הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
18
ועדת הכלכלה
02/08/2011

הכנסת השמונה-עשרה


נוסח לא מתוקן

מושב שלישי






*


פרוטוקול מס' 613

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ב' באב התשע"א (02 באוגוסט 2011), שעה 12:00

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון מס' 102), התשע"א-2011

חברי הוועדה: כרמל שאמה-היו"ר

אברהם מיכאלי

יוליה שמאלוב-ברקוביץ
יצחק וקנין

אורי מקלב

דני דנון

דוד יצחקי

- חבר הנהלה, עמותה לקידום מקצועי של מורי הנהיגה

מאיר עקל

- ועד הארגון, מנהל בית ספר לנהיגה, ארגון מורי הנהיגה

שוקי שדה

- שותף במכללת המסלול הנכון, בתי ספר לנהיגה

יורם כהן

- חבר מועצה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

ישראל ספיר

- ועד ומנהל בית ספר לנהיגה, ארגון מורי הנהיגה

שמעון בר

- אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה, ראש ענף הדרכה בקצין לוגיסטיקה ראשי, משרד

הביטחון

סנדרה אסל

- מנהלת תחום נהגים צעירים, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

חוה ראובני

- לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

שי סופר

- יועץ משפטי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

מיכאל פרישר

- מנהל ביה"ס לנהיגה "דרכים", ארגון מורי הנהיגה

רוני לוינגר

- ראש חוליית תעבורה באגף התנועה, משטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים

תמר ליברטי

- עוזר יועמ"ש, משטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים

מקס אבירם

- מפקח ארצי באגף לזהירות ובטיחות בדרכים, משרד החינוך

שי סופר

- מדען ראשי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

אופיר חורב



רוית הופמן

- תובעת באגף התנועה, משטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים

יזהר יצחקי

- יועמ"ש הגנת הסביבה, משרד הביטחון

מרב רפאלי

- מנהלת תחום חקיקה פניות ציבור וכנסת, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

חיים אמיגה

- עוזר יועמ"ש, המשרד לבטחון פנים

אסף דעבול

- חבר מועצת עיריית ראשון לציון

ז'נט דעבול

- יו''ר ראשל''צ מנהלת ב''ס לנהיגה, עמותה לקידום מקצועי של מורי הנהיגה

יערה למברגר

- ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אבי גולן


- ועד, ארגון מורי הנהיגה

יעקב פוני

- חבר הנהלה, עמותה לקידום מקצועי של מורי הנהיגה

מאיר אלרם

- מנהל אגף נהגים ואכיפה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

צביקה יחזקאל

- בי"ס לנהיגה דרייב אין, ארגון מורי הנהיגה

יוסי מורן

- מנהל בית ספר יו"ר כ"ס, בתי ספר לנהיגה

יצחק שדה

- יו''ר העמותה, עמותה לקידום מקצועי של מורי הנהיגה

שמשון עידו

- סגן יו"ר הארגון ומנהל בית ספר לנהיגה, ארגון מורי הנהיגה

אבי קרמר

- דובר, ארגון מורי הנהיגה

איתמר לוין

- חבר הנהלה, עמותה לקידום מקצועי של מורי הנהיגה

שי ברק

- חבר הנהלה, עמותה לקידום מקצועי של מורי הנהיגה

ציפי לוטן

- מדענית ראשית, עמותת אור ירוק

חמדה גאנם

- מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ג'מל טטור

- מנהל ב''ס יו"ר נצרת, בתי ספר לנהיגה

רון מוסקוביץ

- מנכ"ל, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

מאיר דאבוש

- מנהל ביה"ס לנהיגה "דרייב אין", ארגון מורי הנהיגה

יחזקאל עייני

- בי"ס לנהיגה אופק, בתי ספר לנהיגה

אלי יעקובי

- מנהל ב"ס יו"ר נתניה, בתי ספר לנהיגה

דוד זטלאוי

- מנהל מקצועי של בית הספר אגד ומנהל המכללה אגד - המכללה ירושלים",

בתי ספר לנהיגה

אלי אוליאל

- מנכ"ל, ארגון מורי הנהיגה

אייל מליוב

- ועד, ארגון מורי הנהיגה

עוזי יצחקי

- סמנכ"ל בכיר מינהל תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ליאור כרמל

- מנכל חב' הסימולטור, לשעבר מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שמואל שמעוני

- מנהל בייס שמעוני יו''ר ת''א, בתי ספר לנהיגה

סמי שמעוני

- מנהל ב"ס יו"ר שדרות, בתי ספר לנהיגה

חנניה אפנג'ר

- מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

גיא גריאני

- דובר, מועצת התלמידים הארצית

אופק הרניק

- יו"ר, מועצת התלמידים הארצית

ענבר גולדברג

- נציגה, מועצת התלמידים הארצית

יערה שפירא

- נציגה, מועצת התלמידים והנוער הארצית

יערה למברגר

- ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

גלעד ונגרובר

- מנהל תחום כלכלה ותחבורה, משרד התחבורה

אתי בנדלר

לאה ורון

יפעת קדם

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון מס' 102), התשע"א-2011

צהריים טובים, אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון מס' 102), התשע"א-2011. מדובר בהצעת חוק ממשלתית שעברה במליאה בקריאה ראשונה ב-30 במארס 2011. הצעת חוק זו באה להסדיר את נושא לימוד הנהיגה בתיאוריה ובמעשי. אני מבין שיש מחלוקת לגבי ההצעה בקרב מורי הנהיגה. הוועדה תבחן, תשמע את כל הדעות, תשמע את החלטת הממשלה, תשמע את הגורמים האחרים, את גישתם לעניין. כמובן שהמשקל הרב ביותר יינתן לשיקולי בטיחות הנהיגה וההכשרה הראויה ביותר לתלמידים. ועדת הכלכלה היא גם ועדה צרכנית. היא תבדוק את העלויות ותשקול דבר מול דבר. ראשית יציג את זה נציג משרד התחבורה.

אני אציג בקצרה את הנקודות העיקריות. אני לא אכנס ממש לעומק. כמובן שיתקיים דיון. הכינו פה מצגות. יש פה כמה דברים חשובים ביותר מבחינת המצע לדיון.

נהגים צעירים מעורבים יותר בתאונות דרכים. אלה נתונים מובהקים, אלה נתונים ברורים. נמצאים פה גופים שבודקים ועובדים על הדברים האלה. יש את הרשות הלאומית, עמותת אור ירוק וגורמים נוספים. אין חילוקי דעות על הדבר הזה. נהגים צעירים מעורבים יותר בתאונות דרכים. אנחנו כמשרד התחבורה, באמצעות אגף הרישוי שאחראי על הכשרת הנהג במדינת ישראל, נדרשים לשפר את תכנית ההכשרה ונדרשים לבדוק מעת לעת איך אנחנו מטפלים באותם נתונים עגומים של מעורבות צעירים בתאונות דרכים. זאת נקודת הפתיחה, זה הבסיס.


תכנית ההכשרה לא עברה שינוי מהותי. לתכנית ההכשרה הנוכחית יש מספר נקודות חולשה בולטות מאוד. חייבים לתקן אותה. שיטת ההכשרה לא מכשירה היום את התלמיד באופן מעשי ללימודי הנהיגה. בית הספר הוא לא מסגרת לימודית וגם לא מסגרת ארגונית. לא רואים את בית הספר. לפעמים בית הספר הוא משהו שבבוקר פתוח עם שולחן וטלפון, לפעמים בערב הוא חנות לממכר ממתקים ודברים אחרים. גם על זה פה ידברו. מהיום הראשון התלמיד נפגש עם המורה. מדובר בלימוד פרטני. המורה מלמד את התלמיד איך לעבור את הטסט, הוא לא מלמד אותו איך להיות נהג. את התיאוריה הוא לומד לבד ועובר במרכזי התיאוריה בלי שום קשר לנהיגה המעשית.


בשנים האחרונות - יגידו את זה אחרי אנשים שהיו בשנים האלה והיום הם לא במערכת - בדקנו מספר חלופות. בררנו, מיפינו, ראינו מה טוב ומה לא טוב. הצעת החוק שקיבלה ביטוי דרך כל הפעילות כוללת שני מרכיבים עיקריים. מרכיב אחד זה מרכז לימוד נהיגה, לעשות את בית הספר כבית ספר ללימודי נהיגה ולא כמשהו סתם שצריך בתקנות. המרכיב השני, שהוא חשוב לא פחות, זה רישיון נהיגה מדורג שעיקרו להגדיל את תקופת הליווי.


בקטע של ההיבט הציבורי אני רוצה להגיד כמה מילים. בחירת החלופה המומלצת וגיבוש הצעת החוק היו בצורה ציבורית גלויה ופתוחה. זה לא היה בהיחבא. זה היה לבוא, לראות את כל הדברים ולשתף את כל מי שצריך.

זה היה בשיתוף הציבור?

בשיתוף כולם. התחלנו ב-2004.

תפרט לנו מי זה כולם.

מידיעה שלנו זה לא היה בשיתוף עם כולם.

כולם זה כל עם ישראל?

ב-2004 הקמנו את הוועדה הציבורית הראשונה. היא בדקה את החלופות, מיפתה את החלופות, ראתה מה טוב ומה לא טוב והמליצה על חלופה נבחרת, על חלופה מומלצת.

מתי התחיל התהליך?

ב-2004.

מה זו ועדה ציבורית?

ועדה ציבורית זו ועדה של נציגים ממשרדי הממשלה ונציגי ציבורי שנבחרו מקרב הציבור הרחב. שותפו ארגוני הצרכנים והארגונים של מורי הנהיגה. חלקם נמצאים פה.

מתי הוועדה הציבורית סיימה את עבודתה?

הראשונה ב-2006.

אחריה הייתה עוד ועדה ציבורית?

כן. הייתה עוד ועדה ציבורית שלקחה את החלופה המומלצת, פירקה אותה לגורמים, בדקה אותה מכל הכיוונים.

מי היה בוועדה הציבורית?

עוזי יצחקי

בוועדה הציבורית השנייה היו נציגי משרד התחבורה, נציגי ציבור, ארגוני צרכנים. שמעו עמותות וגופים שפעילים. חלקם נמצאים פה. הוועדה השנייה לקחה את התכניות ובדקה אותן היטב.

למה הוקמה בכלל ועדה ציבורית שנייה?

הראשונה מיפתה חלופות, בדקה חלופות. הלכו על העניין של מרכז לימוד נהיגה. הוועדה השנייה לקחה את החלופה הזאת, פירקה אותה לפרטים, פירקה אותה מבחינת יעדים, תכניות עבודה.

היא בחנה את החלופה מתוך החלופות שהוועדה הראשונה המליצה?

בדיוק. את החלופה המומלצת היא פירקה לגורמים. אנחנו לא הסתפקנו בהמלצה שלה. אמרנו שלא נסתפק, שלא נלך לתקן חוקים ותקנות, שלא נטיל כלום על עם ישראל אם לא נעשה פיילוט. נעשה פיילוט אמיתי לדבר שנמצא היום בהצעת החוק. נעשה פיילוט אמיתי בכפר סבא. הרשות הלאומית, שנמצאים פה גם נציגיה בעבר, השקיעו הרבה ומימנו את הפעילות הזאת. לאחר הפיילוט נבחנו הדברים, תוקנו הדברים. נעשו תכניות מפורטות יותר, אם זה לתלמידים, אם זה מערכי שיעור.

לישיבה הבאה נזמין את דודו משה שעמד בראש הפיילוט.

הוא לא עמד בראש הפיילוט. אחרים עמדו בראש הפיילוט. הוא היה מנהל המל"ן שהקמנו לדוגמה. אני אשמח שתזמינו אותו. זה היה בכפר סבא. נעשתה שם עבודה מאוד מאומצת עם 117 אנשים. תוצאות הוועדה והפיילוט עברו למערכי שיעור. הוכשרו בוחנים, הוכשרו מורי נהיגה. כמעט כל מורי הנהיגה במדינת ישראל עברו את ההכשרה הזאת כדי לבוא ולראות את התכניות עצמן. רק לאחר מכן גיבשנו את הצעת החוק שעברה ועדת שרים לחקיקה והגיעה לאחר קריאה ראשונה לכנסת.


שר התחבורה הקודם, מר שאול מופז, וגם שר התחבורה הנוכחי, מר ישראל כץ, שאישרו את התכניות, עמדו על זה שהנושא יבוא בתיקון חקיקה ראשי, שיהיה שקוף , גלוי כך שכל מי שירצה לבוא ולומר את הדברים, להעיר את הדברים יוכל לבוא ולומר אותם. הפומביות פה חשובה מאוד. אנחנו לא נעולים. אנחנו נשמח לשמוע דברים כמו ששמענו דברים, אבל להיות עם ראש פתוח כי הנתונים הם לא טובים וחייבים שינוי. זה לא היה בשלוף. זה מספר שנים. זה לא סתם לכבות איזו שהיא שריפה. זה תהליך מובנה וארוך.

שחייב תיקוני חקיקה.

כן. אנחנו סבורים שהדיונים בוועדה יסללו את הדרך, בשינויים כאלה ואחרים ובהוצאת דברים והכנסת דברים, להצעת חוק שתגיע לקריאה שנייה ושלישית ותשפר את המצב הקיים.


מילה אחת למתנגדים. לכל תהליך שיש בו שינוי מהותי, שיש בו שינוי בסיסי יהיו התנגדויות. טבעי שיהיו אנשים שיראו את עצמם נפגעים בעניין הזה. זה דבר טבעי. צריך לראות את המטרה העיקרית לנגד עינינו, שהיא להפחית את מספר הנפגעים בתאונות דרכים בקרב נהגים צעירים. זה מה שאנחנו רוצים. כמו שאמרתי, יש התנגדויות. זה טבעי שיהיו. אנחנו נבוא ונתקן, אם צריך, את הדברים. גם לאחר מכן אנחנו נתקן את הדברים. הרשות הלאומית תלווה את זה במחקר מלווה. תוך כדי תנועה יבואו ויהיו שינויים. אני קורא למתנגדים ולאנשים שרואים שקם ונוצר משהו חדש בהכשרת הנהג במדינת ישראל לתת יד, לתת כתף כדי להגיע למטרה העיקרית.

אפשר להתחיל לעשות את הפיילוטים האלה או להפעיל את התכנית שלכם כך שכל תלמיד, לפחות ב-3 השנים הקרובות, לא ישלם שום דבר על לימוד התיאוריה?

מאיזו בחינה הוא לא ישלם?

הוא ילך לבית הספר שאתה מקים אבל לא ישלם עליו, הוא יהיה בחינם.

אנחנו ניכנס לעניין הזה. לפני הצעת החוק נבחנו כל ההיבטים, כולל העלויות, כולל ההגבלים העסקיים, כולל הרבה מאוד דברים.

האם ניתן לתת את לימודי התיאוריה בבתי הספר בחינם?

אני מבין שזה עניין שקצת מציק. פרסמו פרסומים שאין להם בסיס. הם יותר נופחו מסיבות כאלו ואחרות. אנחנו סבורים שגם במצב הקיים היום האנשים שמתקשים נדרשים לסיוע. הם מקבלים סיוע לא באופן מסודר כמו שאנחנו מציעים. אם אנחנו מסתכלים על מכלול ההיבטים והעלויות שהתכנית הזאת מציעה, אין פה תוספת עלויות שמוטלת על התלמידים. לקחנו את זה בחשבון. השר לפני שחתם על הדברים האלה היה רגיש לדברים האלה. העניינים האלה נבחנו. יש פה את האנשים שביצעו את פירוט העלויות. בשורה התחתונה לא נראה תוספת של עלויות למחיר לימוד הנהיגה. יפרטו את זה אחריי. אני לא פוסל את מה שאת אומרת. בהיבטים מסוימים או בחלופות מסוימות אנחנו נבחן אפשרויות אחרות.

אני מבין שאתם מציעים את הצעת החוק שלכם על בסיס פיילוט שביצעתם.

לא רק על בסיס פיילוט.

ככה אתה כותבים בהסבר לחוק.

הפיילוט היה חולייה אחת מתוך התהליך שגיבש את החלופה הזאת, בדק אותה, קיבל עיבוי לתכניות האלו, לא סתם השאיר את זה כמשהו תיאורטי שקיים רק על הנייר. חלק מהעניין הזה היה הפיילוט.

האם תוכל להציג לוועדה את הנתונים מבחינת הצלחת הפיילוט?

אני אתן לד"ר שי סופר, המדען הראשי של הרשות הלאומית אשר מימנה את הפיילוט שבוצע באמצעות גורם חיצוני אקדמאי של אוניברסיטת תל-אביב, להגיד כמה מילים על זה.

אני אציג בקצרה את המצגת שמסבירה את כל התהליך שדיבר עליו עוזי יצחקי. אחוז הנהגים הצעירים מכלל האוכלוסייה של הנהגים הוא כ-15%. המעורבות שלהם בתאונות קטלניות הוא כ-20%. אנחנו מדברים על נהגים צעירים עד גיל 24.


הרקע להקמת המל"ן. התכנית להכשרת הנהג בישראל לא עברה שינוי מהותי הרבה מאוד שנים, אולי אפילו מאז קום המדינה. בתי הספר לא מהווים שום מסגרת לימודית. אין שום קשר בין התלמיד לבית הספר. במרבית המקומות התלמידים לא מגיעים לבית הספר, הם לא יודעים על הקיום שלו. מה שאנחנו רוצים ליצור כאן זאת מסגרת לימודית שבתוכה יהיה הלימוד התיאורטי, המעשי והשילוב של שניהם. כל הלימוד העיוני נעשה היום בצורה מאוד אישית, ללא שום הכוונה וללא שום הדרכה. אין אינטגרציה בין הלימוד המעשי ללימוד העיוני. מרבית בתי הספר בארץ לא מהווים מסגרת מפקחת על רמת הלימוד. אין בעצם מסגרת לימודית. לא קיימת מערכת להפריה מקצועית בקרב המורים לנהיגה. אין מדדים אובייקטים לאיכות המורה. הלימוד המעשי נעשה לשם מעבר המבחן המעשי החיצוני, לא לשם הקניית תרבות נהיגה וראייה תעבורתית.

מבחינת הרקע להקמת המל"ן. בעולם קיימים מודלים רבים אחרים להכשרת הנהג. בחנו כמה ארצות בעולם, כמו גרמניה ופינלנד שהולכות על המסגרת שלנו להקמת בתי ספר שיש בהם מסגרת לימודית תיאורטית ומעשית. אנחנו כמדינה מתקדמת חייבים להתאים את עצמנו למדינות אחרות מתקדמות בעולם.

הייעוד של המל"ן. אנחנו רוצים לצמצם את מספר תאונות הדרכים בקרב הנהגים הצעירים. מי שהיה שותף לכל התהליך הזה היה אגף הרישוי, הרשות הלאומית וארגון מורי הנהיגה הארצי שתומך בעמדה שלנו.

יצירת מסגרת לימודית אחידה ומובנת המשלבת בין הלימודים העיונים והמעשיים. הלימוד העיוני יתבצע באמצעות מערכת מולטי מדיה מתקדמת, יצירת אתגר מקצועי למורים, מסגרת לפיקוח ובקרה על איכות הלמידה ואיכות המורים, לימוד מעמיק של החומר העיוני כאמצעי להקניית תרבות נהיגה וראייה תעבורתית.


המל"ן שאנחנו מדברים עליו זה בית ספר מאוד מאוד קטן. הגודל הוא 75 מטר. אנחנו נתחשב באזורים כמו הפריפריה בגלל האוכלוסייה המועטה שיש שם. אגף הרישוי יתחשב ויקטין את העלויות במקומות האלה. יש כיתת לימוד של 36 מטר, חדר מנהל מקצועי, חדר מחשב של 6 עמדות ב-12 מטר, חדר קבלה, ארכיב ורישום ב-15 מטר.

כמה כיתות כאלו אתם אמורים לפתוח?

כיתה אחת. אם מישהו ירצה להקים בית ספר יותר גדול שיהיו בו יותר כיתות אנחנו נעשה את ההתאמה.

מה זאת אומרת כיתה? כיתה אחת תשרת את כל מדינת ישראל?

כיתה אחת בכל מרכז לימודי.

זה הגודל המינימאלי של בית ספר.

זה המספר המינימאלי שצריך להיות. אנחנו נתחשב בפריפריה.

מי יממן את בתי הספר האלה?

המורים לנהיגה, מי שאחראי על בתי הספר היום.

זאת הבדיחה הכי טובה ששמעתי. ברור שהתלמיד יממן את זה. אף מורה לא יממן את זה.

אני רוצה להסביר על שלבי הלימוד המוצעים. בהצעה שלנו יהיו 3 שיעורים ראשונים שיבצע מורה הנהיגה. זה יוצר את הקשר הראשוני בין המורה לתלמיד. אחר כך יהיה המשך לימוד עיוני ומעשי. ילמדו את העיוני בתוך המל"ן, כאשר באותו זמן יוכלו להמשיך ללמוד אצל מורה הנהיגה. בסיום הלימוד העיוני יהיה מבחן פנימי על ידי המל"ן, כאשר מי שיעבור אותו יקבל אישור ללכת למבחן חיצוני במשרד הרישוי. אחר כך יהיה המשך לימוד מעשי וטסט פנימי שיתבצע על ידי בית הספר לנהיגה. בסיום הטסט הפנימי יהיה צורך להוציא למסלול אתגרי של 100 קילומטר. צריך יהיה לנסוע עם 3 תלמידים ולתרגל אותם בנסיעה בדרך הררית, בדרך מהירה, בתנועה כבדה. אנחנו רוצים שהתלמיד יעבור את כל השלבים האלה לפני שהוא מגיע לטסט החיצוני.

איך הוא יעשה את זה?

מעלה אשתאול הוא מקום מצוין כדי לתרגל ירידות, עליות, סיבובים.

איפה במישור החוף יש עלייה?

ממישור החוף אפשר לנסוע לירושלים. המורה לוקח 3 תלמידים. בצפון יש את מעלה בית אורן. בדרום יש את הירידות לסדום.

מי משלם על הדלק של המורה שמביא 3 תלמידים?

המורה מקבל כסף עבור השיעורים. הוא לא נותן מתנה לתלמיד.

אני מאוד מעריכה את שר התחבורה. הוא אחד השרים המוערכים על ידי ועל ידי הרבה מאוד אנשים, אבל ההצעה הזאת זה הדבר הכי מצחיק שהגיע לוועדת הכלכלה.

בסיום הטסט החיצוני התלמיד מקבל רישיון נהיגה מדורג. תחילת לימוד הנהיגה יהיה בגיל 16 וחצי כמו שזה היום. יהיה גם מבחן נהיגה עיוני. בגיל 16 וחצי ניתן ללכת לתיאוריה ולהתחיל את הלימודים המעשיים. גיל המבחן המעשי יורד מ-17 ל-16 ו-9 חודשים. זה בגלל שאנחנו מאריכים את תקופת הליווי. לא עושים את זה על חשבון התלמיד כדי שהוא לא יפסיד. הוא יכול לנהוג מגיל 16 ו-9 חודשים. הוא יקבל היתר נהיגה ממשרד הרישוי לחצי שנה, כאשר בהיתר יהיה כתוב שהוא רשאי לנהוג עם מלווה. הוא יקבל ערכת הדרכה שבה יהיה הסבר להורה שלו או למי שילווה אותו מה בדיוק הוא יעשה בתור מלווה. הוא יחתום על תצהיר שהליווי אכן התבצע, לא כמו היום. אם לא עושים היום ליווי ולא נוהגים אף אחד לא יודע אם היה או לא היה ליווי. אנחנו מבקשים שיהיה תצהיר. משך הליווי יהיה 3 חודשים, לא משנה אם ביום או בלילה. אחרי 3 חודשים, שזה בגיל 17, יהיה לו ליווי רק בלילה, כלומר משעה 21:00 עד 6:00. ביום הוא יוכל לנהוג ללא ליווי. בתום הליווי הוא והמלווה שלו יחתמו על תצהיר שאכן התבצע הליווי. אחר כך הוא יקבל רישיון נהיגה של נהג חדש למשך שנה וחצי נוספים. חצי השנה של הליווי נכללת בתוך השנתיים שבהן הוא מחויב להיות נהג חדש. לאחר מכן הוא יקבל רישיון קבוע ל-5 שנים. בתום 5 שנים הוא יצטרך לבוא לרענון, מה שנקראים היום קורסי חובה. שותפים לזה אגף הרישוי, משרד התחבורה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ארגון מורי הנהיגה הארצי.

אין ארגון מורי נהיגה.

זה מה שהיה בתקופה שהייתה הוועדה.

אין ארגון מורי נהיגה. אף אחד לא מייצג אותנו.

בוצע הפיילוט. הוקם מרכז לימוד נהיגה בכפר סבא על פי המלצת הוועדה שפעלה בין השנים 2004-2006. עד היום הוכשרו כ-4000 מורים לנהיגה בתכנים העיונים של הוראת הנהיגה. הם הוסמכו ללמד את הפרק המעשי במסגרת המל"ן. הוכשרו עד היום מעל 1600 מרצים לפרק העיוני. הם ילמדו את התיאוריה במל"נים.

אתה יכול רגע לעצור ולהסביר את המהות של ההכשרה של אותם 4000 מורי הנהיגה ואותם 1600 מורי הנהיגה שהוכשרו כמרצים?

ההכשרה נמשכה 3 ימים במימון הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. המורים לנהיגה השתתפו בחלק קטן מאוד מהעלות של ההכשרה הזאת.

הייתה חובה להשתתף בזה?

מי שרצה ללמד חויב בזה. מי שלא השתתף יידרש לעשות את ההשתלמות הזאת כתנאי ללמד במל"ן את הפרק המעשי.

כמה הוא ישלם כדי להשתתף בזה?

מתוך 600 או 700 שקל הם שילמו 150 שקל. המימון נעשה על ידי הרשות לבטיחות בדרכים. זה כלל אירוח מלא.

מי רשאי לפתוח בית ספר? האם ארגון מורי הנהיגה?

כל מורה נהיגה יכול לפתוח.

האם זה חייב להיות בבית ספר לנהיגה, או שזה צריך להיות במל"ן נפרד? מה הקשר בין מורה הנהיגה למל"ן? האם התלמיד יכול ללמוד מעשי אצל מישהו אחד ואת העיוני במל"ן שלא קשור למורה הנהיגה?

רק אם יהיה קשר בין מורה הנהיגה למל"ן ניתן יהיה לעקוב אחרי ההכשרה של התלמיד.

זאת אומרת שיש חובה על התלמיד ללמוד את הלימודים התיאורטיים והמעשיים באותו מרכז לימוד נהיגה.

זה לא בהצעה שלנו כרגע, אבל אנחנו אומרים שזה מה שרצוי.

בחוק ובפועל זה לא יהיה כך?

לא, אין הצעה כזאת.

הוא יכול להיות אצל מורה אחד ובגלל שבמל"ן השני הוא שמע שיש השתתפות טובה ופורייה הוא יעשה שם.

זה מחלק את מורי לימוד הנהיגה לאלה שיש להם כסף ולאלה שאין להם כסף.

מי שקובע היום את המוכנות של התלמיד לא במינימאלי זה מורה הנהיגה. הוא בסופו של דבר יכול לקבוע כמה שיעורים הוא צריך, אם הוא מוכן או לא מוכן. עוד לא הגענו לטסטים. יש שיעורים מינימאליים. אם הוא לא מוכן הוא שבוי בידיים של המורה. עכשיו, כשאנחנו עושים את הקשר בין המורה לבית ספר, אנחנו מגדילים את הקשר ביניהם לא רק במבחן או בלימוד המעשי אלא גם בעיוני. כל דבר היה יכול להיות טוב אם הוא לא היה עולה כסף, אבל בסופו של דבר זה עולה כסף. אומרים לנו שזה דבר ששוברו בצידו. בזכות המל"נים השיעורים המינימאליים ירדו. אם עד היום היו צריכים 28 שיעורים, עכשיו זה ירד ל-24 שיעורים. אנחנו חייבים להקים היום מנגנונים שיפרידו. צריכה להיות הפרדה בין הלימוד המעשי ללימוד התיאורטי.

זה מה שקורה היום.

אותו מורה נהיגה לא חייב ללמד את התלמיד את הנהיגה המעשית ואת הלימודים העיוניים. הקשר בין התלמיד לבית הספר אלה דברים לא מעשיים. הקשר הכלכלי משפיע. הקשר הכלכלי הוא קשר. מה העלות לתלמיד?

1000 שקל בערך.

על פי התחשיבים שנעשו על ידי גורמים מקצועיים חיצונים מדובר על כ-600 שקלים תוספת.

על איזה סכום?

זאת רק התחלה. 600 זה רק היום.

אנחנו הנחינו עבודה בראשותו של ד"ר דורון לביא שמתמקדת בשני מוקדים. מוקד אחד זה בעצם לראות איך אפשר להפעיל את המל"ן על ידי יזם פרטי, בן אדם זר, מורה לנהיגה או כל אחד שרוצה להפעיל את זה. הרעיון פה שהוא ירוויח. בסימולציה שעשו ובתחשיבים שעשינו לקחנו 10% רווח יזמי. בסימולציה שנעשתה לקחו בחשבון גדלים שונים של מל"נים בפריסה ארצית, כמו למשל כ-116 מל"נים גדולים, כ-8 מל"נים בינוניים וכ-18 מל"נים קטנים. אנחנו רצינו שיהיה פה סבסוד צולב, לכן הגענו למחיר של 600 שקלים. זה מחיר ששווה בכל האתרים.


למי שמקים את המל"ן, אם זה מורי הנהיגה שהתאגדו או בן אדם זר שבא להשקיע , יש עלויות הקמה, עלויות שוטפות, עלויות שכירות ואת הרווח היזמי. בנתונים שהצגנו הראינו שלמל"ן גדול יש רווח שנע בין 900 ל-6000 שקל בחודש. הנתונים של מל"ן קטן הם טיפה יותר נמוכים, אבל עדיין יש את העניין של הסבסוד הצולב.

לא ברור איך יתבצע הסבסוד הצולב.

בין לבין.

בין מי למי?

בין מל"ן גדול למל"ן קטן.

כדי שמל"ן קטן ירוויח הוא חייב להיות גם בעל מל"ן גדול? זאת המשמעות?

אני מדבר על סימולציה שנעשתה בפריסה ארצית. אנחנו מדברים על מחיר אחיד. אני לא מדבר פה כרגע על מקומות קטנים שנצטרך לתת להם פתרון נקודתי.

זה יהיה מחיר מפוקח?

ברור.

הם רצו מחיר סטנדרטי לכולם, לא לעשות מדרג של מחירים. הם שקללו את המחיר בין המל"ן הגדול למל"ן הקטן.

איך יתבצע הסבסוד בפועל? הכסף ישולם למשרד התחבורה והוא ינייד את הכספים?

התלמיד ישלם למל"ן.

בית הספר מתנהל כגוף עצמאי. משלמים לו את הכסף.

הוועדה מבקשת שמשרד התחבורה יציג בפניה את חוות הדעת הכלכלית בכתב על-מנת שהיא תועבר למרכז המחקר והמידע של הכנסת לגיבוש הערות ובחינה של הוועדה.

בתל אביב יש יותר תלמידים ולכן היו אמורים לשלם פחות, ואילו במקומות כמו מצפה רמון או דימונה יש פחות תלמידים ולכן היו אמורים לשלם יותר. אנחנו עשינו מחיר אחיד לכלל הארץ, שזה 600 שקלים. הסבסוד הצולב..

סבסוד צולב זה כשמעבירים מכיס אחד לכיס השני.

כל תלמיד בארץ ישלם 600 שקלים.

אין פה סבסוד.

ללא פיקוח הכוחות הכלכליים היו מובילים לכך שבתל אביב התלמיד היה משלם מחיר זול יותר, בירוחם הוא היה משלם יקר יותר. כשהפיקוח מיישר קו אתה עושה סוג של סבסוד.

זאת אומרת שלכיסם של מנהלי המל"נים בתל-אביב ייכנס פר תלמיד סכום גבוה יותר מאשר..?

הסכום יהיה אחיד. יכול להיות שיש שונות בעלויות. עלות שכירות בתל-אביב היא לא כמו עלות שכירות באשקלון. יכול להיות שכתוצאה מזה יהיו רווחים שונים במקומות שונים בארץ.

האם זה מבטיח שבכל מקום המל"ן יישא את עצמו?

זה הניתוח.

עשינו ניתוח רגישות שמראה שבכל מקום המל"ן יישא את עצמו. ישנם מקומות שאם המל"ן יהיה קטן מאוד הוא ייסמך על מל"ן טיפה יותר גדול. אם אנחנו קובעים שדרוש מנהל מל"ן בכל מקום, אז מנהל המל"ן הגדול ייתן שירותי ניהול למל"ן הקטן. זה חלק מהתמחור.

אם בירוחם קבעת מחיר כדי שהמל"ן יוכל לשאת את עצמו ובתל-אביב יכול להיות מחיר נמוך יותר, למה אתה לא משחרר את תל-אביב מהפיקוח?

אם זה יורד למטה אתה צודק, אבל אם זה עולה למעלה..

שמים מחיר מקסימום. אתה אומר שבמקומות הקטנים בפריפריה אתה מפקח על המחיר כי אחרת המחיר יהיה גבוה יותר על התלמידים. לא זורם איזה שהוא כסף שמסבסד את המחיר המפוקח משום כיוון אחר. לא מהממשלתי ולא בתי הספר האחרים במרכז הארץ. אלו שתי מערכות מנותקות לגמרי. למה אתה צריך את הפיקוח בבתי הספר במרכז? אם הכוחות של השוק החופשי שם יכולים לאפשר קיום של בית ספר במחירים נמוכים יותר, למה אתה צריך לקבוע שם מחיר גבוה יותר לתלמיד?

למה עולה טסט בתל-אביב 400 שקל? אין לזה הצדקה.

יש שוויון לכולם.

מחיר מפוקח יכול להיות למקסימום. למה הוא צריך להיות גם למינימום?

כדי שיהיה שוויון ותלמידי הפריפריה לא ישלמו יותר בשביל שיעור נהיגה מאשר תלמידי תל-אביב.

בתל-אביב הגודל של הכיתה והעלות של הכיתה יותר גבוהים, ואילו בפריפריה בגלל כמות קטנה יותר של תלמידים הכיתות יותר קטנות, לכן עשו ממוצע.

השוויון הזה של התלמידים גורם לאי שוויון בין המורים, כי בתי הספר בתל אביב יהיו יותר רווחיים. אם אתה קובע את אותו המחיר לבתי הספר בתל-אביב ולבתי הספר בירוחם, אז התלמידים אולי רואים שוויון מול העיניים, אבל המורים..

יכול להיות שבצורת הפעלת המל"ן יהיו רווחים שונים. אם האדם יודע להקים מל"ן בצורה יעילה הוא ירוויח יותר. הפעלת כל מיני מכונות לממכר שתייה זה דבר שיכול להגדיל רווח. אני נותן דוגמה. אני לא רוצה להיכנס לרזולוציה הזאת. לא לקחנו את זה בחשבון בתמחור.

מה המודל של התמחור הזה? מה הוא משרת?

אני לא רוצה להיכנס לכל העבודה עצמה.

אני מדבר על הרעיון של לקבוע מחיר מפוקח אחיד בפריפריה ובמרכז.

הרעיון הוא ליצור שוויון מבחינת התלמיד שמגיע. לא משנה אם הוא גר במצפה רמון, אם הוא גר במעלות או בתל-אביב הוא ישלם את אותו מחיר. זה מבחינת התלמיד. יכול להיות שהרווחים של מי שמפעיל את המל"ן יהיו יותר גבוהים או יותר נמוכים. הכל תלוי בצורת ההפעלה.

אם אתה כופה על תלמידי תל-אביב לשלם יותר ממה שהם היו אמורים לשלם ללא ההתערבות שלך, למה לא לקחת את העודף הזה ולסבסד את התלמידים בפריפריה? למה להשאיר את כל העודף הזה אצל המורים של המרכז?

לא מדובר באגרה, מדובר במחיר. הכסף הזה לא מגיע לכיס של משרד התחבורה. משלמים למפעיל של בית ספר. אני לא יכולה לחייב עסק פרטי להעביר חלק מרווחיו לעסק אחר.

יש עשרות בתי ספר במדינת ישראל שריקים אחרי הצהריים. למה אי אפשר לשלב כזה פרויקט עם משרד החינוך במידה והחלטנו לעשות את זה?

מישהו אמר שלא? לא פסלנו את זה.

אז התלמיד לא צריך לשלם כי כבר יש מקום פתוח.

אי אפשר שנסיט את העניין. העניין המקצועי ירד לשוליים. הנושא הכלכלי מאוד חשוב לנו, אנחנו ערים לו. אנחנו הסברנו איך נצמצם את העלויות. לא צריך להסיט את זה כרגע מהנושא המקצועי העיקרי של לצמצם את הקטל בדרכים. את הנושא הכלכלי, שהוא חשוב, לקחנו בחשבון.

מדאיג אותנו שבתכנית שלכם לא חשבתם על מי שצריך לשלם על הקרקע. אם הייתם צריכים לשלם את זה הייתם חושבים אחרת.

לעניין הפיקוח על המחירים. למיטב זכרוני, ככל שעיינתי בהצעת החוק ובהנהון ראש קיבלתי לכך אישור מגברת ראובני, הפיקוח על מחירי הלימוד במל"נים המוצעים לא יהיה מכוח החוק המוצע, הוא יהיה מכוח חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים. זה שאומר שזה נתון לשיקול דעת. אין חיוב להטיל פיקוח על המחיר הזה.

אנחנו יכולים לקבוע את זה בחוק.

זה מה שמוצע כרגע.

זה מה שקרה בלימוד הנהיגה המעשי. הורידו את הפיקוח על המחיר של לימוד הנהיגה ואת הפיקוח על המחיר של הטסטים.

לימוד הנהיגה היה אכן מפוקח. הוחלט לבטל את הפיקוח ולהכניס את זה למשטר תחרותי. על המל"ן כוונתנו היא - אנחנו מודיעים בקול גדול לוועדה ולפרוטוקול הוועדה - להטיל פיקוח על המחיר כדי להבטיח את האחידות וכדי שהמחיר לא יגלוש למקומות לא נכונים.

למה שלא יהיה רק פיקוח על מחיר מקסימום? למה לחסל פה תחרות ואפשרות למחיר זול יותר?

כיוון שאנחנו רוצים את השוויון בין התלמידים.

את לא מגיעה פה לשוויון. את מגיעה פה לאי שוויון בין המורים.

אני לא יודעת לנתח את העלויות במרכז לעומת העלויות בפריפריה, אבל זה נכון גם במחירי החלב שהם מפוקחים. העלות של סופרמרקט בתל-אביב והרווחים שהוא יכול להפיק שונים משל אלה בפריפריה. הרעיון של פיקוח על מחירים הוא יצירת שוויון בין הצרכנים. כל עסק, יכול להיות רווחי יותר או רווחי פחות, לפי המיקום שלו.

מה עם העצמאיים? המדינה דופקת פה את העצמאיים מהבוקר עד הלילה. למה מורי הנהיגה צריכים עכשיו לקבל היטל נוסף ממדינת ישראל? במקום לבוא ולעזור לעצמאיים אנחנו כל הזמן פוגעים בהם.

רק הערה לתשובה בקשר לפיקוח על המחירים ככל שהוועדה תחליט שיש צורך בפיקוח. מודיעה גברת ראובני באופן נחרץ שזאת כוונתם. היא נתנה את הדוגמה של הפיקוח על מוצרי החלב. הדוגמה משחקת לידי, משום שגם כאן הייתה כוונה גדולה להטיל פיקוח על מוצרי חלב רבים ובמשך הזמן הכוונה הזאת השתנתה וחלק ממוצרי החלב הוצאו מפיקוח ואנחנו יודעים מה קרה למחירם. אם המחוקק יסבור בעת הדיונים שאכן יש מקום להטיל פיקוח על מחירי המל"נים - אני יודעת שככלל פיקוח על מחירים נעשה מכוח חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים - אפשר בהחלט לקבוע שהמחיר להשתתפות בשיעורים במל"נים יהיה לפי החוק הזה, באישור ועדת הכלכלה, כדי להבטיח שכל עוד הכנסת תסבור שיש לפקח על המחירים האלה זה לא יהיה נתון לשיקול דעת של שרים ללא פיקוח פרלמנטרי. זה בהמשך לדבריו של יו"ר הוועדה.

למה צריך להרחיק לכת למחירי הקוטג' והחלב? אחת הדוגמאות לכך שהסרנו את הפיקוח ולעליית המחירים זה מחיר הטסט. מחיר הטסט היה מצרך מפוקח.

עד מתי?

עד לפני כמה שנים. מאז שהוא הפסיק להיות מצרך מפוקח כל אחד שעובר משלם למעלה מ-100% ממה שהוא שילם, אם לא למעלה מ-150%. אם המחיר של טסט היה מחיר של שיעור וחצי, היום מחיר של טסט הוא מחיר של 4 שיעורים. המחיר הוא 400 שקלים רק להעמדה למבחן, כשהשיעור הוא 100 שקלים, 80 שקלים. מחיר הטסט זאת אחת הדוגמאות, לא צריך את מחירי החלב. משרד התחבורה עומד מהצד ולא איכפת לו שום דבר. הוא לא עושה שום דבר בעניין. הוא לא מגיע לשום הסכם עם מורי הנהיגה בעניין הזה. הכנסת דרשה את זה הרבה זמן. אנחנו עומדים גם היום עם מחירי טסט שנשארים גבוהים. אתם יודעים מה המשמעות כשתלמיד הנהיגה משלם על העמדת הרכב למבחן הרבה יותר ממה שהוא משלם על כל השיעורים שלו?

משרד המשפטים סבור שחוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים אמור להיות האכסניה הכללית לפיקוח על כלל המצרכים. אם כל חוק וחוק יעשה לעצמו דין זה ירוקן. החוק הזה לא סתם יוצר אכסניה כללית, הוא יוצר מגנונים מסודרים, הוא יוצר בקרה, הוא יוצר ערר. צריך לחשוב על כל המשמעויות של זה. לקחת את זה בלי המנגנונים זה אומר לפגוע במחיר המפוקח.

אני מציעה שתחשבו על המנגנון הראוי. אני לא בטוחה שוועדת המחירים רלוונטית לעניין הזה. אני לא בטוחה שהוועדה תרצה את הסכמתו או את אי הסכמתו של שר האוצר בעניין הזה. בדיוק כדי לצאת מהמנגנון של חוק הפיקוח בכל הקשור בנושא הזה הערתי את הערתי.

אני רוצה לחזור לעניין המקצועי ולא לעניין הכספי. ברור שעד עכשיו לא היה בכלל לימוד עיוני. אנחנו רוצים להציג מה התלמיד צריך ללמוד. עד עכשיו הוא למד לבד בבית, הוא למד רק כדי לעבור את המבחן ולא למד כדי להבין את הנהיגה. זה מתבטא בכמות התאונות שאנחנו רואים. אנחנו מציגים בפני התלמיד מה הוא אמור ללמוד, את התקנות שעוסקות בנושא של המהירות, את הגורמים שמשפיעים על קביעת המהירות, מה היא חובת ההאטה והמהירות הסבירה. אנחנו מציגים לו את כל הטבלה. את הדברים האלה הוא למד לבד. היום הוא יראה את כל הטבלה, כמה מותר לנסוע בכל מקום, בכל כביש. הוא יראה את כל התמרורים שקשורים למהירות. אחר כך הוא יראה איך נראית דרך עירונית, יראה דרך שאינה עירונית. פעם אחת עם שטח הפרדה, פעם אחת בלי שטח הפרדה. הוא יראה מה זו דרך מהירה ומה זה כביש משולב. אנחנו הולכים להציג לו את הדברים שעד היום לא היו לו בידיים. אחר כך אנחנו הולכים להראות לו מה הם הגורמים שמשפיעים על קביעת המהירות. יש לנו את הנהג ויש את הדרך שקשורה לקביעה של המהירות על פי התוואי שלה. יש לנו את התנועה או את מזג האוויר במקרה הזה, אם זה לילה או גשם שמשפיעים על המהירות. יש את הרכב שהמבנה שלו קובע את המהירות ומשפיע לפעמים לרעה על המהירות. פעם אחת יש לנו תנועה כבדה, פעם אחת יש לנו תנועה דלילה. זה ודאי משפיע על המהירות שהנהג יכול לנסוע.


יש לנו 96 סרטים מצולמים שאנחנו מראים תוך כדי השיעור לתלמיד. מהם הוא אמור ללמוד. בנושא של המהירות יש 3 סרטונים. פעם אחת זה מדבר על המהירות בכלל, על הסימנים המעידים, על ראיית מנהרה. כל אחד מדגיש בפני התלמיד דברים שהוא לא יכול ללמוד מהספר. כשהוא לומד בבית את הדברים האלה הוא לא רואה את זה. אנחנו חושבים שלא צריך לדלג על זה. את זה צריך התלמיד בישראל. אין מקום בעולם שלומדים מעשי בלי עיוני. לכל לימוד מעשי יש קודם כל לימוד עיוני. זה מה שאנחנו רוצים לתת לתלמיד. זאת החשיבות של הנושא.

אני אציג את הנתונים ואת הדברים שאני מאמין שכולנו בשולחן מסכימים עליהם. הנתונים של היפגעות נהגים צעירים זועקים לשמיים. זאת אוכלוסייה בסיכון, זאת אוכלוסייה שיש בה אחוזי היפגעות ניכרים. כאשר אנחנו באים ומסתכלים ורוצים לראות איך אנחנו מטפלים באוכלוסייה הזאת, אנחנו מסתכלים קודם כל מה קורה בעולם. מבחינת מה שקורה בעולם החלטנו לאמץ או להמליץ על רישיון הנהיגה המדורג. לגבי הרנ"מ יש תמימות דעים בשולחן הזה. אני מאמין שאין התנגדות לנושא של הרנ"מ. התהליך של הרנ"מ הוא משהו מאוד חשוב, הוא תהליך מובנה בתהליך ההכשרה של נהג צעיר. כדאי וחשוב מאוד להתייחס לסוגיה הזאת ולהעביר אותה.


לגבי המל"נים. עד היום המדינה נמנעה מהתערבות משמעותית בתהליך ההכשרה של הנהג הצעיר. אנחנו חושבים שיש מקום להתערבות בתהליך ההכשרה הזה, הן העיוני והן המעשי. לגבי השיטה והדרך אפשר לדבר על הנושא הזה. אם נכנס למהות, אז קודם כל צריך להכיר בעובדה שיש לנו כאן אוכלוסייה שהיא אוכלוסייה מאוד פגיעה, עם נתוני היפגעות קשים. יש אפשרות לתת מענה בצורה של רישיון נהיגה מדורג. יש מקום למדינה להתערב בתהליך ההכשרה של הנהגים האלה.

לתכנית הזאת יש שם אחד בלבד: פגיעה בחופש העיסוק של מורי הנהיגה. זה לתת לגופים הגדולים מכללות, זה לתת להם להיות בעלי הבית של מורי הנהיגה הקטנים שנמצאים בשטח. תשוו את האפליה של מורי הנהיגה לעומת האפליה של נהגי המוניות. אתה כיושב-ראש הוועדה יודע שכשמורה נהיגה רוכש את הרכב הוא לא מקבל את כל החזר המס כמו שמקבל נהג המונית. את המל"ן הזה צריך לעשות דרך בתי ספר. אמר את זה אחד מחברי הוועדה. את זה צריך לעשות בבית ספר בשיתוף עם משרד החינוך. אני כיושב-ראש ועד ההורים של מספר בתי ספר בראשון לציון הצעתי את ההצעות האלו מספר פעמים. זה חייב להיות בכיתה י"א ללא עלות כספית של 600 שקל. את ה-600 שקלים האלה שמבקשים לגבות לא יוכלו לגבות בפריפריה. בבית ספר בראשון לציון שאשתי מלמדת בו יש 25 מטר שבהם 12 תלמידים לומדים את אותם לימודי תיאוריה. זה לא עוזר. כולנו שעברנו בגרות לא זוכרים מה היה בלימודים ובטח לא זוכרים את הדבר הזה. אני מציע הקשחת מבחני הטסטים. חובה לעבור מסלול מכשולים, קרי החלקה. אף אחד לא עובר את זה היום. בתוכנית שלהם יש להוריד את השיעורים מ-28 שיעורים ל-24 שיעורים. כל אחד שיש לו רישיון לא למד טוב את לימודי הנהיגה המעשיים כשהוא היה בשטח.

זה המינימום. זה לא בהכרח מה שיקרה.

אסור לתת לתהליך הזה לעבור למל"ן. זה רק ייתן יד לטייקונים להשתלט על מורה הנהיגה שיושב בשטח ועובד קשה. עושים את זה היום בפועל. אם אתה רוצה אתה יכול להקשיח, אתה יכול להוסיף, אתה יכול לעשות פעולה, אבל למה לקחת את הפרנסה של מורה הנהיגה שיושב בשטח ולתת אותה למכללות? יושבים פה אנשים שיש להם מכללות. הגדול ישרוד עם ה-600 שקל, הקטן שיציג לכם 75 מטר לא יוכל לשרוד.

לי יש בית ספר לנהיגה בחיפה. להערכתי, זה בית הספר הגדול בארץ. יש לי מעל 60 מורים פעילים. אנחנו מעל 80 מורים במסגרת בית הספר. מקום המדינה לא נעשתה רפורמה בענף הוראת הנהיגה. מה שקורה היום זה שלא כל תלמיד מקבל את רמת ההכשרה באופן זהה. יש תלמידים שמקבלים את ההכשרה עד למצב שהם עוברים את המבחן המעשי כשהרבה דברים חסרים להם בדרך, ויש תלמידים אחרים - אני לא עושה הכללות בין כל מורי הנהיגה – שמקבלים את כל ההכשרה מהתחלה עד הסוף. היות ואנחנו רוצים להגיע לשיפור גם בעניין המקצועי, אז השיטה הזאת, התכנית הזאת היא תכנית מובנית שתתן מענה לכל אלה. כל תלמיד שיצא אחרי רמת ההכשרה שלו במל"ן יקבל רמת הכשרה זהה. כל התלמידים ידעו הכל. במקומות מסוימים אפשר ללמד מפגש מסילת ברזל, במקומות אחרים לא. במקומות מסוימים אפשר ללמד ירידה ועלייה לשוליים, במקומות אחרים לא. פה הם יהיו חייבים לעשות את זה. רמת התלמידים שיקבלו את רישיון הנהיגה תעלה.

אנחנו מחויבים ברמה מקצועית - היינו שותפים להכנת הצעת החוק הזאת - להביא למצב כזה שיופחתו תאונות הדרכים בארץ בקרב הנהגים הצעירים. זה לא סוד שענף הוראת הנהיגה הוא לא ענף כלכלי במיוחד. אתם יודעים את זה. אנשים לא גומרים את החודש. רובם היום לא קונים רכב בלי להתחייב בבנקים בהרבה כסף בכדי לרכוש רכב. מבחינה כלכלית זה סיפור אחר לגמרי. אין פה עניין של עלויות כלכליות מוגזמות. גם לא משיתים את זה על התלמידים. הלימוד העיוני בכיתה יצמצם את מספר שיעורי הנהיגה שהתלמיד צריך. הוא לא יצטרך לשבת באוטו ולשמוע הסברים. הוא ישמע אותם בכיתה ויבוא לתרגל באוטו. זה שמפחיתים את מספר שיעורי הנהיגה מביא אותך למצב כזה שהתלמיד בעלות הכוללת שלו ישלם פחות עבור השיעורים המעשיים. תהיה לו קצת יותר העשרה עיונית בכיתה.


מה זה בפריפריה? הם זורקים פה סיסמאות. לא צריכים 75 מטר בפריפריה. כשיש כיתות של 12 תלמידים לא צריכים כיתה של 75 מטר. אמרו פה שייעשו התאמות. אמרו שיתנו הקלות במקומות מסוימים שבהם יש מספר מצומצם. אם יש במקום מסוים 5 מורים, יתחילו לבנות מל"נים של 75 מטר? ברור שלא. הקמת המל"נים לא תעלה בכל מקום אותו דבר.


אנחנו מצדדים בהצעת החוק הזאת כארגון מורי הנהיגה. אני עכשיו מדבר כסגן יושב-ראש ארגון מורי הנהיגה הארצי. אנחנו מצדדים בהצעת החוק הזאת כמו שהובאה לוועדה. אנחנו רואים אותה כפתרון טוב מאוד להכשרת התלמידים במדינת ישראל.

אני רוצה לדבר בשם הבטיחות. הדיון שמתקיים פה עכשיו הוא דיון על נושא של הכשרת הנהג. הוא מורכב מ-2 חלקים. הצעת החוק כוללת 2 חלקים. הרגשות הסוערים והקונפליקטים נוגעים לנושא של המל"נים, שהוא נושא חשוב, הוא חלק מאוד משמעותי מהכשרת הנהג. למרות שמה שמונח על השולחן זה משהו חדש, יש הרבה עניינים שצריך לדבר ולבדוק אותם.


אני רוצה להפנות את הזרקור לחלק השני של הצעת החוק, שזה החלק של רישיון הנהיגה המדורג. החלק הזה קורה והוא שייך עדיין להכשרה של נהג, לתהליך שלוקחים ילד או ילדה ממצב שהם לא נוהגים עד למצב שהם נוהגים ללא מגבלות. החלק הזה מתחיל מהרגע שהנהג הצעיר מקבל את רישיון הנהיגה. החלק הזה מאוד מאוד חשוב. הוא חלק שהוא בכלל לא בויכוח בעולם המחקר ובעולם היישומי בארץ ובעולם. מהרגע שהנהג הצעיר מקבל את רישיון הנהיגה הוא לא יכול לנהוג לבד ללא מגבלות. הלוגיקה של רישיון נהיגה מדורג זה לאפשר לנהגים הצעירים להיחשף בהדרגה למצבים המסוכנים. מצבים מסוכנים זה נהיגה בלילה, נהיגה באזורים שהם לא הכירו, נהיגה באזורים שהם לא התנסו בהם. החלק הזה מתוקף גם בארץ וגם בעולם. בכל יום שאנחנו לא מיישמים את זה אנחנו עושים עוול לשליחות שלנו להגן על הנהגים הצעירים במדינת ישראל. צריך איכשהו להפריד את זה. זה גם חלק שאין עליו שום עוררין מבחינה מדעית ומבחינה יישומית בארץ ובעולם.

רישיון הנהיגה המצומצם שמונהג בישראל, שזה תקופת ליווי של 3 חודשים ומגבלה על כמות הנוסעים שמותר לנהגים צעירים להסיע, הוכח כאפקטיבי גם בארץ. כל יום שאנחנו מתמהמהים עם ההרחבה של זה אנחנו בעצם חוטאים למטרה של הבטיחות בדרכים.

יכול להיות שיהיה נכון להפריד פה את הדיון ולהסכים על מה שאפשר ליישם כבר ממחר ללא עלויות כל כך משמעותיות - אני לא חושבת שיש בזה בכלל עלויות - כדי לא לחטוא לבטיחות בדרכים. את הנושא של המל"נים שדורש עבודה הרבה יותר יסודית צריך לחשוב איך לעשות, כי הרעיון של המל"נים הוא רעיון מצוין. היישום הוא כנראה לא פשוט ולא מיידי.

אנחנו נשקול את הדברים.

אני רוצה בשתי מילים להיכנס להיסטוריה כיוון שנאמרים פה דברים שאני שומע ואני לא מאמין שאני שומע. אנשים פותחים בזה ואומרים שמעולם לא נעשתה רפורמה במשרד התחבורה. אני בוגר מספר 3 של מורי הנהיגה. לפני שהיה קורס מורי נהיגה, המורים לנהיגה הוותיקים למדו אצל מישהו שלימד אותם נהיגה. אחר כך החליטו לעשות רפורמה. עשו תכנית. על התכנית הזאת הכניסו את מורי הנהיגה והתחילו לעשות את הקורסים שנמשכו על פני יותר זמן. בהמשך הייתה תכנית לימוד ששונתה. היה דבר שנקרא כרטיס תלמיד, ששם היו כתובים כל הנושאים. שינו אותו. איך שינו אותו? בכרטיס הראשון הייתה תכנית ללימוד תיאוריה במסגרת בתי הספר לנהיגה. בכרטיס התלמיד היה פרק של לימוד תיאוריה בבית הספר לנהיגה. לשם כך חויבו בתי הספר להחזיק ציוד מתאים, אמצעי המחשה מתאימים. הם עמדו בדרישות של משרד התחבורה. אל לנו לשכוח שמי שקובע את החוקים ואת הכללים זה משרד התחבורה. אנחנו רק ממלאים אחרי ההוראות. הפיקוח של משרד התחבורה והתכניות אמורים להיות של משרד התחבורה. את כל הדברים האלה אנחנו אמורים למלא. עשו אז ניסוי שדומה מאוד לניסוי שעכשיו מנסים להכניס אותו. היה פרויקט ללימוד נהיגה במסגרת בתי הספר התיכוניים. התכנית התבססה על העקרונות האלה. אני הייתי שותף ללבניית התכנית, אני השתתפתי בתכנית. התכנית הזאת התקיימה בצורה רצינית, התפרסה על פני שנים, לא על פני פיילוט אחד, ובמספר ערים. בסופו של דבר התכנית הזאת הורדה מהפרק כיוון שהיא נקראה תכנית לתאונות דרכים. התכנית הזאת זה היה רישיון להרוג. כך נקראה התכנית על ידי העיתונות. היא ירדה מהפרק. אחרי זה הייתה עוד תכנית ועוד תכנית. כל התכניות האלו דומות.


האם באמת לימוד הנהיגה הוא זה שאחראי על רמת התלמיד? התשובה שלי היא לא. מי שאחראי על רמת התלמיד, מי שאחראי על תאונות הדרכים, מי שאחראי על ההרוגים בכביש זה מי שנותן להם את הרישיון, לא זה שמלמד אותם. אני אלמד את התלמיד כל מה שאני אדרש ללמד. מי שקובע את רמת התלמיד, את זה שהוא יקבל רישיון ויימצא על הכביש זה משרד התחבורה. הם נותנים לו את הרישיון. כל התכנית הזאת צריכה לרדת מהפרק. אנחנו יודעים ללמד, יש לנו את הכלים לעשות את זה. משרד התחבורה ידרוש את הרמה. אם התלמיד לא יעבור נראה מה לעשות הלאה.


הוכחה אחת לזה שתלמידים לומדים את מה שבוחנים זה החניה בין כלי רכב. על התרגיל הזה שהוא כלום ואין לו קשר לתאונות דרכים הוא מבזבז שיעורים מימין ומשמאל, בעליה ובירידה, על הגג ועל הגלגלים. למה? כי יודעים שאת זה בוחנים. את מה שלא בוחנים התלמיד פחות לומד. הרפורמה לא תוביל לזה בחיים.

מורה נהיגה לא עובד לבד, הוא חייב להיות משויך לבית הספר. בית הספר חייב להחזיק משרד, רישיון, מנהל מקצועי שעולה 500 דולר לחודש וצריך לשלם לו, אגרה לחידוש רישיון שנתי. אין היום דבר שנקרא בית ספר בלי תלמידים ובלי מורים. יש בית ספר גדול עם הרבה מורים. המורים כמעט לא יודעים איפה בית הספר, התלמידים לא יודעים איפה בית הספר. העלות שעולה להחזיק את בית הספר מגיעה למעל 10 אלפים שקל לחודש. בית הספר משמש היום כקונדיטוריות, חנויות לממכר חזיות וכהנה וכהנה. חנניה בעצמו סגר כמה מבתי הספר. דוגמה לבית ספר שהתלמידים באים ולומדים את החלק העיוני זה בצה"ל, בבה"ד 6. מי שיש לו רישיון נהיגה ורוצה לנהוג על האמר או על סופה יושב ולומד שבוע שלם עיוני. אנחנו בתור ארגון מבקשים משנת 2000 שיהיו תכנים בבתי הספר. את הנושא של התיאוריה מר אסף רצה להעביר לבתי הספר התיכוניים. כבר היינו בסרט הזה. מי לימד בבתי הספר התיכוניים? לימדו שם את התיאוריה המורה לתנ"ך. זה פאסה, זה עבר. מי שיכול ללמד ומי שרצוי שילמד זה מורה הנהיגה, לא המורה לשל"ח או המורה למלאכה.

מי שרוצה להוציא רישיון לאופנוע ים צריך 7 שעות עיוניות. מי שרוצה להוציא רישיון לטרקטור צריך 32 שעות עיוניות. רק אצלנו בבתי הספר אין דבר כזה. אם משרד התחבורה לא רוצה להכניס תכנים, שלא יכניס תכנים, שיבטל את בתי הספר, שכל מורה יעבוד ישירות עם משרד התחבורה. אין דבר כזה בעולם בית ספר שאין בו תלמידים ואין בו תכנים. לא קיים. אנחנו תומכים במל"ן. יש לנו אמון מלא בבוחנים. שיטת המבחן נהדרת.

זה דיון ראשוני. אנחנו נקיים עוד דיון גם במהלך הפגרה, לא נחכה לחזרה מהפגרה. יכול להיות שנצטרך עוד דיונים. אנחנו לא נכריע בחוק הזה בצורה מהירה. אני מודה לכל מי שהשתתף בדיון. הודעה על הדיון הבא תימסר.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00