הכנסת השמונה עשרה

PAGE
5
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

26.7.2011


הכנסת השמונה עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 196

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, כ"ד בתמוז תשע"א (26 ביולי 2011), שעה 14:30

הוקרה ליוצאי קווקז בישראל

חברי הועדה: דני דנון – היו"ר

רוברט טיבייב

אנסטסיה מיכאלי

מצליח עמנואל

יו"ר התאחדות יוצאי קווקז

רוברט ראובן אברמוב
יו"ר "סטמאג" בישראל-עמותה בינ"ל המסייעת לעולי קווקז

דליה שמילוב

עו"ק יוצא קווקז

מילנה איסייב

מנהלת משרד התאחדות יוצאי קווקז

אולג אלחזוב

חבר הנהלת התאחדות יוצאי קווקז

נחמיה שירין מיכאלי
אחד ממיסדי התאחדות יוצאי קווקז

סאשה מתתוב

יו"ר ארגון יוצאי קווקז

פאבל אלזרוב

חבר הנהלת ארגון יוצאי קווקז ויו"ר עמותת "קשב" (צעירים)

ארנולד שמאילוב
חבר הנהלת ארגון יוצאי קווקז ודובר עמותת "קשב" (צעירים)

יהודה דוידוב

חבר הנהלת ארגון יוצאי קווקז

אמיל בנימין

חבר הנהלת ארגון יוצאי קווקז

ולרי מגירוב

חבר הנהלת ארגון יוצאי קווקז

אלחנן גלנט

ארגון יוצאי קווקז, תל אביב

אבשלום אברמוב
מנהל מרכז צעירים ופיתוח הון אנושי, משרד הקליטה

אריה קורת

סמנכ"ל קליטה בקהילה, משרד הקליטה

חוה ורניק

עוזרת מנכ"ל, משרד הקליטה

סביון מדליון

עוזרת דובר, משרד הקליטה

מאיה שריר

מנהלת אגף לתלמידים עולים, משרד החינוך

רונן כהן


מנהל תחום פרט וחריגים, משרד הבינוי והשיכון
גדעון שלום

סגן מנהל האגף לשירותים חברתיים ואישיים, משרד הרווחה
מארק איפראימוב
מנהל תחתום חבר המדינות, "מצילה", המשרד לבטחון פנים

שמחה יוסיפוב

ראש עירית אור עקיבא

יהודה שרף

מנהל אזור ישראל ופרויקט אתיופיה, הסוכנות היהודית

זלמן פרלמוטר

מנהל חטיבת הקליטה, הסוכנות היהודית

דר' אלי זרחין

מנכ"ל אגודה למען ילדים עולים, סגן נשיא קונגרס יהודים דוברי רוסית

שלום בוחבוט

מנהל תחום פרוייקטים, המשרד לאזרחים ותיקים
חווה נחשונוב

מנכ"לית, עמותת "מדור לדור" – פיתוח קהילות צעירות

דר' אלי זרחין

מנכ"ל אגודה למען ילדים עולים, סגן נשיא קונגרס יהודים דוברי רוסית

בוריס חנוכייב

חבר התאחדות הסופרים בישראל
גרמי שרון

עיתונאי, ג'רוסלם פוסט

יונתן מישייב

עורך ראשי של עתון יוצאי קווקז, יו"ר עמותת מירוורי

מרגריטה קוזאקוב
סגנית עורך ראשי – עיתון יוצאי קווקז בישראל
אלחנן רזיאל

יו"ר התאחדות יוצאי בייג'אן

אניטה שלמייב

ממלאת מקום יו"ר התאחדות יוצאי בייג'אן
אליהו אשר

שייב לוי

דנה גורדון

רות לובין, "חבר המתרגמים"
הוקרה ליוצאי קווקז בישראל

אני מתכבד לפתוח ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בנושא הוקרה ליוצאי קווקז בישראל. הישיבה הזו היא המשך לסיור של הוועדה באור עקיבא, שם עלו נקודות שקשורות לעולים יוצאי קווקז והוקמה ועדה ספציפית לנושא העולים יוצאי קווקז, גם כדי לסקור את הפעילות וגם כדי לפתור נושאים ולראות איך הועדה יכולה לסייע בשיתוף עם משרדי הממשלה אחרים. נשמע קודם כל את הצרכים ואת הבעיות ונראה מה אפשר לעשות. ננסה למקד את הישיבה. אנחנו מוקירים ומברכים את העליה המבורכת שמסייעת רבות, שמעשירה את התרבות אבל יש לראות מה אפשר לעשות מול מוסדות השלטון על מנת לסייע ולהקל על הקליטה.

תחושת הבטן שעלתה מן הסיורים היא שכיוון שעולי קווקז כבר לא נחשבים עולים חדשים על פי הקריטריונים שהרי הם נמצאים פה מעל עשר שנים אז באיזשהו מקום שמו אותם בצד והתפנו לעולים אחרים. ברם, בפועל, אם מסתכלים על הריכוזים של עולי קווקז, בערים שונות במדינת ישראל, רואים שהם חיים בקהילה סגורה עם בעיות משלה ורואים שאנחנו, כחברה, צריכים להתייחס לנושאים האלה ולא לומר שבגלל שהם עלו לפני עשרות שנים אז כבר אין להם בעיות והמדינה יכולה לומר שסיימה את הטיפול.

מבקש מחברי, שמחה יוסיפוב, שבזכות הישיבה שערכנו אצלך באור עקיבא באנו לפה היום לפתוח את הדיון. אחר כך נשמע את הנציגים השונים וביניהם סאשה מתתוב, יושב ראש ארגון יוצאי קווקז בארץ, מצליח עמנואל נמצא בדרך לישיבה ומתעכב בכניסה לכנסת. בינתיים רוברט אברמוב מאור עקיבא מצטרף אלינו ואנחנו מברכים אותו.

קודם כל אני מעריך ומברך את יושב הראש על היוזמה הברוכה של הדיון בוועדת עליה וקליטה בכנסת. אני גם מודה לך על שהגעת לאור עקיבא בהתראה מאד קצרה וקיימת דיון של הועדה שם. הנושאים היו מאד חשובים. אני גם מברך את חברי הכנסת שנמצאים כאן, גם את רוברט טיבייב, את חברת הכנסת מיכאלי אמרה שהיא רוצה להיות מעורבת ותתרום ככל שתוכל, אנשי משרד הקליטה ומשרד החינוך שנמצאים כאן, אנשי הארגון הקווקזי, פעילים מכל הארץ ואני מודה לכולם.


פעם הייתי פעיל "חזק" והייתי פעם יושב ראש בהתאחדות עולי קווקז משנת 91' עד שנת 99' ושמונה השנים הללו היו טובות וחשובות לעדה הקווקזית והשגנו הישגים טובים ביניהם והקמנו ועדה בינמשרדית כדי לדון בכל הנושאים שהיו. רוב ההחלטות בוצעו אבל לצערי לא כולן. הוראת שעה לסטודנטים, למשל, כן יצאה לפועל. כשהתחלנו בשנת 97' לא היו סטודנטים בארץ מן העדה הקווקזית ואי אפשר להסביר את מה היה כאן. הרגשנו עלובים והרגשנו שהמצב הזה לא יכול להיות. הנה, יונתן ומר מצליח, הגיעו עכשיו, הם היו שותפים לתחושות. בזמנו, היתה הוראת שעה והמצב השתפר מאד מאז. משהו קרה בארץ עם העדה הקווקזית, הגיעו משפחות ברוכות ילדים וההורים - רובם לא משכיל, אנשי הצווארון הכחול והיה חשוב לכולם ללכת לעבוד במפעלים כדי לפרנס את המשפחה, משפחות עם שבעה, שמונה, עשרה ילדים ומה שקרה הוא שהיו צעירים של בני העדה שרצו ללמוד ולא היתה להם אפשרות. הגב' שלומית קלאר, שהיתה מנכ"לית של משרד הקליטה ומנכ"לית של קרן רש"י השיגה לנו תרומה בת חצי מליון עבור הסטודנטים מן העדה הקווקזית. היה זה בשנת 97'. אחר כך, כשהיא נבחרה להיות מנכ"לית משרד הקליטה אז יחד עם נעמי בלומנטל שהיתה יושבת ראש ועדת הקליטה עזרה לנו להחליט על הוראת שעה עבור העדה הקווקזית ואז יצא הנושא כהחלטה והמצב השתפר.


לגבי מגשרים, זה נושא חשוב חשוב כי בעדה הקווקזית לא היה קשר בין הורים לבתי הספר, ההורים היו יודעים שילדיהם יוצאים לבית הספר, שם יקבלו חינוך וכאן מסתיים תפקידם. אמרנו להם שזה לא נכון והיה עלינו לבנות את התפקיד של מגשר, בהרבה מקומות ויישובים בהם הריכוז הקווקזי גדול, כדי שיגשר בין הורים למורים. עד היום התפקיד נמשך ואתם עושים עבודה טובה גם בנושא הזה.


יחד עם זאת יש לנו עדיין בעיות ולא הצלחנו לקדם את מעמד האישה הקווקזית, למשל, והיא עדיין במצב קשה מאד. לא הצלחנו להביא את הנשים למצב שיתקדמו ואמנם יש כאלו בעלי השכלה, גם תיכונית וגם אקדמאית אבל הנשים לא הצליחו עדיין ללמוד ולהגשים את החלומות שלהן. יש אחיות, למשל, שלמדו בחוץ לארץ וכאן לא הצליחו, לא הצליחו והתחתנו ולא הצליחו להמשיך, אף אחד לא עזר להן. לאחיות, דרך אגב, שרוצות להתמחות, הוראת השעה לא נותנת להן כי היא לא כוללת אותן והן לא זכאיות להטבות של הוראת השעה לפי ההחלטה שנפלה. כך הן נפלו בין הכסאות ולכן, מעמד האשה הוא אחד הנושאים שאנחנו צריכים לקדם בעדה הקווקזית וחייבים לעשות את זה כמה שיותר מהר.


לגבי נוער בסיכון, בעדה הקווקזית, כמו בכל הארץ, הנוער במצב קשה. אנחנו באור עקיבא מטפלים בזה בזכות זה שיש לנו אפשרויות וכח אדם אבל בהרבה מקומות וישובים זה נופל בין הכסאות ואנחנו מרגישים את הנוער שלנו שהוא למעשה, מדי פעם, שומעים עליו דברים לא נעימים. כאן היה צריך לטפל. בזמנו נתנו תוספת שעות בבתי ספר דוברי רוסית אבל גם שם קיצצו שעות. היו תוספות כמו אצל העדה האתיופית ולאט לאט קיצצו את זה והיום אין את זה. עלינו למצוא את הדרך להוסיף שעות בבתי הספר כדי לעזור לאותם ילדים שעדיין מצבם קשה.


גם במשרדי ממשלה, לא היו לנו נציגים מן העדה הקווקזית ואדגים. בוריס חנוכאייב היה נציג של העודה הקווקזית במשרד הקליטה וגם הוא פוטר. היה לנו אחד וגם הוא פוטר. באמת שאני לא יודע למה - - -

הוא לא פוטר, הוא עבר לתפקיד אחר.

כן, עבר לתפקיד אחר ואני לא מחפש להאשים אף אחד אבל אני רק אומר, עד שיש אחד שהוא יכול לסייע ולעזור ומשרד הקליטה הוא משרד שיכול לסייע והיה בקשר טוב עם כל הארץ ואני חושב שהיה צריך להיפך, לקדם אותו אבל העבירו אותו ושמו במקומו מישהו שלא מבין מהי העדה הקווקזית. על העדה צריך ללמוד כדי להבין אותה. עשו עליה הרבה מחקרים וסקרים וכל המחקרים האלו לא בשימוש עד שלא הקמנו מנהיגות של העדה הקווקזית שלנו. בזמנו, פיתחנו אותה, עשינו קורסים של מנהיגות צעירה לעדה, ואני חושב שאסור לעצור את זה, צריך להמשיך עם הקורסים האלה של מנהיגות צעירה לעדה הקווקזית אבל גם זה נעצר כי לאף אחד לא אכפת. צריך למצוא את הדרך כדי לקדם את הקורסים למנהיגות צעירה בעדה הקווקזית בכל הארץ. וצריך לעשות את זה ארצי כי היום היום, עם הזמן, לאט לאט, נושא המנהיגות של העדה הפך רופף ואין עם מי לדבר, אין מי שיטפל בזה. אני חלילה לא פוגע בידידי מצליח אבל גם למצליח היום כמעט אין כח, גם לך פשוט אף אחד לא מקשיב ולא עוזר. ולהיפך, אנשים מסביבו צריכים לעזור לו, שיהיו פעילים. זה אחד הנושאים המאד חשובים.


יש תקציבים, בכל מקום, לכל המשרדים –וגם במשרד הקליטה, כך שמעתי, יש תקציבים עבור העדה הקווקזית אבל התקציבים האלו לא מגיעים אל העדה. בזמנו אמרו שיש מוקדים של עזרה לעדה. אמרו שבמקום בו יש ארבעת אלפים אז צריך לעזור להם. באו לנתניה ובאו לתל אביב אבל שם כמעט ואין יוצאי העדה יחסית. ברם, אם נקח מקומות כמו אור עקיבא, כמו קרית ים, באשר שבע, מגדל העמק, נצרת עלית ואחרים, לקחת אותם, לבדוק ולומר שלאלה צריכים לעזור וכאן אנחנו צריכים להחליט בנושא הזה, כי אלה מוקדים שצריכים לטפל בעדה הקווקזית.


טוב שיש לנו היום עתון וגם זה לא היה וטוב שיונתן מטפל בזה והוא גם עורך של העתון ופעם גם זה לא היה אבל גם כאן, אף אחד לא עוזר לו, זה מתקציבים שהוא משיג בעצמו ואני חושב שהעדה הקווקזית היא עדה עם הרבה תרבות ומורשת מאד מאד ותיקה ואני רוצה לומר לך שהעדה בקווקז שמרה בקנאה על היהדות שלה וההתבוללות של העדה היתה פחות מזו של עדות אחרות שהגיעו אל הארץ. אנחנו שמרנו בקנאה על היהדות וכאן צריך לבוא ולתת את הדעת על כך שבארץ הזו, אנחנו נשמור, אם שמרנו שם אין שום סיבה שלא נשמור כאן ולא נוכל להגיע להישגים כאן ולא צריך לומר לך, כבוד יושב הראש, בקווקז היו אנשים משכילים מאד, היו בעלי מפעלים, היו מובילים בכל תחום ותחום בחברה הרוסית ואילו כאן אנחנו להיפך, כאילו אנחנו , לא יודע מה קורה אתנו, אולי בגלל שאין לנו עזרה ואין מי שיטפל בנו. כאן אנחנו צריכים לתת את הדעת ואולי מכאן תצא תורה.

תודה רבה. מר מצליח, אבקש ממך להתמקד בדברים הקונקרטיים שאתה רוצה לבקש כאן ממשרדי הממשלה. אני שם את זה על השולחן, כולם מכירים בחשיבות ובצרכים אבל אני רוצה לצאת מן הישיבה הזו עם מספר דברים קונקרטיים. אחר כך נשמע כמובן את התגובה של הנציגים של ממשרדי הממשלה. התמקד, כאמור, בדברים ספציפיים שאתה חושב שצריך היום לשנות.

תודה רבה. קודם כל תודה רבה לך על יום ההוקרה לקהילת יהודי קווקז. שמחתי מאד לראות בהזמנה שהוזמנו גם נציגי משרדי ממשלה, הרלבנטים לקליטת עולים בכלל. אני מברך את הישיבה היום, שמחה ידידי הוא יכול לדבר ולהגיד הרבה יותר טוב ממני, הוא גם קלט אותי בארץ, אחד האנשים הראשונים שהגיעו לשכונת הקראוונים, פגש אותי, יושבים כאן ושניים, ראש העיר ואין חכם כבעל נסיון.

רציתי בכל אופן לחזור טיפ טיפה, משך דקה קצרה על ההיסטוריה היהודית כי אם אין עבר לעם אז גם אין לו עתיד. יהודים עבריים, יהודי קווקז, כך קראו לנו, אנחנו נמצאים יותר מאלפיים שנה ומצאתי נתונים לפיהם עוד בשנת ה-40 לפני הספירה, נקראנו עבריים מקומיים. התחלנו לעלות לארץ בתחילת המאה ה-19, המשכנו במאה ה-20 ובמאה ה-21. העלייה הופסקה, לצערנו ויש סימנים של עלייה שלילית. ההישגים של העליות מן המאה ה-19 וה-20 הם התיישבות, הגנה על הארץ והארגון המחתרתי "בר גיורא" שמתוך שנים עשר איש שהיו בו שבעה היו יוצאי קווקז. אחר כך הפך הארגון להיקרא "השומר" ואחר כך עברו אנשיו אל ארגוני המחתרות, עד שאלה התאחדו להיות צה"ל. ארגון "בר גיורא" שהקווקזים היו ביסודו, היה הסבא רבא של צה"ל.


בעליית שנות ה-90 -ושמחה כבר דיבר אבל העליה הזו, שהיתה עלייה –לפי דעתי, אבל קליטה עדיין לא היתה. בדרך כל מדברים על קליטה ולא על עלייה. עליית שנות ה-90, משנת 89', ודע היום, היו עליות - - -

בוא נניח להיסטוריה, אנחנו מכירים, מעריכים, מצדיעים וכל זה כבר קיים. בוא נדבר עכשיו על הבעיות שיש כרגע ליוצאי העדה כי לגביהן אנחנו רוצים את התשובות ממשרדי הממשלה.

ב- 24 ביוני ישבנו אצל שרת הקליטה, הגברת סופה לנדבר, שם דובר על הקליטה של העדה בארץ, קליטה שהיתה לא נכונה. אני מדבר עכשיו על הדברים שנאמרו במשרד הקליטה ולא כמנהיג של קהילה קווקזית ואני שואל, האם אנחנו, בעוד שלושים שנה, נאמר שהקליטה עד עכשיו לא נכונה.


לגבי הקליטה, יש לדבר על הקליטה לפני שמדברים על עליה כי אם אין קליטה אין עליה. יושב הראש יודע, כיושב ראש בית"ר העולמית, כאדם שעושה ימים כלילות על מנת להביא את הצעירים הציונים לארץ, ולהרחיב את הציונות, אתה יודע כמה שזה חשוב שהמדינה שלנו היא מדינה קולטת, קולטת, לא רק מזמינה. ונאמר ישירות: לגבי פרוייקטים, הפרוייקטים שעד עכשיו היו מעורבים בתוכם נציגי קהילה של יהודי קווקז, בוגרי אוניברסיטאות בברית המועצות, ותודה לאל יש לנו אלפי בוגרים כאלה עם תואר ראשון ושני, ואפילו דוקטורנטים שהם בארץ, אין שום בעיה להפיק מכרזים ולהוציא מתוכם את הטובים וינהלו את הפרוייקטים ואפילו ינהלו את המחלקות, אותן מחלקות שעובדות עם הקהילה הקווקזית.

התמקד בבעיות.

איזה פרוייקטים לדוגמה היית רוצה לראות?

דוגמה, משרד הקליטה עבד מול איזושהי עמותה שריכזה את העבודה. הפרוייקט היחיד שהוא "רץ" מתוך כל הפרוייקטים היה זה עם הסטודנטים, זה עם הצבא לא עבד ואחרים לא עבדו, הפרוייקט היחיד שעבד הוא זה עם הסטודנטים. מי שריכז את הפרוייקט הוא אחד מן הנציגים שלנו בהתאחדות. כשהתחילו להקשיב לדברים שהוא רצה לומר אז הגיע זמן כבר לפרוייקט הבא. בפרוייקט הסטודנטים הושקעו מעל 150 מליון שקל ומאה וחמשים איש התקבלו. אפשר היה להגיע למאתיים אבל צריך יותר. אני מקווה מאד, שועדה ציבורית משותפת לנו ולמשרד הקליטה, שהיא תתחיל לעבוד. כל הפרוייקטים האחרים לא צלחו.

יש פרוייקטים מול הצבא, יש פרוייקטים מול הצבא שקשורים במנהיגות, פרוייקט "פלא", אלה שמנוהלים היום על ידי אנשי מקצוע קווקזים, יושב פה הרכז שניהל את הפרויקט "פלא" במשרד הקליטה - - -

איך אתה מתייחס לפרויקט "תמיכה"?

"תנופה".

נעבור אחד אחד.

רוברט, כל הפרוייקטים שקיימים הם בתוך "תנופה".

האם כל אלה בתוך "תנופה"?

כולם "בתנופה".

האם גם "פלא" בתוך "תנופה"?

כן. "פלא" לא במוקדים. כל השאר ששאלת לגביהם, גם הם בתוך "תנופה". ואותו האדם שעבד כבר פוטר. יכול להיות שהוא עבד טוב. יש מקום שבו מפורדים בני הקהילה, וזה לא רק אצלנו אלא בכל הקהילות. עד אמצע שנות ה-90 קיבלו את קהילת יהודי קווקז כקהילת רוסים אבל אנחנו לא רוסים, לא אוקראינים, אנחנו יהודים עבריים שגר במזרח קווקז, ובמשך אלפי שנים התחנכנו שם והאופי שלנו אחר. הטענות שלנו אחרות, אם פעם אחת פקיד ממשלתי לא אומר לי 'שלום' למרות שהוא רואה שאני עומד משך שעה או שעה וחצי, והוא לא מזמין אותי אפילו לשבת אז בפעם הבאה הקווקזי כבר לא ייכנס לשם, העשירי שזה יקרה לו גם יהפוך את השולחן. צריך גישה אחרת. לכל הקהילות. צריך להביא אנשים, לחנך אנשים, ללמד אנשים לתת הכשרה מסויימת כדי שידעו איך לעבוד עם הקהילה.

מספר דברים. בגאווה רבה אני בן הקהילה למרות כל הדברים שסיפר מצליח באהבה ובהתרגשות רבה, ודיבר עליהם גם שמחה.


מצד אחד אמרת שכל הפרוייקטים המנוהלים על יד בני הקהילה נכשלו והשאלה היא איפה הבעיה. האם הבעיה היא בקהילה עצמה או במשרדים שמכינים בהם את הפרוייקטים? צריך להגדיר. עלינו לראות איפה שורש הבעיה. היינו לאחרונה במפגש אצל שרת הקליטה וחבל שהיא לא נוכחת כאן. חבל גם שהמנכ"ל גם לא כאן - - -

הסמנכ"ל פה.

אני מאד מכבד את הסמנכ"ל ויש לי אתו מערכת ארוכת טווח עוד מאופקים - - -

חיובית?

חד משמעית חיובית. שוב, עלינו להבין איפה הבעיה. אם הבעיה היא בקהילה אז אנחנו צריכים לרפא אתה ואם הבעיה היא במשרדים אז גם אנחנו אשמים -כי אנחנו לא יודעים להפעיל את המשרדים וללחוץ עליהם ולהערכתי יש לנו עכשיו את הכלי להפעיל את אותם המשרדים ובמקרה הזה, ככל שאני מתבייש להגיד, מדובר במשרד הקליטה. זה המשרד שהיה צריך לתת את הרוח הגבית לכל הפרוייקטים.


נחזור רגע להיסטוריה. פרוייקט חשוב כל כך ואני מכיר אותו אישית, פרוייקט "פלא" . אני מבין שעכשיו הוא עומד תחת סימן שאלה.

היו סימני שאלה רבים. אנשים שם מקבלים שכר שאינו גבוה ולא מקבלים קביעות והוא סיפור אחר והוא חשוב וצריך דיון בפני עצמו.


לגבי המגשרים, אני מכיר את הענין הזה מן הבית כי רעייתי מגשרת. עד היום. והעבודה קדושה. ושוב, מקבלים משכורת מינימום, אין קביעות, בכל שנה הם בסכנת פיטורין.

צודק חבר הכנסת. המכרז מתחדש בכל שנה.

יכול להיות שיש ראשי ערים שלקחו על עצמם - - -

הוא עובד אצלי, לא יעזור כלום, matching, 25% של משרד החינוך.

כך משרד החינוך מתייחס -ולא רק בקדנציה הזו. ואני מאשים פה את כל הממשלות: האם ככה מתייחסים לבעיה שרשית בחינוך של בני הקהילה? יש מה לעשות, יש המון מה לעשות והשאלה היא איך. כמובן שיש ראשי ערים שלקחו את זה על עצמם ואני מצדיע להם אבל יש ראשי ערים שמתייחסים לזה כאילו זו בעיה של משרד החינוך. מבחינתם, אם יקבלו תקנים אז נקבל אותם אבל כך מתייחסים למגשרים.

הדוגמה הקלאסית היא שהיינו כאן עם בוריס בקורס מנהיגות. אני זוכר באוניברסיטת תל אביב, היו כשמונים נציגים, בערך שנים עשר בני העדה זאת אומרת שיש לנו בעיה עמוקה אצלנו כי אנחנו, לצערי הרב, לא מעורבים בכל הפרוייקטים. יש פרוייקטים אבל אנחנו לא נותנים את המענה ולפעמים לא דורשים אותו. לא אפתח כאן את הדיון על הבעיות בתוך הקהילה וגם בהתאחדות, דרך אגב, יש עניינים שהרי היא היתה אמורה להרים את הדגל ולהילחם נגד משרד הקליטה -ואפשר להילחם אבל לצערי הרב אנחנו לא עושים את זה.


לגבי בוריס, אתייחס למספר דברים. הלוא איך הפכתי לחבר כנסת, עברתי את אותו קורס הכשרה של מנהיגות יוצאי קווקז ואת כל הויכוחים ערכתי עם בוריס, והוא בא אלי לאופקים ויחד ארגנו את הקבוצה וממש קיבלתי את הכלים, גם כדי להיות בתוך הקהילה וגם מחוצה לה. עד היום הכלים עוזרים לי. לצערי, המדיניות של משרד הקליטה לחסוך כאן היא מצערת. כל הקהילה צריכה לתת פה משהו.

אריה קורת, התייחס בבקשה גם לחילופי הגברא, מדוע זה קרה, מה היה ההגיון מאחורי זה וכו'. אינני מכיר את האנשים באופן אישי אבל קיבלתי פניות לוועדה בענין הזה.

תודה וצהרים טובים. במהלך 2010 המשרד קיבל החלטה אסטרטגית שהוא נכנס למימון פרוייקט גדול למען חיזוק של קהילת בני קווקז. הושקעו וסומנו הרבה מאד משאבים לטובת הנושא הזה. הפרוייקט הזה כולל מספר תחומים. האחד, תיגבור לימודי, השני, הכנה לצה"ל, קורס פעילים ומלגות לכמאה חמישים סטודנטים.

מה תקציב הפרויקט?

התקציב הכולל היה כחמישה מליון שקל לנושא הספציפי הזה. לצד הפרוייקטים האלה הוחלט, כפיילוט, להקים שלושה מוקדים בשלושה ישובים, שמחה ידידי, תל אביב -לצערי לא ביניהם. רגע, האזנתי לכולכם, האזינו לי. הישובים הם באר שבע, נתניה וחדרה. הישובים האלה נבחרו כי בהם יש ריכוזים גדולים של עולי קווקז. נכון שהפרוייקט לא צלח כפי שרצינו. היו פרקים יותר טובים ופחות טובים אבל כבר במהלך 2010 הופקו לקחים ונכון להיום, מיד אחרי החגים, אנחנו יוצאים לפרויקט - - -

האם ב 2011 התקציב נשאר כפי שהיה?

כן, התקציב היה ל 2010-2011. אנחנו כעת ישבנו -יחד עם בני הקהילה, היתה שם קבוצה של כשלושים איש, ישבנו יחד אתם, בחנו וניתחנו את מה שהיה והיה לנו את האומץ הציבורי לומר: רבותי, היו חלקים בפרויקט שלא צלחו. יחד עם זה, אני מציע שננתח את זה גם כאן ביחד כי אי אפשר יהיה לבוא ולומר שרק צד אחד או רק המימסד אשם כי זה אף פעם לא רק המימסד אשם. אני גם שואל כאן: איפה הקהילה היתה? אם הילדים לא הגיעו לפרוייקטים בנושא תיגבור לימודי אז אני שואל איפה היו הפעילים של הקהילה?

כמה מימוש היה מן הכספים של שנת 2010?

אנחנו עכשו בתהליך של סיום החשבונות ומה שלא מומש עובר לפרויקט המחודש, שהופקו לגביו ללקחים. לקח אחד הוא בנושא של תיגבור לימוד, נתחבר לפרוייקט "פלא" שהוא נושא חשוב ומרכזי ועבורו יצאנו למכרז מאד גדול וחברת המתנסי"ם זכתה בו. יש להבין, בנושא תיגבור לימודי אנחנו מממנים ילדים שהם כבר דור שלישי בארץ. אין פה נציג ממשרד האוצר אבל אתה מבין שאם אנחנו באים עם נתון כזה למשרד האוצר אז לא נקבל עליו את כל המימון והתמיכה. יש להבין את זה.

לגבי "פלא" אנחנו הולכים ומחזקים אותו בכך שיהיו שלושה מגשרים מבני הקהילה שילוו את הפרוייקט הזה ברמה המחוזקת. זאת אומרת שבכל מחוז יהיה מגשר שהוא בן הקהילה, הוא יצור את הקשר עם המשפחה, עם בית הספר ועם הפרויקט. זה לקח אחד.


הלקח השני הוא למשל, בפרוייקט הכנה לצה"ל. הכוונה שלנו היא לעשות אותו יחד עם הצבא. אם הצבא יהיה שותף -ויש לנו כבר דיונים אתו לגבי השותפות שלו בפרויקט, על מנת שיהיה איזשהו המשך.

חסר פה מרכיב של הקהילה.

שניה, גם הקהילה, רגע, תנו לי לסיים. הנושא של מנהיגות, נעשה הפרדה בין קורס לפעילים, שיהיה שהוא יהיה במסגרת המוקדים שיפעלו לבין קורס מנהיגות שיהיה ברמה הארצית. בכוונתנו לפתוח עוד שבעה מוקדים ואור עקיבא, לא ביניהם. אני מנסה לבנות מפתח שיתן מענה.

המשמעות התקציבית היא שהמוקדים והרכז הם ב matching, כשאתה אומר לפתוח עוד שבעה מוקדם, תציעו לרשויות לתקצב רכז, בתנאי שהרשות - - -

ודאי, אנחנו בשלב ראשון אמרנו: בלי matching של הרשות אבל מאחר וזה פיילוט - - -

אתה מדבר על שבעה מוקדים. פרט את חלקי הרשות המקומית, מה יידרש ממנה?

עדיין לא סגרנו את זה כי אני מנסה לבנות איזשהו מפתח אחר לבחירת הישובים כי מסתבר שמספר העולים הרשומים אינו מספיק כדי לתת את המענה הנכון ואנחנו מנסים עכשיו ללכת גם על מפתח של מצב סוציואוקונומי ופרפרייאלי ואין ספק שנגיע לתהליך של סגירת המפתח עוד השנה. ב-15 באוקטובר תגזור את הסרט.

דיברת על שלושה מוקדים, באר שבע, נתניה וחדרה. האם הקמתם שם צוותי היגוי?

ודאי. ויותר מזה. אומרים שבני הקהילה לא שותפים אבל רבותי, בכל מוקד כזה יש רכז והוא בן הקהילה והוא זה שאחראי על הפעלת המוקד. להגיד לכם שאני מרוצה מזה? לא.

למה לא צלח? מה היתה הסיבה? אמרת שהיו שלושה מוקדים שבחרתם ובהם הפרויקט לא צלח.

לא, אמרתי שהפרויקט בכללותו לא עבד. רגע, שניה, רבותי, למוקד, רבותי, סליחה, אני מבקש שלא להפריע לי, למוקד נבחר רכז. רכז הוא בן הקהילה. אתה יכול להביא את הסוס אל השוקת ולא יותר מכך. מי שאחראי על הפרוייקט הוא רכז בן הקהילה. הוא נבחר על ידי ועדה משותפת והיה גם מכרז, המכרז פורסם בעיתונות והיתה ועדה משותפת של הרשות ושל משרד הקליטה. בוא נמשיך.

רגע, בתוך המוקדים, רק על מנת להבין, האם בתוך המוקדים היו ארבעת הנושאים כמו הכנה לצה"ל - - -

לא, לא, לא, הנושאים האלה הם לא - - -

רגע, למה, אם כבר זה נפרד אז למה אור עקיבא לא קיבלה, לא הכנה לצה"ל, לא תיגבור לימודי ולא שום דבר?

קודם כל תיגבור לימודי אור עקיבא קיבלה אבל אני לא רוצה שננהל עכשיו את הדיאלוג הזה.

אני יודע, ואני בקי בכל מה שקורה מבחינת תקציבי משרד הקליטה. הרי אני מקבל תקציב זעום מאד ואתה יודע כמה אני מקבל לאור עקיבא, 130,000 ₪ זה כל התקציב שלי, אי אפשר לעשות עם זה כמעט כלום ואתה יודע את זה טוב. בוא נעזוב את הסכום הזה כי הוא לכלל העולים אבל אני מדבר על העדה קווקזית, הרי יש באור עקיבא ריכוז גדול שלה. נכון שאם תשווה אותה לחדרה אז חדרה יותר גדולה אבל אם תשווה אותה לאוכלוסיה של אור עקיבא אז אנחנו יותר גדולים.

האם אתה יודע כמה סטודנטים מאור עקיבא קיבלו מילגה עכשיו? רגע, רגע, כבוד ראש העיר, תדייק עד הסוף, כמה סטודנטים בני הקהילה שגרים באור עקיבא קיבלו מילגה?

אריה, באור עקיבא עושים עבודה טובה אבל אני אומר לך משהו. דיברנו על הוראת שעה וצריך להאריך אותה, להאריך את שנות הפעילות שלה. התחילו בעשר שנים, האריכו לשלוש נוספת פעמיים והנה שש עשרה שנה אבל, צריך להגיע להחלטה שכל העולים מ- 1990 - - -

אבל עובדה שהסטודנטים היום מקבלים מילגה מתוקף הוראת השעה.

למה לקבל מילגה? למה שלא יקבל לימוד חינם?

לימוד חינם? מי מקבל לימוד חינם? עם המילגה הזו הוא גם תורם לקהילה.

מילגה זו ועדה, שמע, לתרום לקהילה, כולם תורמים לקהילה אבל למה לא להאריך ולהחליט שהדברים יהיו כמו בשנת 89' או 90'?

אריה, אנחנו בסוף יולי. חצי שנה כבר עברה. שמעתי על שבעת המרכזים שאתם עומדים לפתוח וזה מבחינתי חשוב. איזה עוד דברים יש שאתה יכול לבוא ולדבר עליהם היום? הרי אחרי החגים כבר לא יישאר זמן.

בגלל שאנחנו עכשיו שבחודשי הקיץ אמרנו שנקח את החודשים האלה על מנת להיערך לכל השינויים שהצבעתי עליהם כולל התכנון עם הצבא, כולל הנושא של "פלא", לסגור עם חברת המתנ"סים את הנושא של המגשרים וזו ממש מהפיכה כי זה לא היה עד היום ולא עם שום קהילה אחרת שממומנת לפרוייקט "פלא". רק הקהילה של עולי קווקז תזכה עכשיו בשלושה מגשרים רק לצורך תיגבור לימודי, למשל.

הפקנו לקח נוסף והוא הקשר עם הקהילה. פה אני מודה שלא עבדנו מספיק נכון. ישבנו יחד עם בני הקהילה, קבענו צוות משותף שבו יהיו שבעה או שמונה נציגים מבני הקהילה. מר מצליח נתן רשימה של אנשים. אנחנו מתכננים -ברגע שנזכור תקציבית את הפרוייקט בעוד כעשרה ימים, לקיים פגישה אתם, לשבת ולדון על התכניות ובנושא של המוקדים, למשל, אני בהחלט מצפה שהפורום הזה יצק את התכנים לכל הפרוייקטים שיהיו במסגרת הזו.

התיחס בקצרה לחילופי הגברא.

אני לא חושב שזה הפורום המתאים להעלות פה בעיות של עובד כזה או אחר במשרד כזה או אחר. מתוך כבוד והערכה גם לבוריס, אני לא חושב שזה המקום לפתוח דיון על זה.

האם נשאר היום תקן למישהו שהוא מרכז?

אין תקן בפועל. אין תקן אבל - -

היה תקן עבור נציגים מכל הארץ. השאלה האם במקומו יש מישהו אחר שהוא הכתובת?

אנחנו נעשה את הכל כדי לא לפגוע במעמד של בוריס ולא במעמד של הקילה אבל לא זה המקום לדון בנושא הזה.

זה המקום. וזה הזמן.

האם היית רוצה שנדון עכשיו לגבי התיפקוד שלך כיושב ראש העמותה? אני מצטער, אני לא חושב שזה הפורום לדון בעובד כזה או אחר.

חבל שהתפקיד הזה נעלם.

מאיה שריר, נא התייחסותך.

לגבי המגשרים, משרד החינוך לא מעסיק מגשרים שהם לא דוברי אמהרית או קווקזית. לשאלת יושב הראש, יש מגשרים בעשרים וארבע רשויות. הם לא עובדי הוראה ולכן הם לא יכולים להיות מעסקים על ידי המשרד. הם מועסקים על ידי מכרז. יצא קול קורא. היו עוד ישובים שיכלו להגיש ובחרו שלא להגיש.

לגבי הטענה שהמשרד מתקצב רק 25%, זה לא מדויק, המשרד מתקצב 75% אבל לפי מספר התושבים בעיר. לאור עקיבא הגיעה רבע מישרה וכל הכבוד לראש העיר שבחר לתת משרה מלאה.

האם יש רשויות שלא מנצלות את התקציב הזה?

כן, יש רשויות שלא הגיבו לקול הקורא. זה לא שהן לא מנצלות.

מי כן מנצל? האם המשרד בא ואמר שיש לו תקציב לעשרים וארבעה מגשרים?

לא. המשרד העלה קול קורא. כל רשות שמעוניינת ושעומדת בקריטריונים שהתפרסמו, המכרז הופנה לדוברי רוסית עם פקטור ליוצאי קווקז ובוכרה, כמובן שקיבלו עדיפות. ולא כל הרשויות בחרו להגיב לקול הקורא. זה ב matching, משרד החינוך מממן את רוב התקציב אבל בהתאם לגודל האוכלוסיה באותו ישוב.

תודה אדוני יושב הראש. אנחנו מרגישים פה רגשות מעורבים ולא בכדי, כיון שבאמת הרבה מאד שנים והרבה מאד אנשים -שחלקם יושב כאן פעילים גם בהתנדבות ועושים ומדובר -כפי שנהוג לומר, בבני עמי ובמקביל יש את הפקידות הממשלתית שגם פועלת משך הרבה מאד שנים.

אנחנו ביקשנו ממשרד הקליטה לעשות בדק בית, לבחון את ההצלחה של הפרוייקט כמו שהוא שהתפתח לאחרונה. אלך צעד אחורה. התאחדות יוצאי קווקז, בשנות ה-90 המוקדמות היתה בראשות שמחה והצליחה יפה מאד. במשך שנים היתה פעילות ענפה, היו הרבה פרוייקטים -והייתי שותף לחלקם כיו"ר ועד סטודנטים, הרבה מאד פרוייקטים נולדו אז ומשרד הקליטה היה שותף, , קרן רש"י, משרד החינוך והרבה משרדים אחרים והיתה באמת פעילות מאד מאד יפה. סוד ההצלחה היה שבני הקהילה המתאימים נבחרו. לא ששמו מישהו במקום מסוים ואמרו: יופי, שמתי, יצאתי ידי חובה. זה לכאורה יפה אבל זה לא יצליח. לקחת אדם מתאים, לשים אותו במקום מתאים, לתת לו את הכלים המתאימים - זו ערובה להצלחה, גם בקרה מתאימה -כמובן ועם תקציב מתאים. לבוא ולקבוע פרוייקט בלי סמכויות לא יצליח בשום מקום ואני לא אומר את זה כביקורת קוטלת אלא כמשהו בונה.

ההתאחדות -עם הזמן ובגלל כל מיני דברים, נסגרה. לפני כשש שנים הקמנו אותה מחדש, מתוך צורך אמיתי, כי ראינו שכשאין התאחדות, כשאין גוף שמרכז פעילות, כשאין גוף שמלכד אז נוצר ואקום והבלבול שאנחנו שומעים פה היום הוא תוצאה של אותו ואקום.

כשהקמנו את ההתאחדות החדשה, בשנת 2006, הקמנו אותה ללא תקציבים, אני הייתי יושב הראש, הקמנו אותה עם בעיות כאלו ואחרות, וההתחלה היתה שלילית. משרד הקליטה ואריה קורת -כשותף מלא ומסייע סייע בהקמת ההתאחדות מחדש. היו לנו מספר מטרות ואחת מהן היתה לנסות לאתר תקציבים בחוץ לארץ. יהודים שיתרמו לפעילות ולשמחתי אחד האנשים שהרימו את הכפפה, מר גבע זכריאייב, ממוסקבה, תורם ידוע, איש חינוך ואני כרגע מייצג אותו בישראל בעמותה "סמגי" והוא באמת מסייע לפעילות וההתאחדות "מרימה את הראש".

ראו, חברים, אתם מכירים אותנו, מדובר במנהיגות שהיא אותנטית, מנהיגות שנבחרה על ידי ציבור, מנהיגות שעושה בהתנדבות בכל הארץ, ולמעשה בכל ערי יש נציגות, אנחנו מבקשים שתהיו שותפים מראש, בתכניות. גם הכסף שבסופו של דבר נצבע, נצבע אחרי מאבק של ההתאחדות. אחרי מאבק שבו באנו ואמרנו: חברים, אמנם נעשָה הרבה בעבר, אמנם הקהילה עלתה על דרך המלך ובאמת יש הרבה מאד הצלחה בהרבה תחומים אבל, נשארה אות אחרונה, ושם זה חסר. אמנם נכון שיש פעילות עם הצבא ויש פעילת עם יזמות עסקית ויש עוד אבל בוריס נשאר, הקשר עם הממשלה היה באמת דרך בוריס ואם הקשר הזה יתנתק אז אנחנו נהיה בבעיה.


הפרוייקטים גובשו והפרוייקטים תוכננו בלי להיעזר באנשים המתאימים. אמנם הם כן היו בני קהילה מעורבים אבל זה לא נעשה בתהליך בריא, לא נעשה בתהליך מספיק טוב וכמו שאמר נציג משרד הקליטה, שרת הקליטה ומנכ"ל המשרד, אחרי קריאה שאנחנו קראנו, עשינו כנס חירום באור עקיבא שבו דרשנו הסברים ובאמת, נקראנו למשרד הקליטה, קיבלו אותנו יפה והודו, גם השרה וגם המנכ"ל - שהם נכשלו. זה באמת דבר שהוא נכון לעשות את הישיבה הזו ואת הניתוח הזה כדי למצוא מה הסיבות ואני שמח שבקשת ההתאחדות והמנהיגות של הקהילה ממשרד הקליטה נתקבלה כדי שקודם כל, נפתור. הפרוייקט הנעצר. מסיבות כאלו ואחרות הוא נעצר. לפעמים עצירה פירושה נסיגה וזה מה שקורה היום. כיוון שנוצר מצב שבו יש רגרסיה, יש הדרדרות באמון של בני הקהילה במערכות השונות. וחבל שזה קורה אבל תגובה מהירה יכולה להציל את הפרוייקט הזה.

כמו שאתה רואה, אדוני יושב הראש, יש כסף. יש גם משרד שיודע להוביל כאלה דברים. יש קהילה שיש בה הרבה מאד מנהיגות מקצועית וחברתית שיודעת איך עושים את העבודה. צריך לחבר, צריך לקשור. לכן הקריאה שלנו אליך היתה להתערב, שהועדה תתערב בזמן, כדי שהועדה תוכל לגבש את הדרישה סביב השולחן הזה, הדרישה שמשרד הקליטה והמשרדים הנוספים יהיו מעורבים, יחד עם בני הקהילה, יחד עם ההתאחדות ומנהיגים אחרים, לשבת בזמן מוגדר, לעשות ניתוח של מה שנעשה, איפה נכשלנו, איפה הצלחנו ובעקבות הניתוח הזה לראות כמה כסף יש, לראות איזה פרוייקטים, לבחור אנשי מקצוע מבני הקהילה שהם יעזרו במנהיגים מבני הקהילה. לעזור לקהילה הזו זה ממש לא קל. אני אומר את זה לצערי כיוון שהייתי מאד רוצה -שכמו שאר הקהילות אנחנו נתערה בחברה הישראלית. וזה קורה, בחלק מן הערים בקצב מהיר יותר -כמו באור עקיבא למשל ובחלק מהן בקצב אטי יותר אבל יש כח איכותי בכל עיר ועיר, שדרכו חודרים לקהילה ודרכו אפשר לפתוח.


מה שהיה עד עכשיו זה שהיחס כלפי המנהיגות היה משהו כמו: יש מתנדבים אז הם יעשו אבל זה כבר לא תופס. כי אותם מנהיגים צריכים גם להתפרנס. וככל שהזמן עובר הצרכים של מעורבות גדלים לכן, אותם אנשים שפעילים ותורמים מן הזמן שלהם, צריכים אולי להפוך בחלקם למתוגמלים כדי שיוכלו לתת את הידע שצברו במשך השנים והוא יקר מפז אז במקום לשלם לאיזשהו פרופסור שלא מכיר את הקהילה כדי שיהיה יועץ בשכר מאד גבוה, אפשר שיקחו את בני הקהילה, יש פה אנשים צעירים, יש אנשים שיודעים את העבודה.


לפני סיום, אני רוצה להודות לנציגים של המשרדים שכאן, למשרד הקליטה כמובן ואני רוצה להודות על כך שניתנה הזדמנות רק שצריך לעשות את זה מהר. אדגים הצלחה שהיתה בעבר כיוון שבני הקהילה הובילו אותה. שמחה הזכיר את המגשרים. יש את נושא הסטודנטים ובזמנו, כשקיבלנו מנדט, היינו בכל הארץ וקראנו לצעירים ללכת וללמוד באוניברסיטאות ולהתנדב לצה"ל וליחידות קרביות בפרט, ומשרד הקליטה והגו'ינט וגופים נוספים ביחד אתנו פעלו כך שתוך זמן קצר מאד היתה היענות מאד גדולה ויש מאות סטודנטים ומאות חיילים קרביים וקצינים, יש יזמות עיסקית ותעסוקה: בזכות זה שבני הקהילה היו מעורבים הוקמו מאות עסקים שהעסיקו אלפי אנשים. נושא החינוך, שוב, יש גופים שהם לא בני קהילה שמומחים, אפשר לפנות גם אליהם, אלי זרחין, למשל, מפעיל עמותה -וטוב שהוא כאן, הוא מפעיל עמותה שיודעת את העבודה. שר הקליטה פנה אלינו בבקשה שנמצא עמותה שתוכל להיות שותפה למשרד הקליטה כדי לבצע ויש את אלי, יש את העמותות שלנו, את ההתאחדות, את "קשב", את העמותות באיזור הדרום שחביב עמד בראשן.


לסיום, כמו שאמרתי בהתחלה, תודה, ואני מציע, כיוון שעד אחרי החגים יש זמן קצר מאד אולי אפשר למהר עם הועדה או לחכות קצת. כי להתחיל משהו שלא יצליח, עדיף לא להתחיל אותו בכלל.

תודה רבה. קודם כל שלום לכולם. שמחה, ראש עירית ראש עקיבא, מצליח עמנואל, יושב ראש התאחדות קווקזים, עמיתים לעשייה, נציגי משרד הקליטה, תודה על האירוח החם.


אתייחס מבלי "להסתובב", אנסה להתמקד בדברים ספציפיים. אין ספק שתהליך הקליטה הוא תהליך קשה, גם לאוכלוסיה קולטת וגם לזו הנקלטת. ככל שאנחנו לא נשתף פעולה עם אותם אנשים שכבר עברו את התהליך הזה ויש להם נסיון בנושא הזה, אני לא חושב שאנחנו נתקדם צעד או שני צעדים קדימה. לכן, היום אריה ידידי, העבודה שלנו נמשכת כבר הרבה שנים, כנס צעירים ארצי ראשון עשינו בשיתוף פעולה עם משרד הקליטה, כשאתה לקחת בו חלק ובוריס לקח בו חלק ועוד הרבה נוספים. יחד עם זאת, היום אנחנו נמצאים במצב שבו קיים משאב כספי למען קהילה קווקזית, יש נסיון של אנשים מסביב, אנחנו צריכים לבוא לחזק את אותם אנשים שעובדים בתוך הקהילה, שיש להם נסיון, אולי להקים מחלקה סוף סוף במשרד לקליטת העלייה, שתטפל בקהילה קווקזית, מחלקה עם עובדים בני הקהילה, אולי בוריס -כממונה על ריכוז קליטת עולי קווקז, ירכז אותה, להקים מחלקה במשרד הקליטה שתטפל בנושא הקהילה הקווקזית. העובדים יהיו בני הקהילה, שיש להם נסיון, כי אדם שעבר את התהליך הזה יידע יותר טוב מה יותר טוב לקהילה שלו. רק אותו בן קהילה. לכן הפנייה שלי כאן, מן המקום הזה, לוועדה ולגורמים שכן מיומנים וכן יודעים לעשות את זה, לתת אפשרות לבוריס חנוכאיב, כממונה על קליטת עולי קווקז, לחזק אותו ולהצליח את הפרוייקט ביחד אתו. עשינו מפגש לפני חודשיים עם השרה אבל לא עשינו הפקת לקחים כי אחד הלקחים הוא שלא חיזקנו את האדם שאמור לטפל בזה ויש לו נסיון של שלוש עשרה שנה ואני לא יודע איזה סוג של הפקת לקחים עשינו כי הקהילה היתה שותפה ואם כקהילה היינו אומרים שאנחנו לא מרוצים מבוריס אז בסדר אבל אנחנו מרוצים כקהילה, הוא עדיין עובד במשרד, יש למשרד מדיניות של המשרד ואני מסכים, אף אחד לא מתערב בזה אבל אם יהיה צורך לבקר אנחנו יכולים לעשות ביקורת בונה, לא קרה כלום. זה לטובת המשרד ולטובת הקהילה. אף אחד לא תוקף, אנחנו חברים, באים ומבקשים, כי זה אדם שראוי בעיניי, ואני מדבר כרגע בשמי ואני חושב שעמיתים ובני קהילה אחרים ויושבי ראש ארגונים שונים מסכימים אתי כרגע ואם יהיה צורך אקח יוזמה ואחתים את כולם. אגיש את זה במכתב לכל גורם בכיר בתוך משרד הקליטה להחזיר את בוריס חנוכאייב לתפקידו.


לגבי הדור השלישי, הרי יש תכנית "פלא" לדור שלישי, אם קיים שם דור שלישי אז כנראה יש בו צורך, כנראה לו עשינו עבודה טובה בדור השני ולא בדור הראשון אז אם זה קיים אז אנחנו צריכים להמשיך עם זה. לשתף את הארגונים ואת בני הקהילה, יש היום עמון עמותות שעושות עבודה נהדרת, ואגב המוקדים, חשוב לשתף פעולה בין המוקד לבין עמותות מקומיות שקיימות וכבר עובדות, עמותות של הקהילה, שכבר עובדות, שלא יווצר מצב של תחרות, לא צריך להמציא גלגל מחדש, כמו שניסינו לעשות עם "פלא", הכנסנו את אפרגן, היה פלא מצד אחר והמטרה היתה אחת אבל יצרנו תחרות, בשביל מה? כנ"ל גם בנושא הזה. עמותות שקיימות לתת להן שיתוף פעולה או עם פרילנסרים, להיכנס לשיתוף פעולה דרך ראשי ערים שהם ינהלו את המוקדים כי יש להם נסיון, הם עשו את העבודה הזו בהתנדבות, מי יכל לעשות את זה יותר טוב מהם בשכר? זהו נושא אחר אבל אלה דברים מאד חשובים כי הם באים מן השטח.

לגבי קבוצות מנהיגות, אנחנו יורקים דם כדי ליצור. החבר'ה בדרום עושים עבודה נהדרת עם קבוצות המנהיגות של הצעירים אבל גם הם יורקים דם כדי ליצור את הקבוצות האלה בגלל חוסר תקציב בשטח. והתקציב קיים אבל הוא לא מגיע אליהם. מבקש להתייחס גם לזה.


הבקשה העיקרית היא שאם ראינו שאחת ההצלחות היה עם הסטודנטים ואנחנו היינו חלק מן ההצלחה הזו, אז שווה להגדיל מיכסה מ 150 ל- 250 סטודנטים שבשנה הקרובה יקבלו ממימון של מינהל הסטודנטים, כי ש צורך, אנחנו נדאג לתת מערך -אם זו הדרישה, נעזור להקים מערך התנדבות ארצי, שיתנו שעות בקהילה. יחד עם זאת, הרבה סטודנטים -מעבר למאה חמישים, הגיעו כבר אלינו למרכז מידע ארצי שאנחנו מממנים ואגב, משרד לקליטת העליה נותן תמיכה למרכז שאנחנו מפעילים ויש קו חינם, קו ארצי, שבני הקהילה יכולים לפנות אליו. משרד הקליטה שותף לפרוייקט ונותן תקציב לפי סעיף תמיכות, ולכן אני פונה ומבקש להגדיל את המיכסה של הסטודנטים למאתיים וחמשים כי נגיע גם למאתיים חמישים ואחד.

תודה פאבל, לגבי הרכז בוריס, לא באופן אישי אבל האם הגדרת התפקיד היתה טיפול בעדה? האם היום -בלי להתייחס אליו אישית, החלטתם לוותר על התקן של טיפול בעדה?

לא היה תקן. היה מוגדר אבל לא היה תקן. מבחינת הנציבות לא היה תקן לעולי קווקז.

אוסיף משהו, בזמנו משרד הקליטה מינה מישהי, אשה מקסימה שלא התאימה לתפקיד, לתפקיד הזה, היה זה בסוף שנות ה-90 והיא לא הצליחה. אחרי מסע שכנועים שלנו היא הועברה מן התפקיד והובא בן הקהילה. או אז היתה זו הצלחה וזה כי היה לנו עם מי לדבר. גם עכשיו, אם ישימו בן קהילה - - -

האם היום אין לך עם מי לדבר?

אריה, אתה עושה עבודה מדהימה, אנשים נוספים במשרד לך עושים עבודה מדהימה אבל אנחנו מדברים פה על משהו שהוא קצת גדול מאתנו. אנחנו גם רוצים שמשרדים נוספים ירימו את הכפפה הזו. מדובר ב 190,000 איש ואנחנו רוצים להשיל מעלינו את החליפה של הנזקקים ולהפוך לתורמים. אני משבח את העבודה שלך. תמיד.

שלום ליושב הראש, שלום ראש העיר, ראש התאחדות עולי קווקז, שלום נכבדים, אנחנו, באיזור גוש דן, בתל אביב. אני יושב ראש קהילת יוצאי בייג'אן ועולי קווקז. הקמנו את התאחדות יוצאי בייג'אן משנת 2007, עמותה רשומה ולפי החוקים של העמותות אפשר לבקש מן הממשלה עזרה אחרי שנתיים, בתחילת 2010 התחלנו בתכניות, לשלוח מכתבים למשרד הקליטה ויש העתק בוועדת הקליטה. המכתבים היו בענין תקציב ובעיות של האיזור שלנו, גם בענין הרכזות. שלש פעמים רשמנו מכתב ושלש פעמים קיבלנו תשובה שלילית.

אני לא יודע מה שיקולי המשרד אבל לפי הדברים של אריה, יש - - -

אנחנו מבקשים. קיבלנו אפשרות מעירית תל אביב למימון של 40% ואנחנו מבקשים המון פעמים. באיזור הזה קהילה קצת מפורקת ולכן הקמנו את ההתאחדות של יוצאי בייג'אן. עכשיו הקהילה יותר ביחד. בתל אביב בשכונה אחת יש שלושת אלפים תושבים. אמנם שמחה אומר שאין בתל אביב קהילה אבל יש ויש. באיזור גוש דן יש קהילה ולפני חמש שנים לא ראינו אותה אבל עכשיו רואים.

מחשבים את זה יחסית לאוכלוסית העיר.

רק בשכונה אחת גרים מעל שלושת אלפים תושבים בערך ואחרי מלחמת לבנון השניה עברו מן הצפון לאיזור גוש דן הרבה אנשים, אלפי אנשים מקהילת הקווקזים. אפשר להגיד שחלקם לא רשום באיזור תל אביב אבל גרים שם. כל הקהילה מבקשת עזרה ממשרד הקליטה, היינו בפגישה עם שרת הקליטה, היינו בוועדת הקליטה בתל אביב ועדיין אנחנו מבקשים עזרה ולא מקבלים. ממלאת המקום שלי תדבר על התכניות שלנו.

שלום לכולם. מדברים על כך שבאיזור תל אביב היו או לא היו יצאי קווקז. אני בתור סטודנטית הייתי מגשרת מטעם משרד הקליטה בעירית תל אביב, הקמנו קבוצות לילדים בעזרה בשיעורי בית והכל הצליח, התכנית הצליחה וגם האוכלוסיה תרמה הרבה להצלחת הפרויקט, יוצא מזה שבתל אביב כן יש קהילה.

אפשר למקד את הבעיות של האוכלוסיה הקווקזית למספר נושאים: חינוך בכיתות יסוד, ביניים וחטיבה. משרד החינוך יכול לראות, ולפחות אני, בגלל שאני פעילה עם נוער, ראיתי בנות שש עשרה ושבע עשרה מתחתנות למשל, איך מתייחס משרד החינוך לכך? איזה תכניות עושים כדי למנוע את האוכלוסיה הזו מלנשור ממערכת החינוך?


דבר נוסף, אנשים שעלו בגיל צעיר לישראל, הלכו ישר לפרנס, לעזור למשפחה להתפרנס, כל האוכלוסיה הזו לא מקבלת התיחסות. אפשר לדאוג לאנשים בגילאי 25-45 לקורסים להכשרה מקצועית, להוציא אותם ממעגל של חסרי מקצוע ולדאוג להם ללימודים ולהכשרות כדי לעבור לתעסוקות אחרות. להפוך אנשים נתמכים שעובדים בעבודות מזדמנות להיות אנשים מקצועיים עם עבודות. אפשר לעשות את זה.

אפשר לעשות תכניות של תרומה לקהילה, אנשים מן הקהילה שהצליחו, שיתרמו אחד לשני ויעזרו אחד לשני אבל כדי לעשות את כל זה צריך שיהיה מרכז.

אתם מדברים על כל מיני תכניות אבל אני, כבוגרת תואר שני -ואפשר לומר שהצלחתי בחברה, אני לא שומעת על התכניות ופונים אלי ושואלים אותי לאן לפנות ולא שמעתי בכלל על התכניות האלו? איפה הן היו? לתל אביב כל המידע הזה לא הגיע.

יושב הראש, ראש העיר, יושב ראש התאחדות עולי קווקז, משרד הקליטה, משרד החינוך, תודה ליושב הראש. זו לא פעם ראשונה שאני כאן.

לגבי ההיבט התקציבי, אתייחס מנקודת מבט אחרת.

סליחתך, במרכז שלך , התקציבים שאריה דיבר עליהם - - -

אתיחס. קודם כל אני כל הזמן שומע שיש תקציבי תמיכה לעדה הקווקזית אבל אנחנו במרכז לצעירים לא מרגישים אותם, את זה אני חייב לציין. היתה הבטחה לתת לנו רכזי עולים ב- 2011 וזה לא בוצע. מרכזי עולים בישובים כמו אור עקיבא או חדרה, או מוקד - כל זה מענה כי רכז עולים הוא רכז עולים ויכול להיות גם לקווקזים אבל אין לנו את זה.

יש לנו שיתופי פעולה מדהימים עם הנציג מחדרה, כל מה שהוא יכול הוא עוזר ותומך וברכת "ישר כח!" גם לך.

בעבר פתחנו קורסים עבור העדה - - -

הוא עובד משרד הקליטה, צריך לציין את זה. אנשים לא יודעים מי זה. הוא מנהל מרחב השרון אצלנו.

תענוג לעבוד אתו. כל פניה שפונים למשרד הקליטה בחדרה - - -

תתייחס לכך שזה לא לגבי קווקזים.

כל הפניות שלנו נענות.

ערכנו בזמנו קורסים לעדה הקווקזית כמו הזדמנות עיסקית, משפחתונים ובנושא מנהיגות. הכל עבד יפה. היום אין את זה. היום יש לנו אולפן ש"רץ" במרכז צעירים והוא לא רק לקווקזים אלא לכולם אבל יש באור עקיבא הרבה קווקזים אז מטבע הדברים 60% או 70% מן המשתתפים באולפן הם בני העדה הקווקזית.


אנצל את ההזדמנות לא כדי לבקש עזרה אלא כדי לבקש שיתוף פעולה. אנחנו מספיק חזקים כדי לבוא ולתת פתרונות, גם פתרונות יצירתיים לשאלה איך להתפתח כקהילה קווקזית. לבקש עזרה כל הזמן זה מראה על מסכנות ואנחנו לדעתי לא במקום הזה. שוב, אשמח, אם בתוך זמן קצר,עם ועדת היגוי של משרד הקליטה שגם משרד החינוך שיצטרפו לועדה הזו, אנחנו כאנשי נסיון מן השטח -ואני מסכים עם הדברים שנאמרו פה, אנחנו באים מן השטח, אנחנו מבינים ואנחנו יכולים לעזור ולקדם את התהליכים בדרך קצרה יותר.

קודם כל אני רוצה להודות ליושב ראש הועדה שמצא לנכון לקיים ישיבה של הוקרה לעולי קווקז. אני נציג של הקהילה ואני גאה בקהילה שלנו עם כל היכולות שלה והפוטנציאל שלנו להיות אחד האוונגרדים בחברה הישראלית.


אעדכן מספר פרטים בקשר לתפקידי ולספר על למספר פרוייקטים שעשינו. התקבלתי לעבודה במשרד הקליטה ב 1998 והופתעתי לשמוע שהמעסיק שלי יהיה הג'וינט, אמנם הגעתי למשרד הקליטה אבל אמרו לי שאהיה מועסק על ידי הג'וינט. על פי החוזה שבין משרד הקליטה לג'וינט נקראתי רכז תעסוקה ארצי לקליטת עולים. אחד ההישגים הגדולים שלי כרכז תעסוקה ארצי לקליטת עולי קווקז הוא שילוב של שבעה נציגים של הקהילה בלשכות תעסוקה בשבע ערים בארץ. עד היום האנשים האלה עובדים ואני בעקשנות -על המשמעות החיובית שלה, עמדתי על כך שכולם ישולבו ויהיו עובדי מדינה. וזאת כשאני, כמועסק בג'וינט ישראל לא הייתי עובד מדינה. ב- 2003 הועברתי מתפקיד רכז תעסוקה ארצי לתפקיד ניהול של היחידה לקליטת עולי קווקז ובחוזה שלי עם המשרד לקליטת עליה וג'וינט ישראל היה כתוב מנהל יחידה לקליטת עולי קווקז.

ואתה עדיין עובד של הג'וינט?

לא. ב 2008 העבירו אותי לתקן של משרד הקליטה. נאמר לי שלפי הסיכומים עם נציבות שירות המדינה אני אמשיך להיות בתפקיד שלי אבל אקרא רכז בכיר. אחרי זמן מה קיבלתי קידום בדרגה ואני נקרא יועץ. נקראתי יועץ ארצי לקליטת עולי קווקז. העובדה שבנציבות הדבר לא נרשם בפירמידה של המשרד היא רק ענין טכני ולעומת זאת, המשמעות של העשייה שהיתה, היא הטיפול בעולי קווקז וכל אחד שיושב פה יודע שטיפלתי בנושא.

בקליטה בקהילה עשינו המון פרוייקטים כמו "פלא", למשל וכמו מנהיגות, ובתוך המנהיגות, היתה יוזמה שלי, יצאה פרק שנקרא "יישום יוזמות של פעילים בישובים", לפי זה אנחנו עשינו -עם חנוך, שלא נמצא כאן, מועדון לנשים במרכז של עולי קווקז בבאר שבע. עד כה תיפקד מועדון ספורט לנוער. באשדוד, עם אלינה, נתנו סיוע לגן ילדים וכל מיני דברים שיזמנו - - -

מהי ההגדרה שלך היום, בוריס?

ההגדרה שלי עכשיו היא יועץ בלשכה.

האם יש לך נגיעה - - -

בכלל לא. אני הועברתי מן המטה ללשכה.

אני חושב שזה לא הוגן. אני ציינתי שאני מבקש לא לדון בהיבט האישי של עובד כזה או אחר. אני ביקשתי ואני חושב שזה לגיטימי לבקש. אני לא חושב שזה הפורום לדון בנושא הזה אבל לא יעלה על הדעת שנותנים רק לצד אחד לדבר מבלי שמישהו מגיב על הדברים האלה. אני חושב שזה לא הוגן.

כל מי שירצה לדבר ידבר.

אבל צריך, - - -

על מה הישיבה? האם היא על העברת תפקידים? אני חייבת להגיד, חבר'ה, אתם מכירים אותי ומכירים אותי לא מהיום, מי כמוכם יודע מה ולמה וכמה משאבים וכמה כח יש למשרד הקליטה כדי להקים ולהרים. וסגרנו את הפרוייקט רק בגלל שישבנו כולנו אצל שרת הקליטה ולפי הבקשה שלכם עשינו את השינויים. כל דבר, כדי לעשות אותו טוב, צריך איזשהו פרק זמן וסבלנות. ולקוות. זו לא ישיבה על בוריס חנוכאייב. ואנחנו לא חייבים להיות פה בהגנה!

הישיבה היא על נושאים רבים וחלקם הוא הנושא של מי שטיפל עד היום בנושאי העדה. תודה.

זו דוגמה של משרד הקליטה, שבמקום להגיב הם קמים והולכים. כך הם מתייחסים גם לדברים אחרים.

לפני כשבועיים חזרתי ממקום שגם אתה היית בו. הייתי בבקור והיית בברבנט וביקרנו שם בבית כנסת של יוצאי קווקז, בית כנסת חדש שהקימו בתמיכה של המדינה בתוך פחות משנה. קצת יותר מחצי שנה. בדרבן גם ביקרתי בבית כנסת חדש שהקימו בכשמונה חודשים ואלה בתי כנסת בני שתי קומות ומעלה כל אחד. ביקרתי גם במרכז היהודי ואני מזכיר את כל אלה כי ראיתי שעם תמיכת המדינה דברים נעשו מהר וטוב אבל, לא המדינה עשתה את העבודה. המדינה נתנה תמיכה, נתנה משאבים ובני הקהילה - הם שעשו את העבודה ועושים את העבודה.

רוב האנשים שיושבים כאן פעילים בקהילה כבר הרבה שנים, חלקם עברו כל מיני קורסים שדיברו עליהם, גם אני עברתי קורס מנהיגות -הראשון שהיה, ודבר אחד בטוח שכולם מסכימים עליו והוא שלמדנו שבכל פרויקט שמובל ונעשה בשיתוף עם בני הקהילה, היתה הצלחה. בכל פרוייקט שעבד בלי אנשי קהילה ואחר כך עם אנשי קהילה - גם אנשי משרדים שונים היו מסכימים על כך, שהיתה באמת הצלחה מרובה.

למשל, דיברו פה על העתון וכולם יודעים שאני מפיק עתון כבר עשר שנים כמעט בלי עזרה ובלי כלום וזה עוזר גם לקהילה. אילו היתה עזרה אז זה היה מצליח יותר ואני מזכיר את זה כי בשנה שעברה, למשל, התחלנו לעבוד בשיתוף פעולה עם משרד הקליטה ומי שבעצם עשה את זה היה בוריס. הוא הביא לכך שהתחלנו לשתף פעולה עם המשרד. מצד אחד אריה אולי צודק בכך שזה לא המקום לדון בנושא של בוריס אבל מה שחשוב הוא שגם אם לא בצורה רשמית היתה הסכמה של כל השרים -ואני מכיר את כל השרים שהיו בשנים האלו, היה ברור שבמשרד הקליטה יש יחידה שנקראתי יחידה לטיפול בעולי קווקז. גם כשיולי אדלשטיין הקים את זה, גם זאב בוים, אדרי ואחרים.

מה שם היחידה?

יחידה לקליטת עולים. אדלשטיין הקים.

יש לי חוזה עם הג'וינט לפיו אני מוגדר כמנהל יחידה לקליטת עלייה.

כולנו אנשים עם בעיות משלנו, יש כאן כנראה גם אישהו מטען אישי ויכל להיות שזה לא המקום לדון בכך וחבל שאריה כבר לא נמצא. אחרת הייתי מבקש בצורה חברית לבדוק את האפשרויות כי חשוב שבמקום הזה יהיה בן הקהילה.

אבל הוא לא חייב להיות בתפקיד שמוגדר כתפקיד לקהילה. אנחנו מספיק זמן בארץ וצריכים לבקש - - -

הישיבה הזו נקראה הוקרה. לצערנו לא כל כך יצאה הוקרה ליוצאי קווקז כי אנחנו שוב מדברים על הבעיות שלנו אבל אפשר שנדבר גם על איזושהי בגרות של הקילה כי לבוא ולומר כמה אנחנו יפים לא מקדם. טוב שאנחנו מעלים את הבעיות שלנו, אין ספק שבחלק מן הדברים אנחנו בעצמנו אשמים ויכול להיות שזה בהרבה יותר ממה שנראה לנו אבל אנחנו בתוך עצמנו, בטוח נמצא את הדרכים לטפל בזה ואני מקווה שלגבי מה שהתחלנו עכשיו יושב הראש יישאר עם יד על הדופק כדי לנסות לקדם דברים ואולי גם איכשהו לפשר בדבר שהוא חשוב כי יש דברים שלא עושים מעל גלי האתר, יכול להיות שיש צורך לדבר בחדרים ולא כך.

אקצר ככל שאוכל. קודם כל, אציג משהו מנקודת מבט אחרת. יתכן שארגיז. דבר ראשון, בקהילה שלנו 35% מן האנשים הם בעלי השכלה על תיכונית. אין הבדל בין נשים לגברים. דבר שני, הקהילה שלנו היא אחת הקהילות הבודדות שיכולה להתגאות בזה שנשים היו חברות פרלמנט בחוץ לארץ. שוב, אנחנו מצטיירים שמישהו עם בעיות ענקיות אבל זה לא נכון לקהילה, הקהילה היא מאד הטרוגנית, היא מאד שונה וזה לא מה שמייצג את הקהילה.

כל הזמן אני שומע שמתחתנים מוקדם, למשל, אבל לפי המחקרים, לכל היותר מתחתנות קרוב ל 10% או 15%. וזה ממש לא שונה במיוחד מן החברה הישראלית. נכון להיום הבעיה היא אחת והיא מאד עמוקה, אני כעובד משרד לבטחון פנים וכמרכז נושא חבר העמים אני יכול לומר רק דבר אחד, היום הסטריאוטיפים והדעות הקדומות -בגלל חוסר ידע על הקהילה השתרשו, גם בקרב אנשי המקצוע וגם בקרב נציגי הקהילה עד כדי כך שנכון להיום אנחנו מטפלים בסימפטומים ולא בבעיה. אחד הדברים -ואנחנו הגענו לכאן גם עם הצעות, הוא שיש צורך ויש כבר תכנית מתוקצבת ומוכנה כדי להעמיק מחקר גם בשביל אנשי מקצוע וגם כדי להכיר את הקהילה. כי אותם אנשי קהילה נשארו בחברה קווקזית חדשה, קווקזית ישראלית חדשה שלא כל כך תואמת למה שהיה שם ולקהילה.


דבר שני, כל הדברים האלה מובילים לעבודה לא נכונה עם הקהילה. הסטריאוטיפים והדעות הקדומות. כתוצאה מכך אנשי הקהילה הקווקזית -לא בגלל שהם לא אנשי מקצוע, הם לא מצליחים להגיע לתפקידים. לא מתוקף זה שיש עובדתית בעיות אלא נוצרו סטריאוטיפים שמונעים מהם להתקדם.

במערכות החינוך ילד הופך להיות "קווקזי" במיוחד מכיתות ו', ז', עד שהוא מגיע לשם הוא לא מרגיש שונה אלא ישראלי יוצא קווקז, עד שהוא מגיע לקו מסוים במערכת החינוך. צריך קצת לרדת מזה. אני לא רוצה להיות כמו הדוגמה של הקהילה האתיופית. זו לא המטרה. יתרה מכך, לא המשרד של קליטת עליה -וזו כהודעה שלי אישית, הם צריכים לטפל בנו, אנחנו דיברנו עכשיו על התערות בחברה הישראלית ואנחנו נמצאים כאן, ועד שלא יפסיקו להגדיר אותנו כעולים נהיה עולים ונהיה שונים. משרד החינוך, משרד הרווחה, צריך להתייחס אלינו כמו אל כל אוכלוסיה אחרת ואשווה את זה עם העלייה מצרפת למשל, או אנגלו סכסים ואמריקאים ושם אפשר לראות שהם עולים רק לצורך זכויות וכשמתייחסים לקהילה הם אל עולים אלא ישראלים אז כאן שוב אנחנו צריכים לשנות את הסמנטיקה ואת ההתייחסות.


יש - ודיברו כאן הרבה - יש כוחות בקהילה ויש עשייה בקהילה. לא צריך להמציא גלגל וכל מה שצריך זה לפעמים תמיכה אבל שוב, לא מלמעלה אלא משותפות. ואני מסכים עם אבשלום כי אנחנו בסך הכל צריכים רק שיתוף פעולה.

שלום לכולם, שלום ליושב הראש. המשרד לאזרחים ותיקים פועל במגוון תחומי עשייה. תוך כדי עשייה אנחנו ראינו שישנן פעילויות שלא משתלבות ועל כן המשרד יזם מבחר תכניות לאוכלוסיות שהוגדרו -מבירור שלנו במשרד הקליטה, כבעלות מאפיינים מיוחדים ולכן אנחנו יזמנו מספר מיזמים עם יוצאי אתיופיה ולאחרונה -ממש לאחרונה, אנחנו בתהליך של חתימת חוזים עם קונגרס ליהודי בוכרה בענין הקמת מיזם העשרה בעשרה ישובים ואני רוצה לומר לכם שבמסגרת ועדות המכרזים שלנו, כשהצגתי בפניהן את התכנית, הן שאלו אותי מדוע רק יהודי בוכרה? מה עם יהודי קווקז? המדיניות של המשרד היא שאנחנו הולכים לקראת 2012 ליזום מיזם משותף עם אחד הארגונים הגדולים שלכם שיכול לבוא אתנו בשותפות הקמת מועדונים להעשרה לאוכלוסיה הקשישה, הבוגרת. שימו לב שמכל השיח שהיה כאן בדיון, גם משרד הקליטה רואה לנגד עיניו רק את האוכלוסיה הצעירה, באופן טבעי, האוכלוסיה המבוגרת ואנחנו שמים לב לזה לאורך זמן - - -

אתה אומר: תגישו בקשות ו- - -

אפשר לעבוד עם אחד הארגונים הגדולים ואני אשמח מאד.

אסיים בדבר נוסף, בלי קשר למיזם, הקשיים וקשיי הקליטה קיימים אבל כל שכן שהקשיים של האוכלוסיה המבוגרת הם גדולים יותר.

דבר אחרון, במסגרת מיזם אחר לגמרי, בעשרה ישובים, עם 200,000 ₪ לשנה לכל מועדון.

בנוסף, אנחנו עושים פעילות נוספת שנקראת כנסים בנושא מורשת קהילות ישראל לכלל הקהילות בישראל וביניהן גם ליהודי קווקז. עשינו אחת במרץ בשדרות ובספטמבר תהיה עוד אחת. חשוב לנו לחזק את הקשר בין הדור הצעיר למורשת של אותה קהילה ואנחנו רואים בכך חשיבות רבה.

שלושה משפטים קצרים. האחד, משרד הרווחה עושה פעולות לטובת האוכלוסיה. גם בתכנית לילדים בסיכון נותנים עדיפות לעולים לחדשים חרדים וערבים, פרויקט של 155 מליון שקל בשנה. זה מחולק גם לפי חלוקה סוציו אקונומית. אנחנו עושים תכנית לאומית שבה משולבים הרבה מאד אנשים על פי קריטריונים אוניברסאליים.

דבר שני, השירות לעבודה קהילתית אצלנו במשרד נכון לסייע לכל קבוצה של פעילים בכל צורה של התאגדות ברמה המקומית ואפשר לבנות -יחד עם המחלקות השירותים החברתיים, ככל שיש התארגנות מקומית שנוכל לעזור ונשמח לעשות את זה.

הדבר השלישי הוא פרוייקט בנושא חילוץ משפחות, משפחות שנקראות במרכאות "משפחות מצוקה", שילוב שלהן במעגל תעסוקה, גם פרוייקט חדש שהמשרד עושה בעלות של 6 מליון שקל. על פי הקריטריונים יש אפשרות גם לשילוב של אנשים שאתם חושבים שמוכנים להשתלב.

לגבי משרד הרווחה, נפגשתי עם מר מצליח ופנינו אל השר והוא הבטיח שככל שנזהה צורך של שילוב עובדות סוציאליות בנות הקהילה בערים השונות הוא יממן את הפעילות הזו ועל כך אנחנו מודים לשר.

אוסיף לדברים שדיברו כאן. אנחנו צריכים לשאוף לתפקידים שלא קשורים לקהילה אבל אין נציג אחד במשרדי הממשלה שהוא לא בתפקיד שמיועד לעולים או מיועד לעולי קווקז. אולי מארק הוא האחרון שנשאר במשרדי הממשלה. עלינו לחשוב איך מקדמים סטודנטים שמסיימים תואר, איך משלבים אותם במשרדי הממשלה -לאו דוקא בתפקידים שקשורים לקהילה הקווקזית ואיך לעשות העדפה מתקנת.

ועדת העליה, הקליטה והתפוצות קיימה ישיבה מיוחדת בנושא עולי קווקז. הועדה מוקירה ומברכת את פעילות הארגונים והפעילים שעושים רבות לשימור המסורת המפוארת של יהדות קווקז ומסייעים ליוצאי העדה הגרים בישראל.

קשיי הקליטה של יוצאי קווקז לא תמו ויש להגביר את פעילות כל המשרדים בנושא זה.

הועדה ממליצה להקים ועדה בינמשרדית בראשות משרד העלייה והקליטה לקידום עולי יוצאי קווקז תוך התמקדות בנושא עידוד השכלה גבוהה, טיפול בנוער בסיכון, הכנה לצה"ל ועוד.

הועדה קוראת לשיפור הקשר בין מנהיגי הקהילה למשרד הקליטה על מנת להצליח בקידום הפרוייקטים.

הועדה רשמה לפניה את כוונת המשרד להרחיב את פרוייקט הרכזים המקומים לשבע ערים נוספות.

הועדה קוראת למשרד הקליטה לחדש את פעילות היחידה לקליטת עולי קווקז על מנת לסייע לטיפול בעולים.

העודה תקיים ישיבת מעקב בנושא בדצמבר 2011. אני מודה לכל מי שהגיע. נמשיך בדצמבר.

הישיבה ננעלה בשעה 16:00