הכנסת השמונה עשרה

PAGE
20
ועדת הכספים

20.7.2011


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, י"ח בתמוז התשע"א (20 ביולי 2011), שעה 09:30

פגיעה ביציאת נשים לעבודה עקב השינוי בסבסוד מעונות היום, משפחתונים וצהרונים – החלטת ממשלה מספר 1999 מיום 15 ביולי 2010 (מבחן הכנסה לנפש סטנדרטית בהתאם לסולם השקילות)

חברי הוועדה: משה גפני - היו"ר

זבולון אורלב

רוברט אילטוב

אופיר אקוניס

זהבה גלאון

מגלי והבה

עינת וילף

יצחק וקנין

שי חרמש

שלמה מולה

ציון פיניאן

מירי רגב

ליה שמטוב

רונית תירוש

שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון

שרון קדמי, מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עמוס שנקר, חשב משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

דוד שטיינמץ, מנהל אגף בכיר לתקציבים ותוכניות עבודה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

נורית טננבוים, מנהלת תחום תכנון ותקציב, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

מרצדס צרפתי, יועצת מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

רותם רולף, אגף התקציבים, משרד האוצר

שרון צ'רקסקי, מנהלת תחום קשרי ממשל, ויצ"ו ישראל

ולריה סייגלשיפר, אחראית מדיניות וממשל, פורום נשים לתקציב הוגן

נדיה איסמעיל, רכזת מיזם תעסוקת נשים, יוזמות קרן אברהם

איה בן עמוס, רכזת פעילות פרלמנטרית, יוזמות קרן אברהם

חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים

אליעזר שוורץ, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
פגיעה ביציאת נשים לעבודה עקב השינוי בסבסוד מעונות היום, משפחתונים וצהרונים – החלטת ממשלה מספר 1999 מיום 15 ביולי 2010 (מבחן הכנסה לנפש סטנדרטית בהתאם לסולם השקילות)

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים.


אני מודה למנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעשייה, שרון קדמי, שמשתתף אתנו בישיבה, כולל החלק השני שהוא בעצם יהיה החלק העיקרי של הדיון ובו ישתתף גם שר התעשייה, המסחר והתעשייה.


הנושא הראשון בו אנחנו דנים הוא הנושא של סולם השקילות שכבר דנו בו פעם אחת. למען האמת, אני לא מצליח – כמה שאני מדבר על זה במליאה, כמה שדיברתי על זה בוועדה וכמה שאני מדבר עם עיתונאים – להרים את העניין הזה. לפי דעתי הנושא הזה לא מוכר ואני לא מצליח להסביר אותו.


דיברתי גם עם ראש הממשלה, דיברתי גם עם שר האוצר ודיברתי גם עם שר התמ"ת ועם כולם. לא אומר שמות, אבל מבין האישים שבאו אלי שלשום היו כאלה ששאלו אותי איך קוראים לזה ואז הם נזכרו. זאת אומרת, אתה אותם אלה שהשוו את ההחלטה הזאת בממשלה. אני מדבר על האנשים הבכירים ביותר בממשלה ששאלו אותי מה זה סולם השקילות.


אדוני המנכ"ל, אתה מכיר את סולם השקילות ועליך אי אפשר לומר שאתה לא יודע מה זה, אבל אני רוצה להסביר על מה אנחנו מדברים. בעניין הזה אנחנו פועלים רק כמפקחים על הממשלה מכיוון שאין סמכות לוועדת הכספים להחליט בעניין הזה אלא אם כן אני אגיש הצעת חוק. כאמור, אין לנו סמכות לדון ונכון לעכשיו אני גם לא הולך להגיש הצעת חוק.


אני רוצה שנדע על מה אנחנו מדברים. הראו לי – ולכן זה מקבל משנה תוקף – שהיום בעיתון "גלובס" נאמר ש"מתחת לאף האוצר העלה את המס על הפחם". כדי שנהיה זהירים, האוצר העלה מס על הפחם, אתם תשלמו במחיר החשמל.


בתקופת חוק ההסדרים העלו כאן את הבלו על הסולר. הכתב כאן טועה. זה לא הבלו על הפחם. הבעיה המרכזית היא הסולר, העלאת מחיר הסולר ובגלל בעיית החשמל, הנושא הוא הסולר. אגב, דיברתי עם שר האוצר כבר כמה פעמים בשבועות האחרונים ודיבר אתי גם השר להגנת הסביבה גלעד ארדן והם שוקלים את העניין של הפחתת הבלו הזה.

בקיצור, אתם מתנגדים להעלאה הזאת. שאל יושב ראש הוועדה את ברוקמן, את חברת החשמל, האם אתם מתנגדים להעלאה הזאת. אנחנו לא מתנגדים, השיב ברוקמן,. חברת החשמל לא מתנגדת להעלאה כי אני שאלתי את השאלה הזאת כשהיה חוק ההסדרים כאשר משרד האוצר היה מכניס לנו מתחת לאף כמה דברים. בכתבה נאמר ש"מספר חברי ועדה רשמו לעצמם שאין התנגדות להעלאת הבלו על הפחם - הכוונה היא לסולר. הכתב טועה – ואישרו אותה. את מחיר רשלנותם – אני לא יודע למי הוא מתכוון, האם הוא מתכוון לחברי הוועדה, האם הוא מתכון אלי, האם הוא מתכוון לחברת החשמל – נשלם כולנו החל מעדכון תעריף החשמל הקרוב".


אני מביא את זה מכיוון שאנחנו חברי ועדת הכספים, בניגוד לוועדות אחרות, אנחנו צריכים להיות מאוד זהירים. אצלנו משרד האוצר הוא אורח קבוע. הוא מביא לכאן מסים, צווים, תקנות ולפעמים לא שמים לב והוא מחביא מתחת למלים המכובסות דברים שאנחנו נשלם עליהם בסוף ולא באופן מיידי כי מזה הם קצת פוחדים. בסוף נשלם עליהם, בעוד שנתיים-שלוש, ונשלם על זה מחיר כבד. כתב מוכשר יאשים אותנו בכך.

זה כאילו שאנחנו ויתרנו על הפיקוח.

אנחנו לא ויתרנו על הפיקוח.

למה לא?

אני הצבעתי נגד. את מדברת על הפיקוח שהיה בקדנציה הקודמת.

לא אנחנו אחד-אחד מאתנו.

הכנסת ויתרה.

כן.

ודאי. עמד שר בכיר לשעבר ממפלגת קדימה.

אבל גם הסביר. הוא אמר שהוא רוצה תחרות.

לא. עמד שר בכיר לשעבר מקדימה, שהוא חבר כנסת מאוד מכובד אצלכם, והוא תקף את הנושא של מחירי המים. אני צעקתי לו בקריאת ביניים ואמרתי לו שהוא היה השר שאישר את זה. הוא אמר שזה לא נכון.

זיכרון קצר.

מחיר רשלנותם. אני לוקח גם על עצמי רשלנות.

יש כמה ממפלגת קדימה שיש להם זיכרון קצר.

זה לא אופייני דווקא לקדימה אלא זה גם לגבי שרי הליכוד וגם לגבי שרי ש"ס. אני לא יכול להגיד שרי יהדות התורה כי אין.

בוא נגיד שזה אופייני לפקידי האוצר. הם מביאים.

כן, הם מביאים בשקט.


עכשיו אני מביא החלטה שהביאו פקידי האוצר לממשלה והממשלה אישרה אותה פה אחד ועד לרגע זה רוב שרי הממשלה לא יודעים מה הם הצביעו. שנדע, אני הזהרתי היום על מה יהיה עם זה בעוד חמש שנים.


"הממשלה מחליטה כדלהלן ב-15 ביולי 2010, החלטה מספר 1999: להטיל על מנכ"ל משרד התמ"ת והממונה על התקציבים באוצר לבחון את השינויים הנדרשים ולקבוע כי החל משנת הלימודים התשע"ב מבחן הכנסה לנפש לעניין קביעת דרגת הזכאות להשתתפות המדינה בעלות השהייה במעונות יום, משפחתונים וצהרונים יהיה מבחן ההכנסה לנפש סטנדרטית בהתאם לסולם השקילות הנהוג בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וכולי".


אם אני הייתי שר בממשלה ולא בודק מה זה, הייתי מצביע בעד. למה לא? הולכים לפי סולם השקילות הישראלי כחול-לבן. למה צריך לכת לפי סולם שקילות שנהוג באירופה או נהוג בארצות הברית או בסין? הולכים לפי סולם השקילות הישראלי.


לא צריך אישור של ועדת הכספים על ההחלטה הזאת. מה שוועדת הכספים אישרה זה שהיא ביטלה את החלטת הבג"ץ על הכרה לצורכי מס בהוצאות על מטפלת, שזה נתן למדינה ארבעה מיליארדי שקלים, ובתמורה קיבלנו כאן בוועדה סבסוד מעונות יום, הגדלת הסבסוד באופן דרמטי, בניית מעונות יום וכולי. תקציב מאוד גדול שאז הביאו רביב סובל ועם שרון קדמי – רביב סובל כבר לא כאן אבל הוא דיבר אתי אתמול על נושא אחר שהוא עוסק בו מהצד השני של המתרס אבל נמצא כאן המנכ"ל שרון קדמי. אני כל הזמן באותו צד אבל מעניין שהפקידים כל רגע נמצאים בצד אחר.

אתה אומר שהתוספת הייתה תוספת דרמטית?

כך הם מכרו את זה.

איזו תוספת?

למעונות.

הייתה דרמטית. ודאי. תכף נשמע את המנכ"ל. מדובר על סכומים מאוד גבוהים שהיו חסרי תקדים בעניין הזה. אני לא בטוח שבסוף זה מגיע, אבל התקציב שעומד לרשות משרד התמ"ת גם על הבינוי וגם על הסבסוד הוא חסר תקדים. תכף המנכ"ל יאמר את הדברים. אם כן, זאת ההחלטה והכל בסדר.


הלכתי לבדוק מה זה סולם השקילות הישראלי ולראות מי נכנס לשקילות. בדקתי את סולם השקילות הישראלי ואני אומר לכם שאם אני הייתי מקים חברה כלכלית, הייתי לוקח אתי את פקידי האוצר. פשוט לא יאומן.

זה אכן מה שהם עושים.

כן. זה מה שקורה בפועל.


סולם השקילות הנהוג בישראל. קודם כל שנדע מה קורה היום, עד שנת תשע"ב. מה שקורה זה שלוקחים את מספר הנפשות במשפחה ומחלקים אותם בסך ההכנסות של המשפחה כאשר לפי זה קובעים מה ההכנסה לנפש ולפי זה תלוי גובה הסבסוד. עד עכשיו היה מבחן הכנסה. מבחן הכנסה פשוט שכל אחד מבין. מתשע"ב משנים את זה וזה לא הולך לפי מספר הנפשות אלא לכל אחד יש מדרג מסוים שהוא קובע את ההכנסה בנפש.


הבעל נחשב יותר מנפש רגילה והוא 1.25. למה? עשינו מחקר על העניין הזה ובדקתי אותו וזה קורה מכיוון שהבעל מביא את הדירה, אז הוא שווה יותר. זאת אומרת, הערך שלו יותר גבוה מאשר כל נפש רגילה אחרת.

הוא מפרנס ראשי.

מפרנס ראשי.


הדבר השני הוא מספר הנפשות. זאת אומרת, האישה מגיעה והיא שווה רק 0.75. האישה לא שווה נפש שלמה כמו הבעל אלא 0.75.

עזר כנגדו. הכול לפי ההלכה.

ממש לא. אל תגידי את זה אפילו כבדיחה. אגב, בהלכה אישה שווה יותר מהבעל.


האישה שווה 0.75. זה סולם השקילות הישראלי. זה כי האישה לא מביאה את הדירה אלא היא מביאה רק את המקרר. ביחד הזוג שווה כמו שהיום, שתי נפשות.

לכן בבוקר אנחנו אומרים ברוך שלא עשני אישה?

אמרתי שעל זה צריך לקיים דיון אחר.


מה קורה כשנולד להם ילד והרי זה הנושא האקטואלי.

מדובר במשפחות סטנדרטיות ולא במקרה של אם חד הורית.

לא, אם חד הורית נחשבת נפש שלמה.

אבל היא לא נחשבת 1.25.

לא, היא לא נחשבת 1.25 אבל היא שווה נפש שלמה.


גם זה לא פותר את הבעיה כי הרי יש ילד. אנחנו עוסקים במעונות ולא במדד העוני. מדברים על מעונות.


מה קורה במקרה האקטואלי כשנולד ילד ואת הילד הולכים לשלוח למעון. סולם השקילות הישראלי קובע שהילד הראשון שווה 0.65. לא נפש שלמה. עד היום היה בעל, אישה וילד, אבל חילקו את זה לשלוש ועכשיו יחלקו את זה ל-2.65.

האישה היא 0.75.

כן, אבל האישה והבעל ביחד עם שניים. זה יצא מדויק. הבעל הוא 1.25 והאישה היא 0.75.

האישה והבן ביחד זה 1.65.

כן. הילד הראשון נחשב 0.65 ויש לזה הסבר. ההסבר הוא שהילד לא מביא לא את הדירה, לא את המקרר אלא רק את המיטה.

ואת החיתולים.

לא, את החיתולים מביא הילד השני. הילד השני שווה פחות. הוא לא 0.65 אלא הוא 0.55 כי מיטה כבר יש. זה לא כמו שהיום. סולם השקילות נקבע על פי מחקר ב-1968 וההחלטה הזאת בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה התקבלה ב-1971, כאשר אז מיטה הייתה באמת שווה והחזיקה זמן רב, מכונת כביסה החזיקה הרבה זמן, אבל היום זה לא המצב. לו היו עושים היום את המבחן הזה, לא הייתה מתקבלת התוצאה הזאת אבל אני לא נכנס לפרטים אלא אני רק רוצה לדבר על איך מעבירים החלטות בממשלה ואנחנו צריכים לפקח עליהן.


הילד השני שווה פחות. הוא שווה 0.55. קיבלה הממשלה החלטה שאם עד היום היו מחלקים את מבחן ההכנסה לפי מספר הנפשות, עכשיו יחלקו את זה לפי מספר הנפשות שהחליטה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על פי סולם השקילות הישראלי. מגיע גם לילד שהוא כבר בכלל לא שווה, אבל גם בילד הראשון המצב הוא לא כזה.


בסדר, הכניסו החלטת ממשלה, הצביעו עליה כולם פה אחד והכל בסדר.


עכשיו אני אומר לכם ממה אני חושש. במשרד האוצר יושבים אנשים מתוחכמים והם הלכו והורו למשרד התמ"ת לסבסד את הילד הראשון ואפילו את הילד השני אבל את סולם השקילות הזה להתחיל לעשות מהילד השלישי. החלטת הממשלה היא לא כזאת. הקראתי לכם את החלטת הממשלה. החלטת הממשלה היא רגילה. סולם השקילות הישראלי. כדי שלא נבוא עכשיו בוועדה ונתחיל לצעוק על שרון קדמי, שרון קדמי תכף יגיד שזה לא נכון, שהאוצר לא מרוויח מזה כסף, את כל הכסף הוא מחזיר לסבסוד המעונות והילד הראשון והשני בכלל לא נפגעים. סולם השקילות מתחיל רק מהילד השלישי אלא אם כן היה שינוי מהשיחה האחרונה שלי אתו. זה מה שהוא הולך לומר לנו.


תראו מה יקרה. אנחנו נירגע, שרון שהוא בחור נחמד והוא מוכשר מאוד ירגיע אותנו, החלטת הממשלה תישאר ומחר על פי סולם השקילות הישראלי, כשהוא לא יהיה מנכ"ל אלא הוא יהיה בחברה כלשהי, יהיה מנכ"ל אחר נניח מישראל ביתנו או ממפלגה אחרת, ויהיה משרד אוצר אחר או אותו משרד אוצר, והם יאמרו שיש החלטת ממשלה בנושא סולם השקילות הישראלי שכולם הסכימו לה.


את הסבסוד למעונות היום אנחנו נעשה על פי ההחלטה ולא נחרוג ממנה. נעשה את זה מהילד הראשון כי זאת ההחלטה והיא לא השתנתה. סולם השקילות הישראלי הוא נכון כי הרי הילד מביא רק מיטה ולכן נחיל את זה גם על ההשתתפות בשכר הלימוד בגני הילדים וגם על ההנחות בארנונה בשלטון המקומי. כל המערכת במדינת ישראל תלך על פי סולם השקילות הישראלי ואז הכתב הבא של "גלובס" או של כל עיתון אחר יזכיר לנו את הדיון כאן והוא ידבר על רשלנותם של חברי ועדת הכספים שנתנו לממשלה הזאת להעביר החלטה כזאת אנטי חברתית.


לכן אני דורש לבטל את החלטת הממשלה הזאת. זאת החלטת ממשלה לא חברתית מכל היבט. אם רוצים לסבסד את הילד הראשון והשני, תכתבו. אם אתם לא רוצים לקחת את הכסף לאוצר אלא להחזיר אותו לסבסוד המעונות, תכתבו. תכתבו את זה בהחלטת הממשלה ואל תשאירו את החלטת הממשלה בדיוק כמו שאתם רוצים, לחסוך הון תועפות לאוצר המדינה על חשבון החלשים, כי הרי על מי אנחנו מדברים? אנחנו מדברים על הורים כאלה ועל אימהות כאלה שלא גרים במגדלי אקירוב, אנשים שיש להם דירה והם לא צריכים את ההפגנות האוהלים, אנשים שגרים בעיר פיתוח, שהם נמצאים בשכונות, ששני בני הזוג עובדים וההכנסה שלהם היא נמוכה. עליהם מדברים. תכתבו.


עד כאן הנאום הציוני שלי. אדוני המנכ"ל, בבקשה.

אין לי מה להוסיף.

תגיד את הנתונים כי אני שומע שבניית המעונות מתעכבת ואני שומע שהתקציב בעניין הזה עדיין לא התקדם.

אדוני היושב ראש, לפני שנתיים כשאמרו לנו שבונים מעונות, אמרנו שלא יצא מזה כלום.

אבל אתה לא יודע כי המנכ"ל עוד לא דיבר.

אני מודיע לך שלא קרה כלום.

אדוני המנכ"ל, בבקשה. אם אתה יכול לתת סקירה על העניין הזה ולומר מה קורה עם המעונות. לגבי סולם השקילות, השתיקה שלך כהודאה ואתה מסכים עם כל מה שאמרתי.

מבחינת אגף מעונות יום ומשפחתונים במשרד התמ"ת, בסיס התקציב הוא חסר תקדים והוא עומד סביב המיליארד ו-70 מיליון שקלים. רק לשם השוואה, תקציב הבסיס של המדען הראשי עומד על מיליארד ו-300 מיליון שקלים. זה תקציב חסר תקדים ואמירה מאוד ברורה של ממשלת ישראל על החשיבות שהיא מייחסת לכל נושא מעונות היום והמשמעות בהוצאת הורים לעבודה.


אדוני היושב ראש, אתה בהחלט צודק ואכן בעטיו של התקציב הקודם גדל תקציב אגף מעונות היום בעוד 320 מיליון שקלים, בהמשך להסכמות אליהן הגיעו בוועדת הכספים עם הממשלה. זה העמיד את התקציב על הסכום שציינתי.


הסכום הזה מתחלק לכמה וכמה חלקים כאשר בראש ובראשונה המסה הקריטית היא בסבסוד המעונות והצהרונים. היקף תקציב הסבסוד הוא מעל 950 מיליון שקלים והוא משתנה בהתאם למספר הילדים שנקלטים במערכת. כך למשל השנה מספר הילדים שייקלטו בצהרונים יהיה נמוך מזה שחזינו ואנחנו צפויים להיות בעודף תקציבי בסוגיה הזאת.

למה?

כי הגיעו פחות ילדים.

למה?

אנחנו מנסים להבין למה. אנחנו חזינו שהשנה יהיו לנו מעל שישים אלף ילדים במערכות הצהרונים לעומת 14 אלף בשנה שעברה, אבל נהיה בערך בחצי ממספר זה.

כל היום אימהות מתלוננות על כך שדוחים אותן, אז איך זה מסתדר? אני מקבלת מכתבים מאימהות שדוחים את הילדים.

זאת הפתעה גדולה מה שאתה אומר.

צהרונים או מעונות? על מה אנחנו מדברים?:

הערמתם עליהם קשיים.

לא. אני חולק על מכובדי. ההפך, ניסינו להקל כמה שניתן בצהרונים.

ויש שישים אלף מקומות.

בוודאי. יש תקציב לשישים אלף. התקציב הזה, אני יכול להרגיע אתכם – ויושבת כאן נציגת אגף התקציבים ואנחנו מסוכמים בזה לחלוטין – לא יחזור למשרד האוצר והוא יופנה רובו ככולו לבינוי. אם היה לנו תקציב בינוי שהיה סביב ה-60 מיליון שקלים בתחילת הדרך, היום אנחנו נהיה בתקציב הרבה יותר גדול מתוך מטרה להגדיל את ההיצע מהותית כי להבנתנו הבעיה נעוצה בהיצע. ככל שנגדיל את ההיצע, נוכל לקלוט יותר ילדים.

במחקר שעשה מרכז המחקר של הכנסת לקראת הדיון כאן נאמר שבמסגרת התוכנית הממשלתית הופנו כ-350 מיליון שקלים, כולל תקציב הבינוי לשנת 2010, להרחבת התמיכה וכולי. עם זאת מהנתונים שהוצגו לעיל עולה כי חלק ניכר מהתוספת התקציבית לשנת 2011 לא נוצלה למטרות שיועדה להן ועתידים להיוותר עודפים בסכום כול של 150-200 מיליון שקלים.

לזה בדיוק התייחסתי. העודפים אכן יהיו כי ילדים פשוט לא נרשמו.

אתה אומר שיש תקציב אבל אין היצע.

אין ביקוש. יש היצע אבל אין ביקוש.

איך אתה מסביר את זה?

כן, זה קצת משונה.

אני מסביר שוב. מבחינת ההיצע, כשאני מדבר על היצע, אני מדבר על היצע פיזי של מבנים.

ויש שישים אלף. יש כסף לשישים אלף מקומות.

כן. אין בעיית היצע לצהרונים. תפרידו בין צהרונים למעונות היום. הבינוי הוא אך ורק למעונות היום. אנחנו לא בונים צהרונים כי הצהרונים מנוהלים בדרך כלל במקומות פיזיים בהם בבוקר יש או מעון או גן ילדים או בית פרטי או בית ספר.

אין בעיה של היצע.

אין בעיית היצע פיזי בצהרונים. בעיית ההיצע הפיזי היא אך ורק במעונות ולשם אנחנו נפנה תקציבים חסרי תקדים.

במעונות כל התקציב שהוקדש לזה נוצל? לא לבינוי.

לא. גם לא. עוד לא הגעתי למעונות. כרגע אני מדבר על הצהרונים. במעונות הוא לא ימוצה גם כן אבל בשיעורים הרבה יותר נמוכים. אני עוד לא יודע להגיד לכם כי עוד לא סיימנו את השנה מבחינת המספרים אבל גם שם לא יהיה מיצוי של מאה אחוזים אלא יהיה מיצוי קרוב למאה אחוזים. ככל שייוותר שם תקציב, התקציב יישאר באגף מעונות יום ואנחנו נדע בדיוק לאן לתעל אותו על מנת שנפיק ממנו את התועלת המקסימאלית.

אנחנו דנים כאן ארוכות בכל הבעיה של סבסוד מעונות היום למורות. לכאורה אתה אומר שיש תקציבים, אפשר היה להקל כאן ואז הביקוש היה מגיע למה שנדרש.

אבל הם לא בסולם השקילות.

הוא אומר שמשרד התמ"ת בודק את זה כדי לראות למה באמת אין מספיק ילדים. אם היו באים לשאול אותי, הייתי נותן להם תשובה והם לא היו צריכים לעשות מחקרים. אני מכיר אימהות שהלכו להירשם ולא היה תיאום בין התאריך העברי לתאריך הלועזי בבקשה, ולכן שלחו אותן הביתה. אני אביא את המקרה הזה.

אלה דברים טכניים.

מערימים קשיים באופן נורא.

כאשר משפחה רוצה להירשם לצהרון, כשאימא רוצה לרשום ילד לצהרון, מה הנטל שמוטל על המשפחה כדי שהיא תוכל לרשום את הילד בצהרון? הרי אם הייתה לכם איזושהי תחזית לשישים אלף ונרשמו שלושים אלף, זה אומר שיש קבוצה שכנראה הייתה צריכה לשלם איזשהו סכום.

את מדברת על הנטל הכספי או על הנטל הבירוקראטי?

הכספי.

כמה אני צריכה לשלם.

זה תלוי במבחן ההכנסה. בדיוק כמו במעונות, יש סבסוד.

זה מבחן הכנסה או מבחן שקילות?

מבחן הכנסה. בצהרונים הסבסוד הוא בין 200 ל-500 שקלים כאשר עלות צהרון היא בין 700 ל-1,000 שקלים.

צהרון לא מפוקח.

לא מפוקח. הסבסוד נע בהתאם למבחן ההכנסה, בין 200 ל-500 שקלים. זה אומר שבצהרון שעולה 700 שקלים והורים עם דרגה שלוש, יקבלו סבסוד של 500 שקלים והם ישלמו 200 שקלים עבור הצהרון. לעומת זאת, צהרון שעולה 1,000 שקלים וההורים לא זכאים לסבסוד, ישלמו את מלוא הסכום שהוא 1,000 שקלים. אותו דבר גם במעונות, אלא ששם הפער הוא יותר גדול כי עלות המעונות היא סביב ה-2,000 שקלים והסבסוד שם הוא יותר עמוק.

בהנחה שאתם תמצאו ותגלו שאתם לא מצליחים למצות את המצאי שלכם, את ההיצע הגדול שאתם מציעים.

את מדברת על מספר האימהות? מה זה המצאי הגדול?

מספר המקומות בצהרונים, מספר המקומות במעונות.

התקציב לסבסוד.

בדיוק. האם אתם תגדילו ותרחיבו את הטווח של מי שרשאי להיכנס ולקבל סבסוד?

עשינו זאת כבר בשנה שעברה והרחבנו מהותית בנושא הצהרונים את ההיקף, גם הגיאוגרפי וגם לפי חתך סוציו אקונומי שאנחנו מסבסדים. זאת בהחלט אפשרות. אני לא יודע להגיד לך בנקודת זמן הזאת אם זה מה שנעשה אבל האפשרות קיימת אלא שנצטרך לבחון ולחשוב יחד עם משרד האוצר מה נכון לעשות.

אם לא, אתם מחזירים כסף לאוצר.

לא. אני אומר לך - ויושבת כאן רותם – שכסף לא יחזור לאוצר.

בסדר. שרון, בוא נשמע את חברי הכנסת.

אני רוצה לחזור לסוגיה בה פתחת לגבי מבחן השקילות. אני רוצה לשאול שאלה ואחר כך להעיר כמה הערות. מתי הנושא של מבחן השקילות אמור להיכנס לתוקף?

בשנת תשע"ב. בשנה הבאה. בשנת הלימודים הבאה. זה כתוב בהחלטת הממשלה.

עכשיו אני רוצה לומר כמה דברים. כשאתה, אדוני יושב ראש הוועדה, קראת את החלטת הממשלה, לא קראת כאן עכשיו - אלא אמרת את זה אני חושבת בפעם הקודמת - החלטות ממשלה נוספות שמדברות על עידוד נשים לצאת לעבודה.

כן. לא קראתי את הכול.

אני יודעת. לכן אני מרשה לעצמי להוסיף את זה.

זה כמו שהאוצר עשה את המיסוי הירוק ובעצם הוא לקח כסף, מס על רכב, אבל הוא הולך על הטרנד. אגב, הוא גם מביא חוק בשבוע הבא בו אנחנו נדון במשך כל השבוע לגבי הפטור ממס שבח שזה הטרנד היום, אבל אתם תראו שם סעיפים בחוק שהוא מכניס בכלל שינויים במס שבח והם לא קשורים בכלל לעניין. הם עושים את זה באופן מתוחכם. בעקבות הכתבה הזאת אני הולך להיות מאוד זהיר ולא רשלן.

לפני שהם נותנים, הם לוקחים. תשים עשרים שקלים כאן ותיקח ארבעה שקלים מכאן.

כן, כמו שהיה בפעם הקודמת עם מס רכישה.

אדוני, אני רוצה לטעון שאם מבחן השקילות ייכנס לתוקף ולא נצליח לטרפד את זה – ואני לא יודעת איך – אני חושבת שזה יהווה תמריץ שלילי לנשים לצאת לעבודה.

אנחנו יכולים להעביר כאן החלטה. אני אתן את ההחלטה הזאת לראש הממשלה. הם חושבים שרק אני צועק. נעביר כאן החלטה ואני אעביר את ההחלטה לראש הממשלה, לשר האוצר ולשר התמ"ת.

למה אתה חושב שרק אתה צועק?

לא, הם חושבים. הם חושבים שאותי ימרחו. ייתנו לי קצת כסף לישיבות ובזה אני אשתוק כמו שהיה עם נכי רדיפות הנאצים וכמו עם המים.

אתה רק צריך לשאול את ציון פיניאן אם הוא מסכים אתך.

אדוני, אני רוצה לטעון שההחלטה לעבור למבחן השקילות – וכבר לא נדבר על איך לא נתנו את הדעת על כך והממשלה אמרה שיבצעו מחקר קודם כל וכל הדברים האלה בכלל לא התקיימו – יהיה תמריץ שלילי לנשים לצאת לעבודה ואין הלימה בין החלטת ממשלה שמדברת על עידוד נשים לצאת לעבודה. מה זה עכשיו רלוונטי שאני שומעת כאן נתונים על כמה נרשמו לצהרונים, על כך שאין מספיק מקומות במעונות וכמה מעונות יבנו? החלטה כזאת בעצם תמנע מנשים שיש להן שניים ושלושה ילדים מלצאת לעבודה כי יש דבר אחד שלא נלקח בחשבון. התמ"ת קובע מחירים פיקס כמה עולה השהות במעון יום או מה שזה לא יהיה. ברגע שיש קביעה של עלות הטיפול במסגרת המעונות, זה לא תלוי, זה בכלל לא תלוי בהוצאות של המשפחה אלא זה נקבע על ידי משרד התמ"ת. כמה עולה המעון נקבע על ידי משרד התמ"ת ולכן מה זה משנה עכשיו הנתונים האלה שנתת לנו של 0.65 או 0.55? במה זה משפיע על המשפחה? נניח שמורידים ועושים את מבחן השקילות, אבל המחיר שלהעלות של הטיפול במעון הוא מחיר פיקס. אני לא מבינה את ההיגיון. זה דבר אחד שנוגע לעידוד נשים לצאת לעבודה.


אני רוצה להזהיר מפני מגמה הרבה יותר מסוכנת. אם בנושא הזה של נשים - כי זה קל, אף אחד לא מתעניין בזה, זה על הגב של נשים – תתקבל ההחלטה על מבחן השקילות, יש לזה השלכות רוחב לגבי נושאים אחרים שהם קשורים להטבות ולזכאויות כמו קצבאות ילדים ודברים אחרים שהמדינה נותנת. אם עכשיו יתחילו באופן – בעיניי חובבני – בלי לעשות מחקרים מעמיקים, יקבלו החלטה כזאת שמשנה את מבחן ההכנסה למבחן השקילות, יש לזה השלכות וכמו שאמרת, בעוד זמן מה יאמרו שזאת תהיה ועדת כספים לא אחראית, שלא עשתה פיקוח מספיק נחרץ על הממשלה כדי לעצור את המגמה הזאת. אני חושבת שצריכה להיות כאן החלטה שמתנגדת לכך.

אנחנו נמנע את דברי העיתונאי בעוד שנתיים-שלוש.

גם זה משהו.

נכון.

אני מציעה לשקול דברים נוספים אבל לא נראה לי שכרגע זה המקום. אני חושבת שאנחנו צריכים להביע התנגדות נחרצת למעבר למבחן השקילות.

לגבי מבחן השקילות, יצא לי לשמוע אותך כמה פעמים בנושא הזה. קודם כל, לגבי גברים ונשים בכלל.

אומרים את זה מקצועית. הם לא מביעים עמדה לגבי גברים ונשים אלא הם אומרים מקצועית שהבעל הוא המפרנס והאישה היא אחריו.

זה כבר מאוד לא נכון.

זה היה ב-1968. המבחן הזה הוא לא מבחן שנעשה עכשיו.

לגבי ילדים, אני אשמח להבין את זה יותר לעומק כי יש מקומות שלכאורה אתה יכול להגיד שיש הגיון למה שיורד ביחס לילדים.

לגבי מבחן העוני. כן.

כן. יש מקומות שאין בזה הגיון. הייתי מפרידה בין הגבר והאישה ובעיניי חד משמעית צריך להודיע שהם שווים לבין השאלה של הילדים והיכן יש הגיון.


לגבי המעונות. אנחנו צריכים שני דברים. האחד, להתחיל לדבר על כך שכל נושא מעונות היום חייב באיזשהו שלב לעבור על תקציביו למשרד החינוך. זה אמנם נתפס היסטורית כדבר שמאפשר לנשים לצאת לעבודה, אבל בסופו של דבר היום יש יותר ויותר הכרה במחקרים שמדובר בתהליך חינוכי. לא מדובר בהחניית הילדים לכמה שעות אלא יש כאן תהליך חינוכי וחינוך הילדים מגיל צעיר. לכן בסופו של דבר צריך שיהיה ברור שהחזון הוא להעביר את זה למשרד החינוך על תקציביו ולהתחיל להסתכל על המעונות לא כשירותי בייבי-סיטר אלא כשירותים חינוכיים.


הדבר השני הוא שהמרכיב השני בחזון – וכאן אולי אפשר להתחיל לעבוד – הוא שכמו שחינוך צריך להיות חינוך חינם, גם המעונות צריכים להינתן חינם. יכול להיות שאפשר לנצל את המצב הקיים של ביקוש נמוך ולהתחיל לממש את החזון הזה ולהכריז שמרמה מסוימת המעונות יינתנו חינם. הם לא מסובסדים, לא תהיה בירוקרטיה, לא שום דבר אלא תעשו פיילוט עם הכספים שיש לכם ותגידו שאתם מתחילים עם מעונות חינם. אז יתחילו להסתכל על הדברים באופן אחר, בלי הבירוקרטיה של הסבסוד, וגם מבחינה תפיסתית המעונות לא ייתפסו כדבר שנעשה למי שלא יכול אלא כמו שכל ילד הולך לבית ספר, באיזשהו שלב כל פעוט ילך למעון כחלק מהתהליך החינוכי שלו.


אני מציעה לכם לשקול לצאת ממודל הסבסוד ולנצל את הכסף שהצטבר כדי להתחיל בפיילוט של מעונות חינם בלי הבירוקרטיה וכחלק ממימוש ארוך טווח יותר של חזון של חינוך חינם מהגיל הרך.

יפה. אני מצטרף לזה בכל לב. זה באמת נכון. יש עוד מישהו מחברי הכנסת שרוצה להתייחס?

אני באופן אישי רואה את העניין של המעונות, מאז פסיקת בג"ץ, ורואה את ההתפתחויות. האמת היא שדעתי לא כל כך נוחה. אנחנו קיימנו הרבה מאוד דיונים גם בוועדה לקידום מעמד האישה ועשינו זאת באופן עקבי וכל הזמן. התחושה שלי היא לא טובה. לא בכדי דיברתי על העניין של בניית המעונות והתהליך שעברו, הקריטריונים שהיה צריך לייצר, וזה היה תהליך מאוד לא ראוי ולא נכון. הבירוקרטיה בגלגולים של ארגוני הנשים שמפעילים את המעונות והיה עצוב לראות מה שראינו. אני חושב שגם כאן קיימנו הרבה מאוד דיונים בנושא.


אדוני המנכ"ל, אין לי ביטחון כשאתה אומר שלא תחזירו את הכסף בחזרה לאוצר. אין לי בטחון ואני לא יודע.

לא אמרתי שלא יחזירו את הכסף לאוצר.

לא, הוא אמר שהם לא יחזירו. אמרתי שהוא אמר שלא יחזירו את הכסף לאוצר.


אם אתה אומר שציפיתם לאיקס ילדים ובסוף הגיע איקס אחר, אני שואל מה המידע שניתן להורים, מה היו הקריטריונים, מה הייתה ההשתתפות העצמית של האנשים. כל הסיפור של המעונות, אדוני היושב ראש, זה פשוט פוגע פגיעה אנושה במעמד הביניים. לכן פסיקת בג"ץ באה בעיקר להיטיב עם מעמד הביניים. אנחנו במו ידינו מרסקים את המגזר הזה ומורידים אותו לדרגות מאוד נמוכות.


אדוני היושב ראש, זה מחייב אותנו לקצת יותר תקיפות מול הממשלה. אני לא רוצה לדבר על מבחן השקילות אבל לדעתי זאת שערורייה ואני רוצה לשמוע קצת יותר.

תודה. מרכז המחקר והמידע.

שתי נקודות לגבי הצהרונים. נקודה ראשונה היא שבנושא הרישום לצהרונים הבעיה הקיימת היום היא שהצהרונים לא מבקשים הכרה. יש ילדים בצהרונים אבל הצהרונים לא מוכרים ולכן לא מקבלים תקצוב. הצהרונים צריכים לעשות את הרישום ולא ההורים. זה בניגוד למעונות, שם ההורים פונים למוקד והגופים כבר מוכרים.


אנחנו שמענו על כמה מקרים, גם של עובדי כנסת שפנו אלינו, שלצהרון לא היה אינטרס לבקש את ההכרה הזאת ולכן הוא לא ניגש. הוא מקבל את הכסף מההורים. צריך צעד אקטיבי מצד המשרד והוא לגשת לצהרונים כדי שיירשמו.

כמו במעונות.

כמו במעונות. במעונות המערכת יותר ותיקה והיא קיימת.


דבר שני הוא לגבי ההרחבה. באמת השנה הרחיבו לאשכולות נוספים או לגילאים נוספים, אבל בעצם החזירו משהו שגם היה קיים בעבר. יש עוד אפשרויות להרחיב. לדוגמה, צהרון בדרום תל אביב שמבחינה סוציו אקונומית הוא לא ברמה גבוהה, השכונה לא ברמה גבוהה, הוא לא זכאי. הוא באשכול 8 וזה מגיע עד אשכול 7. עדיין אפשר להרחיב לאשכולות נוספים שלא הוכרו היום וגם לגילאים נוספים, עד גיל 9.


התקציבים שהוסיפו עכשיו לבינוי, השאלה אם יוכלו לבצע אותם. נושא הבינוי תקוע כבר לפחות שנתיים. אני מבין שכרגע עד סוף ספטמבר אמורים לתת תשובות לגבי הבינוי. צריך לדאוג שהפעם לשם שינוי יוכלו לעשות עם זה משהו.

שישים מיליון שקלים, זאת הייתה הבשורה.

לא הצליחו לבצע ועכשיו הולכים להוסיף עוד כספים.

תודה. נדיה איסמעיל. מה זה קרן אברהם?

שמי נדיה איסמעיל, אני מנהלת את תחום התעסוקה בארגון שנקרא יוזמות קרן אברהם.

מהי הקרן הזאת?

זאת קרן שפועלת לשילוב ושוויון של האוכלוסייה הערבית בתוך החברה הישראלית. אנחנו מתעסקים בכל מיני תחומים ואחד מהם הוא התעסוקה.


בנוסף לכל החסמים האופייניים בכלל לחברה הישראלית בנושא שילוב הנשים בשוק העבודה, לנו כאוכלוסייה ערבית יש את החסמים הייחודים לנו. בכל זאת אני חושבת שגם השינוי הזה רק מוסיף עוד חסם לאוכלוסייה שלנו.

מה זה השינוי הזה?

הפחתת הסבסוד.

את מדברת על סולם השקילות?

כן. מה שקורה אצלנו זה שממילא האנשים שמרגישים שלא כדאי לצאת לעבודה כי ממילא רמת השכר היא נמוכה מזו שקיימת במשק, ממילא הנשים עובדות וסובלות מתעסוקה פוגענית, ממילא הממשלה והמדינה פחות או יותר מתעלמת מכל מה שהיה בשנים שעברו ורק לאחרונה התחילו להשקיע בהן. אם אני מתייחסת למעונות ולצהרונים, הרי רוב הנשים שלנו לא יכולות לאפשר לעצמן להכניס את הילדים שלהן לשם ולכן התפתחה אצלנו תעשייה פרטית של מעונות יום ושל צהרונים להם משלמים לפי יום. הסכום מגיע לתשעים שקלים ליום ואז האם מכניסה את הבן שלה למשל יום אחד בשבוע וביתר הימים הוא עובר ממקום למקום.


אני חושבת שצריך להתייחס לנושא הזה.

הבהרת את עצמך מאוד ברור. אני מאוד מודה לך. תודה.


שרון, אם תוכל להשיב. אני רוצה לומר לפני כן לחברי הכנסת. בדקתי האם יש אפשרות לקבל החלטה שיש לה החלטה תקנונית, אבל אין אפשרות. זה לא דיון מהיר וזה לא דבר שאני יכול להניח על שולחן הכנסת, כל החלטה שתתקבל כאן.


אני רוצה להציע הצעה. אנחנו נשמע את המנכ"ל ואני מציע לקבל החלטה, גם לאמץ את ההצעה הזאת של עינת וילף. זה צריך להיות בפיילוט וזה צריך להיות חינם. לעודד נשים לצאת לעבודה, זה הנושא האחד. הנושא השני הוא שאנחנו מבקשים מהממשלה לבטל את ההחלטה על סולם השקילות. קודם לבצע את המחקר מכיוון שבהחלטת הממשלה כתוב שצריך לבצע מחקר.

מאה אחוזים.

את ההחלטה הזאת אני אשלח לראש הממשלה ולכל שרי הממשלה. אני לא יכול להניח את זה על שולחן הכנסת.

הוא מיד יבצע אותה.

אתה איש אופטימי. ראש הממשלה מיד יבצע את מה שאני אומר לו.

אני רוצה להגן על ראש הממשלה ואני אומר לך מקרה שהיה. לפני שבוע למשל בחוק הווד"לים הוא ראה שלא הכניסו את הדרוזים הערבים. חברי מגלי והבה יצא באמצע המליאה וראש הממשלה נתן הוראה להכניס את העניין לחוק הווד"לים.

אני מקדם בברכה את שר התעשייה, המסחר והתעסוקה.

השאלה היא למה בכלל לא חשבו בהתחלה על זה.

אדוני השר, אני מקדם אותך בברכה.

ברשותך, אדוני היושב ראש, אני אנסה להשיב ולהבהיר בקצרה. בראש ובראשונה, במערכת מעונות היום אין משמעות להבדיל בין גבר לאישה ואנחנו תרגמנו למעשה את המבחן למשפחה עם ילד אחד ומעלה. זאת אומרת, מבחינתנו אין את ההפרדה עליה אתה דיברת.


חד הוריות אינן נכללות. זאת אומרת, חד הוריות, מה שהיה, הוא שיהיה.

למה לגבי חד הוריות מה שהיה הוא שיהיה? מה שהיה זה טוב ולכן אתם מחילים את זה על חד הוריות? אני מבין שאתם רוצים להקל עליהן.

כן.

זאת אומרת, מה שהיה הוא הקלה ומה שיהיה, הוא החמרה. זה מה שאתה אומר. כך אצלנו בכולל היו אומרים. מה זה מה שהיה הוא שיהיה? מה שהיה, היה טוב ומה שיהיה, יהיה רע. אצל חד הוריות לא עושים רע. סליחה, אני מתנצל.

לגבי קביעת המחירים. המחירים אינם נקבעים במשרד התמ"ת אלא הם נקבעים בוועדת המחירים שמורכבת מנציגי האוצר ויושב בה גם נציג התמ"ת. המחיר אינו נקבע במשרד התמ"ת.


לגבי העברה למשרד החינוך. אני אפתיע אותך אדוני היושב ראש וחברי הכנסת. הנושא עלה לדיון בין שר החינוך לשר התמ"ת ומשרד החינוך השיב שהוא איננו מעוניין.

כולל התקציבים?

היה דיון בין שר התמ"ת לשר החינוך.

אנחנו מסכימים שזה יישאר במשרד התמ"ת אבל מציעה חברת הכנסת עינת וילף שיהיה פיילוט על חינם.

חברת הכנסת וילף התייחסה לשתי סוגיות כאשר האחת היא משרד החינוך והשנייה לגבי חוק חינוך חובה חינם.

לא הוקמה ועדת שושני לבחינת הנושא הזה בהסכמה בין שני השרים?

אדוני צודק. לא התכנסה ולו פעם אחת. אני חבר הוועדה ולא היושב-ראש.

שרון, אנחנו שואלים למה שר החינוך לא רוצה.

לא מצליחים ליישם את גילאי שלוש-ארבע, אז איך הם יתחילו באפס?

וההחלטה של משרד החינוך לשיר את ההמנון בגנים כוללת גם את המעונות?

אנחנו לא קשורים להחלטות משרד החינוך.

אני מתנגדת. אני מתנגדת לשטיפת מוח.

אדוני היושב ראש, אני יודע משר החינוך שהוא רצה שתקום ועדה בין משרדית בראשות שושני ושר התמ"ת הסכים. היא לא התכנסה אבל כבר בעבודה שנעשתה במשרד החינוך עולה שמשרד החינוך דורש כך וכך דברים וכך וכך תקציבים אבל יש הסכמה עקרונית לדבר הזה.

רק לגבי יכולת לחייב הכרה. אני לא יכול לחייב גוף פרטי שיבקש הכרה. אם הוא יבקש הכרה ויעמוד בתנאים, אני אשמח לכך.


אנחנו כן סבורים שנכון לעבור למודל הפעלה חדש שבו הקשר בין המדינה להורים הוא ישיר ולא באמצעות הארגונים. בימים אלה אנחנו בוחנים את מודל הוואוצ'רים שבו למעשה ההורה יפעל ישירות מול המדינה ולא מול הארגונים.

תודה רבה. רבותיי, אני מבקש לסכם את הדיון. אני לא אקיים הצבעה, אבל אם מישהו מתנגד להחלטה הזאת, שיאמר זאת. אני מבקש לקבל החלטה אותה אני אעביר לראש הממשלה, לשר התעשייה, לשר האוצר ולשר החינוך.


ועדת הכספים מבקשת לבטל את סולם השקילות וקודם כל לקיים מחקר בעניין הזה. סולם השקילות הולך להיות רע ועלולה להיות לו – ואני חושב אפילו שזה כמעט ודאי – השלכת רוחב על כל הנושאים האחרים שנוגעים לעניין הזה. סולם השקילות הישראלי הוא סולם שקילות שלמדוד את מבחן העוני אולי הוא נכון, אבל הוא איננו נכון לגבי סבסוד מעונות היום ולא לגבי השתתפות בשכר לימוד בגני ילדים. זה דבר אחד. זאת החלטה אחת שאנחנו מקבלים.


החלטה שנייה שאנחנו מקבלים. אנחנו מבקשים שמכיוון שיש גם ירידה במספר האימהות ששולחות את ילדיהן למעונות או לצהרונים, ליישם את ההחלטה הזאת של הקמת ועדה בין-משרדית. או שהנושא של גילאי אפס-שלוש יעבור למשרד החינוך אבל בכל מקרה, גם אם זה נשאר במשרד התמ"ת, לעשות פיילוט והפיילוט הזה יהיה שבמשך שנה אחת המעונות יהיו חינם כמו שיש חינוך חינם.

ברשותך, תיקון אחד. אין ירידה במספר הילדים אלא קצב הגידול הוא לא כפי שחזינו אותו. זאת אומרת, מספר הילדים לא מצטמצם אלא הוא גדל בקצב מתון יותר.

בסדר, אבל יש יעד לאומי שנשים תצאנה לעבודה. זה יעד לאומי. הרי ועדת הכספים הייתה יכולה לא לבטל את החלטת הבג"ץ.

אם מותר, קריאת ביניים. היעד הלאומי היותר חשוב הוא שיהיה חינוך חינם לגיל הרך מגיל אפס עד גיל 18.

זה מה שאני אומר.

אני אומר שזה יותר חשוב.

בסדר. אני מקבל את ההערה הזאת. אנחנו הבאנו כסף. בהחלטה הזאת בה ביטלנו את החלטת הבג"ץ הבאנו ארבעה מיליארד שקלים ועם חלק מהכסף הזה היינו מיישמים את ההחלטה של חינוך חינם מגיל אפס עד 18.

לא היה צריך לבטל את ההחלטה.

אני לא בטוח שההחלטה לא הייתה נכונה אם אכן היא הייתה מיושמת מכיוון שהטענה הייתה שהסבסוד, מה שבג"ץ החליט, היה רק מעמד הביניים ומעלה וסבסוד המעונות, לו זה היה מיושם ככתבו וכלשונו, חל על כולם.


תודה רבה. אנחנו נוציא מכתב לראש הממשלה, לשר האוצר, לשר התמ"ת ולשר החינוך.

אתה לא שואל מי בעד ומי נגד?

לא. אני אמרתי שלא נצביע. אמרתי שאם מישהו נגד, שיאמר זאת.


תודה רבה. אני עובר לסעיף הבא בסדר היום.

הישיבה ננעלה בשעה 10:10