הכנסת השמונה עשרה
PAGE
27
ועדת הכספים
18.7.2011
הכנסת השמונה עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 821
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ט"ז בתמוז התשע"א (18 ביולי 2011), 12:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 18/07/2011
צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון), התשע"א - 2011 (ענף הדגה)(אמנון), צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 2), התשע"א - 2011 (תערובות
פרוטוקול
סדר היום
1.
צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון), התשע"א-2011 (ענף הדגה) (אמנון)
2.
צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 2), התשע"א-2011 (תערובות)
מוזמנים
¶
יוסי ישי, מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר
ניר פרוימן, מנהל תחום חקלאות מים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
אסף לוי, מנהל מחלקת יבוא, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
עמיתי גבע, מדריך מדגה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
שירלי אביבי, כלכלנית, רשות המסים, משרד האוצר
עו"ד מנחם הסה, עוזר ראשי ליועץ המשפטי, רשות המסים, משרד האוצר
אבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל
מנחם בר-און, מזכיר התאחדות יבואני הדגים
יוסי יעיש, מזכיר ארגון מגדלי הדגים
ערן להב, מנהל מו"פ, ניר דוד, ארגון מגדלי הדגים
עמיחי גילר, מנהל שולחן מגדלים, ארגון מגדלי הדגים
עזרא לאטי, יבואן דגים, מעדני הטלה
עו"ד אביגדור דורות, ב"כ חברת לאטי עזרא ו-ג. עופר בע"מ
רשמה וערכה
¶
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
1.
צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון), התשע"א-2011
(ענף הדגה) (אמנון)
היו"ר משה גפני
¶
אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון), התשע"א-2011 (ענף הדגה) (אמנון), וצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 2), התשע"א-2011 (תערובות).
שירלי אביבי
¶
שירלי אביבי מרשות המסים. בשנת 2005 ערכנו רפורמה על ידי רשות המסים בשיתוף משרד החקלאות בענף הדיג. ברפורמה הזאת על רוב היבוא בוטל המכס לחלוטין ועודכן המכס על דגים שגדלים ונדוגים בישראל. בפברואר 2011 לאחר בחינה של הענף במשך שלוש שנים רצופות, החלטנו לעדכן במקרים ספציפיים וברורים מאוד את שיעור המכס שהיה קיים משנת 2005 לגבי פילה אמנון כאשר בפילה אמנון זה מ-11 ל-15 שקלים לקילו ולעוד מיני דגים שנדוגים בים התיכון כמו נקר, לוקוס ופלמודרה.
הבחינה שלנו הראתה שמאז 2005 ועד היום שיעור המכס לא עודכן וגם לא היו עדכוני מדד ושיעור המכס נשחק. צריכת הדגים בישראל, רובה היא מיבוא ורוב היבוא, כאמור, משנת 2005 הוא פטור. הייצור המקומי מהווה מסך כל הצריכה המקומית 20 אלף טון, מתוכם בערך שליש אלה דגי אמנון. במהלך הבחינה ראינו שיש עלייה משמעותית מאוד ביבוא של פילה אמנון קפוא מסין והיבוא כמעט שמשתווה – ואפילו ב-2010 הוא השתווה לחלוטין – לגידול המקומי של פילה אמנון.
שירלי אביבי
¶
תנו לי לסיים ותאמינו לי שאני גם אגיע לזה.
עלות היבוא של פילה אמנון שמגיעה מסין עומדת על בערך 11 שקלים לקילו, כאשר עלות הייצור של דג פילה אמנון טרי הוא 12 שקלים. אם אנחנו לוקחים את מקדם הטכנולוגיה של הפיכת דג שלם לפילה אמנון, אתה מקבל בסביבות ה-30 שקלים לקילו.
שירלי אביבי
¶
כחול-לבן.
אם אתם צוברים את הנתונים, המכס שנקבע ב-2011 פלוס עלות היבוא, עדיין יותר נמוך מאשר העלות של העיבוד של התוצרת המקומית בארץ. יש לכך כמה הסברים. יש כאן בעיה של מגבלת מים, יש כאן בעיה של עלויות גידול ואנחנו רואים שבענף הזה משנת 2005 מגמה של התייעלות, שיפור ובריכות הגידול המקומי הולכות ומתעצמות בדגים. גם הענף עצמו בדיג בים התיכון הולך ומתייעל ומתמקצע.
ראינו, גם מדיווחים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שלמרות שעדכון שיעורי המכס מ-2005, ולמרות שהמכסים ירדו, המחיר בסופו של דבר לא התגלגל לצרכן הסופי ואנחנו רואים עלייה במחירים של פילה אמנון לצרכן הסופי.
שירלי אביבי
¶
במכירה? ברור שיש הבדל. מבחינתנו אלה מוצרים תחליפיים ויש הבדל בין פילה אמנון קפוא לבין פילה אמנון טרי. שניהם מוצרים תחליפיים מבחינתנו ואנחנו משווים ביניהם, אם זאת הכוונה.
שירלי אביבי
¶
אנחנו רואים שהמחירים נעים לצרכן הסופי בין 45 ל-65 שקלים. אנחנו חושבים שהעלייה בסופו של דבר היא לא של המסים, לא משפיעה בצורה כל כך משמעותית. בסך הכול מדובר בשישה אחוזים למחיר לצרכן ולכן אנחנו חושבים שהעלייה הזאת תעזור לייצור המקומי ולגידול המקומי בישראל.
היו"ר משה גפני
¶
אם את יכולה לומר מה יקרה לדגי האמנון כתוצאה מזה. אתם הרי העליתם את מחיר המכס בפברואר נדמה לי.
שי חרמש
¶
אנחנו נמצאים היום – אני אומר זאת לא רק בהקשר לאמנון אלא נגיע גם לזיתים וגם עם מחיר המטרה – במצב שהחקלאות בישראל נמצאת כרגע תחת מתקפת טרור כלכלית. יש כאן התרת רסן שמפקירה היום כל דבר שצומח וזז בארץ. מי שראה אתמול את הפגנת הרפתנים, חבל שלא הגעתם, הם נמצאים במציאות בה מחר הולכים לשחוט את ענף הרפת בישראל ב-130 מיליון שקלים בעזרת מטבע של עשר אגורות. כל מה שרוצים היום זה להוריד את מחיר המטרה בעשר אגורות. זה 130 שקלים לקחת לחקלאות. אם אנחנו נמשיך בדרך הזאת, נאבד את הרפתות, נייבש את הבריכות בבקעת בית שאן ולא משנה – יעקב אדרי, חבר סיעתי – כמה אנשים מתפרנסים באזור. זאת פרנסה של בקעת בית שאן שעומדת על שני דברים בלבד והם תמרים ודגים. אין שם יותר.
שי חרמש
¶
לא פותחים את הטלוויזיה – גפני, מזלך שאתה לא צופה בה – ביום שישי בערב ורואים לנגד עינינו את עוכר ישראל, נחמיה שטרסלר, ושומעים מה הוא אומר.
שי חרמש
¶
לכן אני אומר שוב שהשינוי הוא מזערי ביחס למחיר הצרכן. ההיצף הסיני הוא קריטי לגבי אזורים במדינת ישראל שזאת פרנסתם. אין ברירה, אין תחליף לבריכות המים בבקעת בית שאן, ואם כל המגמה היא התייעלות וכולי, ביקשתי בכוונה שיסבירו לי כאן את מחיר המוצר המעובד. מחיר המוצר המעובד ללא המכס הוא חסר תחרות מול סין ושום דבר לא יעזור. מי שבא ואומר היום שלא נעלה כרגע את המכס שגם נשחק, אנחנו אומרים שאנחנו נתחיל לאכול דגים סינים ונפרנס סינים.
היו"ר משה גפני
¶
יש לי שאלה אליך. תראה מה האוצר עושה ונראה עוד מה נעשה בסוף אבל האוצר עושה דבר נורא פשוט. במקום לסבסד את מגדלי הדגים בארץ, שזה הדבר הנכון לעשות, הוא מוסיף מכס. זאת אומרת, כמו שהוא עושה בדיור. במקום לסבסד את מחירי הדיור, הוא מוסיף מסים על כל מיני דברים אחרים. למה אתה לא דורש לסבסד את מגדלי הדגים? ואז אני אתך לגמרי.
שי חרמש
¶
כי אתמול זה התחיל עם סבסוד מגדלי החלב, הצעת האוצר הנדיבה שבאה במקום להוריד את המע"מ על מוצרי החלב, והיום בתהליך הזה פוגעים.
שי חרמש
¶
אם הייתי יודע שבשולחן הזה כרגע אפשר להגן על הגידול המקומי באמצעים אחרים למחר בבוקר, כי הצו נגמר אתמול.
שי חרמש
¶
היום נגמר הצו. אני מוכן להצעת ביניים שאומרת שעד שאנחנו נשכנע את האוצר לסבסד את הפער הזה, אנחנו נעלה כרגע את המכס. ברגע שנצליח לשכנע את האוצר, נוריד את המכס. אל תשאיר את המקטע הזה חשוף מהבוקר ליבוא מתחרה מסין.
זבולון אורלב
¶
צריך תמיד למצוא את האיזון הנכון בין מצד אחד לדאוג שלצרכנים יהיה את המוצר הטוב ביותר במחיר הזול ביותר לבין ערכים אחרים ואני רוצה לדבר כאן על שני ערכים שעומדים מאחורי ההצעה של האוצר שאני למרבה הפלא תומך בה. אני לא מאמין לעצמי, אבל זה כך.
זבולון אורלב
¶
אני בקואליציה של הכלכלה הנכונה ולא הכלכלה של האוצר.
דבר ראשון זה הערך של הפריפריה. צריך להבין שענף האמנון הוא כל כולו ללא יוצא דופן מיוצר בפריפריה, בגליל העליון, במפרץ עכו, בעמק הירדן, בעמק בית שאן, בגלבוע. אלה האזורים בהם הוא מגודל וכל החלטה שלא תאשר את הצעת האוצר, פירושה פגיעה בפריפריה. אני יודע כמה הוועדה הזאת רגישה מאוד. רק עכשיו סיימנו דיון לגבי שדרות ואדוני, אני חושב שדבריך שנאמרו בסיום הדיון על שדרות ראויים להיכתב, להישלח ולא יכולים להישאר רק בתוך כותלי החדר הזה. אמרת דברים מאוד מאוד חשובים אבל הם לא יכולים להסתיים בשדרות כי זאת אמירה נכונה ועקרונית לגבי הפריפריה. אסור לנו להרים יד שהיא פוגעת בפריפריה.
הערך השני הוא החקלאות ואמרנו כמה וכמה פעמים כאן בוועדה שהחקלאות היא לא רק מקור פרנסה אלא החקלאות היא ערך. החקלאות מייצגת חלק מאוד מרכזי בקיומנו כמדינה ריבונית, יהודית ודמוקרטית. אין מדינה יהודית ודמוקרטית בלי חקלאות. מדובר כאן ב-3,000 חקלאים ולכן אני חושב שכל פגיעה בהם היא פגיעה נוספת על מה שדיבר גם חבר הכנסת שי חרמש מאחר שהמשמעות לגבי הצרכן באמת זניחה ושולית.
אני חושב שלצורך האיזון צריך לאשר ואני מקבל את ההצעה שלך, אדוני היושב ראש, לפתוח דיון מאוד רציני באשר לסוגיה של סבסוד אותם מוצרים.
דבר אחרון שאני רוצה לומר. הוזכר כאן – וחשוב לחדד את זה – שלמעלה משמונים אחוזים מתצרוכת הדגים בישראל מיובאת בעצם מחוץ לארץ, ביניהם דגים מאוד מאוד כשרים כמו הסלמון, כמו הטונה, כמו נסיכת הנילוס, כמו הסול. יש דגים כשרים רבים שמיובאים. כלומר, בעיניי כל אלה הם חלופיים. זה לא שהפילה מסין הוא חלופה לאמנון הישראלי. כל דג הוא חלופה. כשאתה בא למזנון חברי הכנסת, אתה לא תמצא ארבעה סוגים אלא תמצא סוג אחד וכל יום אוכלים דג אחר. לכן מי שרוצה לקנות את המוצר הזול יותר, יוכל לקנות את המוצר.
לו אמנון לא היה מיוצר בישראל, גם אני הייתי נלחם לבטל בכלל את המכס, אבל לצורך קיום שני הערכים האלה, ומאחר שיש חלופות שעליהן אין מכס, אני מציע להיענות לפניית האוצר ולאשר את המכס המוצע.
יעקב אדרי
¶
שמעתי את כל הדברים המנומקים והחשובים כשלעצמם, אבל בסופו של דבר אני מסתכל על כמה עולה לבן אדם. גם אני רוצה להגן על הייצור המקומי. אגב, המספר הזה של העובדים הוא מנופח. הנושא הוא חשוב גם ככה, בלי לנפח את המספרים.
יעקב אדרי
¶
אמרתי שגם ככה זה ענייני להעלות את זה בלי לנפח את המספרים ובלי לומר שזה לא בריאותי וכולי וכולי. וכי אפשר להכניס דגים מבחוץ שהם לא באישור משרד הבריאות? הנימוקים ראיתי כאן, יכול להיות שהם חושבים שאנחנו מטומטמים.
על הציבור מוטלות הרבה מאוד גזרות ויש זעקה ואתה שומע אותה ואתה גם מבטא אותה. אני בעד להגן אבל הכול במידה ובטוב טעם. אם המחיר בסופו של דבר של התוצרת המקומית שאני בעד בשתי ידיי ובשתי רגליי היא משמעותית יותר יקרה, לא עשינו כלום. אז עוד פעם הטלנו את הגזרות על אותם אנשים פשוטים אוכלים את המושט.
אורי אריאל
¶
אז השגריר אמר שהוא רוצה להראות לנו את המדריך ממולדת למשק החלב בסין שקיבל את פרס ההצטיינות מממשלת סין למדריך הזר הכי טוב בכל תחום החקלאות. הוא אמר שיש לו רק דבר אחד: יש לו חלום שכל סיני ישתה כוס חלב אחד ביום, כל סיני יאכל דג אמנון אחד ויעזבו אותנו לנפשנו.
צודק ידידי יעקב אדרי ואני רוצה להסכים אתו. לא צריך מספרים כאלה ומספרים כאלה. אלה הרבה מאוד אנשים בכל קנה מידה. צודק זבולון, אכן זה בפריפריה וכן הלאה וכן הלאה. יחד עם זאת, חברים, שי, לאדם שלא יודע לא איך לגמור את החודש אלא הוא לא יודע איך להתחיל את החודש, כשהוא בא למכולת אומרים לו ב-1 לחודש שהוא בחוב של אלפיים שקלים והוא שואל את עצמו איזה לחם הוא קונה, ויש כאלה ולא מעט, אל תזלזלו בארבעים אגורות לא במחיר הלחם ולא במחיר הדג. היות שיש דברים אחרים, זה לא שאין דגים ושאין מה לאכול. זה לא המצב.
יעקב, אני בן טירת צבי, חקלאי, אוהב את החקלאים ואנחנו מאמינים באותם ערכים, אבל בסוף באמת צריך למצוא את הדרך שבעניין הזה לא ייפגעו החקלאים גם אם הם לא 3,000, והם לא 3,000 שמגדלים דגים. יש מספיק יבוא דגים כפי שהוסבר כאן על ידי כל הגורמים בהיקפים עצומים מסוגים שונים שנותנים פתרון לאותו אדם שאני לא רוצה שהוא ישלם עוד ארבע אגורות יותר.
אורי אריאל
¶
יש את נסיכת הנילוס. לא חסרים דגים. היושב ראש, אני מבקש הצעה לסדר. שלא יהיה המשך הדיון עד שלא יהיו כאן דוגמאות מכל הסוגים.
היו"ר משה גפני
¶
יש עוד מישהו מחברי הכנסת שרוצה להתייחס? אין. מנכ"ל משרד החקלאות, אני מבקש לשמוע את דעתך לפני אבשלום וילן. על כמה עובדים מדובר? על כמה חקלאים מדובר?
היו"ר משה גפני
¶
אני לא מוציא אותך. אני אפסיק את הדיון.
יוסי ישי, מנכ"ל משרד החקלאות, בבקשה, פרטים על העניין.
יוסי ישי
¶
הרוב נאמר ואני אסכם ואסגור. ענף המדגה הוא ענף פריפריאלי. שלושים קיבוצים בפריפריה, זה עיקר פרנסתם. לא צריך להסתכל רק על המעגל הראשון של אלה שעוסקים בשליית דגים אלא צריך לראות את כל המעגל, את הממיינים, את המובילים וכולי. זאת שרשרת שלמה של אנשים שמתפרנסים מזה ומשפחות שמתפרנסות מזה.
היו"ר משה גפני
¶
אדוני המנכ"ל, אני מבקש לא להתייחס לחברי הכנסת. דבר אלי. מה שהם אומרים, הם אומרים בלי רשות ושי חרמש בעצם כבר בחוץ אלא באופן טכני הוא נשאר כאן עכשיו.
יוסי ישי
¶
הענף הזה נמצא בתחרות מאוד קשה. כפי שנאמר כאן, נעשתה כאן רפורמה ולמעשה מרבית סוגי הדגים נפטרו ממכס כמעט לחלוטין והתוצאה היא ברורה. 75 אחוזים מתצרוכת הדגים בארץ כולה למעשה מיובאת בגלל תנאי היבוא המאוד נוחים.
כמה מלים לגבי הוצאות הייצור. הוצאות הייצור במונחים של פילה אמנון ליצרן הישראלי, זה משהו כמו 29.5 שקלים. דג פילה האמנון המיובא, ההוצאות בכניסה לארץ הם 11 שקלים לקילו ומוסיפים עוד 15 שקלים מכס, אם כן, 26 שקלים. אם אני משווה, המחיר ליצרן, הוצאות הייצור ליצרן הם 29 שקלים לעומת עלות כוללת של סיפ בארץ פלוס 15 שקלים מכס שזה 26 שקלים. זאת אומרת, עדיין גם במצב הזה הפער בין היבוא לבין הייצור המקומי הוא גדול ואנחנו רואים את התוצאה. ב-2004 ייבאו לארץ פחות מ-200 טון פילה אמנון קפוא. ב-2010 מייבאים 7,300 טון.
יוסי ישי
¶
יש כאלה שאומרים שהמספר הוא הרבה יותר גדול ואולי כפול. קראתי כתבה בעיתון ומישהו אמר אתמול שבפועל מייבאים כפול מהכמות בכל מיני תרגילים.
התחרות קיימת. הענף הזה נמצא אולי בתחרות הגבוהה ביותר בענפי החקלאות. הבעיה היא, כמו בכל הבעיות האחרות, בפער התיווך. כמו שאמרתי, המחיר ליבואן הוא 11 שקלים סיפ פלוס 15 שקלים מכס – 26 שקלים. אתה יודע מה המחיר של זה בסופרמרקט היום? 60 שקלים. זאת הבעיה.
אבשלום וילן
¶
אני חושב שהרוב נאמר כאן. בסך הכול היו כבר דיונים קודמים כאן ואתה הצעת כל מיני פשרות. אני חושב, מכיוון ש-87 אחוזים מהדגים ממילא מיובאים, מוכרחים לשמור גם על ייצור מקומי. מה שיקרה, וצריך להבין, שאם הפתרון הזה שהאוצר מציע כרגע לא יתקבל, שיהיה פתרון חלופי אחר. זה לא רק הפרנסה של ה-3,000 אנשים אלא זה בעצם ענף שהוא יושב בארץ כבר עשרות שנים וכבר ראינו תהפוכות. עם כל הכבוד, היום זאת סין ומחר זה מקום אחר. על הקצת שנשאר כאן – חלק גדול כבר יצא – צריך להגן וצריך לשמור. זה ענף מדגה, ואני לא רוצה להיכנס עכשיו לסוגיות של כשרות ולסוגיות אחרות. צריך שיהיה איזשהו מינימום של ייצור מקומי. ראינו תהפוכות ומחר משתנים מחירים. לכן אני חושב בגדול לא מדובר על סכומים אסטרונומיים.
אני לא יכול להתאפק ואומר לך אדוני היושב ראש שבנושא הזה של חלוקת מגדלי הדגים, אני חושב שלזבולון אורלב יש חלק גדול, לאורי ולכולנו.
אבשלום וילן
¶
אף אחד מאתנו לא יקבל קול אחד נוסף. כאן מרוכז אזור בין הכינרת לעמק בית שאן, שם עיקר הגידול והאזור הזה מתפרנס מזה. זה לא קטע גדול מכלל הצריכה וצריך לשמור עליו כי מי יודע מה יהיה מחר.
יוסי ישי
¶
חבר הכנסת אורלב הסביר והציג את המטרות או את התרומות של החקלאות והמדגה, אבל צריך להוסיף עוד נושא אחד שאסור לשכוח אותו והוא תבנית נוף ארצנו. ענף המדגה צבע אזורים שלמים של המדינה בכחול, ואלה הבריכות שמשמשות גם לתיירות. לבוא ולפגוע בענף המדגה, זה פשוט לייבש את הבריכות האלה ואז התבנית הזאת, תבנית הנוף הזאת, פשוט תיעלם ויש לה חשיבות.
היו"ר משה גפני
¶
אגב, אני לא חושב שיש חילוקי דעות בוועדה או בכלל בכנסת לגבי הנושא עליו דיברת עכשיו, שצריך לעודד את החקלאים, את מגדלי הדגים ואת בריכות הדגים בכל המקומות הללו. אין ויכוח על כך. השאלה היא באיזה דרך עושים את זה.
היו"ר משה גפני
¶
האם עושים את זה בסבסוד, האם מסבסדים את מגדלי הדגים כדי להגן על החקלאות הימית הישראלית כחול-לבן, ומה שאמרת זה נכון.
מנחם בר-און
¶
כן, אנחנו שוחחנו. אני שמח על ההזדמנות להופיע כאן מכיוון שמי שהיה נכנס עכשיו לדיון היה מתרשם שענף המדגה בעמק בית שאן נמצא תחת מתקפה ואם ארבעה שקלים לא יתווספו למכס שהוא היום בשיעור של 11 שקלים, הוא ייעלם ויימוג.
אולי נפתח קצת את הדברים ונסתכל איך הם פועלים באמת בשטח, כי כך לימדו אותי לעשות כשמנסים לבדוק מה קורה בשוק. בואו נסתכל על השוק. הנתונים כבודם במקומם מונח. עדיין לא הבנתי איך ארבעה שקלים של עליית מכס נותנים לצרכן רק תוספת של ארבעים אגורות או משהו בדומה לזה. את המתמטיקה הזאת באמת לא הבנתי. ארבעה שקלים נוספים ל-11 שקלים של המכס הקיים כיום, כשזה מגיע לצרכן בתוספת של מע"מ ופערי תיווך, התוספת היא בין 5.5 שקלים ל-6.5 שקלים ולא ארבעים אגורות.
היו"ר משה גפני
¶
השאלה שלי שאני כל הזמן שואל היא למה המחירים גדלו כל כך? לפני פסח לא הייתה כזאת עלייה, לא במכס, אלא להפך, גם בעולם הייתה נדמה לי ירידה. למה העליתם כל כך את המחירים?
היו"ר משה גפני
¶
צדיקים או לא צדיקים, הוועדה הזאת לא עוסקת בצדיקים וברשעים אלא היא עוסקת במספרים. האם זה נכון שהמחירים עלו יותר ממה שהיה מכס?
מנחם בר-און
¶
לא. התשובה היא לא. בכל הכבוד, לא. אני אדבר על נתוני כל השנה שעברה ויש לי כאן נתונים. בשנה שעברה היו לנו שתי הזדמנויות של הורדת מחירים. אם הצרכן לא ראה את זה בקצה השרשרת, אנחנו לא אחראים לכך, אבל את נתוני המכירה שלנו אני יכול להציג אותם ליושב ראש והם שקופים לגמרי. יש שתי הזדמנויות בשנה שעברה בהן המחירים ירדו.
אני רוצה לדבר לרגע על המגדלים ולומר משהו למגדלים.
היו"ר משה גפני
¶
רגע, לפני כן. אתה תדבר. פערי התיווך. תצביע בדיוק על השרשרת. אתם מייבאים את הדגים. למי אתם מוכרים אותם?
מנחם בר-און
¶
כן. מחיר עד שהוא מגיע לכאן. תוסיף לו את המכס, הוא נמכר בסביבות 30 שקלים היום פלוס-מינוס וכשהוא מגיע לרשתות הדיסקאונט הוא נמכר לצרכן ב-40-45 שקלים או ברשתות הרגילות בסביבות 60 שקלים פלוס-מינוס.
היו"ר משה גפני
¶
אתה תחזיר לאן שאתה רוצה, אבל אני חייב לקבל תשובות כי בסוף השרשרת קונים את זה הצרכנים וכל הזמן יש עליות מחירים. אנחנו לא יכולים לסבול את הדבר הזה. יכול להיות שהטענות הן טענות.
אורי אריאל
¶
הוא היה שר אוצר שהוביל מאז – יש בזה גם דברים טובים – הפרטה מוחלטת של הכול ללא רגולציה ולא פיקוח וגם עכשיו הוא לא נותן שיהיה פיקוח. אם זה טוב או רע, זה סיפור אחר אבל זאת הכתובת. האם אתה יכול להשפיע על זה?
היו"ר משה גפני
¶
ביום רביעי בעזרת השם, אם הוא לא יבטל ואני מניח שהוא לא יבטל, יהיה כאן שר התעשייה בנושא. בין היתר אנחנו נעלה גם הנושא הזה.
היו"ר משה גפני
¶
על זה דברו בחוץ. עכשיו דבר אתי. זה שאתם אנשים אחים, דברו בחוץ. כאן דברו על הנושא. אמרת שאתה רוצה להסביר את הנושא. תסביר.
מנחם בר-און
¶
מדובר על מוצרים שאינם תחליפיים. המוצר הטרי מיועד לחנויות מתמחות והמוצר הקפוא נמכר ברשתות. אין שום השוואה בין שני המוצרים. זה כמו להשוות ענבים לצימוקים לצורך העניין.
מנחם בר-און
¶
איש איש וטעמו.
לעצם העניין. מכיוון שחברי ההתאחדות שלנו עוסקים בשני המוצרים, אנחנו יודעים מה קורה בשוק של הדגים הטריים, של הדגים המקומיים. אני רוצה לומר בקול גדול שאין מה לחשוש לעתיד ענף המדגה בעמק בית שאן.
היו"ר משה גפני
¶
שמחת זקנתי. כולנו בעלי עניין. כל אחד וראייתו הוא. הוא בעל עניין, הוא לא בא לכאן מתחת לשולחן. הוא יבואן, הוא מייצג את יבואנו הדגים, הוא אומר את דעתו, נקודה. הוא אומר את המצב בשוק.
היו"ר משה גפני
¶
אתה אומר שיש מחסור בשוק וככל שלא יעלו את המכס על היבוא, עדיין הדגה בישראל לא תיפגע.
מנחם בר-און
¶
אני אומר יותר מזה. אני אומר שיש מחסור בשוק במוצר טרי. אדרבה, תגדלו יותר. אני לא אומר שאנחנו ביריבות. זה מה שאני מנסה לומר כל הזמן.
מעבר לכך, אם אתה שואל אותי על ביטוח, אם אתה שואל אם אנחנו מוכנים להיכנס אתכם להסכם ולקנות את הכול, כאן אנחנו נכנסים לבעיות של מחירים ודברים מהסוג הזה. אלה דברים ששקלנו אותם בתוך הבית, אני מוכרח להודות, ונעצרנו רגע אחד לפני שפנינו אל ארגון המגדלים על מנת להגיע לאיזושהי הבנה מכיוון שהדברים מריחים רע. זה דבר פסול אלא אם כן זה מוליך לאיזה פתרון ברמת המקרו שכולם מסכימים עליו ומקבלים את כל האישורים המתאימים אבל זה יכול להיות כיוון של פעולה. ההכבדה על המוצר המיובא, לא הוא הפתרון.
רק לראיה שאני לא בודה את הדברים ואני לא מספר כאן סיפורים, אנחנו הצלחנו – וזה לא קל – להיכנס לאתר של ארגון מגדלי הדגים וראינו איזה מחירים הם מגדירים כמחירונים של המוצר ברמה של מחיר המכירה של החברים שלהם אלינו. אנחנו גם יודעים מה אנחנו משלמים. במלים אחרות, את המרווח של המגדלים אנחנו יודעים. הנה המחירים.
מנחם בר-און
¶
בין דג קטן לדג ג'מבו, יש מגוון של גדלים לדג, המחירון של הארגון עצמו הוא בין 11 שקלים לדג הקטן ו-15,3 שקלים לקילו לדג הגדול, לג'מבו.
מנחם בר-און
¶
זה שלם. זה המחיר אותו אנחנו משלמים למגדלים. שמענו כאן שעלות למגדל המקומי היא בסביבות 11 שקלים, 12 שקלים. אם כן, אנחנו מדברים כאן על מרווח של כעשרים אחוזים למגדל. במלים אחרות, הדיון כאן לא צריך להיות אם המוצר התחליפי המיובא עומד ליד המוצר הטרי ומה מחירו של זה לעומת זה, אלא המגדל שיש לו עלות של 11 שקלים, אם הוא מוכר את המוצר שלו ב-15 שקלים לנו ואנחנו משלמים אותם, הפער שלו הוא כעשרים אחוזים. אל יאמר לי המגדל שהוא לא מרוויח כאן או שהענף שלו נמצא בסכנה.
מנחם בר-און
¶
אני רוצה לומר שהדברים מבוטאים גם מתוך דף המידע השבועי של הארגון עצמו לחבריו, וכך הוא אומר: "מחירי האמנונים מקבלים את הביטוי הראוי כתוצאה מההיצע". מה שאני מבין מזה בעברית פשוטה זה שטוב לנו עם המחיר שיש לנו. מה שאנחנו מגדלים, אנחנו מקבלים תמורה ראויה. אני מצטט שוב: "מחירי האמנונים מקבלים את הביטוי הראוי כתוצאה מההיצע".
יש לנו עוד משפט יפה ביחס לאמנונים.
מנחם בר-און
¶
"תוכניות הייצור המצרפיות של המשקים יישארו כאשתקד וזאת בגין דגיגים גדולים יותר ועלייה בגודל הדג המשווק". במלים אחרות, הענף הזה נמצא בשגשוג. יש מגמה של עלייה לכיוון של מוצרי פרימיום ובסך הכול אנחנו לא רואים הקטנה של הייצור כתוצאה מאיזה לחץ של השוק שמותיר את המגדלים במצוקה.
אני רוצה לומר עוד שני דברים לסיכום.
מנחם בר-און
¶
לפני העלאת הצו היה מאה אחוזים מכס והוסיפו עוד ארבעה שקלים. אנחנו נמצאים היום בסדר גודל של כ-135 אחוזים מכס על המוצר הקיים לאור תיקון הצו.
את ארבעים האגורות מול 6,5 שקלים לצרכן, את זה כבר הסברתי קודם, עם ליבה או בלי ליבה.
אני רוצה לומר למגדלים הנכבדים. זה לא משחק סכום אפס. זה לא אם אנחנו נייבא יותר, את הסחורה שלכם יקנו פחות. העובדה היא שכל הסחורה בשוק נמכרת ונמכרת במחירים שלדעת המגדלים הם מחירים נאים.
אני רוצה להצהיר לפרוטוקול. במידה שהמכס ירד בארבעה שקלים, אנחנו נוריד את המחיר בשיעור הזה. חד משמעית.
היו"ר משה גפני
¶
בסופו של דבר מי שמשלם את כל המחירים של כל העסקים האלה שלכם, זה הצרכן. כשאני אומר שלכם, זה גם אתם, גם המגדלים, גם רשתות השיווק. מי שמשלם בסוף, זה הצרכן.
היו"ר משה גפני
¶
בסדר. אני אמרתי לפתחכם? אמרתי לחברי הוועדה. תודה רבה. אני מאוד מודה לך. יש עוד מישהו שרוצה להתייחס?
עזרא לאטי
¶
דיברנו פעם. יש את הנושא שהדג שלם והקיבוצים מגדלים דגים שלמים ואין בארץ פילוט. אין כוח עבודה ושלא יספרו לי כאן סיפורים. תביא לי עכשיו אלף עובדים, תביא אותם ואני עכשיו מקבל אותם לעבודה. אין עובדים בכלל כדי לפלט דגים. כשאתה רוצה לקנות פילה דג טרי, אתה הולך לחנות ומבקש לפלט אותו. אתה מקבל מסין דג מפולט. יש כאן הבדל בין דג שלם שהקיבוץ מוכר לי מול פילה וזאת נקודה שצריך להתעניין בה ולא דיבורים מסביב.
לגבי המחיר. זה 39.90 שקלים לצרכן. מי שנדפק מכל הסיפור הזה, תאמין לי שאלה לא היבואנים אלא הצרכן משלם.
יוסי יעיש
¶
אם מר בר-און היה מבקש ללמוד איך נעשה המחירון, הוא לא היה אומר דברים שאין בהם טעם. המחירון שלנו שמופץ לכלל עם ועדה מכיל בתוכו מחיר למגדל שהוא כולל בתוכו עמלה של 12 אחוזים ועוד שקל אריזה. זאת אומרת, אם אנחנו מדברים על מיקס של אמנונים שבסופו של דבר מגיע למגדל, אם נוריד את ה-12 אחוזים פלוס שקל, זה בסביבות 12.5 שקלים.
היו"ר משה גפני
¶
לא. הסיפור הזה נגמר. זה כבר עולה לי עד מעל לראש. אני במתח כל הזמן כי אני רוצה לדעת האם אתם תצביעו לשי חרמש או לאורלב. כל הדברים האחרים לא רלוונטיים.
יוסי יעיש
¶
ברשותך, קצת נתונים על המגדלים. אנחנו בסך הכול מהווים בין 25 ל-30 אחוזים מהשוק. שוק הדגים בארץ הוא בערך 70 אלף טון ואנחנו מייצרים כ-19-20 אלף טון.
היו"ר משה גפני
¶
מצב הרוח הוא רק בגלל העצבים. אני רואה את הסוף, את עקרת הבית שהולכת לקנות את דג האמנון ומה היא משלמת.
היו"ר משה גפני
¶
אם יש לך משהו לומר לגבי מה ששאלתי – טוב. אם יש לך משהו לגבי מגדלי אקירוב, אם הולכים לגדל דגים בבריכות שם, בבקשה.
יוסי יעיש
¶
אני מסיים את דבריי. הענף שלנו הוא קצת שונה מסך כל הענפים בחקלאות מהבחינה הזאת שאין לו הגנה מספיקה גם מבחינה זאת שהוא לא במועצת ייצור והוא ענף עצמאי. זה מתבטא במספר תחומים כמו למשל במחיר המטרה ולנו אין מחיר מטרה ואנחנו בסך הכול בעניין הזה חיים מהיד אל הפה.
כמו שמנכ"ל משרד החקלאות אמר, התועלות הציבוריות שהענף הזה נותן לציבור, הן מבחינת מוצר טרי שיש לו ערכים בריאותיים הרבה מעבר למה שקיים בדגים הקפואים שמגיעים מסין, וגם הבריכות שלנו הן בסך הכול בנויות על מים שוליים ואלה לא מים שמתחרים בחקלאות, כך שבסך הכול התרומה היא תרומה גם אקלימית. אני יודע שרשות המסים שהייתה ביולי, לפני שנתיים, בעמק בית שאן, הייתה בטמפרטורה של ארבעים מעלות.
עמיתי גבע
¶
אני תומך. אני רק רוצה לתת עוד מעט מספרים. המחיר שהיצרן מקבל נשחק בתשעה אחוזים בקיזוז המדד. המחיר לצרכן עלה בשני אחוזים. זאת היא התמונה.
היו"ר משה גפני
¶
רבותיי, אני רוצה לסכם את הדיון. הצו שממשלת ישראל עשתה נעשה בפברואר. אנחנו לא מדברים היום על עליית מחירים. עליית המחירים שהייתה, הייתה בפברואר בצו של שר האוצר שהוארך פעם נוספת. זה נכנס גם לפגרה והפגרה לא נכללה על פי החוק במניין הימים. אנחנו לא הולכים עכשיו לשנות באופן דרמטי את כל מה שקרה. דיבר אתי אז שלום שמחון שהיה שר החקלאות ומאוד ביקש ממני שאני אאשר. לא רציתי אז לאשר. זה היה ערב פסח וביקשתי לא להביא את זה לכאן לדיון. אמרתי שאחרי שיסתיימו שתי התקופות נביא את זה לכאן לאישור והאמת היא שהבטחתי שאני אעביר - זאת אומרת, זה מבחינתי, כי חברי הוועדה יכולים לעשות מה שהם רוצים - שאני אביא את זה ואני אתמוך בהצעה הזאת בגלל הסיפור של מגדלי הדגים ומה שנלווה לזה. לו הייתי יודע שאנחנו נמצאים בתקופה הזאת, לא הייתי מבטיח את ההבטחה הזאת, אבל מכיוון שהבטחתי, אני אתמוך בצו.
אני רוצה להזכיר את מה שאמרנו אז. מדובר על 7,500 טון. מה שמעניין אותנו – על כל פנים מה שמעניין אותי ואני כבר לא מדבר בשם אף אחד אחר – זה בסוף הצרכן. בסוף הצרכן משלם הרבה יותר ממה שהוא צריך לשלם ועל פי רוב אלה אנשים שאין להם את הכסף או אנשים במעמד הביניים. הממשלה נוהגת כאן לא בתבונה. היא מעלה את המכס במקום לסבסד או לתמוך במגדלי הדגים אבל אני הבטחתי ואני עומד במילתי ולא מפר אותה. אני אתמוך בצו.
דיברנו על מכסות, שיהיו מכסות עליהן לא יוטל המכס. אני מבקש מרשות המסים, אני מבקש ממך, אני רוצה ש-2,500 טון מכסות, לא יוטל עליהם מכס על מנת שיוכלו בסופו של דבר להוזיל את המחיר. מה את אומרת?
היו"ר משה גפני
¶
2,500 טון.
אני רוצה לומר לחברי הוועדה עוד דבר אחד. על פי החוק, מכיוון שאנחנו נמצאים עכשיו פחות משלושה שבועות לפני פגרת הכנסת, החוק קובע שגם אם אנחנו מאשרים את הצו, אני קורא לכם מחוקי מיסי מכס ובלו, שינוי תעריף, מפסקה (3): "על אף האמור בפסקה (2), החלטה שהונחה על שולחן הכנסת תוך שלושה שבועות לפני תום כנס של הכנסת, טעונה אישור הכנסת".
זאת אומרת, גם אם אנחנו מאשרים עכשיו את הצו, יתקיים דיון במליאת הכנסת. היות שאנחנו נמצאים שלושה שבועות לפני תום הפגרה, זה ששירלי אביבי אמרה שהם יהפכו את העניין של המכסות, שלוש כפי שנאמר, זה יקל על הדיון במליאה. זה יקל. אני אומר את זה ברגע שאני אציג את הנושא במליאת הכנסת. אני אומר את מה שאמרת, שהיינה מכסות ושיבואני הדגים אמרו שהם יוזילו את המחיר על אותם אלה שבאמת עליהם לא חלה ההעלאה של המכס אלא היא נשארת במכס הנמוך יותר שהיה קודם.
שירלי אביבי
¶
אני מתחייבת שזה מה שאני מתכוונת לעשות אבל במידה שהצו לא יעבור את המליאה, אני לא יכולה לעמוד בהתחייבות.
היו"ר משה גפני
¶
בסדר. הבנתי. אני לא אחראי על המליאה. את אומרת אותו הדבר גם על הוועדה, אם הוועדה לא תאשר. אגב, גם אם הוועדה לא מאשרת, זה עולה למליאת הכנסת. היות שאנחנו נמצאים שלושה שבועות לפני הפגרה, זה עולה למליאת הכנסת.
שירלי אביבי
¶
יש שני צווים. יש גם את הצו השני של הדגים. שניהם באים ביחד. אמרנו שאנחנו מעבירים את שניהם ביחד.
היו"ר משה גפני
¶
אמרתם. תסבירי את התערובות.
2. צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 2), התשע"א-2011 (תערובות)
שירלי אביבי
¶
הכנסנו כבר לצו תעריף המכס שמפרש אך אפשר לסווג דגים שמגיעים בתערובות. באופן כללי אין יבוא בעולם ואין מין דבר כזה שנקרא תערובת דגים, אבל בזמנו, לפני 1997, הכניסו פרטי מכס שהנחו איך לסווג תערובות דגים. מה שאנחנו עושים, אנחנו מכניסים כלל ואנחנו אומרים שאנחנו מסווגים תערובות דגים לפי המינוח הנכון. אנחנו מכניסים כלל שמפרש נכון איך לסווג תערובת.
שירלי אביבי
¶
אם אין להם מטרה משותפת, לזיתים ואפרסקים, ואני מניחה שאין, כל אחד יסווג בנפרד. אותו דבר אנחנו עושים בדגים.
שירלי אביבי
¶
אמנונים וקרפיונים מסווגים יחד ואנחנו אומרים, לא. לפי הכללים של בריסל וההנחיות שאנחנו מחויבים להם ברמה הבין לאומית, מושטים יסווגו כמושטים וקרפיונים יסווגו כקרפיונים.
שי חרמש
¶
כן. מתוך כל ה-give and take הזה שמתקיים בשלושת החודשים האחרונים, דיברנו על סדר גודל של 1,500 טון. לא מבין איך זה צמח כרגע ל-2,500 טון. בוא נגמור לפחות על 1,500 טון בהסכמה.
היו"ר משה גפני
¶
תשכח מהעניין הזה. אני לא מביא את זה להצבעה. עם כל הכבוד, בסופו של דבר גם יש צרכן בסוף. בשום פנים ואופן. אני לא מביא את זה להצבעה. אם אתה עומד על 1,500 טון, אני לא מביא את זה להצבעה.
היו"ר משה גפני
¶
7,500 טון, זה מה שנאמר באופן מוסמך.
אנחנו מצביעים על צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה (תיקון מס' 2), התשע"א-2011.
ה צ ב ע ה
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו מצביעים על צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה (תיקון מס' 2), התשע"א-2011 (תערובות).
ה צ ב ע ה
הצו אושר פה אחד
הצו יובא למליאת הכנסת לאישור.
שגית אפיק
¶
ההצבעה הראשונה הייתה על הדגים - תיקון ולא תיקון 2. ההצבעה הראשונה הייתה על הצו של תיקון ולא תיקון מספר 2 וההצבעה השנייה היא על תיקון מספר 2.
יוסי ישי
¶
יש בקשה שאני לא בטוח שהיא מתאימה לפרוטוקול. אני מבקש מהיושב ראש שבתוך חודש ימים אחרי שהצו הזה ייכנס לתוקף יוודא שירידת המחירים הזאת הגיעה לצרכן. אם יגיע היושב ראש למסקנה שהיא לא ירדה לצרכן, נחזור לדיון.
היו"ר משה גפני
¶
מקובל עלי. אנחנו נבדוק האם באמת ירדו המחירים. אם לא ירדו המחירים, אנחנו נבדוק את המכסות מחדש.