הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
22
ועדת משנה לקידום ולסיוע לתעשיות עתירות ידע

2.8.2011

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 9

מישיבת ועדת משנה של ועדת הכלכלה

לקידום ולסיוע לתעשיות עתירות ידע

יום שלישי, ב' באב תשע"א (2 באוגוסט 2011), שעה 14:45

הירידה המתמשכת בגיוסי המשך לחברות בוגרות חממה

חברי הוועדה: רוברט אילטוב - היו"ר

יוסי סמולר, מנהל תעשית החממות הטכנולוגיות, לשכת המדען הראשי, משרד התמ"ת

יוסף אברהם, מנהל השקעות – המטה לקידום השקעות, משרד התמ"ת

יוני בן זקן, מנהל פרויקט – המטה לקידום השקעות, משרד התמ"ת

אלון מסר, רפרנט מו"פ באגף התקציבים, משרד האוצר

חסאם מסאלחה, סגן מדר"ר מש' המדע והטכנולוגיה

ליאור שחורי, מנכ"ל אינסנטיב

ברק בן אבינועם, מנכ"ל חממה טכנולוגית

נועם פעיל, מנכ"ל CEO, חברת החממה רסקל

ערן פלדחי, מנכ"ל חממת משגב

איל ליפשיץ, יו"ר פורום החממות ומנכ"ל קרן סיכון פרנגין ונצ'רס

איתי זנדבנק, מנהל פלטוניקס טכנולוגיות

כפיר חזז, מנכ"ל פרואישן בע"מ

יהושע קליין, יועץ חב' ieee
נועם פעיל, דירקטור ארגון ההיי-טק הישראלי ועובדיו

שלמה וקס, מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה

אסתי פשין, מנכ"ל השדולה לקידום תעשיית ההיי-טק בישראל

נפתלי ארנון, יועץ למועצה הלאומית למחקר ולפיתוח

עו"ד יעל טבק, יועצת משפטית, המכון הישראלי לתכנון כלכלי

עמוס רון, סגן יו"ר כנס רעננה, יו"ר מטרו נע בע"מ

ארנון גת, יזם

אלעד שביב, חברת סיסקו, רכז תכנית המלצות לקידום הקלינטק בישראל

אלה מטלון, פורום MIT ליזמות, שבוע היזמות הגלובאלי

עודד חרמוני, מנכ"ל איגוד תעשיות ההייטק

עמרי אינגבר, מנהל המרכז לקליטת המדע משרד הקליטה

פרידה סופר, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח

עו"ד ניר סלומון, מייצג חברות הייטק וחממת יזמות העורק

עו"ד יעל טבק, יועצת משפטית המכון הישראלי לתכנון כלכלי

לאה ורון

יונה, חבר המתרגמים בע"מ
הירידה המתמשכת בגיוסי המשך לחברות בוגרות חממה

אנחנו נתחיל בדיון הבא. הנושא הוא הירידה המתמשכת בגיוסי המשך לחברות בוגרות חממה, אנחנו כבר התייחסנו במספר דיונים כאלה ואחרים לנושא הזה, אבל הפעם אנחנו רוצים להיכנס לרזולוציה יותר גבוהה ואנחנו רואים גם את הנתונים שהיו משנת 2006 עד היום, בעצם יש איזו שהיא עלייה בשנת 2007, 2008, לפני המשבר, ואז אנחנו מזהים ירידה דראסטית בגיוסי המשך שמגיעה בשנה שעברה 2009- 2010, לירידה של המשכי גיוס ל- 24%.


אין לי ספק שעדיין יש בעיה בהון בשוקי העולם והמשבר עוד לא הסתיים, משבר 2008, אבל אני הייתי רוצה לראות אם יש נושאים ודברים נוספים או חדשים שהם בעצם יכולים או עלולים לגרום לירידה או פגיעה בגיוסי המשך והייתי רוצה גם לשמוע האם יש לממשלה פתרונות כאלה או הצעות לפתרונות או שאנחנו נצטרך ליזום בעקבות הדיון והבדיקה של הנושא.

אז אני קודם כל אשמח לשמוע את יוסי סמולר, בבקשה, משרד התמ"ת.

קודם כל, כמה מילים על הקושי באמת בגיוס כסף. הכל נובע בכלל מהמצב הלא פשוט שכמות הקרנות או קודם כל, חברות חממה או חברות סיד מגייסות כסף בעיקר מקרנות הון סיכון ומאנג'לים, אלה שני המקורות העיקריים שלהם. הבעיה בקרנות הון סיכון זה שבעקבות המשבר הכלכלי, הכמות שלהם ירדה באופן משמעותי. אלה שנשארו, לפחות בשנתיים של 2009 ו- 2010, כמעט ולא גייסו בכלל, 2010 היתה שנה של אפס. 2009 היה קצת, אבל זה היה למעשה מבוסס רק על גיוס של קרן אחת, של סיקויה האמריקאית. בשנת 2010, מתוך כל הסכומים שהושקעו בחברות הזנק בכלל, רק 3% מהכסף הושקע בחברות סיד. במחצית הראשונה של 2011, והתפרסם עכשיו סקר של IBC בכלכליסט, ראינו כבר ניצנים של איזה קרן אור שהיתה עלייה משמעותית של 82% בכמות הכסף שהושקעה בחברות הזנק, אבל לצערנו הרב, עדיין רק 3% הושקעו בחברות סיד, כשברבעון השני של השנה, זה שהסתיים לא מזמן, זה אפילו ירד ל- 2%. יש פה בעיה קשה מאוד של חברות סיד לגייס כסף. זו השורה התחתונה ואני חושב שעל זה אין להרחיב אפילו כי אני כמעט בטוח שיש פה קונצנזוס אצל כולם.


בחברות החממה, לנו יש איזה מדד שאנחנו משתמשים בו, אפשר כמובן למצוא מדדים אחרים, שאומר או שמודד את אחוז החברות שסיימו את החממה והצליחו תוך פרק זמן מסוים, של X חודשים, לגייס Y כסף. זאת אומרת, זה לא אומר שמי שלא גייס את הכסף הזה, הוא נסגר והפסיק להיות פעיל, אבל זה מדד מסוים שאנחנו משתמשים בו ואם אנחנו משווים את מה שהיה בשנים האחרונות לשנת 2009, למשל, אז היתה ירידה מאוד דרמטית של בערך 50% ביכולת של החברות לגייס כסף. יש להניח שב- 2010, עוד אין לנו נתונים, כי אנחנו צריכים לסיים את 2011 בשביל זה, המצב לא יהיה יותר טוב, בטח לאור הנתונים שאנחנו מקבלים מהסקרים השונים ואנחנו גם יודעים מה קורה בשוק, ככה שיש פה בעיה. זאת אומרת, יש פה בעיה לחברות סיד בכלל ולחברות חממה במיוחד. חברות חממה, דרך אגב, אני רוצה להזכיר לכם, שרוב חברות החממה הם מתחום ה- Life science, רמת הסיכון שלהם יותר גבוהה ויש להניח שהקושי שלהם יהיה אפילו יותר גדול, אם ניקח ממוצע כללי. אז זה עד כאן.


מה הפיתרונות. מבחינתנו, אנחנו כמובן נעדיף קודם כל לבחור וליישם פתרונות שאפשר ליישם אותם בטווח קצר, יחסית. ולכן, באופן טבעי, אנחנו מתמקדים בפתרונות שהם במסגרת תוכנית החממות ולא מחוץ לתוכנית החממות ודבר ראשון שעשינו וזה כבר בוצע והחל מינואר השנה, אנחנו הגדלנו את המכסה לשנה שלישית בחממות, החברות היום, יש להן שנתיים להיות בחממה, יש להן את האפשרות לבקש לשנה נוספת, אבל היתה מכסה שהגבילה את זה לחברה אחת בשנה לכל חממה. אנחנו שינינו, זה גם שונה בהוראות מנכ"ל והיום זה מינואר, זה שתיים עד שלוש חברות בשנה לכל חממה. מעבר לזה, לכל פרויקט לינטק יש את האפשרות לבקש שנה ג' וכנ"ל לגבי פרויקטים מתחום הביו-טכנולוגיה.

ומה הקריטריון להמשך?

החברה צריכה להראות שהיא עמדה בכל אבני הדרך שהיא הציבה ושעל-סמך אבני הדרך האלה אישרו להם כמובן את הפרויקט בתום השנתיים של החממה, והיא צריכה גם להראות שהיא, מה שהיא, בתוכנית העבודה שלה לשנה הנוספת, היא תצליח להגיע לאבן דרך משמעותית שבאמת תשפר משמעותית את היכולת שלה לגייס כסף בהמשך. זאת אומרת, להיות אטרקטיבית יותר למשקיעים הפרטיים. אלה הקריטריונים, וזה נבדק, כמובן, על-ידי בודק מקצועי וזה עולה להחלטת ועדת החממות ובודקים את זה בצורה די יסודית.


דבר נוסף שאנחנו עובדים עליו כרגע, זה מעבר לזה, גם לעשות דיפרנציאציה בגודל התקציב לשנה השלישית וגם באחוז ההשתתפות של המדינה. יש עבודה פנימית שנעשית כרגע בלשכת המדען. אחרי שנסכם את זה, אנחנו כמובן צריכים לעשות את העבודה הזאת בשיתוף פעולה עם אגף התקציבים, כמו שאנחנו יודעים לעשות עם אגף התקציבים ורק אחרי שנגיע להסכמה עם אגף התקציבים, אז כמובן תצטרך להימצא לזה מסגרת תקציב נוספת, כי אי-אפשר יהיה לעשות את זה מהמסגרת הקיימת, שגם עליה אנחנו נאבקים. אז זה דבר שכרגע נמצא בעבודה.


אז אני הולך לפי ציר הזמינות. הפיתרון של לקחת שנה ג' במסגרת תוכנית החממות, הגדלת המכסה, זמין, בוצע. הדיפרנציאציה בתקציב ובשיעור ההשתתפות בעבודה, ואת זה אפשר אחרי שנגיע, נעשה עבודה משותפת עם אגף תקציבים ונגיע להסכמה אתם, אפשר יהיה לבצע את זה מיידית, זה רק דורש שינוי קטן בהוראות מנכ"ל. אם נלך הלאה על ציר הזמינות, ישנם פתרונות שהם מחוץ לתוכנית החממות וזה פתרונות שמשלבים הקמת כלים שמבוססים על כסף פרטי שהוא ממונף על-ידי כסף ממשלתי ופה יש כמה אפשרויות שאפשר לבדוק ואנחנו גם עליהם עובדים ופה התחלנו מגעים עם אגף תקציבים ממשרד האוצר וזה עדיין בעבודה. אם זה כלים ברמה של קרן פרטית או ברמה שמזכירה את מה שהיה פעם קרן הזנק, או דברים אחרים. אבל כרגע זה נמצא בעבודה, כמו שאמרתי, ואלה שלושת הכיוונים שאנחנו עובדים עליהם כרגע. כמובן, מה שמבחין ביניהם זה ציר הזמן וציר הזמן הוא מאוד קריטי ואנחנו לא יכולים כרגע להרשות לעצמנו--

יש לי שאלת ביניים, הרי אתם נתתם לחממות, חברה אחת לפני כן, להרחיב לשנה שלישית. כמה זמן אתם עושים את זה כבר?

הרבה זמן.

הרבה זמן. ומה אחוז ההצלחה של המשכי גיוס שם?

אחוז הצלחה של המשכי גיוס?

כן, לחברות שאתם נתתם מעבר לשנתיים.

אין לנו נתונים שמנתחים, לפחות מאז שאני בתפקיד וזה לא הרבה זמן, אין לנו נתונים שמנתחים את סיכויי ההצלחה של חברות שסיימו שנה שלישית, לעומת חברות שסיימו שנתיים, אם לזה אתה מתכוון.

אם אתם מרחיבים אולי חשוב לבדוק האם זה יעיל. אם זה יעיל, אז אולי צריך להרחיב את זה לכולם ואם זה לא יעיל, אז צריך לתת חשיבה, מה עושים.

כן, ברור. אז קודם כל, אני מניח שתכף הקולגות שלי, ויש פה גם נציגים מחממות.

אני אשאל את אותה השאלה.

ברור לי, ואני בטוח שייתנו תשובה. תראה, אני מבקר בחממות אחת לשבועיים, כל חממה, ואני מדבר עם החממה עצמה וגם עם היזמים, וכולם, אני לא שמעתי אפילו מאחד, כולם טוענים שהשנה השלישית הזאת, בחלק גדול מהמקרים הצילה אותם. הם פשוט, אם זו לא היתה השנה השלישית, הם פשוט לא היו. אז הפידבק האיכותי, לא הכמותי, שאני מקבל, הוא כמובן חזק מאוד ועובדה שמאז שהגדלנו כמובן גם את המכסה, אז כמות הבקשות גדלה באופן מהותי לשנה ג'.

טוב, זה ברור.

לא, הם לא היו עושים את זה, אם היו חושבים שזה סתם, כי גם הם צריכים להשקיע שם כסף, אז הם לא היו עושים את זה. אבל אולי נשמע אחר כך את ההתייחסות גם של החממות. זהו, זה פחות או יותר מה שהיה לי להגיד, כרקע.

אלון מסר, בבקשה, אגף תקציבים.

בהמשך למה שיוסי אמר, אז באמת, חשוב לציין שבתוכנית החממות, בעקבות החלטת ממשלה גם שהוחלטה בנושא ביולי האחרון, נעשו מספר שינויים מאוד גדול בתוכנית עצמה, שכוללים כמו שיוסי אמר, מתן אפשרות ליותר חברות להגיע לשנה שלישית, שמדברת על יותר מימון ושגם לא פחות חשוב, מתמרצת את הזכיינים, את החממות עצמן, להצמיח חברות יותר טובות, כדי שיצליחו לגייס אחר-כך בקלות יותר כסף. חוץ מזה, צריך לציין שנעשו עוד כמה כלים נוספים. חבר הכנסת מכיר בוודאי את חוק האנג'לים שנחקק, שמטרתו בדיוק לעודד השקעות של אנג'לים בחברות סיד. אני בטוח שאתה מכיר אותו לא פחות ממני, אם לא יותר טוב, שגם כן, שנחקק, צריך להגיד, רק בינואר האחרון ונותן הטבות מס מאוד משמעותיות לאנשים פרטיים שמשקיעים בחברות סיד, שזה בדיוק השלב של החברות שיוצאות מחממה אבל לא רק בחברות חממה. כמו שיוסי אמר, צריך להסתכל אולי על הדיון הזה בכלל, כחברות סיד באופן כללי, כי להסתכל רק על חברות חממה זה רק להסתכל על חלק מהחברות, יש הרבה חברות שנמצאות בשלב הזה שלא היו בחממה, לא צריך להפלות אותן לרעה מהבחינה הזאת. כלי נוסף שמשרדי האוצר וגם משרד התמ"ת קידמו זה עידוד של השקעות המוסדיים הישראלים והשקעות הון סיכון שהושק גם כן בתחילת השנה, ב- 2 לינואר. התקיים עליו דיון פה גם בוועדה, שנועד לעזור לקרנות הון סיכון שמשקיעות בישראל לגייס כסף מגופים מוסדיים ישראליים, שהקרנות האלה יצליחו לגייס יותר כסף, יוכלו להשקיע בחברות חדשות. צריך לציין שבשנתיים האחרונות, כמעט ולא היו גיוסים של קרנות ולכן אנחנו רואים באמת שרוב ההשקעות שלהם מופנות לחברות קיימות והשקעות המשך בחברות שכבר השקיעו בהם בעבר. ובנוסף, כמו שיוסי אמר, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה צמוד עם לשכת המדען הראשי ומשרד התמ"ת ובוחנים תמיד גם כלים נוספים. אנחנו מודעים לנתונים, אנחנו מכירים אותם, בדיוק בשביל זה יצאנו בכלים שנחקקו, חוק האנג'לים ותוכנית שהופעלה של נושא של המוסדיים. מעבר לזה, כרגע, אין לי מה להוסיף.

תודה. אייל ליפשיץ, בבקשה, יושב-ראש פורום החממות.

שלום, תודה רבה על ההזדמנות ליטול חלק בדיון החשוב הזה. בהמשך הדברים של יוסי ושל אלון, בפירוש נעשית עבודה חשובה כדי לתקוף את הבעיה הזאת. חוק האנג'לים הוא חוק חשוב והוא חלק חשוב מפיתרון הבעיה של השקעות בשלבים מוקדמים. גם חוק המוסדיים הוא חשוב, זה יעזור לקרנות שתגייסנה כסף לגייס אותו ביתר קלות. אנחנו הגענו לכאן היום כי יש לנו בעיה עכשיו ואנחנו לא יכולים לחכות שכלים כאלה, גם אם הם חשובים, יופעלו ובסופו של דבר דרכם בעוד שנתיים-שלוש ייכנס עוד כסף חדש למערכת. זה יהיה מאוחר מדי בשביל כ- 85 חברות, 90 חברות, שבוגרות את החממות במשך כל שנה. ורק רבע מתוכן מצליחות לגייס עוד כסף.


אנחנו מדברים כל הזמן שאנחנו רוצים לראות כאן בארץ חברות גדולות, חברות שמפעילות הרבה עובדים, חברות שמייצאות. הצד השני של המשפך הוא הכרחי כדי שתהיינה חברות גדולות ומה שאנחנו עושים כאן בידיים, זה כבר שנה וחצי שאנחנו מדברים על זה, אנחנו גודעים את הענף שממנו תצמחנה בסופו של דבר חברות גדולות. אם לא יקומו חברות, אם החברות האלה לא תצלחנה לעבור את החלק, את ההתחלה של הבנייה שלהן, הן לא יהיו חברות גדולות. ולא יעזור אחר-כך להשקיע המון כסף, מאות מיליונים, כי לא יהיה במה.


ולכן, צריך לעשות ולעשות עכשיו. והכלים שעליהם מדברים הם, צריך להפעיל אותם עכשיו וקודם כל זו שנה שלישית, היוון שיוסי מדבר עליו, והם 85% תמיכה, לא פחות. כי הכלי של 50% תמיכה הוא קיים, למרות שמשתמשים בו עכשיו קצת יותר מאשר בעבר, כי אנחנו מאוד לוחצים על החברות להשתמש בכלי הזה, עדיין זה לא הרבה. כי בעצם, זה מאוד דומה לתמיכת מדען רגיל. השיעורים הם לא יותר גדולים משמעותית. ולכן, מה שצריך לעשות זה לתמוך בחברות ב- 85% תמיכה. קודם כל. אנחנו הצענו שזה יצא מתוך אותו תקציב של החממות, שאפילו אם זה יגיד שעכשיו צריך להפעיל פחות חברות חדשות, אנחנו, הזכיינים של החממות, מוכנים לתקופה מוגבלת, שנוכל להקים פחות חברות. אנחנו מוכנים לזה. אבל חבל על החברות שקמו.

על איזה תקציב מדובר? על איזה סכום מדובר, בעצם?

יוסי, בבקשה.

מדובר על עשרות מיליוני שקלים, פחות מ- 50.

כדי שכולם יעשו שנה שלישית.

לא שכולם, שאותה משרה.

בטח בעצמם, לא כולם.

לא, גם לא נכון להשקיע בכולם משום שלא כולן ראויות לזה. אבל אני מדבר על המכסה הקיימת, שדיברתי עליה מקודם, שהיא כבר מבוצעת כיום, רק עם דיפרנציאציה ושיעור השתתפות יותר גדול.

עם אחוז תמיכה של 85%, זה מה שצריך.

זאת אומרת, ההפרש הזה.

אני עוד לא מדבר על 85%, אני עשיתי שם דיפרנציאציה, 85% זה לחברות עם רמת סיכון יותר גבוהה וזה הולך וקטן וזה הולך וקטן.

השאלה שלי היא כזאת. אני רוצה למקד אותה יותר מדויק. ההבדל בין 50% ל- 85% זה כמה עשרות מיליוני שקלים או שזה הרבה פחות?

לא לא, זה עשרות מיליוני שקלים.

אפשר יהיה להעביר אחר-כך לוועדה נתון יותר מדויק?

בוודאי.

כי אם זה 20 מיליון שקל או שזה 45 מיליון שקל, זה משמעותי ומהותי. על 20 אפשר כנראה לדבר, על 45 זה קצת יותר קשה.

תראה, במודל שאני לקחתי, שהוא מודל ביניים, שמדבר על 85% רק לביוטכנולוגיה ומסלול PMA שזה מסלול מכשור רפואי עם רגולציה יותר מורכבת ו- 75% למכשור רפואי, 65% לקלינטק ו- 50% לשאר, מדובר על סדר גודל של 30 מיליון שקל. אם תלך על מה שמציע אייל פה, לתת לכולם 85%, אז אני חושב שגרוסו מודו זה עשוי להגיע ל- 50 מיליון שקל, אבל זה לא יהיה פתאום משהו מעבר לזה. זו הערכה גסה, אבל אפשר כמובן לחשב את זה.

אייל, השאלה שהפניתי לפני כן ליוסי, האם יש לכם מידה על הצלחות של המשכי גיוס לחברות שהמשכתם שנה שלישית ומהם הנתונים?

אולי אני אקח את השאלה הזאת, אני לא חושב, יותר מכמה עשרות בודדות של חברות, שהשתמשו במסלול, הוא יחסית חדש. ואנחנו בין החממות הראשונות, אנחנו בעצם הראשונים שהפעלנו את המסלול הזה. אני יכול להגיד לך שאצלנו, בסך-הכל, זה הופץ על Incentive, בבעלות של פרג אינוונצ'רס ואריאל. אנחנו הפעלנו את זה, בין הראשונים והגענו כבר לארבע חברות, שמתוך הארבע חברות האלה, הוותיקות יותר, אחת סיימה ניסוי קליני, שזה בלי השנה ג' הזאת היא לא היתה מצליחה לעשות את זה, שהניסוי הקליני אני מתכוון לפיילוט, של לא הרבה חולים, אבל להראות אינדיקציה חיובית ועכשיו קיבלנו Term sheet מקרן זרה להשקעה בחברה. בלי זה, אני יכול להגיד לכם שזה לא היה קורה. זה אחד.


חברה נוספת שיש לנו, היא עדיין בשלבים, היא עדיין בשלב של החממה, אבל היא הצליחה לגייס מיליון דולר, שזה לא יחזיק אותה להרבה זמן, אבל גם כן, אתו אנחנו נצליח להגיע לניסוי בסדר גודל של 20 חולים וזה כבר מראה תוצאות טובות, ויש עוד שתיים בשלב מוקדם יותר, שלאחת זה יאפשר ניסוי קליני ולשנייה יאפשר להגיע להוכחת היתכנות עם ייצור גרסה ראשונה של המוצר. אז אני חושב שזה מאוד מאוד משמעותי, הסכום הזה, ומוקדם מדי אם נסתכל על סטטיסטיקה, לא יהיו הרבה חברות שהגיעו לסוף התקופה, ואפשר לדעת אם זה הצליח. מאצלנו, מהנתונים שלנו, אני יכול להגיד שזה עשה הבדל משמעותי.

אייל, אתה רוצה להמשיך, או שסיימת?

אני רוצה רק לסכם ושוב להדגיש נקודה שהיא חשובה. אנחנו מוכנים שבינתיים נכניס פחות חברות חדשות לחממה, ושחברות תקבלנה בשנה ג' שיעור תמיכה של 85%. זאת אומרת, אנחנו מוכנים שבשלב ראשון זה ייעשה אפילו מתוך התקציב הקיים, כדי שנוכל להפעיל את התוכנית הזאת מייד.

תראו, חברים, המטרה היא בעצם לשמור על האקו סיסטם, לא להתחיל לעצור פה ואני חושב שזה נכון יהיה, לא מדובר פה על שינוי כזה דראסטי בתקציב המינהל, אז אני לא חושב שצריך להתחיל להעסיק את קבלת החברות החדשות, כי מה יקרה, אז מחר יהיה לכם חוסר, יפסיקו לפנות אליכם כדי לפתוח חברות ואז יתחיל החוסר שם ואז אנחנו נתחיל לרדוף אחרי הזנב. אני לא חושב שזה ויתור נכון. זאת העמדה שלי.

אפשר, אם יש מקורות אחרים, בטח שנעדיף.

צריך לחפש ולחשוב. בשביל זה אנחנו יושבים פה בוועדה ואנחנו דנים. אנחנו רוצים לבדוק את עומק הבעיה ומהי הבעיה. OK, תודה אייל. עודד חרמוני, בבקשה, מנכ"ל HTIA.

איגוד תעשיית ההייטק. אז קודם כל, אני גם באתי מעולם החממות בעבר. אני חושב שקודם כל יש פה כשל שוק פנימי בתוך החממות שהגדירו שנתיים, לפני הרבה שנים, בתור תקופת האינקובציה והיא לא מתאימה לכל החברות. זאת אומרת, דינה של חברת Life science שונה מדינה של חברת Software, אז אי-אפשר לעשות האחדה בתקופות הזמן. גם בקרנות הון סיכון, אם בעבר דיברו על שבע שנים של קרן הון סיכון, היום מאריכים את זה לעשר שנים ויותר. תקופת ההבשלה של חברה, עד שהיא גומרת את מסלול ההמראה שלה, התארכה פשוט, בעולם ונדרש גם יותר Capital לאורך התקופה הזאת.

אולי זה בגלל שהדולר ירד.

אז אדוני היושב-ראש, אני חושב שקודם כל צריכים לבחון מחדש את הנושא הזה של שנתיים, כי השנתיים עצמן, הן מהות הכשל שוק, לדעתי. זאת אומרת, אף אחד לא אומר ששנתיים זה התקופה הנכונה לאינקובציה ש- 60% מהחברות הן בתחום ה- Life science, ותמיד לוקח להם יותר זמן.

לכן אנחנו דנים.

אני אומר שהשלוש שנים זה לא צורך חדש, אלא זה צורך אינהרנטי שהיה שם מלכתחילה, הם פשוט בנו את זה לא נכון את התוכנית, בנו אותה רק לשנתיים, לחברות כאלה, במקום לתת את זה שלוש או ארבע שנים, שזה פרק הזמן שלוקח לחברות להגיע לנושאים קליניים בפיילוט ומה שליאור אמר.

תכף אני אתן לאלון להגיב לך, הוא בטח משתוקק להגיב לך.

נכון. אגב, גם בחברות סמי קונדקטור ששם יש לנו בעיה לא פחות גדולה ממדיקל, גם אין לנו מספיק השקעות והחממות היום לא נותנות ביטוי כי אין להן מספיק כסף או מסלול המראה מספיק ארוך בשביל להכניס אותם. יכול להיות שחלק מהפיתרון, אגב, הוא להרחיב את, זאת אומרת, חברת אינטרנט, נגיד, בשנתיים, בתקציבים של המדען, 500,000 עד 700,000 דולר, זה חייב להגיע כבר לכמה עובדים ובדרך-כלל כבר למכירות. אם מנהלת החממות היתה מרחיבה את סוגי ההשקעות גם לחברות שהן יותר מוטות שוק ופחות מוטות טכנולוגיה, יכול להיות שזה גם היה פותר חלק מהבעיה העתידית שלכם.

אני רק רוצה לעדכן, דרך אגב, שעשינו דיפרנציאציה גם בתקציב של פרויקטים חדשים. היום כל פרויקט חדש שנכנס מתחום הביוטכנולוגיה, מקבל הרבה יותר ממה שמקבלים היום פרויקטים וזה הולך וקטן לכיוון המכשור הרפואי וקלינטק ונשאר אותו דבר לגבי השאר. כך שזה כבר בוצע. להמשיך ולעבור עכשיו לעשות לא שנתיים אלא שלוש, אנחנו כמובן נשמח מאוד, אבל אני הייתי שמח לשמוע את מי שאחראי על הכסף בעניין הזה, אז צריך להיות גם ריאליים פה.

אני חושב שחוק האנג'לים הוא משהו שהיה אמור, יכול, יש לו פוטנציאל לפתור חלק מהבעיות של חברות המדיקל. עוד פעם, זה גם מצב לא טבעי ש- 60% בערך מחברות החממה הן בתחום שהמשפך הוא נורא רחב ואז הוא נתקע למטה, כי אין הרבה קרנות שמשקיעות בתחום הזה, זאת אומרת, כמות הקרנת שמשקיעות ב- Life science זה בערך 30% מההשקעות בהיי-טק הישראלי זה ב- Life science, וכמות החברות שהן בוגרות חממה, יוסי תקן אותי אם אני טועה, זה בערך 60% בתחום ה- Life science, נכון?

55%.

אז יש פה איזה שהיא קורלציה לא נכונה בין החברות שמסיימות ובין מי שיכול להשקיע בהן אחרי זה.


אני חושב שחוק האנג'לים, אם הוא ייכנס לתוקף, הוא יוכל להיות יותר רחב ולהשקיע גם בחברות שהן יותר מוטות שיווק.

הוא לא נכנס לתוקף עדיין?

אם הוא ייכנס לפעילות, בפועל, לפרקטיקה. הוא עוד לא, עוד אין אנג'לים שמשתמשים בו, ככל שאני יודע. ממה שאני שומע בפועל.

השאלה היא מה החשיפה של החוק.

הוא נחקק, הוא עוד לא נכנס לפרקטיקה.

אולי יביאו אותו לצרכן.

בדיוק.


אני חושב שפה צריכים לעשות עבודת שכנוע אצל קהיליית הרופאים נגיד, להשקיע ולנצל את זה, אבל יש לו כמה מגבלות אינהרנטיות לחוק האינג'ינרים, שכנראה מונעות מהם להשקיע וצריכים לשמוע אותם בשביל לראות איך אפשר להשתמש בהם בדיוק לקהל היעד הזה.


יש עוד נקודה אחת רק שאני רוצה לומר אולי מה- Resources הפנימיים של מנהלת החממות שלא מנוצל היום. יש הרבה מאוד פטנטים שנמצאים היום בחברות שהן בוגרות חממה והן הופכות להיות Living debt, כי אין להם מספיק כסף והפטנטים האלה נזרקים בעצם לזבל ובעצם אין Incentive.

למה? הם רשומים כפטנטים, מה זאת אומרת?

הם רשומים כפטנטים אבל אם אי-אפשר לתמוך בהם, אז הם פשוט נעלמים. החברות בעצם לא יכולות להמשיך ולתחזק אותן ובעצם החברות מפסידות.

מה ההצעה, להמשיך לתחזק את זה ללא סוף?

לא לא לא, לא זו ההצעה שלי. אני חושב רק שמאחר ואין, בגלל המבנה של ההשקעות בחברות חממה, אין Incentive, אין תמריץ אמיתי לבעלי החממות למסחר אותן בפחות ממיליון דולר, או פחות מ- 700,000 דולר, שזה מחיר ההלוואה שהם לקחו. צריכים למצוא מנגנון אחר, שיוכל להכניס כסף אולי למנהלת החממות, על-ידי מסחור של הפרויקטים האלה, שהם פשוט בהרבה מאוד חברות שלא מגיעות למצב של גיוס כסף נוסף, הדבר הראשון שהולך לאבדון, זה הנושא של הפטנטים והפטנטים האלה, הם חלקם שווים כסף ויכול להיות שהם יכולים להחזיר כסף למדינה, באמצעים אחרים, על-ידי מסחור שלהם, לא על-ידי אותה חברת חממה שלא הצליחה לגייס כסף. זאת אומרת, יש פה עדיין אוצר שלא מנוצל, ואני חושב שאפשר אולי לחשוב על כלים, שאפשר לנצל את זה בצורה יותר טובה.

זה נושא שנמצא בבחינה, דרך אגב. זה נושא שנמצא בבחינה, זה לא נושא חדש.

עמוס רון, בבקשה, סגן יושב ראש פורום רעננה.

תודה. אני רוצה להתחיל במשהו שלא קשור במישרין לדיון, אבל אני שמעתי את איש אגף התקציבים אומר אני מקווה שבבדיחה, שחבר הכנסת אילטוב אולי מכיר את חוק האנג'לים, היות ואני עקבתי.

לא, את הבדיחה הזאת כולם הבינו פה, זה בסדר.

אני רק רוצה לפרוטוקול, היות ועקבתי וכתבתי כרגע לאסתי שיש לי את כל הטיוטות, חוץ מהחוק שבסופו של דבר לא קיבלתי, יש לי את כל הטיוטות וחברים יקרים מהממשלה והאוצר, אילו החוק היה לפי מה שרוברט אילטוב ככה הגה והוביל, אני חושב שהדיון הזה לא היה מתקיים כי היה ברור איך נותנים פיתרון לחלק מהבעיות של חברות שהן הצליחו לשרוד את השלבים, לא משנה אם בתוך חממה או בעולם הגדול, לשרוד את השנתיים-שלוש הראשונות שלהן, וצריכות לעבור לשלב הבא.


עכשיו, לגופו של עניין. היות ואני בא מהממשלה והייתי שם במספר תפקידים די בכירים, אז אני אומר לכם – לממשלת ישראל יש יכולת יוצאת מן הכלל לנתח את המצב, גם שמענו, צריך לחכות ש- 2011 תסתיים כדי לדעת מה היה ב- 2010. אני אומר עכשיו ברצינות, יש לו יכולת לנתח את המצב. מה שאין לו יכולת זה להתאים את הפתרונות למציאות בזמן אמת. פה, בענף הזה, כמו גם בפגייה או בכל מקום שיש כאלה יצורים שעוד לא בדיוק עומדים על הרגליים וצריכים סוג מסוים של עזרה, תמיכה, וגם קצת מזון בשביל להמשיך לשלב הבא, גם בתחומי ההיי-טק למיניהם וזה לא משנה אם זה קלינטק או ביוטק או ICT, יש צורך בהיערכות מעבר לסוג הדיונים ששמעתי שמתקיימים כאן ביכולת לתמוך בחברות טובות, אני לא אומר, ויש מנגנונים לדעת מהי חברה עם פוטנציאל ומהי חברה שזה רעיון דבילי וחבל על הזמן של כולנו. אבל באלה שיש בהם פוטנציאל, חברות שזקוקות לתמיכה כדי לעבור לשלב הבא, כדי לגייס את סקויה או את המשקיעים הגדולים, יש צורך ליצור מנגנונים בדיוק כמו שידעו ליצור אותם בימים הראשונים של ההיי-טק, בקרנות הראשונות. צור את הקרן הזו, שהיא יכולה בתוך שלושה חודשים לבדוק עם מומחים ואם יש צורך לגייס יועצים לעניין הזה, לבדוק את התהליכים שמוצעים על-ידי החברה, לבדוק את ה- IP, לבדוק את האנשים שנמצאים שם ולתת את התקציב, לעשות Matching, למצוא לזה פתרונות נוספים, לשלוח גם את החברה להתרוצץ, זה הכל בסדר. אבל לא יכול להיות שהיום כמעט ואין פתרונות ושנה שלישית בחממה, זה, אני עושה את המכפלות. אתם מאפשרים, אמרתם שתיים עד שלוש חברות בשנה לשנה שלישית, כמה חממות יש בארץ?

26.

26, אז המכפלה ברורה. כמה בכלל חברות יכולות להתגלגל לשנה השלישית ומה זה עושה.

זה המון.

מה זה עושה למשק. יכול להיות שזה המון, אני חושב שיש מאות חברות שזקוקות לסיוע הזה. אז אתה פותר בעיה של כמה?

80 חברות מסיימות בכל שנה, עכשיו תעשה חשבון כמה עושות שנה ג' ותגיע למסקנה פשוטה, שזה המון.

אז אני אומר לך שזה לא המון, כי אני יודע מה קורה בארץ. יש מאות חברות שחלקן חברות מצוינות והמדינה בצורה כזו או אחרת צריכה לתפוש אותן, לקלוט אותן, לקלוט אותן במסגרת, אני לא אומר, זה לאו דווקא חממה, אבל לקלוט אותם באיזה שהוא תהליך שלא יאפשר להם להתפרק. זה ישראל, אנחנו לא בארצות הברית. האמריקאים כבר לא פה, יש להם בעיות שלהם, אני מניח שהם לא יהיו חדלי פירעון בימים הקרובים.

לא לא, הם הגיעו להסכם. הם תפרו את זה לשנתיים .

או כך גם הם חושבים.

לנשיא הבא.

כן. אבל אני אומר, אנחנו בישראל וצריכים לאפשר לחברות הישראליות, שמתפתחות פה וגדלות או רוצות לגדול פה, כדי לצאת לעולם, צריכים לתת להם את העזרה הזו ולפעמים את הקביים האלה, שיוכלו להתקדם את השנה שנתיים הנוספות. הפיתרונות שאני יודע עליהם וגם מה ששמענו כאן הרגע גם ממשרד התמ"ת וגם מאגף התקציבים, הם לא מספקים, לא בסדרי גודל של עשרות מיליוני שקלים, הם לא מספקים בכלל. ואני חושב, אדוני יושב ראש הוועדה, שיש צורך ליצור היום תהליכים יותר רציניים, חוק האנג'לים הוא חלק אבל הוא במידה מסוימת הפך להיות די מסורס וטיפה בים, בגלל כל התהליכים שהיו. יש צורך ללכת היום לתהליך ששוב מגדיר את ההיי-טק כקטר הצמיחה ושם את המשאבים שצריך לזה. המשאבים שצריך לזה, זה לא עשרות מיליוני שקלים, זה סכומים אחרים. תודה.

שלמה וקס, בבקשה.

תסתכלו, אנחנו מדברים על חממות, אבל אני רוצה להזכיר לכולם, ועמוס בדברים שלו רמז על זה. בחממות יש X חברות, אבל יש עוד הרבה חברות שלא נכנסו לחממות והן חברות הזנק ואני שומע כאן על איגוד תעשיות ההייטק, אבל נעלמה תעשייה שלמה שקמה בזמנו, על-ידי קרן שממשלת ישראל הקימה וזה תעשיית הון הסיכון שהיא צריכה לממן. היא לא מתקיימת. היא לא עוסקת בזה. היא עוסקת בשמירה על הקיים, בקושי, ולא עוסקת בדברים שהיא צריכה לעסוק. ואנחנו צריכים לבחון איך הקרנות האלו מתעוררות. מתעוררות מחדש. אנחנו צריכים לבחון מה קורה במסגרת יתרון יחסי, שנתנו, שהמוסדיים ייכנסו. אני עוד לא שמעתי על גיוס של קרן הון סיכון, כי הם עוסקים בתעשיית ההיי-טק, במשרדי עורכי-דין וברואי-חשבון, תיכנסו לאתר שלהם.


אז רבותיי, אנחנו בבעיה. אין לנו קרנות הון סיכון. הן היו צריכות להיכנס לחממה בשלב הסופי, לדברים הטובים. ואגב, אני לא נבהל מזה שנסגרות כמה חברות, זה תהליך טבעי. זה תהליך טבעי. גם כאלו שלא נכנסו לחממה, נסגרו. השקיעו בהם כסף והם נסגרו. גם בחוק האנג'לים, נתנו את האופציה הזאת, שחברות נסגרות. מה אפשר לעשות? לא כל סטארט אפ ולא כל רעיון של אחד הגאונים שיש, ויש כאלו רבים, צולח את הדרך. לפעמים הוא מקדים את הזמן, לפעמים הוא מאחר את הזמן. אבל הבעיה – אי-אפשר להפנות רק אצבע מאשימה כלפי הממשלה. הממשלה הקימה כאן תעשייה מפוארת שבעקבות קרן יוזמה, קמה כאן תעשייה מפוארת, שהיא נעלמה. היא איננה מתקיימת. וכדאי שנתעורר ולא נקרא ל- IVA, איגוד תעשיות ההייטק. בואו תעסקו במה שאתם צריכים לעסוק. אי-אפשר להפנות רק לממשלה. ואני חושב שצריך כן למצוא את המקור של הכמה עשרות מיליוני שקלים, לתת ליוסי, להוביל את מדעי החיים בזה כדי לתת את השנה השלישית לכמה שיותר. לא בטוח שיש. היום, עם כל המחאות, מחאת הקוטג', האוהלים וכל מה שאנחנו רוצים מסביבנו, העגלות, מה קודם למה?

בחלוקה הכללית, 20 מיליון שקל או 30 זה לא הרבה כסף.

אז אני אומר, בגלל זה אני חושב שכן ליוסי, אבל אני רוצה לעורר את תעשיית קרנון הון הסיכון שנעלמה. והם מגדירים לעצמם.

תודה. שלמה סיימת, נכון? ארנון גת, בבקשה.

מר אילטוב, הרקע שלי זה ניהול חברות סטארט אפ צעירות, בוגרות, חברה בורסאית. עליתי ארצה חזרה לפני שבע שנים, ניהלתי פה שתי חברות סטארט אפ, בשנתיים האחרונות אני החלטתי להקדיש את זמני לחברות חממה, פשוט כי השתכנעתי שיש כאן המון פוטנציאל. היום אני יושב ראש אקטיבי של שתי חברות חממה ומגייס כסף לשתי חברות חממה אחרות שהולכות ונעלמות לי מתחת לידיים, בגלל כל אותן הסיבות שדיברנו עליהן וחבריי שאמרו קודם אמרו ממש נכון.


אני רוצה אבל את שתי הדקות שיש לי, מר אילטוב, לבוא ולהגיד, להבין, למה כל כך קשה להצליח עם חברות חממה. כי חוסר האפשרות לגייס כסף בשנה השלישית זה אינדיקציה שהן לא מצליחות. וזו השאלה ויש כאן, לדעתי גם התשובה, אני אתן, איך שאני רואה את זה, אבל בשביל שחברה תצליח, בין אם בחממה או בין אם חברת סיד צעירה במקום אחר, צריך להיות לה ממש Critical mass, בכמה אזורים – בטכנולוגיה, בשוק, בניהול ובכסף. הניסיון שלי בשנים האחרונות, שיש בארץ אנשים נהדרים, טכנולוגיה יוצאת מן הכלל, אולי קצת רחוקה מהשוק, התגברנו על זה, אבל הכסף שאנחנו מעניקים או נותנים בתור Incentive לחברות חממה, פשוט לא מספיק. החברה במקרה הטוב, בחממה פריפריאלית, מקבלת 650,000 דולר, לשנתיים ואמר את זה ידידי עודד. 300 לשנה. בן-אדם אחד שזה היזם ותקורת החממות, 150,000 דולר, הלכו. נשאר לו קצת כסף לדלק, שניים וחצי מיקרוסקופים, ונגמר הכסף. מה יכול לעשות יזם בודד, לא משנה כמה שלא יישן בלילה ולא משנה כמה שהוא או היא מוצלחים, אי-אפשר היום, בימינו, ב- 650,000 דולר, אחרי שנתיים, להגיע להישגים משמעותיים ולגייס כסף. פשוט אי-אפשר, לדעתי. ולכן, עד שלא נרים ואמר את זה עמוס, אני חושב, עד שלא נרים איזה שהוא מין, לא מוסד, אבל איזה שהוא מין קרן או משהו שתיתן לחממות או לחברות החמה יותר כסף, פשוט זה לא יצליח. בסוף ייגמרו מעט מאוד חברות, לא שממשיכות, אלא שמצליחות. הרעיון זה להצליח, זה לא לעבור את הדרך. זה באיזה שהוא מקום להתעופף ולהתחיל להיות רווחי ואז השמיים זה הגבול.


אני רואה את הבעיה בתור בעיה של אחרי השנתיים הראשונות זה לא מספיק, צריך עוד. אנחנו באנו בבקשה לאוצר, ופה אני מדבר על משהו ספציפי, וזה אלון מסר ושותפיו, לקרן של 100 מיליון דולר, שהאוצר ישתתף בו וימנף 100 מיליון דולר נוספים, מהתעשייה או מאנשים פרטיים או מקרנות. ביחד 200 מיליון דולר שיכולים לתת לחברות חממה, מספיק דלק, על-מנת להצליח.


לצערי, נדחינו, עוד פעם, אין שום דבר נגד אלון, מכיוון שלא נראה לאוצר, שהממשלה צריכה להתערב בקרנות. הם מוכנים להשקיע בחברות, לא בקרנות. אז בקיצור, העסק הזה תקוע. והסיפור שיוסי מבקש את ה- 20 מיליון, 30 מיליון שקל, אל"ף, זה חובה, זה לא, זה לא Nice to have, אחרת זה בכלל מת וזה נסגר, אחרי שנתיים. אבל זה גם לא מספיק. מישהו אמר לי שזה כמו איזה שהיא תחבושת לפצע. צריכים סכומים יותר גדולים, אמנם לא בהשתתפות של 85%, אני לא חושב שזה נחוץ, אבל השתתפות הממשלה בקרנות שישקיעו בחברות צעירות במידה מאסיבית, לדעתי זה הדבר היחידי שיעזור, והיתרון יחסי לא יביא את זה. יש לי ויכוח עם האוצר וכו', וחבל לחכות את השנתיים, אייל אומר כאן, החברות יוצאות ונופלות, אבל ניוטון אמר שאם ממשיכים לעשות את אותו דבר, נקבל את אותן תוצאות. ולכן אני חושב שחייבים לעשות איזה שהוא שינוי ולא שינוי קטן, ה- 50, ה- 80 מיליון שקל שיוסי רוצה, זה שינוי יחסית לדעתי קטן, אלא שינוי הרבה יותר משמעותי, על-מנת להתחיל את המשפך הזה שברבות הימים כן תהיינה חברות גדולות, כי חברות קטנות יתאחדו והם יישארו בישראל. תודה.

תודה רבה. הגב' אסתי פשין, בבקשה.

צהריים טובים. אני אתחיל בלתהות לגבי הנחת העבודה, הנחת היסוד. אנחנו יושבים כאן בגלל פרמטר שהובא לידיעתנו, לפיו בין 2009 ל- 2010, רק 24% מבוגרות החממה הצליחו לגייס סדר גודל של חצי מיליון דולר, כמדומני, זה הפרמטר. השאלה הראשונה שאני רוצה לשאול זה אם זה הפרמטר הנכון. ברור שזה מטריד ביחס למצב בעבר, אבל גם השוק השתנה, היום הרבה יותר חברות הולכות בכיוון של בוט סטרפינג, כפי שיוסי ציין קודם, זה שחברה לא הצליחה לגייס לא אומר שהיא נסגרה. מצד שני, זה שחברה כן הצליחה לגייס, לא אומר שהיא תצליח. ציין ליאור מקודם שאחת מהחברות אצלו הצליחה לגייס מיליון דולר, לא בטוח שזה יספיק.


לא ברור שזה הפרמטר הנכון שלפיו או היחיד שלפיו צריך לבחון את הצלחת חברות החממה. בעיני, חברות החממה הן חלק מאוד מאוד מהותי, מאוד חשוב באקו סיסטם של ההייטק, בהרבה מובנים הם מקור גאוותנו כשאנחנו מציגים את ההייטק בחו"ל. יצא לי בכמה הזדמנויות לדבר עם משקיעים זרים מכמה מדינות. המודל הזה של תוכנית החממה זה איזה מודל שיש לנו הרבה מאוד במה להתגאות בו. יחד עם זאת, לא בטוח שבצורת העבודה הנוכחית של התוכנית, אנחנו נותנים לחברות החממה את אותו סיכוי לגייס כספים, כמו שאנחנו נותנים לחברות סיד אחרות וזה במנותק מזה שהנתונים לגבי גיוסי הסיד, הם נמוכים, הם אבסולוטית נמוכים. חברות חממה נדרשות או עוברות בקרה מאוד קפדנית סביב ההוצאות שלהן. הוצאות שיווק מעודדות פחות מאשר הוצאות מו"פ, הן חברות שמטרתן היא בראש ובראשונה לייצר איזה שהוא ידע, איזה שהוא IP, מחקר ופיתוח. אבל מצד שני, חברה שלא מצליחה לשווק את עצמה למשקיעים פוטנציאליים או לא משקיעה מספיק בלשווק את עצמה למשקיעים פוטנציאליים, מן הסתם תתקשה עוד יותר לגייס כספים מאותם משקיעים מאשר חברות שכן משווקות את עצמן. שיווק זה שם המשחק, דיברנו כאן בכמה פורומים על הנושא של תקציבי השיווק, התמיכה בשיווק על-ידי מנגנונים ממשלתיים ולמרות שאני חושבת שכולנו כאן נסכים שמקומו של המו"פ הוא בראש סדר העדיפויות, הרי בסופו של דבר, חברות החממה הן חברות שמטרתן לעודד מחקר ופיתוח, לעודד יצירתיות, לעודד חדשנות. אם אותה יצירתיות או אותה חדשנות לא תשווק ברמה מספקת, מן הסתם אותן חברות לא יצליחו לגייס גיוסי המשך ולכן בראייתי, צריך לשוב ולבחון את הכללים של המדען הראשי לגבי הכרה בהוצאות שיווק, בפרט לחברות חממה, על-מנת שאלו יוכלו לשווק את עצמן לפחות כמו חברות סיד אחרות, ולהתחרות על אותם כספים מעטים ובמפורש מעטים מדי, שקיימים היום בשוק לחברות סיד.

אני רק יכול להתייחס. התקציב שאנחנו נותנים לחברות חממה לא מגביל אותן רק לפעילויות מחקר ופיתוח אלא גם לפעילויות שיווק, ככה שהן צריכות לעשות לעצמן את האופטימיזציה, כמה הן משקיעות בפיתוח וכמה בשיווק. אין מגבלה מהצד שלנו, כרגולאטור, לנושא הזה.

אתה יודע, אתה מזכיר לי, קח חמש שקל, תלך לסרט ותביא לי עודף.

לא הבנתי.

אין להם כסף.

אני אשמח מאוד אם יהיה להם יותר כסף.

זה מה שאני אומר, קח חמש שקל, תלך לסרט, תביא לי עודף. אל תשכח לקנות פופ קורן בדרך. OK.

נשמח שיהיה יותר כסף.

יש לי פה רשימה ואחר-כך אנחנו נעבור לכל אלה שעוד לא נרשמו ויירצו לדבר. אנחנו ניתן לדבר לכמעט כולם, אני מקווה. יהושע קליין, יועץ חברת סיסקו, בבקשה.

שלום. אני לא עוסק בענייני כספים, אני יותר איש טכנולוגיה ואני ליוויתי כמה חברות גדולות שהתחילו באמת מכלום פה והגיעו למשל לחברת ספיאן שהגיעו ממש להיות חברה בינלאומית וליוויתי את החברות האלו ונוכחתי לדעת שיש איזה עצירה במעבר מחברות הזנק לחברות גדולות. וזה תופעה שהיא לא מיוחדת לישראל, זה היה ביפן וגם בארצות-הברית ראו את הבעיה, ויש פה בעיה של מבנה חברה. חברה גדולה, המבנה שלה, הצורה שהיא פועלת, הוא שונה לגמרי בצורה של חברת הזנק עובדת. בחברה קטנה, מכירים כל אחד את השני והתהליכים הפנימיים הם לא בעייתיים בכלל. בחברה גדולה, התהליכים זה החברה. ולכן, אם חברה גדולה, חברה קטנה, רוצה לחזור להיות חברה גדולה, היא חייבת להשקיע בתהליכים. למשל, בארצות-הברית, יש מפעל גדול שנקרא Software engineering institute, שעוסק אך ורק בזה, בתהליכים ומלמדת את החברות לעבור מחברה קטנה לעבור לתפקד כחברה גדולה.


אני ליוויתי, יש חברה, אולי אנשים כבר לא מכירים את חברת ספיאנס, זאת חברה שהתחילה בשנות ה- 70, והצליחה, אני לא יודע עד כמה היא היתה בחממה או לא, היא התחילה במכון ויצמן, כחברה קטנה, גדלה לאט לאט, פה במשרדי ממשלה, מכרה יפה מאוד את המוצר במשרדי ממשלה, הגיעה להיות שותפה של IBM ולהיות בעולם. בשנות ה- 80 נהיה שינוי בטכנולוגיה בעולם המחשבים ומאחר והם היו עדיין במבנה של חברה קטנה, הם לא היו מסוגלים להתמודד עם השינוי הטכנולוגי הזה, בגלל שהם לא למדו לעבוד כחברה גדולה. לעבור מטכנולוגיה של ה- Main frame שהיו פעם, למחשבים המבוזרים שיש היום, זה שינוי גדול מאוד. זה אולי 20 שנות אדם אם לא יותר. ובשביל זה חברה גדולה יכולה להתמודד עם זה, חברה שהיא עדיין עובדת כחברה קטנה, לא מסוגלת להתמודד עם זה. והיום, לדאבון ליבי, היום חברת ספיאנס ממש דועכת, כאשר היא יכלה להיות יותר ממוטורולה, יתר ממיקרוסופט.


המוצר שם הוא ממש גולמי והרעיון הזה קיים, הרעיון הוא קיים, פשוט צריכים הסבה מ- Main frame והם לא עשו את זה כמו שצריך.

זהו?

לא. אני רק רוצה לציין שיש שיטה שנקראת CMMI, שמקובלת בארצות-הברית. פה בארץ היא מיושמת רק בחברות שעובדות בצבא, בגלל שהצבא האמריקאי מחייב את זה, וחברות הזנק, הן לא מגיעות בכלל לדברים כאלה, הן לא משקיעות בזה בכלל, בגלל שדיברנו על תקציבים, דיברנו על החמישה שקלים, אז בכלל לא מגיעות לזה.


יש לנו דוגמה במשרד החקלאות, יש תמיכה בנושא הזה. יש יועצים במשרד החקלאות שנכנסים ועוזרים לאנשים. החקלאות, אני מבין, שזה פעם זה היה הדגל של התעשייה בארץ, היום יש הייטק זה הדגל. אני לא מבין.

היה, אנחנו מנסים שזה עוד פעם יהיה.

היה. אז אני לא מבין, מאחר ודיברו פה על מיליונים, פה מדובר על הרבה פחות ממיליונים, אני לא מבין למה אין פה, אין גוף כמו שיש יועצים בחקלאות, אין גוף כמו שיש בארצות הברית ה- HCI שדיברתי עליו, שמדריכה את החברות איך להפוך מחברת הזנק לחברות גדולות. אז את זה אני רוצה להציע פה, במקום להציע פה מיליונים, שיהיה תמיכה ממשלתית להכניס את מה שנקרא שיפור תהליכים, CPI, לדוגמה לפי CMMI. אני התאמתי את CMMI לתרבות הארגונית הישראלית כי ישראלים לא חושבים כמו אמריקאים, אבל אפשר להתאים את זה. זה היה טוב ליפנים, זה טוב לאמריקאים, וזה עובד טוב גם לישראלים, עשיתי את זה בספיאנס, עשיתי את זה באינטל גם כן ואפשר לעשות את זה, רק צריך, אם מצפים שאנשים, שעם החמישה שקלים האלה שדיברת עליו, ישקיעו בזה, אין סיכוי. לכן, אני חושב שממשלה צריכה להיכנס פה ולתת את ההדרכה הזאת, כדי שיוכלו לבוא מחברת הזנק לחברת ייצור גדולה ואז בכלל לא יהיה צורך לממן אותם יותר.

תודה רבה, אני מודה לך. נועם פעיל, בבקשה, מנכ"ל חברת דסקלי.

שלום לכולם. דבר ראשון, רציתי לברך את יוסי ואלון, מתוכנית החממות. אני פה למעשה באתי בכובע של מנכ"ל של אחת מחברות החממה, רציתי לספר לכם טיפה מה הפרויקט הזה עשה, שאנחנו שייכים לחממת גרנות, מי מכם שמכיר, זה מול קיבוץ גן שמואל, יש כזה מפעלים גדולים, מפעלי מזון, מזון גדולים, וקצת סוריאליסטי לראות את ה- 15 חברות חממה, בתוך המבנים ההאנגרים האלו.


קצת על החברה. אני הצטרפתי כמנכ"ל לפני חמישה חודשים, אחרי שהחברה קיבלה קרוב לשני מיליון שקל, זה המקסימום, ושנה חלפה לה ופשוט החלפתי את המנכ"ל, שהוא היה אחד היזמים וראיתי שלמעשה שעון החול, אני מתייחס לתקציב כשעון חול, זאת אומרת נשאר לי כמיליון, והייתי צריך לבצע יעדים מדידים שהם פרוטו-טייפים, מוצר ממש אי-אפשר בסכום זה, מוצר, אני רק אתן לכם, המוצר הוא אמור להגן על גניבות מהמכשיר הזה, אנדרואיד, שזה היום תחום מאוד מאוד חם. אבל לפתח ממש ממש מוצר עם טכנולוגיה ופטנט כמו שיש לנו, אי-אפשר בתקציב זמן כזה. אז הצלחנו בתקופה קצרה פשוט למצוא, למצוא לקוחות ולעשות אתם פרוטו-טייפים. כי רק אם יש לקוחות וזה המסר פה לחממות, רק אם יש לקוחות התחלה של לקוחות וזה לא חייב להיות מכירות גדולות, מספיק סימני מכירות, מספיק לפתור בעיה אמיתית שיש בשוק, שזה יגדיל את הסיכוי לקבל השקעה יותר מאוחר.


אנחנו בכיוון, דרך אגב, אבל אנחנו זקוקים לעוד שנה-שנתיים נוספות, כי למכור את החברה עכשיו למשקיעים, זה אני חושב קצת בנזיד עדשים ואני חושב שהממשלה צריכה להכניס את היד קצת יותר עמוק לכיס, לא עוד 20 מיליון, אני חושב שזה לעג לרש, רוברט. אני חושב שצריך להכפיל ולשלש. הכסף הזה הוא קיים והוא פשוט מנווט בממשלת ישראל וכולם פה יודעים את זה, משיקולים פוליטיים, לצערי. תודה רבה.

תודה. מר כפיר, מנכ"ל פרואישן.

אנחנו חברה שמגייסים, אנחנו עוסקים בתחום ההשקעות כבר שמונה שנים, מ- Medical device , יש לנו כמה חברות. חלקן גם עשינו מכירות כאלו ואחרות למשקיעים יותר גדולים בחו"ל, אנחנו עובדים בעיקר מול משקיעים בחו"ל. יש לי פה שאלה, זו פעם ראשונה שאני בפורום הזה, אני מכיר פה הרבה מהחממות והרבה מהאנשים פה, בתחומים כאלו ואחרים. השאלה היא מה, ברמה של ההשקעות עצמן, יש, אנחנו הולכים היום, אני כבר חמישה חודשים בפרויקט שהקמנו אצלנו בתוך הבית בפרואישן, שהוא הולך לעסוק בתחום של השקעות אחרי החממות. הפרויקט הזה כבר יצא החוצה, יש כבר קאדר לא קטן של משקיעים, בעיקר מארצות-הברית ואירופה. יש לנו יתרון ענק שמשקיעים בחו"ל פשוט מזילים ריר כשמדברים על ישראל ועל המדען הראשי. אנחנו לא יוצאים החוצה. אף אחד פה, תקנו אותי אם אני טועה, יכול להיות, אני יודע על חממות בודדות שאני מכיר שנמצאות בכל מיני מקומות, ואחד מהם גם יהיה אתי בהרצאה באטלנטה בעוד שלושה שבועות, אחת מהחממות, אבל אף אחד מהמשקיעים פה, אף אחד לא יוצא החוצה מהיזמים. הם גם לא בשלים לזה, דרך אגב, לדעתי, אבל הם גם לא בנויים לזה ואף אחד גם לא בונה אותם, דיברת על תהליכים וקצת שיווק וקצת קידום, אף אחד לא בונה אותם לטובת הדבר הזה, בכלל להוציא אותם החוצה. ויש משקיעים ויש כסף בחוץ של יהודים, ישראלים, או פרו-ישראלים, או כאלה שרוצים להיכנס פנימה כי כולם יודעים שה- 'אינוויישן' בישראל הוא מטורף. אנחנו עשינו, מי שמכיר, אזורי בינאר, עשינו On line meeting לפני כחודש וחצי, הגיעו למעלה מ- 30 משקיעים לטובת הפרויקט הזה ספציפית, ... משקיעים ספציפי, כולם משקיעים כולם לכמה מאות אלפי דולרים, מיליוני דולרים בודדים להשקעות ספציפיות, חלקם גם משקיעי הייטק לשעבר, או משקיעי הייטק קיימים היום. הם רוצים להשקיע. יש להם בעיה אחת – הם לא יודעים במה, הם לא יודעים איך והם גם שואלים – רגע, אני משקיע, מה קורה שם מאחורה? אני רחוק משם. אני לא יודע. היתרון שלנו, שאנחנו נותנים להם את התמיכה והכל והם מרגישים הרבה יותר נוח עם זה, אבל אני בשבוע הבא נוסע לארצות הברית לשלושה שבועות, בכל ארצות הברית. יש לי שלוש הרצאות – במיאמי, לפני קרוב ל- 100 משקיעים, באטלנטה ובניו-יורק. יש יתרונות בודדים שאני יודע עליהם ספציפית לגבי השקעות בישראל, שאחד מהן זה הנושא של המיסוי, משקיע זר וכן הלאה, זה מאוד מאוד נקודתי, מאוד מאוד קטן. היתרון שכולנו פה, כולם יודעים כמה אנחנו חכמים וכמה החבר'ה שלנו תותחי-על, באמת, כאילו, רואים את זה חדשות לבקרים, וכולם יודעים את זה. אם היה גורם או דרך שבה הייתי יכול לבוא למשקיע להגיד לו – תקשיב, אם אתה שם אנחנו שמים אתך ביחד וזה, דרך אגב, אני אומר מהבית שלי. הבית שלי, כפרואישן, שם ביחד עם המשקיעים האלה והם מרגישים עם זה ביטחון. יש לי מתואמות למעלה מ- 30, יותר מ- 30 פגישות אישיות עם משקיעים בקבוצות מאוד עשירות, של חבר'ה ישראלים לשעבר, דרך אגב, שמאוד מאוד רוצים להשקיע בחברות בישראל ואין להם שום דרך להגיע לפה.


אנחנו מחפשים את הפיתרון – עוד שנה שלישית, וזה פתרונות מצוינים כולם, באמת, כאילו זה ייתן עוד אוויר והביו יתקדם וה- Medical device יגיע לקליניקה, לקליני הראשון וכן הלאה וכן הלאה והאינטרנט יביא את הלקוח הראשון והכל טוב. אבל אחרי השנה השלישית, עדיין אותו יזם, האישה שלו תבוא ותגיד לו – הלו, בוא נביא משכורת הביתה, החלומות יפים. בסוף הרי זה נגמר שם.


אבל יש בחוץ המון, המון המון כסף. אם היינו יכולים לתת תמורה מהצד השני, שתשווה את הכסף הזה, הם ישקיעו את הכסף והיום בארץ יש המון ברוקרים, חברות השקעה, בתי השקעות, שיש להם המון קשרים עם משקיעים בחו"ל. אני מוציא שנייה את ה- VC את ה- Venture capital החוצה לחלוטין, כי בכלל זה דיון אחר, מבחינתי זה גם ערוץ אחר, הם גם ב- Level אחר, הן גם זקנות מדי בשביל להשקיע בחברות כאלה, הן צריכות את הכסף הרבה יותר מהר, להביא תשואה למשקיעים, הן לא רלוונטיות כרגע לחלוטין. אבל המשקיעים הפרטיים, שזה מרופאים בעלי הון מאוד גדולים בארצות הברית ועד בעלי הייטק לשעבר וישראלים לשעבר שיש להם את הזיקה ויש להם את הרצון ואת הציונות וכמובן מעורבת פה מה לעשות, יש לזה יתרון, אפשר להשתמש ביתרון הזה. היתרון פה להביא הרבה כסף, ולא בסכומים קטנים ומעבר לזה גם, תוסיפו על זה את הקשרים שאנחנו יוצרים שם, תכל'ס, תביא את החברות האלה לשוק. ודובר פה בין לבין, בין פה לשמה, אני מאמין שזה לא יקרה מחר, כמובן, ולא מהיום לעוד שנה, אבל יש פה ערוץ שאני אומר לכם מניסיון ותרצו, אני מוכן גם לדבר על זה כשאני אחזור בעוד חודש, חודש וחצי, יש לזה יתרון עצום. השוק שם, אתה אומר – השקעות בישראל, בחממות, בחברות, מזילים ריר. הבעיה שלהם, הם מפחדים. אנחנו פתרנו את זה בזה שאני ביא כסף מהבית Back to back איתם, לא אחד לאחד, בסכום מסוים, על כל שקל שהם שמים, גם אנחנו שמים סכום מסוים. קבוצת ההשקעה שלנו, שנכנסת ובנויה, זה קבוצת ה- LP, שעם כל המשמעויות של מיסוי וכן הלאה, מעורבים אתנו שני גופים.

כן, הנקודה ברורה. תודה. מי שיירצה להשתמש ביכולותיו.

זה לא רק קשר להשתמש, זה נקודה אם אפשר לעשות משהו מעבר.

זה יותר מורכב ממה שאתה הצגת.

אין ספק. תודה.

המשקיעים אמנם מזילים ריר כשמדברים על ישראל, כשמתחילים לדבר תכל'ס, אני לא יודע עד כמה הנכונות היא נכונות.

OK, בסדר גמור.

יש לנו עוד דובר, אלעד שביב, סיסקו.

תודה. אני רוצה להעלות בקצרה את הנושא של תחום הקלינטק שהתעסקתי בו די הרבה ולאחרונה קיבלתי איזה שהוא פרויקט עבור המדען הראשי, להביא המלצות לממשלה לקידום התעשייה הזאת. צריך להעלות את הנושא, לכל תעשייה יש צרכים שונים ובתחום הקלינטק כשאנחנו מתחילים לדבר על החממות ויש פה הרבה מאוד דיון על נושא הסיד, בתחום הזה שאני חושב, אני מאוד מאמין, אני בא מתחום ההייטק אבל אני חושב שתחום הקלינטק יכול להיות מנוע צמיחה שלנו לכמה עשורים טובים קדימה, יש שם המון המון חשיבות, דווקא לנושא של אחרי הסיד. בתחום הסיד, אני מאוד מתחבר למה שאסתי אמרה מקודם, כל הנושא של יכולות שיווק ולנתק רק את הטכנולוגיה או החדשנות מהשוק, זה בעיה מאוד גדולה וזה בעיה מאוד גדולה בתחום הקלינטק, ששם עדיין אין הרבה מאוד ניסיון יזמי, אז בתחום הסיד אני חושב ששם אחד הדברים שיכולים מאוד לעזור, זה לחבר חברות מסורתיות פה בארץ, שיש להן כבר גם משאבים, הם מחפשים חדשנות והדבר הזה של חיפוש חדשנות הוא היום דבר שמוביל את כל החברות הגדולות בעולם, וחברות יותר קטנות וצריך להסתכל על הצרכים של התעשייה הזאת ואני פשוט רוצה כרגע בפעם ראשונה להעלות את זה. יכול להיות שזה כבר עלה בפעמים אחרות, אבל לפחות מבחינתי, להעלות את זה שכשמסתכלים על הנושאים האלה, צריכים להסתכל על צורכי תעשיות שונות. בתחום הקלינטק הצרכים הם שונים, יותר קל להיכנס בהתחלה, אני רואה הרבה חברות שמצליחות Good strapping, איכשהו מצליחות לקום לשנה-שנתיים הראשונות, לא מצליחות להמשיך הלאה. ולכן צריך להסתכל גם על ההשקעות המשך וגם על החיבור שלהן, לחברות.

תודה רבה. אלון מסר, אני אשמח מאוד אם תתייחס על כל הנושאים, אם תוכל לתת לי דגש על כל הנושא הזה של תוכנית לעידוד מוסדיים, מה קורה עם זה, כי זה אחד הכלים שאנחנו תמכנו והלכנו מאחוריהם כדי באמת שיהיה כסף בשוק, השאלה איך זה בא לידי ביטוי, האם זה בא לידי ביטוי היום, איפה אנחנו עומדים עם הדבר הזה?

עלו הרבה מאוד נושאים, אז אני אנסה.

אחד-אחד. אנחנו נשמע.

אני אנסה כמה נקודות שרשמתי, אשמח תמיד להמשיך.


לגבי התוכנית של המוסדיים, אז מספרים מדויקים אנחנו מנועים מלחשוף, אבל פורסם גם בעיתונות שיש בפירוש היענות מצד גופים מוסדיים.

למה אתם מנועים מלחשוף?

התחייבנו בפני מי שמשקיע.

המדינה התחייבה?

כן.

אז מה, אתם צריכים עכשיו שאני אחוקק חוק שאתם תפרסמו את זה?

לא לא, זה לא חוק, התוכנית היא לא חוק.

לא, אולי אני אחוקק חוק שתפרסמו את זה.

לא, זה עלול רק לפגוע. אבל אני יכול להגיד בפירוש, אם שאלת על נתונים, אז אני יכול להגיד שיש היענות רבה מצד הגופים המוסדיים, שהביעו נכונות והצהירו על כוונתם והם משלמים על זה דמי רצינות, להשקיע סכום לא מבוטל בתעשייה עתירת ידע בישראל, באמצעות קרנות הון סיכון. יכולנו להגיד שבמסגרת התוכנית הזאת אנחנו אפשרנו השקעה גם במודלים שהם לא קרנות הון סיכון קלאסיות, מה שנקרא, רואים שהמודל הזה מתפתח בעולם ואנחנו נמצאים בקשר וגם נתנו אישור למה שנקרא קרנות ציבוריות במסגרת תוכנית להתחיל לפעול, אז מבחינה זו אפשר להגיד שהתוכנית הזאת רצה מינואר, דווקא יש היענות מאוד גבוהה מהמוסדיים, סכום לא מבוטל. מדובר על מאות מיליוני שקלים שכבר נוצלו על-ידי המוסדיים, מתוך הסכום שהוצע.

אתה יכול לנקוב בסכום?

לצערי – לא.

שמות אתה לא רוצה לנקוב, התחייבת.

אני יכול להגיד שהתוכנית היתה אמורה, מטרתנו היתה לנסות ולעודד השקעות בסך 800 מיליון שקל בסל המוסדיים הישראליים וכרגע כבר יש מאות מיליוני שקלים שהמוסדיים כבר הצהירו בכוונתם ומשלמים ברצינות, שצריכים להשקיע. עכשיו העבודה היא מצד הקרנות, קרנות ההון סיכון, להגיע למוסדיים האלה, לשכנע שלהשקיע בקרן הספציפית הזאת, ולצאת לדרך.

הם לא מבינים מי מהם המוסדיים, איך הם יגיעו אליך?

הם יודעים. אני יכול להגיד.

להם אתם מפרסמים?

לא, אנחנו לא מפרסמים, הם מכירים אחד את השני, הקרנות באות למוסדי ויודעים טוב.

אלון, תבהיר מסר שזה לא מקובל, פשוט, אני לא יכול לקבל מידע פה.

מאות מיליוני שקלים.

זה לא תקציב הביטחון חסוי, אתה יודע, זה לא, יש גבול פה. מה זה?

אני אומר, מאות מיליוני שקלים.

איך קרן הון סיכון צריכה לדעת מי מהמוסדיים הם בתוך התוכנית?

כשקרן מגישה.

איך חממות צריכות לדעת מי בתוך התוכנית? מה זה התוכנית הסודית הזאת?

הקרנות לא צריכות לדעת.

כשקרן מנסה לגייס כסף ממשקיעים מוסדיים ישראליים, היא כמובן צריכה להיפגש אתם. אנחנו יודעים, מצד הקרנות, שהן יודעות על המוסדיים, אנחנו נמצא את המוסדיים שקרנות באו לדבר אתם. יש מוסדיים שרוצים להגיד שקיבלו את ההגנה, יש כאלה שלא. אנחנו בפירוש לא נחשוף מידע שיכול לפגוע בנושא הזה, באינטרסים שלהם.

במה הפגיעה, אתה יכול להסביר לוועדה?

עם קרנות הון סיכון מטבען גם כן לא מפרסמות חלק מהנתונים, זאת אומרת השקעה פרטיות, הן לא מחויבות להגיד מי המשקיעים בהן.

אני אשלח לך ספר שהם הוציאו, עם כמה כסף הם השקיעו, באיזה חברות הם השקיעו. המידע הזה פתוח, מה זה?

מידע של קרנות הון סיכון פרטיות לגבי החברות שהם השקיעו בהן, השווי שלהם והתשואה שהם השיגו ומי המשקיעים שלהם, הוא לא פתוח לציבור.

אני חייב לחזק את אלון.

לא ביקשתי, סליחה. אני לא מבקש ספציפית על כל חברה וחברה. אבל מספרים וכמויות, סליחה, יש גבול. יש גבול. אני לא מבקש שאתה תחשוף לי את ההסכמים העסקיים בין אחד לשני, אבל האוצר לא חושף מידע? מה זה? הציבור לא צריך לדעת? מה זה הדבר הזה? זה פשוט שערורייה. טוב, תמשיך. אנחנו נטפל בזה בדרג פוליטי.

נמשיך לדברים אחרים. אני כבר לא יודע מה הנושאים האחרים שדיברנו, אבל אפשר להגיד, שוב, לחזק את הנושא שאנחנו פועלים בנושא, עובדים יחד עם מנהלת החממות גם להגדיל תקציב לפרויקטים, גם לחשוב על מודלים נוספים.


תקציב המדען הראשי נקבע על-ידי ממשלת ישראל בחוק התקציב, משקף סדרי עדיפויות של הממשלה. תקציב מנהלת החממות, צריך לתקציב שתקציב המדען הראשי, השנה, אם לא היו מקדימים לבקשת המדען כסף לשנה שעברה יותר גבוה משנה שעברה. תקציב המדען הראשי איך הוא מתחלק בין תוכנית החממות לתוכניות אחרות, שיקולים של המדען הראשי. אם הוא רוצה לעשות הסטות מכאן לכאן, זה שיקולו בראש ובראשונה.

אתה יכול לדבר על קרנות ההזנק, מה אתם הולכים לעשות שם?

אנחנו, אחד המסלולים שיוסי דיבר, אנחנו בוחנים, זה עוד בשלב של בחינה וגיבוש בין שני המשרדים, מסלול או איזה שהיא תוכנית שתתמקד בעזרה לחברות סיד, בגייס הון. כרגע הנושא הזה עדיין בגיבוש, אין לי מעבר לזה פרטים נוספים.

יש מישהו שרוצה להתייחס, להוסיף? בבקשה.

אני מנכ"ל פורום MIT ליזמות ויושבת ראש שבוע היזמות הגלובאלי, בין השאר אני רצה קורסים של יזמות הייטק בתוכנית ה- MBA של הטכניון, במרכז הבינתחומי בהרצלייה וגם בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל-אביב.

אני רוצה להתייחס, נשמעו כאן הרבה דברים נכונים ומעניינים. פרויקט החממות זה פרויקט מאוד מעניין. הפרויקט הזה הוקם במדינה אחרת, ועל רקע אחר. יכול להיות שהגיע הזמן להסתכל על הפרויקט הזה ולעשות חשיבה על חלק מהפרמטרים, חלק מההגדרות שהוגדרו בו, האם הן תקפות גם היום. ליאור ידידי הציג שתי דוגמאות לחברות שבשנה השלישית שלהן הצליחו להשיג הישג שהן לא הצליחו בשנתיים הראשונות. אנחנו יודעים על הרבה מהחברות הגדולות בארץ, שלקח להן הרבה שנים להבשיל ושנתיים זה אינסטנט זה לא קורה כל-כך מהר. אבל הנקודה המרכזית, אני מניחה שיש גם הרבה חברות שקיבלו שנה שלישית ונכשלו, צריך להסתכל גם עליהן כשאנחנו עושים את הסטטיסטיקות.


אבל הנקודה המרכזית שאני רוצה להתייחס אליה, נקודה שעלתה גם בחלק מהדברים, זה הנקודה של השיווק. את הפיתוח, המיקוד של המדען הראשי זה בנושא של מו"פ ואנחנו צריכים לזכור שאנחנו לא רוצים להיות במצב של טכנולוגיה שמחפשת שוק. אנחנו רוצים להיות במצב של, אנחנו רוצים לדעת מה השוק צריך ולהביא לו את הפתרונות שלו. לא תמיד הצרכים הם ברורים. לפעמים אנחנו צריכים להסתכל קדימה. גיל שוויד כשהוא הקים את צ'ק פוינט הוא הבין מה הולך לקרות שלוש שנים, חמש שנים הלאה. אנחנו צריכים לתת מקום לשיווק. כשאנחנו מסתכלים על פרויקט החממות לאורך השנים, הזמן שמוקדש לשיווק עולה, ההתייחסות עולה, ואני חושבת שצריך לתת יותר מקום, יותר תקציבים, לנושא של השיווק. גם בשלב, גם בשנתיים הראשונות של החברות.

אני אתחיל דווקא מהנקודה הזאת. אני אגיד לכם שכל הנושא הזה, של שיווק, אפילו בשיווק של החקיקה שהיתה פה, שנועדה למצוא את התקציבים, לא הושקע כסף. לא בחוק האנג'לים, הציבור כמעט לא יודע על החוק הזה, אני לא יודע באיזה צנרת המסרים והמידע הועבר לציבור, החוק קיים. יש מספיק כסף אצל הציבור הישראלי להשקעות בתחום, המידע הזה לא מגיע לציבור. זה אחד.


שתיים. אנחנו עכשיו היינו עדים שהמידע שהוא נחוץ, לפחות לאלה שיושבים פה בשולחן, הוא פשוט סודי. כמובן, על כך אני אוציא מכתב לשר האוצר, כי אני חושב שהנושא הזה לא יכול להיות סודי. הנתונים המספריים, זה נתונים שהם חייבים להיות פתוחים לציבור. הדבר הזה צריך להגיע לציבור, שיש מוסדיים, והציבור צריך לדעת. אני לא מבין את הסודיות שבדבר ועל כך אני מעלה את זה לפניך, אלון, אבל אני גם אוציא מכתב, כי אני לא רואה פה שום נושא לסודיות, פשוט לא רואה. הציבור, ציבור המשקיעים, הציבור חייב לדעת מה קורה בדבר הזה. הדבר הזה נועד להם, לא למוסדיים. עם כל הכבוד למוסדיים, המוסדיים הם מכשיר. זה נועד לציבור שפועל בתחום הזה. הוא לא נועד למוסדיים. המוסדיים, הם לוקחים כסף ציבורי, הם עובדים על-פי הכללים והחוקים, והם צריכים להביא את זה לציבור ולא לעשות לעצמם איזה שהיא גחמה קטנה בצד ולטפל בזה.


אז גם את הנושא הזה, אני כנראה גם אקיים דיון בנושא הזה. טוב, לא חשוב, אנחנו נמשיך לנקודות סיכום.


שוב, בכל אופן, אני רוצה להודות לכל אלה שהצליחו להגיע. מדובר בנושא חשוב, באחד הדברים שהם קשורים לשרשרת כפי שאנחנו קוראים פה בתעשייה, שרשרת המזון של ההייטק הישראלי, אחת החוליות. אין ספק שפה אנחנו צריכים לדעת, לתת את הדעת בנושא הזה. אני קורא למשרדי התמ"ת והאוצר להמשיך לקדם את הנושא לשנה השלישית, להרחיב את זה ככל הניתן. אנחנו באמת מבינים שהשנה השלישית היום, מכל הנסיבות והאילוצים, היא נחוצה היום. צריך למצוא את התקציב המתאים, צריך גם לבחון את הנושא לעומק. כמו-כן, אני מבקש ממשרד התמ"ת והאוצר לעשות עבודת מטה להקמת קרן ממשלתית על-מנת לתת מענה לגיוסים של החברות הצעירות, לגיוסי המשך, הן של בוגרות החממה והן של חברות אחרות שהן לא בוגרות החממה. אשמח מאוד לקבל נתונים מהתמ"ת על אפקטיביות של שנה שלישית, זה נתון שהוא חשוב לנתח את הדבר הזה כדי באמת להבין מה אנחנו ואיפה נחוץ לתת את המיקוד ואת העזרה.


כמובן, הנושא הזה של כמה אחוז השתתפות המדינה בשנה שלישית, הוא גם נושא מאוד חשוב ואנחנו נדון, אני בכל אופן אפנה לשר האוצר בנושא הזה, כן להרחיב את זה ל- 85%, ונראה ונחפש מקורות תקציב לנושא הזה. בסך הכל לא מדובר על הרבה כסף, אבל אם אנחנו נדע שעשרות חברות עשויות להצליח במהלך הזה ובעתיד להעסיק אלפי עובדים, אנחנו רק, אני חושב שרק נרוויח, כל הציבור.


כמובן, אני אשוחח עם השר על הגדלת התקציב במידה וניתן לכל פרויקט החממות. אני יודע שהיום האילוצים אינם פשוטים, כולנו חיים פה בישראל ואנחנו רואים מה קורה. זה בדיוק קבוצת האוכלוסייה שאליה אנחנו מכוונים, זה בדיוק האנשים שאותם אנחנו רוצים לחזק, המעמד הביניים, אלה הם האנשים שעוסקים בתחום ודווקא פה אני חושב שיש מצב להרחיב את הפעילות ולהרחיב את הפעילות הכלכלית.


כמובן, אנחנו עם הצוות נבחן דברים ואני אבקש, אם יש לכם רעיונות, לשלוח לצוות השדולה את הנתונים והפרטים. במידה ולא דיברנו עדיין פה וכמובן לוועדה, ועדת המשנה שבראשותה אני עומד, סליחה, קיבלתי תיקון, אני אשמח מאוד שתעבירו לוועדה את כל הנתונים ואנחנו נדון.


אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:18