הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
9
ועדת הכלכלה
02/08/2011

הכנסת השמונה-עשרה


נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 614

מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ב' באב התשע"א (02 באוגוסט 2011), שעה 14:00

1. הצעה לסדר היום בנושא: "ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית במכרזים הממשלתיים בתחום ההייטק"

חברי הוועדה: מ"מ רוברט אילטוב-היו"ר

חנא סוייד

שלמה וקס

- מנכ"ל, איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתכנה

הגר ליפקין

- יועצת לפיתוח ומיון משאבי אנוש, השמת מהנדסים ערבים בהייטק, צופן

איתי זנדבנק

- מנכ"ל, נציגי חממות

אבירם ז'ולטי

- מנהל קרן תמורה, לשכת המדען הראשי, משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה

מירי בן-שטרית

- מרכזת בכירה כלכלה ומחקר באגף החשב הכללי, משרד האוצר

מג'יד מסאלחה

- רשות לפיתוח כלכלי, משרד ראש הממשלה
רועי אסף

- משרד ראש הממשלה

איה בן-עמוס

- רכזת פעילות פרלמנטרית, יוזמות קרן אברהם

חסאם מסאלחה

- סגן המדען הראשי, משרד המדע והטכנולוגיה

גיא חצרוני

- מנהל פרוייקט "מענטק" לשילוב ערבים בהי-טק, מענטק - חברת השמה

אורנה סגל

- מנכ"ל Manpower, חברות היי טק

סאמי סעדי

- שותף מייסד, עמותת צופן מרכזי טכנולוגיה עילית, צופן

אסתי פשין

גלית לוי


- אינטל

לאה ורון

יפעת קדם

"ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית

במכרזים הממשלתיים בתחום ההייטק"

אנחנו נתחיל את הדיון. ב-15.6 נדונה במליאת הכנסת הצעת החוק שלך בנושא. בסוף הסכמנו, אם אני לא טועה, להסב את זה להצעה לסדר בוועדת הכלכלה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להודות לך ולצוות הוועדה על קיום הדיון הזה. אני יודע שאתה מחשיב את הדיון הזה, אתה מחובר לעניין של ההייטק. אני תולה הרבה תקוות בישיבה הזאת, בתוצאות שלה, בעיקר בעניין ההמלצות והדרך הלאה. הכוונה מאחורי הצעת החוק שהצעתי בזמנו היא להקל על קליטת עובדים ערבים, אם זה מהנדסים ואנשי הייטק בתעשיית ההייטק. זה אחד מקטרי הצמיחה של הכלכלה בישראל. האפקט הרוחבי של התעשייה הזאת הוא גדול במובן זה שלמשרה אחת בהייטק יש גרורות רבות בתחומים אחרים של המשק ושל הייצור. אני תולה חשיבות ותולה תקווה בעניין קליטת יותר אקדמאים ערבים בתחום הזה. לחולל פיתוח כלכלי ביישובים הערביים ובחברה הערבית דרך ההשקעה בהייטק זה דבר שדורש השקעה מאוד צנועה, מאוד נמוכה. אין צורך בשביל לחולל תעשיית הייטק לבנות איזור תעשייה, להשקיע בתשתיות ובכל מיני דברים. השקעה בהייטק או יצירת פיתוח כלכלי על ידי הייטק זאת השקעה מינימאלית. זה מוח.

ההשקעה היא מאוד גדולה. היא בעיקר בהון האנושי.

בוודאי. בתעשיות אחרות, גם אם יש לך את ההון האנושי אתה צריך להקים מפעלים, להקים תשתיות. דווקא בתעשייה הזאת, אחרי שיש לך את ההון האנושי שזאת השקעה רצינית, המשימה פחות דורשנית. אני תולה הרבה תקוות. אני חושב שהתחום הזה יכול לקלוט אקדמאים ערבים ויכול לתרום לפיתוח כלכלי בקרב החברה הערבית.


בדיונים שהיו בתחום הזה אמרתי מספר פעמים שאין לי בעיה. אני לא חושב שיש בעיה עם בוגרים ערבים של הטכניון, של האוניברסיטה העברית שמסיימים לימודים במדעי המחשב. האנשים האלה מסודרים. אפילו מציעים להם תעסוקה לפני שהם מסיימים את הלימודים שלהם. אני לא מכיר מהנדסים בוגרי הטכניון מהמגזר הערבי שאין להם היום עבודה.

יש בודדים.

זאת לא בעיה. יכול להיות שיש, אבל אני לא מכיר. אני מכיר דווקא אנשים שמצליחים מאוד באינטל ובכל מיני חברות אחרות. אני חושב שהבעיה העיקרית שלנו היא באקדמאים בוגרי אוניברסיטאות ומכללות. הם לא מאוד תחרותיים, הם לא מתאימים 100% לשוק התחרותי של החברות המובילות. הם ממוצעים כאלה. הם בוגרים במקצועות טכנולוגיים או במדעים מדויקים שאין להם בדיוק את ההכשרה לעסוק בהייטק. הם צריכים השקעה בהסבה מקצועית כך שיותאמו לעבודה בתחום. אחרי שמשקיעים בהם צריך למצוא להם מקומות עבודה, לא להשאיר אותם בבית. אני רואה שזה עיקר הבעיה. צריך לאתר את האנשים האלה שהם כמעט מתאימים או יש בהם פוטנציאל - זה לא מספיק, צריך לתת להם את הדחיפה - ולהביא אותם למצב שהם יוכלו להשתלב בחברות ההייטק המתקדמות. כאן אני חושב שזה עיקר המאמץ שאנחנו צריכים להשקיע.


בהצעת החוק שלי אמרתי שאחת הדרכים לאפשר את זה, לתרום לזה או לתת דחיפה לזה היא על ידי כך שמאפשרים לחברות שמעסיקות. אם אתה צריך להעסיק אתה צריך למצוא ולהכשיר עובדים. אם החברות מאתרות, עושות את ההסבה המקצועית ומביאות את העובדים לרמה טובה, צריך לצ'פר אותן על ידי הממשלה ולתת להן העדפה בקבלת מכרזים מהממשלה, מהמדינה בתחומי המחשוב ובתחומי ההייטק. זה ייתן להם אינסנטיב לעשות את המאמץ הזה, לחפש ולהכשיר עובדים כאלה. כפי שאמרת אדוני היושב-ראש, הרעיון לא מצא אוזן קשבת, לא חשבו בממשלה או בקואליציה שכדאי ללכת בדרך הזאת, לכן הסכמנו שנביא את זה לדיון כאן על מנת לטכס עצה. אני עדיין חושב שזה כיוון רצוי וטוב.

אנחנו בוועדת משנה להייטק וגם בשדולת ההייטק דנים די הרבה בכל הנושא של כוח אדם, הכשרה, בוגרי אוניברסיטאות, טכניון, מכללות, רמת המכללות. הבעיה היא לא במגזר הערבי. אני לא רוצה שתהיה פה איזו שהיא הרגשה שהמגזר הזה הוא מקופח בתחום הזה ספציפית. אני רוצה למקד את הנקודה שהבעיה של המכללות או של חלק מהאוניברסיטאות קיימת לכולם. כל חברה טובה מעדיפה לקחת מישהו שהוא סופר סטאר מהטכניון מאשר מאחת המכללות. הבעיה קיימת. אנחנו דנים עם משרד החינוך בנושא הזה. זה נושא מורכב. אני מזמין אותך לדיון בנושא הזה. אתה תראה שאין פה שום קשר. יכולה להיות חברה או בעלים של חברה שרוצים על בסיס אישי להעסיק או לא להעסיק ערבים. אני יודע שיש חברות ששמו להן כמדיניות לקדם את המגזר הערבי. תיכף גם נשמע. אני לא חושב שזה יהיה נכון – אתה יודע, אתה חבר ועדת הכלכלה - להיכנס ולהשפיע על כוחות השוק בתחום הזה ולהגיד: אני רוצה להעדיף את זה ואת זה. אני לא יודע אם זה נכון לעשות, במיוחד בנושא הזה. יכול להיות שיש עוד בעיות נוספות. אני מזמין אותך לדיון. אנחנו דנים בנושאים האלה באופן קבוע בשדולה. אנחנו נראה אם יהיה צורך בחקיקה.

תזמין אותי, אני אבוא.

אני לא מזהה שם צורך.

המבחן הוא מבחן התוצאה. כמה ערבים עובדים בתחום ההייטק? לפי סטטיסטיקות שיש לי רק חצי אחוז מהעובדים בהייטק הם ערבים. זה מבחן התוצאה. יש בעיה. מצידי יש בעיה. הסיבה לזה יכולה להיות הרמה של המכללה הזאת.

מה אחוז הבוגרים באוכלוסייה הזאת שסיים את כל המסלול כדי להיות מוכשר להייטק? זאת גם שאלה. אם זה אחוז אחד מהאוכלוסייה הערבית, אז באופן יחסי 20% מהאוכלוסייה הערבית התקבלו.

אני טוען שגם אם האחוז הזה נמוך הוא לא חצי אחוז, הוא בטח יותר. אני חושב שצריך לפעול שהאחוז הזה יגדל, זאת אומרת שיהיו לנו יותר מועמדים פוטנציאליים. אם זה באמת הרצון של הממשלה והממשלה מצהירה שהיא רוצה לחולל פיתוח כלכלי בישובים הערביים, אז זה אחד הקטרים. אתה צריך להכשיר את האנשים שיכולים לסחוב.

יש לנו סטטיסטיקת שטח. ב-10 השנים האחרונות היו יותר מ-2500,3000 אנשים ערבים בוגרי אוניברסיטאות שסיימו מדעים מדויקים. ב-2008, כאשר צופן התחילה לפעול, לא יותר מ-400 אנשים עבדו בהייטק. אני חושב שיש פה הזדמנות. על זה אנחנו מדברים. ההזדמנות היא לא רק לקלוט את אלה שכבר סיימו את האוניברסיטאות בישראל - אני לא מדבר על מכללות, על ירדן או על חו"ל - בתוך התעשייה הזאת. בשביל לקלוט את הבוגרים האלה יש כמה דרכים. אחת הדרכים זה מה שחבר הכנסת חנא סוייד בהצעה שלו של המכרזים הממשלתיים הציע, אבל יש עוד כמה כלים.

תן לי דוגמה למכרז ממשלתי שאתה חושב שהייתה בעיה.

יש כמה חברות שזכו בעניין של כל שירותי המחשוב לממשלה, כמו חברת מל"ם שלא מעסיקה אף עובד ערבי. למיטב ידיעתנו, היא מעסיקה אלפי אנשים ואין אף עובד ערבי. בשביל לעודד את החברות האלו, בשביל לעודד את הבוגרים שלנו להיקלט בחברות האלו, על הממשלה לנקוט צעד. היה את כל הדיון סביב חברת אינטל בשאלה איפה היא תפתח את הסניף החדש. כולנו קראנו שגם משרד האוצר וגם משרד התמ"ת אישרו מענק של מאות מיליונים לחברת אינטל.

מיליארד שקל.

700 מיליון שקל אישרו. בשביל להביא את התעשייה הזאת לתוך החברה הערבית, לתוך הפריפריה חייבים לנקוט בצעד הזה.

הממשלה אישרה.

הבעיה שיש כל מיני גופים בתוך הממשלה שרוצים לדחוף את העניין הזה לא לתוך החברה הערבית אלא לבית שאן. עם כל הכבוד לבית שאן, אין שם את כמות האקדמאים הרצינית שיכולה להיקלט בתעשייה הזאת. בשנת 2006,2007 היה אחוז הבוגרים הערבים שלמדו מדעים מדויקים 10%,11%. בגלל חוסר בתעסוקה ומקומות עבודה האחוז הזה ירד לכמעט 5%,6%. היום רק 5%,6% לומדים מדעים מדויקים. זה בגלל שכשהם מסיימים הם חוזרים לכפרים, חוזרים למקומות שלהם ולא נקלטים במקומות העבודה. אנחנו מבקשים שהממשלה תעודד את החברות לבוא, כמו שעשתה הממשלה בקרית גת, כמו שעשתה בשדרות, כמו שעשתה באזור התעשייה בבאר שבע. אנחנו בעד, אין לנו שום דבר נגד, רק אנחנו אומרים שבנוסף צריך להביא את התעשייה הזאת לתוך אזורי האוכלוסייה הערבית בשביל שגם הבוגר הערבי יראה שיש פוטנציאל ויש לו לאיפה להתקדם. ביום חמישי שעבר הייתי בגבעת רם. מצאתי הרבה אנשים שלומדים מדעים מדויקים. גם פיזיקה, גם מתמטיקה, גם כימיה, גם ביולוגיה. אנשים ממשיכים ללמוד למאסטר ולדוקטור. הם אומרים שהם סיימו את ה-בי.אי, קיבלו תעודה, ישבו בבית חצי שנה, שנה, לא מצאו מקום עבודה ולכן האופציה היחידה שהייתה להם הייתה להמשיך ללמוד. זה בזבוז משאבים, בזבוז פוטנציאל אדיר.

דווקא ההיפך. הם מקבלים יותר ידע. מי ששולט בידע שולט בעולם.

רובם – אני מכיר את זה מתוך הכפרים וגם מנצרת – חוזרים ומלמדים בבתי ספר תיכון ובמכללות שנפתחו כמו פטריות בתוך האוכלוסייה הערבית. הם סך הכל מורים. אפילו עם דוקטרט ועם מאסטר הם עדיין מורים בבית ספר. הכי חשוב מבחינתנו הוא לפתוח הזדמנות. הממשלה יכולה לפתוח את ההזדמנות דרך מכרזי הממשלה האלה שקולטים אלפי עובדים. מספיק שנגיד ש-10%, 5% מתוך העובדים של החברות שזוכות במכרזי הממשלה יהיו אקדמאים ערבים. אנחנו לא מדברים על לקלוט ערבי בגלל שהוא ערבי, אנחנו מדברים על אקדמאי בוגר שיש לו את כל ההכשרה ויש לו את כל הכישרונות להיכנס לעבודה. צריך לתת לו את הדחיפה הזאת.

אנחנו מדברים פה על הקושי של צעירים ערבים שלמדו מקצועות של מדעים מדויקים להשתלב בתעסוקה.

מקצועות של מדעים מדויקים זה לא תמיד הייטק. מהנדס תשתיות שלומד מדעים מדויקים הוא לא מהנדס הייטק.

מצד אחד אנחנו מדברים על נתונים שמראים שהצעירים הערבים שלומדים מקצועות שמכשירים אותם לתעשיות ההייטק מתקשים להשתלב בתעשיות האלו, מצד שני, יש הרבה התעסקות במחסור במהנדסים ובאנשי מקצוע בתעשיות ההייטק עצמן. היה על זה דיון בוועדת המשנה בראשותך, כבוד היושב-ראש. יש צוות בין משרדי שמתעסק בנושא הזה. מצד אחד אנחנו אומרים שיש מחסור בתעשיית ההייטק, מצד שני, יש צעירים ערבים שלמדו מקצועות רלוונטיים לתעשיית ההייטק ולא מצליחים למצוא עבודה, לא עובדים במקצועות שלהם. שני הדברים האלה היו אמורים להשתלב אחד עם השני באיזה שהוא אופן ולספק מענה לצורך קיים. תחום ההייטק הוא לא התחום היחידי שבו יש בו מחסור והיצע שלא נעשה בו שימוש ולא מוכנס לתוך התעשייה.


מבחינת הפתרונות צריכה להיות פה תנועת מלקחיים. חברות ההייטק עצמן צריכות להיכנס למועד של גיוס יותר אקטיבי של מועמדים ערבים. יש חברות שעושות את זה. יש חברות שיש בהן אנשים שאחראים על גיוון תעסוקתי ומתעסקים ממש בחיפוש של האנשים הרלוונטיים לתפקידים מסוימים. זה משהו שבעולם הוא מאוד נפוץ. בארץ הוא מתחיל להיכנס. מהצד השני של תנועת המלקחיים הזאת הממשלה צריכה לעודד חברות הייטק להעסיק צעירים ערבים על ידי תמרוץ או אפילו החלה של חובת ייצוג הולם. יש מקומות בעולם שבהם גם חברות במגזר הפרטי מחויבות בייצוג הולם.

ההצעה של חבר הכנסת סוייד שנדחתה מציעה את המינימום שבמינימום. היא מציעה תמרוץ, לא חיוב, לחברות שמתקשרות עם הממשלה. אנחנו מדברים על זה שיש מקומות שאפילו חברות שלא מתקשרות עם הממשלה מחויבות בייצוג הולם לבני מיעוטים. ההצעה היא המינימום הנדרש. הרווח הגלום פה הוא לא רק זה שתיפתר בעיית התעסוקה של אקדמאים ערבים שלא מוצאים עבודה, אלא גם רווח לתעשיית ההייטק שנמצאת במצוקה. הצוות הבין משרדי מדבר על סכנה ליתרון התחרותי של ההייטק בישראל. יכול להיות שתתפתח מצוקה ממשית של עובדים. מדובר פה על פתרון הרבה יותר רחב שיכול לקדם משמעותית את הכלכלה הישראלית כולה.

בראשית דבריי אני אתייחס לעניין של השקעה עתידית והמענק שהעמידה הממשלה לרשות חברת אינטל. הנהלת החברה טרם החליטה על הרחבת כל פעילותה בעתיד בישראל כך שהדברים הם עדיין לא בשלבי ייתכנות ולא בשלבי יתממשות.

לעניין העסקת אוכלוסיות שונות ומגוונות. אנחנו באינטל מאמינים בזה כצורך וכאידיאל חברתי שמקיף את רחבי העולם כולו. בכל האתרים של אינטל ברחבי העולם הגישה והפרו-אקטיביות שלנו היא בגיוס של אוכלוסיות שונות ומגוונות. אנחנו מאמינים שהמרקם האנושי המגוון מייעל את תהליך העבודה. אנחנו לא מונים את אותם קהלים. אין לנו מספרים של אותם אנשים. אנחנו מאמינים שאנחנו מקבלים אותם כי הם טובים, כי הם מועילים, כי הם יצירתיים, כי הם עובדים מן המניין וכי הם טובים כמו כל קהל העובדים המגוון שאותו אנחנו מעסיקים. אנחנו התחלנו בגישה הזאת עוד לפני שהדבר הפך להיות טרנד. לשמחתנו אנחנו מברכים על כך שחברות נוספות מצטרפות ומבקשות ללמוד על המודל שלנו.

אנחנו לא רוכשים שירותים מהממשלה, לכן אין לנו שום עמדה ממשית לגבי הצעת החוק המבורכת של כבוד חבר הכנסת המציע. אנחנו נקטנו במהלכים פרקטיים שיכולים אנשים שעוסקים בתחום לעשות, וזה לפרסם מודעות בשפה ובעיתונות הערבית. לא מספיק שאתה מפרסם ב"ידיעות" וב"ישראל היום" מודעת דרושים. יש לנו תקציב נפרד. אנחנו מוודאים מיקור ממשי של המודעות בקהלי היעד ובעיתונים המקומיים בשפה הערבית. יש לנו פרויקט שנקרא חבר מביא חבר. אנחנו נותנים אינסנטיב כספי לעובד אינטל שמביא אנשים שהם חברים שלו. אנחנו לא מדברים על חבר לכוס חלב, אלא על חבר ברמה המקצועית, על חבר שיכול להשתלב או מכיר אותו. הגיוסים האלה הם הגיוסים המוצלחים ביותר שיש לנו, כי האנשים מכירים היטב את המרקם האנושי בתוך החברה, את הקבוצות, את הרצונות ואת המהוויים של עובדי החברה. אנשים פשוט מביאים חברים שלהם לעבוד אצלם. אחוזי הגיוס הם אחוזי הגיוס הטובים ביותר.

אני מודה על זכות הדיבור. אני מזמינה את כל מי שמעוניין ללמוד או להיעזר מהניסיון שלנו. אנחנו רואים בזה חשיבות לאומית ומדיניות לאומית.

האם יש נתונים של בני מיעוטים שמגישים בקשות ללשכת המדען? מה ההצלחה שלהם? האם יש לך נתון כזה?

לא. לשכת המדען הראשי לא מתעדפת אוכלוסיות על פי מוצא. אצלנו המבחן הוא טכנולוגי. אנחנו תומכים במחקרים על פי ההצלחה הטכנולוגית שלהם, על פי הפוטנציאל הטכנולוגי שלהם. אנחנו יודעים שיש חברות ויש מועסקים מהמגזר הערבי שמגיעים למדען הראשי. יש חממה בנצרת שפועלת כבר כמה שנים, יש חברות מהמגזר הערבי שמגישות בקשות. אנחנו לא אוספים סטטיסטיקה על פי מוצא. אנחנו בהחלט מתעדפים חברות שנמצאות בפריפריה. חלק גדול מהיישובים נמצאים בפריפריה. יש לנו מרכז פיתוח גדול שאנחנו תומכים בו של ECI שנמצא בנגב. אני יודע בוודאות שיש שם מועסקים בדואים מהסביבה. אנחנו לא נותנים תעדוף על פי אוכלוסיות.

אין מחלוקת על הצורך לעודד ולשלב בני מיעוטים בתעשיית ההייטק. המחלוקת שלנו היא על הכלי. אנחנו לא חושבים שחוק חובת המכרזים זה הכלי לעודד את האוכלוסייה הזאת. תמיכה ביעדים האלה אנחנו חושבים שצריך לעשות באופן ישיר, לא בצורה עקיפה. מתן העדפה לאוכלוסייה מסוימת עשוי לדרוש מתן העדפה לאוכלוסיות דומות שהממשלה חושבת שיש לקדם, לכן אנחנו לא חושבים שזה הכלי המתאים.

טוען חבר הכנסת חנא סוייד שיש בעיה. סביר להניח שיש בעיה. השאלה אם יש דרך לפתור את הבעיה לא בחקיקה, אם אפשר למצוא פתרונות יעילים שהמגזר הערבי יהיה יותר משולב בתעשיית ההייטק, אם אפשר לכוון את זה בצורה זו או אחרת, לעודד את זה בצורה זו או אחרת. האם חשבתם על איזו שהיא מערכת כלים שתוכל לתת לאוכלוסייה הזאת להשתלב בחברה?

הממשלה מפעילה באמצעות משרד התמ"ת מסלול תעסוקה. במסגרת המסלול הזה היא מעבירה תקציב ישיר של 25% משכר העבודה של העובדים. זה בכל התחומים, לא רק בתחום ההייטק. אני יודעת שבשנת 2010 הם העבירו 55 מיליון שקלים לעסקים שמעסיקים בני מיעוטים. בנוסף אנחנו יודעים שמתגבשת תכנית במרכז ההשקעות במשרד התמ"ת שמתייחסת באופן ספציפי לשאלה של איך לקדם. אני לא מכירה את פרטי התכנית. חבל שאין פה מישהו ממשרד התמ"ת.

הוזמנו לדיון מרכז ההשקעות ואגפים שונים במשרד התמ"ת.

אני לא מכירה את פרטי התכנית, אני רק יודעת שהם מגבשים תכנית בנושא של איך להכשיר סטודנטים בתור חברות ולהצמיח אותם בתוך החברה.

הם אמרו למה הם לא מגיעים לדיון?

הם אמרו שמר ז'ולטי ייצג את הנושא. מר ז'ולטי לא יודע על כך. כך נמסר לנו מלשכת השר.

אני מבקש להוציא להם מכתב חריף על כך שהם לא הגיעו. אם בפעם הבאה הם לא יגיעו, השר יגיע.

ההצעה של חבר הכנסת מבקשת להתערב בניהול של החברות, היא פוגעת בגמישות הניהולית שלהן, בעצמאות העסקית שלהן ובלב ליבה של הפעילות של החברה, שזה ההון האנושי. אנחנו לא חושבים שיש מקום שהמדינה תתערב בשיקולים של החברה את מי להעסיק. לצורך ביצוע ההתקשרות עם המדינה החברה תידרש לגייס מועמד שהוא לא בהכרח המועמד הטוב ביותר רק כדי לעמוד בדרישות של המכרז.

אני לא לוקח מגזר זה או אחר. ברגע שיש העדפה מתקנת ויש שני מועמדים עם אותם כישרונות מוכחים אין בעיה. זה לא עניין שאחד יותר טוב מהשני ובגלל שהפחות טוב הוא ערבי לוקחים אותו. אני לא חושב שלזה התכוון חנא סוייד.

יכולה להיות העדפה מתקנת לאוכלוסייה הערבית ויכולה להיות לעוד אוכלוסיות. אנחנו רוצים להפיק את הטוב ביותר מאותו עובד, מאותה חברה, לא משנה את מי היא מעסיקה. לא משנה לנו המין, הגזע,הדת. כשאנחנו מתקשרים עם חברה אנחנו רוצים להפיק מהניסיון הטוב של אותה חברה. בגלל זה אנחנו מתקשרים איתה, בגלל זה יש לנו דרישות איכותיות ממנה. אנחנו לא נכנסים לשיקולים שלה את מי לגייס, איך לגייס. אנחנו בסופו של דבר רוצים לקבל את השירות הטוב ביותר למדינה.

אנחנו חושבים שבאיגוד פועלים על-מנת לשלב בני מיעוטים. לא נקרא לזה ערבים, כי זה גם דרוזים, גם צ'רקסים, גם בדואים. שמעתי שאמרו כאן להביא תעשיית הייטק. תעשיית הייטק לא מביאים, היא צומחת מעצמה. יש בנצרת כמה מרכזים לא רעים שעושים יפה מאוד בתחום הזה. הם קמו מעצמם. הממשלה לא הקימה אותם. גם את תעשיית ההייטק בישראל הממשלה לא הקימה. את רד-בינת הקימו האחים יהודה וזוהר זיספל. את אם-סיסטם הקים דב מורן. אלו יוזמות של אנשים. כסף לא חסר גם במגזר הערבי.

אולי יש לך חוכמה אחרת? את החוכמה הזאת אנחנו יודעים. הממשלה השקיעה באינטל בקריית גת כמה מיליארדים. אני לא יודע אם אינטל בקריית גת היה קם אם הממשלה לא הייתה תומכת בו במיליארד שקל. מה אתה בא למכור לנו? אני לא התכוונתי כאן לעשות תרגיל בוינטלציה. אני התכוונתי כאן לקיים דיון שלא כל אחד יביא לי את התירוצים שלו. אני רוצה לצאת מכאן עם עובד אחד לפחות שייכנס לתחום. כדי להסביר לי כאן למה זה לא כך אני לא צריך את הדיון הזה, אני קם והולך. חסרה לי הזדמנות לדבר או לשמוע סיפורים? אני ואתה, אדוני היושב-ראש, שומעים את הסיפורים האלה כל יום.

כשאנחנו מדברים על מכרזים ממשלתיים אנחנו צריכים להבין שזה לא תעשיית ההייטק. המכרזים הממשלתיים הם בתחום התכנה. כשמדברים על פרויקט מרכבה מתייחסים לתחום התכנה. צריך לעשות אבחנה.

על מה אתה מדבר? אתה לא מדבר לעניין.

אני קצת מכיר.

לא בטוח. אתה בקי בדברים. בנושא הזה אתה בא עכשיו לתת לי כל סיבה שבעולם למה לא. אני ציפיתי מאדם כמוך להגיד שאת הפוש הקטן שלך אתה נותן.

אחד היעדים שלנו זה לשלב את בני המיעוטים כמה שיותר בתעשייה.

זה לא מתבטא במה שאתה אומר.

אין פה ויכוח. המטרה היא למצוא פתרונות. אנחנו לא מחפשים לטאטא את הנושא הזה מתחת לשטיח, אנחנו לא מחפשים להסתיר אותו. אנחנו רוצים להביא את המגזרים השונים, לאו דווקא את המיעוטים. לא חסרים מגזרים. ראיתי כמה מפעלים שמעסיקים את מגזר המיעוטים, את החרדים ואת החרדיות. יש תהליך. התהליך, לדעתי, הוא איטי, הוא לא פשוט. יש התנגשות בין הצרכים של החברה באיכויות הגבוהות. אמרת בעצמך שאלה שסיימו את הטכניון מתקבלים, לא משנה אם הם בני מיעוטים.

הם נחטפים.

כשזה מתחיל להגיע למצב של מכללות, אוניברסיטאות, פקולטות כאלו ואחרות מתחיל השדרוג והשאלה אם צריך להשלים להם.

עם אוניברסיטאות אין בעיה. יש בעיה גם במגזר היהודי.

אנחנו גלשנו לדיון אחר. אני לא רוצה לפגוע באלה שהגיעו בזמן לדיון אחר.

תסיים מתי שאתה רוצה כי אני לא רואה שיצא מזה משהו.

אנחנו נמצה את הנקודות החשובות.

אני כבר לפני כרבע שעה איבדתי עניין בדיון.

זה לא הוגן כלפיי.

אני רוצה שנצא עם משהו.

הדיון סגור. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:55