הכנסת השמונה-עשרה
PAGE
23
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
20.7.2011
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 519
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי , י"ח בתמוז התשע"א(20 ביולי 2011), שעה 08:45
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 20/07/2011
חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 51), התשע"א-2011
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות)(תיקון מספר 52), התשע"א-2011
מוזמנים
¶
עו"ד אסי מסינג – לשכה משפטית, משרד האוצר
עו"ד יאיר אלגאווי – מזכיר ארצי, הסתדרות עובדי המדינה
עו"ד מיה פרי אלתרמן – יועצת משפטית לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה
עו"ד אלי יריב – ההסתדרות החדשה
עמי כהן – יועץ פנסיוני להסתדרות החדשה
היו"ר חיים כץ
¶
בוקר טוב, היום יום רביעי בשבוע, י"ח בתמוז, ה-20 ביולי 2011. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה והבריאות. הנושא-הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות)(תיקון מספר 52), התשע"א-2011, פרוטוקול מספר 519.
מונחת בפנינו מעין הסכמה בין האוצר וההסתדרות על הסכם גמלאות של עובדי מנהל מקרקעי ישראל. אני הייתי רוצה, לפני שאנחנו מאשרים אותו, אחרי כל הקראה של כל סעיף, רוצה הסבר של האוצר לסעיף, וחשוב לי שההסתדרות תקשיב. לא שאני הולך לקבל את ההסכם כמות שהוא. כנסת ישראל היא לא חותמת גומי, לא של ההסתדרות ולא של האוצר. שיהיה ברור לכם. כנסת ישראל היא לא חותמת גומי, לא של ההסתדרות ולא של האוצר. יחד עם זה, יקריאו סעיף סעיף והאוצר יסביר את הסעיף וההסתדרות תקשיב ותגיד אם אכן זה מה שסוכם. כשיהיה לי מה להעיר, אני אעיר. אם מישהו אחר ירצה גם לדבר ולהתערב, ירים את ידו, יקבל זכות דיבור, יוכל להגיד מה שהוא רוצה. בבקשה.
נועה בן שבת
¶
הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות)(תיקון מספר 52), התשע"א-2011
הוספת פרק ג(2)
1. בחוק שירות המדינה (גמלאות) (נוסח משולב), התש"ל-1970 (להלן-החוק העיקרי), אחרי פרק ג1 יבוא:
" פרק ג'2: הוראות מיוחדות בעניין עובד רשות מקרקעי ישראל.
הגדרות
63יג.
בפרק זה -
"המדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
"המדד החדש" – מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון.
"המדד הקודם" – מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון - מדד החודש שקדם לחודש שבו חל מועד תחילת השירות ברשות.
"הסכם סיום העבודה במינהל" – הסכם קיבוצי מיוחד בדבר סיום עבודה במינהל מקרקעי ישראל, בין מדינת ישראל לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שנחתם ביום י"ד באייר התשע"א (18 במאי 2011).
"חודש העדכון" – חודש ינואר של כל שנה, ולגבי שנת הפרישה – החודש שבו חל מועד הפרישה.
זאת אומרת, בשנת הפרישה לא יהיו שני עדכונים, אלא יהיה רק את העדכון של מועד הפרישה.
"מועד המעבר לרשות" – כהגדרתו בהסכם קיבוצי מיוחד בדבר תנאי עבודה ברשות מקרקעי ישראל, בין מדינת ישראל לבין ההסתדרות הכללית החדשה, שנחתם ביום י"ד באייר התשע"א (18 במאי 2011).
מדובר פה בשני הסכמים, אחד לגבי תנאי עבודה, פה מוזכר, ובו מופיע מועד המעבר, הוא השני לגבי סיום יחסי העבודה.
"מועד תחילת השירות ברשות – מועד תחילת שירותו ברשות של עובד הרשות.
"עובד הרשות" – עובד המדינה, שהתמנה למשרה בתקן ברשות.
יש עובדים שיועברו לרשות, אבל לא יתמנו למשרה בתקן. הצעת החוק הזאת מתייחסת לעובדים שכן יתמנו בסופו של דבר למשרה בתקן.
"הרשות" – רשות מקרקעי ישראל שהוקמה לפי סעיף 2 לחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960.
"שנת פרישה" – השנה שבה חל מועד פרישתו מהשירות של עובד הרשות.
"תוספות נוספות" – כל אחת מהתוספות המפורטות להלן, המשתלמת לעובד הרשות:
(1) גמול השתלמות א'.
(2) גמול השתלמות ב'
(3) גמול מינהל.
אסי מסינג
¶
גמול מינהל זה גמול שלמיטב ידיעתי לפחות, גמול שמשולם לחלק מעובדי המינהל והוא ימשיך להיות משולם.
מיה פרי אלתרמן
¶
עו"ד מיה פרי אלתרמן, יועצת משפטית של ההסתדרות.
גמול מינהל זה תוספת מקבילה לגמול השתלמות ב' לעובדי מינהל.
אסי מסינג
¶
למיטב ידיעתי זה שמו של הגמול כפי שהוא מוכר על ידי הממשלה כתוספת קבועה. אני מוכן לבדוק את זה פעם נוספת.
נועה בן שבת
¶
(4) תוספת הערבה.
(5) תוספת אחרת המשתלמת על משכורתו היסודית של עובד הרשות, אשר הוכרה על ידי הממשלה כתוספת קבועה לעניין תקרת המשכורת.
"תקרת המשכורת" – שיעור משכורתו של עובד ה רשות בעד חודש העדכון, בצירוף התוספות האחרות המשתלמות בעד החודש האמור.
"האחרות" אמור להיות הנוספות או הקבועות או התוספות שהן לא אחרות ולא קבועות.
אסי מסינג
¶
הכוונה היא לתוספות האחרות המשתלמות בעד החודש האמור. התוספות האחרות המשתלמות לפי הגדרה של תוספות נוספות. אפשר לעשות בצירוף התוספות הנוספות למעשה.
היו"ר חיים כץ
¶
עכשיו אני רוצה הגדרה נוספת של תקרת משכורת ערב פרישה. תרשמי: שיעור משכורתו של עובד הרשות ערב פרישתו, בצירוף התוספות הנוספות המשתלמות בעד החודש האמור.
נועה בן שבת
¶
אני חושבת שגם היום בעצם תקרת המשכורת היא מקבילה, בגלל שחודש העדכון הוא גם חודש הפרישה.
אסי מסינג
¶
בעיקרון, תיקון החקיקה הזה הוא השלמה של חלק מהמהלכים לצורך הקמת רשות מקרקעין ממשלתית שתנהל את מקרקעי ישראל.
היו"ר חיים כץ
¶
זה יותר חשוב? תשמע, זה עבר שלשום ואני עושה את הדיון היום, כי חשבתי שזה חשוב. זאת אומרת, ישיבה אצל שר החינוך יותר חשובה?
היו"ר חיים כץ
¶
אני רוצה לדעת בדיוק כמה עלה למדינת ישראל המעבר של עובדי מינהל מקרקעי ישראל להיות רשות, בהגדרה.
אני יכול להגיד לך כמה עלה לעובדי רפא"ל לעבור להיות חברה ממשלתית. 7.5 מיליארד שקל, פתיחה. עכשיו יש תוספות של גופים אחרים. אוקיי.
אסי מסינג
¶
במסגרת הדיונים עם ההסתדרות, הוצגו שני ההסכמים. ההסכם הראשון הוא הסכם סיום עבודה שמדבר על הסדרה של פרישה של חלק מעובדי המינהל במהלך תקופה קצובה, כמדומני של שלוש שנים ממועד המעבר, שבמסגרתה ניתן יהיה להחיל על עובדים פרישה. זה חלק אחד מהרפורמה.
החלק השני זה החלק של קביעת הסדרי שכר שונים מהמקובל בשירות המדינה.
אסי מסינג
¶
רגע, רגע, אנחנו מערבבים שני דברים. אני אסביר.
כבר היום במסגרת הסכם המעבר התקציבי צוברת, נכנסו רכיבים מסוימים לתוך פנסיה צוברת. זה למשל רכיבי הוצאות ורכיבים אחרים שבגינם יש הפרשות.
אסי מסינג
¶
שוב אני חוזר ואומר, ישנם היום לגבי עובדי מדינה שהם בפנסיה תקציבית, רכיבי שכר שהם מבוטחים בפנסיה צוברת.
אסי מסינג
¶
לא, לא קשור לוועדת בכר. זה לפני. הרבה לפני ועדת בכר. הסכם מעבר תקציבי צוברת נחתם בשנת 99'. ועדת בכר היתה ב-2005.
אסי מסינג
¶
זה חלק שהוא אינו רלוונטי לגבי עובדי המדינה. זה נכון שחלק מעובדי המדינה שהפקידו בהפקדות - - -
אסי מסינג
¶
כן, הוא מבוסס עם שינויים קלים על הסכם מע"צ, וזו היתה הסכמה שעל בסיסה נוהל המשא ומתן בין ההסתדרות לבין הממשלה, בהבנה שמודל מע"צ הוא המודל המתאים.
אסי מסינג
¶
המקום השני שממנו המודל הזה מאומץ, אותו מודל מע"צ, זה במסגרת ההסכם שנעשה עם איגוד העיתונאים, וגם במסגרתו נעשה ניתוק מהשכר הרגיל וקביעת שכר רעיוני לצורך חישוב הקצבה בפנסיה תקציבית.
אסי מסינג
¶
המונח שכר רעיוני, תלוי איזה תוכן הוא יוצק. במסגרת ההסכמים שהושגו, הסכמי השכר, נעשה מעבר למעשה משכר המקובל בשירות המדינה הרגיל, לדירוגי שכר אחרים, כלומר טווח שכר רציף שיש בו מנגנונים מיוחדים להעלאת שכר שהם כוללים בין היתר מענקים שנתיים, שהם מבוססים על הישגים ועמידה ביעדים. ההסכם עצמו למעשה מקנה כלים ייעולים חדשים לרשות מקרקעי ישראל. הוא מעין ניסיון להעמיד מודל חדש בהקשר הזה, בשירות המדינה.
הנספח להסכם העבודה כולל הבנות שהושגו ביחס להשלכה שיש על התיקון למבנה השכר, על הסדר הפנסיה תקציבית לגבי עובדי מינהל מקרקעי ישראל שיעברו לרשות מינהל מקרקעי ישראל, או עובדי מדינה אחרים שיעברו לרשות מקרקעי ישראל, והסדר הפנסיה שלהם הוא הסדר פנסיה תקציבית. התיקון הזה כמובן רלוונטי אך ורק למי שהסדר הפנסיה שלו הוא הסדר פנסיה תקציבית.
היו"ר חיים כץ
¶
אני חשבתי שהלאימו את קרנות הפנסיה. אמרו שמלאימים בגלל שיצרו הסכמים חריגים לוועד זה ולוועד זה ולוועד זה, וסוגרים את ההסכמים החריגים ונותנים לכל האזרחים במדינת ישראל אותו הסדר ואין אפליות ואין שום דבר. עכשיו בא משרד האוצר שאמר שההסתדרות מושחתת וגם באה ועשתה הסכמים כאלה וכאלה וכאלה, ועושה הסכמים ייחודיים.
אני לא נכנס מה ייחודי בהסכם. אני נכנס לעצם עריכת הסכמים ייחודיים. יש לי פה שתי בעיות, אחת, מה זה שכר רעיוני. שתיים, מה זה הסכם ייחודי.
אסי מסינג
¶
שיטת חישוב השכר בחוק הגמלאות מבוססת על השכר האחרון. משמעות הדבר היא שכל הגדלת שכר של עובדים, שהוא שכר שאינו מותנה בתפקיד או בגורם כלשהו אחר, נכנס באופן אוטומטי לשכר הקובע, ועל בסיסו מחושבת הקצבה כשאותו עובד פורש.
מדובר בשיטה שהיא חריגה באופן יחסי במבנה הפנסיה היום במדינת ישראל, והיא נותרה אך ורק בפנסיה התקציבית. לכן במסגרת הרפורמה, אם משנים את מבנה השכר, משמעות מתן תוספות שכר שהן אינן מותנות בתנאי כלשהו, בתפקיד או בגורם אחר, משמעות הדבר שהן נכנסות באופן אוטומטי לקצבה. לכן אם רוצים לשנות את מבנה השכר ולתת תוספות עקב המעבר לרשות מקרקעי ישראל, ומצד שני לשמור על איזון ולא הגדלת הפנסיה בצורה שאינה סבירה,
אסי מסינג
¶
שהיא מתן אותה תוספת במלואה לתוך הפנסיה. אם למשל נותנים תוספת של 20 או 30 אחוזים בשכר, משמעות הדבר היא שלמחרת בבוקר, אם אותו אדם הולך לעולמו או שהוא יוצא לקצבה, הקצבה שלו גודלת באופן אוטומטי ב-30%. אם נותנים תוספת שכר של 30%, משמעות הדבר היא שהקצבה גדלה ב-30%. לכן השיטה המוצעת כאן מנסה להתמודד מצד אחד עם הצורך לשנות את מבנה השכר, ומצד שני לא לחרוג בצורה משמעותית בהגדלת הפנסיה.
היו"ר חיים כץ
¶
תבדוק את זה.
תשמע, ברור לי שהדיון לא ייגמר היום. לדיון מחר אני מבקש שתעמוד על זה שנציגי הממונה על השכר יהיו בדיון.
נועה בן שבת
¶
רק אם אפשר לשאול להבהרה. בעצם המשכורת האחרונה, אותן תוספות, הן לא ילכו לאיבוד, נכון? הן יישמרו באופן פנסיוני לעובדים, לא במסגרת הפנסיה התקציבית.
אסי מסינג
¶
ההסדר אומר כך, שלגבי הפער בין השכר שמשולם לעובד בפועל לבין השכר הרעיוני כמו שכיניתי קודם לכן, שהוא למעשה השכר שלפיו תשולם הקצבה אילו אותו עובד היה פורש באותה עת, לגבי הפער ביניהם יש הסדר של הפרשות לקופת גמל לקצבה.
אסי מסינג
¶
הפרשות רעיוניות זה אומר שלמעשה בסופו של יום בודקים מה הפער בין השכר הקובע בסוף בפנסיה התקציבית לבין השכר בפועל, ורק על הפער הזה הוא יהיה זכאי לפנסיה תקציבית. למעשה יש את השכר בפועל שישולם לעובד.
אסי מסינג
¶
אני אסביר שוב מהו העניין הרעיוני. הוא מקובל גם בצורה אחרת לגבי מורים ב"אופק חדש".
המודל הזה אומר שלמעשה לא כל הגדלת השכר נכנס לתוך המשכורת הקובעת שלפיה מחושבת הפנסיה התקציבית. לצורך כך לוקחים את שכרו של העובד ערב המעבר לרשות, ואת אותו שכר תוחמים בהתקדמות של מדד פלוס 2.
היו"ר חיים כץ
¶
למה מדד פלוס 2 ולא מדד פלוס 1.5, או לחילופין מדד פלוס 3? אם אנחנו יודעים שזחילת השכר במשק היא בערך 2.5%, למה מדד פלוס 2 ולא מדד פלוס 2.5?
אסי מסינג
¶
בקרנות הוותיקות שבהסדר. תקרת התפתחות השכר הקובע בשיטת שנים אחרונות הוא בקרן ממוצע יחסית לשכר, מתפתחת לפי מדד פלוס 2%.
אסי מסינג
¶
לא. אני לא חושב שיש קשר בין הדברים. שם התפתחות השכר היא שונה לגמרי. מדובר בחישוב של שכר ממוצע במשק, שיטת יחסית לשכר.
אסי מסינג
¶
במסגרת הצעת החוק הממשלתית שהוצעה בשנת 2003, הממשלה הציעה הצעה יותר פשוטה והיא הפכה להיות מעוכבת במסגרת החקיקה בכנסת.
אסי מסינג
¶
ההצעה המקורית דיברה על שיטת ממוצע יחסית לשכר לכל הקרנות הוותיקות שבהסדר. בסופו של יום, בקרנות שהן שלוש שנים אחרונות, מבוצע ממוצע משוכלל של שתי שיטות, שיטת שלוש שנים אחרונות לגבי זכויות שנקבעו עד אוקטובר 2003, לפי המשקל של זכויות שנצברו עד אוקטובר 2003, וממוצע יחסי השכר לפי משקל של זכויות שנצברו מאוקטובר 2003 ואילך. לכן הממוצע המשוקלל של שניהם, הופך את השיטה קצת ליותר מורכבת.
אסי מסינג
¶
2% ריאלי שם הוא לעניין החישוב של השנים האחרונות ועניין התפתחות השכר הממוצע במשק. הוא נבדק בעת קרות אירוע מזכה.
היו"ר חיים כץ
¶
תשמע, אם אתה אומר שזה מעלה את העלויות של המדינה, כנראה שזה טוב להם. אז למה הם לא מסכימים?
נועה בן שבת
¶
עוד שאלה אחת לגבי העובד. האם יש פה גם הסדר לגבי עובד המדינה שעובר לרשות ועדיין לא מתמנה בתקן? מה הסדר הפנסיה שיחול לגביו?
אסי מסינג
¶
עובד הרשות שאינו מתמנה בתקן, ההנחה היא שאותו עובד נשאר כעובד מינהל מקרקעי ישראל ואם הוא יסיים את העבודה, יש נדמה לי תקופת תפר של מספר חודשים, למעשה הוא בסוף של מינהל מקרקעי ישראל ונשארת לו השיטה הישנה, הקודמת.
נועה בן שבת
¶
משכורת קובעת של
עובד הרשות
63יד
(א) על אף ההגדרה "משכורת קובעת" שבסעיף 8,
משכורתו הקובעת של עובד הרשות לעניין פרק ב', תהיה המשכורת הבסיסית כאמור בסעיף קטן (ב) כשהיא מעודכנת עד ערב פרישתו מהשירות לפי הוראות סעיפים קטנים (ג) עד (ט) וכפי שהיא מעודכנת לאחר פרישתו המשירות לפי הוראות סעיפים 9 ו-63יז.
אסי מסינג
¶
למעשה פסקה קטנה (א) זו פסקת המבוא שאומרת שלמעשה למרות שההגדרה של משכורת קובעת בסעיף 8, אומרת שלמעשה היא המשכורת היסודית של העובד בתוספת התוספות הקבועות כפי שהן בערכן ערב קרות אירוע מזכה של העובד. המשכורת הקובעת כאן תהיה מחושבת באופן אחר, שהיא מבוססת על המשכורת הבסיסית, שזו המשכורת כמו שאמרתי, ערב המעבר לרשות מקרקעי ישראל, בין אם הוא ממינהל מקרקעי ישראל ובין אם אותו עובד עבר משירות המדינה ממקור אחר. מצלמים את אותה משכורת קובעת ערב המעבר, וכאן יש עכשיו את שיטת העדכון שלה במהלך תקופת עבודתו של העובד.
נועה בן שבת
¶
(ב) משכורתו הבסיסית של עובד הרשות תהיה שיעור המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, המגיע ערב מועד תחילת שירותו של העובד ברשות, לעובד אחר שדרגתו כדרגה שהיתה לו באותו מועד. לעניין זה, - "תוספות קבועות" – למעט קצובת הבראה וקצובת ביגוד.
אסי מסינג
¶
כפי שאמרתי, ההסבר שנתתי לסעיף הקודם הוא כולל גם את הסעיף הזה. רק לעניין קצובת הבראה וקצובת ביגוד, מדובר בתשלומים שמשולמים חד פעמיים בשירות המדינה. הערכים שלהם ברשות מקרקעי ישראל יישארו אותו דבר כמו הערכים - - -.
היו"ר חיים כץ
¶
יכול להיות מצב שעובד בדירוג טכנאים שהיה בדרגה 39, ועובד בדירוג האחיד שהוא היה בדרגה 10 פקידים או 40 פקידים או אני לא יודע איך אתם קוראים לזה, שהשכר שלהם זהה, הם יהיו בדירוג המינהל? הם יהיו אותה דרגה, נכון?
היו"ר חיים כץ
¶
מה זה רעיוני? חשוב לי לדעת מה זה רעיוני. תשמעי, זאת ועדת העבודה, לצורך העניין, וחשוב לנו לדעת אם באוצר יש ב"כאילו". זה מה שחשוב לי.
מיה פרי אלתרמן
¶
הרעיון היה לשמור על קשר לדירוגים וכל מיני הטבות, ובין היתר גם בהטבת הביגוד עדיין נשאר הקשר לדירוגים המקוריים.
מיה פרי אלתרמן
¶
אם היית בדירוג משפטנים, אז אתה נשאר בדירוג הרעיוני של משפטנים וממשיך לקבל ביגוד כמו משפטנים.
היו"ר חיים כץ
¶
אם היית בדירוג 19 משפטנים, לא יודע אם יש כזה מספר, אבל לא חשוב. עברת לדירוג המנהל, למספר 8. הקידום שלך בגלל שאתה משפטן, הוא יותר מהיר מאשר קידום של מישהו בדירוג האחיד, שהוא פקיד?
עכשיו גם הסבלים, עובדי התחזוקה, הם גם באותו דירוג? יש דיפרנציאציה בין פז"מים (פרק זמן) לקידום?
היו"ר חיים כץ
¶
תסבירי את זה בצורה מסודרת לפרוטוקול, ואנחנו נשאל את חברנו מהאוצר אם גם הוא מתכוון למה שאת מדברת.
מיה פרי אלתרמן
¶
ברשות מקרקעי ישראל נקבע לוח תפקוד עם שבע דרגות שכר. העובדים משובצים בלוח הזה לפי התפקיד. מעבר לזה, שמרו על הטבות וזכויות נוספות לפי הדירוגים, למשל גמול השתלמות, למשל ביגוד. הזכויות האלה ממשיכות להשתלם לפי הדירוגים בשירות המדינה ולפי טבלת המרה שעשינו ומצורפת כנספח להסכם הקיבוצי, שאומרת איפה כל עובד מדורג ביחס לדרגות המקוריות שלו.
אסי מסינג
¶
שוב, אנחנו מדברים רק על קצובת הבראה וביגוד. הערכים שמשולמים בשכר יהיו אותו דבר כמו לשאר עובדי המדינה.
היו"ר חיים כץ
¶
למה? עכשיו כולם בדירוג אחיד. אני יודע שבדירוגים מסוימים מקבלים מכסות אחרות של ימי השתלמות בשכר. מה אתם עושים עם זה?
מיה פרי אלתרמן
¶
ימי השתלמות בשכר גם הולך לפי הדירוג הרעיוני מכיוון שלעובדים מנהליים בשירות המדינה - - -
נועה בן שבת
¶
(ג) המשכורת הבסיסית תעודכן בהתאם למפורט להלן:
(1) לגבי עובד הרשות ששנת הפרישה שלו לא חלה בשנה הראשונה לשירותו ברשות, בעד תקופת שירותו החלה בין מועד תחילת שירותו ברשות לבין יום 31 בדצמבר של השנה שקדמה לשנת הפרישה – תעודכן המשכורת הבסיסית, אחת לשנה בחודש העדכון (בסעיף קטן זה – עדכון שנתי), לפי השיעור הגבוה מבין השיעורים המפורטים להלן, ובלבד שהמשכורת הבסיסית לאחר העדכון השנתי לא תעלה על תקרת משכורתו של העובד.
(1) שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הקודם, בתוספת שתי נקודות האחוז, ולעניין העדכון הראשון – שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הקודם, בתוספת 1/6 נקודת האחוז כשהיא מוכפלת במספר חודשי השירות שחלפו ממועד תחילת שירותו ברשות עד יום 31 בדצמבר של השנה שבה חל המועד האמור(בסעיף קטן זה – מספר חודשי השירות בשנה הראשונה ברשות).
(2) נקודת האחוז, ולעניין העדכון הראשון – 1/12 נקודת האחוז כשהיא מוכפלת במספר חודשי השירות בשנה הראשונה ברשות.
(2) לגבי כל עובד הרשות, בעד תקופת שירותו החלה בשנת פרישתו – תעודכן, ערב מועד פרישתו, המשכורת הבסיסית לאחר העדכון כאמור בפסקה (1) (בסעיף זה – המשכורת המעודכנת), לפי השיעור הגבוה מבין השיעורים המפורטים להלן, ובלבד שהמשכורת המעודכנת לאחר עדכונה לפי פסקה זו (בסעיף זה - המשכורת ערב הפרישה), לא תעלה על תקרת משכורתו של העובד.
(1) שיעור שינוי מדד החודש שבו חל מועד פרישתו של עובד הרשות מהשירות לעומת המדד הקודם, בתוספת 1/6 נקודת האחוז כשהיא מוכפלת במספר חודשי השירות שחלפו מיום 1 בינואר של שנת הפרישה או ממועד תחילת השירות ברשות, לפי המאוחר מביניהם, עד מועד פרישתו (בפסקה זו – מספר חודשי השירות בשנה האחרונה ברשות).
(2) 1/12 נקודת האחוז כשהיא מוכפלת במספר חודשי השירות בשנה האחרונה ברשות.
אסי מסינג
¶
למעשה ההסדר כאן הוא אותה התקדמות שכר שדיברנו עליה. לוקחים את המשכורת הבסיסית ומקדמים אותה לפי השיעור הגבוה מבין השיעורים המנויים כאן, ובכל מקרה במהלך העדכון, הוא לא עולה על תקרת המשכורת של העובד, שאני מזכיר, תקרת המשכורת זה למעשה השכר הקובע שהוא אותו שכר קובע שעל בסיסו משולם השכר בפועל אילו החוק היה ממשיך לחול באופן רגיל. הוא מבוסס על המשכורת הבסיסית פלוס תוספות נוספות שהממשלה הכירה בהן לעניין אותה תקרת משכורת, ושזה למעשה התחליף של הכרה במנגנון של תוספות קבועות לפי סעיף 8.
למעשה יש לנו כאן שוב, את הגבוה מבין שתי החלופות כאן, וזה משתנה בין העדכון במהלך השנים שלפני שנת הפרישה לבין העדכון שבמהלך השנה האחרונה של העובד בשירות המדינה. החלק הראשון מדבר על כך שמתפתח 2% ועוד מדד, שזה פסקה א של 1(א) או נקודת אחוז. לגבי השנה הראשונה של הכניסה, סופרים כמובן את החודשים שבהם הוא נמצא ברשות מקרקעי ישראל. כלומר, אם המעבר יהיה בחודש מרץ, אז ייחשבו רק החודשים ממרץ ואילך.
ההתפתחות היא התפתחות של מדד פלוס 2, אבל יש תקרה ויש רצפה. הרצפה אומרת שבכל מקרה זה מעודכן באחוז אחד, כלומר במצב דברים שבו המדד הוא מדד שלילי, כך שה-2% פלוס מדד יורדים מאחוז, והתקרה היא תקרת השכר כמו שאמרתי, השכר של העובד בפועל. ההבדל בין פסקה 1 לפסקה 2 מבחינה בין השנים שעד שנת הפרישה לשנים של שנת הפרישה. בשנת הפרישה כמובן העובד מקבל את העדכון שחל עד חודש הפרישה שלו, ולא יותר מכך.
נועה בן שבת
¶
אני רוצה לשאול משהו על התקרה. האם יתכן תיאורטית שהן יהיו נמוכות, בעצם שהם יפחיתו את התקרה בעצם, כי יכירו בפחות תוספות לעניין התקרה?
אסי מסינג
¶
באופן עקרוני המנגנון שקיים לתקרת המשכורת הוא מנגנון זהה, המנגנון שקיים לעניין תוספות קבועות לפי סעיף 8 לחוק הגמלאות. הצורך במנגנון מעין זה הוא בכך שיש למשל תוספות שהן יינתנו אך ורק במסגרת רשות מקרקעי ישראל, ולכן ההכרה בהן לפי סעיף 8 היא הכרה שאינה רלוונטית לכלל עובדי המדינה ולכן אין מקום להכיר. המנגנון אינו מתאים. לכן הממשלה, בדומה לכך שהיא רשאית לקבוע תוספות, ודרך אגב גם כבר היום היא יכולה לקבוע למשל שתוספת קבועה מסוימת תהיה תוספת קבועה מסוימת לחלק מהמגזרים ולא לכל המגזרים. גם היום אפשר היה לקבוע שתוספת לא תחול במינהל מקרקעי ישראל.
עמי כהן
¶
עמי כהן. אני יועץ חיצוני להסתדרות.
יש לנו הערה פה בנושא הבדיקה אל מול התקרה. יש פה את הנושא של עדכון שנתי. הבדיקה שרשומה פה, היא בדיקה שנתית. זה בעצם דבר שמביא לפגיעה בעובד, ואני אסביר.
לצורך העניין, המנגנון פה אומר שלוקחים איזה משכורת רעיונית ומריצים אותה עם מדד ועוד 2% והיא לא יכולה להיות גבוהה מהמשכורת בפועל. מה שכתוב פה, זה שאם הגענו למצב שהמשכורת בפועל באמת נמוכה יותר, אז אנחנו קופצים. נגמר הטור הזה של הרעיונית ואנחנו קופצים למשכורת בפועל. נניח שאותו בן אדם נתקע באותה משכורת, שלוש, ארבע, חמש שנים מסיבה כזאת או אחרת, העדכון הבא שלו יהיה מאותה משכורת שהוא נתקע בה לפני שלוש או ארבע שנים, כלומר, זה לא שני טורים שרצים במקביל וכל פעם לוקחים את הנמוך מביניהם.
היו"ר חיים כץ
¶
הוא בא ואומר ככה, ותקן אותי אם אני טועה. היה לי שכר מסוים. קיבלתי תוספת שכר. בא בסוף השנה, בעדכון בינואר. עשו לי בדיקה לתוספת שכר, ראו שעליתי ב-7%. בפועל המדד עלה ב-3% ועוד 2%. הייתי צריך לעלות ב-5%. אמרו לי, מאה אחוז. אנחנו מעדכנים לך את השכר לפנסיה התקציבית ב-5%. 2% אתה פותח קופה חדשה, פנסיה צוברת. אתה תפריש על ה-2%, המעסיק יפריש על ה-2%. יש לך קופה.
אסי מסינג
¶
אין כסף מעל התקרה.
המצב שבו מפרישים לקופת גמל לקצבה, הוא רק במצב שבו התקרה, כלומר השכר בפועל של העובד עולה על המשכורת הקובעת לפי חוק הגמלאות, כשהתקרה עולה, כשהשכר עולה.
היו"ר חיים כץ
¶
אני אתקן. בטעות קיבלתי תוספת של 8%. המדד עלה ב-3% ולי מגיע עוד 2% ריאלי. 8% מול מינוס 5%, עליתי על התקרה ב-3%. על ה-3% האלה יהיו הפרשות לקופה ב', פנסיה צוברת. אני אפריש את חלקי, המעסיק יפריש את חלקי. יש לי קופה. לא עליתי חמש שנים בשכר. עשית את הבדיקה.
היו"ר חיים כץ
¶
איזה הפקדה? עכשיו חמש שנים לא עליתי בשכר. בשנה האחרונה של הפרישה קיבלתי תוספת של 7% והמדד היה אפס. מה אתה עושה לי עם הקופה? אני אומר שמאחר ולא עליתי שבע שנים, מגיע לי מדד פלוס 14%. אני יכול לעלות במדד פלוס 14%. אתה תקעת אותי במדד פלוס 2. בפרישה אני רוצה חשבון נוסף. יש לי פה סעיף, רשמתי אותו. אני רוצה חשבון נוסף כולל למקרים כאלה בודדים, חריגים.
אסי מסינג
¶
נדמה לי שבדוגמא שאתה דיברת, התכוונת לדוגמא אחרת. דוגמא שבה יש עניין של תקרה מול מדד פלוס 2, זה במצב שבו התקרה היא נמוכה יותר מההתפתחות של מדד פלוס 2, ולכן אין צורך בהפקדות.
היו"ר חיים כץ
¶
תקרה נמוכה. אני קיבלתי שכר פעם אחרונה, אני הייתי מתחת לתקרה. חמש שנים לא קיבלתי כלום. בפועל, אם הייתי עולה בשכר במדד פלוס 2, אתה לא היית מקצץ לי.
היו"ר חיים כץ
¶
בוא נגיד שני סוגי אנשים. יושב אסי, עובד באוצר. ההתקדמות שלו פצצה. חיים כץ, חבר כנסת, אין עליות שכר. שנינו הולכים למתכונת של מינהל מקרקעי ישראל. אני כל שנה אפס. אתה עולה כל שנה בשכר ריאלי של 2%. התקדמת במשך חמש שנים. התקדמת ב-2% ריאלי. בפועל עשית מעל המדד בחמש שנים, 10%. בסדר?
היו"ר חיים כץ
¶
מצוין. כשאתה פורש, יש לך שכר מוגדר, איקס. שנינו היינו באותו שכר. אני לא קיבלתי שום קידום. כלום. בשנת הפרישה קיבלתי תוספת של 8%. כשאני פורש, אתה אומר לי מאה אחוז, אני עושה לך בדיקה. מדד פלוס 2. ואתה חותך לי את ה-6% שמעבר, שאני גם לא מקבל עליהם פנסיה. אני בא ואומר, למה? תכיר לי בשנים למדד פלוס 2. תכיר לי בשנים שלא עליתי. רק לשנה הזאת. אני, אסי מסינג עליתי ב-10%. אתה עלית ב-אפס. בשנה האחרונה עלית ב-8%. תן לי אותם. תעשה רעיונית שכר. כאילו כל שנה עליתי ב-2% ריאלית. שים את זה תקרה, ואם אני פורש בפחות מהשכר הרעיוני הזה, אל תקזז. זה מה שאני רוצה. שתבין שלא יהיה הסכם, אם זה לא יהיה.
היו"ר חיים כץ
¶
אני רוצה את הבדיקה בסוף. אני לא אתן שאף עובד יפגע בגלל שיש הסכם לעידוד הצמיחה במשק וחמש שנים הוא לא התקדם.
אסי מסינג
¶
אני לא השלמתי את המשפט. אני אומר שוב, ההסכמה בסיס דיונים במשא ומתן בכללותו, לא לעניין הספציפי הזה, היתה לקחת את מודל מע"צ כפי שהוא ולעשות בו שינויים.
היו"ר חיים כץ
¶
לסיום, אני רוצה להגיד לך משהו. לפני כארבעה חודשים הביאו לפה את הסכמות הצבא והאוצר בנושא גיל הפרישה של חיילי צה"ל. הוועדה לא קיבלה את ההסכמה ועשתה פרישת שנים אחרת לחלוטין ממה שהיתה בהסכמה. גם צה"ל וגם האוצר קיבל. ברור להם שפה זה גוף נפרד שלא כפוף להסתדרות, לא כפוף לאוצר. פה יושב גוף שמחוקקים, שאני חושב שבסעיף הזה עלולה להיווצר פגיעה שאני רוצה לתקן אותה, שלא עולה לכם יותר כסף תיאורטית. כל ההסכם רעיוני, אז אם אנחנו משחקים ב"כאילו", אז אנחנו משחקים ב"כאילו". אתה תעשה תקרת "כאילו". אם הוא יעבור מעבר לתקרת "כאילו", תיקח לו. אם הוא יהיה מתחת לתקרת "כאילו", לא תיקח לו.
בזה הישיבה הזאת תמה. אנחנו נחדש את דיוננו מחר, ברמת גן, ואנחנו נודיע לכם מתי. תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:00