הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
11
ועדת החינוך, התרבות והספורט

26.7.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 463
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ"ד בתמוז התשע"א (26 ביולי 2011), שעה 11:00

הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור עקירת ציפורניים שלא לצורכי בריאותו), התשע"א-2011, של חבר הכנסת איתן כבל, חבר הכנסת יואל חסון, חבר הכנסת דב חנין, חבר הכנסת ניצן הורוביץ (פ/3011)

חברי הוועדה: אלכס מילר – היו"ר

איתן כבל

לירון אזור מינקה
- יועצת משפטית, משרד המשפטים

ד"ר נירית צפורי

- משרד החקלאות

עו"ד ג'ריס גנטוס
- סגנית יועץ משפטי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אורלי שגב


- אגף בעלי חיים, המשרד להגנת הסביבה

יעל בן עמוס


- לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

רועי גיא-גרין

- יועץ משפטי, עמותת נח (התאחדות ישראלית של ארגונים להגנת בעלי

חיים

יהודית גידלי

עו"ד מירב ישראלי

ר.כ. חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון –
איסור עקירת ציפורניים שלא לצורכי בריאותו), התשע"א-2011

טוב, רבותי, אנחנו נפתח ישיבת ועדת חינוך, אנחנו בתאריך 26.7.2011, כ"ד בתמוז תשע"א. הנושא – הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור עקירת ציפורניים, שלא לצורכי בריאותו), תשע"א-2011, של חבר הכנסת איתן כבל, חבר הכנסת יואל חסון, חבר הכנסת דב חנין וחבר הכנסת ניצן הורוביץ, פ/3011.

אנחנו נפתח בדיון להכנת החוק לקריאה ראשונה. נפתח בדיון כללי, חבר הכנסת איתן כבל יציג בפנינו את החוק וכל מי שרוצה להעיר הערות כלליות ולאחר מכן אנחנו נקרא ואם הכל יהיה בסדר, אנחנו גם נצביע. בבקשה.

תודה אדוני יושב הראש, תודה לכולם. החוק הוא חוק מאד פשוט. הוא גם מגיע לכאן מבושל ומתואם עם כל הגורמים השונים, בראש ובראשונה משרד החקלאות, אבל גם משרד המשפטים, להוציא איזה עניין מסוים שתיכף נעסוק בו.

החוק מדבר על כך שמי שמגדל או מחזיק בביתו בעלי חיים, במקרה הזה מדובר על חתולים. חתולים יש להם מנהג מגונה, לשיטתם של אלה שמגדלים אותם, הם משייפים את הציפורניים שלהם בכל מיני דברים, כמו שקורה עם החתולים שלי בבית, מה לעשות? אז אדם כמוני אומר, מי שזה קשה לו עם זה, שלא יגדל חתולים. זאת אומרת, אתה לא יכול להגיד אני אוהב בעלי חיים ואני רוצה אותם בשקט, לא מעירים אותך בבוקר לאכול ולא מפריעים לך ולא נוקשים לך. שזה יהיה משהו כזה שהוא חיית מחמד לשיטתי. כאילו, כל אחד מסדר אותה איך שיהיה והחיים הם קצת יותר מורכבים. לחתולים יש, כמה שאילפנו אותם והפכנו אותם לחיות בית, יש להם גם את האינסטינקטים הטבעיים שלהם.

ולכן, לאחר שהסתבר שיותר ויותר מקרים שבהם אנשים שמחזיקים חתולים, אני אפילו לא אומר אוהבי חתולים, אני משתמש במושג - אנשים שמחזיקים בביתם חתולים והחתולים לשיטתם מקלקלים להם את הבית ואז שולחים אותם לוטרינרים שעוקרים להם בעצם בניתוח כזה או אחר, את הציפורניים, שזה עניין אכזרי מן המדרגה העליונה. ציפורניים אצל חתול זה כלי העבודה. זאת אומרת, זה בעצם כלי החיים שלו, מניקוי הפרווה וטיפול בעצמו ועד ציד. זאת אומרת, גם אצלי בבית למשל החתולים הם לא 24 שעות בבית, הם הולכים וחיים את החיים שלהם וכמובן, כמו שכל חתול יודע לסמן את הטריטוריה שלו, הוא יודע לחזור בכל זמן, ממש על פי שעון, לאכול, לשתות, לעשות את כל מה שנדרש, מי שמכיר את הדברים האלה מקרוב.

לכן, כשהסתבר שהתופעה הזאת היא תופעה שתפסה לה אחיזה ביותר ממקרה כזה או אחר, הגשנו את הצעת החוק הזו. משרד החקלאות, בפעם הקודמת, לא קיבל את זה כי זה לא נעשה איתו בתיאום ואנחנו מגיעים לכאן היום כשהצעת החוק הזאת מתואמת בינינו מא' ועד תו. הנקודה היחידה שאני אשמח שנדון בה כאן, ויש כאן גם את צוות היועצים, היועצת המשפטית, בוועדת השרים שאלו אותי באחד המקומות, מה העונש על מקרה כזה. אז אמרתי, העונש הוא על פי חוק צער בעלי חיים. אני לא כתבתי את חוק צער בעלי חיים, ובחוק צער בעלי חיים כתוב שבמקרה כזה המאסר הוא עד 3.5 שנים. זה לא אני ישבתי וכתבתי את העניין הזה. פשוט זה מה שכתוב בחוק צער בעלי חיים. אני חושב שצריך להשאיר את זה, דרך אגב, כמו שזה. זאת אומרת זה לא עכשיו נבוא ונגיד זה נתון לשיקולו של בית המשפט. לצערי, יש שתי בעיות מרכזיות שהאכיפה היא לא אכיפה, ודנו בזה. אין אכיפה כמעט וגם בתי המשפט – נו, ציפורניי, נו, מה? עד שאתה מגיע לשופט כמו בראשון, שהוא בא, ולמשל ראינו את זה עם כלבי הכבל ---

כל כלבי הכבל הם שלך?

עד שאתה מגיע לכלבי הכבל ומגיע שופט, אתה מבין שבאמת זאת היתה הפתעה גדולה שהוא הוציא. בדרך כלל, בעיקר כשזה נוגע למערכת הביטחון, אז בכלל מעיפים אותך עוד שאתה בחצי הדרך עם הטיעונים שלך.

ולכן אנחנו כאן. מבחינתי זאת הצעת חוק מאד פשוטה, מאד לא מסובכת, מוסכמת, ולכן גם פניתי אליך, אדוני יושב הראש. אמרתי, אני אשמח מאד אם נצליח להעביר אותה.

הדלתות של ועדת החינוך תמיד פתוחות בשבילך, חבר הכנסת כבל.

תודה.

טוב, זהו? סיימת? כן, רבותי, יש הערות כלליות לחוק? אין. אפשר להקריא.

אז יש את הנוסח המקורי, ובעקבות כל התיאומים שנעשו, יש נוסח טנטטיבי, חדש, אז אולי אני אקריא אותו.

בבקשה, גברתי.

בחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), אחרי סעיף 2 (ד) יבוא, והתיקון הוא באמת לסעיף 2, שזה סעיף של ההתנהגויות האסורות של איסור התעללות בעצם:

"(ה)
לא יבצע אדם בחתול חיתוך או כריתה של פרקי אצבעותיו או גידיהן או של החלק החי של ציפורניו (להלן – הליך חיתוך) אל אם הדבר נדרש לצורך טיפול רפואי בחתול, או למניעת סיכון בריאותי חמור למחזיקו" .


עכשיו, כדי שהוטרינרים שמבצעים את הליך החיתוך הזה לא יהיו חשופים לאחריות פלילית, אז מה שמוצע כאן, זה שאם הוצג למי שמבצע את החיתוך אישור רפואי לפיו ביצוע הליך החיתוך נדרש למניעת סיכון בריאותי חמור למחזיק החתול, חזקה שהסיכון יתקיים. זאת אומרת, אז הווטרינר בעצם יכול להציג את האישור ולא להיות חשוף לאחריות פלילית, כי הוא הרי אין לו מומחיות רפואית, יש לו מומחיות ווטרינרית.

מאה אחוז.

אז זה הסעיף הראשון המוצע. עכשיו, יש עוד עניין שגם קיים בהצעת החוק המקורית, לגבי זה שהחתול לא ייצא בעצם החוצה, אם נכרתו לו הציפורניים.

בדיוק.

הבעיה היא שמשרד המשפטים סבור שעל זה לא צריך לקבוע עבירה פלילית ויש בעיה לקבוע בחקיקה חובה שאין עליה שום סנקציה. אז מה שמוצע, אני לא יודעת, כי עוד לא דיברתי עם משרד החקלאות, אני מניחה שזה מקובל גם עליכם, מה שלירון הציע.

יש לנו איזה שהוא משהו חדש שדיברתי עליו עם לירון הבוקר.

אוקי, זה העניין שהווטרינר בעצם יסביר לאדם?

כן.

אז מה שמוצע זה שבעצם בהמשך ---

כי מה הבעיה, וסליחה שאני מתפרץ, המשמעות היא שאם בשלב כזה או אחר הוא נזרק לרחוב, הוא נחשב כמת. הוא מת.

נכון, נכון.

זאת אומרת זה כאילו הכרזת עליו, הוצאת עליו גזר דין מוות. כי אין לו, זה הכלי ש ---

אין לו הגנה, נכון. אז קודם כל יש את העניין של זריקה לרחוב, שעל זה יש איסור נטישה, שזה כבר מוסדר, אבל, מה שהסעיף הזה בא להגיד, זה בעצם גם כשאתה עוד מחזיק אותו, תדאג שהוא לא ייצא החוצה. וכאן, אם אין סנקציה, יש בעיה לקבוע את זה כחובה.

אני דרך אגב מסכים שכל עוד הוא בבית ואתה מטפל בו, אז הוא בסוף, הם כבר חתולים שמנים כאלה ---

הם לא יוצאים.

לא, הם יוצאים, אבל הוא רואה עכבר אז הוא משחק איתו, יותר מאשר הוא מבקש. מה לו לאכול דבר כזה, כשיש לו אוכל בבית. מה, הוא השתגע? להתעסק עם דם?

אבל מכיוון שבכל זאת הם רצו להתייחס, לתת הנחיה בעניין הזה, זאת אומרת לא להתעלם מה נושא הזה, מה שמוצע, אני מבינה, זה שבעצם אחרי שמבוצע הליך חיתוך כזה, הווטרינר, בעצם מי שמבצע את הליך החיתוך, יסביר לאדם שהוא צריך למנוע מהחתול בעצם לצאת. זה מה שמוצע, אני מבינה.

אני יכול להתייחס במשפט אחד? אני עורך דין ג'ריס גנטוס מהלשכה המשפטית של משרד החקלאות. כמו שאחריותו של רופא להסביר לחולה כשהוא יוצא, עוזב את בית החולים, זה על אחריותך ומחתימים אותו, אותו דבר אנחנו חושבים שיהיה כאן. רופא שלא מסביר, יש לנו כמובן סמכויות לשר החקלאות, סמכויות לפי חוק הרופאים הווטרינרים, שרופא שלא עומד בחובה הזאת, כלי הביניים זה בעצם להעמיד אותו לדין משמעתי, ויש לנו את הכלי הזה – התנהגות שאינה הולמת – או רשלנות מקצועית, מה שזה לא יהיה בנסיבות העניין. ואז לדעתי זה פתרון ביניים.

אני מאד מקווה, כי אנחנו צריכים לשים לב, כי העסק הוא מאד מתוחכם וראינו את זה בחוק אחר שבסוף הסכמנו בינינו להביא אותו כתקנות. יש חוק הרי שאסור לכרות אוזניים ---

לא, לא, זה בחוק.

לא, מה הבעיה? הרי לא סתם נתתי את הדוגמא.

זנבות ואוזניים.

זה חוק של זבולון. אבל מה? החוק הפך לאות מתה. למה הוא הפך לאות מתה? כי תמיד הוא אומר, אה, לא, נתפס לי הזנב, נתפס בדלת, היה ריב כלבים אז האוזן נקרעה לו, אז חתכנו את שתיהן.

אגב, על מקרה דומה כזה, הגשנו קובלנה נגד רופאה וטרינרית, על אף ההכחשה שלה והצלחנו להרשיע אותה.

כן, אבל אתה מסכים שזה, כי הם עושים את זה הרי לא בשביל זה, הם עושים את זה בשביל התחרויות. אז התקנות, עכשיו שאנחנו הבאנו אותן בשיתוף משרד החקלאות, זה יובא כאן לאישור, זה שבעצם מי שנעשה בו ניתוח מן הסוג הזה, לא יוכל להופיע בתחרויות, ואז בעצם ---

אין לך טעם לעשות את זה מראש.

נכון. כי הרי הם עושים את זה בשביל כסף.

אוקי, אז בעצם, עכשיו הגענו לנושא של רמת הענישה. אם אנחנו משאירים את זה בסעיף 2, שזה כל ההתנהגויות שאנחנו מגדירים כאיסור התעללות, אז איסור התעללות זה באמת שלוש שנים. העמדה של משרד המשפטים היא שהסוג הזה של ההתנהגות, ולכן לדעתי יכול להיות שאם אתם עומדים על שלכם, אז צריך להוציא את זה מסעיף 2, לא להשאיר את זה בסעיף 2, זה שמדרג הענישה צריך להיות לפי סעיף 17 ב' לחוק צער בעלי חיים שזה שנה. יש מדרג ענישה בתוך החוק בעצם.

אני חושב שגם שנה, למקרה כזה, זה לא מעט. אני גם אמרתי בוועדת השרים, שאני לא, בסך הכל אני התייחסתי לחוק צער בעלי חיים, למה שבחוק.

כן, בחוק צער בעלי חיים עצמו יש מדרג של ענישה ויש שלוש שנים, שנה וקנס.

זה בינתיים גם כן רשום. זה עד היום, לצערי, זאת אומרת זה לא ---

כן, גם ב-3 שנים אני לא יודעת אם נתנו 3 שנים.

עוד אף סעיף אמיתי לא בא לידי ביטוי. רק עכשיו, לא מזמן, היה איזה מקרה שהוגש ערעור על ידי פרקליטות וזה, עבודות שירות ---

והייתה הרשעה?

כן, היתה, אבל זה מקרה מאד נדיר.

יש עבירה שמזכירה את העבירה הזאת בחוק צער בעלי חיים, שדיברתם עליה, של חיתוך האוזניים, שהוסכם פה בוועדת חוקה להפוך אותה לקנס מינהלי. לפי אותו היגיון, גם נראה לנו שאותה עבירה, בגלל שהיא טכנית, היא גם תהפוך לקנס מינהלי, נעשה תיקון לתקנות העבירות המנהליות, היא תהפוך לקנס מינהלי ונראה לי שזה יהיה הגיוני שיוטל על זה בסוף כמעט אותו קנס מינהלי.

לא, אבל במקרים חמורים אתה כן תוכל להגיש כתב אישום.

כמובן, כשזה גובל בהתעללות, כן.

אז מה שבעצם אתה אומר זה שאם מדרג הענישה הזה זה שנה, אז גם זנבות ואוזניים צריך להיות שנה?

לא, לא, לא.

לא, לא. אם נעשה מדרג רוע, כמו שדיברתי על זה עם לירון הבוקר, התעללות זה הכי רעש. חיתוך אוזניים למטרות נוי זה פחות, אבל זה ברור שזה יותר רעש מ ---

אז זה עדיין שלוש שנים?

זה עדיין שלוש שנים, אין שום צידוק להוריד את זה.

בסדר, אוקי, לשיקולכם. אז בסדר, אז מה שצריך לעשות בעצם, רק אני אסכם שנייה, מה שדיברנו עליו, הענישה תהיה לפי 17 (ב), שזה אומר שנה. אז אנחנו נעשה את זה בסעיף נפרד לדעתי, כדי לא להכניס את זה לאיסור התעללות.

יש עוד שאלה של החזקה, שתיכף נעלה. אני לא יודעת אם אתה רוצה, יש עוד שאלה, אולי אני אעלה אותה. כרגע האיסור הוא רק על הווטרינר שמבצע, לא על המחזיק. זאת אומרת, אם המחזיק הביא את החתול לווטרינר, העבירה ---

אני חושב שהעבירה היא כלפי שניהם.

רבותי, תקשיבו זה קריאה ראשונה. כל מה שאתם מתלבטים מכניסים לדברי הסבר ובקריאה שנייה ושלישית תביאו לנו עמדה סופית וברורה.

לא, אין פה התלבטות, אני רק רוצה להסביר.

לא, אין פה ויכוח, זה הכל דברים די מוסכמים.

לא, אבל אני לא רוצה שתהיו לא בטוחים במשהו שאתם מכניסים או לא מכניסים. את כל ההתלבטויות מכניסים לדברי ההסבר וממשיכים הלאה.

אין בעיה, אתה צודק, רק פה, במקרה הזה זה אין ---

אני לא חושבת שיש התלבטות, רק רצינו להבהיר.

אין התלבטות, אז מכניסים לתוך החוק. תודה.

לא, רגע, רק להסביר את זה, שנייה. אנחנו חושבים שאיך שזה כתוב עכשיו כן מאפשר להעניש גם את בעל ה ---

שלא יבצע חיתוך?

גם את בעל החתול לפי דיני השותפות הרגילים. זאת אומרת, אדם מביא אז הוא מבצע בצוותא, או בטח יש לו חלק מהאחריות. אם הווטרינר, באמת היה ווטרינר כזה שלא מוכן לעשות והוא שידל ---

הקושי שלי, הסברתי לכם את זה משפטית, זה היום בסעיף 17 (ג) יש לגבי איסור העבדה, הוראה מפורשת שגם המחזיק אחראי אם הוא לא עשה את כל הדברים הסבירים כדי למנוע. בגלל שיש הוראה מפורשת לגבי הוראה אחרת, יש פה איזו שאלה, אבל אם עמדתכם היא שתוכלו להעמיד אותו לדין, אז --

סעיף 17 (ג) באופן עקרוני נועד לזה שכשיש עניין של העבדת בעל חיים, אז הבעלים הרבה פעמים יכול להתחמק. זאת אומרת, אתה כאילו תופס את העובד שלו ולא אותו, וכל מיני דברים כאלה. זה סעיף שהוא אחריות שילוחית, שהוא לא ---

בסדר, אין לי בעיה. חוץ מזה, אין צורך.

בסדר.

פה אין מצב שהווטרינר ייקח לבד את החתול ויעשה.

את אומרת שבחוק הקיים כבר יש מענה.

בחוק העונשין הכללי.

כן, אוקי.

שמי רועי גיא-גרין, אני עורך דין ואני יו עץ משפטי של נוח, ארגון הגג של ארגוני בעלי החיים בישראל. קודם כל, הייתי רוצה לומר שאנחנו מאמינים שהצעת החוק היא הצעה טובה, שבאמת תעמיד אותנו בשורה אחת עם מדינות מתקדמות.

מצוין.

ולא רק זה, אלא גם שהיא עומדת, כפי שהיא היתה במקור בעינינו, גם עם פסיקה וגם עם נוסח החוק הקיים, אבל החשיבות שאנחנו רואים להצעה הזאת, וכאן אני מוכרח להתנגד לניסיון להפחית את הענישה. החשיבות שאנחנו רואים כאן היא שעד היום אנחנו, ארגוני בעלי החיים, ראינו את האקט הזה של עקירה של ציפורני חתול, כעבירה על חוק צער בעלי חיים. עכשיו, יש בעיה בפרשנות ויש באופן כללי חוסר נכונות לאכוף את חוק צער בעלי חיים ברשויות, ברמה הפלילית.

מה אתה מציע?

ההצעה היא, לכל הפחות להשאיר את העונש על שנה ונדמה שברגע שאנחנו ---

זה מה שנשאר.

אבל זה מה שנשאר.

ונדמה שברגע שאנחנו מפחיתים את העונש, בוודאי שאנחנו מתנגדים להפוך את זה לקנס מינהלי. זה אחד.

שניים, לפחות ברמת ארגוני בעלי החיים, בוודאי שברמת ארגוני בעלי החיים, הכוונה היא לא לתקוף את הווטרינרים, אלא יותר דווקא הדגש הוא על המחזיקים, ברמת הארגונים, בגלל שווטרינר, אכן יכול להיות לו שיקול דעת שהוא יחליט שצריך, בשביל חתול מסוים, לבצע טיפול לצורך הבריאות שלו. הטרגטינג של ארגוני בעלי החיים בהקשר הזה הוא לא של הווטרינר כל כך, הטרגטינג הוא יותר ---

זה לא לצורך הבריאות של החתול.

כן, זאת אומרת אם מדובר על ---

זה לצורך הבריאות של האדם, וזה אישור רפואי מרופא.

לא, לצורך הבריאות של האדם זה עניין אחר.

אתה יכול להיות קצת יותר ספציפי. מה אתה מציע? שנה – נשאר. מה עוד?

קודם כל ההצעה היא ככל האפשר אולי אפילו לשקול להעלות את זה לשלוש שנים. זה בסך הכל עבירת עוון, זה אפילו לא עבירת פשע היום, ואני חושב שבגלל שאנחנו נתקלים בחוסר אכיפה, בגלל סדרי עדיפויות של המערכת, זאת לא סיבה להוריד את רף הענישה, ממקרה שאנחנו מבינים ורואים אותו כהתעללות בבעל חיים.

עוד דבר, זה שאנחנו רואים את החשיבות של הצעת החוק, בכך שהיא באמת מבהירה מה שאנחנו חשבנו עד היום, שהוא התעללות בבעלי חיים, לפי החוק, כמו שהיה עד היום.

מה היתה הסיבה שבאמת הפחתם את זה בשנתיים ככה?

אנחנו חושבים שההתעללות, כהתעללות, שהיא בליבת החוק, שהיא השלוש שנים פה, שזה באמת משהו שהוא התאכזרות ---

אני מציע שנסגור באמצע.

יש מדרג ענישה מסוים. בחוק עצמו יש את השלוש שנים שזה העבירות היותר כבדות.

לא, אני דווקא, למרות שאני מציע החוק, תראו, אני חושב, אני קודם כל נתתי את הסכמתי שאני אדון ואחשוב על העניין הזה של להפחית. דבר שני, צריך לייצר גם סוג של מדרגיות בתוך החוק, זאת אומרת אתה לא יכול כל דבר להפוך אותו עכשיו. הבעיה שלנו, בכל הנוגע לצער בעלי חיים וההתמודדות, היא יותר אכיפה. אף בית משפט עוד לא העמיד בכלל במבחן את החוק. כל הזמן כותבים בפייסבוק, מתכתבים ואומרים – צריך להחמיר. עוד לא נתנו למישהו יום אחד, אתה אפילו לא יודע מה המשמעויות. אלה הבעיות.

טוב, רבותי, אני מציע ---

לכן אני חושב ואני אומר לך גם כן ש ---

אנחנו נשאיר בינתיים את הסיכום שלכם של שנה. אני מציע שלקריאה שנייה ושלישית תחשבו היטב, תשוו בעצם מה קורה מבחינת המקרים, מבחינת הענישה, אולי גם בעולם, מבחינת ההרתעה שניצור את מנגנון הענישה למול הציבור, ואם באמת תשכנעו שיש צורך בהישג ההתרעה למול כל העבריינים האלה, להעלות את העניין של הענישה בשנה, או חצי שנה, מה שתראו לנכון, אז יכול להיות שזה יהיה דבר חכם לעשות. אני ממליץ שבאמת תעשו את הדיון הזה. יש לכם עכשיו עד תחילת מושב החורף, בסביבות נובמבר, לחשוב על העניין הזה ולהגיע אלינו עם איזו שהיא המלצה בסוגיה הזאת.

כן, בבקשה גברתי.

כן, אז רק לסכם, שלאור זאת סעיף 17 יתוקן. זה יוצא מסעיף 2, זה לא יהיה בסעיף 2, נעשה סעיף חדש לדבר הזה.

כן.

ויתוקן בעצם סעיף 18 (ב) והעבירה תהיה לפי סעיף 17 (ב).

אוקי. טוב, רבותי, אני מעלה את הצעת חוק צער בעלי חיים של חבר הכנסת איתן כבל להצבעה, לקריאה ראשונה, עם כל התיקונים שעשינו כאן בוועדה. מי בעד? אושר פה אחד.

הצבעה
בעד – פה אחד
החוק אושר

תודה רבה, הישיבה הזאת נעולה.

ישיבה ננעלה בשעה 11:30