"ר גלעד נתן, שפשוט חוקר ומעמיק, אוהב ודורש ופגישות על פגישות ויצירה ויצירתיות ללא הפסקה, ואני אומר שהבית הזה יכול להתברך בעבודה שהוועדה הזו עשתה, קודם כל בצוות, ואני כגלגל חמישי שניסיתי לעזור ולסייע ולתת יד. כמובן לעוזרים האישיים שלי, הראל וישראל, שגם כן גיבורים ותלמידי חכמים שדרכם דרך אמת. ישראל והראל שעושים עבודת קודש, וכל אלו שבאו אלינו בוועדות, שכולם בלי יוצא מן הכלל, גם הממשלה וגם מביטוח לאומי, גם ממקומות אחרים, מכל הקווים, כולם אנשי אמת, אנשי חיל שכולם רוצים טוב ואנחנו הצלחנו בוועדה לקרב.


אמרו היום שכל מי שבתחילת הדרך צעקו אחד על השני, בסוף היום פתאום יש אהבה ואין צעקות יותר. פעם כשהיו מדברים, אחד היה צועק על השני ואנחנו לימדנו אותם שדברי חכמים בנחת נשמעים, וזה אני רוצה להגיד ליושב ראש ועל זה תודתי לו לאפשר לי בבית הקדוש הזה לעשות דברים חשובים.
יו"ר הכנסת ראובן ריבלין
תודה רבה. אני מבקש מאדוני היושב ראש שבטרם הוא מוסר את רשות הדיבור ובין הזמנים, זמן שבו משמש כיושב ראש כצל'ה לבין הזמן שבו ייכנס לתפקידו הורוביץ, אנחנו יכולים לעשות רגע שבו נוכל לעמוד על החשיבות המיוחדת של הוועדה לעובדים זרים שבראשיתה נקראה הוועדה המיוחדת לבחינת בעיית העובדים הזרים. יש כאן גם בעיה וגם תופעה, יש גם חובה ויש גם התייחסות לתפקידים חשובים שהעובדים הזרים משמשים בארץ. אני מוכרח לומר שלא יכול להיות רגע שבו אנחנו יכולים לעשות את חשבון הזמנים והאישיים הפועלים בוועדה זו יותר טוב מאשר בזמן שאנחנו מעבירים את השרביט מכצל'ה להורוביץ, שכן שניהם אנשים, כפי שאמר הפילוסוף, אין דבר טבעי יותר מהעל טבעי. אני מוכרח לומר שזה הזמן לבוא ולראות כמה חשובה הועדה הזו. אנחנו בהחלט, כחברה מאד מגוונת, צריכים לדאוג לאזרחי עמנו, על שני העמים הפועלים בתוכו, מתוך כך שאנחנו מחויבים קודם כל לדאוג לכך שהפרנסה תהיה מצויה אצל אותם אנשים אשר קשרו את גורלם עם גורל מדינתנו. ומהצד האחר חובתנו הבלתי מתפשרת היא כמובן לדאוג גם לכל בן אדם הנקלע לארצנו ובוודאי לילדיו, שהרי הם לא אשמים בכל דבר שנעשה ובכל מצב שאליו הם נקלעו, ואנחנו חובתנו כישראלים ובעיקר קרוב בישראלים מהעם היהודי, מוטלת עלינו חובה כבדה מאד לקחת אחריות גם כאשר המצב הוא מאד קשה. כביכול השוני בין כצל'ה להורוביץ הוא כזה שמראה את הנפלא בחוויה הישראלית, ואין לי כל ספק שכדי לנהל את הוועדה הזו בשום שכל ודעת וביעילות, שכן הדברים הם לא פשוטים, והסיכום שלך כפי שרפרפתי בו כבר מצביע על הרבה נושאים שמחויבים ומחייבים מתן פתרונות ופתרונות מידיים כי בנפשנו היא, אני חושב שקודם כל אנשים שאכפת להם חשוב שיהיו בוועדה הזו ואנשים שאכפת להם זה שניכם.


ולכן בין הזמנים ובין האישים, החילופין האלה מצביעים פעם נוספת על החשיבות הרבה שהוועדה שאינה ועדה שנקבעה על ידי האבות המייסדים כוועדה שצריך במדינת ישראל, משום שבתקופה ההיא עדיין הבעיות האלה לא היו בעיות מאד רגישות ומאד אקוטיות, שכן לא היתה משאת נפשו של כל בן אדם בעולם להגיע לארץ ישראל ובכלל באותה עת שהוקמה המדינה היה סכסוך אבל לא ראו בארץ ישראל חשיבות כל כך גדולה, היום למעשה רואים בכל רגב מרגבי אדמת ארץ ישראל ומדינת ישראל כדבר שהוא במחלוקת וכדבר שעליו צריכים להילחם בקדושה ובטהרה מכל הצדדים.


לכן אני מברך אותך קודם כל על עבודתך המצוינת שנעשתה ולפחות העלתה על סדר היום בלי הפסקה, בגלל עוצמתך ובכלל אי הרצון שלך, גם אני אומר בסוגריים, אי היכולת שלך להניח איזה שהוא דבר רגע אחד מרגעי היום, אתה מאד אכפתי וגם כאשר צריך לעסוק באיזה שהוא נושא אחר, הנושא שלך מועלה על ידך כדבר שהוא החשוב ביותר ואין בלתו. פעמים זה לא קל לעבוד איתך, אבל חשוב מאד היה לוועדה העוצמה והנכונות שלך לתת את כל מה שיש לך ויש לך הרבה, להבלטתה של פעולת הוועדה.


אני מכיר גם את היושב ראש הנכנס ואת עוצמת האכפתיות שלו והנכונות שלו להיכנס לעובי קורה מבלי להניח ומבלי לוותר ולעשות הנחות. אני בטוח ששימת הלב שלו תיגע אחת לאחת במשימות שהוועדה הזו על פי הגדרתה נתנה לו וגם בעניין זה אני חושב שזה חשוב ביותר. אני בטוח שהוא ייגע גם בכל אותן נקודות שאתה נגעת משום שגם אתה התייחסת לצורך שלנו, כמדינה וכעם וכמאמינים, לדאוג לכל אותם אלה, כי גרים היינו בארץ מצרים ולרגע אחד לא שכחנו זאת. אנחנו צריכים כמובן כמדינה לדאוג לכך שיהיה סדר על גבולנו ושלא כל אחד יוכל לבוא ולומר הפכתי להיות משום שיכולתי להיכנס, יחד עם זה אני בטוח שחבר הכנסת ניצן הורוביץ יקדיש הרבה מאד מחשבה ויפעיל את כל השפעתו על מנת להוכיח שאכן אנחנו היינו גרים בארץ מצרים ואנחנו יודעים שאנחנו לא יכולים להפקיר ולו אדם אחד שנמצא תחת פיקוחנו. אנחנו צריכים לדאוג שהוא לא ייכנס הנה אם אנחנו יכולים, וכשנכנס הנה, זאת אחריותנו.


צריכים לעשות כל מה שביכולתנו כדי לפעול שלא נגיע למצב שבו אנחנו נצטרך בגלל אותה בעיה שהיתה ונוצרה במדינה לוותר על זכותם של אזרחינו, אבל חלילה לא על ידי כך שאנחנו ננהג בלב אכזר כלפי אנשים הנמצאים במחיצתנו, בין שברצוננו ובין שלא ברצוננו. השילוב הזה הוא שילוב מצוין. אתה התייחסת גם לבעיות האלה פעמים בצורה ביקורתית אבל עם ההסתכלות לפרט כדבר מקודש, אותו הדבר ניצן ישים לב לכל אותן שאלות כי גם אצלו ובמפלגתו ובתנועתו יש את ההתלבטות, שהרי מי שרוצה להיפרד, רוצה להיפרד בדרך כלל ממישהו, כלומר אתה לא נפרד מעצמך אלא ממישהו, אז ההיפרדות הזו היא גם דבר שצריך לתת את הלב עליו.


אני בטוח שאנחנו מעבירים מאדם לאדם מגישה לגישה ובשני המקרים ובשני יושבי הראש תהיה לוועדה הזו משמעות רבה, כי הוועדה הזו היתה אמורה להיות בוועדת הפנים או במסגרת ועדות אחרות, היו שתי ועדות שהוקמו על ידי תנועתך, ניצן, אחת הוועדה הזו ושנייה זו ועדה שעמדה זהבה בראשה, שהיתה בעלת חשיבות מכרעת ועד היום הוועדה הזו נוגעת גם בנושא של הנשים ונושא עבדות הנשים בדרך כזו או אחרת, כי נשים הובאו בעל כורחן לארץ, אבל אני חושב שגם הוועדה שזהבה עמדה בראשותה והפכה להיות ועדת משנה בועדת חוקה, חוק ומשפט היתה בעלת היבטים חשובים לעצם חיינו כאן ואני בטוח שכפי שעשו קודמיך, צריך להזכיר לטוב את רן כהן... אני מוכרח לומר שפעמים רבות, לא הייתי יודע מאיזו מפלגה רן כהן בא, ואני לא אומר את זה נגדו, אם אנשי מרץ פה, אז תסלחו לי, הוא באמת היה מצד אחד מאד ציוני ומצד שני מאד אוניברסאלי. זה סותר במידה מסוימת, לפעמים משתבשים אצל שני הצדדים המחשבות. צריך להיות קצת דפוק בראש כדי להסתדר עם שני הדברים, נדמה לי שאני הדפוק היחידי בכל הארץ הזו, אבל אני מוכרח לומר בשם הכנסת. אני רוצה להודות לך בשם הכנסת וגם עם כל חוש ההומור שלך והדרך כביכול של ההתייחסות החברית ואתה, חביבי, כשאתה רוצה משהו להשיג, אף אחד לא יכול לעמוד בדרכך וברוך תהיה ואני בטוח שעוד תתרום רבות לכנסת ולמדינת ישראל.


ניצן הוא רב כישרונות, זה תפקידו הראשון כיושב ראש ועדה ואני בטוח שהוא יצליח. לגבי התוכן שהוא יכניס פה, עוד יהיו לנו בודאי ישיבות רבות במליאה לדון בנושאים שיידונו כאן. הדרך שבא ידונו כאן, אני בטוח שלתפארת הכנסת. תודה רבה.
יריב לוין
תודה רבה. אנחנו כבר בוועדת הכנסת,כצל'ה, קיבלנו את ההערכה העצומה לגבי העבודה החשובה שנעשתה כאן, מברכים אותך ומודים לך. אנחנו מאחלים הרבה מאד הצלחה לחבר הכנסת הורוביץ שנכנס לתפקיד. אני חשבתי, כוועדה מיוחדת לבחינת בעיית העובדים הזרים, כבר את המילה "בעיה", אני רואה בקשה לשינוי שם הוועדה מגיעה אליי, ואני מבטיח לך שני דברים; שנדון בה, אבל אני מבטיח לך שאני לא יודע מה תהיה תוצאת הדיון ועם איזה שם נצא בסוף. אז איך אומרים? זאת הירושה שאתה מקבל לפתחך ונדמה לי שזו ועדה שעוסקת בסוגיות מהותיות, ותהיה העמדה וההתייחסות לעמדת המסתננים איך שתהיה, אין ספק שהיא מחייבת טיפול מעמיק ויסודי, כל אחד על פי ראייתו ועמדתו בעניין הזה, אבל היא מחייבת טיפול, שזו אולי הסוגיה החשובה ביותר העומדת לטיפולנו, ומי שמחכה עד שהיא תתעצם לבעיה במימדים כאלה שהיא באמת תהפוך להיות לחלק מסדר יומנו, אני חושב שהמשימה העיקרית לוועדה זו שהיא תצליח למנוע שזה יגיע ליום שבו שהדבר הזה יהפוך למשהו שיעסיק אותנו ואני אומר, כצל'ה עושה באמת עבודה ואני בטוח שגם אם הדגשים יהיו אחרים, אני בטוח שהנושא הזה יהיה על סדר היום גם בהמשך כאן.


לכן כמובן, בשם כלל חברי ועדת הכנסת, אני מבקש באופן פורמאלי בהתאם להוראות סעיף 97 (יב) א' לתקנון, להודיעכם כי ועדת הכנסת החליטה בישיבתה ביום א' באב התשע"א 1.8.2011, להמליץ בפני הוועדה המיוחדת לבחינת בעיית העובדים הזרים לבחור בחבר הכנסת ניצן הורוביץ כיושב ראש הוועדה במקומו של חבר הכנסת יעקב כץ שמסיים את תפקידו. תודה רבה.
היו"ר יעקב כץ
מי בעד ההחלטה?

הצבעה

מינוי ח"כ הורוביץ ליו"ר הוועדה

בעד – רוב

נגד – מיעוט

ההחלטה התקבלה


רוב לחבר הכנסת הורוביץ. אני מאחל לך הצלחה עם ברכת שמים.
היו"ר ניצן הורביץ
אני אהיה קצר. אדוני יושב ראש ועדת הכנסת, ידידי יריב לוין, כבוד יושב ראש הוועדה היוצא, ידידי כצל'ה, חבריי היקרים לסיעה אילן, זהבה, ידידי שי חרמש, ראש הלובי החקלאי בכנסת, שאנחנו תומכים במאבק הגדול עכשיו בנושא החלב, שיהיה ברור. כמובן צוות הועדה, בת שבע פנחסוב מנהלת הועדה, היועץ ד"ר גלעד נתן, הדוברת לירון וייס ,יעל היקרה ועובדי הכנסת והצוות של כצל'ה וכמובן העוזרים שלי, דנה כדורי וגיא לוי והמתנדב עודד שנמצא פה, ובכלל כולם כאיש אחד סביב הנושא החשוב הזה. מדובר כאן אולי בסוגיה החברתית הקשה וסבוכה ביותר שיש במדינה, עובדי סיעוד, עובדי חקלאות, עובדי בניין, מסעדות, מהגרי עבודה, אפריקאים, שוהים כאלה במעמד כזה ובמעמד אחר, מאות אלפי אנשים שנמצאים כאן במדינה וצריך להתייחס לצרכים שלהם, לבעיות שלהם. חבר הכנסת כץ סיים כאן את הכהונה שלו במסמך המרשים הזה שהוא באמת הקדיש לו המון זמן, שזה המלצות לרפורמה מקיפה לטיפול בבעלי צרכים סיעודיים בישראל, מדובר בנכים, בקשישים, בחולים סיעודיים. אני אתן לכם רק דוגמא אחת. מדינת ישראל היא אחת המדינות עם תוחלת החיים הגבוהה בעולם. אנשים מגיעים לגיל מופלג, מגיל מסוים אנחנו יודעים, מגיל 80-85, שאחד מכל שניים סובל מבעיות מסוימות, מנטאליות, פיזיות ודורש טיפול ומביאים עובדים זרים. אני אומר לכם, זה דבר שנחשפתי אליו במהלך דיוני הוועדה, איש אינו בודק האם הזקן מטופל כמו שצריך, מה קורה שם בדירה בין הזקן ואותו מטפל, האם העובד הזר מקבל תנאים הולמים, האם בכלל מתקיים טיפול, מה קורה שם בי השניים אלה שלכודים יחד באותה דירה. הנכה, הזקן, ויש המונים כאלה, ורק יותר ויותר, כי החברה שלנו מזדקנת והמדינה צריכה לתת את הדעת לדבר הזה.


יש שלושה תחומים עיקריים שאני מתכוון לשים עליהם את הדגש. ראשית כמובן עובדי הסיעוד, כצל'ה, בצדק, שם על זה את הדגש, כי זו המסה הגדולה של העובדים הזרים שנמצאים בישראל והתחזית מראה שאנחנו נזדקק לתשובה אמיתית ויסודית לבעיה של סיעוד וטיפול רפואי ואי אפשר הכל להשליך על העובדים הזרים ואי אפשר ליצור את התלות הזו בעובדים זרים, זו בעיה מבחינת המדינה.


דבר שני זה הנושא באמת של האנשים שמגיעים הנה מהגבול הדרומי, בראש ובראשונה כי מעסיקים אותם במדינת ישראל. אלו תנאים של העסקה פוגענית, לפעמים זה בא הן על חשבון אותם אנשים וגם על חשבון עובדים ישראלים וזה יוצר לכולנו בעיה אחת גדולה שחייבים להתמודד איתה.


הדבר השלישי, שהוא דבר מרכזי, שגם רן כהן איש תנועתי שהקים את הוועדה הזו, שם עליה את הדגש, עובדים ישראלים. יש לנו עובדים, לא כולם בישראל הם הייטקיסטים ולא כולם הם דוקטורים, יש גם עובדי כפיים וגם להם יש את הזכות להתפרנס והם חייבים להיכנס למקומות העבודה, אם זה מלונות או חקלאות וגם בסיעוד. חייבים לעודד את זה. כמובן שתמיד יש אינטרס להביא עובד זר ולהעסיק עובד זר, לפעמים זה הכרחי, אז צריך גם לטפל באותו עובד זר ולמדינה אסור להתנער מאחריות כי הוא גר כאן ונמצא כאן, אבל אסור גם לשכוח את העובדים הישראלים שלהם אנחנו מחויבים בראש ובראשונה.


זהו, אני אעשה כל מאמץ כדי להיכנס לנעליים הגדולות של כצל'ה ולמוסר עבודה שלו ולאנרגיות שהוא השקיע כאן, למנהיגות שהוא גילה בוועדה הזו וכפי שאמרתי לו, אני אשמח להיעזר בניסיון שלו. אני ארשה לעצמי לפנות אליך וקודם כל אתה חבר ועדה, אז אתה כמובן מוזמן, אבל אני ארשה לעצמי להתייעץ איתך ואני בכלל חושב שבוועדה הזו וסביב השולחן הזה לא צריכים להיות כאן שני צדדים של מתרס, ארגוני נכים מול ארגוני עובדים, ארגונים חברתיים מול ארגונים חקלאיים. זו גישה מוטעית. לכולנו יש אינטרס משותף והוא שהחברה הישראלית תהיה מקום טוב יותר לכל מי שנמצא בה. לחקלאים, לעובדי הבניין, לזקנים, לעובדים שמטפלים בזקנים. האמינו לי, כשהעובד מרוצה אז הזקן מקבל טיפול טוב יותר.


לכן זו הגישה שלי ואני בטוח שהצוות המצוין כאן והכנסת בראשות יושב ראש הכנסת וועדת הכנסת... לגבי השם עוד נראה, זה הדבר האחרון שמטריד אותי, המהות מטרידה אותי, ובאמת בחוברת הזאת אני ממליץ לכולם להסתכל, כצל'ה עשה כאן עבודה מרשימה ביותר ויש כאן דברים חשובים ביותר שבאמת נוגעים לכל אחד מאיתנו, שכן לכל אחד מאיתנו יש אמא ויש אבא, יש אח, ואנחנו עצמנו נגיע לגילאים האלה ואנחנו צריכים לחשוב על זה.


אני רוצה להגיד לכולכם תודה רבה ושיהיה לכולנו בהצלחה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:00

קוד המקור של הנתונים