PAGE
2
הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים
02/08/2011

הכנסת השמונה-עשרה







נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









*
פרוטוקול 62
מישיבת הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים

יום שלישי, ב' באב התשע"א (2 באוגוסט 2011), שעה 12:15

הצגת תכנית הוועדה לפתרון העובדים הזרים

חברי הוועדה: יעקב כץ - היו"ר

ניצן הורוביץ

פרופ' טוביה חורב
-
סמנכ"ל לכלכלת בריאות, משרד הבריאות

דר' שרה לוי


-
אחראית ארצית על הסיעוד, אגף לגריאטריה, משרד הבריאות

ניר קידר


-
רכז כלכלת בריאות, משרד הבריאות

זהרה כהן


-
ראש תחום רווחה בריאות וסיעוד, המשרד לאזרחים ותיקים

עמית סדן


-
רפרנט פנים באגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד ישראל הבר
-
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד הפנים

מרים בר גיורא


-
מנהלת השירות לזקן, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

זהבה ויזר
-
אחות ראשית בשרות לזקן, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

רננה לוי
-
מפקחת ארצית על עו"ס בלשכות הפרטיות, רשות האוכלוסין, ההגירה ועברי הגבול

עו"ד שושנה שטראוס
-
יועמ"ש יחידת סמך לעובדים זרים, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

עו"ד מאיה טאוסיג
-
לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

תהילה לוגר-פרימן
-
רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

משה נקש
-
רכז בכיר, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

שרון אסיסקוביץ
-
רפרנט סיעוד, מנהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי

מאירה שוורץ
-
מנהלת תחום נכות, המוסד לביטוח לאומי

אורנה זמיר
-
מנהלת אגף סיעוד, המוסד לביטוח לאומי

עו"ד יפעת סולל
-
לשכה משפטית, "כן לזקן" , מנהלת קליניקה לזכויות קשישים, אוניברסיטת בר אילן

ניצן תנעמי
-
"כוח לעובדים"

אבנר עורקבי
-
ארגון הנכים בישראל המיוחד

משה בוכובזא
-
עמותת חברות הסיעוד

עידית לבוביץ'
-
רכזת תחום סיעוד, "קו לעובד"

יעל אברמן טאובין
-
דוברת, "קו לעובד"

שמחה בניטה
-
יו"ר עמותת מזור

טל וזגן


-
מנכ"ל חברת דנאל

ד"ר גלעד נתן

-
מרכז המחקר והמידע, כנסת

בת שבע פנחסוב

יעל, חבר המתרגמים בע"מ

הצגת תכנית הוועדה לפתרון העובדים הזרים

אנחנו פותחים את הישיבה של הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים. לצערי הרב זו הישיבה האחרונה, אבל היא גם פתח לישיבות אחרות במקומות אחרים. אנחנו נסיים את הדיון האחרון בנושא במסגרת הוועדה. בשעה 15:15 יתקיים היום חילוף יושבי הראש במעמד יושב ראש הכנסת, יחד עם חבר הכנסת ניצן הורוביץ שאמור להיכנס במקומי בתפקיד יושב ראש הוועדה. אנחנו אולי מכנסים את הישיבה האחרונה בנושא הכאוב ביותר. לדעתי, הנושא הזה הוא הנושא הכאוב ביותר בין הנושאים שטיפלנו בהם כאן בוועדה בעשרות דיונים והוא הנושא של הזקנים והנכים, הקשר והתלות שלהם בעובדים הזרים ויחסה של מדינת ישראל בנושא באמצעות הגורמים המטפלים. \ה המעט שניסינו כדי לתקן עולם במלכות שדי ולהוסיף חן וחסד.


אני אומר שזה הנושא הכאוב ביותר משום שבנושאים האחרים, אם למשל מדובר על המסתננים, מדינת ישראל עושה ככל יכולתה כדי לסיים את הפרשה בבניית הגדר והמכשול ומערכות כלליות שיביאו לפתרון הבעיה, אני לא יודע אם הם יביאו לפתרון הבעיה, אבל המדינה לפחות הציבה לעצמה מטרה בתחום הזה. בנושא העובדים הזרים בענף החקלאות והעובדים הזרים בענף הבנייה ישנם מדרגים יורדים על מנת שהתלות בעובדים הזרים תלך ותפחת. בנושא הסיעוד, ברוך ה', בגלל שהאנשים מאריכים יותר חיים ויותר ויותר אנשים הופכים לסיעודיים אנחנו נתקלים ביותר בעיות. זאת הסיבה שבענף הסיעוד אין הגבלה במכסות העובדים הזרים ולפי הצורך ייכנסו עובדים זרים לענף כך שכל הפיליפינים יהיו פה ואנחנו נהיה מדינה פיליפינית. בעזרת ה' כל אחד יאריך חיים עד 120-130 שנה וכל אחד יצטרך צמוד אליו שניים-שלושה איש כדי שיסייעו לו, אני לא יודע אם נולדו עכשיו מספיק פיליפינים כדי שבעוד עשרות שנים יטפלו במאות אלפי ישראלים.


לפני שאתחיל לדבר לגופם של דברים, אני מבקש להודות לבת שבע, מנהלת הוועדה, שעושה את עבודתה לתפארת, היא מנהלת את הוועדה ביד רמה וכולם רעדו ופחדו, כולל מערכת הכנסת. היא מבצעת את העבודה ביסודיות ובעקשנות, מלאת עוצמה, יראה ואחריות. אני חושב שדברים רבים שהשגנו בוועדה, כולל סיורים וטיפול, הם בזכותה. אין מילים בפי כדי להודות ולהעריך את עבודתה. כשאהיה ראש הממשלה, אחשוב לקחת אותך לידי. יעל, מלאה חן וחסד ומשלימה את בת שבע בטיפול בעניינים כמזכירת הוועדה. אמרתי לעצמי שהמעלה הגדולה שלי היא שאביו של דוקטור גלעד נתן שירת איתי בסיירת שקד, תראו כמה שאני זקן והוא צעיר, הוא מלא חכמה, עשייה, אכפתיות ויכולת. למדתי ממנו הרבה, איש את רעהו יעזרו. במרץ הרב שהשקענו בוועדה, יחד עם החכמה והיכולת שלו, הצלחנו לפתח בוועדה דברים שהוטלו לפתחנו, דברים שלא הוטלו על ועדות אחרות, כי הנושא של העובדים הזרים הפך בשנים האחרות להיות הנושא המרכזי, בעיקר בגלל עניין המסתננים, החקלאות והבניין. ברוך ה' הצלחנו לקדם.


צריך להקדים ולומר שבענף החקלאות קידמנו ופתרנו דברים. אנחנו לא רואים יותר הפגנות, לא רואים אנשים חוסמים צמתים. אני יכול להעיד שבחודשים האחרונים אני לא מקבל טלפונים מחקלאים וזה אומר שקידמנו את הנושא. ערכנו נסיעות רבות לשטח, הבאנו גם את יושב ראש הכנסת למקום ועשינו מהלך גדול שהצליח לפתור את בעיית החקלאים. בנושא הבנייה קידמנו קורסים רבים לעבודה עברית, מראש ולא בדיעבד. ראיתי בזה ערך, לראות את הפועלים העבריים עומדים על הפיגומים ובונים ועוסקים בעבודת כפיים בברזל וטפסנות, הדבקנו בזה את כל המערכת. מתקיימים כבר חמישה עשר קורסים, מי שיעבור בירושלים באתרי הבנייה יוכל לראות שעל הפיגומים עומדים ישראלים בריאים, שזופים עם ידיים מיובלות. זה ממש שווה ערך ללימוד התורה, בניין וקידוש הארץ, בהם אני רואה ערך. בנושא המסתננים הצלחנו לבנות את הגדר, הגדר אומנם מוקמת בקצב רצחני והיא תסתיים רק בשנת 2013. לצערנו הרב המספר הגדול שמגיע הוא כל כך גדול, קרוב ל-2,500-2,700 בחודש. סיפרתי שהיינו השבוע ב"סהרונים", אחד מהסיורים הרבים שערכנו בשטח, ראינו מצד אחד משאיות שמגיעות עם 150-200 אריתראים וסודנים, בעיקר מצפון סודן , מוסלמים דוברי ערבית, בריאים וחזקים, מגיעים עם דרכונים. כמו כן ראינו שני אוטובוסים שיוצאים מ"סהרונים" לתל אביב. אתה ניגש לאוטובוסים ושואל אותם לאן הם נוסעים והם עונים 'לתל אביב'. כל יום יוצאים שני אוטובוסים לתל אביב ונכנסים לשכונת התקווה לדירות מסודרות והחבר'ה שלנו יוצאים לאוהלים. כל סודן עוברת לישראל ואשרינו שזכינו בכך, נעביר את כל אפריקה לתל אביב, היום נמצאים בה כבר 40 אלף, עוד מעט 50 אלף ואחר כך 70 אלף. אמרתי לכם כבר שביהודה ושומרון לא בנינו מספיק בתים לפליטים היהודיים שנצטרך לקלוט מתל אביב, מהעיר העברית הראשונה, לה חגגנו לפני שלוש שנים. מיד נחגוג אותה כעיר האפריקאית האחרונה. בשלב זה כ-10% מתושבי תל אביב הם מסתננים אפריקאים הבאים בהמוניהם מטופלים טוב. אגב כשהם יוצאים מהמתקן הם יוצאים עם דמי כיס, הם יוצאים עם ערכה של בגדים, יוצאים נקיים ומגולחים ומגיעים לעיר הגדולה. ארץ זבת חלב ודבש, אשרינו שזכינו שכל אפריקה וכל סודן רוצים להגיע לישראל. לא דרופורים ולא פליטים, כולם כותבים במפורש שהם מגיעים כי הם רוצים לעבוד וכאן קולטים אותם. הנפגעים הגדולים ביותר הם בני דודינו הערבים הישראלים, אין להם עבודה כי לוקחים להם את העבודה במוסכים, בבתי המלון, בניקיון, את זה שאמר לי חבר הכנסת אחמד טיבי. אחינו הערבים נוסעים לאירופה. אנחנו מזכים את על העולם כי כאן שולחים ישראלים לכל מקום ובא לציון גואל.


נתרכז בנושא הסיעוד שהוא הנושא שלשמו התכנסנו היום. אני אקריא מספר דברים ולאחר מכן נאפשר לגלעד להיכנס לנתונים. אני אקריא מתוך הדברים וכל מי שמעוניין לעיין מוזמן. אני אקריא גם את הפתיחה שלי שאומרת מה הביא אותי ללחוץ על גלעד נתן לעבוד על המחקר הזה ולמה אנחנו נפגשים עם עשרות אנשים ברחבי הארץ, כולל טוביה ואחרים. עשינו מאמצים רבים כדי לגבש מסמך. אקריא גם את ההמלצות שגיבשנו בוועדה, אני יודע שחלק מהן גם הומלצו על ידי הוועדות בחלק מהמשרדים הממשלתיים.


אני מבקש לומר דבר נוסף לכולכם, ל"קו לעובד", ל"כוח לעובדים" "קו לזקן" וקו לצעיר וקו וקו וקו וצו לצו. כולכם נחמדים, כולכם אהובים, כולכם מוסרי נפש, כולכם, במיוחד את. אתם יודעים כמה אהבה וחיבה רחשנו לכולם, אני חושב שכולם עובדים לשם שמים, אבל מה נעשה והבעיות שהטילו לפתחנו הן כאלה, כולם צודקים ומדינת ישראל לא נערכת לטפל בבעיה הזו מלמעלה למטה עם מערכת אחת מסודרת. אני מקדים ואומר לכולם, נהניתי לראות את כולכם. בעשרות ישיבות שהתנהלו כאן ניסינו לשמור על גובה הדיונים, על נימוס, על דרך ארץ למרות שלעיתים זה הגיע לטונים גבוהים. כמו שאחותי יודעת, אחותי הנכה, גם אני נכה, אנחנו נתנו לנכים ולכולם להיכנס, שמרנו כאן על ענייניות ויחס הוגן ולא נתנו לפרוץ את המסגרות. לדעתי הלימוד הגדול ביותר שיש לנו גם ביחס למשרדי הממשלה, מקצה לקצה, הוא שלכולם אכפת וכולם רוצים לעשות, לצערנו לפעמים הכוחות שלנו מוגבלים. אקריא לכם את הדברים למרות שתוכלו לקרוא לבד.


"בי"ח באייר תשס"ט מוניתי על ידי יושב הכנסת ובאישור ועדת הכנסת לתפקיד יושב ראש הוועדה המיוחדת לבחינת בעיית העובדים הזרים. בשנתיים וחצי קיימה הוועדה בראשותי עשרות ישיבות בתחום הסיעוד. בישיבות נסקר מזוויות רבות אופן הטיפול באוכלוסייה הסיעודית על ידי ישראלים ועובדים זרים. סקירת כלל הנתונים מראה שמדינת ישראל מטפלת בזקנים ובנכים בצורה טובה יותר ממדינות מערביות רבות, אך הטיפול אינו ראוי ומתקדם מספיק והוא זקוק לשיפור רב. מצוות כיבוד אב ואם ידועה כאחת מהמצוות החשובות בתורה, כשם שיש מצווה פרטית לכל אדם לכבד את אביו ואת אמו כך יש מצווה למדינה למצוא את הדרך הטובה והראויה לכבד את אוכלוסיית הוריה, זקניה, הבוגרים והנכים. תופעה שחזרה על עצמה בעקביות בישיבות הרבות שהתקיימו בוועדה היא הראייה המקומית והמגזרית של כל משרד בבעיות בהן הוא נתקל. נציגי האוכלוסייה במשרדים השונים ידעו לתאר היטב את הבעיות בהן הם נתקלים בהעסקת עובדים, זרים או ישראלים, אך נראה שאין גורם מרכזי אחד הנושא בעול ובאחריות ושמקשר בין המשרדים כולם, גורם הנותן ראייה כוללת ומרחבית לפתרונות התופעה. משגילינו את הבעייתיות של הראייה המקומית החלטנו בוועדה לנסות לסקור את הנושא בכללותו ומתוך הסקת המסקנות לגבש המלצות אופרטיביות. המלצות פעולה אלה מהוות רפורמה מעמיקה בתחום הסיעוד ומקיפות את הצדדים השונים בהם נתקלים המעסיקים הסיעודיים, משרדי הממשלה והעובדים עצמם. אני מקווה שהרפורמה הזאת תירשם על ידי משרדי הממשלה כך שהאוכלוסיות הנדרשות לעזרה בתחום הסיעוד תזכינה לעזרה המיטבית כפי שהם ראויים לה".


אני מקריא כעת את ההמלצות לרפורמה מעמוד מספר 5."המלצות הרפורמה המקיפה את האנשים עם צרכים סיעודיים". אבקש שכל אחד יעיר את הערותיו, כולם יקבלו זכות דיבור, נעבור מהבכירים לכולם. "ככל שתוחלת החיים עולה והאוכלוסייה גדלה יש יותר ויותר אנשים עם צרכים סיעודיים. כדי לתת טיפול מיטבי לאנשים אלה יש לקבוע את המדיניות לטיפול בהם. בקביעת המדיניות יש לתת את הדעת לכמה סוגיות: א'- מתן מענה על צרכיהם של אנשים בעלי צרכים סיעודיים (פתרונות במסגרת הבית ובקהילה ופתרונות מוסדיים)". אנחנו יודעים שבמדינה יש מגמה לאפשר לאנשים לטפל בעצמם במסגרת האישית פרטית שלהם ולא לדחוף אותם למרכזים בהם הם יודעים שחייהם מסתיימים, לאפשר להם להרגיש חלק מהקהילה, יש לזה ערך גדול מאוד. "ב - סיוע לקרובי משפחה של אנשים עם צרכים סיעודיים המטפלים בהם". אנחנו יודעים שיש מדינות רבות שמחילות את זה היום. "ג - עידוד התעסוקה לישראלים בענף הסיעוד."

"הוועדה ממליצה על כמה צעדים לשיפור איכות האנשים עם צרכים סיעודיים ולהקלה על בני משפחותיהם ומעבר למתן שירותים שיתבססו על עובדים ישראלים". להלן עיקרי המלצות, פירוט ההמלצות מובא בהמשך המסמך. אני אתן גם לדוקטור גלעד נתן להיכנס לפירוט ולפרטים באופן יותר יסודי. "א - קביעת גורם אחד המופקד על אנשים עם צרכים סיעודיים. יש לערוך רפורמה בחקיקה בתחום זה, להגדיר גורם אחראי מרכזי לטיפול הסיעודי ולהגדיר את יחסי הגומלין בין המשרדים והרשויות שיש להם נגיעה בתחום. רצוי שהרפורמה תכלול העברת סמכויות בין המשרדים". גברת שושנה שטראוס, עשינו את זה במשרד הפנים בנוגע לטיפול בעובדים הזרים בכך שהעברנו את הכל למערכת אחת. "הסמכויות של מוסדות ורשויות באופן שהטיפול ירוכז במספר מצומצם של מוקדים". כמובן שיהיה עליהם אחראי בצורה היררכית, איש אחד. "כמו כן במסגרת החקיקה החדשה יש לפעול להאחדה של החוקים השונים ולביטולם של חוקים שלא יהיה בהם צורך לאחר הסדרת הנושא כאמור". הסעיף הוא הסעיף המרכזי. כמו שאמרתי שגוף שיש לו כמה ראשים, גם אם כל הראשים יפים זו מפלצת, גוף צריך ראש אחד. איפה אנחנו רואים את הדבר הזה? בעיקר בצבא כי שם מדובר בנפשות, מדובר בחיילים ולא יעלה על הדעת שלחייל אחד יהיו שלושה מפקדים, שמפקד אחד ייתן לו הוראה לפנות ימינה, השני ייתן הוראה לפנות שמאלה והשלישי ייתן הוראה לפנות ישר. בצבא זה ברור ולכן יש מפקד אחד וזה מופיע תחת כותרת אחת. לטענתי גם בחיים הסיעודיים כמו בחיים בכלל מדובר בנפשות. הזקנים שלנו, הסיעודיים שלנו, הנכים שלנו, בכולם מדובר בנפשות. מי שראה כאן את האנשים יודע שמדובר בנפשות. בנפשות לא עוסקים שלושה-ארבעה גורמים כאשר כל אחד נותן הוראות אחרות והבן אדם נופל בין הכיסאות. לכן אמרתי שלא יעלה על הדעת שחייל יקבל ארבע פקודות מארבעה מפקדים ויסתער בבוא הזמן על כל הנקודות, זה בלתי אפשרי. גם כשיש מפקד אחד אנחנו רואים כמה חיילים שלנו, גם במלחמת לבנון וגם לאחרונה, נהרגו כתוצאה מפקודות של מפקדים אחרים. אני אומר לכם שגם במקרה הזה מדובר בחיים, מדובר באנשים, לא בפגע רע או בבעיה אלא מדובר באנשים שהאהבה אליהם צריכה להיות כמו לילדים שלנו ולתינוקות שלנו שלהם אנחנו דואגים למעונות היפים ביותר, אנחנו נחתל אותם, מטפלים ומשקים אותם, גם כשהם זקוקים לטיפול. את אותה אהבה וחיבה אנחנו צריכים להעניק לזקנים האהובים שלנו. ראשית, כי כך זה צריך להיות מצד האמת, שנית, כי גם אנחנו נהיה שם יום אחד. גם אם אנחנו אגואיסטים ואנחנו רוצים שיטפלו בנו בצורה שונה ממה שאנחנו מטפלים בהם, אם לא נעשה את זה, אנחנו נזכה לאותה יחס, גם אנחנו נעמוד בקרן רחוב ונגיע לכאן על כיסא גלגלים ונתחנן על נפשנו. כשם שנהגנו בהם ולא שמענו אותם כך יהיה איתנו.


ראשית, אני חוזר, הנהגה אחת, שנית, "הרחבת מודל ביטוח הבריאות באמצעות קופות החולים והכללת הביטוח הסיעודי בחוק ביטוח בריאות ממלכתי. הרחבת הביטוח הסיעודי באמצעות מס הבריאות במערך קופות החולים בדומה לחקיקה בגרמניה, משמע העלאת מס הבריאות ומימון הביטוח הסיעודי באמצעותו". יצטרכו לשלם יותר כסף ואין בררה, אבל בסופו של יום זה הפתרון הזול ביותר. היום כשאדם מגיע למצב סיעודי לאחר שהוא הכין את עצמו והכין לעצמו מערך, הוא יקבל ולא יהיה נתון לרחמי שמים. טוב שיש ביטוח, הרי אדם על הרכב שלו משלם ביטוח, אדם מבטח את דירתו, לאדם יש גם ביטוחים נוספים שהוא עושה ובסופו של דבר הוא נהנה מהביטוחים האלה. בהמשך יש לו חיים טובים ונעימים.


"אימוץ מודל כזה יחייב העברת סמכויות מהמוסד לביטוח לאומי המופקד היום על 'חוק הסיעוד' למסגרות הפועלות ונותנות שירותים לזכאי 'חוק ביטוח בריאות ממלכתי. יש לפעול שהביטוח הסיעודי בישראל יהיה אוניברסאלי וייתן מענה מספק לצרכי האנשים עם צרכים סיעודיים: זקנים, ילדים, נכים ואחרים. ג' - הגדלת מספר שעות הסיעוד המחושבות לזכאים". היום המקסימום גם ב- 168% מגיע ל -22 שעות שבועיות בלבד.

22 שעות אם העובד הוא ישראלי.

כן. אם מדובר בעובדים זרים הקצבה היא 18 עד 20 שעות. אנחנו מדברים על "הגדלת מספר השעות לאנשים סיעודיים המטופלים במסגרת משק הבית הזכאים כדי שיקבלו מענה לצרכיהם. הוועדה ממליצה לקבוע דרגה של עד 30 או 40 שעות שבועיות לטיפול בסיעודי במשק הבית". אני נכה צה"ל, 70% נכות, אמרתי פעמים רבות בוועדה כאן, אתם שמעתם אותי, שאם באחוז הנכות של 100% של הנכים הרגילים היו מקבלים מה שנכי צה"ל מקבלים עכשיו... אמרתי שההגדרות שנוגעות לנכי צה"ל היו, נכי צה"ל לא מקבלים יותר מדי, ההגדרה הייתה איך דואגים שנכה שנפצע במלחמה יוכל להופיע בצורה מכובדת, שלא ירגיש זר, מסכן, דפוק, הייתה מחשבה על כך ונותנים אומנם את המינימום, עשו גם הרבה קיצוצים, אבל במסגרת הכללית נכי צה"ל מטופלים בצורה מרבית. היום כל נכה צה"ל, כשהוא מופיע בכל מקום נחשב לאיש מכובד, גם לזקנים צריך לתת את אותו יחס. מה ההבדל בין זקן לנכה צה"ל? למה שזקן שמסר את הנפש והקים פה משפחה ובנה בית לתפארת כשהוא נהיה זקן לא מגיע לו שיאהבו אותו כמו שאוהבים את נכי צה"ל שלנו? את הבונוסים לנכי צה"ל שייתנו בצורה אחרת. אילו את מה שאני מקבל ב- 70% היה מקבל נכה רגיל הוא היה נראה הרבה יותר מכובד. מאחר וגם אני נכה, אמרתי שאני נכה ב- 70% וב- 100% אני בריא, אני בריא ב- 100% בין היתר בזכות הטיפול. נכה וזקן 100% אפשר לעשות אדם בריא גם אם הוא מרותק לכיסא הגלגלים אילו היחס אליו יהיה יחס של אהבה וחיבה וביסוד יחס של כבוד. לכן דיברנו על הגדלת השעות, זה יאפשר לאדם לחיות בצורה מכובדת ולא בצורה תלותית ומסכנה.


"ייעול עבודת מרכזי היום הנותנים שירות", זה כתוצאה מפגישות עם המוסד לביטוח לאומי ועם משרד הרווחה והשירותים החברתיים, "ייעול עבודת מרכזי היום הנותנים שירות לאנשים עם צרכים סיעודיים. הוועדה ממליצה להאריך את משך הפעילות של מרכזי היום לשמונה שעות ביום, לפחות בין השעות 08:00 עד 16:00 ולהגמיש את פעילותם באמצעות מתן האפשרות לזכאים לשהות במרכזים חלק מהיום". היום אנשים מאוד נהנים שם, יש להם הרגשה טובה ואם היינו יכולים להגדיל את מספר השעות זה היה נותן יותר. "ייעול והגמשה של שירותי ההסעות למרכזי היום כדי להקל על הזכאים לכך את ההגעה אליהם. התקנת לחצני מצוקה באמצעי תקשורת עם קישור למוקדי חירום לשם סיוע לאנשים עם צרכים סיעודיים בבתיהם ולהבטחת מתן סיוע בשעות בהן הם נמצאים במסגרת משק הבית ללא ליווי של עובד". צריכים לזכור ש- 80% אינם נמצאים עם ליווי של עובד סיעודי והם זקוקים לפעמים לעזרה ואין להם את הדרך וצריך להקל עליהם. "להערכת הוועדה תוספת שעות לתחום הסיעוד הביתי והארכת משך הפעילות של מרכזי היום תוך שילוב אמצעים טכנולוגיים, כמו לחצני מצוקה בבתיהם של אנשים עם צרכים סיעודיים, עשויים לתת מענה לצרכיהם של רוב האנשים עם צרכים סיעודיים המטופלים בקהילה. התאמת הקצבאות הניתנות לאנשים עם צרכים סיעודיים באופן שיאפשר תשלום כחוק לעובדי סיעוד זרים או לעובדי סיעוד ישראלים המועסקים במשמרות והמטפלים באנשים בקהילה והנזקקים לסיוע של עובד זר ברוב שעות היממה או כל שעות היממה". כדי שתהיה אפשרות לאדם לשלם יותר כסף ולקבל שירות יותר בריא ולא להידרש מחר לבתי משפט על שהעסיקו עובדים בשעות נוספות או שהעסיקו אותם באופן לא ראוי. חלק מהעובדה שאדם מקבל רק 3,000 שקל, על המקום זה בסיס לתביעה ולפעמים גם תביעה מוצדקת. גם אם הוא פיליפיני ומקבל פה פי ארבע ממה שהוא קיבל בפיליפינים זה עדיין מחצית מהסכום שהוא היה מקבל אילו הוא היה עובד ישראלי. מה שמתאים לשלושה עובדים ישראלים במשך עשרים וארבע שעות, לא מתאים בשום פנים ואופן לעובד אחד ביממה. גם אם ננסה לעגל את הריבוע או לרבע את המעגל הם לא יהיו לא עגול ולא ריבוע. היסוד כאן הוא יסוד לא טוב, לכן אנחנו התייחסנו לזה בהמלצות.


"תיקון החוקים והתקנות של המוסד לביטוח לאומי באופן שיאפשרו הכרה בבני המשפחה". זה דבר מאוד מאוד חשוב. אנחנו מכירים את אוסטריה וגרמניה, מדינות שמצאו דרך לתת לבני המשפחה את האפשרות. אני אומר את הדברים האלה כי יש דרך לפקח. לפעמים פוחדים להעסיק בני משפחה מהחשש שבני המשפחה יקבלו את הכסף ואולי הם ישתמשו בכסף לצרכים אחרים ולא יטפלו בזקן או בנכה. יש דרך, במדינות מתקדמות ונאורות, קשה לי לקרוא לגרמניה ואוסטריה מדינות נאורות, אבל אפשר לקרוא להן מדינות מתקדמות, מדינות מפותחות שחוקקו בחוקים כדי לאפשר לתת לבני המשפחה, במיוחד למשפחות ברוכות ילדים שלפעמים לילדים אין מה לעשות, אבל אם אתה מפקח על כך ואתה דואג ובודק שזה אכן נעשה ניתן להעסיק בני משפחה. אם מדינות כמו אוסטריה וגרמניה מצאו דרך, גם במדינת ישראל אפשר לעשות את זה.


"תיקון וחקיקת חוקים באופן שיאפשר הכרה בבני משפחה מדרגה ראשונה ושנייה שקרוביהם הם אנשים עם צרכים סיעודיים לכל דבר ועניין. הוועדה ממליצה לאפשר לבן משפחה טיפול כזה ועל יצירת אפשרות להעסקתם כמטפלים". שיפור תנאי ההעסקה של עובדי הסיעוד – אפשר לשפר את תנאי העסקת עובדי הסיעוד בכמה דרכים, לדוגמה: קביעת שכר מינימום הגבוה מהשכר המשולם היום, צריך לעודד את האנשים שהולכים לעבוד בתחום הסיעוד, זו עבודה קשה. יש היום 60-70 אלף ישראלים שעוסקים בענף, אפשר לעודד מאות אלפים כדי שיכנסו לתחום הזה. זו עבודה שאינה מבזה, כל עבודה, הגמרא אומרת שאדם יפשוט נבלה בשוק ולא יזדקק לבריות, אם אדם יכול לעשות עבודה מכובדת. אנחנו רואים שיש עשרות אלפי ישראלים... צריך למצוא את הדרך לתמרץ אותם, להגיד להם שזו עבודה מכובדת, זה יכול למנוע הגעתם של רבים מחוץ לארץ.


"שיפור הסיוע לילדים נכים - הוועדה ממליצה על ביטול ההמתנה של ילדים נכים במסגרות יום, הארכת משך הטיפול במסגרת היום, לפחות עד השעה 17:00, והגמשת שירות ההסעות למסגרות אלה. כמו כן, ממומלץ להרחיב את ההגדרה של ילד נכה ולהגדיר סל נפרד של זכויות לילדים נכים במשרד החינוך שייתן מענה גם לילדים שלא נמצאו זכאים לקצבת ילד נכה". במוסד לביטוח לאומי יש ילדים שנופלים בין הכיסאות שאינם מוגדרים באופן מוחלט. אלה בעיקר הבעיות, אנחנו נתקלים בבעיות של הורים פגועים, ילדים נכים, סביבה פגועה, בתחושה שהם לא בדיוק עומדים בקריטריון. צריך למצוא קריטריוני ביניים. "קביעת מבחן הכנסה אחיד למי שמוגדר עדיין עם צרכים סיעודיים." היום לדעתי הם צריכים לעבור מבחנים בכמה מקומות ובכל מקום יש מבחן אחר. הוא צריך לבחור איזה מבחן קל יותר ולעשות בינגו לאיזה מבחן צריך ללכת. היום בצבא עושים מבחן אחד, למשל המבחן לסיירות בצה"ל הוא מבחן אחד, מי שעובר את המבחן הראשון יכול להתקבל לסיירת שלדג, לא עמד במבחן באופן מלא ורק ב- 80% הוא יוכל להגיע לסיירת גולני גבעתי, לא מגיע לזה תוכל להגיע לצנחנים, כך זה יורד למטה. זה מבחן אחד כדי לא להעמיד את הזקנים בגיל 80-90 או 100 במבחנים של ילדים קטנים. הם נבחנו כל כך הרבה בחיים, הל גידלו משפחות ואותנו, נתנו לנו טיפול טוב וכעת אנחנו מעמידים אותם במבחנים כמו ילדים קטנים.


"הסברה מסודרת לעניין הזכויות ואפשרות הטיפול מטעם הגוף שמופקד על תחום הסיעוד מיד בשלב הראשון של בחינת מצבו של האדם, כשיוגדר אדם עם צרכים סיעודיים. קביעת מנגנון לעדכון הגמלאות והקצבאות לאנשים עם צרכים סיעודיים באופן שימנע את שחיקתם".


אגיד את כל מה שאמרתי כאן בצורה מפורטת במסגרת השיטה, אחרי שהגדרנו את הרוב ואת המשימות, במילה אחת; כמו שאנחנו מצווים במצוות בכיבוד אב ואם בעשרת הדיברות באופן הפרטי שכל ילד מצווה לכבד את אביו ואמו, ילדים קטנים בגן כשאומרים להם 'כבד את אביך ואת אמך', הילד לא מבין למה צריך בשביל זה מצווה, הוא אומר שזה בוודאי. הבעיה מתחילה כשהילד בן ארבעים או בן חמישים וההורים בני שבעים או שמונים. אבא אחד יכול לגדל עשרה ילדים ועשרה ילדים לא יכולים לגדל אבא ואימא אחת. באופן הפרטי יימצאו ילדים שיטפלו יפה בהורים שלהם, אבל באופן הציבורי של המדינה זו בעיה כפולה ומכופלת כי כל אחד אומר זו לא הבעיה שלי. מהשיחות שלי התחושה, מראשי הממשלה ועד שר האוצר, שבזקנים, אם היה אפשר לקרוא ועדה מיוחדת, כמו שיש בעיית העובדים הזרים היה בעיית הזקנים. אני רוצה להוציא את זה ממסגרת בעיה ולקרוא לזה התענוג בטיפול בזקנים, התענוג שלנו לטפל בזקנים, בנכים ובנזקקים שלנו, הרצון לטפל בהם באהבה ובחיבה ולדעת שזו זכות אחרי כל מה שהם נתנו לנו ולמדינה, באופן אישי יש לנו את הזכות לטפל בהם כשהם מגיעים לגיל המבוגר, לתת להם אחד חלקי מאה ממה שמגיע להם.

אני מודה לכם שהקשבתם בקשב רב. תודה שטרחתם ובאתם. גלעד נתן יאמר את הדברים ואחריו כל מי שירצה יאמר את דברו. אתם יכולים גם להיפרד ממני. תודה.

אני לא אכנס עכשיו לכל הפרטים הקטנים, אני לא יודע איך לקרוא לזה. עיקרי ההמלצות נקראו. הנקודה הראשונה שהבחנו היא שמספר שעות הסיעוד הוא מספר לא ריאלי. מצד אחד צריך לבדוק מודלים להשוואה ומצד שני די ברור שרוב האנשים הסיעודיים לא צריכים טיפול עשרים וארבע שעות ביממה. לעלות ל- 30-40 שעות - יש כאן חישובים תקציביים שנתנו אתמול לאוצר, הם קצת החווירו וזה בסדר. זאת העלות הריאלית של טיפול בשעות שאנשים זקוקים להן.


בנושא סיוע בקרובי משפחה, דבר הקיים כבר בכמה מדינות. יש אצלנו כאן בעיה היסטורית, שזה לא היה עד היום. זה יכול לפתור חלק מהותי מבעית הטיפול, אפשר להכיר באנשים שכבר עושים את הטיפול היום ולא מקבלים על זה את התגמול וחבל.


שיפור פעילותם של מרכזי היום לזקנים סיעודיים ולילדים נכים - יש המון בעיות הקשורות לשעות הפעילות, מערך ההסעות שאינו גמיש ושהוא לא יעיל, הגדלת מספר המרכזים, הגמשת ההסעות והגדלת שעות פעילותם יכולים לפתור חלק ניכר מבעיית הטיפול גם באנשים מבוגרים בעלי צרכים סיעודיים וגם בילדים נכים.


"עידוד תעסוקת ישראלים - הוועדה הזאת תמיד יוצאת מנקודת הנחה שעדיף להקטין כמה שיותר את מספר העובדים הזרים ולכן אנחנו סבורים שבהגדלת שעות של עובדים ישראלים ובהקמת המרכזים אפשר להוריד, אבל כדי לעודד תעסוקה צריך לפעול גם בשכר. במגזר הפרטי וגם במגזר המוסדי שכר העובדים הסיעודיים הוא מאוד נמוך. אין הסכמים קיבוציים, אין גורם שמאגד את העובדים האלה ומגן על הזכויות שלהם. כל הדברים הם גורמי משיכה שליליים בענף.


בנוגע לטיפול המוסדי - זה עולה, כמו שכתב היושב ראש, יש הכרה בעדיפות בטיפול משק בית, אבל צריך להגיד את הדבר שהוא אמיתי וכואב, טיפול במשק בית הוא לא תמיד הטיפול הנכון. יש אנשים שמגיעים למצב שהטיפול במשק הבית מסוכן לחייהם וההעדפה האישית שלהם להישאר במשק בית או העדפה של המשפחה מסיבות כלכליות שהם יישארו בבית מהווה בעצם סכנה לחייהם וזה לא יאפשר להם לקבל טיפול נכון.


אלו הבעיות. יש כמה נקודת סיכום. "הוועדה מודעת לכך שלהמלצותיה יש השלכות כלכליות כבדות ברמה המקרו על המדיניות הכלכלית הכללית. במשך שנים נוצר הטיפול באנשים עם צרכים סיעודיים טלאי על טלאי. הסדרת המצב הקיים והתמודדות עם עיוותים הקיימים בו אשר מונעים מתן טיפול מיטבי לאנשים עם צרכים סיעודיים וגורמים לתופעות כלכליות שליליות מחייבות נקיטת צעדים רחבים ואמיתיים. העלאת נושא הבריאות לשם הבטחת ביטוח סיעודי בדומה למודל הגרמני עשויה לתת מענה על עיקר העלויות הכלכליות של השינויים. העלות הנוספת תתחלק בין אזרחי ישראל במדינה ובנוסף על כך אופן הרכישה של הביטוח יוזיל את הביטוח למדינה ולאזרחים כאחד. העלאת שכר לעובדים בענף והגדרת שעות הזכאות לעובד הסיעוד ולשהייה במוסדות הקהילה יגדילו את מספר העובדים הישראלים בענף ויביאו לצמצום משמעותי בצורך בעובדים זרים בענף שעיקר העובדים הזרים השוהים כיום בישראל עובדים בו. התאמת הקצבאות - להעלות את השירותים ועדכון הקצבאות באופן שערכם הריאלי יישמר והם יתרמו להעסקה כחוק ולשמירה על זכויות בעלי הצרכים הסיעודיים ושל העובדים בענף. שיפור הטיפול המוסדי והנגשתו מבחינה כלכלית יתרמו לשמירה על כבודם ואיכות חייהם של בעלי הצרכים הסיעודיים הנזקקים לטיפול זה".

תודה רבה. הייתי גם אצל שר הרווחה וגם אצל שר האוצר ונפגשתי גם עם סגן שר הבריאות, בשיחות אמרתי להם שהבעיה הזאת תתפוצץ לנו בפנים. בזמנו אמרתי שבעיית הבנייה תתפוצץ, אמרתי שעניין העובדים הזרים יתפוצץ לנו בפנים, נכון, הגברת שושנה שטראוס? אני לא נביא כי הנבואה ניתנה לקטנים ולשוטים, אבל אני כן אדם עם שכל. למרות שה- IQ שלי נמוך, ראיתי את הדברים האלה באופן ברור. אני אומר שגם הנושא הזה מתפוצץ לנו בפנים, אנחנו רואים את הבעיות ואם לא נטפל בזה היום אנחנו נהיה בבעיה יותר גדולה.


בבקשה, פרופסור טוביה חורב, נעמת לי מאוד שהגעת לוועדות והעשרת אותנו בידע שלך, מאוד מחמיא לנו שהגעת לישיבה היום. אני אבקש לשמוע את דעתך. לאחר מכן נשמע את המשרדים.

תודה. ראשית אני באמת רוצה להחמיא ליושב הוועדה ולדוקטור גלעד נתן. לדעתי נעשתה כאן עבודה מאוד מקצועית. אני חושב שהנושא, כפי שהוא מוצג על ידי הוועדה ומועלה על סדר היום הציבורי, לדעתי, זה חשוב מאוד. אני אומר את זה לא רק כטוביה חורב, אני אומר את זה מתוך ראייה של משרד הבריאות. מכאן אני רוצה להגיע לנקודה הבאה והיא שמשרד הבריאות כמשרד וגם שר הבריאות שעומד בראשו החליט כבר מלפני שנה על כך שהוא מעוניין להיכנס לעובי הקורה בתחום הזה. המשרד ראה וזיהה את הכשלים שאתם כרגע העליתם ואולי גם רבים אחרים. המשרד הקים צוות מקצועי וחשב שצריך לתקוף את הנושא הזה בראייה ממלכתית, לא בהכרח בתוך המסגרות הקיימות.


אחד הדברים הראשונים שהזכרת קודם זאת הראייה הצרה המאפיינת את הפיצול הקיים היום במערכת. כל משרד רואה את הדברים מנקודת המבט הצרה שלו ואין את הראייה המתכללת. כשסגן השר מינה את הוועדה זה היה אחד הדברים שהוא אמר, הוא רוצה את הראייה הכללית כדי להגיש בסופו של דבר לממשלה תכנית שהיא תכנית כוללנית. אחד הדברים שאני מצד אחד מתרשם ומצד שני חושב שזה מעיד כאלף עדים על כך שהראייה של הוועדה היא נכונה היא בעצם העובדה שבסופו של דבר גם הצוות המקצועי של משרד הבריאות שעבד במנותק מכם, שעבד בנתיב מקביל לנקודות שאתם העליתם, נמצא שיש חפיפה גדולה מאוד בפתרונות המוצעים.


אני אשתדל לקצר בדבריי, המקום שבו אנחנו נמצאים היום הוא שלמשרד הבריאות ישנה תכנית מאוד מגובשת שרואה את הדברים מנקודת מבט כללית. אני מיד אציין רק כמה נקודות של התכנית עצמה. יש חפיפה מסוימת בין התכנית של משרד הבריאות לבין התכנית שכרגע ראינו והוצגה כאן. התכנית של המשרד יותר רחבה ומטפלת במגוון גדול יותר של נושאים. התכנית הזאת הוצגה בשבוע שעבר בפני ראש הממשלה. סגן השר, מנכ"ל המשרד והצוות המקצועי ישבו עם ראש הממשלה והציגו את התכנית. משרד הבריאות, סגן השר וההנהלה הבכירה של המשרד התחילו כבר בתהליך של ישיבה עם משרדי הממשלה הרלוונטיים. זה אומר שהמשרד וסגן השר העומד בראשו מובילים מהלך שמקווה למצוא את הפתרון ברוח הדברים שבחלקם נאמרו כאן וגם בתכניות אחרות.


כמה דברים ברמת הכותרות על המאפיינים. המשרד רואה את הדברים בכמה אבני יסוד של התכנית. הדבר ראשון, אמרתם בצדק, ואני עושה קטגוריזציה אחרת של הדברים, הדבר הראשון הוא הכיסוי הביטוחי - כלומר עד כמה הכיסוי הקיים היום בין אם מדובר מהבחינה של הטיפול בקהילה ובין אם מדובר באשפוז וכן הלאה, האם הוא מכסה את כל אוכלוסיית הנזקקים כן או לא. שנית, מקרב אלה שהוא כן מכסה האם הוא נותן כיסוי מספיק. כאשר אתה מסתכל על הכיסוי הביטוחי, אלו שני הדברים שראשית אתה מסתכל. הדבר השני הוא לבחון עד כמה הוא בר קיימא לטווח הרחוק. האם מנגנון ההצמדה שלו הוא תקין או לא תקין, האם הוא עלול להישחק לאורך השנים. אלו הדברים שמרכיבים את השאלות העיקריות בכל הנוגע לכיסוי הביטוחי. הדבר האחר הוא המסד או העמוד, הנדבך, הנוסף שעליו יושבת התכנית, שהוא המבנה וארגון השירותים. כאן אנחנו מדברים על מערכת, ציינתם גם אתם בצדק, שמתאפיינת בפיצול רב מאוד, בחלוקת אחריות, בכפל של שירותים. כאשר נזקק סיעוד ומשפחתו ניצבים בפני מערכת שכזאת אין שום סיבה להניח שהם מסוגלים להתמצא בזכויות שלהם, שהם יודעים למי לפנות ושהמערכת מתפקדת באופן יעיל. כשאני אומר באופן יעיל הכוונה באופן יעיל גם מבחינת רצף הטיפול. לכן אנחנו שם בפנים, רצף הטיפול הרפואי הסיעודי, עד כמה הוא ניתן באיכות טובה לנזקק - מערכת מפוצלת מקשה לעשות את הדבר הזה. האם ישנו איזה גורם מקצועי שעושה בקרה על הדברים, שאוסף את הנתונים, שמנסה להציב סטנדרטים טיפוליים, שוב ברצף הטיפול הרפואי סיעודי ועוד כהנה וכהנה שאלות שנוגעות למבנה וייחוד השירותים.


הדבר המרכזי שציינתם, זו המלצה מאוד מרכזית גם אצלנו, זה איחוד גורמים מבטחים, איחוד גורמים מטפלים והַכְנָסַת, אתם נתתם את זה כדוגמה וכמובן זה מרכיב חשוב אצלנו, קופות החולים כגורם שמהווה גורם מסוים שעושה בקרה ובעצם נותן את השירות הרפואי סיעודי לנזקק הטיפול הסיעודי הקשיש.

תודה רבה. הגיע חבר הכנסת ניצן הורוביץ.

אני מתנצל, הייתי בכנס עם הרופאים בחדר ליד, היה קצת דרמטי. תודה ליושב ראש הוועדה.

ניצן הורוביץ מחליף אותי ואני בטוח שהוא יעשה עבודה עוד יותר טובה ממני.

אני כבר מתרשם מאוד מהמסמך הזה.

אני מקווה שהעניין לא יסתיים כשאני אהיה סיעודי או נכה.


בבקשה משרד הרווחה, מרים בר גיורא, בבקשה.

ראשית אני רוצה לומר שזה מסמך מאוד רציני. אני לא יכולה להגיב על הכול ונכון שאני לא אגיב לעומק כי קיבלתי אותו רק עכשיו. אני חושבת שמסמך כזה חשוב וכדאי שיהיה לנו דיון פנימי אצלנו, במעמד מנכ"ל ואולי אפילו שר. עם זאת אני רוצה להגיב כי יש כאן התייחסות לנושאים שונים שהם מאוד חשובים מנקודת המבט שלנו.


כתובת אחת היא מאוד מאוד חשובה, כל הדברים חשובים, אבל אני רוצה להגיב לדברים שאני כן יכולה להתייחס אליהם. כל הנושא שהתייחסתם כאן בצדק בנושא של עיבוי, הרחבה, הגדלה וגמישות של מרכזי היום, את זה אני רוצה להכניס לקונטקסט יותר רחב של כל השיפור של עיבוי, הרחבה והגמשה של שירותים קהילתיים. זה נושא מאוד חשוב ולא רק מרכזי היום, זה נושא שאפשר לעשות אותו בקלות. למשל את הנושא של לחצני מצוקה הייתי מכניסה לתוך תכנית הקהילות התומכות שנותנת לא רק לחצן מצוקה אלא גם אב קהילה שבלחיצה אחת שלוחצים יכול להגיע ולעשות כל מיני שירותים קטנים. העלות היא לא הרבה יותר גדולה. היום אנחנו מסבסדים את זה ויש רצון להמשיך, זו תכנית שמאוד מצליחה. ישנן תכניות נוספות כמו נופשונים, שאנחנו נאפשר בקלות לזקנים להגיע לנופשון אחרי בית החולים כשהם במצב הכי קשה. ישנו נייר שהגשנו אותו גם לאוצר - לא קיבלנו תשובה.


בגדול אני רוצה לומר שהתכנית מאוד יפה, בכל נושא עיבוי השירותים הקהילתיים, אנחנו מאוד מצטרפים לה. צריך לבדוק את העלויות התקציביות ולראות איך ליישם אותה. אני מבקשת לומר בסוגריים שצריך לדעת שלא כל זקן, חלק גדול מהזקנים מסיבות שונות אינם רוצים להגיע למרכזי יום. יכול להיות שאם היינו משפרים ומעלים את הרמה והיינו נותנים מגוון שירותים אחר הם כן היו מגיעים. היום הם לא רוצים. נעשה מחקר לפני כשנה על ידי מכון ברוקדייל מאייר ושם נשאלו אנשים, שהם זכאי 'חוק ביטוח סיעוד', "אם זה לא היה עולה לכם כסף הייתם מגיעים למרכזי היום?" היו כאלה שאמרו שגם אז הם לא היו מגיעים. זאת אומרת שזה לא רק נושא של כסף. אם לוקחים את כל המערכת התומכת של שירותים קהילתיים יש הרבה מה לעשות בהרחבה שלה, בהתאמתה לצרכים של הזקנים. אני מאוד מברכת על החלק הזה, לגבי חלקים האחרים אנחנו צריכים דיונים אצלנו בתוך המשרד.

אני מודה לך.

הערה. מכון ברוקדייל מאייר באותו מחקר מצא גם שכ- 50% מהמשפחות לא ידעו בכלל על הזכאות שלהם למרכזי יום.

נכון, בכל הנושא של מידע, מצד אחד מידע ומצד שני כתובת אם משהו קורה וצריך מהרגע להרגע הוא נושא קריטי לאדם הסיעודי הנמצא בביתו.

תודה. בבקשה, הגברת אורנה זמיר.

גם אני מצטרפת להערכה ליסודיות בה נעשו הדברים. אתה הגעת באופן אישי - - -

היינו אצלה פעמיים בפגישות ארוכות.

גם עם הסמנכ"ל וכל הזמן היו שאלות ותחקורים, בהערות שלנו ניתן לראות כמה בירורים ושיחות טלפון נערכו איתנו כדי לאסוף את המידע.

אני מודה לכם גם על האירוח.

אני שמחה שוועדה שתפקידה הוא עיסוק בעובדים הזרים אינה מתמקדת בשאלה של מתי מותר ומתי אסור, אלא מתמקדת בשאלה של החלופות. כלומר רק להוריד הנחיות בלי לתת את הפתרונות החלופיים זה לא יצליח. אני שמחה שהוועדה לא נפלה לבור הזה הקיים שכמעט כל מי שמתעסק בעניין הזה בקלות יכול ליפול לתוכו. המיקוד צריך להיות על הפתרונות החלופיים.


המוסד לביטוח לאומי, אגף סיעוד, מאוד ישמח להשתתף במה שאפשר. כמובן שאנחנו עובדים על פי חוק והדברים שאנחנו עושים כך או אחרת הם על פי שינויי חקיקה. כתוב כאן למשל על נושא של שינוי מספר השעות הניתנות בטיפול אישי - - -

אכן את צודקת, זה לא תלוי בך.

זה לא אצלנו, מה שכן אנחנו עושים בנושא הזה- התחלנו עכשיו בתהליך של הכנת חקיקה, הצעה שגובשה במינהל המחקר, הצעה שתסדר את שעות הסיעוד בתקציב אפס בחלוקה אחרת, כך שאלה שנמצאים ברמות הנמוכות יותר של הסיעוד יקבלו פחות שעות ומאחר והם רבים יותר ניקח מהם ויהיה אפשר לתת בצורה משמעותית גבוהה יותר לאלה שנמצאים ברמות הגבוהות של התלות. זה לפי דעתי צעד מאוד חשוב שהמוסד לביטוח לאומי יוזם, אני מקווה שימשיך הלאה.


נושא שלא הספקתי לדפדף בו עדיין, אבל אני כל הזמן מזכירה שהוא מאוד מאוד חשוב, זה לתת את המענה של שעות בבית, זה לא הצוות של משרד הבריאות. שעות בבית לאנשים שמשתחררים מאשפוז, אני יודעת מידידי במשרד הפנים שהרבה מהלחץ הוא מאנשים שמשתחררים הביתה מאשפוז ושלא מודעים לאפשרויות. הפתרון האוניברסאלי לכך זה עובד זר וברגע שהשירות הזה נכנס קשה להוציא אותו מביתו של אדם. צריך לתת במקרים אלו חלופות במסגרת נופשונים, בתי החלמה או שעות סיעוד בבית לתקופה מוגבלת ללא מבחן הכנסות. לדעתי אחרי אשפוז זה לא העיתוי הנכון להתנות שירות במבחן הכנסות כפי שעצם האשפוז לא מותנה במבחן הכנסות. זה לדעתי צעד שיהיה מאוד משמעותי בשינוי כל התרבות.


יצא לי השבוע לפגוש מישהי מנורווגיה שהיתה פעם אצלנו ונסעה, כעת היא היתה באירוח. שם אין כמעט עובדים זרים למעט באוסלו - - -

שמעתי שבפיליפינים הציבו יעד שישראלים יבואו לטפל בזקנים שלהם.

הם נותנים בנורווגיה שירותים הרבה יותר מאצלנו, החל במצבים שאצלנו נחשבים כמצבים בהם אנשים לא זכאים ואצלם כן זכאים, זה כולל ליווי ביציאה מחוץ לבית כדי להתאוורר. בקיצור יש למה לשאוף. עשינו חוק נפלא בשנת 1998, אבל אנחנו צריכים לעשות עוד.

תודה. זהרה כהן נציגת המשרד לאזרחים ותיקים בבקשה.

חברת הכנסת לאה נס הצטערה שהיא לא יכולה להגיע עקב סיור שיש לה. אנחנו מברכים בפה מלא, כרגע אני מדברת מגרונה, מברכים אותך. אנחנו שותפים במהלך כל השנתיים וחצי לכל הוועדות שהיו. נשמח להמשך עשייה משותפת ושנראה שהדברים אכן יתקדמו.


היום יש כ- 150 אלף אזרחים ותיקים. הצפי שבשנת 2030 יהיו כ- 1.4 מיליון, יש למה לצפות וזה לא עוד הרבה זמן.

אמרו שבשנת 2030 יהיו 1.1 מיליון מתנחלים.

כל אחד מדבר מהרהורי ליבו.

הרהורי ליבי דווקא עם הזקנים.

אנחנו יודעים שתוחלת החיים עולה, אם פעם זה היה שנתיים, היום זה עומד על ארבע שנים בממוצע ובעתיד זה יעמוד על שש שנים, זאת אומרת שאנשים זכאים יותר גם במצב סיעודי. המשרד עובד בשיתוף המשרדים הנוספים: משרד הבריאות, משרד הרווחה והמוסד לביטוח לאומי. כמובן ישבנו בוועדה עם משרד האוצר. אנחנו היום מקיימים מוקד זכויות *8840, בימים אלה יוצא עלון עם הזכויות, באוקטובר אחרי תקופה ארוכה בשיתוף אם כל המשרדים, יוצא עלון שיפרט את כל מגוון המשרדים השותפים לגבי כל הזכויות בזמן אשפוז ואחריו. יש לנו את הפרויקט "והדרת פני זקן" שאנחנו נותנים מענה לאזרחים ותיקים גם במגזר החרדי וגם במגזר הערבי, גם העלאת מודעות והערכה גריאטרית.

תודה. יפה מאוד.

ראשית אנחנו רוצים להודות לאדוני היושב ראש ולכל הצוות, בת שבע, גלעד לכולם על העבודה הטובה שהיינו שותפים בה. זכית.


כמובן שאנחנו צריכים ללמוד את התכנית ולקרוא את ההמלצות לעומק. חשוב לנו להגיד שככל שהתכנית תשפר את השירותים שיקבלו הקשישים, הנכים ובכלל המטופלים במדינת ישראל, כמובן שהרשות תתמוך בה וכמובן תהיה בעד. במסגרת התכנית הזאת ישנן הרבה נקודות המתייחסות לשילובם של ישראלים - זו נקודה חשובה, בה אנחנו רואים כערך בשילוב הישראלים בענף הזה.


הייתי מוסיף הערה קטנה, בכוכבית קטנה - - -

הארה באל"ף.

באל"ף וגם בעי"ן, אפשר להתייחס אליה בשתיהן. היה חשוב שישבו איתנו, הבנתי שישבתם עם הרבה משרדים, לגבי התכנית הזאת היה לנו מה להגיד בעניין והיינו מבקשים קצת להשפיע לעומק. אנחנו נלמד את הדוח ונדבר עם גלעד ועם חבר הכנסת ניצן הורוביץ - - -

עם ניצן הורוביץ, שאני בטוח שהוא יעשה עבודה יותר טובה ויותר משלימה. שנינו באים מהתקשורת, הוא בא מערוץ 10 ואני מערוץ 70 פלוס 10 זה 17, בגימטריה שווה לטוב.

אני מצטרפת לברכות של כולם. אני חושבת שעשית עבודה ממש מרשימה. השילוב - - -

עשינו.

עשיתם. אנחנו מדברים כאן על הנהגה ואנחנו יוצאים מהפרט לכלל. גם בוועדה ראינו הלכה למעשה מה זה מנהיג שמוביל דרך. התרשמתי מאוד מהעבודה שלך בתוך הוועדה הזאת עם הצוות. נפגשנו באחת ההזדמנויות בביקור בצפון, גיליתם רגישות יוצאת דופן, באמת הצלחת ובזכותכם קידמנו אצלנו גם נושאים מאוד קרדינאליים.

הכול בזכותכם. אנחנו היינו רק הגלגלים.

עם ישראל יכול להתהדר במנהיגים טובים. תודה רבה על השירות שנתתם לנו.

תודה רבה, זה מאוד מחמיא. בבקשה, שמחה בניטה, תציגי את עצמך למי שלא מכיר.

אני יושבת ראש עמותת מזור.

צריך לדעת ששמחה בניטה היא בעלת הבית של הכנסת, על פיה יישק דבר, חברי כנסת, שרים כולם שומעים לדעתה וחסר להם שלא.

זה ממש לא כך. פשוטת העם. ראשית אני ממש רוצה לברך אותך. אני מבקרת הרבה שנים בכנסת ובוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים לא פחות. אני רוצה להגיד לך שאני אישית נהניתי לעבוד איתך ועם הצוות שלך, הגינות, יושר, נועם הליכות כלפי כולם באופן שוויוני בלי העדפה מסוימת, מה שלא היה עם קודמך. אני פשוט אומרת שרואים שרוח הקדושה האלוקית שורה עליך ומעבירה אותה כאן בקהל. אני איתך מכל הלב וגם עם הצוות שלך. באמת המנהיג, הראש.


בעניין הנושאים שאנחנו מעלים, הם אומנם לא הנושא של קשישים אלא נכים ואנשים צעירים יותר שאיתם העבודה יותר קשה, עבודה יותר תובענית, היא פחות נוחה, גם השעות הן אחרות, נכים ישנים יותר מאוחר והולכים לישון מאוחר כי מטבע הדברים צעירים יותר תוססים. נכים לא עובדים ולכן הם ישנים עד הצהריים והיום מתחיל מאוחר ומסתיים מאוחר. לעובדים קשה מאוד לחיות את מעגל החיים שהוא די תובעני. זו אחת הסיבות שאצלנו תמצאו הרבה מאוד נטישה, הרבה מעדיפים קשישים לבד. את תופעת הנטישה לא הצלחנו לבלום. בכל הישיבות, בכל הוועדות אנחנו מנסים לסתום פרצות ולא מצליחים לבלום את תופעת נטישת נכים. עובדים מגיעים ואחרי שבוע כשהם יוצאים לחופשה הם לא חוזרים. לא מדובר על נטישה שהיא אחרי תקופת עייפות או שחיקה, פשוט שבוע עבודה יוצאים ולא חוזרים לעבודה.


אני מצטערת שלא הצלחנו להשיג עד הסוף, למרות שהצלחנו להשיג את 51 חודש שהתחיל אצלך בוועדה. אמרתי שזה יכול להוות איזה מענה, אני רוצה לומר לך שיש לעניין הזה הצלחה אדירה. עובדים שסיימו חמש-שש שנים שלא היו מוכנים בעבר לעבוד אצל נכים יודעים היום שהסיכוי שלהם להאריך את שהותם בארץ כתוצאה מעבודה עם נכים... רוב הנכים הקשים ביותר, ניוון שרירים, מונשמים, מטופלים היום על ידי אותם עובדים שבתחילת הדרך לא רצו להיכנס לבתיהם, זה הישג משמעותי. אנחנו מחכים עדיין לוועדה שתחליט 'מי לחיים ומי למוות'. שיחליטו מי כן יישאר ויאריכו לו את השהייה למעלה מ- 51 חודש ולגבי מי הוועדה לא תקבל את הטענות וזה יהיה קשה מאוד עם הנכים שהתרגלו. להרגיל עובד לעבודה בביתו של נכה זה דבר לא פשוט. בזה לא הצלחנו ואני מצערת שבוועדה לא הצלחת להביא ביחד איתנו, אני מרגישה שאנחנו אוכלוסייה חלשה. אני מייצגת אוכלוסייה חלשה, "קו לעובד" מייצג אוכלוסייה חלשה, אני מאוד מכבדת את העבודה - - -

היא תדבר אחריך.

אין בעיה. אני חושבת שהם עושים עבודה קודש, אבל נראה לי שאם הם היו נפגשים עם ארגון כמו שלנו, בכלל עם ארגוני נכים, והיו לומדים את המצוקה האמיתית, אני משוכנעת שבעבודה משותפת יכולנו להשיג הרבה יותר דברים טובים גם לעובדים וגם לנכים. כמובן שאני מגיעה מהמקום הכואב הזה. חבל שבהרמוניה שיצרת כאן לא הצלחת לחבר את זה כי זה היה עשוי להביא רגיעה כלפינו וכלפי השטח.


אני מבקשת לומר שבמשך הפעילות בשנתיים וחצי האלה הגענו להישגים, צר לי שאנחנו עדיין לא מצליחים להביא מזור לבעיה של טיפול בנכים קשים בקצבאות. ישבנו אתמול עם השר כחלון ואמרנו שעם הכסף שאנחנו מקבלים מהמוסד לביטוח לאומי אי אפשר לעודד, לא עובדים ישראלים ובטח לא עובדים זרים לטפל בנכים. בקצבה של 4,000 שקל, כשאתה צריך לתת 7,000 שקל לפי מחלקת המחקר והמידע של הכנסת, הפער הזה הוא הפער שלדעתי בולם את היכולת שלנו להחזיק עובדים תקופות ממושכות. אם הוועדה הזאת ביחד תצליח לשכנע את האוצר, לא את האוצר אלא את השר שמלווה אותנו כרגע בנושא הזה, אני חושבת שזה יביא לפתרון. לדעתי כסף הוא כן הפתרון. כלומר יש כסף, יתנו להם את מה שמגיע להם, הנטייה שלהם לנטוש ולעזוב לדעתי תהיה יותר שולית ואז הנטישה תהיה כתוצאה מהתפנקות וחוסר רצון מובהק לעבוד עם נכים.


אני מודה לך ואני מקווה שמחליפך יעשה גם הוא עבודת קודש.

הרבה יותר טובה, בעזרת ה'.


אני אבקש את עידית ליבוביץ' שהשתתפה כמעט בכל הישיבות, בבקשה.

ההמלצות מצוינות, אנחנו יכולים לקוות שהן תאומצנה. לא צוין ההסכם הקיבוצי שההסתדרות הכינה לעובדי סיעוד לפני כל כך הרבה זמן, הסכם שממתין עדיין לאישור האוצר, מה שכרגע לא נראה שהולך לקרות - ההסכם קיבוצי שמדבר על העבודה הייחודית לענף ועל הדרישה לשכר גבוה יותר ושכר נסיעות. לעובדות סיעוד ישראליות אין היום שום אינטרס להמשיך לעבוד, זה נושא שדיברנו עליו בישיבה הקודמת. השכר הוא מאוד מאוד נמוך, אין להן אינטרס להישאר בשוק הזה. דיברנו גם שעיקר העובדות הן בעיקר מגל העלייה של שנות ה-90, הן מזדקנות, הן תעזובנה בקרוב את העבודה ולא יהיה מי שיחליף אותן. את ההסכם הקיבוצי כדאי לדחוף וכמה שאפשר יותר מהר. אולי זה יעודד קצת את תעסוקת הישראלים בתחום.


במהלך התקופה הזאת קרו כמה דברים מאוד מצערים מבחינתנו, אנחנו עדיין, כרגיל, לא מוותרים על המשך הלחימה למען זכויות עובדים, גם עובדים זרים וגם עובדים ישראלים כמובן, על מנת לשמור על זכותם להתפטר כשהם רוצים ועל מנת לשמור על זכותם להיות מועסקים במקום שבו הם מעוניינים לעבוד. כמו ששמחה מנתה את הדברים שעדיין לא נפתרו, דבר גדול שלא נפתר זה העובדה שעדיין ממשיכים לתת היתרי העסקה לאנשים שאין כסף לשלם ואחר כך תוהים למה העובד תובע את הזכויות שמגיעות לו. כשאדם מקבל 1,000 שקל בחודש אין סיכוי שהוא ישלם שכר לעובד זר. עדיין ממשיכים לתת היתרים, משרד הפנים לא בוחן אם בכלל יש לאדם איזה אפשרות כלכלית לממן עובד, זה מאוד עצוב בעינינו ומקווים שזה משהו שיתחיל לזוז בזמן הקרוב.


אסכם כמו שהתחלתי, אנחנו רק יכולים לקוות שההמלצות האלה תאומצנה, נעריך מאוד אם דברים יתחילו לזוז.

אני מודה לך. מאירה שוורץ בבקשה.

- - - לי יש שני הורים זקנים, אם ההמלצות תאומצנה אני מאוד אעריך את זה.

עמית סדן, בבקשה.

קודם כל אי אפשר לפתוח בלי פרידה ומילות תודה. אני ליוויתי אותך כאן בכל הדיונים ולא רק בעניין הסיעוד אלא גם בחקלאות, מסתננים ובכל דבר שנוגע לזה. הוועדה הזאת על אף שהיא נוגעת במשהו שהוא די בנישה היא נכנסת להמון עולמות שונים ומגוונים. ללמוד את כל הנושאים זה לא פשוט, טוב שזה כך, ולהיכנס לעומק הדברים ולנסות למצוא פתרונות זה בכלל דבר ראוי לציון. תודה לך ואני מניח שנתראה כאן.

אני מקווה להיות שר אוצר, אני אתן לך תפקיד מכובד ולו רק בגלל מה שאמרת עכשיו, וזה לא שוחד.

לגופו של עניין, אנחנו באוצר רואים גם את עניין העסקת עובדים זרים בסיעוד כפתרון שהוא אומנם נוח לקשישים, אבל מבחינה משקית יש איתו המון בעיות. לדעתנו הוא לא נכון מבחינה משקית ובטח לא בהיקפים המדוברים כאן ואולי כן בחלק מהמקרים. בגלל שיקולי עלויות והפתרונות הנוספים שעובדים זרים נותנים, אולי כן נצטרך אותם. ההיקפים הקיימים יחד עם הגידול המדובר באוכלוסיית הקשישים לעתיד לבוא, אנחנו רואים בזה משהו שצריך לתת עליו את הדעת לפני שנגיע לממדים שיהיה לנו קשה להתמודד איתם.


אנחנו בכלל זה הזכרנו את הוועדה שהתכנסה באוצר, שטרם סיימה את גיבוש ההמלצות הסופיות בגלל פערים בדברים מאוד נקודתיים. הצבנו מגוון פתרונות שלא ייעשו במכה אחת כי אנחנו חושבים שלעשות את השינויים במכה אחת זה אירוע מקרו כלכלי בסדר גדול של שינוי סדרי העדיפויות של הממשלה. אנחנו מדברים כאן על מיליארדים ולהגדיל כעת שעות סיעוד זה פתרון שנשמע יפה על הנייר, מבחינה רעיונית אין לנו שום התנגדות אלא להיפך - לדברים האלה צריך למצוא מקורות תקציביים. קל להגיד שיש, אני לא מכיר שיש, אין יש מאין, כל דבר הוא על חשבון משהו אחר. אני בטוח שכולכם יודעים את זה.


במסגרת המלצות הוועדה אנחנו כבר התחלנו לפעול למרות שההמלצות הוועדה לא קיבלו עדיין תוקף של ממש. אנחנו פועלים בתוך האגף לשיפור השירותים במסגרת הקהילה, אנחנו חושבים על כיוונים של עידוד תעסוקת ישראלים במסגרת שעות הסיעוד בבית. אני לא רוצה להיכנס לפרטים כי אנחנו עוד לא סגורים בנושא ואני לא רוצה לצאת כאן בהתחייבויות שלא אוכל לעמוד בהן אחר כך.


זאת הכוונה וזה מאוד מתחבר לנושאים שהעליתם כאן. ישנם עוד דברים שאנחנו יכולים לקחת ממה שאתם העליתם כאן על הנייר וגם אותם ליישם. מבחינת הכיוון הכללי זה בהחלט אותו כיוון עליו אנחנו מדברים. מעל ראשינו רובצת המגבלה הכלכלית תקציבית בה אנחנו צריכים לעמוד. שוב, אנחנו רואים עין בעין את הדברים.

בעזרת ה'. עמית הוא קודם כל מנומס, תקפו אותו תמיד כאן והוא אף פעם לא איבד את העשתונות שלו. אני רוצה לומר לך שהגמרא אומרת: "רופא בחינם שווה חינם' לכן הנושא של הוצאה כספית לפעמים היא ברווח גדול במיוחד, כשמדובר בהעסקת עובדים ישראלים במקום עובדים זרים. זו השקעה כדאית כי אתה מקבל אותה ממיסוי ואתה מקבל אותה בתחושה טובה, בתעסוקת ישראלים ולכן ההשקעה כאן היא דרך ארוכה שבסופה קצרה. אני מניח שהדברים האלה ייעשו בסוף כי הם מחויבים, גם בנימין נתניהו מתקרב לגיל שמונים עוד מעט וגם הוא יצטרך טיפול. כולנו נגיע לזה, בכ"ח באלול אני אהיה בן שישים, למרות שאני לא נראה זקן בן שישים לזקנה. תודה לך שהחזקת מעמד.


"קו לזקן", יפעת, בבקשה.

אני באמת חושבת שהמסמך מאוד יפה ויש בו הרבה מהנושאים שאנחנו מדברים עליהם הרבה מאוד שנים. אני מסתכלת עליו ותוהה מה הערך המוסף של הוועדה הזאת בעניין הזה, משום שיש הרבה דברים חשובים בתחום הסיעוד, אבל הוועדה הזאת אמורה להתמקד בנושאים של העובדים הזרים בסיעוד או הקשר בין העובדים הזרים לעובדים הישראלים בסיעוד. בעניין הזה אני חושבת שקיימנו לא מעט ישיבות ובעיות קונקרטיות שעלו בשנים האחרונות ושנוצרו בשנים האחרונות, משום מה הצלחנו להעביר אותם מישיבה לישיבה ולא להגיע ולו לראשית הפתרון.


ערכנו לפחות שלוש ישיבות שאני סופרת בעניין הכשל ברפורמה של העסקת עובדים זרים בסיעוד. דיברנו הן על כך שהזקנים נאלצים לשלם 840 שקל בשנה על שום דבר והן על כך שלא ניתן רישיון להעסיק אדם בסיעוד אם אין חדר נוסף בבית, באופן שמפלה את האוכלוסיות שלא יכולות להרשות לעצמן דירות גדולות ולמרות זאת רוצות לקבל טיפול בקהילה. מה גם שבעיניי עצם העובדה שהמטפל לא חי עם המטופל שלו, בהרבה מקרים זה דווקא יתרון לשני הצדדים. אני חושבת שיש כאן בעיות קונקרטיות שצריך לפתור אותן ואפשר לפתור אותן, צריכים איזו מעורבות הרבה יותר ישירה עם הצבעה על הבעיות ודרישה ממשרדי הממשלה שהצליחו להגיע לכאן פעם אחר פעם ובכל פעם אמרו שהם צריכים עוד שלושה חודשים ועוד שישה חודשים כדי לתת מענה לדברים שאמורים להיות זכויות יסוד.


מעבר לזה אני חושבת שיש צורך להגדיר, לדעתי הרצף הטיפולי הוא קריטי, אבל הרצף הטיפולי צריך לבוא יחד עם גוף שיוכל לבדוק את המטופל ולקבוע באמת כמה שעות סיעוד הוא צריך. הדבר הזה לא קיים היום. למעשה מה שיש לנו היום הן הדרגות של המוסד לביטוח לאומי ואם צריך מעבר ל- 22 שעות בשבוע - אין יותר הגדרה אחרת. בהמשך לדברים שכתובים שצריך להגדיל את מספר שעות ההעסקה בסיעוד, בעיניי עד לפחות ל- 40 שעות, צריך לראות איך יוצרים את המערך שיודע להגדיר מהן השעות. בהתאם לזה אם מועסק אדם במסגרת של מגורים בבית המטופל אז גם יש את המנגנון שיודע לקבוע מהו התשלום שמגיע לו. היום אנחנו נמצאים במצב פרוץ לחלוטין, אנחנו אחרי פסיקה של בית המשפט שגלגל חזרה את הכדור אל הבית הזה וקבע שהכנסת צריכה לקדם חקיקה שתסדיר את דרכי ההעסקה המתאימות להעסקת עובדים בסיעוד. הכנסת לצערי לא טרחה להתקדם בעניין בזה באופן שזה פוגעני גם כלפי העובדים וגם כלפי המעסיקים שתמיד יכולים לשוב להיתבע.


דבר נוסף שנראה לי מאוד חשוב לדבר עליו, שוב בהקשר לוועדה הזאת ובאופן קונקרטי להבדיל מדברים חשובים שנעשים, אני יודעת שנעשים דברים מאוד מאוד משמעותיים במשרד הבריאות, כולי צפייה לראות אותם הופכים למציאות, חשוב שהוועדה הזאת תתעסק בדבר שבעיניי הוא הפוגעני והוא עצם יחסי עובד ומעביד בין מטפל למטופל. אני לא חושבת שזה סביר שמטופל יצטרך להיות מעסיק. מטופל צריך לקבל שירות, הוא צריך לקבל אותו מגורם שנותן שירות כמו כל טיפול תפקודי או רפואי אחר. צריך להיות מנגנון, בעיניי המדינה צריכה לעשות את זה, מדינת ישראל לא ממש אוהבת לקחת אחריות על עצמה ואולי זה יהיה באמצעות גורמים מופרטים, שהגורם הזה הוא זה שייתן את הטיפול. כמו שהמוסד לביטוח לאומי, זה לא אידיאלי ורחוק מלהיות אידיאלי, אבל יש חברות שמעסיקות עובדים והעובדים האלה מגיעים אל המטופלים ונותנים להם את השירות. כך כשעסקינן בעובדים זרים, זה צריך להיות אותו דבר ולא יכול להיות מצב שבו העובד בורח או בין אם הוא מתאשפז בבית החולים שהאדם סיעודי לא יחפש מי יבוא לטפל בו ביום יום שלו כשאין לו את היכולת לעשות את זה. זה לא סביר להטיל את האחריות הזאת על מטופל. בעיניי כל דרך ההעסקה הזאת היא פוגענית וצריך למצוא את המערך הנכון כדי להפסיק את ההתנהלות הזאת.

אני מאוד מודה לך וגם מסכים עם הדברים שאת אומרת כמו שהסכמתי עם הדברים של כולם. גם את צודקת. אני מתכוון ברצינות. אמרתי כבר שהכול עקום מההתחלה - - -

זה גם ייתן מענה ל"קו לעובד" שאומרים לא לתת היתר למי שלא - - -

עמותת חברות הסיעוד, בבקשה.

קודם כל אני שומע הרבה מאוד דברים טובים, באמת נעשים דברים טובים. אם דיברתם על רוח הקדושה, מהמעט שאני מבין שכשנעשו דברים טובים בבריאת העולם, אז הקב"ה בחן את היום ואמר "וירא כי טוב" ואז הוא חשב איך לעשות את היום הבא שיהיה יותר טוב. אני מקווה שאנחנו נמשיך לשמור על 'חוק הסיעוד', תשע שנים לקחה החשיבה וההקמה שלו. הוא קם והיום אני שומע שיש כל מיני גורמים שרוצים לכרסם בחוק הזה. במה הדברים אמורים? – אני שומע על אנשים שמדברים על גמלה בכסף – גמלה בכסף ללא פיקוח בעצם יגרום למה שנעשה היום בתקציב של שירותים מיוחדים. הדבר אומר שאנשים יקבלו את הכסף ובמקום לקנות בו שירות הם יילכו ויקנו איתו דברים אחרים. לכן שירות בע' - שירות שהוא היום דוגמה לכל הגויים, מכל העולם באים לראות מה נעשה כאן, זה הדבר הטוב ביותר. על זה צריך לשמור כי אנחנו רואים איך איכות החיים של הקשישים השתפרה, אנחנו רואים כמה ימי עבודה נחסכו למשפחות, מכך שהאנשים קיבלו את השירות והילדים במקום לאבד ימי עבודה קיבלו את השירות באמצעות 'חוק הסיעוד' והמטפלים.


אני חושב שהנושא של עובדים זרים - - -

דובר על גמלה בכסף, לא על גמלה למישהו מהמשפחה שיעשה את העבודה - - -

גם על זה יש לי מה להגיד, אני מיד ארחיב את הדיבור. נעשה היום ניסוי במדינת ישראל בנושא של לתת לחלק מהאנשים גמלה בכסף, פיילוט. אנחנו עדים למקרה, לפני חצי שנה נודע לי, בן בא וביקש לקבל גמלה בכסף, הוא קיבל גמלה בכסף, באה הבת ושאלה למה ההורים לא מקבלים שירות. רבותי - - -

יש חריגים, אין ויכוח - - -

לא צריך להקיש ממקרה בודד.

שאלתם, אז אמרתי.

יש כאלה שמאוד שמחים שהם מקבלים בין 20% ל- 40% ממה שהם קיבלו דרך חברות הסיעוד, הם יכולים להרשות לעצמם - - -

לא נשאר, לא 20% ולא 40%, בקושי 4%. אני במקרה מכיר את המספרים ואם תרצי אני אתן לך.

סליחה, לא לנהל שיחות אישיות. אתם זוכרים 'דברי חכמים בנחת נשמעים'.

הדבר הכי לא בסדר הוא שאנשים זורקים מספרים, מדברים על 30% , 40% ו- 50%, הרי כל הדברים נבדקו על ידי המוסד לביטוח לאומי. השכר שמקבלות חברות הסיעוד מחושב על ידי המוסד לביטוח לאומי. אני אומר לכם שהיום גם 3% לא נשארים בידי החברות. יש להם בעיה של תפקוד ואנחנו יודעים שיש חברות שעומדות להיסגר.


בנושא של עובדים זרים, לדעתי מה שקרה היום בעזרתו של "קו לעובד" הוא שהעובדים הזרים קיבלו כוח ובעניין הזה אתה רואה שבמקום שהמשפחה תבוא לראיין את העובד הזר ולבחור את העובד הזר, העובד הזר מראיין היום את המשפחה ומחליט אם כן או לא להגיע. אני מדבר ברמת השטח, רבותיי. אנחנו יודעים כמה העובדים הזרים מתפנקים שהמקום הזה הוא קשה והוא לא רוצה לטפל, וזה מקרה שקל ונוח לו לטפל. רבותי, אין טוב ממראה עיניים ומי שעובד בשטח יודע את הבעיות. לכן אני חושב שאתם כוועדה תצטרכו לקבוע את הכללים. בסך הכול אנחנו עדים לשירות שאנחנו נותנים לדור שהקים את המדינה הזאת והמעט שאנחנו יכולים היום להחזיר לו זה את אותו שירות.

תודה רבה.

קודם כל בית הספר הנחמד הזה שייצגת אותנו הוא יוצא מהכלל למרות כל המתקפות שהיו פה כולל הצעקות וכולל קריאה לצאת החוצה, אבל אני רוצה להגיד שאנחנו יודעים שכל הכוונה שלך היתה אמיתית ואני רואה את זה הלכה למעשה בתכלית, בעשייה המאוד מבורכת שאין לי מילים להגיד ואין לי מספיק מילות תודה להגיד לכם. גם מצדנו, ההתקפות שלנו נגד "קו לעובד", אנחנו לא תקפנו אותם אישית אלא את הנושא ואנחנו רוצים להגיע לעמק השווה איתם. אין לנו שום מטרה לנגח אישית - - -

זאת הכוונה של כולנו, זאת לא אשמתה, לא אשמת העובדים, זו אשמתו של בנימין נתניהו.

הגעתם למסקנה סופית איפה אנחנו נפגעים. אני רוצה להלין על דבר אחד כמו שאמרה הגברת יפעת סולל, אני לא ראיתי כאן מספיק התייחסות לנושא של מגורים בבית המטופל. יש לנו הרבה ילדים שחיים בבתי חולים שצריכים עובדים זרים. אין עובדים זרים, סגרו את השמים והם עדיין מחכים בבית החולים, הם רוצים לצאת הביתה, ההורים רוצים להוציא אותם והם לא יכולים. למה? – כי יש משרדים ויש ועדות שנמשכות ונמשכות לאורך זמן ולא מגיעים לידי מסקנות. אני מאוד מבקש, הילדים רוצים וזועקים, תאפשרו את העניין של מגורים או לא מגורים בבית המטופל כי אין לנו מקום בבית.

תודה רבה. הגברת שושנה שטראוס, בבקשה. הגברת שטראוס אישה מאוד חשובה, היא הגיעה לכל הישיבות והיא גם אישה מאוד חכמה.

רציתי להתייחס כאן למה שנאמר לאחרונה. כמו שאנחנו יודעים יש יתרונות לחובה לעובדים זרים בסיעוד לעומת זאת אנחנו ראינו כולנו בישיבות שיש גם עלויות חברתיות וכלכליות. לכן אני לא מסכימה עם מה שנאמר כאן שהוועדה היתה צריכה להתייחס כאן רק למסלול הצר של כן או לא עובדים זרים ואילו תנאים יחולו ומה לא יחולו. כמו שאורנה אמרה זו נפילה לבור וצריכים להסתכל סביב ולראות אילו פתרונות יש לנו לתת לאזרחי מדינת ישראל. לא נוכל לתת מענה לכל הבעיות שהסוגיה של עובדים זרים מעוררת, למשל, תנאי העבודה בישראל שנבנו כדי לתת הגנה לעובדים, אבל איך להחיל אותם על עובדים שמתגוררים ועובדים ונוכחים 24 שעות, על שאלות בנושא חירויות בחברה שלנו לעומת צרכים של קשישים ונכים שלא יכולים להיות ננטשים. הפתרון צריך להיות בכיוון של הוועדה למצוא מגוון הסדרים שיכולים לתת פתרון חלופי. בנושא של השיטה החדשה שהונהגה שהיא לא מושלמת והיא משתכללת, לפחות היא נתנה מסגרת עם אפשרות של גורמים מקצועיים שנמצאים כל הזמן בקשר עם המשפחות, נותנים ייעוץ גם לגבי התנאים, גם מתייעצים עם גורם מקצועי ברשות. זו מסגרת שיש בה עלויות, אבל היא יצרה התקדמות בכל הנושא הזה.


אני מברכת את היושב ראש על כל הליווי, על היסודיות, על האפשרות שהוא נתן למגוון דעות ומבטים שונים בוועדה. איחולים להמשך הצלחת הדרך.

צהריים טובים, תודה על זכות הדיבור. אני מצטרף לחגיגה ליושב ראש היוצא ואני מברך את היושב ראש הנכנס. אני טל וזגן, מנכ"ל חברת כוח אדם לסיעוד לקשישים בעיקר ועובדים זרים, חברת דנאל, החברה השנייה בגודלה לפחות בתחום ופחות או יותר בארץ.


אני חושב שבפורום הנוכחי אני האדם היחיד שנמצא בחדר שקם כל בוקר וצריך להסתכל לקשישים בעיניים, להסתכל לנכים בעיניים ולהגיד להם אין לי פתרון, אין עובדים זרים במדינת ישראל שאפשר לעשות החלפות, אין אפשרות להוציא עובדים זרים לחופשות למשפחות שלהם. "קו לעובד", תסתכלו עלי, אתם מדברים על זכויות עובדים זרים, אני הייתי רוצה שכל העובדים הזרים ייסעו הביתה לראות את הילדים ואת המשפחות שלהם. אין אפשרות לעשות החלפות. אני מוכן בכפוף לצנעת הפרט להגיש לוועדה או לכל גוף אחר, למשרד הפנים, רשימות. אני מדבר אתכם לא על עשרות אלא על מאות לקוחות שפנו ופונים יום יום רק לחברת דנאל ולא יכולים לקבל ממני שום מענה.


נמצאים בבית מאות ואולי אף יותר קשישים שלא נמצא להם פתרון. אני נמצא כאן בכובע של דנאל ואני נמצא בהתרגשות בכובע אחר בתור הבן של נחום וזגן, בן שמונים וחמש, שחלה בדמנציה מאוד קשה, מחליפים לו חיתולים ארבע-חמש פעמים ביום ואין לי פתרון. אני עם דנאל הגדולה הכנסתי את האבא שלי לבית אבות ברמת השרון ושלושת האחים משלמים מכיסם כדי להחזיק את אבא. אין פתרונות אמיתיים במדינה לקשישים עשרים וארבע שעות ביממה.


אני מצפה מכל הפורומים ומכולנו לבוא, לקום ולדפוק על השולחן. אני עברתי בעיון על החוברת ואני חושב שעשיתם עבודת קודש - - -

תגיע לפתרון.

אני מכיר את רוב האנשים מהמוסד לביטוח לאומי, רננה לוי יושבת כאן וכולנו כל הזמן בשיחות, אין פתרונות אמיתיים, לא לחברות הסיעוד, לא לתאגידי כוח האדם - - -

סליחה, הגברת שטראוס, לכאורה אם אין מגבלה, למה לא נותנים להביא את העובדים אם חסרים עובדים בענף?

יש מגבלות שקשורות - - -

אני שומע את זה כל הזמן, כנראה עד שאני לא אהיה ראש ממשלה ואוכל ליישם, זה בשביל הכיף, אבל עד שהכיף הזה יגיע, בענף הסיעוד אין מגבלה, למה הטענה שחוזרת ונשמעת בכל ישיבה, הוא מדבר על מאות ועל האבא שלו, למה אין אפשרות להביא עובדים?

לפני שנה בערך אחרי שנים שהיה אפשר להביא באופן בלתי מוגבל, ראינו את התוצאות לכך, קבעו מגבלות. המגבלות קשורות למספר עובדי הסיעוד הזרים הנמצאים בישראל ולא צריך להביא אותם, הם כבר יודעים עברית - - -

אבל הם לא רוצים לעבוד כי הם עובדים במסעדות וכל מיני מקומות אחרים.

אנחנו בודקים את היחס.

אני שואל שאלה, החבורה הזאת נמצאת ברישומים, אבל לא ניתן לאתר אותה, היא רשומה, היא בורחת, היא ברחנית ולא ניתן להשתמש בה והוא מחפש אנשים ומספר הנזקקים גדל. כמה מהנזקקים יישארו בלי טיפול?

אנחנו עוקבים אחרי המספרים האלה. יושב צוות מדי כמה שבועות ברשות עם האוצר ובודק את המספרים ואת האפשרויות. אם אנחנו רואים שאין פתרון אנחנו נותנים תוספת. עשו את זה גם בעבר, אבל לפחות עם יד על הדופק.

אני רוצה לסבר את האוזן לתשובתה של עורכת הדין שושנה שטראוס. חברת דנאל כחברת סיעוד מטפלת ב- 16,000 חולי סיעוד במדינת ישראל. הקמנו חברה לעובדים זרים. אנחנו צריכים לתת טיפול, אני מתייחס רק לקשישים ולא על נכים ועל ילדים, ל- 16,000 חולי סיעוד שסובבים אותנו בדנאל ומדי יום מידרדר מצבם. יש לי זכות להביא X עובדים זרים, 180 זה המספר שאני יכול להביא במהלך שנים עשר חודש ממאי עד מאי. אני צריך לחלק את השנה ולתת איך שהוא שירות כל הזמן ללקוחות דנאל. אין לי אפשרות, שוב אני יכול להגיש רשימות שלמות, מה גם שאתם משרד הפנים פונים אלינו כדי למצוא פתרונות לאנשים שמגיעים אליכם. יש כאן מעגל קסמים, כולם עושים עבודת קודש, אבל העסק תקוע.

העסק תקוע כי צריך יותר כסף לנכים ולזקנים ושיוכלו להעסיק ישראלים ולא תצטרכו להביא פיליפינים. שמענו והבנו. טוב שזה הועלה להמחשה.

אני אדבר בקצרה. אני מבקש להעלות שלוש נקודות. אחת הבעיות עם העובדים הזרים היא, לפחות לפי ההגדרה, הם לא יודעים עברית או עברית ברמה מספיק טובה. צריך לזכור שעל פי הנתונים שלנו בקרב האוכלוסייה הכללית, שני שליש מהאוכלוסייה יודעת לדבר אנגלית, בקרב אנשים עם מוגבלות שליש דוברי אנגלית ושני שליש יודעים רק עברית או ערבית. זו בעיה. לכן אני תומך בתכנית של אדוני ועליה אני מברך.

עדיף שיהיו ישראלים שאפשר לדבר בשפה.

כן זה מאוד חשוב. הפתרון לכך היא הנקודה השנייה והיא הפתרון של מתנדבי שירות אזרחי או שירות לאומי. זה לא נכלל בחוברת ולדעתי חבל כי זה יכול להוות פתרון, הם בוודאי מדברים בשפת הקהילה שלהם, בין אם מדובר בקהילה החרדית או הערבית. לדעתי זה יכול להוות פתרון טוב גם לעניין השפה וגם לעניין התקציב.

יפה מאוד.

הנקודה האחרונה היא ההתייחסות לשעות נוספות. אנחנו יוצאים מתוך נקודת הנחה שהשכר בענף הוא 4,000 שקל, אם תוסיף שעות נוספות השכר בענף הוא 16,000 שקל. לא בהכרח כי המצב המשפטי מאוד מעורפל בבג"צ.


אני מציע שהוועדה תמליץ לשר התעשייה, המסחר והתעסוקה לתקן את החוק בעניין הזה וליצור הסדר חוקי ברור מהן שעות הנוספות של עובדי סיעוד. שנדע אחת לתמיד מה מגיע ומה לא מגיע להם.

תודה, אלו דברים של טעם.


אני אבקש מחבר הכנסת ניצן הורוביץ בבקשה.

סליחה, אני מבקש להעיר הערה לגבי הנושא. זאת הוועדה המיוחדת לבחינת בעיית הזרים, זו לא רק וועדה לעובדים זרים. חשוב שכולכם תדעו, חבר הכנסת יעקב כץ קידם כאן במהלך השנה פרויקט של תעסוקת ישראלים, אתם לא מכירים אותו, זה בענף הבניין. זה פרויקט שעובד בצורה יפה, הוא הזכיר את זה. הרעיון הוא לא רק לטפל בעובדים זרים אלא להסתכל על התמונה הכוללת. בתמונה הכוללת מטרתה של הוועדה הזאת, תתקן אותי בת שבע שנמצאת כאן יותר שנים ממני, זה לראות איך סוגרים את הסיפור. לסגור את הסיפור זה להביא את העובדים הישראלים, למצוא את המנגנונים, לשלם את הקצבאות כמו שצריך כדי שלא נצטרך להסתמך על עובדים זרים. בניגוד לרוב חברי הכנסת הוועדה הזאת מיום קיומה מייחלת ליום שאפשר לסגור את הדלת ולמסור את מפתח ולהגיד לא צריך אותם יותר.

תודה. בבקשה ניצן הורוביץ.

לצערי היום הזה הוא קצת רחוק ובינתיים צריך להתמודד. אני גם מצטרף לדבריו של גלעד נתן והלוואי והבעיה הזאת לא הייתה קיימת. לצערי היא קיימת.


ראשית אני רוצה להודות ליושב ראש הוועדה ידידי, חבר הכנסת יעקב כץ, לא רק על המסמך המרשים הזה שאני אלמד אותו ואעשה ככל יכולתי כדי ליישם ולדחוף אותו, אלא בכלל על המאמץ שהוא השקיע כאן בשנתיים וחצי האחרונות.


כמו שאתם יודעים הוועדה הזאת לא עסקה רק בסיעוד אלא בכל קשת הנושאים שקשורים בעובדים זרים ובזרים בכלל שנמצאים בישראל, בין אם מדובר באפריקאיים שמגיעים דרך סיני, בין אם מדובר בעובדים בחקלאות, בין אם מדובר, כמו שאמר גלעד נתן, בעובדים בענף הבניין, המסעדות, בסיעוד כמובן ששם המאסה הגדולה, בשוהים בלתי חוקיים, אנשים במעמד כזה או אחר. קשת שלמה שמקיפה מאות אלפי אנשים ונוגעת בכל מקום ומקום בחברה הישראלית. כך שמהבחינה הזאת הוועדה הזאת רחבה, מטפלת בנושאים קשים ומסובכים וחיוניים מאין כמותם. אני חייב להגיד שחבר הכנסת יעקב כץ השקיע כאן מאמץ עצום. אני מצטרף לכל הדברים שאמרתם. זו זכות גדולה מבחינתי וכבוד שאני מחליף אותך, אנסה להיכנס לנעליו הגדולות. במיוחד בישיבה האחרונה הוא מניח על שולחן הוועדה את המסמך החשוב הזה.


גם במשפחתי אני מכיר את הנושא בצורה מאוד קרובה, מכיר את הבעיה. אני רוצה להגיד לכם שמהבחינה הזאת אני לא רואה כאן את הצדדים כעומדים משני צידי מתרס כלשהו. בעיניי זו הסתכלות לא נכונה של הדברים, לא צריך להיות ואסור שיהיה עימות בין ארגונים חברתיים ובין ארגוני הנכים. הארגונים החברתיים לפעמים מטפלים בנכים עצמם כשהנכה עובד או שמקופחות זכויותיו. כולנו נמצאים באותו צד. צריך לראות כאן מהי טובתה של החברה הישראלית, לחברה הישראלית טוב שנכה או זקן יקבלו טיפול טוב ושחלילה שאיש ינטוש אותו. אם העובד של הנכה צריך לצאת לחופשה או חולה או קרה לו משהו יהיה לו מחליף כדי שאותו נכה יוכל לקום בבוקר ומישהו יוכל לקחת אותו לשירותים. אני מכיר את הדברים מזווית אישית ביותר. חשבו רק על הסיטואציה שקם אדם מרותק, סיעודי מלא ומגלה שהועבד נעלם, מה הוא עושה? – זה דבר שלא צריך להטיל אותו על הנכה המעסיק ולא צריך להטיל אותו על העובד המועסק, אלא מישהו צריך כאן לקחת אחריות. הגורם שהיה צריך או צריך לקחת את האחריות, לצערי, ובזה צודק יעקב כץ, בהרבה מאוד מקרים הוא פשוט ברח, הגורם הזה הוא מדינת ישראל.


מדינת ישראל לא יכולה להסתפק בכך שהיא מנפיקה רישיון לעובד זר ואז לומר שהבעיה כבר לא שלה. צריך מישהו שיבוא ויראה מה קורה שם בבית, האם העובד הזר עובד כפי שהוא צריך, האם הנכה או הזקן מקבלים את הטיפול כפי שהוא צריך, האם זכויותיו של העובד נשמרות, האם המערכת בכלל מתפקדת שם באותה דירה סגורה קטנה ששניהם נמצאים לבדם. בהרבה מאוד מקרים, כפי שראיתי ושמעתי כאן בוועדה בדיונים שיזם יושב ראש הוועדה, זה לא מתקיים. אפילו הדברים המינימאליים, אפילו הטריוויאליים של בדיקה תקופתית כדי לראות אם רוחצים את האדם, האם הוא מקבל אוכל כמו שצריך, הדירה נקייה, העובד מקבל חדר כמו שצריך והוא לן במקום אנושי. הדברים האלה לא מתקיימים בהרבה מאוד מקרים לצערי הגדול. אני זוכר, יעקב כץ, במיוחד ישיבה שהתקיימה לא מזמן במסגרת הטיפול שלך בעניין הזה, אני חייב להגיד שיצאתי מזועזע מהעדויות שנשמעו, הגיעו לכאן אנשים עם שיתוק מוחין שזקוקים לטיפול צמוד, הדברים שהם סיפרו היו קשים ביותר. האשמה באמת לא בהם ולא באיזה בחורה מהפיליפינים שעברה שבועיים של הכשרה ואין לה מושג מה ואיך. המערכת היא זאת שצריכה לקחת אחריות בעניין הזה.



אני איחרתי ואני שוב מתנצל כי הייתי כאן בכנס חירום של הרופאים ששובתים. על מה מתנהל בעצם המאבק? בדיוק על אותם דברים ועל אותם פרמטרים, על מערכת ציבורית שצריכה לתפקד כמו שצריך בצורה מיטבית במדינת ישראל. הם דיברו על שירותי בריאות ואנחנו כאן על סיעוד, אלו דברים דומים. האוכלוסייה במדינת ישראל מזדקנת, טוב שכך, אנחנו מדינה שבה תוחלת חיים גבוהה וזה מעיד על רמה גבוהה במדינה. אנחנו יודעים שבגיל מתקדם, מגיל שמונים או שמונים וחמש, אפשר בעצם לומר שכל זקן שני סובל מסוג כזה או אחר של שיטיון שמצריך חלק מהטיפול בבית, אבל חלק לא יכול לקבל את הטיפול הזה בבית וחייבים לקבל אותו במסגרת יותר ממוסדת. יש לנו הרבה מקרים שעובד זר אחד לא מספיק, לא מספיק. אנחנו יודעים זאת ובכל זאת המערכת ממשיכה ללכת באותו תלם.


דיבר כאן נציג החברה נכון ודיברו האנשים על מחליף ועל חופשה, מה עושים במקרים כאלה. הוועדה הזאת נתנה את הדעת לעניין בצורה הכי רצינית, בזכותו של יושב ראש הוועדה והצוות, אני מתכוון להמשיך בכך. זו בעיה שרק תלך ותחריף ואנחנו חייבים לתת לה מענה ויש מענה. יש מענה ואפשר להגיע להרבה פתרונות אם אנחנו באמת יוצאים מנקודת הנחה שאנחנו כאן לא במלחמה האחד עם השני, בסופו של דבר מטרתנו היא אותה מטרה, לכולנו כאן יש מטרה אחת והיא שאדם במדינה הזאת יוכל להתקיים ולתפקד בכבוד. זה משותף לכולנו.


היקף הנושאים שהוועדה הזאת מטפלת הוא מאוד רחב, אלו נושאים קשים ומאוד מסובכים, מאוד מאוד מסובכים. אין כאן פתרונות קלים, לא טריקים ששולפים מהשרוול, מעורב כאן הרבה כסף, הרבה מצוקה. אני רוצה להגיד תודה לארגוני הנכים, לארגונים החברתיים, לארגוני זכויות האדם, כולנו ביחד צריכים לעבוד כאן כתף לכתף כי המטרה משותפת. אני בטוח שגישה כזאת גם יכולה לקדם את כולנו למקום הרבה יותר טוב בחברה הישראלית. אני יודע שיושבים כאן סביב השולחן אנשים, חלקם אני מכיר אישית, חלקם אני עוד אכיר, אנשים כמו אורנה ואחרים, כולכם באמת צוות מעולה, גם נציגי הממשלה שיש לה אנשים מומחים ויודעים. לפעמים אנשים נשארים במגירות סקטוריאליות, אבל כל אחד, ואני יודע ותאמינו לי, גם נציג משרד האוצר ונציגי משרד הרווחה והשירותים החברתיים והמוסד לביטוח הלאומי מכירים ורואים את הבעיה. אילו היתה להם יותר אפשרות, אין לי בכלל ספק שהיה אפשר לקדם את התחום הזה. המטרה שלנו, אולי טוב שגם יעקב כץ וגם אני מגיעים מהאופוזיציה בבית הזה, לכן אנחנו פחות כבולים בכבלים פוליטיים. אני אומר את זה בצורה גלויה שיש לנו פחות בעיה לבקר את הממשלה כשצריך לבקר אותה, לא תמיד חייבים, אבל כשצריך אנחנו יכולים לעשות את זה ואפילו בחריפות.


אני רואה בוועדה הזאת מכשיר שהוא ריבוני, עצמאי, משוחרר ולכן הוא יכול לפעול בצורה יעילה. חבר הכנסת יעקב כץ הוכיח את זה לא רק בעניין עובדי הבניין. למשל אני הייתי איתו בסיור בגבול מצרים וראינו מה נעשה שם, זה הרבה בזכות מהמאמץ שלו. יש גם דברים שאנחנו לא מסכימים עליהם, זה ברור - - -

אין כל כך הרבה.

זה בסדר, זה חלק מהבית הזה. יש לנו הרבה יכולת דווקא מהמקום הזה של ועדה בכנסת, תוך שימוש בכלים של הוועדה והסמכויות שלה אל מול משרדי הממשלה ועם החברה האזרחית, להשיג את ההתקדמות.


אני שוב מודה לחבר הכנסת כץ, מודה לו שהוא משאיר לי את המסמך הזה, מודה לצוות הוועדה ואני אשמח לשתף פעולה עם כולכם, תרגישו חופשי להתקשר אלי, לדבר איתי, אל תניחו הנחות מוקדמות מכל מיני סוגים כי אתם תמצאו כאן בוועדה אוזן קשבת והפורום הזה מיועד בעצם לכולכם. תודה רבה לכולכם, עוד מעט יש את החילופין ואני מניח שכולם מוזמנים.

אני מודה לקהל הקדוש, תודה רבה. חזקו ואמצו.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00