הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
21
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

3.8.2011


הכנסת השמונה-עשרה




נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 201
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום רביעי, ג' באב תשע"א (03 באוגוסט 2011), שעה 09:30

העלאת בני נוער עולים במסגרת נעל"ה

חברי הוועדה: דני דנון - היו"ר

רוברט אילטוב

אמנון כהן

שלמה מולה

אברהם מיכאלי

יוליה שמאלוב ברקוביץ'

ד"ר יחיאל שילה

-
מנהל מינהל לחינוך התיישבותי, משרד החינוך

אבי טולדנו

-
מפקח על מנהלת נעל"ה, משרד החינוך

מרינה באביצ'בה
-
עוזרת דובר למגזר הרוסי, משרד החינוך

שמואל בן שמואל
-
ראש חטיבת תפוצות ודתות, משרד החוץ

חיים דנה

-
עוזר ראש אגף ביטחוני חברתי, משרד הביטחון

יהלי זאבי

-
ראש מדור עלייה, מחלקת חינוך ונוער, משרד הביטחון

קסאיי דמוזה

-
עוזרת משנכ"ל, המשרד לקליטת עלייה

רפי שושן

-
סגן מפקד מיטב לגיוס, צה"ל

ישעיהו יחיאלי
-
ראש מנהלת "נע"לה"

רענן ירמר
-
מנהלת נעל"ה

אלי תרן
-
נעל"ה, מנהל אזור חמ"ע

ירדנה ויזנר
-
מנהלת משרד נעל"ה

אורי בראל
-
מנהל מדור קליטת נוער, מחלקת החינוך הקיבוצית, נעל"ה

מרגריטה טננגולץ
-
רכזת נעל"ה, בוגרת התכנית

עופר דהן
-
מנהל אזור ישראל ופרויקט אתיופיה, הסוכנות היהודית

עירית פרומר-כפיר
-
ראש מחלקת תחום פיתוח "נתיב"

ד"ר אבי אהרונסון
-
מנהל מחלקת החינוך הקיבוצית

מיכאל דור
-
מנכ"ל כפר הנוער סיטרין

יהודה בלוי
-
מנכ"ל "אור אבנר" בישראל ומנכ"ל הקונגרס היהודי בוכרה

מיכאל סיילר
-
רכז מענקים "הקרן לידידות"

פיני כהן
-
מנהל כפר הנוער, חוות הנוער הציוני

יצחק הילדייסמיר
-
עיתונאי מקור ראשון, כתב ברדיו גלי ישראל

אוריאנה אלמסי
-
מרכז מחקר ומידע, כנסת

דנה גורדון

יעל – חבר המתרגמים בע"מ
העלאת בני נוער עולים במסגרת נעל"ה

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות.

הנושא שעל סדר היום, פרויקט נעל"ה לבני נוער העולים במסגרת נעל"ה. במהלך סיורים רבים של הוועדה, נחשפנו לפעילות המבורכת של נעל"ה. באופן אישי, אני נחשפתי לכך במהלך סיור שנערך ברוסיה במטרה לראות את ההכנות של בני הנוער לפני שהם מגיעים לפרויקט וכן במסגרת סיורים שלנו בחוות נוער, באולפנים, פגשנו את המשתתפים וכמובן גם את הבוגרים.


מטרת הישיבה היום היא לקבל סקירה על הפעילות הארגון, של המסגרת ולבחון איך מגדילים את היקף הפעילות, איך אנחנו מנצלים את התקציב במלואו שהוקצב על ידי מדינת ישראל לפרויקט. יש כאן נציגות של משרד האוצר? עדיין לא, אבקש לבדוק את נוכחותם כי יש עניין של ניצול התקציב. בפעם האחרונה שעסקנו בנושא, זה היה בשנת 2009 כמדומני, בזמן מצוקה שעלו קולות כאלה ואחרים לגבי המשך הפרויקט. הוועדה כמובן אמרה את דברה בנושא החשוב הזה ולגבי חשיבות המשך הפרויקט.


אבקש מיחיאל שילה ממשרד החינוך לסקור בקצרה את הפרויקט, אחריו ישעיהו יחיאלי ראש מנהלת נעל"ה שיתן לנו סקירה קצרה או מצגת לגבי הפעילות ואז נפתח את הדיון. בבקשה.

בוקר טוב לכולם, ליושב ראש. אני חושב שלחלק גדול מהיושבים כאן נעל"ה חדש לו. לפחות שני שליש מהאנשים שיושבים כאן מכירים את פרויקט נעל"ה ואת תכנית נעל"ה. לטובת אלה שלא מכירים את תכנית נעל"ה אני אסביר במספר דקות. תכנית נעל"ה הוקמה בראשית שנות התשעים, בשנת 1992 על ידי ממשלת ישראל ומשרד החינוך. שר החינוך דאז זבולון המר ז"ל הקים את הפרויקט הזה ביוזמת "נתיב". שנה לאחר מכן הסוכנות היהודית במסגרת 'עליה 16' של עליית הנוער, הריצה שתי תכניות במדינות חבר העמים. ראש הממשלה דאז יצחק רבין ז"ל החליט על איחוד שתי התכניות. תכנית נעל"ה 16 משנת 1992 עד 1997 ובשנת 1997 התכנית הזאת הועברה למנהלת האגודה לקידום החינוך - כאשר עליית הנוער התאחדה. התכנית כפי שאמרתי הוקמה על ידי ממשלת ישראל ומשרד החינוך הוביל את התכניות האלה. היתה שותפות בין הסוכנות היהודית לבין משרד החינוך וגם משרד הקליטה היה שותף. במימון של התכנית שכללה שני מרכיבים, המרכיב המרכזי הוא דמי אחזקה של תלמידי הפנימייה, חוץ מהשכל"ם (שכר לימוד) שהוא באחריות משרד החינוך - כל ילד וגם תיירים מקבלים היום שכר לימוד בהתאם לגיל ולכיתה בה הם לומדים. דמי אחזקה עבור תלמידי הפנימייה היו במימון עליית הנוער דאז בסוכנות היהודית והיום זה במימון מינהל החינוך ההתיישבותי שאני עומד בראשו במשרד החינוך שאחראי על כל החינוך הפנימיות בישראל כולל מנהלת נעל"ה.


כאמור, הייתה שותפות בין הסוכנות בחלוקה של: 48% - סוכנות יהודית, 52% - משרד החינוך, גם באחזקת המנהלת וגם באחזקת הילדים בפנימייה. לפני כשלוש שנים בגלל תזרים כספים של הסוכנות היהודית הסוכנות היהודית לכאורה יצאה למעשה מהתכנית הזאת. המימון של כל התכנית וגם של המנהלת הוא בסדר גודל 8 מיליון שקל היום לאחזקת המנהלת, גם של אחזקת תלמידי הפנימייה, כולל השכל"ם שחל כולו על משרד החינוך. מדובר על כ- 70 מיליון שקל. התכנית בשיאה, אני זוכר את הנתון מאחר ותקופה מסוימת אני הקמתי את התכנית הזאת וניהלתי אותה כמשנה למנכ"ל החינוך בסוכנות היהודית, בשיאה הגיעו כ- 3,700 ילדים שלמדו בו זמנית, מדובר כמעט עד לשנת 1997-8, אז חלה ירידה כללית בעלייה למדינת ישראל וגם כנתון נוסף, כנגזרת מהעניין הזה גם ירידה בקליטה. היום אנחנו מדברים על סדרי גודל של 1,200 תלמידים מכל העולם. נעל"ה כשהוקמה בזמנו הוקמה כדי להביא ילדים מחבר העמים בלבד.

ברבות השנים היתה פנייה לממשלה והיא הרחיבה את התכנית לעוד מדינות במערב, כמובן שזה לא בא על חשבון הילדים מחבר העמים, מאחר ומספר הילדים קטן ולא הכסף. המדינה והאוצר תקציבו את התכנית ל -3,500 ילדים. כלומר במשך שנים היה המספר עם הכסף, כעת נשאר המספר בלי הכסף. הסיכום עם האוצר הוא שברגע שנדע שיש עוד ילדים שיעלו במסגרת אנחנו פונים לאוצר ונקווה שיתנו את הכסף. עד היום לא היתה בעיה. בשנים האחרונות הסידור הזה של 100-150 ילדים, לצערי אין מספיק ילדים שמגיעים לא מחבר העמים וגם לא ממדינות אחרות בעולם. אני פותח בסוגריים ואומר, שחוץ ממסגרת נעל"ה - - -

מה המספרים בפילוח המדינות היום?

כ- 70% עדיין מחבר העמים ו- 30% מהשאר.

ה- 30% מאילו מדינות בעיקר?

מארצות הברית, צרפת, דרום אמריקה ומספר זניח מגרמניה וממקומות אחרים.


אני פותח סוגריים ואומר שבמסגרת הזאת יש מסלול נוסף של עליית הנוער שחוגגת בשנה הקרובה 80 שנה להיווסדה, היא הביאה בשנות קיומה כמעט חצי מיליון בני נוער, רובם המכריע של כ- 200 אלף ילדים שהגיעו ארצה מכל העולם והיא עדיין ממשיכה במסגרת הזאת לקלוט גם ילדים שמגיעים מצרפת וממקומות אחרים. אם נחבר את המספרים האלה יש עוד כ- 1,200-1,500 ילדים שנמצאים בגפם ללא הורים בארץ.

אני רוצה לכנס אותך לקראת סיום. לפי דעתי אין אחד בחדר כאן שאינו נמצא בעובי הקורה וגם שהלב שלו בעובי הקורה.

זוהי תכנית מצוינת, תכנית מוצלחת שכרגע קבינט הקליטה העלייה והתפוצות בראשותו של שר החוץ הקים וועדה בראשותו של מנכ"ל משרד הקליטה. אני חבר בוועדה יחד עם נציגים נוספים. הוועדה הזאת הגישה את מסקנותיה לקבינט כדי לתגבר את העלייה גם ממדינות המערב וגם מחבר העמים לשעבר. מבחינת דמי האחזקה והשכ"לם אני מאמין שברגע שיהיה צורך היא תגייס את כולם וגם האוצר יתקצב את הכסף הזה.


כרגע אנחנו נדרשים קודם כל לעשות את הפרסום וההסברה באותן מדינות - זה בעצם הדבר המרכזי שהסוכנות היהודית עסקה בו והיום לאור התכנית האסטרטגית החדשה של הסוכנות אני עדיין לא יודע מהו תפקידה של הסוכנות היהודית בתוך הסיפור של נעל"ה. הם בעד התכנית הזאת, הם מעוניינים, אבל אין לי מושג למה הם הולכים.

איזה סכום כסף הוקצב בשנים הטובות?

בשנים הטובות כמעט 15 מיליון דולר תקציב ועוד כ- 5 מיליון שקל.

התקציב סודר, העניין כרגע הוא השיווק שהוא בעייתי.

היום כל התכנית ממומנת על ידי משרד החינוך, החינוך ההתיישבותי.

תודה רבה מר יחיאל שילה. אבקש את מר ישעיהו מיכאלי להמשיך את הסקירה ואולי להתמקד בבעיות היומיומיות ובדברים שאתם מבקשים את התערבות הוועדה.

תודה. אתחיל מהסוף. הבעיה מספר אחת של תכנית נעל"ה היא שיווקה במערב. כפי שהזכיר קודמי יחיאל שילה מונה צוות בין משרדי, הצוות הבין משרדי הזה המליץ לממשלה להקצות 3 מיליון שקל לטובת פעילות נעל"ה במערב. התקציב באותו משבר שהזכרת משנת 2009 כשהסוכנות החליטה לצאת מ"נעל"ה, החליטה הממשלה על העברת 3 מיליון שקל מארגון "נתיב" על מנת לעזור לסוכנות היהודית ולהשתתף איתה בפעילות השיווק. כתוצאה מזה אנחנו עומדים בחמ"ע (חבר העמים) על הישגים נאים מאוד שנה אחר שנה של למעלה מ- 800 ילדים שמגיעים להירשם לנעל"ה.

מי אחראי על יישום התקצוב הזה?

על התקציב הממשלתי אחראית "נתיב".

במערב.

במערב לכאורה הסוכנות היהודית. המלצת הצוות הבין משרדי שמינה הקבינט היא להקצות למשרד החינוך ו/או משרד הקליטה ו/או משרד התפוצות, אלו שלושת המשרדים העוסקים בנעל"ה בארץ או בחו"ל, סך של 3 מיליון שקל כדי הציל את נעל"ה במערב. כדי שנבין אנחנו במערב כרגע בקריסה. הנתונים מופיעים גם במסמך המרכז מחקר ומידע, זו הזדמנות להודות לאוריאנה על העבודה הטובה שנעשתה.

עבודה מקיפה, יישר כוח על העבודה.

זו בעיה מספר אחת. אנחנו מאמינים שיש לנו פוטנציאל במערב, אנחנו בעשור השני של תכנית נעל"ה, הזכיר יחיאל, אנחנו נכנסים לשנה העשרים. כל אחד שיבדוק תכניות חינוכיות שרצות בארץ - - -

מתי מתחילה הפעילות השנה?

כמו שנת לימודים.

בשנה הקרובה יש ירידה.

בשנה הקרובה יש לנו כבר ירידה של 30% מהמערב. אם המגמה הזאת תמשך אנחנו נהיה בלי ובעצם נחזיר את נעל"ה לעשור הראשון. בעשור הראשון נעל"ה פעלה רק במסגרת מדינות חבר העמים.

סליחה ברשותך. עם כל ההערכה לעולי המערב שאנחנו מעודדים היום את עלייתם ואת בני הנוער משם, עדיין הפוטנציאל מחבר העמים קיים והוא פוטנציאל לא ממומש. ביקרתי שם לפני כחודש וקיבלתי תלונות מאוד קשות, הגיעו מוסדות ואמרו שיש ילדים שעל פי ההמלצות עשויים להגיע. השאלה למה אתם מרפים מחבר העמים. שם קיימת ההתבוללות ואם לא עולים לארץ הילדים הולכים לאיבוד.

אף אחד לא הרפה.

יש תלונות שהרפו.

חבר הכנסת אברהם מיכאלי, הופצה שמועה בחבר המדינות שתכנית נעל"ה - - -

דיברתי עם אנשים בשטח, מה זאת אומרת שמועה?

אין שום בעיה עם מספר ילדי נעל"ה שמגיעים מחבר המדינות ארצה, למרות שבתקציב המדינה לכאורה יש הגבלה ל- 1,200, אמר יחיאל שילה שאם יהיו יותר אנחנו נמצא את הדרך. זאת לא הבעיה.

נעזור לכם.

אנחנו יודעים שאתם יודעים לעזור לנו.

עד עכשיו הוכחנו את זה.

ברור. כשמסתכלים על עשרים שנות נעל"ה והעובדה שהתכנית הגיעה לגיל הזה ושהיא הפכה למותג גם בארץ וגם בחו"ל זה לא נבנה מעצמו. אנחנו עוסקים כאן בתכנית שהיא התכנית הכי קשה גם מבחינת הגיל שמגיעים אליה וגם מבחינת אורך הזמן שמשתתפים בה בהשוואה לכל מיני תכניות שעוסקות בגיל יותר מבוגר ובתקופות יותר קצרות שכולם יודעים לדבר עליהן, כבודן במקומן מונח. אנחנו עוסקים כאן בילדים בגיל ההתבגרות שלא אוטומטית כל ילד שרוצה להגיע לארץ נכון להביא אותו. על זה הטענות חבר הכנסת אברהם מיכאלי.

אתה מציג את זה לוועדה בצורה שיכולה להטעות. מדובר כאן בהמלצות של ראשי המוסדות והצוות הפסיכולוגי שהם מתאימים לנעל"ה. לא מדובר באיזו קריזה של איזה ילד שרוצה להגיע לארץ. יש לך את הרשויות שלך ואני יודע שאתה עובד עם אנשי מקצוע ושאנשי המקצוע שלך קובעים מי יעלה ומי לא יעלה. צריך להתחשב גם באנשים שמלווים ילדים מגיל אפס או מגיל קטן ובילדים שמגיעים לגיל נעל"ה יש להתחשב גם בהם.

בואו נתקדם. גם אני הייתי ברוסיה וגם אלי הגיעו הטענות. אני חושב שמר יחיאל שילה התייחס לעניין מבחני קבלה.

על זה אנחנו מערערים.

בוא נשמע את עמדתו ואז נראה אם יש על מה לערער.

עמדתנו היא מאוד פשוטה, זאת לא עמדתנו זו עמדתו של משרד החינוך.

עמדתה של המדינה, זה לא קודש קודשים.

זה ויכוח בין שניכם שהוועדה והאורחים לא מבינים בדיוק. נקרא לילד בשמו, מבחינת תנאי הקבלה, או אולי נגדיר ילדים שלא מאושרת להם הקבלה לפרויקט נעל"ה, תן לנו את המספרים של אלה שנדחו, מהן הסיבות בגינן הם נדחים. בוא נבחן איך אפשר לקדם את העניין הזה.

במבט כללי אפשר לומר שאנחנו מקבלים בין 50% ל- 60% מהפונים אלינו. אגב, לא כל מי שמתקבל מגיע, חלק מבטלים מרצונם מכל מיני סיבות. התלמידים שאינם מתקבלים הם אותם תלמידים שלהבנתו כרגע הם אינם בשלים לבצע מעבר ממדינה למדינה ולהסתגל באופן עצמאי כאן למערכת חינוך חדשה. בגדול אלה ילדים שעלולים להיות במצבי סיכון ויש גבול לאחריות שלהבנתו אנחנו והמדינה צריכים לקחת על עצמנו.

מעבר לעניין הזה יש תנאי סף שקבענו לתכנית הזאת. תנאי הסף אומרים שאנחנו לא מביאים ילדים צעירים.

מה ההגדרה של צעירים?

צעירים עד גיל 15, גיל 14 בתכנית חריגה של פרויקט מיוחד שאנחנו מביאים אותו במסגרת פיילוט חריג. גיל 11, 12,13 14, לדעתי חלק מהילדים האלה נופלים בקטגוריה הזאת.

סיימת מר ישעיהו יחיאלי?

אני אציין בהקשר למיון ורוצה לציין דבר שחידשנו בשלוש השנים האחרונות. לבקשת הסוכנות היהודית ובאישור מנהל המינהל לחינוך התיישבותי פתחנו מסלול מיוחד שנקרא 'מסלול נעורים' שאליו אנחנו מביאים ילדים שלא התקבלו לתכנית.

בגילאים האלה. מעל גיל ?4.

בגילאים הנכונים, אלה ילדים עם הרבה מאוד קשיים שפיתחנו עבורם תכנית מיוחדת בקבוצות יותר קטנות עם לווי ותמיכה פי שניים מהמקובל - - -

כמה ילדים יש בתכנית הזאת?

כרגע יש בתכנית הזאת 60 ילדים. הם מתחנכים בכפר הנוער "הדסה נעורים" ועושים שם עבודה נפלאה. אני ממליץ לך באחד הסיורים שלך להגיע לשם ולראות.

גם מהמערב וגם מחבר העמים לשעבר?

רק מחבר העמים. הצעו תכנית דומה למגזר הדתי בנעל"ה. אנחנו עובדים עם ארבעה בתי ספר במגזר החרדי, עם שלושה מהם הגענו לסיכום על פתיחת מסלול נעורים בשניים משלושת המקומות. הרעיון היה כדלקמן: יש ארבעה מוסדות, שנים לבנים ושנים לבנות, מוסד יקבל את הנערים שהם בני נעל"ה והשני יקבל בני "נעורים". בנות אותו דבר. במגזר הבנות יש לנו הסכמה, למגזר הבנים אין לנו הסכמה ולכן מוסד אחד שיושב כאן לימיננו רוצה לפתוח מסלול נעל"ה "נעורים" אצלו. העניין הזה בדיון עם משרד החינוך, אם המסלול יאושר - - -

משרד החינוך יושב כאן, מה הבעיה?

מחר מתקיים דיון. לא מנהלים משא ומתן בוועדה.

זה המקום הכי טוב לעשות משא ומתן. סגרנו את תכנית ויסקונסין בוועדה.

אנחנו סבורים שזה כיוון מאוד מעניין שניתן - - -

זה ייתן מענה לטענות שמגיעות ?

לחלק. יש כאלה שלא מתאימים לא לזה ולא לזה. לא כל ילד שרוצה מתאים להביא אותו.

מי קובע את ההתאמה? יש פסיכולוגים? איך זה מתבצע?

במקרה הבאנו איתנו את הפסיכולוג הראשי של נעל"ה, אם יהיה צורך הוא יוכל לענות.

יוצאים מהארץ פסיכולוגים שעושים את המיונים?

לכל העולם יוצאים צוותים מקצועיים, יוצאים פסיכולוגים ואנשי חינוך כולם דוברי שפת המוצא והכול מתבצע בשפת המוצא. יש לנו צוותים בחמש שפות והם בוחנים את הילדים בכל מקום בעולם.

מילה אחת לגבי ניצול התקציב, לצערי לא נמצא כאן נציג האוצר. הבנתי שלא כל התקציב המוקצה לפרויקט וזאת לאחר שנאבקנו להשיג את התקציב הזה ואין ניצול. אני לא יודע מה היה בשנת 2010. בואו נדבר על שנת 2010.

תקציב של מה?

התקציב שהוקצב על ידי המדינה לפרויקט נעל"ה במלואו מנוצל?

מנוצל במלואו.

היושב ראש שואל האם אין לנו אפשרות להביא עוד ילדים או שבגלל אי ניצול או חוסר תקציב אתם לא מביאים?

אמרתי בתחילת דבריי שבמשך שנים האוצר תקצב 3,500 ילדים עם כסף, כשהוא ראה שאין 3,500 ילדים הוא הוריד את העניין הזה, נשארו 1,220 תלמידים. הסיכום עם האוצר שברגע שהוא יראה שישנה עלייה במספר הילדים נפנו אליו לאישור תקציב נוסף. אין בעיה. אולי אתה מתכוון למנהלת, אין כאן ניצול או אי ניצול תקציב, פעם זה היה 11 מיליון ואנחנו פועלים לפי מספר התלמידים ולפי הפעילות שאנחנו מבצעים, היום זה פחות או יותר בסדר גודל של 8 מיליון שקל. לא שיש בתקנה, זו תקנה של המינהל, של המשרד ולפי הצורך אנחנו מתקצבים את העניין הזה. שאנחנו לא חייבים לנצל את כל ה- 8 מיליון שקל. להפך אני חושב שצריך להוריד, ואני אומר את זה לראש הוועדה, אמרתי במנהלת שצריך להוריד את עלויות המנהלת.

כמה כסף מתוקצבים למנהלת?

מדובר על 8 מיליון שקל בשנה.

לעומת שנים קודמות זה יותר או פחות?

זה פחות, אבל גם מספר התלמידים פחת.

תודה. לפני שנעבור לנציג הסוכנות בעניין השיווק, הייתי רוצה לשמוע את הנציגים מחבר העמים, מוסדות "אור אבנר" מר יהודה בלוי בבקשה.

תודה רבה למר דני דנון יושב ראש הוועדה ולוועדה שמעלים את הנושא הזה. פרויקט נעל"ה הוא נושא מאוד חשוב וראוי .

נמצאים איתנו חברת הכנסת יוליה שמאלוב ברקוביץ' וחבר הכנסת אברהם מיכאלי וגם חבר הכנסת אמנון כהן ביקש שלא ננעל את הדיון לפני שהוא יבוא, יש חשיבות רבה לפרויקט, אני אומר את זה כמי שמתוודע יום יום ולילה לילה לנושא העלייה.

לדעתי זה אחד מהפרויקטים הציוניים היותר חשובים שמבצע היום ציונות בפועל. זאת אומרת שיש הרבה פרויקטים אחרים שמעודדים אנשים להגיע לכאן לטיול של חודש או שלושה שבועות. פרויקט נעל"ה הוא פרויקט אמיתי שיש לו מטרה אמיתית. העובדות מוכיחות ולזה ראוי משרד החינוך במשך כל השנים, ומי שהקים את הפרויקט שהיום הוא מנהל מינהל החינוך ההתיישבותי מר יחיאל שילה. כל הברכות שבעולם על החזון הזה. לדעתי הפרויקט הזה הוא הפרויקט הכי חשוב שיש בתחום החינוך.


כמו שנאמר כאן במדינות חבר העמים הנושא הזה חשוב פי כמה. יש לו חשיבות מאוד גדולה כי אנשים רואים בו סוג של הזדמנות לצאת מתוך המעגל שלהם. הרבה חושבים על עלייה וכשהם שולחים את הילד ראשון הם רואים בזה שליחות של הילד לבחון את המצב ואיך הם עולים לארץ. גם הדבר הזה זה מוכיח את עצמו ובעקבות הילדים מגיעות הרבה משפחות.


אנחנו נכנסנו לנושא הזה לא לפני הרבה שנים. לצורך העניין הזה אני מייצג גם את "אור אבנר" העולמית שמחזיקה רשת ענפה או את הרשת הגדולה ביותר של בתי ספר במדינות חבר העמים - - -

כמה ילדים יש לכם במוסדות בישראל?

במוסד הספציפי הזה יש בערך כ- 45 תלמידי נעל"ה.

כמה יש בכפר בסך הכול?

קרוב ל- 400 תלמידים.


מר ישעיהו יחיאלי הזכיר קודם את נושא הוועדה שהקים משרד הקליטה. בין ההמלצות שלה ראיתי פה שהיא גם ממליצה להכניס ארגונים נוספים שיבואו ויעזרו. הדבר הזה מאוד מאוד חשוב. אני אציין את המצוקות שיש כי דיברו עליהן, אנחנו כל הזמן שומעים את המצוקות האלה. רשת "אור אבנר" בחבר העמים זו רשת חינוך סגורה וקיימת שמביאה אליה ילדים מגיל שלוש ואפילו קודם כשהם נכנסים למעונות יום. הילדים גדלים במשך כל השנים אצלנו. החלק הישראלי שלו הוא לא החלק האינטגראלי, הקהילה הייתה שמחה אם כל התלמידים היו נשארים בקהילה ומפתחים בקהילה. הגענו כגוף חיצוני ואמרנו שננסה לעלות לארץ ולהביא כמה שיותר תלמידים מתוך המערכת.

בהרבה מאוד קהילות נתקלו שמנהל בית הספר, הפסיכולוג, רב הקהילה מרגישים פגועים ומרגישים חוסר רצון לשיתוף פעולה. העלנו את הדברים האלה כמה פעמים. הטענות שלהם למשל שלא יתכן ששני ילדים שלמדו יחד באודסה באותו בית הספר ובאותה כיתה, המנהל דיבר ועודד אותם שילכו. חצי שנה הם דיברו בשמחה שהם יגיעו לארץ וניהלו שיחות איך יהיה בארץ. שניהם הלכו למיון והאחד חזר עם תשובה שלילית והשני עם תשובה חיובית, התשובות הן מכל מיני סיבות. במקום שזה יהיה משהו חריג זה משהו שכמעט תמיד קורה. הוא אומר שבסביבות 50% חוזרים עם תשובה שלילית. זה משפיע גם על השנה הבאה - - -

מהי הסיבה? אתם יכולים לפרט לנו ולמסור נתונים שסותרים את הנתונים של הצוות המקצועי שלהם?

אני אתן נתון אחד שהוא עובדתי. במשך כמה שנים העלנו לבד ילדים שקיבלו תשובה שלילית. זאת אומרת שביקשנו מהתורמים שלנו ואמרנו שלא מוכנים לתקצב אותם, ביקשנו לעלות אותם לבד. בסופו של דבר, יש לנו גם מסמכים שהגשנו על כך, רוב התלמידים או הרבה מאוד מהתלמידים האלה שהעלנו לבד בסופו של דבר אחרי שנה התקבלו לנעל"ה. כלומר לקחה שנה שגם נעל"ה הכירה שהם יכולים להשתלב. אנחנו לא טוענים שכל נעל"ה אמור לעבוד בשיטה הזאת. לדעתי צריך לעשות כאן סוג של בידול, יש משהו שהוא שונה. אנחנו מערכת שמכירה את הילד מגיל שלוש, יש לבית הספר פסיכולוג קבוע, יש פסיכולוג של הרשת העולמית, יש מנהל בית ספר, רב הקהילה. אנחנו ממשיכים לשמור עם הילד קשר וגם עם הוריו כשהילד כאן. אנחנו בקשר יומיומי איתם, יש לנו שם נציגות כל הזמן. כלומר כשעונים לילד תשובה שלילית עם קריטריונים מחמירים שמתאימים לילד שלא הכירו אותו עד אתמול, בשם השוויון זה לא כל כך מתאים. זאת הטענה המרכזית - - -

מה הגיל הכי הנמוך.

גיל 13 ותשעה חודשים זה הגיל שנעל"ה מעלה לארץ היום בפועל וגם מקבל למיון. אני רוצה לדייק כי זה כמעט 14 אבל בכל זאת זה הגיל. גם אנחנו מסכימים שלא צריך לעלות ילדים לפני הגיל הזה, זה חד משמעית.

יש לי תיקון קל. התכנית כשנוסדה והוקמה בזמנו נוסדה לקלוט ילדים בני 15 לשלוש שנות לימוד בארץ. בשלוש השנים האחרונות הלכנו על איזה פיילוט של 100 תלמידים לכיתות ט', לכן במגזר החרדי, הממלכתי דתי החלטנו שגם ט' אצלכם לא כפיילוט - - -

היא שאלה אותי מה הגיל בפועל, עניתי מה קורה בפועל. זה לא סותר.

למה היתה ההחלטה כן להתחיל בכיתה ט'?

ביקשו, אמרו שיש דרישה של תלמידים והורים להביא את הילדים גם בכיתה ט', אמרנו שנעשה ניסיון והניסיון מצליח.

בשביל זה אתם מחזיקים יותר פסיכולוגים, כדי לדעת אם הילד מתאים?

יש אותו מספר פסיכולוגים, לא הוספנו.

פרויקט נעורים שמתקיים במוסדות אחרים, אם הוא יכנס למוסדות שלכם כאן בארץ, זה ייתן מענה לאותם ילדים שהם כאילו גבוליים מבחינת האבחון?

לדעתי התשובה חיובית, אני גם רוצה לדייק במשהו אחד. לפרויקט נעורים יש את הדרישות מהמוסד ולמה הם מסכימים כדי שהילדים יגיעו למוסד. הדרישה מהמוסד היא למעשה כוח אדם הרבה יותר גדול שיטפל בקבוצות קטנות יותר. בדרישה הזאת אין לנו שום בעיה לעמוד ואנחנו נשמח לעמוד בה.

גם מתקצבים אתכם בהתאם.

לא שמעתי על תקצוב יותר גדול. ניסיתי לקרוא כאן בחוברת מאיפה מגיע התקצוב העודף ולא כל כך מצאתי. אולי זה משהו שלא מצאתי או לא הבנתי.

אין תקצוב עודף?

הוא אומר שאין תקצוב עודף.

יש יותר לווי.

בעצם המוסד צריך לספוג את העלויות של קבוצות קטנות יותר - בזה אנחנו מוכנים לעמוד. הדבר החשוב מאוד הוא מה שאמרתי קודם, אם שני ילדים למדו באודסה באותה כיתה, שגם כאן הם ילמדו באותו כיתה לפי הקריטריונים של הילד החלש. כלומר עם צוות גדול יותר לכולם. אני מוכן לשלם גם לחזקים צוות יותר גדול והעיקר מבחינתי שתהייה קבוצה אחת ולא לעשות הפרדה של אחד סוג א' והשני סוג ב'. הדברים האלה הם בומרנג שמשפיע על בית הספר שלי. כמו שאמרתי כאן, אני לא אוסף ילדים מכל מיני ערים, הם בקשר יומיומי עם בית הספר, הם בקשר עם הקהילה - - -

אני מניח שגם לפני המיון אתם מגישים חוות דעת על הילד.

הגשנו ואנחנו מגישים, יש לנו חוות דעת משלנו ואנחנו משתמשים גם בפסיכולוגים שגם נעל"ה בעצמו משתמש בהם. יש גם את הפסיכולוגים של המערכת שלנו. היתה לנו קבוצה שקיבלה תשובה שלילית, הגשנו בצורה מסודרת לחינוך ההתיישבותי.

יש ערר על ההחלטה?

כן. הגשנו מעבר לערר.

בעצם אתם מבקשים מהם. אתם מביאים קבוצת ילדים ומבקשים לעלות אותם במסגרת נעל"ה, אתם כעין מתווך.

אנחנו מחנכים אותם שם ומעלים אותם לארץ. אנחנו מבקשים שהמעמד שלנו יהיה הרבה יותר משמעותי, כל הדעה שלנו בכל הקשור למיון ולהחלטה, כמובן שהכול יהיה בהנחיה של האגף לחינוך התיישבותי שייתן את הקריטריונים הברורים. ברור שפסיכולוג שהכיר את הילד מגיל שלוש יודע יותר מפסיכולוג שהגיע ליום אחד וראה את הילד.

נעל"ה זה בעצם גוף אחד שמביא את התלמידים. אני לא יודעת אדוני היושב ואני מניחה שדיברתם על זה, הגעתי קצת באיחור. האם יש איזו מגמה לפתוח את התכנית לעוד גופים? כמו למשל "אור אבנר" או גופים נוספים. אני קצת רוצה לקלקל את החגיגה, אני מכירה גם מקרים של תלמידים שהגיעו במסגרת נעל"ה ומצאו את עצמם תחת השפעת סמים. לא פעם אני שומעת, יש עמותה שחבל שלא נמצאת כאן, עמותה שמטפלת בילדים שעלו מחבר המדינות במסגרת נעל"ה ובסופו של דבר בגלל שאין להם טיפול כמו שצריך בתוך הארץ לצערי הרב הם מאבדים את הדרך.

סליחה גברתי, אין ילד אחד כזה.

אני אראה לך הרבה ילדים.

בבקשה.

אני אראה לך הרבה ילדים כאלה כולל קטועי רגל בעקבות פגיעה קשה מאוד כתוצאה משימוש בסמים. אני רוצה לסייג את דבריי ולומר שהתכנית הזאת היא תכנית שאני מאוד מברכת עליה, אבל לנו יש נטייה ללכת ולחזק. אגב זו הסיבה למחאות שמתקיימות עכשיו על משק ריכוזי כלכלי שגם מתחיל להיות משק ריכוזי חברתי. זאת אומרת שיש גוף אחד שהוא הטייקון כמו למשל בנושא נעל"ה.

תודה. ההערה נשמע. בהמשך נשמע התייחסות לעניין. חבר הכנסת אמנון כהן בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. אני מברך את אדוני היושב ראש על קיום הדיון בנושא הזה. זה אחד הפרויקטים החשובים ואני רוצה לברך גם את הסוכנות היהודית.

אין על מה לברך, תברך את החינוך ההתיישבותי.

אני רוצה לברך הסוכנות היהודית על הפעילות רבת השנים. אני הייתי שותף להבאת עולים בקליטה ישירה בתפקידי הקודם כסגן ראש עיר. את הפרויקט הזה ראיתי בשטח, בדרך וגם במדינות שונות. הפרויקט הזה הביא לכך שהיתה עלייה מבורכת ושילדים שהגיעו והתחילו ללמוד כאן וכתוצאה מהפעילות הזאת עלו ההורים לארץ. קיבלנו בכך עלייה בברכה וחיזוק דמוגרפי במדינת ישראל.


כמובן שפעילות רבת שנים מעוררות בעיות תקציביות. המדינה כאן חייבת להיכנס ולמצוא פתרונות תקציביים במיוחד שהתרומות מהעולם מתחילות להצטמצם. אם המדינה רואה בפעילות זאת ברכה היא בוודאי צריכה להיכנס לפרויקט ולתקצב.

זה מה שהיא עשתה.

זו חובתה. היוזמה היתה של הסוכנות היהודית ועל זה אני מברך.


לדעתי לאורך תקופה של עבודה רבת שנים יש גופים שמתמקצעים, עובדים בשטח יחד עם הארגונים, יחד עם הממשלה. אני כשאני מגיע חבר כנסת לביקור פרלמנטארי במדינות שונות אני מקפיד להיכנס גם למוסדות חינוך היהודים שלנו באותן מדינות, להגיע לבתי ספר ולגני הילדים לחזק את הפעילות ואת אלה העוסקים בחינוך הילדים. אני גם פוגש שם גם את הילדים שעתידים להגיע לארץ בפרויקט נעל"ה. כמובן שאנחנו נפגשים עם השלטון באותה מדינה כדי שימשיכו לחזק את החינוך באותה מדינה. אני עליתי ואני מכיר את המשטר והשלטון הקומוניסטי שדיכאו את היהדות בכלל. בשנות ה-60 למדתי יהדות במחתרת, היה לנו רב מחב"ד שלימד אותנו בסתר במסירות נפש ואם היו תופסים אותו היו שולחים אותו לסיביר. אנחנו מכירים את העובדה ומברכים את השלטונות היום שנתונים את האפשרות לעולם היהודי להתפתח. אתה בא לבית הספר, אם אני הייתי בשנות ה- 60 לומד אולי הייתי רב גדול. אז דכאו והיום ברוך ה' אנחנו מחזקים את אותן מדינות, מחזקים את הארגונים שעובדים בשיתוף פעולה ועושים את העבודה.


מה שהיה חסר בתקופה ההיא כאשר ילד שהיה נכנס למסגרת ובא לארץ הוא היה מאבד את המסגרת. בארגון "אור אבנר" נחשפתי שם לבתי הספר ולפעילויות שלהם. ראיתי שיש המשך לפרויקט וכשהייתי בכפר סיטרין פגשתי ילדים שראיתי באוקראינה והם זכרו שביקרתי אותם שם. הגוף שקלט אותם כאן זה מה שהיה חסר אז למדינה. אם היום הוא לא היה היינו מאבדים אותם בדרך, לא היה מי שיקלוט אותם בצורה נאותה. יכול להיות שכאן אני מתחבר לדברים של חברת הכנסת יוליה שמאלוב ברקוביץ' שיש כאלה שנפלו בין הכיסאות ולא קיבלו תשומת לב מספיקה ויתכן והלכו לכיוון לא חיובי. יתכן שיש בחברה חוליה חלשה כזאת, אבל במסגרת הזאת אתה רואה המשכיות גם בארץ.


אני רואה במסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוקמה ועדה ביוני 2010 עם שר הקליטה והעלייה והשר ליברמן לבחון ולפתוח את הנושא מחדש בכל הנוגע בתנאי הקבלה לנעל"ה. צריך לבדוק כל הארגונים שלהם יש ניסיון בתחומים אלה, צריך לשלב אותם ולהשלים את העשייה. אני מברך אותך שאתה מלווה וממשיך ללוות את הנושא עד שייפתר. הפרויקט חשוב, לנו כמדינה אסור להוריד את היד מהדופק. הסוכנות עשתה עבודה מצוינת ואם חסר להם תקציב המדינה צריכה להיכנס ולחזק את הארגונים שפועלים בנושא הזה. במצבנו הדמוגרפי אנחנו חייבים לחזק את בישראל עם ישראל. הפעילות מתחילה משם גם עם פרויקט חפציבה ופרויקטים כאלה ואחרים כשאנחנו שולחים את המורים שלנו לשם כדי לתת ולהעניק קצת יהדות, לא חרדית, יהודית ערכית, הלוואי שהיינו מעניקים את זה גם כאן בארץ. אנחנו מחזקים את הפעילות שלכם, עומדים לידכם כדי לחזק אתכם. פרויקט חפציבה חייב להימשך. היות וראינו חשיבות בפעילות הזאת אנחנו מהתקציב הקואליציוני שלנו העברנו כספים לטובת הפרויקט הזה. המדינה אמרה שקשה לה וה-matching של הסוכנות הופסק, אנחנו רואים בזה חשיבות רבה לחיזוק היהודים. שם זה משהו אחר, שם היהדות היא לא כמו פה. אנחנו מברכים אתכם להמשך העשייה. וועדת הפנים עומדת לעזר. לועדת הכספים אין כרגע בעיית כסף אלא טיפול בקריטריונים. תודה רבה לך אדוני היושב ראש. תמשיכו לעשות.

תודה רבה. חברת הכנסת יוליה שמאלוב ברקוביץ' יצאה, לוועדה בשלב זה אין שום כוונה להקים מסגרת מתחרה או מסגרת אחרת או לערר על החלטות הממשלות הקודמות. כן יש רצון לעשות שיתוף פעולה ושילוב יותר טוב. אני חושב שההודעה שקיבלנו כאן שישקלו את הרחבת הפרויקט נעורים היא הודעה מבורכת. צריך לבדוק גם את עניין האבחונים, את שיתופי הפעולה כאלה ואחרים ולהגיע לעמק השווה.


אני רוצה להגיע לנציג הסוכנות עופר דהן, אני מכיר אותך בכובע של יוצאי אתיופיה. נפגשים בשדה תעופה כשמגיעים העולים. עכשיו יש הרבה שאלות לגבי המבנה החדש של הסוכנות היהודית. שאלות לגבי הפעילות במערב, יש או אין, מי אמור היום להיות במערב. היום עדיין אין את "נתיב". מי אמור לעשות את הפעילות השיווקית במערב?

אני מתנצל שלא הגיע הנציג שהיה אמור להגיע לכאן. נתבקשתי להחליף אותו ואני אענה כמיטב יכולתי.


במסגרת התכנית האסטרטגית החדשה של הסוכנות היהודית בעצם הוגדרה יחידה שלמה שהיא 'יחידת הספירלה'. מנכ"ל הסוכנות היהודית הגדיר בצורה חד משמעית שתכנית נעל"ה הינה תכנית שמממשת את התפיסה הספיראלית של העלייה בעולם המערבי - - -

זהות יהודית שילדים לומדים שם ומביאים אותם לארץ.

לכן הוגדרה תכנית נעל"ה כתכנית ספיראלית מלאה שמביאה צעיר לחיות בישראל, לחוות חוויה ישראלית ואחר כך להחליט אם הוא עולה. כמובן שאחר כך הוריו ילכו בעקבותיו. התכנית הוגדרה ככזאת גם בפני הנהלת הסוכנות היהודית לפני כשבועיים בכנס ההנהלה של הסוכנות היהודית - זה מבחינת המדיניות. הסוכנות עצמה עסוקה בימים אלה בבניית המבנה הארגוני החדש שלה. אם נעל"ה הוגדרה כתכנית מובילה אני מניח שזה יגיע גם כן למימוש.

השאלה היא, אני לא יודע אם אתה תוכל לענות לי, מחר בבוקר מישהו בבוסטון מתעניין, או מישהו בארגנטינה מתעניין, איך זה יהיה אם השליחים שהיו בשטח הורדו? הם היו אמצעי השיווק. אם הורדו אמצעי השיווק מי זה שידחוף ויעשה את המיון?

אני לא יודע לענות בשם הסוכנות על פרטי פרטים לגבי השליח בכל מקום. אני יודע וזה מה שאמרתי לפני מספר דקות שיש הנחיה שהתכנית נתפסת כתכנית מובילה במבנה החדש, אני מניח שההנחיה תרד, או שמנהלת נעל"ה תדאג שההנחיה הזאת תרד עד לרמת פעילות בשטח. יש היום למעלה מ- 200 שליחים בשטח ואני מניח שזה יגיע לשם.

ישעיהו, בשטח מול מי אתם מתנהלים היום בסוכנות?

שאלה קשה. במבנה הקודם של הסוכנות היהודית היתה כתובת ברורה.

זה היה אלי כהן.

כן. מנכ"ל המחלקה לקליטה ולעלייה. מאז שפורקו המחלקות אין לנו בעצם כתובת. אנחנו שואלים את אותה שאלה, אנחנו לא יודעים.

בעצם היום בשטח מי אמור לדאוג שילדי נעל"ה יגיעו מהמערב? בעצם אין לך היום כתובת שתוכל להתחבר אליה. איך אתה יכול להתנהל כשאין לך שום כלי?

זו אחת ההחלטות שצריך לקבל בסוף הישיבה וזה לקורא לסוכנות היהודית להמשיך למלא את יעודה בין השאר בעידוד עלייה, בפרסום והסברה באותן מדינות כפי שעשתה זאת ולעמוד בהתחייבות כפי שסוכם גם איתנו קרי משרד החינוך.

יחד עם זאת אם תתמלאנה ההמלצות של הצוות הבין משרדי המדינה תשקיע כמו שהיא משקיעה - - -

יש לכם מזל שיש לכם רשת כמו רשת "אור אבנר" ששם מגדלים ילדים לכיוון הזה. אין לך את זה בבוסטון ואין לך את זה בארגנטינה.

עם כל הכבוד לרשת "אור אבנר", "אור אבנר" הביאה למיון 55 ילדים מתוך 850 ילדים.

סליחה, זה לא הדיון כרגע. אני רוצה לבקש מנציגת "נתיב" אורית כפיר ראש מחלקת תחום פיתוח, בבקשה.

שלום אדוני, תודה רבה. להשלים ולחזק את התמונה על הנעשה בחבר העמים. ארגון "נתיב" חזר לפרויקט לפני שנתיים פלוס. קיבל ממשלת ישראל 3 מיליון לא מוגדרים לטווח זמן. מאז אנחנו עושים בכסף שימוש בשיתוף החלק של הסוכנות היהודית ומנהלת נעל"ה. בכל חבר העמים הגברנו בשנתיים האחרונות את מידת ההתעניינות ואת ההרשמה לנעל"ה בקרוב ל- 30%, אם איני טועה ואני לא טועה, הנתונים כאן לפני. זה לאו דווקא מהמסגרות של "אור אבנר" אלא בכלל גם מבתי הספר החילוניים ובכלל מתוך הקהילות. כל עוד אנחנו נמצאים בתהליך אנחנו נמשיך גם בשנה הבאה לתגבר את פעילות הפרסום והאיתור וכל הנעשה בשטח על מנת להביא יותר ויותר ילדים.

תודה. התקציב הזה מבחינתכם מספק?

הוא תקציב שלא הוגדר בזמן, הוא לא הוגדר בזמן ואנחנו מנצלים אותו בחכמה. אין רעיון לבזבז אותו בשנה אחת כאשר אתה לא יודע אם בשנה הבאה אתה תתוקצב שוב. בינתיים זה מצדיק את עצמו - - -

אם אתם תבזבזו אותו, לשנה הבאה נדאג לכם.

זה יפה. זה צבוע רק לטובת זה ולא נעשה בו שום שימוש אחר.

תבזבזו אותו במובן החיובי ושניגע לתקציב נוסף נדאג לעזור לכם.

תודה. אני רוצה לשמוע את נציג צה"ל בבקשה תתרום לדיון.

יש גם נציגות גם מחיל החינוך וגם מ"מיטב" שהוא הגוף האמון על הגיוס והשיבוץ בצה"ל. התכנית בשיתוף מנהלת החינוך איתנו, מר אליה דובינצקי שעובד איתנו באופן שוטף בצורה מעוררת הערכה.


אנחנו קולטים בצורה מרוכזת את הטיפול והלווי החל מכיתה י"ב. צריך לזכור שגם לאור מעמדם האזרחי שכרגע לחלקם עדיין אין אזרחות ובעצם אנחנו מתחילים איתם את כל הליך המיון והגיוס לצה"ל. במסגרת ההליך הזה אנחנו מתחילים איתם אפילו בסוג של רשומה ותעודת זהות פיקטיבית עד שהם מסדירים את מעמדם האזרחי. אנחנו מטפלים בהם גם כקבוצה באופן מרוכז החל מצווי גיוס מרוכזים, מגיעים ללשכות הגיוס בצורה מרוכזת. כל התהליך ההכנה לצה"ל מתבצע בשיתוף עם חיל החימוש. כל מה שקשור להליכי הסברה לקראת הגיוס מתבצע בצורה טובה.


בחלק מהדברים בפקודת העולים יש מגבלות מסוימות שצריך להכיר אותם, יש כאן צוות חינוכי וגם דתי, גם חרדי. צריך לזכור שההישארות שלהם בארץ מחייבת אותם בשירות צבאי. לפעמים בסיטואציות מסוימות וגם כי חלק נושר מתוך התכנית, עלו כאן נתונים של ממוצע של 15%-20% של אנשים שנושרים מהתכנית ומוצאים את עצמם בארץ. אולי זה חלק מהדוגמאות שגם אנחנו מתקשים לאתר, אבל עצם הישארותם בארץ מחייבת אותם באופן מלא בהליך גיוס לצה"ל. כאן אני מוכרח להודות שאנחנו קצת מתקשים, זה הליך שאנחנו עובדים בשיתוף עם המנהלת. צריך לציין שהפרויקט מוביל להיקף מאוד מאוד גבוה של אנשים שמשרתים שירות משמעותי.

מה אחוז הנושרים מהשירות?

אחוז הנושרים אינו שונה מאחוז של כלל האוכלוסייה, אפילו נמוך יותר. צריך לציין שאחוז האנשים שבסופו של תהליך משרתים שירות משמעותי - קרי שירות קרבי או תפקידים ייחודיים הוא גבוה מאוד. הקבוצה מגובשת, גם מאוחדת. אני חושב - - -

ובנוגע להגעה לכלא צבאי? ערכנו כאן דיונים לגבי אחוז העולים שמגיעים לכלא, אלו מספרים מפחידים. הוועדה גם ביקרה לפני מספר חודשים. איפה בוגרי נעל"ה נמצאים בסולם הזה?

אני לא יודע להגיד לך את זה עכשיו. אני מוכרח להגיד לך באופן כללי שלגבי העולים המספרים נמוכים יותר. אני מוציא כרגע את יוצאי אתיופיה, אני שם אותם בצד, זו אוכלוסייה אחרת - - -

אין לך את הנתונים, נשמח לראות אותם. בכלא 6 כשעברנו באגפים - - -

בקרב העולים או בקרב בוגרי נעל"ה?

העולים. ראינו עולים רבים יוצאי אתיופיה ועולים רבים יוצאי חבר העמים. זו הייתה האוכלוסייה שאכלסה את האגפים.

שים את האתיופים בצד, זו אוכלוסייה שהיקף הכליאה ובעיות המשמעת במהלך השירות גובהות מאוד ובלי שום יחס לשיעורם באוכלוסייה. זה נתון שאם תרצו כמובן נוכל להפיץ לכם. בקרב בוגרי נעל"ה אני צריך לעשות הפרדה. אני חושב שבוגרי נעל"ה הם קבוצה מלוכדת ומגובשת ואיכותית גם במאפייני השירות שלה - קרי היעדים אליהם הם הולכים, בעיקר ליחידות השדה וגם בסוגיות המשמעתיות שכרגע ציינת. אפשר להפיץ את הנתונים ואני לא רוצה להציג נתונים שאינם סגורים.


אנחנו מרגישים בצבא בסך הכול מאוד מאוד טוב עם האוכלוסייה הזאת. אני מניח שזה מוכיח שגם ההשתלבות שלהם במערכת החינוך ואחר כך כאזרחים טובים יותר מוכיחים את עצמם. בשירות הלאומי כמו שאמרתי תהליך העבודה מתבצע בלווי וברגישות, תהליך ההכנה לצה"ל מתבצע באופן ייחודי. אני אתן דוגמה אחת קטנה. בשנה שעברה הייתה קבוצה שעשתה פעילות הכנה לצה"ל בדומה לגדנ"ע, פעילות באחד מבסיסי הצבא באופן מלא ובצורה מאוד מרשימה.

תודה. משרד הביטחון יש לכם מה להוסיף?

אנחנו כמעט לא מעורים בנושא של נעל"ה. אנחנו מעורבים באגף לביטחון חברתי באופן מסוים. היה לנו קשר מסוים עם מנהלת נעל"ה בעיקר במסגרת שעסקה בשיבטה. זו היתה סוג של מסגרת ניסיונית של תכנית גדנ"ע והיא לא המשיכה. כלומר אנחנו פתוחים ורוצים להיות קצת יותר מעורבים בפעילות של נעל"ה. האגף שלנו מתעסק עם נערים אחרים כמו "מרווה", "צבר", "מח"ל" וכדומה. יש לנו יחידה שלמה שהיא להכנה לצה"ל, המנדט שלנו הוא כיתות י', י"א ו-י"ב ובשוליים בני ה- 14, .15 כמובן שנוכל להתגמש ונשמח לשתף פעולה.

תודה. דוקטור אבי אהרונסון מהתנועה הקיבוצית בבקשה.

בקצרה יש לי כמה נקודות. ראשית אני רוצה לומר שהיום מתחנכים בתנועה הקיבוצית כ- 210 ילדים בארבעה מקומות.

מאילו מדינות?

גם מחבר העמים לשעבר וגם מאמריקה הלטינית. יותר מחבר העמים, באותה פרופורציה שהם באים. שנית, אנחנו עושים פרויקט מיוחד שנקרא פרויקט של משפחות מארחות. אצלנו אין ילד שאינו מחובר לאיזו משפחה אצלנו בעקבות הקהילתיות המיוחדת שהתנועה הקיבוצית מצליחה לספק לטובת מקומות הקליטה אלה.


אני רוצה לנגוע בשתי נקודות מרכזיות, האחת זה מה שנגע נציג צה"ל וזה המסלול המיוחד שבו חניכי נעל"ה עוברים, ההתערות האמיתית שלהם במדינת ישראל זה השירות בצה"ל. השירות בצה"ל הוא במקומות הכי הכי הכי. לצערי לא תמצא אותם בכלא 6, לצערי הרב תמצא חלק מהם בבתי הקברות, לצערי. הם יושבים ביחידות הכי קרביות שיש לנו, זה חשוב להגיד את זה כי זו מערכת חינוך שמכוונת לשם, להתערות נכונה בחברה הישראלית – זה מבחן.


שנית בנוגע למערב, לנו יש פרויקט שנקרא פרויקט צבר, אלו ילדים שמגיעים דרך הגרעינים של הצופים, מגיעים להתגייס. היום יש שישה גרעינים. יש שיווק אגרסיבי במערב על העניין הזה - - -

השנה נפתח גרעין צבר.

נכון. אם ממקדים שיווק, זה כך כי זה ברור לגמרי ובואו לא ניתמם, במקום בו המצוקה הכלכלית יותר חזקה יש יותר עליה, במקום בו המצוקה פחות חזקה יש פחות עלייה וצריך לדעת ולשים את הדברים על השולחן. אם ממקדים שיווק נכון, אני מודה ניסיתי יחד עם ישעיהו, חברי הטוב באמת חברי הטוב, הסגן של שרנסקי, אבל התיק שלו בפנים והתיק שלו בחוץ. יש קושי וזה העניין וזה המיקוד. אנחנו גם עושים דברים סופר, כלומר כל מוסד שרוצה לקלוט אני מוציא בנאדם מתוך בית הספר עם מימונו ובמימון נוסף של המדינה כדי לייצר שיווק. כלומר אנחנו לא יושבים ומחכים, אנחנו יוצאים החוצה. לכן גם אם הסוכנות וגם אם המשרד ימקדו שיווק נכון גם המוסדות שלנו יוציאו אנשים כדי למקד. אכן נוכל ויש לנו אפשרות לקליטה נוספת. נכון שלקלוט בקיבוץ זה אחרת מלקלוט בכפר נוער, מביאים את החבר'ה אל תוך הקהילה וזה היתרון שלנו גם אם זה נמצא בשתי פנימיות כמו מבואות עירון ומבואות הנגב, אבל הן נמצאות בתוך קיבוץ. זה הסיפור. צריך למקד שיווק נכון.

תודה. חבר הכנסת רוברט אילטוב בבקשה.

תודה. יש לי שאלה אחת, מי בעצם מבצע בפועל את תכנית נעל"ה, מי בעצם הזרוע הביצועית?

משרד החינוך באמצעות המנהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער, הוא זה האחראי על קביעת המדיניות, על התקצוב, על הפיקוח ועל קביעת כל המערכת הזאת. התכנית הזאת מבוצעת כרגע על ידי מכרז שאנחנו יוצאים מדי שנה. יש לנו פטור ממכרז, האגודה לקידום החינוך זוכה בו, מנהלת נעל"ה כבר מספר שנים טובות מובילה אותו.

גופים אחרים יכולים לגשת?

המכרז פטור, בינתיים קיבלו פטור ממכרז. אם לא יקבלו פטור ממכרז - - -

למה קיבלו פטור ממכרז?

מאחר וזה הגוף שמבחינתנו הוא גוף מקצועי שעושה עבודה טובה כבר מספר שנים.

אבל אנחנו רואים שיש נתונים שמעידים שיש ירידה במספר הילדים, כנראה לא מסתדרים. אני יודע שיש גופים שיכולים לבצע את הדברים האלה ויכול להיות שיש צורך. אני לא רואה שום סיבה שמספר הילדים ירד. השאלה אם אפשר לפתוח את זה לתחרות?


במכרז לגורמים נוספים? אז נראה אם יש ירידה או אין ירידה, איפה הבעיות. יכול להיות שהגוף הזה קצת נסוג.

אחד מהתפקידים שהיו לסוכנות היהודית בעבר, זה לגרום לגיוסם של הילדים האלה באמצעות הסברה, באמצעות פרסומים, יחסי ציבור וכדומה. בנוסף לכך, דוקטור אהרונסון הסביר את העניין הזה, יוצאות משלחות גם מהמוסדות, גם מכפרי הנוער, גם מהקיבוצים כדי להסביר את הפרויקט. יוצאים, ולא שלא נעשית הסברה. אני רוצה לומר ואני אומר את זה גם לחבריי שצריך להשקיע בהסברה, צריך להשקיע בכסף.

יחיאל, אני אפרט את דבריי של חברי, אני לא אומר את עמדתי בנושא, אבל הוא בא ואומר שאם יש היום רק נעל"ה אולי נוציא מכרז ויהיה גוף אחר בנוסף לנעל"ה, יהיו כמה גופים שהמדינה מפעילה לצורך העניין. במהלך הדיון אמרתי שהכוונה של הישיבה היא לשפר ולשתף פעולה בפעילות הקיימת של "נעל"ה עם הגופים שעובדים היום בעולם. חבר הכנסת רוברט אילטוב מעלה את השאלה אם לא צריך לקיים כאן תחרות בין נעל"ה לבין "נעל"ה 2" שיתחרו ביניהם ותהייה עבודה יותר טובה. זאת השאלה שהוא שואל.

בעבר כשהיה מכרז המדינה, אנחנו מחויבים לצאת למכרזים על פי 'חוק המכרזים'. כשיצאנו למכרזים קיבלנו גופים פרטיים, אני לא רוצה להזכיר כרגע את הגופים האלה, גופים שאן להם שום מושג לא בנושא בחינות, לא בנושא לווי, לא בנושא גיוס ולא בשום דבר. לכן החלטנו ללכת ולבקש פטור ממכרז.

מתי היה המכרז?

לפני הרבה שנים.

זה לא חייב להיות אותו גוף, אני ממשיך את דבריו של דוקטור אבי אהרונסון שדיבר על "צבר" בו אנחנו מעורים. אנחנו עושים את זה דרך תנועות נוער, שליחים שקיימים, נמצאים וחיים שם ופעם בשנה נוסעים כדי לראיין אנשים. לא צריך להיות איזה מכרז שמישהו ילך ויעשה שם עבודה חדשה. נעל"ה יכולים לעבוד כאן בישראל עם נוער שיגיע מחוץ לארץ, השיווק קיים וזה משהו שניתן לעשות מחר בבוקר. להפעיל את תנועות הנוער, הם מפוזרים בכל העולם ויש להם שליחים קיימים, אפשר לתת להם עוד קצת עבודה וזה לא יעלה כסף.

זה חלק מהאסטרטגיה של הסוכנות שצריכה לתקוף את הבעיה הזאת.

אני רוצה להזהיר את הוועדה מלהחיל את חוקי השוק על נושא חינוך. צריך לשים כאן קו מאוד ברור. כאיש חינוך אני אומר לכם זה אסון, זה פשוט יהיה אסון. זה לא לתחרות. אני רואה את הילדים, אני מלווה אותם בשטח, כשהילד לא בשל זה פשע לו, פשע למשפחתו ובסוף פשע גם למדינה. צריך להיזהר מזה זהירות יתרה, אין כאן תחרות. צריך להביא גוף מקצועי שיודע לעשות את מה שהוא עושה נכון.

למה אתה לוקח את זה למקום הלא המקצועי בגלל שאני העליתי את הנושא הזה. כל הכבוד, כל הכבוד, יש מכרז, יש תנאי מכרז, תכתבו שם מי צריך להיות על פי החוק, על פי נהלים ועל פי הכול. עם כל הכבוד לא ביקשתי שום הטבה לאף אחד. אמרתי שניתן לעשות מכרז ושיש גופים מקצועיים, אפשר לבנות גופים מקצועיים נוספים. תנו גם לשוק לקבוע את הדברים, עם כל הכבוד גם למנהל בית הספר יש מרכז ולא אומרים שעכשיו הוא לא יהיה מורה עם כל הכבוד. בואו נרגיע את הדברים. אנחנו לא מושכים לכיוון ההוא, אנחנו רוצים לדעת האם בתחום הזה ניתן לעשות תחרות בין גופים מקצועיים. לא ביקשנו לעשות משהו לא מקצועי ולא שום דבר.

רק מילה אחת קטנה. כמו שאמרתי קודם יש כעת איזה תהליך שנעשה בסוכנות היהודית. במקביל לכל ההצעות שהעלו כאן, כל אותן תנועות נוער, פרויקט צבר, "מסע" וכל הפרויקטים המשווקים בחו"ל. פרויקטים בחינוך וכדומה נעשים בסופו של דבר על ידי שליחים שהם שליחים של הסוכנות היהודית ותנועות הנוער. בואו ולא נתבלבל במה שנאמר כאן. כל מי שמציע להקים גוף פרטי בסוף זה מגיע לסוכנות היהודית כי הם השליחים שנמצאים בשטח - אותם 260 איש שמסתובבים בארצות המערב, בין בבתי הספר ובתנועות נוער, קהילות וכדומה.

תודה. ברשותכם אקריא את הודעת הסיכום של הוועדה.


וועדת הקליטה, העלייה והתפוצות קיימה ישיבה בנושא פרויקט נעל"ה שהינו פרויקט חשוב ומבורך התורם רבות לעידוד עלייה והמהווה אבן שואבת למשפחות רבות.


הוועדה מברכת את העושים במלאכה וקוראת להרחבת הפעילות ושילוב כלל הארגונים הפועלים לקידום הפרויקט.


הוועדה מברכת על כוונת המשרד להרחיב את פרויקט נעורים למוסדות נוספים כמו כפר סיטרין ואחרים.


הוועדה ממליצה לקיים דיאלוג בין נציגי המוסדות הפועלים בחבר העמים לבין מנהלת נעל"ה לגבי הליכי האיתור והמיון.


הוועדה קוראת לסוכנות היהודית לקיים - - -

לבין משרד החינוך, להקים זרוע של המשרד.

אין בעיה, לבין המשרד.


הוועדה קוראת לסוכנות להמשיך ולקיים את התחייבויותיה כלפי פרויקט נעל"ה בכל הקשור לשיווק במערב.


הוועדה קוראת לוועדת השרים לעלייה, הקליטה והתפוצות לאמץ את הדוח הבין משרדי ולתקצב את פעילות נעל"ה במערב כפי שתוקצבה במדינות חבר העמים באמצעות "נתיב".


אני רוצה להודות לכל הנוגעים.

סליחה, אני רוצה לנצל את ההזדמנות, נמצאים כאן מהקרן לידידות, אני רוצה להודות גם להם, הם עושים דברים משלימים למה שמשרד החינוך עושה. שיפוץ בניינים, ריהוט - - -

כמובן, אנחנו מברכים את הקרן לידידות ואת הארגונים העושים במלאכה.


תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40