הכנסת השמונה-עשרה
PAGE
ועדה משותפת פנים-כלכלה
33
להצ"ח הליכי תכנון ובנייה
18/7/2011
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 5
מישיבת הוועדה המשותפת של ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת הכלכלה
לדיון בהצעת חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה), התשע"א-2011
יום שני, ט"ז בתמוז התשע"א (18 ביולי, 2011), שעה 12:40
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 18/07/2011
מצוקת הדיור - בחינת הצעות לדיור בר השגה ולהוזלת שכר הדירה
פרוטוקול
סדר היום
1.
מצוקת הדיור – בחינת הצעות לדיור בר-השגה ולהוזלת שכר הדירה
נכחו
¶
חברי הוועדה: כרמל שאמה – היו"ר
פאינה (פניה) קירשנבאום – יו"ר משותפת
דוד אזולאי
ניצן הורוביץ
דב חנין
חמד עמאר
עמיר פרץ
ישראל אייכלר (מ"מ)
נחמן שי (מ"מ)
מוזמנים
¶
סגן ראש הממשלה ושר החוץ אביגדור ליברמן
השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר
חה"כ דורון אביטל
חה"כ נינו אבסדזה
חה"כ רחל אדטו
חה"כ אבישי ברוורמן
חה"כ נסים זאב
חה"כ ישראל חסון
חה"כ רוברט טיבייב
חה"כ שלמה (נגוסה) מולה
חה"כ מרינה סולודקין
חה"כ יוחנן פלסנר
חה"כ מירי רגב
חה"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
חה"כ ליה שמטוב
אבנר סעדון
-
אגף כלכלה, משרד ראש הממשלה
אריאל יוצר
-
רכז שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר
איתי חוטר
-
מנהל תחום שיכון ומקרקעין, אגף החשב הכללי, מש' האוצר
קארין טלמור
-
יועצת לפיתוח והטמעת כלים וידע, מינהל התכנון, משרד הפנים
עו"ד כרמית יוליס
-
מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
ישראל שוורץ
-
סמנכ"ל בכיר לאכלוס, משרד הבינוי והשיכון
שרה צימרמן
-
מנהלת אגף נכסים ודיור, משרד הבינוי והשיכון
יוסי שבת
-
כלכלן, סגן מנהל אגף מידע וניתוח כלכלי, משרד הבינוי והשיכון
ד"ר ירון ארגז
-
אחראי אזור הדרום, אגף תכנון פיזי, משרד התיירות
רפי אלמליח
-
סמנכ"ל תכנון בפועל, מינהל מקרקעי ישראל
שלמה בוחבוט
-
יו"ר מרכז השלטון המקומי
משה אבוטבול
-
ראש עיריית בית שמש, מ"מ יו"ר מרכז השלטון המקומי
פיני קבלו
-
סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי
שלמה דולברג
-
מנכ"ל מרכז השלטון המקומי
אתי אלוני
-
ראש מינהל החינוך, מרכז השלטון המקומי
מהראן בשארה
-
מזכיר מרכז השלטון המקומי
ארי שטיינברג
-
סמנכ"ל כספים, מרכז השלטון המקומי
רמזי חלבי
-
יועץ אסטרטגי, מרכז השלטון המקומי
סמי מלול
-
מרכז פורום ערי פיתוח, מרכז השלטון המקומי
לינדה ששון
-
דוברת מרכז השלטון המקומי
יוסי נשרי
-
ראש עיריית קריית אונו, מרכז השלטון המקומי
טלי פלוסקוב
-
ראש עיריית ערד, מרכז השלטון המקומי
מקסים אוקין
-
סגן ומ"מ ראש עיריית ערד, מרכז השלטון המקומי
חיים ביבס
-
ראש עיריית מודיעין, מרכז השלטון המקומי
יצחק רוכברגר
-
ראש עיריית רמת השרון, מרכז השלטון המקומי
שמעון גבסו
-
ראש עיריית נצרת עילית, מרכז השלטון המקומי
נאסר סנעאללה
-
ראש מועצת דיר אל אסד, מרכז השלטון המקומי
גבי נעמן
-
ראש מועצת שלומי, מרכז השלטון המקומי
רוני כהן
-
ראש מועצת יבנאל, מרכז השלטון המקומי
חסן עלי
-
ראש מועצת עילוט, מרכז השלטון המקומי
דן כהן
-
ראש מועצת רכסים, מרכז השלטון המקומי
יצחק ימיני
-
ראש המועצה המקומית פרדסיה, מרכז השלטון המקומי
עודד רביבי
-
ראש המועצה המקומית אפרת, מרכז השלטון המקומי
רזיאל אחרק
-
סגן ראש עיריית ראש העין, מרכז השלטון המקומי
רונן פרס
-
סגן ראש עיריית יקנעם, מרכז השלטון המקומי
ולדימיר פטשוולי
-
חבר מועצת יקנעם, מרכז השלטון המקומי
מירב כהן
-
חברת מועצת עיריית ירושלים מטעם סיעת התעוררות, מרכז השלטון המקומי
אילן כהן
-
חבר מועצת עיריית רעננה, מרכז השלטון המקומי
נעמה אברהמי
-
מנכ"לית חכ"ל, עיריית טבריה
טובה מעוז
-
מנהלת פרויקטים, עיריית טבריה
רועי אלרום
-
ראש מטה של ראש עיריית מעלות תרשיחא, מרכז השלטון המקומי
אסי לוי
-
יו"ר איגודי הכבאות
עו"ד דבי גילד-חיו
-
מקדמת מדיניות וחקיקה, האגודה לזכויות האזרח
ניר פפאי
-
החברה להגנת הטבע
גיתית הרש
-
החברה להגנת הטבע
טל גולדמן
-
מגמה ירוקה
מרדכי (מוטי) כידור
-
מנכ"ל התאחדות הקבלנים והבונים בישראל
עפרי רביב
-
סגן יו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל
יעל אדיב
-
רכזת קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים בישראל
אורי קידר
-
יו"ר אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת בן-גוריון
חן כהן
-
אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת בן-גוריון
אוריין לביא
-
יו"ר אגודת הסטודנטים בנתניה
אדוארד רבין
-
יו"ר אגודת הסטודנטים, המכון הטכנולוגי חולון
טללית קיצוני
-
יו"ר אגודת הסטודנטים, סמינר הקיבוצים
מייק בלנגה
-
יו"ר אגודת הסטודנטים, בי"ס לאמנות, סמינר הקיבוצים
יוסי שלום
-
יו"ר אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת חיפה
מיכאל טפליצקי
-
סגן יו"ר אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת חיפה
יוסי מזרחי
-
גזבר אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת חיפה
אלקנה אורבך
-
יו"ר אגודת הסטודנטים, ביה"ס הגבוה לטכנולוגיה (מכון לב)
מתן בר-נוי
-
סגן יו"ר אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת בר-אילן
לירון מלמד
-
סגן יו"ר אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת בר-אילן
יונתן דובוב
-
דובר ויו"ר הוועד המנהל, אגודת הסטודנטים, המרכז האוניברסיטאי אריאל
ניסים סלמה
-
אגודת הסטודנטים
סתיו שפיר
-
מחאת האוהלים
עמית אדלר
-
מחאת האוהלים
יונתן לוי
-
מחאת האוהלים
יפתח שקד
-
מחאת יוקר המחייה (מחאת הקוטג')
איציק אלרוב
-
מחאת יוקר המחייה (מחאת הקוטג')
בני גרוברמן
-
מחאת יוקר המחייה (מחאת הקוטג')
אריאל מורלי
-
נציג צעירים
עו"ד גלעד ברנע
-
מטה המאבק בהפרדת קרקעות ישראל, דרור ישראל
יניב כרמל
-
רכז מטה המאבק בהפרדת קרקעות ישראל, דרור ישראל
גיל פלוטקין
-
דרור ישראל
רונן שובל
-
יו"ר תנועת אם תרצו
ד"ר יעקב ניר
-
תנועת אומ"ץ
דוד קשני
-
קול בשכונות
צ'רלי ביטון
-
חבר כנסת לשעבר
מיה בן שושן
-
פורום מתכננים אורבניים, מינהליים קהילתיים ירושלים
מיכאל פואה
-
מנכ"ל מנהיגות יהודית
משה בר
-
יו"ר עמותת נכים למען נכים
שמעון יאיר
-
ארגון הנכים
דניאל וידלנסקי
עו"ד עודד פורר
-
ישראל ביתנו
יוניב וולף
-
רו"ח, ישראל ביתנו
רחל דוידה
-
דיור ציבורי
עמי צדיק
-
מרכז המחקר והמידע של הכנסת
תמיר אגמון
-
מרכז המחקר והמידע של הכנסת
שמואל חן
-
דובר ועדת הפנים והגנת הסביבה
היו"ר כרמל שאמה
¶
צהרים טובים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המשותפת של ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת הכלכלה בנושא הצעת חוק הליכי תכנון ובנייה, הידוע כחוק הווד"לים.
אתמול הוועדה, ביחד עם ועדת הכלכלה, ערכה ביקור באוהלים של מחאת הצעירים ברחוב רוטשילד בתל-אביב. כפי שהבטחנו גם בדיונים הקודמים, וכפי שחזרתי על ההבטחה בפני הצעירים אתמול, לא נסיים את הדיון בהצעת חוק, שאנו כבר בשלבי הכרעה בסעיפיה האחרונים, מבלי שנקיים דיון במסגרת החוק, אבל כנושא נפרד, בשאלה איך להבטיח שאת כל התוצרים שייצאו מחוק הווד"לים, אותן עשרות אלפי יחידות דיור, 50,000 בשנה או 100,000 בשנתיים –שלא כמו הצמיחה בכלכלה שלנו שמדלגת מעל העם ונוצר צינור עוקף באמצעות הריכוזיות אל האנשים החזקים – שלא רוב הדירות הללו יילכו דווקא למשקיעים או לאנשים החזקים ביותר בחברה שיתחרו מול הצעירים או מול השכבות החלשות יותר. צריך להבטיח סוג של מנגנונים, מעבר לריבוי דירות, איך הדירות הללו אמורות להתחלק, באילו מסלולים הן ישרתו את הציבור.
כאשר הייתי אתמול ביחד עם החברים בשדרות רוטשילד בתל-אביב, אני יכול לומר שכך אני רואה את הזווית של החקיקה, ככל שזה לא נעים – אנו נמצאים בימים שבהם האנשים חשובים יותר מעצים, אנו נמצאים בימים ובשעות שבהם אנשים חשובים יותר מנופים, והאיזונים השתנו קצת. אנחנו צריכים להחזיר את הביטחון לאנשים, כאשר הביטחון הבסיסי הוא קורת-גג למשפחה, קורת-גג לסטודנט, קורת-גג לאדם שרוצה להתחיל את החיים, שאין לו את הביטחון וקורת-הגג ועליו לישון באוהל ברחוב, או לחשוב שהוא עלול להגיע לרגע הזה. במצב כזה חברה לא יכולה להתקיים לאורך זמן ללא שסעים, ואנחנו רואים כבר את הסדקים.
לכן מייד כאשר הבנתי שהיום במקביל מתקיים הכינוס המבורך והיוזמה, שיש לברך עליה, של חברת הכנסת פאינה קירשנבאום, שאף היא חברה בוועדה המשותפת לעניין חקיקת הווד"לים, מייד נדברנו לקיים את הדיון במשותף. כפי שאמרנו אתמול, המכה של מחירי הדיור מכה בכל עם ישראל, למעט בעשירי ישראל. זה עולים וותיקים, שמאל וימין, אנשי קיבוצים ועירוניים, שכונות ומושבים, היכן שתסתכלו. למעט מי שאין לו מגבלה כספית המקל הכבד והמכאיב של מחירי הדיור מכה בכולם. לכן, בנוהל שמדגיש גם את האחדות שצריך כאן, אנחנו מקיימים את הישיבה ביחד.
ננהל את הישיבה במשותף. אני מבין שזאת יוזמה שלך, חברת הכנסת קירשנבאום, ושל השלטון המקומי. תבורכו. אתם תציגו את עיקרי התוכנית שלכם, וייתכן שחברי הכנסת ישתכנעו וישכנעו גם את הממשלה.
הצעת החוק הממשלתית נעדרת כל התייחסות לסקטורים מסוימים: לצעירים, לחיילים משוחררים, למחוסרי דיור, לקשישים, למי שלא יכולים אפילו לשכור דירה, לדיור בר-השגה. היא פשוט דואגת לייצר מאסות של דירות מתוכננות בהנחה שזה יפחית את המחיר לכולם ויקל על כולם את הבעיה, אבל אנו יודעים שלפעמים השוק מתנהג אחרת והכוחות חזקים יותר מן הכוונות שלנו, בוודאי הכוחות הכלכליים. לכן אנחנו רוצים לנסות לתעל ולהבטיח – כפי שיש הבטחת ייצוג, כפי שיש הבטחת מכסות בדברים אחרים – מינימום של דירות לכל אחד מן המגזרים שזועקים.
אני מעביר את רשות הדיבור לחברת הכנסת פאינה קירשנבאום – וננהל את הישיבה במשותף – שתציג את עיקרי התוכנית שלה, ולאחר מכן נקיים דיון בשיתוף האורחים שהגיעו, לרבות נציגי המחאה. בבקשה, חברת הכנסת קירשנבאום.
דרך אגב, נציגי המחאה, כפי שלימדתם את חברי הכנסת את השפה שלכם באוהלים, כאן השפה אחרת ומדברים רק ברשות דיבור. אין מחיאות כפיים, כמובן. אני יודע שהדיון טעון. נא לשמור על הסדר. אני לא רוצה להרחיק אף אחד. תודה.
פאינה (פניה) קירשנבאום
¶
צהרים טובים לכולם. אכן, כפי שאמר יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת כרמל שאמה, החלטנו היום לאחד את הדיונים. אני רוצה לציין שהכנס שמתקיים היום, שביחד עם מר שלמה בוחבוט, יושב-ראש מרכז השלטון המקומי, אנו עובדים עליו כבר כחודש וחצי, לא על הכנס עצמו אלא על התוכן, מה אנו הולכים להציג, הצטלב היום עם דיון של ועדת הכלכלה והחלטתנו שנכון יהיה לאחד את הדיונים, ואסביר מדוע כך החלטנו.
אנו דנים כאן בוועדות דיור לאומי (וד"ל) וכאשר אני מתעמקת בתוכן של הצעת החוק, בעצם מדובר על קיצור תהליכי התכנון. התוכנית שאני מתכוונת להציג ביחד עם מר שלמה בוחבוט היא תוכנית יישומית ומעשית לפתרון בעיות דיור ועליה שקדנו במשך חודש וחצי. חשבנו, תכננו והצענו לוועדה לשמוע את ההצעות שלנו ואולי אף לכלול אותן בהצעת החוק. אולי אחרי ההצעה שלנו הצעת החוק לא תעסוק רק בקיצור תהליכי תכנון אלא היא תהיה באמת חוק לפתרון בעיות הדיור הלאומי.
אנחנו מדברים על כך שישראל לא שונה ממדינות אחרות, שמזמן הבינו שדיור בר-השגה חייב להיות חלק מפתרון בעיית הדיור. אם כך הבינו והחליטו במנהטן, בלונדון ובערי בירה אחרות באירופה, איך זה שעדיין מדינת ישראל לא הבינה את זה? אם במדינות אחרות הבינו כבר שחייבים ליצור מאגר של דירות לשכירות ארוכת-טווח, איך ייתכן שהדבר הזה לא קיים במדינת ישראל?
כן נדבר על קיצור תהליכי התכנון, אבל שיהיה ברור לכולם, וגם לתושבי עיר האוהלים, גם אם חוק התכנון הזה יעבור, הדירה הראשונה שנמצא בעקבותיו תהיה בעוד 5 שנים. זה לא יביא פתרון מיידי, ואם אתם רוצים להמשיך לגור באוהלים 5 שנים אז "אהלן וסהלן", כפי שאומרים.
אנחנו מודעים לכך שחלק מראשי העיריות מעדיפים דירות מרווחות של 4-5 חדרים מכיוון שהן מושכות גם אוכלוסייה מבוססת יותר. הם רק שוכחים שבסופו של דבר הדירות הללו מחולקות לשתיים או שלוש דירות שלא עומדות בתקן, דבר שיוצר מעמסה על התשתית של העיר בחינוך, בתחום הפיזי, בכל דבר.
אנו מציעים שבתוך תוכנית בינוי, בכל קווטה של בנייה יוקצה אחוז מסוים לדיור בר-השגה, לדיור להשכרה לטווח ארוך, ואם ניתן נדבר גם על דיור סוציאלי.
אני רוצה להעביר את רשות הדיבור ליושב-ראש מרכז השלטון המקומי, מר שלמה בוחבוט.
שלמה בוחבוט
¶
כבוד שני יושבי-הראש, אני ביחד עם חבריי שמחים להיות במפגש הזה שהוא מפגש חשוב.
קודם כול אני מבקש לומר כמה כותרות. אין בערי הפריפריה דירות, לא לשכירות ולא לרכישה.
שלמה בוחבוט
¶
אני לא מתווכח עם שר הבינוי והשיכון. אני אומר רק מה יש.
הדבר השני, לאט-לאט בערי הפריפריה מחירי השכירות מאמירים ומגיעים כמעט לגובה המחירים שבמרכז הארץ. אם במעלות ובשדרות עבור בית של 4 חדרים משלמים שכירות של 3,500 שקל בחודש, כלומר הגענו לקטסטרופה.
אני רוצה לברך את חברי הכנסת, אבל אני מזהיר כל אחד מאתנו. מה יקרה? יש היום אוהלים, כולם כמו בתקופת הקטיושות יבואו ויצטלמו וכל אחד יצהיר הצהרות, אך בסופו של דבר בעוד חודש נראה אותם אוהלים ממשיכים לעמוד מבלי שקרה שום דבר. אז קודם כול, אני קורא לכל ראשי הערים במדינת ישראל, תנו לצעירים להקים אוהלים. לפני שנה הזהרתי ואמרתי שבמדינת ישראל נתחיל לראות אוהלים, והנה בבקשה – אוהלים.
לא צריך להמציא את הגלגל. אדוני ראש הממשלה, אדוני שר האוצר, חברי הכנסת, הרשויות המקומיות יודעות לא פחות מכם בכל דבר. תנו להם לנהל את הדברים. אנחנו צריכים 10 עובדים בכל ועדה מחוזית ובכך ייפתרו כל הבעיות. אספר לכם סיפור מדהים. נתקבלה החלטת ממשלה מטופשת על הקפאה, לפיה כל עובד שעוזב משרד ממשלתי לא ייקלט עובד אחר במקומו. לפיכך קורה שבוועדה המחוזית בצפון אין כמעט עובדים – 10 עזבו ולא נכנסו 10 אחרים במקומם, ומדובר במהנדסים. זה דבר ראשון.
דבר שני, תנו יותר סמכויות לוועדות המקומיות. לא צריך להיבהל ולהגיד שהשלטון המקומי מושחת. הוכחנו את כל היכולות שלנו. תתארו לעצמכם שלפעמים כאשר אני צריך לתת מטר נסיגה לבית התוכנית מועברת לאישור הוועדה המחוזית, וכך קורה באלפי יחידות דיור.
דבר שלישי, "עמידר" – אדוני היושב-ראש, חברת הכנסת פאינה קירשנבאום, היה חוק במדינה לפיו מוכרים דירות של "עמידר". בעקבות זאת מדינת ישראל קיבלה מיליארדי שקלים והתחייבה להחזיר אותם.
היו"ר כרמל שאמה
¶
זה לא עניין של הזמן שלך. אוכל לחזור אליו לאחר מכן ולתת לו עוד פעם רשות דיבור. יש כאן אנשים שהגיעו במיוחד כדי לדבר אז אנחנו צריכים לשלב בין הדוברים.
שלמה בוחבוט
¶
יש לנו הצעות מסודרות. בואו נדבר "תכלס" איך פותרים את בעיות הדיור במדינת ישראל. תנו לרשויות המקומיות אפשרות, דרך החברות הכלכליות, להתחיל לבנות דירות בנות-השגה ודירות לשכירות. מדינת ישראל היא היחידה המעכבת דירות. העובדה שמחירי הקרקעות כל הזמן מאמירים, זה אחת הבעיות. יש לנו תוכנית של 1,000 יחידות דיור בכל עיר פריפריאלית. דיברתי עם כל מיני יזמים שמוכנים להצטרף למכרזים. בתוך כמה חודשים אפשר לבנות יותר מ-40,000 יחידות דיור רק בערי הפריפריה, אך בתנאי שייתנו קרקע מסובסדת – ההחלטה שנתקבלה על מתן מענקים חשובה מאוד – ואפשרות לבנות במהירות.
אדוני היושב-ראש, חייבים להעמיד 150 מיליון שקל לטובת הרשויות המקומיות על מנת לקדם תוכניות בצורה מהירה.
סתיו שפיר
¶
שלום לכולם. קודם כול, אנחנו שמחים מאוד על ההזמנה ושמחים מאוד להיות כאן. בשבילנו זאת הפעם הראשונה שאנחנו נוכחים במקום כזה ובמעמד כזה, ותודה על ההזדמנות.
חשוב לי קודם כול לברך מאוד את האנשים ברחבי הארץ שפתחו היום עוד ערי אוהלים. אנחנו כבר לא עיר אוהלים, אלא ערי אוהלים. היום נפתח מאהל בכפר-סבא, מחר בערב ייפתח מאהל בירושלים, יש לנו מאהלים בנהריה, ביפו, בחולון, בבאר-שבע, בחיפה. העניין הזה הולך וגדל ותופס תאוצה כמחאה שהיא מחאה פוליטית, אבל היא לא מחאה מפלגתית. היא מחאה שמקבצת אליה אנשים מכל קצוות הארץ, מכל הקצוות הפוליטיים, אנשים שהם ימנים ושמאלנים, חרדים דתיים וחילונים, סטודנטים צעירים וגם משפחות מבוגרות וקשישים, כולם שייכים למאבק הזה. אני בטוחה שלכולכם ברור עד כמה המאבק הזה חשוב ומשמעותי.
מעבר לכך, מגיעות אלינו כל מיני הצעות לפתרונות מקבוצות שונות בכנסת. חשוב לנו להגיד שאצלנו ההחלטות מתקבלות בצורה דמוקרטית מאוד, שמבוססת על קונצנזוס בין המשתתפים. בניגוד למה שנאמר, באוהלים אנחנו לא מתפרעים ומשתמשים במחיאות כפיים וסערות.
היו"ר כרמל שאמה
¶
לא אמרתי מתפרעים. אם את לא הבנת אותי כנראה שעוד מישהו כאן לא הבין אותי. אמרתי שלכם יש כללים משלכם, והם מכובדים, ואתמול קיבלו אותנו בצורה הכי מכובדת שאפשר, ואמרתי את זה גם בכלי התקשורת. אמרתי שכאן יש כללים אחרים ומדברים רק ברשות הדיבור של היושב-ראש, ובעניין מחיאות הכפיים הערתי לכולם, לא רק לכם, כי לפעמים אנשים, במיוחד בדיון כזה, מוצאים לנכון למחוא כפיים ואנחנו מעדיפים שזה לא יקרה. רק החמאנו לכם על הדרך שקיבלתם אתמול את חברי הכנסת ועל הדרך שאתם מובילים את המחאה.
היו"ר כרמל שאמה
¶
חברת הכנסת רגב, אתמול בהיעדרך כאשר הייתי באוהלים אמרתי לאנשים שמה שעשו במקרה שלך היה חצייה של גבולות וזה פגע במטרה המשותפת של כולנו.
היו"ר כרמל שאמה
¶
אני רוצה לשמוע בדיוק מה מכל ההצעות ששמעתם, מה האלטרנטיבה שהכי מדברת אליכם הצעירים.
סתיו שפיר
¶
זה לא רק צעירים. אנחנו מחפשים פתרון לא רק לצעירים. אנחנו מחפשים פתרון לכל האנשים הלא-עשירים שגרים במדינה הזאת. לכן כל ההצעות שמופנות לצעירים, או הצעות שמדברות על הסכם לעוד שנים ארוכות ורחוקות, אלה הצעות שלא מתאימות לנו. אנחנו מזמינים את כל חברי הכנסת וגם אנשים פרטיים ואנשים מן הציבור, האנשים הפשוטים, להגיע אלינו למאהלים ולקיים אתנו דיון, אתנו, עם האנשים הפשוטים שיושבים במאהלים הללו, לקיים אתנו דיון אמיתי. ביחד נגיע להצעות קונקרטיות, נגיע לפתרונות במהירות הרבה יותר האפשרית.
היו"ר כרמל שאמה
¶
באולם הזה לפני שעה, וכנראה גם מחר, יוכרע העתיד של ענף הדיור לזמן הקרוב. זאת האמירה הכי חזקה של הממשלה. הממשלה בנתה הצעה כללית מאוד ולא התייחסה לשום פתרון ספציפי שמבטיח פתרון במגזר כזה או אחר, במצוקה כזאת או אחרת, אלא באה במאסה, מתוך מטרה להציף את השוק בדיור. אנחנו רוצים לנסות לשכנע את הממשלה - - -
היו"ר כרמל שאמה
¶
אל תפריע לי ולא אפריע לך. לי יש יכולת רבה יותר להפריע לך כאן בדיון.
אנחנו רוצים לשלב, מתוך אותן 100,000 דירות שחוק הווד"לים אמור להביא לעולם, לראות איך אפשר להבטיח שזה יבוא לתועלת של מי שבאמת הכי זקוק לזה היום, מי שהמצוקה של מחירי הדיור, של בועת הנדל"ן, הכי מכבידה עליו.
אנחנו חברי הכנסת רואים את הזווית שלנו מכאן, כל אחד מן הזווית שלו, אבל זה מכאן, זה מהכנסת. אתם חיים בשטח, אתם סובלים מן העניין יום-יום, אתם מרגישים את זה. את יכולה להגיד לי מה עדיף. תוכלי להגיד: דירות בכלל לא מעניינות אותי, מעניין אותי שיהיה סיוע בשכר-דירה, מעניין אותי דיור בר-השגה, מעניין אותי שיהיו פרויקטים לשכירות; או: אני רוצה לרכוש דירה, אותנו לא מעניין שכירוּת, אנחנו רוצים להתקדם ולהגיע לדירה, אנחנו רוצים מסלולים מועדפים לרכישת דירות. אלה הדברים שאני מכוון אליהם, שאני רוצה שחברי הכנסת ישמעו אתכם, זה המטרה. ואלה הזמנים שזה יוכרע, דרך אגב.
סתיו שפיר
¶
זה הלב וזה התנאי. אני אומרת את זה בשם המאהל, אבל אני באמת מבקשת שהדיונים הללו ייערכו ביחד עם המאהל. מדובר במחאה עממית, בדבר ששייך לכולם. אנחנו רוצים שהדיונים הללו יתקיימו בנוכחות של כל האנשים שהם חלק מזה, ותוך קבלה שלהם, וכבוד בין שני הצדדים, אם יש כאן שני צדדים בכלל.
חשוב לנו דיור בר-השגה כתנאי בסיסי. פרט לכך חשוב לנו גם, אנחנו יכולים לקום ולהגיד שאנחנו דורשים שתוקם ועדת חירום שתכלול את משרד הבינוי והשיכון, משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה, שנוכל לדבר בה על פתרונות שהם גם לוקליים, כי הפתרונות בכל רחבי הארץ הם לא אותם הפתרונות, אי אפשר להחיל אותו פתרון על מדינה שלמה. יש ערים שיש בהן יותר דירות נטושות, למשל, יש ערים שיש בהן יותר מקומות בבעלות העירייה שנוכל להשתמש בהם לדיור, יש מקומות שניתן לבנות בהם פרויקטים לגובה. יש המון דברים שניתן לעשות וצריך להסתכל על כל מקום באופן ספציפי.
אנחנו חבורה של אנשים שאינם כלכלנים ואינם אנשי נדל"ן. אנחנו מתייעצים עם מומחים, אבל הידע לא נמצא אצלנו. אנחנו מזמינים את הידע להגיע אלינו כדי שנוכל להתייעץ ביחד.
פאינה (פניה) קירשנבאום
¶
קודם כול, בהחלט הידע נמצא במקומות של אנשי המקצוע. לדעתי אנשי המקצוע נמצאים בהחלט בשלטון המקומי שפועל בתחום הזה יום-יום.
אני רוצה להזמין את ראש עיריית קריית-אונו, מר יוסי נשרי, בבקשה.
יוסי נשרי
¶
תודה. נושא השלטון המקומי והבנייה לזוגות צעירים, או מה שמכונה דיור בר-השגה, מבחינתי הוא לא כותרת אחת. דיור בר-השגה משמעו דיור לזוגות צעירים, בשכירות או ברכישה. זה המפתח, כי אחרת מה זה דיור בר-השגה? שזוג צעיר יכול להשיג אותו.
הפתרונות נמצאים והעלינו אותם כבר כמה פעמים. המכשול העיקרי שאנחנו צריכים לעבור הוא משרד המשפטים. משרד המשפטים הוא שמעכב אותנו ברשויות המקומיות בקידום פרויקטים לדיור בר-השגה, בטענה שאנחנו ראשי הרשויות המקומיות נפלֶה תושב זה או אחר לקבלת הדיור ולא על-פי מפתח נכון ומקצועי, זאת הטענה שלהם. העברנו כבר בכמה רשויות מקומיות החלטה בוועדה המחוזית, שאושרה, להגדלת הקצאה של דירות לאותו קבלן, שהשטח הוא שטח פרטי שלו, לטובת זוגות צעירים, עם אפשרות ל-15 שנות שכירות, אך משרד המשפטים פסל את המהלך הזה בטענה, כפי שציינתי, שהמהלך הזה בלתי צודק כי ראש הרשות המקומית "מי יודע מה יעשה ולמי יחלק את הדירות הללו".
נקודה נוספת שצריך לתת עליה את הדעת, קרקעות שאושרו, תב"עות שאושרו ולאחר 3 שנים עדיין לא התחיל בהן איזה מהלך של בנייה, לפי דעתי צריך לחייב את היזמים במס רכישה על מנת לתת תמריץ לקבלנים לבנות ולא להשאיר את הקרקעות פנויות בציפייה שהמחירים יאמירו.
במקום שיש אפשרות לפעול על-פי תקנת שבס יש לחייב את הוועדה שמאשרת "שבס" לקבוע 50% לדיור בר-השגה, או לשכירות או לרכישה. תקנת שבס היא הוספת זכויות, שניתן על אותו קרקע להוסיף מספר יחידות דיור.
יוסי נשרי
¶
ואז ניתן יהיה עוד 50% להעביר לטובת הדיירים הזכאים.
אנו מציעים לבנות דירות לזוגות צעירים, שתהיה לזוג הצעיר אפשרות אחרי 5 או 10 שנים לרכוש את הדירה, בהתחשב בכך שכל 5 או 10 השנים ייחשבו לו כהון עצמי לרכישה ולא יצטרך לשלם אז את מלוא מחיר הדירה.
במסגרת ההתפתחות ברשות המקומית שלנו יש נושא של פינוי בינוי. חייבנו את כל הקבלנים שניגשים למתחם הזה ש-10% יילך לדיור לזוגות צעירים. דרך אגב, גם על-פי תקנת שבס קיבלנו החלטה בוועדה – 20% מתחת למחיר השוק, כך שמי שירצה לקדם על-פי תקנת שבס – זה זכות של הוועדה שנקנית לא בחקיקה. זה כלי נוסף שאנחנו יכולים לתת להם ולהעצים.
דבר נוסף שאנו חושבים לעשות, במסגרת שטחים לטובת הציבור להקצות שטחים לרשויות המקומיות. כפי שאמר מר שלמה בוחבוט, שהרשות המקומית באמצעות החברות הכלכליות תקדם את התוכנית. ייצאו למכרזים, מכרז להקמה, וכך נוכל להוזיל את ערך הקרקע ואת ערך המבנה באופן משמעותי ולפתור את הדברים באופן מיידי, ולא בחוקים שתוצאותיהם ייראו בעוד 3 או 4 שנים.
פאינה (פניה) קירשנבאום
¶
תעביר לנו את ההצעה שלך. כל הצעה שתעלה כאן, כפי שאמרתי, נדון בה ונעשה את מרב המאמצים לשלב אותה בחקיקה הממשלתית. אני מתחייבת על כך שאנחנו, ביחד עם יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת כרמל שאמה, נעשה הכול כדי שזה יתקבל.
פאינה (פניה) קירשנבאום
¶
אני אמורה לדון בהצעות שמונחות בפני הוועדה. אם היית משתתפת בישיבות הוועדה היית יודעת שבוועדה הזאת שום דבר לא ברור מאליו. הדגשתי, וזאת היתה הכוונה של הכינוס הזה, שאנחנו רוצים לשמוע את כל ההצעות ולשקלל אותן בתוך החוק הזה. אז חבל שאת מתפרצת.
כתשובה לחבר הכנסת ישראל חסון, ידעתי שלמר יוסי נשרי יש הצעות. ביקשתי ממנו להצטרף, להציג ולהגיש לנו את ההצעות שלול, ביחד עם ההצעה שיש לנו, וננסה לבחון את כל ההצעות.
נינו אבסדזה
¶
אני לא יכולה לדבר, חבר הכנסת ישראל חסון לא יכול לדבר, עוד מעט עוד מישהו מאתנו לא יוכל, אז בשביל מה?
היו"ר כרמל שאמה
¶
חברת הכנסת אדטו, אני קורא לך לסדר פעם שלישית. כאן יתנהל דיון מסודר, כאן לא יהיה קרקס.
היו"ר כרמל שאמה
¶
סליחה, שמתם לב שאנשים מדברים כאן באריכות, אבל לא ייתכן שאנשים – אני יודע שבאו לכאן מתוך כוונה "לפוצץ" את הדיון. זה לא יקרה. חבר הכנסת שלמה מולה, סמוך על המקורות שלנו.
היו"ר כרמל שאמה
¶
אני יודע. לא אליך דיברתי במקרה הזה. בבקשה, מר אדלר. אתם רואים שאנחנו נותנים רשות דיבור לאנשים שהכי תוקפים את הממשלה. אתם חברי הכנסת תתאפקו קצת. את האנשים האלה לממשלה הכי לא נוח לשמוע היום ובכל זאת הם מקבלים את כל הבמה כדי לדבר.
עמית אדלר
¶
שלום. אני מגיע לכאן מן המאהל ברוטשילד. באמת אנחנו חיים בחברה דמוקרטית וכאן זה בסיס הדמוקרטיה הישראלית. אני רוצה להביא את הצעקה האותנטית שלנו משדרות האוהלים ברוטשילד. לפעמים אנו מקבלים את התחושה שהממשלה והכנסת מנותקים מן העם, מן הרגשות האותנטיים של הציבור.
עמית אדלר
¶
אני חי ב"סרט" הזה כבר שנים רבות, בדירות השכורות הללו. אנו חווים את עליית מחירי שכירות הדירה, ללא שום פרופורציה, ללא שום עלייה בשכר. פשוט זורקים אותנו מדי שנה לרחוב, או שמעלים את המחיר, או שהחוזה מסתיים. אדם בלי בית הוא כמו כלב.
האנשים שבנו את המדינה הזאת, גם ז'בוטינסקי דיבר על הזכות למעון. אנו מרגישים שהמדינה כבר התנערה מזמן ממה שהיא חייבת לספק לאזרחים, שזה, בין היתר, מעון.
יש "קונטרקט סוציאל", יש חוזה בין העם ובין הממשלה והכנסת. חברי הכנסת והממשלה צריכים לייצג אותנו, את העם. זה קצת קשה, חבר כנסת שמרוויח 30,000 שקל בחודש, ואולי יש לו דירה לא יודע מה היא הדאגה שהצ'ק יחזור מבעל הבית. אנחנו מרגישים שלא מספיק מבינים אותנו.
קל מאוד לדבר בענף הנדל"ן על תכנון לטווח ארוך. ראש הממשלה נתניהו "זרק" משהו על 3 שנים. אנחנו בינתיים באוהלים ואנחנו רוצים פתרון מיידי.
עמית אדלר
¶
קודם כול, גדלתי בתל-אביב, הלכתי לגן רש"י כשהייתי ילד, הלכתי לעירוני א', הלכתי לאוניברסיטה. תל-אביב היא עירי.
עמית אדלר
¶
זה שעבור דירת חדר מרופטת בתל-אביב משלמים 3,000 שקל בחודש, זה לא חוק טבע. זה חוק מעשה ידי אדם והוא ניתן לשינוי.
סתיו שפיר
¶
אני רוצה להגיד משהו, כי הטענה חוזרת כל הזמן וקוראים לנו "מפונקים". כפי שאמרתי לפחות ב-10 תוכניות בתקשורת ביומיים האחרונים, החלום האישי שלי הוא בכלל לגור בשדה בוקר. כרגע אני סטודנטית, אני עובדת במשרה מלאה. אני רוכבת באופניים ואין לי מכונית. להחזיק רכב זה הרבה מעבר ליכולתי הכלכלית.
סתיו שפיר
¶
במדינה שכרגע גם תשתיות התחבורה לא מפותחות בה – בכלל לא נכנסנו לעניינים כמו תשתיות התחבורה כי אנחנו רוצים להיות ממוקדים. כאשר לא ניתן להגיע ממקום למקום בארץ, גם לא מהפריפריה אל תוך העיר באופן הגיוני, באופן מהיר, מסודר ויעיל אין מה לדבר על מגורים מחוץ למרכזי התעסוקה, מחוץ למרכזים העירוניים.
מה גם שבנוגע לטיעון על כפר שלם וכל הטיעונים האחרים – אנשי כפר שלם שותפים אתנו למחאה, אנשי יפו שותפים אתנו למחאה, אנשי חולון, בת-ים, חיפה, באר-שבע ונהריה שותפים למאבק. אני לא מבינה מה הקשר לטענה על פינוק. אנשים מכל רחבי הארץ משתפים אתנו פעולה ומתלוננים על אותה בעיה, על מגורים שהולכים ומתייקרים ובעיה שמחמירה. כל הניסיון להסיט את הדיון ולהציג אותנו, אנשים שחיים כבר 5 ימים ברחוב, כאנשים מפונקים, בעיניי זה פשוט מבזה את מה שאנו עושים.
עמית אדלר
¶
הייתי במקומות שונים בעולם. מדברים כאן על כלכלת שוק. ההרגשה שלי, שבמקרה של הדיור כלכלת השוק פשטה את הרגל, כי היא לא מספקת לנו פתרונות. אנו ניצבים בפני תאוות בצע וחמדנות. החברה הישראלית איבדה את החמלה, איבדה את הדאגה לחלש. בעל דירה חושב שבגלל שהמחיר בשוק עלה אז הוא יעלה את מחיר השכירות. אין יותר שום יחס אנושי לאדם.
אנו מדינה יהודית. כל התורה כולה היא "ואהבת לרעך כמוך". היינו רוצים לראות כאן חברה עם יותר חמלה, חברה שדואגת ומסתכלת לנו בעיניים.
בעל הדירה אפילו לא מסתכל לך בעיניים. זורקים אותך כמו כלב. ולמה? כי אין חקיקה. בכל חוזה שכירות של דירה, הסעיף הראשון שעליו חותמים קובע שחוק הגנת הדייר איננו חל יותר. זה גזירת טבע? למה שלא יחול חוק הגנת הדייר? בניו-יורק יש Rent control, במדינות הכי קפיטליסטיות יש Rent control, יש זכויות לדיירים. גם בלונדון ה-British council נותנת דירות, יש שם "סקווטים", שזה בתים נטושים וכל מי שנכנס אליהם יכול לגור בהם.
כאן אנו ניצבים בפני מצוקה. אנחנו סבורים שלכנסת במדינה הדמוקרטית הזאת יש את הכוח. נכון, רוב האנשים שבאים לכאן, הלוביסטים, מייצגים בעלי הון.
עמית אדלר
¶
אז גם לכנסת אין את הכוח, אז הכוח יחזור לעם, יחזור אלינו לאוהלים.
לסיכום, אנחנו כאן בכנסת ואנחנו רוצים פתרונות, ופתרונות מיידיים.
ועוד דבר, לא לדבר רק על זוגות צעירים, כי חצי מתל-אביב זה רווקים, וזה "גייז", וזה אנשים גרושים שהאישה פתאום משליכה אותם מן הבית והם צריכים לחפש דירה. צריך לדאוג לכולם – לדתיים ולחילוניים, לכולם.
השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר
¶
בינתיים אני מקשיבה ואחר-כך אבקש רשות דיבור. אני מבקשת לשמוע את נציגי מחאת האוהלים.
רוברט טיבייב
¶
בשל סיבה אחת פשוטה: אין לי מה להגיד להם. מה אגיד להם, שיעברו לפריפריה? אני גרתי בפריפריה. אין בפריפריה דירות, פשוט אין, ומי שמוכר את ה"לוקשים" הללו פשוט טועה ומטעה. אין שם דירות, ולא יהיו. פשוט התנועה הזאת חד-צדדית: כל הצעירים מן הפריפריה עוברים למרכז הארץ, בשל סיבה אחת פשוטה – כי אין שם דירות, אין עבודה, אין חינוך, אין תרבות, ובמקרה של אופקים אין אפילו ראש עירייה. מה זוג צעיר יעשה בעיר כמו אופקים? אין לו מה לעשות שם.
אם מישהו חשב באמת שמן הישיבה הזאת ייצא משהו – אני חושש שלא ייצא שום דבר. הכלי החזק נמצא אצל הממשלה, לא אצל חברי הכנסת.
היו"ר כרמל שאמה
¶
חבר הכנסת טיבייב, אנא הרשה לי קריאת ביניים. אני יכול להראות לך בפרוטוקולים שפעמים רבות אנשי האופוזיציה השתתפו בדיונים של ועדת הכלכלה ואמרו שלא ייצא כלום מן הדיון, כמו למשל בנושא הבלו על הדלק, אך הם התבדו. אמרתם שלא ייצא כלום מן הדיון על הורדת הבלו על הסולר – ירד הבלו על הסולר, אמרתם שלא ייצא כלום מן הדיון על מחיר הקוטג' – המחיר של הקוטג' ירד.
רוברט טיבייב
¶
כבר שנתיים וחצי הממשלה לא עשתה שום דבר, ופתאום חברי הכנסת החכמים יכולים להציל את המצב?
פאינה (פניה) קירשנבאום
¶
במדינת ישראל בעשור האחרון אין מדיניות של בנייה, לא של דיור ציבורי, לא של דיור בר-השגה ולא של דיור לטווח ארוך. זאת לא תקלה של הממשלה הזאת, אלא תקלה של כל הממשלות האחרונות, וכאן אנחנו רוצים לדון ולהכניס שינויים.
היו"ר כרמל שאמה
¶
אנחנו לא עוסקים כרגע בבירור האשמה, אין לנו זמן לזה. כרגע אנחנו עוסקים במציאת פתרונות, ומהר. לזה הציבור מחכה מאתנו עכשיו. הציבור שמתבונן ורואה את חילופי ההאשמות הללו הופך להיות מודאג מאוד.
רוברט טיבייב
¶
אני קורא לממשלת ישראל לפעול. אני מקווה מאוד ששדרות רוטשילד תהפוך לכיכר תחריר של הממשלה הזאת. תודה רבה.
טלי פלוסקוב
¶
אדוני היושב-ראש, בתחילת דבריי אני רוצה דווקא לברך את חברת הכנסת פאינה קירשנבאום על כך שהיא לקחה עליה את היוזמה הזאת ולכן היום אנחנו יושבים כאן ודנים על זה. מן הניסיון שלי, אני סבורה שלא תמיד הישיבות מסתיימות ללא תוצאה. יש תקווה, ועצם העובדה שכל-כך הרבה חברי כנסת נמצאים כאן – אני נמצאת בכנסת פעמים רבות ואין הרבה נושאים שבהם כל-כך הרבה חברי כנסת מוצאים את הזמן ונוכחים, כולל שרים. אז אני כן סבורה שאנו לקראת מציאת פתרון.
צריך פחות לדבר ויותר להציג הצעות, ולכן אנחנו יושבים ושומעים את שני הצדדים. שמעתי את החבר'ה הצעירים. אנחנו רוצים שיישבו אתנו. זה מה שהם מבקשים. כאשר נציג להם את הבעיות שאנו נתקלים בהן הם גם יכירו למה אנחנו לא מצליחים לתת להם פתרון מיידי, מהיר ונכון, כי יש כל-כך הרבה בירוקרטיה.
אני ראש עירייה של עיר מן הפריפריה, למרות שאני מאוד לא אוהבת להציג את זה כך. בעיר ערד היום אפשר לרכוש מגרש לבנייה, של חצי דונם, ב-200,000 שקל, חברים יקרים, מי ששומע אותי. אבל כאשר היו מגרשים להציע - - -
טלי פלוסקוב
¶
אני טוענת שצריך להתאים את ההיצע לביקוש, וזאת הבעיה. נכון לרגע זה, אין לי מוצר מדף. וכפי שחבר הכנסת רוברט טיבייב העיר – במקרה זה צדקת, אין לי דירות למכור, אין.
כל עוד הממשלה מעבירה את הפרויקטים ממשרד אחד למשרד השני – לצורך הדוגמה, יש בערד את שכונת רננים שבה אני יכולה למכור עכשיו 280 יחידות דיור. החליטו פתאום להעביר את הניהול של הפרויקט הזה ממינהל מקרקעי ישראל למשרד הבינוי והשיכון ועכשיו טוענים שייקח שנה עד שניתן יהיה למכור דירות מהפרויקט.
שלמה (נגוסה) מולה
¶
זה במסגרת 160,000 יחידות הדיור המאושרות שהממשלה לא מאפשרת לקדם ולשחרר את ה"פקקים".
טלי פלוסקוב
¶
זה עוד אחד מן הדברים שאנחנו דנים בהם כאן. אני מאמינה שהאנשים המכובדים שיושבים סביב השולחן הזה כן יודעים איך לעזור לנו, לראשי הרשויות המקומיות, לספק את הסחורה לחבר'ה הצעירים האלה. יש לנו מה להציע לכם, יש לנו דברים טובים. יש לנו ערים עם מערכת חינוך טובה, עם איכות חיים טובה, עם תרבות וספורט. מי שאמר שלא – זה לא נכון. יש לנו הכול, ולא פחות טוב מאחרים. תבואו, תטעמו, תנסו אותנו. רק תנו לנו מהר ככל האפשר את המגרשים, או אפשרות להציע את המגרשים לחבר'ה הצעירים. מי ששומע אותי כאן, אני מזמינה אתכם לעיר ערד, כי אני מאמינה שבתוך חצי שנה כן נדע לשווק את המגרשים. תבואו ותטעמו, שגם בערים שנמצאות במרחק שעה וחצי מתל-אביב יש פתרונות דיור. האמינו לי, המרחק שבין תל-אביב וערד זהה למרחק שבין ערד לתל-אביב. אנחנו נוסעים בדרך הזאת. אנחנו הולכים לבלות אצלכם, אז תבואו לבלות גם אצלנו. האמינו לנו, יש לנו מה להציע לכם, ולא פחות טוב ממקומות אחרים, אז אתם מוזמנים. תודה רבה.
אריאל מורלי
¶
יושב-ראש הוועדה, חברי הכנסת, החלפנו מקומות ואני מתאר לעצמי שגם נחליף דעות. אני רוצה קודם כול להציג את עצמי ולהבהיר שאני סטודנט ועובד במשרה חלקית וגר בדירה שכורה בירושלים. המחיר של הדירה הזאת לא זול. אני מבין שיש בעיה חמורה ואקוטית של מלאי דירות בארץ, של מצאי דירות, עם דגש על הערים הגדולות, עם דגש על תל-אביב. ממשלת ישראל מודעת לבעייתיות הזאת, ומה שראינו היום בקריית שמונה, אנשים שם מלינים על כך שב-10 השנים האחרונות לא בנו דירות. יסכימו אתי כל הנוכחים כאן שזה לא בעיה של הממשלה הנוכחית.
היו"ר כרמל שאמה
¶
אני מבקש שתתמקד ותאמר היכן יש בעיות ומה הפתרונות. היכן שאין בעיה, זה לא לדיון הזה.
אריאל מורלי
¶
לא הפרעתי לך, אני מבקש ממך לא להפריע לי. הממשלה הזאת עושה לא מעט כדי לפתור את הבעיה הזאת, בין אם ב-100,000 שקל שמעניקים לזוג צעיר שעובר לפריפריה, בין אם בתוכנית גרנדיוזית להסבה של משרדים שממוקמים היום בדירות מגורים, להסב אותם שוב ליחידות דיור. תמשיכו לצחוק, אבל זה מה שהממשלה הנוכחית עושה. ממשלות קודמות לא עשו את זה ולא חשבו על זה. אין מה לעשות, זה שוק חופשי.
אריאל מורלי
¶
תצדיע לממשלה. עם כל הכבוד, תסתכל על מדינות אחרות, שגם בהן יש צעירים שהולכים עם חולצות אדומות, למשל בייוון. יש כרגע ירידה דרסטית של שיעור האבטלה בישראל, יש צמיחה משמעותית מאוד. תגידו תודה לממשלה ותתמכו ברפורמה בווד"לים. זה הפתרון.
יוליה שמאלוב ברקוביץ'
¶
חברים יקרים, אמשיך להגיד בכל הזדמנות שהבעיה היא לא של כסף ולא של בירוקרטיה ולא של קשיים טכניים כאלה או אחרים. אני רואה את הבעיה כבעיה ערכית קשה מאוד במדינת ישראל. כפי שאמרו כאן כבר כמה מן הדוברים, איבדנו את החמלה ושכחנו שאנחנו חיים במדינה יהודית – ואני מסייגת את דבריי ואומרת שאני מתייחסת לכל אזרחי המדינה, אבל קודם כול אני מדברת על יהודים – מדינה שבה יהודי לא מוצא קורת גג. זה אבסורד. אם לפני שישים שנה היו אומרים שתקום מדינה ואחד הדברים שלא יהיו בה זה קורת גג ליהודים במדינה היהודית, אף אחד לא היה מאמין לזה. היו אומרים: זה לא יכול להיות.
אדוני היושב-ראש, הייתי אתך אתמול בצהרים באוהלים, ואחרי כן הגעתי לשם בערב והייתי שם עד השעות הקטנות של הלילה. בדברים שראינו לא היה שום חידוש, לא לי ולא לך ולא לאף חבר כנסת שהסתובב שם. אנחנו יודעים שזה המצב, שאלה הבעיות בחיים של הצעירים והזוגות הצעירים בישראל. הכי אבסורד, ישבתי אתמול עם קבוצות שונות ושמעתי בכל מקום אותו דבר – אפרופו הטענה שאנשים מפונקים – אנשים עובדים בשני מקומות עבודה, לא במקום עבודה אחד, מנסים לגמור את החודש, עובדים אפילו בשלושה מקומות עבודה, אדם הוא גם מלצר, גם שומר וגם אולי נותן שיעורים פרטיים. אני לא יכולה להגיד שצעירי ישראל הם צעירים מפונקים. ביקשתי מן האנשים לבוא לכנסת ושמעתי מעשרות צעירים שהם לא יכולים לבוא כי הם עובדים. זה מה שהמדינה עושה כבר עשרות שנים.
יוליה שמאלוב ברקוביץ'
¶
חבר הכנסת נסים זאב, אני שמחה מאוד שאני מפחידה אותך. אני רוצה להפחיד כך את הממשלה ואת כל חברי הכנסת, כדי להסביר שהמצב לא כל-כך פשוט ולא די שנוסיף ללחוש. הגיע הזמן לזעוק ולצעוק.
ברשותך, אני מבקשת להמשיך ולומר כמה מילים.
כאשר הסתובבתי אתמול ושמעתי את הצעירים, ולא רק את הצעירים – היו שם זוגות צעירים, היו שם משפחות, היו שם נכים – הסתובבתי והזלתי דמעות, כי אמרתי: אלוהים. נכון שאמר חבר הכנסת רוברט טיבייב שהוא לא בא כי אין לו מה להגיד. אני באתי להגיד להם: אנחנו פה, ואנחנו הולכים לשנות את הסיטואציה. הכנסת הזאת, הכנסת השמונה-עשרה, שזה ח"י, לא תתן לאנשים לגווע כאן.
שיעור הבעלות על דירות בישראל ירד מ-73% ל-66%. תקציב הסיוע בדיור בעשור האחרון ירד ב-56%. למה? מה קרה פתאום שזה ירד ב-56%?
יוליה שמאלוב ברקוביץ'
¶
תקציב הסיוע של משרד הבינוי והשיכון ירד מ-4.5% ל-1.4% וגם סכומי התמיכות ירדו. ל-82% מן העשירון העליון יש דירות, לעומת 40% בלבד מן האנשים בעשירון התחתון.
חברת הכנסת פאינה קירשנבאום, אני מאוד-מאוד מעריכה את הכנות שלך, שאת אומרת שמה שאנחנו עושים כרגע ייקח 5 שנים. צריך אומץ להגיד שזה ייקח הרבה שנים. עם זאת, אני סבורה שיש כמה הליכים שצריך לקדם עכשיו באופן מיידי.
ראשית, על אף שיש לנו שר אוצר שנורא אוהב שוק חופשי, מרוב שוק חופשי הפכנו לקפיטליסטים חזיריים בלי כל גבול. אני כן חושבת שצריך לשים פיקוח על שכר דירה.
יוליה שמאלוב ברקוביץ'
¶
שנית, דירות קטנות ללא מס, דירות של חדר, חדר וחצי, שני חדרים, ללא מס לרוכשי דירה ראשונה.
דבר שלישי, יש מקומות בעולם שאוסרים על אנשים להחזיק דירות ריקות. יש לנו אלפי ועשרות אלפי דירות ריקות בישראל סתם ככה, כי קנו, כי טוב להם שתהיה להם השקעה בישראל.
אני רוצה לזעוק כאן, אדוני היושב-ראש, איך ייתכן שגם במעונות הסטודנטים משלמים 1,800 שקל עבור דירה עם שלושה שותפים? בטח שאחר-כך אדם כזה הולך לתל-אביב או לפריפריה לשכור דירה ב-4,000 שקל כי במעונות הסטודנטים הוא משלם 1,800 שקל עבור דירה עם כמה שותפים.
מירב כהן
¶
תודה על הדיון.
אני חברת מועצת עיריית ירושלים, אני חברה בתנועת צעירים בירושלים שנקראת "התעוררות".
קודם כול, אני סבורה שחשוב מאוד לשאוף לכך שתהיה הטרוגניות, ולא שמי שאין לו יילך לגור בפריפריה ומי שיש לו יוכל להרשות לעצמו להישאר במרכז. זה דבר שהשוק החופשי, לדעתי, לא יודע לעשות. זה המקום של הממשלה להתערב.
אני תומכת מאוד בווד"לים, למרות המחירים הסביבתיים. חייבים להגדיל את היצע הדירות. כפי שאמרת, הדירות בישראל גדולות מדי. לא הגיוני שהגודל הממוצע של דירה בישראל הוא למעלה מ-150 מטר מרובע. אין לזה שום הצדקה. רוב המשפחות קטנות בהרבה. אין שום הצדקה לניצול כל-כך לא נכון של הקרקע.
הייתי שמחה מאוד לראות את ממשלת ישראל מובילה שינוי כולל ורחב, רחב יותר מרבע מסיבת עיתונאים שקיבלנו בשנה האחרונה. לצערי בכל חודשיים קיבלנו עוד שינוי קטן, עוד מין אקמול קטן. לא קיבלנו פתרון כוללני. הייתי רוצה לראות את ממשלת ישראל לוקחת את הקרקעות של כולנו, שהן נכס ציבורי, ובאמצעותן מתווה מדיניות חברתית. אין שום קושי לקחת את קרקעות מינהל מקרקעי ישראל, שזה רוב הקרקעות במדינה שלנו, ועליהן להתוות מדיניות. נחליט שאנחנו רוצים לתעדף אנשים שעובדים קשה ובכל זאת לא מצליחים לקנות דירה ראשונה, אז בבקשה, יש לנו את המודל של "מחיר למשתכן", שהוא מודל קיים. אפשר לקחת קרקעות מדינה ולבנות שם דיור במחיר מפוקח, שהולך לזכאים שהם אנשים עובדים. אני שמה את הדגש על כך שהם אנשים עובדים, כי היום אין שום תוכנית שמתעדפת אנשים שעובדים ותורמים למדינה על פני אנשים אחרים.
אפשר לקבוע אותו מודל גם בהשכרה, לתת פתרון גם לשוק הזה. אפשר להוציא מכרזים, שבהם המדינה תתן את הקרקע שלה ותתנה במכרז, הקבלן שיזכה במכרז יתחייב להשכיר את הדירות במחיר מפוקח למשך X שנים. זה בסך הכול מודל שכבר "רץ". אנחנו לא ממציאים כאן את הגלגל.
מירב כהן
¶
ב"מחיר למשתכן". מאז שנות התשעים יש עשרות אלפי יחידות דיור שנבנו בשיטה הזאת ובאמת היו זולות באופן משמעותי מאוד ממחיר השוק.
אין מה לעשות, מדינת ישראל צריכה להבין שאי אפשר לעשות בכל מקרה ובכל מצב מקסימום רווח על הקרקע. לפעמים צריך לקחת את הקרקע ולהתוות איתה מדיניות.
תבינו מה מדיניות חברתית כזאת יכולה לעשות. היא יכולה להוביל לכך שבירושלים נצליח להשאיר אוכלוסייה עובדת וצעירה, אוכלוסייה שבלעדיה ירושלים הולכת לאבדון. באמצעות מדיניות כזאת אפשר להביא אוכלוסייה חזקה לפריפריה, אפשר להביא אוכלוסייה שזקוקה לקצת יותר תמיכה למרכז. אנחנו לא רוצים לחיות במדינה שבה יש שתי מדינות לשני עמים: מדינת עשירים במרכז ומדינת עניים בפריפריה, כי אז הפערים רק יילכו ויתרחבו.
פאינה (פניה) קירשנבאום
¶
כאשר דיברתי על 5 שנים בנייה, מדובר על תוכניות לבנייה על קרקע של מינהל מקרקעי ישראל. אבל מר יוסי נשרי דיבר על קרקע פרטית, ושם יש כבר תוכניות. אם עכשיו נכלול את זה בתוכנית אז בתוך שנתיים יהיה שם דיור, ושם אפשר כבר להגדיר את אחוזי הבנייה לדירות בנות-השגה ולשכירות ארוכת-טווח. כך שלא הכול הוא במרווחים של 5 שנים. אם נאמץ חלק מן התוכניות שהוגשו, ומר שלמה בוחבוט כבר מכין תוכניות, ועוד השבוע ניפגש עם יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת כרמל שאמה ונכלול את ההצעות ונציג אותן - - -
מירב כהן
¶
אני רק רוצה להשלים משפט אחרון. יש את חוק התכנון והבנייה החדש שנדון כעת בוועדות השונות בכנסת. זה חוק שצריך לנצל כדי לאפשר למדינה לפקח על המחיר בתמורה לנכס שהיא נותנת לאנשים פרטיים. אם המדינה היום נותנת קרקעות לקבלן כזה או אחר, שזה דבר מבורך, צריכות להיות הסמכויות בחוק שיאפשרו לה לתת את הדירות הללו לזכאים שהיא תגדיר, במחיר שהיא תגדיר, כי בכל זאת צריך גם להתוות מדיניות ולא רק לתת לשוק לעשות את שלו.
שמעון גבסו
¶
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבריי ראשי העיריות וכל האורחים כאן, כולל אנשי האוהלים, שבאתי עכשיו משם ואחזור לשם אחר-הצהרים להזמין את כולם לנצרת עילית.
קודם כול, אני חייב לומר שהממשלה הזאת כן עשתה דברים. אני נבחרתי לפני שנתיים וחצי ובעזרת חברי כנסת רבים, שחלקם נמצאים כאן, וגם אדוני היושב-ראש שבא לבקר בנצרת עילית ועזר לנו להחיות תב"עות רדומות, ברוך השם היום אנחנו בתנופת בנייה בנצרת עילית: נבנות 2,342 יחידות דיור לאוכלוסייה בעלת צביון דתי ועוד 987 יחידות דיור לכלל האוכלוסייה.
אבל יש גם דברים נוספים שצריכים להיעשות, וזאת באמת הזדמנות לברך גם את הממשלה וגם את היוזמים של חוק הסיוע לפריפריה, שנותן מענק של 100,000 שקלים וגורם לזוגות רבים מאוד להתעניין בישובים כמו נצרת עילית וכמובן ערד, ואני מברך על כך. חשוב ליישב את כל הפריפריה בכל ארץ ישראל, לא רק בנצרת עילית.
צריך לקדם את הווד"לים. זה חשוב מאוד.
אני חבר בוועדה המחוזית וחסר שם כוח-אדם, חסרים בודקי תוכניות. אם רוצים לקדם – זה צוואר בקבוק וחייבים לעשות יותר על מנת לקדם את התכנון והבנייה.
שמעון גבסו
¶
אין כרגע קרקעות למכירה. יש דירות בבנייה, פרויקט גדול של פינוי בינוי, עם דירות זולות, דירות קטנות שנבנות במחיר של 450,000 שקלים, וכמובן יש גם דירות גדולות יותר.
שמעון גבסו
¶
זה לפני המענק של 60,000 שקל שמגיע לאותו זוג, אבל כולל 75% מן הפיתוח בסבסוד ממשלתי. זה דבר חשוב מאוד. אני רוצה באמת לברך את הממשלה. גם גברתי היתה בנצרת עילית וסייעה לקידום הדברים.
על מנת לקדם את הדברים צריך לעשות כמו בצרפת. בצרפת יש הרבה מאוד בנייה להשכרה, וזה לא מיועד בהכרח אנשים שאין להם. יש הרבה משפחות בצרפת שיש להם כסף ובכל זאת שוכרים דירות. זה נוח מאוד, זה חוזה ארוך-טווח, והמשפחה בינתיים עושה דברים אחרים עם הכסף. כדאי לשקול את זה.
דבר נוסף שאני מציע הוא מיסוי דיפרנציאלי. אין צורך להטיל מס בבנייה, כמו מע"מ למשל, על דירה של 2-3 חדרים כמו על דירה של 7-8 חדרים. מי שיש לו לשלם עבור דירה של 300 מטר – אני גר בדירה של 300 מטר וסבור שבעלי דירות כאלה כן צריכים לשלם יותר, ומי שרוצה לבנות דירה קטנה לזוג צעיר, דווקא כן בישובים כמו נצרת עילית, ערד ואחרים, צריך להוזיל עוד את המיסוי על מנת למשוך לשם אנשים, וכמובן לעודד תעסוקה. בעזרת מאסה של תעסוקה בפריפריה ניתן בהחלט למשוך אוכלוסייה צעירה.
וכמובן היה רצוי לעגן בחקיקה שהרשויות המקומיות יוכלו להקצות אחוז מסוים מן הבנייה לבני המקום, כי כל עוד אין לנו את הדבר הזה אנחנו נותנים לבני המקום להתמודד על אותו מגרש עם אנשים הרבה יותר חזקים מהם מבחינה כלכלית, וזה קשה מאוד. אנחנו רוצים שייתנו לנו גמישות ב-20%-25% מן הדירות.
תודה רבה לכולם.
פאינה (פניה) קירשנבאום
¶
ננסה בדיון הזה לשלב בין חברי הכנסת, השרים, ראשי הערים ונציגי הציבור. רשות הדיבור למר רונן שובל, יושב-ראש תנועת "אם תרצו", בבקשה.
רונן שובל
¶
תודה רבה. סיפור אישי: גרתי במשך 10 חודשים אצל ההורים של אשתי עם בתנו, מכיוון שלא יכולנו לעמוד במחירי הדיור, וזה לא היה בתל-אביב.
תנועת "אם תרצו" הצטרפה למאבק מכיוון שקיבלנו אין-ספור פניות מן השטח. יש לנו היום 13 סניפים באוניברסיטאות ובקמפוסים, 25,000 סטודנטים שזועקים ולא יכולים עוד. זה לא רק מחירי הדיור, אלא יש כאן יוקר מחיה גבוה באופן כללי, במחירי הדלק, במחירי המזון. הקוטג' לא שואל אותך לאיזו מפלגה אתה מצביע. הקוטג' לוקח ממך כסף ללא קשר לאיזה צד של המפה הפוליטית אתה משויך.
כאשר מסתכלים על משבר הדיור צריך להסתכל עליו בראייה מערכתית. אחת הבעיות הקשות, דווקא מתוך כוונה טובה, כאשר שר האוצר בשנת 2008 מר מאיר שטרית רצה להעביר יותר אנשים לפריפריה הוא החליט שתיעצר הבנייה בתל-אביב. זה אחת הסיבות המרכזיות לעליית המחירים. בכל אופן קשה מאוד לעבור לפריפריה כאשר אין בה עבודה ואין תחבורה. אלה עובדות פשוטות מאוד שצריך להתמודד איתן.
לעניות דעתנו צריך לשתף פעולה עם הממשלה כדי לפתור את הבעיה הזאת. אנחנו מבקשים לציין כמה נקודות שלדעתנו יכולות לפתור את הבעיה בלי להיגרר למדיניות לא אחראית שתגרום לממשלה לבנות אין-ספור דירות, כי זה לא ריאלי.
יש אין-ספור מגרשים פנויים שפשוט ממתינים לדמי השבחה. אין שום סיבה שאותם מגרשים, שכבר יש להם אישורי בנייה, לא ימסו אותם, מיסוי פשוט שיגרום לאנשים לבנות מייד עכשיו. זה דבר ראשון.
דבר שני, בעיר ירושלים יש שכונות רפאים. ליד ממילא יש שכונה עצומה נטושה. אין שום סיבה שתושבים מחוץ-לארץ יקנו כאן דירות שיעמדו ריקות. צריך לתת להם תמריץ: אם הדירות עומדות ריקות ימסו אתכם, אם הדירות יושכרו לסטודנטים לא ימסו אתכם. צריך להיות תמריץ פשוט מאוד.
דבר שלישי, שהוא המפתח, חייבים להפשיר קרקעות בכל הארץ, כ-70,000 יחידות דיור בשנה, כי כל עוד יש כלכלה בריאה של היצע וביקוש, כאשר ההיצע כל-כך נמוך מייד יש פערים. הפתרון הוא בהקמת 70,000 יחידות דיור בשנה. שום דבר אחר לא יביא פתרון, כל השאר זה משחקים מסביב. אם רוצים לפתור את הבעיה – צריך לבנות 70,000 יחידות דיור בשנה.
כאשר שואלים כיצד יפתרו כעת את כל התסבוכת הזאת ואיך ימצאו תקציבים לכל הדברים הללו – וזה אחד הדברים שיוצרים את הבעיה של הפערים הכלכליים הקשים – כאן אגיד משהו שהוא אולי לא כל-כך פופולרי, אבל צריך להגיד אותו. כל עוד אין במדינת ישראל מס ירושה פרוגרסיבי, שהאלפיון העליון ימוסה והעשירונים שמתחתיו לא ימוסו, אז יישארו הפערים הללו.
ישראל אייכלר
¶
שלום, אדוני היושב-ראש וכל המסובים. אני רוצה קודם כול לברך את אנשי תנועת האוהלים, גברת סתיו שפיר ומר עמית אדלר, שהודיעו כאן שהמחאה הזאת היא לא מחאה מפלגתית, למרות שהיא מחאה פוליטית, וזה טבעי.
למה אני אומר את זה? מכיוון שכבר כמה שנים הנציגות החרדית בכנסת נלחמת ונאבקת למען הזוגות הצעירים באופן כללי. חבר הכנסת הרב גפני ושרי ש"ס ויהדות התורה נלחמים מול משרד האוצר, אך יש מדיניות אטומה במשרד האוצר כבר 10 שנים, מאז ששר האוצר היה מר בנימין נתניהו, שאז המדינה התפקרה והתפרקה מן האחריות לספק קורת גג לזוגות צעירים ולאנשים חסרי דיור. במשך שנים ראשי העיריות שיתפו פעולה, כי הם רצו לבנות דירות גדולות, כדי שלא יבואו אליהם חרדים או סטודנטים או זוגות צעירים שאין להם מספיק הכנסות. לכן בנו דירות צמודות קרקע ודירות גדולות וכך נוצר מצב שמינהל מקרקעי ישראל התחיל לספסר בקרקעות.
כאן אני מגיע, אדוני היושב-ראש, לפתרון המרכזי, שהמכרזים של מינהל מקרקעי ישראל לא יהיו לפי המרבה במחיר. זה יעזור בכל רחבי הארץ.
ישראל אייכלר
¶
משהו בדומה ל"מחיר למשתכן", אבל לא רק לזכאי שזאת דירתו הראשונה אלא לכל מי שהוא חסר דיור. לפי איכות הבנייה, לפי המיקום. משרד הבינוי והשיכון במשך כל השנים יצר טבלה: באזור זה וזה קרקע לדיור עולה 1,500 דולר למטר, באזור אחר קרוב יותר למרכז עולה יותר. בשנים האחרונות, כאשר התחילו להוציא את זה לשוק הפרטי, שחברת הכנסת יוליה שמאלוב ברקוביץ' קוראת לזה "הקפיטליזם החזירי", מאז כל הספסרים ועורכי-הדין התחילו "להריץ" מחירים. בעיר שבה מחיר קרקע לדירה היה 70,000 שקל, כמו למשל ביבנה ובלוד ובכל מיני מקומות, עלו ל-220,000 או 260,000 שקל עבור הקרקע. גרמנו לכך שגם אם המדינה תתן עוד 60,000 שקל ועוד 100,000 שקל זה לא יעזור. אני מבקש מהיושב-ראש ומחברת הכנסת פאינה קירשנבאום שתצא מכאן קריאה, שמינהל מקרקעי ישראל יפסיק להוציא מכרזים לפי המרבה במחיר, לפי מי שיש לו יותר כסף, אלא לפי טבלת צרכים של עם ישראל.
ישראל אייכלר
¶
כמו ב"מחיר למשתכן", אבל יש בעיות ב"מחיר למשתכן" שנוגע לקבוצה קטנה מאוד של זכאים. גם אנשים שאינם במצב סוציאלי כמו של אלה שזכאים ל"מחיר למשתכן" - - -
ישראל אייכלר
¶
כדי שתוכל להיכנס להגרלה של "מחיר למשתכן" עליך להיות במצב כזה שרוב האזרחים לא נמצאים בו.
ישראל אייכלר
¶
גם אזרחים רגילים יוכלו לרכוש קרקעות לפי טבלת מחירים שמשרד הבינוי והשיכון קובע, על-פי האינטרס הציבורי. מה שיקרה, במקום שמשרד האוצר ירוויח 14 מיליארד שקל בשנה מנדל"ן ירוויח רק 10 מיליארד שקל בשנה.
וגם הטבות מיסוי לקבלנים שיבנו לשכירות לזוגות צעירים ולצעירים, כדי שלא ישלמו מחיר כל-כך גבוה. זה קיים בכל העולם, אפילו בארצות-הברית הקפיטליסטית, שהמדינה נותנת הנחות במיסוי למי שבונה לשכירות לצורכי הציבור כפי שהמדינה קובעת.
שני הדברים הללו יובילו לפתרון
¶
הפסקת המכרזים לפי המרבה במחיר והטבות מיסוי לבנייה של דירות להשכרה. זה יכול לפתור את כל הבעיות במדינה.
מיכאל פואה
¶
שלום, צהרים טובים. אני מנכ"ל "מנהיגות יהודית" ותושב הגליל. הוצאתי דוח בנושא הבנייה כבר לפני 4-5 חודשים שבו ביררנו את הנושא הזה. בדקנו מאין צמחה המצוקה. היא בהחלט צמחה מכך שמדינת ישראל לא מאפשרת שיווק של קרקעות ביחס לגידול במשקי הבית. הנתונים מפורסמים כאן, נבחנו ואושרו גם על-ידי שר האוצר באופן אישי. יש היום חיסרון גדול של דיור מוכח. כלומר, משקי הבית גדלים בכל שנה בממוצע ב-50,000 אך מדינת ישראל, רק לסבר את האוזן, מינהל מקרקעי ישראל - - -
מיכאל פואה
¶
אני רוצה להתקדם עם העניין הזה. תוכנית שלא תאפשר בנייה של 350,000 יחידות דיור ב-5 השנים הקרובות לא תפתור את הבעיה, כי אנשים צריכים לגור באיזה מקום. צריך להגדיל את ההיצע.
הנקודה שאני רוצה לחדד כאן היא היכן עושים את זה. אפשר לפתור את הבעיה באופן וירטואלי, אבל אנשים צריכים בסופו של יום מקום פיזי לגור בו. אם ניקח את 350,000 יחידות הדיור הללו ונשים אותן בטווח שבין גדרה לחדרה, לא נפתור את הבעיה. אין שם שטחים, נחנוק את האזור שחנוק במילא, והצמחה לגובה של הדיור שם תוביל, כמו בכל מקום בעולם, רק להעלאת המחירים.
בנגב ובגליל אפשר לפתור 20%-30% מן הבעיה, לא יותר. המקום הגיאוגרפי הטבעי לפתור את הבעיה הוא שיפולי ההרים של יהודה ושומרון. קחו את מודיעין וקריית ספר ותעתיקו את המודל שלהן לאזור בית אריה-עטרת, אזור אלקנה ואריאל, לאזור קרני שומרון, שם נמצא הפתרון הגיאוגרפי.
משה אבוטבול
¶
ראשית, אני רוצה לברך על הדיון. עצם הדיון יביא בעזרת-השם לסיכוי ופתרון של הבעיה.
הזעקה, כפי שידוע לכולם, היא כלל ציבורית, של אנשים מכל המגזרים, גם המגזר הכללי החרדי, כולם נמצאים באותה בעיה.
בית שמש משמשת כפתרון, אמנם לא פתרון כללי אבל פתרון חלקי. הייתי חושב להציע, גם מכיוון שכך אנו פועלים, לעבוד הרבה על התחום של פינוי בינוי. התוכנית שהחלה במשרד הבינוי והשיכון יכולה לתת הרבה מאוד פתרונות לקרקעות שנמצאות בערים ולא ניתן להשתמש בהן. פינוי בינוי יכול להיות פתרון נהדר. כך גם באשר לבנייה לגובה שגם יכולה לתת פתרון למגזרים מסוימים.
הרעיונות שהוצגו על-ידי אחרים, של חלוקת קרקעות לכל זוג צעיר, הם דבר לגיטימי למדי במדינה שרוצה לדאוג לפחות לאחד המ"מים של ז'בוטינסקי, לדאוג למעון, לתת לכל אחד קרקע שבה אנשים יוכלו לבנות את ביתם. תודה רבה.
יוחנן פלסנר
¶
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, או שני יושבי-הראש המשותפים. אני מברך אתכם על קיום הדיון הזה שנוגע במשבר החברתי הכי עמוק שמדינת ישראל מתמודדת אתו היום. אני סבור שהיתה טעות קשה שוועדת הכספים ביטלה את הדיון שאמור היה להתקיים היום בנוכחות שני השרים שאמונים מטעם הממשלה לטפל בנושא, שר הבינוי והשיכון ושר האוצר. זאת בעיה קשה שהם לא מוכנים לבוא לכנסת ולדבר על הנושא הזה. הם יודעים בדיוק למה הם לא באים. עד כה היוזמות של הממשלה בנושא הזה לא יצרו עוד יחידות דיור אלא יצרו כמה מסיבות עיתונאים מוצלחות מאוד. אין ספק שהכנסת צריכה להיות כאן "המבוגר האחראי", לא רק במובן של הובלת תהליכי חקיקה אלא גם לפקח על עבודת הממשלה.
עלו כאן כמה רעיונות לפתרונות. חברי הכנסת שעוסקים בנושא הזה יודעים שהוא נושא מורכב, כבד, מערכתי, עם הרבה מאוד סוגיות. אנחנו מתעסקים בזה כבר למעלה משנתיים. כל מי שפוסל את המשבר הזה ואומר: "חבורה של צעירים, חבורה של מחפשי כותרות" לא מכיר את העם הזה, לא מבין את הבעיה הזאת, לא מבין את עומקה של הבעיה. היא הבעיה הכי רצינית, הכי כבדה, וצריך להתייחס אליה כך, והכנסת צריכה כאן לקחת את האחריות.
גברתי היושבת-ראש ואדוני היושב-ראש, הבעיה לא תיפתר עכשיו והדיון לא יסתיים עכשיו. יש הרבה מאוד הצעות. לכן אני רוצה להציע הצעה פרקטית. אנו רואים שכמה מן ההצעות שעומדות על הפרק לא ייצרו עוד היצעים. שורש המשבר הוא מחסור בהיצע. המתווה שאנו נמצאים בו הוא לא רק צמצום של פער של כ-100,000 יחידות דיור שחסרות, אלא בנקודת הזמן הזאת יש יותר זוגות צעירים, ולא רק הם, שמחפשים דירות מאשר ההיצע שקיים. לכן אנו צועדים בנתיב של החמרת הבעיה. זאת צריכה להיות הנחת המוצא שלנו.
אין בועת נדל"ן במדינת ישראל. יש מחסור בנדל"ן במדינת ישראל. כל מי שעוסק בבעיה, כמו חברת הכנסת מירי רגב, כמו חבר הכנסת כרמל שאמה, כמו חברת הכנסת פאינה קירשנבאום וכמו אחרים שנמצאים כאן יודע את הדבר הזה.
אני גם שמח שנציגו של מר פייגלין הגיע לכאן ודיבר, כי אולי זה אומר שחברי כנסת אחרים בליכוד יתעניינו סוף-סוף בסוגייה הזאת. לא נכון שזה יהיה נושא שמעניין רק מתי מעט מתוך הליכוד. ראינו שבנושאים אחרים שחשובים לכם חברי הכנסת של הליכוד מתייצבים כמו חיילים, גם אם אלה נושאים שמסוכנים מאוד לדמוקרטיה הישראלית. אז אולי כאן נראה יוצא מזה משהו טוב.
יוחנן פלסנר
¶
אדוני היושב-ראש, אנו יודעים שכוחות השוק לא יפתרו את הבעיה. שר הבינוי והשיכון אומר כל הזמן: יש היצע בפריפריה, הבעיה היא רק במדינת תל-אביב. אנחנו שומעים ממרכז השלטון המקומי ומאחרים שהבעיה היא גם בפריפריה.
חוק הווד"לים שהביא ראש הממשלה בעצם אמר לאותם אנשים: חברים, אנא בואו לכנסת ותמחו על חוק הווד"לים שלי. כל מי שיושב כאן ומכיר את העניין יודע שחוק הווד"לים - - -
היו"ר כרמל שאמה
¶
חבר הכנסת פלסנר, ה"דיל" בכנסת הוא שחברי האופוזיציה יכולים להגיד מה שהם רוצים בלי כיסוי ולהבטיח, והקואליציה מנהלת את הדיונים. נתתי לך להאריך כפי שאתה רוצה, אבל אני מבקש שתסכם.
יוחנן פלסנר
¶
אני מסכם. אבל חשוב גם שהחבר'ה יידעו. חוק הווד"לים לא ייצור ולו יחידת דיור אחת ב-5 השנים הקרובות.
יוחנן פלסנר
¶
לכן לא נכון לתעל את הדיון לכיוון של: בואו נקשיב ואולי נשלב את התובנות בחוק הווד"לים, כי זה לא ייתן פתרון.
יוחנן פלסנר
¶
כן, כי הנושא חשוב מאוד. אבל הנה, אני מחזיר לך בכך שאני אומר, אני סומך על שניכם במאה אחוזים. צריכים לשבת כתת-ועדה קבועה לנושא הזה, שגם עושה פיקוח וגם מקדמת את עשרות החוקים שכבר נמצאים בצנרת. המבחן שלנו חברי הכנסת, ובייחוד של החברים מן הקואליציה, הוא ביום רביעי, כשכבר אז עולות שתי הצעות חוק, גם בנושא דיור בר-השגה וגם בנושא מגבלות על שכר דירה. שם אנחנו יכולים לשתף פעולה. שם המבחן האמיתי, שלכם וגם שלנו.
פאינה (פניה) קירשנבאום
¶
חבר הכנסת פלסנר, קלעת לדעת החברים. קבענו, ביחד עם חבר הכנסת כרמל שאמה, להיפגש עם נציג מרכז השלטון המקומי, במקרה הזה מר יוסי נשרי, ולדון בהצעות של השלטון המקומי. ניפגש כבר השבוע.
נאסר סנעאללה
¶
הוזמנו לכאן כבר לפני שבועיים לדיון בנושא חשוב מאוד, נושא בעיות הדיור. חשבתי שהבעיה הזאת חשובה לכולנו, לכל אזרחי המדינה, אבל לצערי הרב מאז שנכנסתי לדיון כאן אני שומע כאילו הדיון סקטוריאלי בלבד, כאילו למגזר הערבי אין בעיות דיור.
נאסר סנעאללה
¶
מדובר על בניית דירות שלא נוגעות לנו. במגזר שלנו אנו סובלים מזה עשרות שנים מהיעדר תוכניות מתאר שתקועות בוועדות השונות ולא מתקדמות. אני מטפל בתוכנית מתאר ל-2020 מאז שנת 1995 אך עד היום היא לא קיבלה תוקף. אני לא בא לבקש כאן סיוע מן הממשלה בבנייה או סיוע מאף גורם אחר. הבקשה שלנו היא לאשר תוכניות לבנייה, כי המצוקה חמורה מאוד וגדולה מאוד.
היו"ר כרמל שאמה
¶
אדוני, זה אחד השינויים שהכנסנו, מאחר והצעת החוק הממשלתית עוסקת רק במקרקעי ישראל ובישובים של הדרוזים והערבים יש קרקעות פרטיות. ביחד, בהסכמה של ראש הממשלה, ובהובלה של חבר הכנסת חמד עמאר, שכנענו שתהיה החרגה, שישובים של בני מיעוטים יוכלו לקבל אישורי בנייה בהליך מזורז גם על קרקע פרטית.
נאסר סנעאללה
¶
אף אחד לא מתייחס ואף אחד לא שומע אותנו. יש לנו תוכניות שכבר 20 שנים לא מתקדמות. אני לא רוצה דירות, כי זה לא שלנו. את הדירות בפריפריה שאתם מדברים עליהן אני לא יכול לקבל, בגלל רב כזה או אחר או סגן ראש עיר כזה או אחר.
השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר
¶
הבעיה הזאת נמצאת על המפה של מדינת ישראל במשך שנים רבות. למי שלא זוכר, במשך 62 שנים. לדעתי האויב הכי גדול של מדינת ישראל היא הבירוקרטיה. אנחנו מזמינים את כולם להיות שותפים במלחמה הזאת נגד הבירוקרטיה שקיימת במדינת ישראל כבר 62 שנים.
השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר
¶
אתה צריך להיות שותף במלחמה נגד הבירוקרטיה. זה אומר שאני צודקת.
קודם כול ליושבי-הראש, תודה על כך שיזמתם את הדיון בנושא הזה לפני כחודש ימים, עוד לפני שקם המחנה בתל-אביב. אני רוצה להציג רק דוגמה אחת על הבירוקרטיה לחברי הכנסת שנמצאים כאן. לפני 10 שנים יזמתי הצעת חוק להקמת בית-חולים באשדוד, שכולם בכנסת ישראל אמרו שלא יקום. אני רוצה להגיד לכם, יקום בית-חולים באשדוד. היו שותפים בקואליציה הקודמת שרצו "לקבור" את הצעת החוק. אמרתי: על גופתי המתה. ואתם יודעים, ברשימת הדברים שממשלת ישראל בקדנציה הזאת עשתה ניתן לכלול גם אישור לבנייה של בית-חולים באשדוד. זה יעזור בפתרון של בעיות משרד הבריאות. אני סבורה שזה חשוב מאוד.
במקום לדבר בקול רם כפי שדיברו כאן חברי הכנסת מן האופוזיציה, וידענו להקשיב, אתם במשך כמה קדנציות, בקדנציה הקודמת לא עשיתם כלום.
השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר
¶
אני מדברת על המפלגה שלך. הגעתי למשרד לקליטת העלייה ואני רוצה להגיד לכם מה אני עשיתי בתור השרה לקליטת עלייה כדי לפתור בעיות דיור לעולים חדשים שנמצאים במנדט שלי. בתחילת הקדנציה מצאתי 500 דירות. תוך חודש ימים שיפצנו את הדירות הללו ותוך פחות מחודש ימים אכלסנו אותן. אני מסיימת עכשיו שיפוצים ב-650 דירות באשקלון, בבאר-שבע, בכפר-סבא, בלוד ובחיפה. באשקלון סיימתי כבר את ההפניות. 650 יחידות דיור.
ממשלת ישראל קיבלה החלטה על בנייה על קרקע חומה של 5,000 יחידות דיור, אבל את השלטון המקומי לא ראיתי שם, ואתם יודעים איך עושים את זה, במקום עוד בית-כנסת או במקום עוד פארק. ראש עירייה שיוזם ורוצה מאשר את הבנייה על קרקע חומה, עם 70% של התחייבויות מדינה, עם 30% של תרומות שאנחנו נגייס, עם 20% שמינהל מקרקעי ישראל מאשר להקצות לתוכניות לעסקים. כך פותרים את הבעיות.
השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר
¶
בלי דיבורים, עם אישורים, עם רצון ועם יוזמה. מי שרוצה, שיצטרף. מי שרוצה עולים וצעירים בעיר שלו שייזום ואנחנו נאשר את זה. תודה רבה. ואני מצטרפת לסיעתי מכיוון שיש לנו ישיבת סיעה. עבור הצעירים, פרט לתל-אביב יש עוד כמה ערים.
מירי רגב
¶
תודה. קודם כול, אני רוצה לברך את חבר הכנסת כרמל שאמה ואת חברת הכנסת פאינה קירשנבאום על הדיון החשוב הזה. במשך שנתיים אנחנו, חברי השדולה למען הדיור, עוסקים בהמון פתרונות שמטרתם לטפל בכך שב-10 השנים האחרונות לא בנו במדינת ישראל. בואו נגיד את הדברים כהווייתם: חסרות היום כ-100,000 יחידות דיור בכל הארץ, לא רק בתל-אביב.
ביום רביעי האחרון נפגשנו עם מנכ"לי החברות הכלכליות ועם שר הבינוי והשיכון והחלטנו להגיש הצעת חוק על מחיר למשתכן. על הצעת החוק הזאת יחתמו כל חברי הכנסת כיוזמים. הצעת החוק מוכנה כבר, היא הוכנה כבר ביום רביעי בעקבות הדיון שהתקיים. ההצעה הזאת אומרת בעצם דבר פשוט מאוד: עם כל הכבוד שיש לי לעיר בית-שמש ולחבריי ועם כל הכבוד שיש לי לחברי בנצרת עילית, לא ייתכן שמחיר למשתכן בבית-שמש ובנצרת עילית יהיה 500,000 שקל ואילו לילדים שלנו, שהם חילונים ומסורתיים, המחיר יהיה מיליון וחצי שקלים. לא ייתכן מצב כזה. מחיר למשתכן משמעו שניקח מחיר פיקס על הדירה ועל הקרקע. מה שמגיע למגזרים מסוימים יגיע לכל צעירי מדינת ישראל, לכל זוג שמגיעה לו אפשרות לקנות דירה ראשונה. לכן אני מבקשת שכולנו נחתום על הצעת החוק הזאת, ללא הבחנה בין ימין ובין שמאל, אבל שהקואליציה תוביל את זה כדי שבאמת נכפה על שר האוצר, שהוא הגורם הבעייתי.
מירי רגב
¶
שר הבינוי והשיכון כבר נתן את ברכתו להצעת החוק. זה יהיה פתרון אדיר, גם לספסור הקרקע שיש באוצר, וזה ייתן גם את הגיבוי להתחיל לבנות בנייה מהירה בשיווק מסיבי.
הדבר השני שאני מבקשת להגיד, לפני שבועיים, עוד לפני שהחלה מחאת האוהלים, הגשתי, ביחד עם חבריי לשדולה למען הדיור, הצעת חוק שעוסקת בפיקוח על שכר הדירה. הצעת החוק הזאת לא עולה ולו שקל למדינה. היא אומרת דבר פשוט מאוד: עד שמלאי הדירות לא יגדל בואו נעשה הקפאת שכר דירה, ונפקח על שכר הדירה.
אתמול הייתי במאהל בבאר-שבע והיה על הכיפאק לדבר עם האנשים. הם אמרו לי: בעבר שילמנו 600 שקל לדירה של 4 אנשים והיום אנחנו משלמים - - -
היו"ר כרמל שאמה
¶
אני חייב לסיים. אני אמור לפתוח ישיבה נוספת. זה לא דיון פרטי. יש אנשים שממתינים ואפילו לא ידברו. נא לסכם ולומר משפט אחרון.
מירי רגב
¶
צריך לקדם את הצעת החוק שעניינה פיקוח על שכר דירה, למרות שהיא נפלה, ולראות איך כולנו ביחד מקדמים אותה, כי רק זה יפתור באופן מיידי את המצוקה במחירי שכר הדירה.
והדבר האחרון, שיטת ה-BOT – כמו כאשר בונים את כביש 6 וכמו כאשר בונים את מגדלי אקירוב, בואו נבנה את מגדלי אקירוב לצעירים בחיפה, באר-שבע, תל-אביב וירושלים, מגדלים להשכרה לצעירים. היזמים יבנו את המגדלים, הם יקבלו תקציב עבור זה ואחרי 30 שנים המבנה יחזור למדינה. תודה רבה.
היו"ר כרמל שאמה
¶
תודה רבה. הדובר האחרון יהיה נציג השלטון המקומי, ראש עיריית רמת השרון, מר יצחק רוכברגר, בבקשה.
יצחק רוכברגר
¶
אני מברך את יוזמי הדיון הזה, אבל אני רוצה בכמה משפטים לומר שלמרות הדיון אני, כמי שעוקב, רואה ושומע חייב לומר שאני פשוט מתבייש, ולפעמים תוהה על רמת הצביעות של חברי הכנסת אל מול אזרחי מדינת ישראל. די אם אציין את הניסיון של ראש הממשלה לקיים רפורמה במינהל מקרקעי ישראל, שיש לה השלכות בלתי רגילות לבינוי ולפיתוח ולהתפתחות ולסיכוי לתת לצעירי ישראל דירות, אך חברי הכנסת מכשילים את ההצעה הזאת, ובלבד להכשיל את ראש הממשלה.
יצחק רוכברגר
¶
אני קורא לחבריי ראשי הרשויות המקומיות, כולנו יודעים, ומר שלמה בוחבוט העיר על כך, שהבירוקרטיה בלתי נסבלת, הפקידים קובעים הכול. אנחנו חייבים לנצל את המומנטום כדי להצטרף לצעירי ישראל שיוצאים עכשיו למאבק – וזה היה צריך להיות ההיפך – ולהפוך את מדינת ישראל לכיכר תחריר אחת גדולה. רק אז יבוא השינוי, לא מן הדיונים האלה.
היו"ר כרמל שאמה
¶
אנחנו חייבים לסיים. יש עוד הרבה דוברים. אני מתנצל במיוחד בפני הצעירים. יש דיון אחר שחייב להתחיל בוועדת הכלכלה, הוא כבר באיחור של רבע שעה, בנוכחות שר האוצר.
הסיכום הכי ברור שאני יכול לומר לכם, בשעה 6 בערב אמורה להיות לי פגישה עם ראש הממשלה על הנושא הזה. אני לוקח את כל מה שספגתי כאן, עם כל הכוחות שיש לי, והולך להילחם על זה, לשכנע את ראש הממשלה להכניס את זה להצעת חוק הווד"לים. אני מאמין שנחזור עם בשורות.
אני מזמין אתכם להישאר. יש כאן ישיבות של הסיעות. תמשיכו לעשות לובי לעניין.
פאינה (פניה) קירשנבאום
¶
לפני שנועלים את הישיבה ואתם מתפזרים, מילת סיכום ליושב-ראש מרכז השלטון המקומי, מר שלמה בוחבוט, בבקשה.
שלמה בוחבוט
¶
עם כל הוויכוח, התנהל כאן דיון רציני מאוד. השאלה העיקרית היא איך נוכל לצאת מכאן. אני שמח שחברת הכנסת פאינה קירשנבאום וחבר הכנסת כרמל שאמה לוקחים על עצמם את הנושא. מטעמנו מר יוסי נשרי יצטרף לצוות. אני מקווה שבתוך שבועיים-שלושה נוכל להתחיל לראות אור בקצה המנהרה.