הכנסת השמונה עשרה

PAGE
15
ועדת הכספים

18.7.2011


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ט"ז בתמוז התשע"א (18 ביולי 2011), שעה 10:00

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מועד החלת נקודת הזיכוי למסיים תואר אקדמי בו נדרשת תקופת התמחות), התשע"א-2011

הצעתם של חבר הכנסת מנחם אליעזר מוסד ושל חברת הכנסת ליה שמטוב

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

יעקב אדרי

מגלי והבה

שי חרמש

ליה שמטוב

ליאת גרבר, מנהלת מחלקה בכירה, שוק ההון, משרד האוצר

עו"ד ברוך משולם, המחלקה המשפטית, משרד האוצר

עו"ד דלית זמיר, משרד המשפטים

עו"ד יוסף זינגר, משרד המשפטים

שגית אפיק

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מועד החלת נקודת הזיכוי למסיים תואר אקדמי בו נדרשת תקופת התמחות), התשע"א-2011

הצעתם של חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס ושל חברת הכנסת ליה שמטוב

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. דחיתי את שני הסעיפים הראשונים שעל סדר היום על פי הודעתם של שר האוצר ושר הבינוי והשיכון שהם נקראו לראש הממשלה לדיון בשעה 10:00 ועל כן הם נאלצים לא להגיע לישיבת הוועדה בנושא של הדיור, בנושא של מצוקת הדיור.


אני התלבטתי אתמול האם בכל זאת לקיים את הדיון בלעדיהם והחלטתי שלא לקיים את הדיון כדי למחות. ועדת הכספים היא ועדה מספיק חשובה כדי שלקיים דיון ושהדיון לא יהיה הוצאת קיטור ומחאה על מה שקורה – וצריך למחות ואני תומך במחאה – אבל אני לא חושב שוועדת הכספים היא המקום לעשות זאת והישיבה תתקיים בנפרד. אני סתם יכול לומר שהסיעה שלי, סיעת יהדות התורה, נפגשת היום ב-4:00 עם ראש הממשלה בנושא מצוקת הדיור, כמובן אם גם הישיבה הזאת לא תתבטל. אנחנו אמורים לשבת אתו וככל הנראה אני אבקש משר האוצר להופיע כאן, וגם משר השיכון, לאחר שיועבר היום במליאה, אם אכן יעבור, החוק. אני לא יודע איך מגדירים את החוק הזה כי כשמשרד האוצר אומר התייעלות, אני מקבל חלחלה.

חוק מיסוי מקרקעין.

עוד יותר. בכל אופן, זה יבוא לוועדה וכשאנחנו נתחיל את הדיון אני אבקש משר האוצר ומשר השיכון להופיע כאן. אם גם אז הם ייקראו לראש הממשלה לדיון, אנחנו נמתין עם החוק.


לכן אני מתנצל על כך שהדיון הזה נדחה אבל האשמה היא לא בנו. כאמור, את הדיון הזה נקיים בעזרת השם בימים הקרובים.


חבר הכנסת יעקב אדרי, בבקשה.

אדוני היושב ראש, באותו נושא. אני רוצה למחות כי לא יתכן שנושאים מאוד חשובים שהם מנדט של הוועדה יידונו פעם אחר פעם. היה לי גם ויכוח אם אתה זוכר בסיפור של הוועדה המשותפת עם ועדת הכלכלה ועיני לא צרה בהם.

ששינסקי.

כן. אני חושב שאנחנו מוותרים על נושאים שהם מאוד חשובים לנו והם נוגעים לנו. יש כאן אנשים חברתיים לא פחות מאשר במקום אחר אלא אם כן – ותסלח לי שאני אומר את זה – לך אין פריימריס ולכן אין לך בעיה. מצד שני, זה מאוד מפריע לי כי אני יודע את הרגישות שלך לנושא הזה. אנחנו לא צריכים לוותר על נושאים שהם מאוד חשובים. אנחנו דנים בכל הנושאים והכל חשוב, אבל אני חושב שאנחנו פעם אחר פעם מוותרים על נושאים שהם לב ליבה של ועדת הכספים. שוב, מכיוון שאני מכיר את העמדות שלך, חבל. יש לנו מה לומר בעניינים האלו, גם לך, גם לי וגם לכל החברים כאן שבאים פעם אחר פעם ודנים על הנושאים החברתיים.

אני מודה לך. הפריימריס לא רלוונטי לעניין. לי יש פריימריס שלוש פעמים ביום. אחרי התפילה בבוקר, בצהרים ובערב, אני מותקף על הנושא של הדיור באופן חמור, ובצדק. ברדיו קול חי בשבוע שעבר הייתה שעה שלמה של התקפה נגדי על הנושא של הדיור. שעה שלמה, מ-8בערב עד 9 בערב, רדיו חרדי, התקפה. גפני הוא יושב ראש ועדת הכספים וקוראים למאזינים להתקשר נגדי. אנשים התקשרו ודיברו על מצוקת הדיור ולא נגדי והמנחה אמר להם: לא, אבל זה נגד גפני, מה יש לכם להגיד על זה שהוא יושב ראש ועדת הכספים ולא עושה כלום. אתמול עליתי לשידור ברדיו מתחרה, דווקא רדיו שיותר מזוהה עם ש"ס, ברדיו קול ברמה, ואמרתי שהיה מאבק בין יהדות התורה לבין ש"ס מי יטפל בנושא של הדיור לפני הקמת הממשלה, לפני הקמת הקואליציה, ואנחנו דרשנו לטפל בנושא של הדיור אבל ביבי נתן את כל הנושא של הדיור ל-ש"ס, גם את משרד השיכון, גם את מינהל מקרקעי ישראל וגם את משרד הפנים. גם ועדות הכנסת שבתקנון נמצאות בנושא של הדיור, חלק מהן נמצאות בידי ש"ס. אני נותן גיבוי לשרי ש"ס, אבל האשמה היא בהם ולא בנו.

ועדת הכספים לא תוותר על העניין הזה ואני מסכים אתך לגמרי. דווקא בתוך השאלה שלך הייתה תשובה. היה ויכוח קשה ועמדתך הייתה באמת נחרצת וחד משמעית שחוק המיסוי על רווחי הנפט והגז, חוק ששינסקי, יהיה בוועדת הכספים אבל בסופו של דבר, אחרי כל ההתפתלויות לכאן ולכאן, זה היה כאן וכך יהיה בנושא של הדיור. אני לא מתכוון לוותר על העניין הזה. זה נושא לאומי ממדרגה ראשונה, הנושא הוא תקציבי לחלוטין, חלק גדול ממנו הוא חקיקה שנוגעת למיסוי, חלק גדול מהנושא של הדיור הוא היבט תקציבי מוחלט וזאת הרי לא שאלה – להוציא את הנושא של ה-וד"לים, שזה באמת ועדת הפנים וש"ס ויתרה ליושב ראש ועדת הכלכלה אבל זאת בעיה שלה ואני לא מתערב בעניין הזה וזה בסדר מבחינתי. היו דיבורים על כך שה-וד"לים יעברו לכאן, היו דיבורים על כך. אם היו פונים אלי באופן רשמי, הייתי דוחה את זה ולא הייתי מקבל את חוק ה-וד"לים לוועדת הכספים כי זה לא עניינה של ועדת הכספים ואני לא אימפריאליסט לקחת דברים מוועדות אחרות אלא ועדות אחרות צריכות לעשות את עבודתן.


אני לא דומה לאחרים ואני לא חושב שבשביל תמונה בעיתון אני הולך לעשות דברים שהם לא רציניים. הוועדה היא מספיק רצינית ויש לה מספיק שיניים מאשר לעשות דברים שבסופו של דבר הם רק כותרת בעיתון למחרת וזכר לא נשאר מהם. אני רוצה פתרון של מצוקת הדיור וזה יהיה כאן. לכן אמרתי בתחילת דבריי שהם ייאלצו לבוא לכאן. לא יבואו לכאן, שיישארו עם החוקים בממשלה.

ברשותך, בכל זאת אני רוצה להוסיף. אתמול הייתי בחנוכת בית כנסת ברמת בית שמש ואני מתחבר למה שאמרת. שם באמת הועלו טענות קשות מאוד. באתי לטקס ופתאום מצאתי את עצמי במצב הזה. דע לך שהמצוקה היא בכל המגזרים.

נכון, בכל המגזרים.

בכל המגזרים וחייבים לעשות כל מה שאנחנו יכולים, ואנחנו יכולים אבל לא עושים מספיק.

נכון. מסכים לחלוטין.


אני עובר לסדר היום. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מועד החלת נקודת הזיכוי למסיים תואר אקדמי בו נדרשת תקופת התמחות), התשע"א-2011, הצעתם של חבר הכנסת מנחם אליעזר מוסד ושל חברת הכנסת ליה שמטוב. מנחם אליעזר מוזס למיטב זיכרוני סגן שר ולכן הוא איננו יכול להיות חתום יותר על החוק, כך שחברת הכנסת ליה שמטוב היא המציעה היחידה כרגע, אבל תייצגי בזה גם את מוזס כדי שאוכל לומר לו שייצגת אותו.

זה נכון. הצעת החוק שלי יחד עם סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס. יזמנו ביחד את הצעת החוק מאחר שהיה לו חשוב מאוד לתקן את העיוות שקרה.


אני אסביר בכמה מלים במה מדובר. מדובר על חוק קיים שמאפשר למי שסיים תואר אקדמי ראשון והתקבל לעבודה, לקבל עוד נקודת זיכוי נוספת, ומי שמסיים תואר שני, מקבל עוד חצי נקודה. אבל התברר שיש מקצועות כמו עריכת דין וראיית חשבון, ויש כאלה שרוצים להמשיך במקצוע. כלומר, אפשר לסיים את התואר במשפטים ולא לעבוד כעורך דין אלא לעבוד כאן כלוביסט ולקבל את נקודת הזיכוי. מי שרוצה היום לעבוד במקצוע, הוא צריך לעשות תקופת התמחות במשך שנה כאשר אז הוא מקבל משכורת מינימום והוא מפסיד את נקודת הזיכוי שלו.

זאת נקודת זיכוי או חצי נקודת זיכוי?

נקודת זיכוי.

נקודת זיכוי לתואר ראשון וחצי נקודה לתואר שני.

נכון. אני מציעה שמי שצריך לעשות את ההתמחות ואחרי ההתמחות מתקבל לעבודה, תהיה לו אפשרות לקבל את נקודת הזיכוי הזאת.

תידחה לו הזכות לקבל את נקודת הזיכוי לאחר תקופת ההתמחות.

סטודנט לומד רפואה. הוא זכאי לנקודת זיכוי אבל בתקופת ההתמחות שלו הוא מרוויח שכר נמוך, אם בכלל. אז נקודת הזיכוי לא נותנת לו שום דבר מכיוון שהוא לא מגיע לסף המס. הוא יכול להשתמש בנקודת הזיכוי לאחר שהוא סיים את תקופת ההתמחות והוא רופא. כשהוא רופא, נקודת הזיכוי הופכת להיות משמעותית מכיוון שאז השכר על פי רוב הוא שכר שחייב במס. מציעה חברי הכנסת ליה שמטוב ומוזס שנקודת הזיכוי שמגיעה לסטודנט הזה על פי החוק בתקופת ההתמחות, הוא יוכל לדחות אותה לשנה אחר כך או לשלוש שנים אחר כך.

גם אם הוא לא עוסק במקצועו?

לא. אם הוא לא עוסק במקצועו ומתחיל לעבוד, הוא יקבל את נקודת הזיכוי הזאת.

רק אם הוא עובד במקצוע.

המטרה של נקודת הזיכוי הייתה לעודד סטודנטים שמסיימים את לימודיהם בתחילת דרכם.

בתחילת דרכם, הכוונה שהוא עובד במקצוע הזה.

לא מפריע לי שאם הוא למד רפואה, שילך להיות עורך דין. השאלה אם זה מלווה אותו. אין לי בעיה גם עם זה.

זה מלווה אותו רק אם הוא הולך להיות רופא?

לא.

בואו נברר את העניין הזה. אני הלכתי ללמוד משפטים ואחרי כן אני הולך להיות רופא או להפך, נקודת הזיכוי מגיעה לי בכל מקרה?

כן.

מגיעה לך עבור הלימודים.

בסדר. אפילו אם אני עובד במקצוע אחר.

כן. אם היום סיימת את לימודי הרפואה ויש לך את התואר אבל אתה לא עובד ברפואה, מגיע לך.

זה מה ששאלתי.

זה מה שאומרת שגית. נקודת הזיכוי היא עבור הלימודים. בסדר. מה אומרת הממשלה? אפשר להצביע וזהו?

נציין שההצעה עברה בוועדת שרים בכפוף לתיאום עם משרד האוצר ומשרד המשפטים, אבל תיאום כזה לא נעשה.

אותי זה לא מעניין. רק אותך זה מעניין.

אני אומרת שעקרונית אנחנו בעד ההצעה הזאת.

דרך אגב, התיאום, מה שקורה בממשלה, התיאום מבחינתי – היא מציעת החוק ומה שהיא תגיד, בסדר – הוא הדדי.

נכון.

זאת אומרת, הממשלה צריכה לתאם אתי ואני צריך לתאם עם הממשלה. מכיוון שהממשלה לא מתאמת אתי, אני לא חייב לתאם עם הממשלה בשום דבר.


אני בעד להצביע.

החוק הוא לא תקציבי.

אם שרים לא באים לוועדת כספים על נושא לאומי ממדרגה ראשונה, אני צריך לתאם אתם משהו?

יש כל מיני שאלות שבכל מקרה צריך להתייחס אליהן.

נברר אותן.

אנחנו חושבים שהצעת החוק לא מסדירה את כל הנושאים.

תגידו את הטיעונים המקצועיים. את זה אני מקבל. ועדת השרים לא רלוונטית מבחינתי, לא הממשלה ולא התיאומים. פשוט לא רלוונטי. אני מציע שתגידו גם לחברים שלכם בממשלה שכאשר הם באים לוועדת הכספים – אולי בוועדת הכלכלה כן ואולי בוועדת הפנים כאן – לא לומר בכלל הממשלה ותיאומים. לא קיים כאן בלכסיקון אלא רק הנושא המקצועי. אני מכבד את המקצועיות שלכם ונשמע מה שאתם אומרים מבחינה מקצועית. מה שהממשלה אומרת או לא אומרת, לא רלוונטי.

שוב, אנחנו לא מתנגדים להצעה באופן עקרוני.

לא איכפת לי. תגידו דברים מקצועיים.

יש כמה סוגיות שאנחנו חושבים שבאמת לא הוסדרו. המטרה של נקודת הזיכוי הזאת הייתה באמת לעודד את הבוגרים להשתלב מהר ככל האפשר בשוק העבודה. אנחנו מוכנים לראות בהתמחות כתקופה נוספת על הלימודים אבל ככל שזה באמת צמוד ללימודים ולא כמו שבאמת אמרו כאן שיעסוק מישהו במקצוע אחר, ירוויח סכומים מאוד גדולים, נגיד רואה חשבון יעסוק במקצוע, אחר כך יבחר לעשות התמחות ויקבל את נקודת הזיכוי עשר שנים אחרי שהוא סיים את הלימודים. אנחנו סבורים שלא זאת הייתה מטרת החוק.

איך זה עובד היום?

רק לחדד את מה שאת אומרת. את מבקשת שההתמחות תהיה צמודה ללימודים.

נכון. זאת למשל סוגיה אחת.

היום מי שמסיים תואר, מתי הוא מקבל את נקודת הזיכוי? כשהוא צמוד ללימודים מתחיל לעבוד.

נכון.

אותו הדבר.

אבל אתם לא מגדירים את זה בהצעת החוק.

היא אומרת שהוא עושה את ההתמחות לא מיד בסיום הלימודים אלא ילך לעבוד במקצוע אחר ויעשה את ההתמחות שלו שנתיים לאחר מכן.

אני אומרת אותו הדבר. מי שהיום מסיים תואר ולא עובד במשך שנה, שנתיים או שלוש אלא יושב בבית, פתאום כן עובד במקצוע, מגיע לו? לא מגיעה לו נקודת זיכוי. אז אותו הדבר.

לכן אנחנו מבקשים להוסיף בחוק שתקופת ההתמחות החלה מיד עם סיום הלימודים.

אני בכל זאת רוצה לחדד את הנושא ואני אאיר את עיניכם בהיבטים אחרים. אני מבקש את תגובת היועצת המשפטית להשגה שלי. הם אומרים שאם זה לא צמוד, הוא לא יקבל נקודת זיכוי. אדם סיים את הלימודים ואתם אומרים להצמיד את ההתמחות לזה אבל לפעמים הוא לא מוצא מקום להתמחות בו, לא מוצא מקום עבודה ורק אחרי חצי שנה הוא מוצא. אז מה עושים? אתם מנתקים את זה. זה לא הולך. הרבה לא מוצאים מקום התמחות וזה לוקח זמן מכל מיני סיבות.

חבר הכנסת אדרי, אפשר להציע פשרה.

עד שנה. אז יש הגיון.

לפני פשרה. הבעיה הראשונה שהעליתם היא הנושא של הצמידות. זה צריך להיות צמוד. ההתמחות צריכה להיות צמודה לתקופת הלימודים.

נכון, כי אנחנו רואים בזה המשך לימודים.

בסדר. מה הדבר השני?

יש לנו בעיה שהחוק מדבר רק על עניין של סיום לימודי תואר ראשון. יש התמחויות שנדרשות אחרי תואר שני.

נכון. צודקת.

יש שאלה של סוגי ההתמחויות.

רגע. הבעיה הראשונה היא הצמידות, הבעיה השנייה היא שזה תואר ראשון ולכאורה זה גם תואר שני. למשל מישהו לומד רפואה או פסיכולוגיה. הערה טובה.

יש כל מיני סוגי התמחויות ואני מודה שאנחנו כשראינו את הצעת החוק, אנחנו לא בקיאים בכל סוגי ההתמחויות שקיימים וצריך לבדוק את זה. למשל, יש שאלה אם לימודי הרפואה, אם אלה כל אותן שבע שנים או זה סוג של התמחות שאנחנו רוצים לקבל, או שאנחנו אומרים שבעצם יש את השנים הראשונות עד שהוא הופך לרופא אבל לא רופא מומחה. צריך לעשות את ההבחנה בין הדברים האלה. כמו כן יש שאלה לגבי כל מיני התמחויות שנעשות בחצי משרה, יום בשבוע, בעוד שהאדם בעצם עובד באופן רגיל בעבודות אחרות במשך הזמן. גם כאן השאלה אם נכון להפלות בינו לבין אדם שהלך לעבוד בלי התמחות וגם הוא יכול להיות שבשנים הראשונות מקבל משכורת מאוד נמוכה. זאת אומרת, למיטב הבנתי הכוונה שלנו הייתה לדבר על התמקדות במשרה מלאה כאשר בהגדרה מדובר על משכורת שהיא נמוכה ממשרה של עובד רגיל.


כל הדברים האלה דורשים ליבון.

בסדר. דורשים ליבון, זה בסדר. עכשיו אנחנו מלבנים.

לא קיבלתי תשובה להערתי.

עכשיו אנחנו מלבנים את זה.

אם יש כרגע את כל הנתונים.

נלבן, נראה במה אין נתונים ובמה יש נתונים. עכשיו אנחנו מלבנים את זה. אנחנו מלבנים את הבעיה הראשונה, אמרנו, שזאת הבעיה של הצמידות. אמרת את הבעיה השנייה שהיא תואר ראשון ובמקרים רבים זה תואר שני. הבעיה השלישית היא שיש כאלה שההתמחות שלהם היא זמן רב או שהם עושים אותה חלקית.

צריך להבין מה המשמעות של המונח.

להבין, בואו נבין עכשיו. אם חסר נתונים, חסר ולא קרה כלום. אנחנו לא הולכים לשום מקום. אלה מכלול הבעיות ועכשיו נלבן אותן.

יש עוד בעיה אחת. העלתה הפרקליטות הצבאית שיש להם בקשה אולי להרחיב את זה גם על עתודאים והם ביקשו שנבחן את הנושא הזה. שוב, גם הם עדיין לא ערוכים לזה ולכן הם ביקשו לעשות תיאום ולשקול גם את העניין הזה כי גם לגבי עתודאים יש משהו דומה.

בסדר. עוד משהו?

לא קיבלתי תשובה להערתי.

לגבי השנה של מציאת התמחות, שוב, אנחנו מבקשים שלא תהיה כאן אפליה.

הוא מוצא מקום רק אחרי חצי שנה.

אולי לא צריך לקבוע דקה אחרי הלימודים אלא אפשר אולי לתת זמן סביר אבל צריך לזכור שאני לא רוצה גם להפלות אותו מול גורם אחר. הרי מי שסיים לימודי היסטוריה, גם לו קשה למצוא עבודה וגם לו ייקח זמן עד שהוא ימצא עבודה. למה לו אני לא נותנת את הגרייס הזה ואומרת שהוא יקבל את נקודת הזיכוי בשנה שלאחר מכן, ולמי שלא מוצא התמחות אני כן נותנת? זאת אומרת, צריך לחשוב גם על הנקודה הזאת של האיזון ואפליה בין גורמים אחרים.

אבל גם לגביו יש שנה. לא? לגבי מי שמסיים לימודים לפי החוק היום, יש לו שנה בשנה שלאחר מכן. אם כן, יש לו שנה.

אז גם כאן אפשר לתת שנה. למה לא לתת שנה?

זה יכול להיות פחות.

אנחנו מדברים על המקצועות היותר חזקים והם בדרך כלל אלה שנדרשת להם תקופת התמחות.

שגית, בבקשה. אמרת שיש לך פשרה.

לגבי הצמידות באמת אפשר להציע כמו שאמר גם חבר הכנסת אדרי מרווח של שנה. זה לא יפתור את הבעיה של העתודאים כי לגבי העתודאים צריך לתת גרייס ארוך יותר.

כמו בנוסח הקיים או לומר שנה שלאחר?

שנה שלאחר.

זה ארוך מדיי.

שנה זה ארוך מדיי? לעשות כמו החוק הקיים בשנת המס שלאחר מכן. זה מקובל עליכם? זאת יכולה להיות שנה בחלק מהמקרים ויכולה להיות פחות.

ליה מסכימה לזה.

זה הגיוני.

זה פותר את בעיית הצמידות.

בעיה אחת פתרנו.

בעיית התואר השני, זאת לא בעיה משום שאפשר להרחיב את הנוסח.

הבעיה השנייה נפתרה. בעיה ראשונה נפתרה ונפתרה בעיה שנייה.

נשאר לנו העתודאי.

נכון. לגבי עתודאים, אם אני מבינה נכון, הבעיה היא התקופה שבה זה ייספר להם משום שאחרי הלימודים הם חוזרים לצבא, הם צריכים תקופה ארוכה יותר.

הפרקליטות לא נמצאת כאן. זאת הערה שלהם אבל הם לא זומנו לדיון.

הם זומנו.

אני מרגישה מאוד לא נוח להסכים בשמם.

גם לי הם אמרו שהם לא זומנו.

הם זומנו.

אנחנו רוצים לבחון את המקרים.

אם כן, מה נשאר? איזו בעיה נשארה לנו?

אנחנו רוצים לבדוק בדיוק את סוגי ההתמחויות.

מה שאתם צריכים לבדוק, תפנימו את מה שאמרתי. אני מאוד מבקש. אני איש נעים הליכות ולא אומר דברים אחרים. מה הבעיות שנשארו? מקצועית על השולחן.


הבעיה הראשונה נפתרה. הולכים לפי הנוסח הקיים של שנת המס. חברת הכנסת המציעה מקבלת את זה וזה בסדר.


תואר ראשון נפתר ואנחנו כותבים תואר שני, כולל תואר שני. בסדר.


נשארה לנו הבעיה של העתודאים במשרה חלקית.

כן, וסוגי התמחות.

אני לא בטוחה שרופאים צריכים להיות.

לרופאים יש התמחות מלאה.

ההתמחות יכולה להיות שמונה שנים.

גם ככה השכר שלהם דפוק ואתם רוצים להוריד עליהם את הגרזן עד הסוף. הרי על זה בין היתר הם שובתים.

אם יש כאן גורמים שיכולים לתת לנו את המידע עכשיו, בשמחה. איזה סוגי התמחויות, המילה התמחות לא מוגדרת בשום מקום. אני רוצה להבין מה המשמעות שלה.

יש כמה דברים שצריך לברר. בסדר.

אבל יש לכם אפשרות לברר אחרי קריאה ראשונה.

כן. מבחינתי אין בעיה. ההחלטה בידיים שלך.

עם מי צריך לברר את הנושא של התמחות? מי הגורמים המקצועיים?

כל אחד מהמקצועות צריך להגיד לנו איך ההתמחות שלו. לשכת עורכי הדין יכולה לומר לגבי עורכי הדין.

הרב גפני, אני חושב שהחוק צריך עוד איזה שיפוץ כדי שהוא יהיה בסדר.

זאת רק קריאה ראשונה ולא קריאה שנייה ושלישית.

חבר הכנסת יעקב אדרי, אני מציע כדלהלן. הרעיון שבחוק הזה מקובל על הממשלה ואמרו את זה הנציגים כאן. אין בעיה עם העניין. יש שני דברים שצריך לברר. אני מציע שאנחנו ננסח את הצעת החוק לקריאה ראשונה כמות שהיא – הכול בהסכמה שלך.

אני מסכימה לשבת ביחד.

אני מציע שנאשר את ההצעה לפי מה שניסחנו כאשר אנחנו נאמר שעדיין לקריאה השנייה והשלישית נשארו נקודות לבירור וחברת הכנסת ליה שמטוב אומרת שהיא, על פי ההתחייבות שלה לתאם את הניסוח עם הממשלה, לקראת הקריאה השנייה והשלישית נעשה את הבירור לגבי עתודאים ולגבי תקופת התמחות ארוכה או משרה חלקית. נצטרך לברר את הדבר הזה.

זה פשוט יצור מצב שבו הקריאה הראשונה תהיה מאוד שונה ככל הנראה מהנוסח של הקריאה השנייה והשלישית.

לא. שונה חלקית.

אנחנו מבקשים כן לתת לנו פרק זמן ולו קצר כדי לברר את כל הנקודות ולהביא משהו יותר ברור ושלם.

היה לכם קצת זמן.

החוק הזה עבר במאי.

העלו את זה אתמול אחר הצהרים.

לא. החוק עבר במליאת הכנסת בחודש מאי.

גם אתם צריכים לעקוב קצת אחרי זה.

אבל אם יש הסכמה ואת מסכימה לנקודות שהעלינו, אנחנו נשמח שבהסכמה נשב עכשיו.

נכון, אבל לא היינו מעלים את זה היום, היינו שוכחים מזה. אני חושבת שאחרי קריאה ראשונה יש אפשרות לשבת ולהגיע לסיכומים.

תודה רבה. אני מביא להצבעה את הצעת החוק, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מועד החלת נקודת הזיכוי למסיים תואר אקדמי בו נדרשת תקופת התמחות), התשע"א-2011. אני מבקש מהיועצת המשפטית להקריא את מה שקבענו.

1.
תיקון סעיף 40ג


בפקודת מס הכנסה, בסעיף 40ג(ד), אחרי פסקה (2) יבוא:

"(3)
היה היחיד זכאי לקבל תואר אקדמי ראשון או תואר אקדמי שני במקצוע שלשם העיסוק בו נדרשת תקופת התמחות, הוא יהיה רשאי לבחור אם תובא בחשבון נקודת זיכוי החל בשנת המס שלאחר שנת המס שבה הסתיימו לימודיו לתואר הראשון או לתואר השני או החל בשנת המס שלאחר שנת המס שבה הסתיימה תקופת התמחותו.


בדברי ההסבר אנחנו נכתוב שתיעשה בחינה לעניין הגדרת ההתמחות והיקף המשרה הדרושה לגבי ההתמחות וכן בחינה לגבי עתודאים. למעשה צריך לדון גם במועד התחילה והתחולה וגם את זה נעשה בקריאה השנייה והשלישית.

אמרת בשנת המס שלאחר מכן?

אמרתי. החל בשנת המס שלאחר שנת המס שבה הסתיימו לימודיו לתואר הראשון או לתואר השני.

אבל צריכה להיות צמידות בין ההתמחות ללימודים.

נכון. לנוסח שייכנס לקריאה הראשונה נכניס צמידות של שנת המס שלאחר שנת המס.


יש לכם הערכת עלות תקציבית? צריך לפרסם את זה. יש הסכמה ממשלתית אבל צריך הערכת עלות תקציבית. יש לכם?

בעיקרון אני לא יודעת אם יש כאן עלות תקציבית.

אם כן, אין עלות.

יש מקצועות שיש בהם התמחות והם לא תלויי תואר?

כן. למשלך מנהלי תיקים.

אבל הם לא זכאים. כל נקודת הזכאות כאן היא ללימודי תואר ראשון או שני. לכן ביקשו שאת הזכאות הזאת נדחה.

תודה רבה. אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

הצעת החוק אושרה פה אחד לקריאה ראשונה


הצעת החוק אושרה בכפוף לתיקונים שהקריאה היועצת המשפטית ובכפוף לדברי ההסבר. הצעת החוק אושרה לקריאה ראשונה.


תודה רבה. אנחנו עוברים לסעיף הבא שבסדר היום.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30