הכנסת השמונה עשרה

PAGE
27
ועדת הכספים

18.7.2011


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 821
מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ט"ז בתמוז התשע"א (18 ביולי 2011), 12:30

1.
צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון), התשע"א-2011 (ענף הדגה) (אמנון)

2.
צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 2), התשע"א-2011 (תערובות)

חברי הצוות: משה גפני – היו"ר

יעקב אדרי

זבולון אורלב

אורי אריאל

שי חרמש

ציון פיניאן

יוסי ישי, מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ניר פרוימן, מנהל תחום חקלאות מים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אסף לוי, מנהל מחלקת יבוא, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עמיתי גבע, מדריך מדגה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

שירלי אביבי, כלכלנית, רשות המסים, משרד האוצר

עו"ד מנחם הסה, עוזר ראשי ליועץ המשפטי, רשות המסים, משרד האוצר

אבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

מנחם בר-און, מזכיר התאחדות יבואני הדגים

יוסי יעיש, מזכיר ארגון מגדלי הדגים

ערן להב, מנהל מו"פ, ניר דוד, ארגון מגדלי הדגים

עמיחי גילר, מנהל שולחן מגדלים, ארגון מגדלי הדגים

עזרא לאטי, יבואן דגים, מעדני הטלה

עו"ד אביגדור דורות, ב"כ חברת לאטי עזרא ו-ג. עופר בע"מ

שגית אפיק

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

1.
צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון), התשע"א-2011

(ענף הדגה) (אמנון)

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון), התשע"א-2011 (ענף הדגה) (אמנון), וצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 2), התשע"א-2011 (תערובות).

אפשר לדעת מה עמדת הממשלה?

הם יציגו את זה.

זאת הצגה חוזרת? האוצר כבר הציג את העניין.

מי מציג את הצו?

שירלי אביבי מרשות המסים. בשנת 2005 ערכנו רפורמה על ידי רשות המסים בשיתוף משרד החקלאות בענף הדיג. ברפורמה הזאת על רוב היבוא בוטל המכס לחלוטין ועודכן המכס על דגים שגדלים ונדוגים בישראל. בפברואר 2011 לאחר בחינה של הענף במשך שלוש שנים רצופות, החלטנו לעדכן במקרים ספציפיים וברורים מאוד את שיעור המכס שהיה קיים משנת 2005 לגבי פילה אמנון כאשר בפילה אמנון זה מ-11 ל-15 שקלים לקילו ולעוד מיני דגים שנדוגים בים התיכון כמו נקר, לוקוס ופלמודרה.


הבחינה שלנו הראתה שמאז 2005 ועד היום שיעור המכס לא עודכן וגם לא היו עדכוני מדד ושיעור המכס נשחק. צריכת הדגים בישראל, רובה היא מיבוא ורוב היבוא, כאמור, משנת 2005 הוא פטור. הייצור המקומי מהווה מסך כל הצריכה המקומית 20 אלף טון, מתוכם בערך שליש אלה דגי אמנון. במהלך הבחינה ראינו שיש עלייה משמעותית מאוד ביבוא של פילה אמנון קפוא מסין והיבוא כמעט שמשתווה – ואפילו ב-2010 הוא השתווה לחלוטין – לגידול המקומי של פילה אמנון.

יש לך טעות כי את משווה את יבוא פילה שזה 7,200 ואת צריכה להכפיל אותו ב-2,8 כדי להשוות.

אני מדברת על דג שלם מול פילה.

כן, אבל אם תתרגמי את הפילה לדגים, תראי שזה פי שלוש.

פר קפיטה.

תנו לי לסיים ותאמינו לי שאני גם אגיע לזה.


עלות היבוא של פילה אמנון שמגיעה מסין עומדת על בערך 11 שקלים לקילו, כאשר עלות הייצור של דג פילה אמנון טרי הוא 12 שקלים. אם אנחנו לוקחים את מקדם הטכנולוגיה של הפיכת דג שלם לפילה אמנון, אתה מקבל בסביבות ה-30 שקלים לקילו.

30 שקלים כחול-לבן או סיני?

כחול-לבן.


אם אתם צוברים את הנתונים, המכס שנקבע ב-2011 פלוס עלות היבוא, עדיין יותר נמוך מאשר העלות של העיבוד של התוצרת המקומית בארץ. יש לכך כמה הסברים. יש כאן בעיה של מגבלת מים, יש כאן בעיה של עלויות גידול ואנחנו רואים שבענף הזה משנת 2005 מגמה של התייעלות, שיפור ובריכות הגידול המקומי הולכות ומתעצמות בדגים. גם הענף עצמו בדיג בים התיכון הולך ומתייעל ומתמקצע.


ראינו, גם מדיווחים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שלמרות שעדכון שיעורי המכס מ-2005, ולמרות שהמכסים ירדו, המחיר בסופו של דבר לא התגלגל לצרכן הסופי ואנחנו רואים עלייה במחירים של פילה אמנון לצרכן הסופי.

את מדברת על היבוא או על התוצרת המקומית?

אני מדברת בסך הכול.

האם יש הבחנה בעניין הזה?

אני הבחנתי בין העלויות של היבוא לבין העלויות של הייצור.

לא, במכירה.

במכירה? ברור שיש הבדל. מבחינתנו אלה מוצרים תחליפיים ויש הבדל בין פילה אמנון קפוא לבין פילה אמנון טרי. שניהם מוצרים תחליפיים מבחינתנו ואנחנו משווים ביניהם, אם זאת הכוונה.

זה תחרותי אחד מול השני.

אנחנו רואים שהמחירים נעים לצרכן הסופי בין 45 ל-65 שקלים. אנחנו חושבים שהעלייה בסופו של דבר היא לא של המסים, לא משפיעה בצורה כל כך משמעותית. בסך הכול מדובר בשישה אחוזים למחיר לצרכן ולכן אנחנו חושבים שהעלייה הזאת תעזור לייצור המקומי ולגידול המקומי בישראל.

רק עדכון אחד. עלות העיבוד בישראל היא שלושים שקלים ועלות המוצר הסופי המעובד מסין כרגע?

המוצר הסופי לצרכן?

פוב.

פוב סיפ, 11.

כמה מועסקים בענף בארץ?

מעט מאוד. יגידו לך אלפים אבל זה לא כמו שאומרים.

3,000 אנשים.

אלה אזורים שחיים מזה.

אני מכיר את הסיפור.

כבוד היושב ראש, אפשר לקבל תשובה מהאוצר כמה מועסקים בענף הזה?

על פי הנתונים שקיבלנו מדובר בערך ב-3,000 אנשים שנמצאים בעיקר בעמק בית שאן ובפריפריות.

אם את יכולה לומר מה יקרה לדגי האמנון כתוצאה מזה. אתם הרי העליתם את מחיר המכס בפברואר נדמה לי.

הסתכלנו על נתוני היבוא ואנחנו עדיין רואים עלייה.

מעניין את כולנו אם המחיר לצרכן עלה.

המחיר לצרכן עלה ב-1.6 אחוזים, לפי הנתונים שיש לנו.

הוא עלה בארבעים אגורות.

כן. משהו כזה.

חברי הכנסת רוצים להתייחס. שי חרמש, בבקשה.

אנחנו נמצאים היום – אני אומר זאת לא רק בהקשר לאמנון אלא נגיע גם לזיתים וגם עם מחיר המטרה – במצב שהחקלאות בישראל נמצאת כרגע תחת מתקפת טרור כלכלית. יש כאן התרת רסן שמפקירה היום כל דבר שצומח וזז בארץ. מי שראה אתמול את הפגנת הרפתנים, חבל שלא הגעתם, הם נמצאים במציאות בה מחר הולכים לשחוט את ענף הרפת בישראל ב-130 מיליון שקלים בעזרת מטבע של עשר אגורות. כל מה שרוצים היום זה להוריד את מחיר המטרה בעשר אגורות. זה 130 שקלים לקחת לחקלאות. אם אנחנו נמשיך בדרך הזאת, נאבד את הרפתות, נייבש את הבריכות בבקעת בית שאן ולא משנה – יעקב אדרי, חבר סיעתי – כמה אנשים מתפרנסים באזור. זאת פרנסה של בקעת בית שאן שעומדת על שני דברים בלבד והם תמרים ודגים. אין שם יותר.

איך מדבירים את הטרור?

אורי, אל תפריע לי. אני מדבר על טרור כלכלי וזה טרור כלכלי.

איך מדבירים אותו?

לא פותחים את הטלוויזיה – גפני, מזלך שאתה לא צופה בה – ביום שישי בערב ורואים לנגד עינינו את עוכר ישראל, נחמיה שטרסלר, ושומעים מה הוא אומר.

לא, לא.

כשראיתי את זה, אמרתי שאני יותר לא פותח טלוויזיה בשבת.

כבר הרווחנו משהו.

לכן אני אומר שוב שהשינוי הוא מזערי ביחס למחיר הצרכן. ההיצף הסיני הוא קריטי לגבי אזורים במדינת ישראל שזאת פרנסתם. אין ברירה, אין תחליף לבריכות המים בבקעת בית שאן, ואם כל המגמה היא התייעלות וכולי, ביקשתי בכוונה שיסבירו לי כאן את מחיר המוצר המעובד. מחיר המוצר המעובד ללא המכס הוא חסר תחרות מול סין ושום דבר לא יעזור. מי שבא ואומר היום שלא נעלה כרגע את המכס שגם נשחק, אנחנו אומרים שאנחנו נתחיל לאכול דגים סינים ונפרנס סינים.

יש הבדל בין הדגים הקפואים לבין הדגים הטריים?

אני הייתי מעדיף לאכול רק דגים טריים, אבל מסין זה מגיע קפוא. עדיין זה מוצר תחליפי.

יש לי שאלה אליך. תראה מה האוצר עושה ונראה עוד מה נעשה בסוף אבל האוצר עושה דבר נורא פשוט. במקום לסבסד את מגדלי הדגים בארץ, שזה הדבר הנכון לעשות, הוא מוסיף מכס. זאת אומרת, כמו שהוא עושה בדיור. במקום לסבסד את מחירי הדיור, הוא מוסיף מסים על כל מיני דברים אחרים. למה אתה לא דורש לסבסד את מגדלי הדגים? ואז אני אתך לגמרי.

כי אתמול זה התחיל עם סבסוד מגדלי החלב, הצעת האוצר הנדיבה שבאה במקום להוריד את המע"מ על מוצרי החלב, והיום בתהליך הזה פוגעים.

אני לא יודע. עזוב את החלב. על החלב נדון ביום רביעי עם שר התעשייה. דבר על הדגים.

אם הייתי יודע שבשולחן הזה כרגע אפשר להגן על הגידול המקומי באמצעים אחרים למחר בבוקר, כי הצו נגמר אתמול.

היום.

היום נגמר הצו. אני מוכן להצעת ביניים שאומרת שעד שאנחנו נשכנע את האוצר לסבסד את הפער הזה, אנחנו נעלה כרגע את המכס. ברגע שנצליח לשכנע את האוצר, נוריד את המכס. אל תשאיר את המקטע הזה חשוף מהבוקר ליבוא מתחרה מסין.

תודה רבה. חבר הכנסת אורלב.

צריך תמיד למצוא את האיזון הנכון בין מצד אחד לדאוג שלצרכנים יהיה את המוצר הטוב ביותר במחיר הזול ביותר לבין ערכים אחרים ואני רוצה לדבר כאן על שני ערכים שעומדים מאחורי ההצעה של האוצר שאני למרבה הפלא תומך בה. אני לא מאמין לעצמי, אבל זה כך.

למה? אתה בקואליציה.

אני בקואליציה של הכלכלה הנכונה ולא הכלכלה של האוצר.


דבר ראשון זה הערך של הפריפריה. צריך להבין שענף האמנון הוא כל כולו ללא יוצא דופן מיוצר בפריפריה, בגליל העליון, במפרץ עכו, בעמק הירדן, בעמק בית שאן, בגלבוע. אלה האזורים בהם הוא מגודל וכל החלטה שלא תאשר את הצעת האוצר, פירושה פגיעה בפריפריה. אני יודע כמה הוועדה הזאת רגישה מאוד. רק עכשיו סיימנו דיון לגבי שדרות ואדוני, אני חושב שדבריך שנאמרו בסיום הדיון על שדרות ראויים להיכתב, להישלח ולא יכולים להישאר רק בתוך כותלי החדר הזה. אמרת דברים מאוד מאוד חשובים אבל הם לא יכולים להסתיים בשדרות כי זאת אמירה נכונה ועקרונית לגבי הפריפריה. אסור לנו להרים יד שהיא פוגעת בפריפריה.


הערך השני הוא החקלאות ואמרנו כמה וכמה פעמים כאן בוועדה שהחקלאות היא לא רק מקור פרנסה אלא החקלאות היא ערך. החקלאות מייצגת חלק מאוד מרכזי בקיומנו כמדינה ריבונית, יהודית ודמוקרטית. אין מדינה יהודית ודמוקרטית בלי חקלאות. מדובר כאן ב-3,000 חקלאים ולכן אני חושב שכל פגיעה בהם היא פגיעה נוספת על מה שדיבר גם חבר הכנסת שי חרמש מאחר שהמשמעות לגבי הצרכן באמת זניחה ושולית.


אני חושב שלצורך האיזון צריך לאשר ואני מקבל את ההצעה שלך, אדוני היושב ראש, לפתוח דיון מאוד רציני באשר לסוגיה של סבסוד אותם מוצרים.


דבר אחרון שאני רוצה לומר. הוזכר כאן – וחשוב לחדד את זה – שלמעלה משמונים אחוזים מתצרוכת הדגים בישראל מיובאת בעצם מחוץ לארץ, ביניהם דגים מאוד מאוד כשרים כמו הסלמון, כמו הטונה, כמו נסיכת הנילוס, כמו הסול. יש דגים כשרים רבים שמיובאים. כלומר, בעיניי כל אלה הם חלופיים. זה לא שהפילה מסין הוא חלופה לאמנון הישראלי. כל דג הוא חלופה. כשאתה בא למזנון חברי הכנסת, אתה לא תמצא ארבעה סוגים אלא תמצא סוג אחד וכל יום אוכלים דג אחר. לכן מי שרוצה לקנות את המוצר הזול יותר, יוכל לקנות את המוצר.

לו אמנון לא היה מיוצר בישראל, גם אני הייתי נלחם לבטל בכלל את המכס, אבל לצורך קיום שני הערכים האלה, ומאחר שיש חלופות שעליהן אין מכס, אני מציע להיענות לפניית האוצר ולאשר את המכס המוצע.

יש מישהו מבין חברי הכנסת שרוצה להתייחס? יעקב אדרי.

שמעתי את כל הדברים המנומקים והחשובים כשלעצמם, אבל בסופו של דבר אני מסתכל על כמה עולה לבן אדם. גם אני רוצה להגן על הייצור המקומי. אגב, המספר הזה של העובדים הוא מנופח. הנושא הוא חשוב גם ככה, בלי לנפח את המספרים.

אני לא הבאתי את המספרים.

מנכ"ל משרד החקלאות יאשר את דבריי.

יעקב צודק אבל עדיין גם 1,500 זה מספר מכובד.

אמרתי שגם ככה זה ענייני להעלות את זה בלי לנפח את המספרים ובלי לומר שזה לא בריאותי וכולי וכולי. וכי אפשר להכניס דגים מבחוץ שהם לא באישור משרד הבריאות? הנימוקים ראיתי כאן, יכול להיות שהם חושבים שאנחנו מטומטמים.


על הציבור מוטלות הרבה מאוד גזרות ויש זעקה ואתה שומע אותה ואתה גם מבטא אותה. אני בעד להגן אבל הכול במידה ובטוב טעם. אם המחיר בסופו של דבר של התוצרת המקומית שאני בעד בשתי ידיי ובשתי רגליי היא משמעותית יותר יקרה, לא עשינו כלום. אז עוד פעם הטלנו את הגזרות על אותם אנשים פשוטים אוכלים את המושט.

ארבעים אגורות לקילו.

לא חייבים לאכול אמנון.

המושט בסוף, שהוא המצרך של העם הפשוט שאוהב אותו ורוצה אותו, הוא משלם עליו יותר.

ארבעים אגורות לקילו.

תודה רבה. חבר הכנסת אורי אריאל.

הייתי בסין במשלחת הכנסת. השגריר עשה לנו קבלת פנים.

מתי היית בסין?

פעם, כשהייתי צעיר.

לא עכשיו. עם כל מי שאני מדבר, הוא בסין.

אז השגריר אמר שהוא רוצה להראות לנו את המדריך ממולדת למשק החלב בסין שקיבל את פרס ההצטיינות מממשלת סין למדריך הזר הכי טוב בכל תחום החקלאות. הוא אמר שיש לו רק דבר אחד: יש לו חלום שכל סיני ישתה כוס חלב אחד ביום, כל סיני יאכל דג אמנון אחד ויעזבו אותנו לנפשנו.


צודק ידידי יעקב אדרי ואני רוצה להסכים אתו. לא צריך מספרים כאלה ומספרים כאלה. אלה הרבה מאוד אנשים בכל קנה מידה. צודק זבולון, אכן זה בפריפריה וכן הלאה וכן הלאה. יחד עם זאת, חברים, שי, לאדם שלא יודע לא איך לגמור את החודש אלא הוא לא יודע איך להתחיל את החודש, כשהוא בא למכולת אומרים לו ב-1 לחודש שהוא בחוב של אלפיים שקלים והוא שואל את עצמו איזה לחם הוא קונה, ויש כאלה ולא מעט, אל תזלזלו בארבעים אגורות לא במחיר הלחם ולא במחיר הדג. היות שיש דברים אחרים, זה לא שאין דגים ושאין מה לאכול. זה לא המצב.

יעקב, אני בן טירת צבי, חקלאי, אוהב את החקלאים ואנחנו מאמינים באותם ערכים, אבל בסוף באמת צריך למצוא את הדרך שבעניין הזה לא ייפגעו החקלאים גם אם הם לא 3,000, והם לא 3,000 שמגדלים דגים. יש מספיק יבוא דגים כפי שהוסבר כאן על ידי כל הגורמים בהיקפים עצומים מסוגים שונים שנותנים פתרון לאותו אדם שאני לא רוצה שהוא ישלם עוד ארבע אגורות יותר.

אבל הוא רוצה את המושט ולא משהו אחר.

יש את נסיכת הנילוס. לא חסרים דגים. היושב ראש, אני מבקש הצעה לסדר. שלא יהיה המשך הדיון עד שלא יהיו כאן דוגמאות מכל הסוגים.

אני מזכיר לך חבר הכנסת אריאל שננזפנו על ידי היועץ המשפטי על כך שעשינו פרסום לא חוקי.

יש עוד מישהו מחברי הכנסת שרוצה להתייחס? אין. מנכ"ל משרד החקלאות, אני מבקש לשמוע את דעתך לפני אבשלום וילן. על כמה עובדים מדובר? על כמה חקלאים מדובר?

מסובך לומר מספרים.

הערה. אם לקיבוץ יש בריכות, אז כל חברי העובדים נחשבים עובדים.

זה חבל ארץ.

בקיבוץ מסוים, מעגן, יש בריכות דגים, כל חברי הקיבוץ עובדים.

מה משנה כמה עובדים? לבקעת בית שאן יש חלופה למשהו אחר?

500 מגדלים ו-2,500 במעגל השני.

התשובה לסינים היא שאם לא דגים, נגדל אורז בבקעת בית שאן.

עוד קריאת ביניים אחת ואני מפסיק את הדיון.

לא, אתה מוציא אותי.

אני לא מוציא אותך. אני אפסיק את הדיון.


יוסי ישי, מנכ"ל משרד החקלאות, בבקשה, פרטים על העניין.

הרוב נאמר ואני אסכם ואסגור. ענף המדגה הוא ענף פריפריאלי. שלושים קיבוצים בפריפריה, זה עיקר פרנסתם. לא צריך להסתכל רק על המעגל הראשון של אלה שעוסקים בשליית דגים אלא צריך לראות את כל המעגל, את הממיינים, את המובילים וכולי. זאת שרשרת שלמה של אנשים שמתפרנסים מזה ומשפחות שמתפרנסות מזה.

אדוני המנכ"ל, אני מבקש לא להתייחס לחברי הכנסת. דבר אלי. מה שהם אומרים, הם אומרים בלי רשות ושי חרמש בעצם כבר בחוץ אלא באופן טכני הוא נשאר כאן עכשיו.

הוא מהאזור שלי.

אתה ארגנת לך לובי בכל המקומות?

מהבוקר.

הענף הזה נמצא בתחרות מאוד קשה. כפי שנאמר כאן, נעשתה כאן רפורמה ולמעשה מרבית סוגי הדגים נפטרו ממכס כמעט לחלוטין והתוצאה היא ברורה. 75 אחוזים מתצרוכת הדגים בארץ כולה למעשה מיובאת בגלל תנאי היבוא המאוד נוחים.


כמה מלים לגבי הוצאות הייצור. הוצאות הייצור במונחים של פילה אמנון ליצרן הישראלי, זה משהו כמו 29.5 שקלים. דג פילה האמנון המיובא, ההוצאות בכניסה לארץ הם 11 שקלים לקילו ומוסיפים עוד 15 שקלים מכס, אם כן, 26 שקלים. אם אני משווה, המחיר ליצרן, הוצאות הייצור ליצרן הם 29 שקלים לעומת עלות כוללת של סיפ בארץ פלוס 15 שקלים מכס שזה 26 שקלים. זאת אומרת, עדיין גם במצב הזה הפער בין היבוא לבין הייצור המקומי הוא גדול ואנחנו רואים את התוצאה. ב-2004 ייבאו לארץ פחות מ-200 טון פילה אמנון קפוא. ב-2010 מייבאים 7,300 טון.

הציבור צורך את זה.

זה תחלופה לייצור מקומי.

יש כאלה שאומרים שהמספר הוא הרבה יותר גדול ואולי כפול. קראתי כתבה בעיתון ומישהו אמר אתמול שבפועל מייבאים כפול מהכמות בכל מיני תרגילים.


התחרות קיימת. הענף הזה נמצא אולי בתחרות הגבוהה ביותר בענפי החקלאות. הבעיה היא, כמו בכל הבעיות האחרות, בפער התיווך. כמו שאמרתי, המחיר ליבואן הוא 11 שקלים סיפ פלוס 15 שקלים מכס – 26 שקלים. אתה יודע מה המחיר של זה בסופרמרקט היום? 60 שקלים. זאת הבעיה.

תודה. אבו וילן.

אני חושב שהרוב נאמר כאן. בסך הכול היו כבר דיונים קודמים כאן ואתה הצעת כל מיני פשרות. אני חושב, מכיוון ש-87 אחוזים מהדגים ממילא מיובאים, מוכרחים לשמור גם על ייצור מקומי. מה שיקרה, וצריך להבין, שאם הפתרון הזה שהאוצר מציע כרגע לא יתקבל, שיהיה פתרון חלופי אחר. זה לא רק הפרנסה של ה-3,000 אנשים אלא זה בעצם ענף שהוא יושב בארץ כבר עשרות שנים וכבר ראינו תהפוכות. עם כל הכבוד, היום זאת סין ומחר זה מקום אחר. על הקצת שנשאר כאן – חלק גדול כבר יצא – צריך להגן וצריך לשמור. זה ענף מדגה, ואני לא רוצה להיכנס עכשיו לסוגיות של כשרות ולסוגיות אחרות. צריך שיהיה איזשהו מינימום של ייצור מקומי. ראינו תהפוכות ומחר משתנים מחירים. לכן אני חושב בגדול לא מדובר על סכומים אסטרונומיים.


אני לא יכול להתאפק ואומר לך אדוני היושב ראש שבנושא הזה של חלוקת מגדלי הדגים, אני חושב שלזבולון אורלב יש חלק גדול, לאורי ולכולנו.

ברור. אנחנו יודעים בדיוק מהיכן זה בא.

אף אחד מאתנו לא יקבל קול אחד נוסף. כאן מרוכז אזור בין הכינרת לעמק בית שאן, שם עיקר הגידול והאזור הזה מתפרנס מזה. זה לא קטע גדול מכלל הצריכה וצריך לשמור עליו כי מי יודע מה יהיה מחר.

חבר הכנסת אורלב הסביר והציג את המטרות או את התרומות של החקלאות והמדגה, אבל צריך להוסיף עוד נושא אחד שאסור לשכוח אותו והוא תבנית נוף ארצנו. ענף המדגה צבע אזורים שלמים של המדינה בכחול, ואלה הבריכות שמשמשות גם לתיירות. לבוא ולפגוע בענף המדגה, זה פשוט לייבש את הבריכות האלה ואז התבנית הזאת, תבנית הנוף הזאת, פשוט תיעלם ויש לה חשיבות.

אגב, אני לא חושב שיש חילוקי דעות בוועדה או בכלל בכנסת לגבי הנושא עליו דיברת עכשיו, שצריך לעודד את החקלאים, את מגדלי הדגים ואת בריכות הדגים בכל המקומות הללו. אין ויכוח על כך. השאלה היא באיזה דרך עושים את זה.

הסיפור של הקוטג'.

האם עושים את זה בסבסוד, האם מסבסדים את מגדלי הדגים כדי להגן על החקלאות הימית הישראלית כחול-לבן, ומה שאמרת זה נכון.

כל הבעיה שלנו היא שסין עובדת חזק מאוד והיא מציפה אותנו.

אתה מנכ"ל משרד החקלאות. אנחנו צריכים לקבל הכרעה בראייה הכוללת.

אנחנו מחפשים את המטבע מתחת לפנס. הבעיה היא פער התיווך, מ-26 ל-60. זאת הבעיה.

יבואני הדגים, בבקשה. שם ותפקיד.

מנחם בר-און, מזכיר התאחדות יבואני הדגים בישראל. אני שמח על ההזדמנות שניתנה לנו.

אנחנו שוחחנו.

כן, אנחנו שוחחנו. אני שמח על ההזדמנות להופיע כאן מכיוון שמי שהיה נכנס עכשיו לדיון היה מתרשם שענף המדגה בעמק בית שאן נמצא תחת מתקפה ואם ארבעה שקלים לא יתווספו למכס שהוא היום בשיעור של 11 שקלים, הוא ייעלם ויימוג.


אולי נפתח קצת את הדברים ונסתכל איך הם פועלים באמת בשטח, כי כך לימדו אותי לעשות כשמנסים לבדוק מה קורה בשוק. בואו נסתכל על השוק. הנתונים כבודם במקומם מונח. עדיין לא הבנתי איך ארבעה שקלים של עליית מכס נותנים לצרכן רק תוספת של ארבעים אגורות או משהו בדומה לזה. את המתמטיקה הזאת באמת לא הבנתי. ארבעה שקלים נוספים ל-11 שקלים של המכס הקיים כיום, כשזה מגיע לצרכן בתוספת של מע"מ ופערי תיווך, התוספת היא בין 5.5 שקלים ל-6.5 שקלים ולא ארבעים אגורות.

בטח לא למדת ליבה כמוני ולכן אתה לא יודע איך זה.

למדתי דברים אחרים.

השאלה שלי שאני כל הזמן שואל היא למה המחירים גדלו כל כך? לפני פסח לא הייתה כזאת עלייה, לא במכס, אלא להפך, גם בעולם הייתה נדמה לי ירידה. למה העליתם כל כך את המחירים?

לא הייתה עלייה, בכל הכבוד. יש לי את נתוני המכירה.

מה היה לפני המכס ומה היה אחרי המכס? מאיפה פער התיווך?

פער התיווך נמצא בקצה השרשרת.

בסדר, אבל קודם כל נדבר עליכם.

תמיד זה הם.

לא.

קודם כל נדבר עליכם.

גם אתם לא צדיקים גדולים.

צדיקים או לא צדיקים, הוועדה הזאת לא עוסקת בצדיקים וברשעים אלא היא עוסקת במספרים. האם זה נכון שהמחירים עלו יותר ממה שהיה מכס?

לא. התשובה היא לא. בכל הכבוד, לא. אני אדבר על נתוני כל השנה שעברה ויש לי כאן נתונים. בשנה שעברה היו לנו שתי הזדמנויות של הורדת מחירים. אם הצרכן לא ראה את זה בקצה השרשרת, אנחנו לא אחראים לכך, אבל את נתוני המכירה שלנו אני יכול להציג אותם ליושב ראש והם שקופים לגמרי. יש שתי הזדמנויות בשנה שעברה בהן המחירים ירדו.


אני רוצה לדבר לרגע על המגדלים ולומר משהו למגדלים.

רגע, לפני כן. אתה תדבר. פערי התיווך. תצביע בדיוק על השרשרת. אתם מייבאים את הדגים. למי אתם מוכרים אותם?

לרשתות.

לרשתות. מה קורה ברשתות?

שם הפער.

זאת התשובה. אנחנו מוכרים בסדר גודל של 30-32 שקלים לקילו.

כמה זה עולה בסין?

11 שקלים. הוא ירד מ-16 שקלים. זה כל הזמן נמצא בירידה.

זה 11 עד 13 שקלים לקילו.

עולה בסין.

כן. מחיר עד שהוא מגיע לכאן. תוסיף לו את המכס, הוא נמכר בסביבות 30 שקלים היום פלוס-מינוס וכשהוא מגיע לרשתות הדיסקאונט הוא נמכר לצרכן ב-40-45 שקלים או ברשתות הרגילות בסביבות 60 שקלים פלוס-מינוס.

אין שישים.

למה?

כך הם מוכרים את זה.

הנה, כתוב באינטרנט. מגה בול וסופרסל דיל. שישים שקלים.

אתמול בדקתי ברשת בה אני קונה.

39.90 שקלים. זה המחיר.

מי אחראי על הפער הזה? אדוני מנכ"ל משרד החקלאות.

אין פיקוח על זה.

אין פיקוח.

אין מישהו?

אתה אחראי. אתה ואני אחראים.

אין פיקוח.

אתה ואני אחראים.

נעשה מחיר לכולם. גם לכם וגם להם.

אני רוצה להחזיר את הדיון למקום.

אתה תחזיר לאן שאתה רוצה, אבל אני חייב לקבל תשובות כי בסוף השרשרת קונים את זה הצרכנים וכל הזמן יש עליות מחירים. אנחנו לא יכולים לסבול את הדבר הזה. יכול להיות שהטענות הן טענות.

הצרכנים קונים את זה במחיר כפול מהעלות של היבואן כולל מכס.

הבנתי. אני רוצה לדעת. זה משרד התעשייה.

זה לא משרד התעשייה. זה ראש הממשלה.

המדיניות של מדינת ישראל.

לא מדינת ישראל. זה ראש הממשלה.

זאת המדיניות הכלכלית.

איך הגעת לראש הממשלה?

הוא היה שר אוצר שהוביל מאז – יש בזה גם דברים טובים – הפרטה מוחלטת של הכול ללא רגולציה ולא פיקוח וגם עכשיו הוא לא נותן שיהיה פיקוח. אם זה טוב או רע, זה סיפור אחר אבל זאת הכתובת. האם אתה יכול להשפיע על זה?

ביום רביעי בעזרת השם, אם הוא לא יבטל ואני מניח שהוא לא יבטל, יהיה כאן שר התעשייה בנושא. בין היתר אנחנו נעלה גם הנושא הזה.

בטח מקוזז עם שר השיכון.

לא, כנראה שהוא יבוא. תמשיך.

אני רוצה לומר לאנשי החקלאות בחדר שהלא אנשים אחים אנחנו. אין לנו שום קונפליקט.

על זה דברו בחוץ. עכשיו דבר אתי. זה שאתם אנשים אחים, דברו בחוץ. כאן דברו על הנושא. אמרת שאתה רוצה להסביר את הנושא. תסביר.

מדובר על מוצרים שאינם תחליפיים. המוצר הטרי מיועד לחנויות מתמחות והמוצר הקפוא נמכר ברשתות. אין שום השוואה בין שני המוצרים. זה כמו להשוות ענבים לצימוקים לצורך העניין.

מה יותר טוב?

איש איש וטעמו.


לעצם העניין. מכיוון שחברי ההתאחדות שלנו עוסקים בשני המוצרים, אנחנו יודעים מה קורה בשוק של הדגים הטריים, של הדגים המקומיים. אני רוצה לומר בקול גדול שאין מה לחשוש לעתיד ענף המדגה בעמק בית שאן.

תסביר.

כל הכמות נמכרת. יש חוסר בשוק. אני אומר את זה מכיוון שאנחנו משווקים אותם.

אתה נותן להם ביטוח על מה שאתה אומר?

למה שאני אבטח את זה?

אתה בעל עניין. אתה היבואן, אתה בעל עניין.

אם אתה קונה את כל התפוקה, אני מציע להוריד את המכס בכלל.

זה לא פייר מה שאתם עושים. הוא בעל עניין אבל כולנו בעלי עניין.

לא. אנחנו נציגי ציבור.

שמחת זקנתי. כולנו בעלי עניין. כל אחד וראייתו הוא. הוא בעל עניין, הוא לא בא לכאן מתחת לשולחן. הוא יבואן, הוא מייצג את יבואנו הדגים, הוא אומר את דעתו, נקודה. הוא אומר את המצב בשוק.

שהוא יתחייב לקנות את כל התפוקה ונוריד את המכס.

אתה אומר שיש מחסור בשוק וככל שלא יעלו את המכס על היבוא, עדיין הדגה בישראל לא תיפגע.

אני אומר יותר מזה. אני אומר שיש מחסור בשוק במוצר טרי. אדרבה, תגדלו יותר. אני לא אומר שאנחנו ביריבות. זה מה שאני מנסה לומר כל הזמן.


מעבר לכך, אם אתה שואל אותי על ביטוח, אם אתה שואל אם אנחנו מוכנים להיכנס אתכם להסכם ולקנות את הכול, כאן אנחנו נכנסים לבעיות של מחירים ודברים מהסוג הזה. אלה דברים ששקלנו אותם בתוך הבית, אני מוכרח להודות, ונעצרנו רגע אחד לפני שפנינו אל ארגון המגדלים על מנת להגיע לאיזושהי הבנה מכיוון שהדברים מריחים רע. זה דבר פסול אלא אם כן זה מוליך לאיזה פתרון ברמת המקרו שכולם מסכימים עליו ומקבלים את כל האישורים המתאימים אבל זה יכול להיות כיוון של פעולה. ההכבדה על המוצר המיובא, לא הוא הפתרון.

רק לראיה שאני לא בודה את הדברים ואני לא מספר כאן סיפורים, אנחנו הצלחנו – וזה לא קל – להיכנס לאתר של ארגון מגדלי הדגים וראינו איזה מחירים הם מגדירים כמחירונים של המוצר ברמה של מחיר המכירה של החברים שלהם אלינו. אנחנו גם יודעים מה אנחנו משלמים. במלים אחרות, את המרווח של המגדלים אנחנו יודעים. הנה המחירים.

את זה אתה לא אומר לנו. תגיד לנו את המחירים.

אני אומר לך. הנה הם בפניך.

לא, את זה הפרוטוקול לא רואה. שאול אותך חבר הכנסת אדרי, תשיב לו.

אני אשאיר העתק לפרוטוקול ואני יכול לומר בצורה הברורה ביותר.

אנחנו צריכים להצביע. אם נדע את זה מהפרוטוקול, נצביע אחרי שנראה את הפרוטוקול.

תן כמה דוגמאות.

מנכ"ל משרד החקלאות אמר לנו את המחיר בנושא מסוים. תגיד לנו גם אתה את המחיר.

בין דג קטן לדג ג'מבו, יש מגוון של גדלים לדג, המחירון של הארגון עצמו הוא בין 11 שקלים לדג הקטן ו-15,3 שקלים לקילו לדג הגדול, לג'מבו.

זה דג שלם. לא פילה.

זה שלם. זה המחיר אותו אנחנו משלמים למגדלים. שמענו כאן שעלות למגדל המקומי היא בסביבות 11 שקלים, 12 שקלים. אם כן, אנחנו מדברים כאן על מרווח של כעשרים אחוזים למגדל. במלים אחרות, הדיון כאן לא צריך להיות אם המוצר התחליפי המיובא עומד ליד המוצר הטרי ומה מחירו של זה לעומת זה, אלא המגדל שיש לו עלות של 11 שקלים, אם הוא מוכר את המוצר שלו ב-15 שקלים לנו ואנחנו משלמים אותם, הפער שלו הוא כעשרים אחוזים. אל יאמר לי המגדל שהוא לא מרוויח כאן או שהענף שלו נמצא בסכנה.

מי אמר את זה? מישהו אמר שהוא לא מרוויח?

לא. אנחנו שמענו כאן שהענף נמצא לפני כליה.

אם יהיה יבוא מוגבר, כן.

אבל הוא אומר שיש מחסור.

אולי תתנו למגדלים להגיד משהו?

מה המרווח שלך?

אלה לא נתונים נכונים.

אני רוצה לומר שהדברים מבוטאים גם מתוך דף המידע השבועי של הארגון עצמו לחבריו, וכך הוא אומר: "מחירי האמנונים מקבלים את הביטוי הראוי כתוצאה מההיצע". מה שאני מבין מזה בעברית פשוטה זה שטוב לנו עם המחיר שיש לנו. מה שאנחנו מגדלים, אנחנו מקבלים תמורה ראויה. אני מצטט שוב: "מחירי האמנונים מקבלים את הביטוי הראוי כתוצאה מההיצע".


יש לנו עוד משפט יפה ביחס לאמנונים.

יש גם אתר שמראה כמה רווחים יש אצלך?

אמרתי את זה. הכול אצלנו על השולחן.

הבנו את העיקרון.


כמה זמן אתה עוד צריך?

עוד דקה.

אני כבר הבנתי. יש לך את הדקה.

"תוכניות הייצור המצרפיות של המשקים יישארו כאשתקד וזאת בגין דגיגים גדולים יותר ועלייה בגודל הדג המשווק". במלים אחרות, הענף הזה נמצא בשגשוג. יש מגמה של עלייה לכיוון של מוצרי פרימיום ובסך הכול אנחנו לא רואים הקטנה של הייצור כתוצאה מאיזה לחץ של השוק שמותיר את המגדלים במצוקה.


אני רוצה לומר עוד שני דברים לסיכום.

אגב, שני הצדדים כאן לא צדיקים, גם הם וגם אתם.

כולם צדיקים. מתפרנסים.

לפני העלאת הצו היה מאה אחוזים מכס והוסיפו עוד ארבעה שקלים. אנחנו נמצאים היום בסדר גודל של כ-135 אחוזים מכס על המוצר הקיים לאור תיקון הצו.


את ארבעים האגורות מול 6,5 שקלים לצרכן, את זה כבר הסברתי קודם, עם ליבה או בלי ליבה.


אני רוצה לומר למגדלים הנכבדים. זה לא משחק סכום אפס. זה לא אם אנחנו נייבא יותר, את הסחורה שלכם יקנו פחות. העובדה היא שכל הסחורה בשוק נמכרת ונמכרת במחירים שלדעת המגדלים הם מחירים נאים.


אני רוצה להצהיר לפרוטוקול. במידה שהמכס ירד בארבעה שקלים, אנחנו נוריד את המחיר בשיעור הזה. חד משמעית.

ורשתות השיווק יעלו את זה.

זה כבר לא באחריותי. אנחנו לא אחראים לכך.

בסופו של דבר מי שמשלם את כל המחירים של כל העסקים האלה שלכם, זה הצרכן. כשאני אומר שלכם, זה גם אתם, גם המגדלים, גם רשתות השיווק. מי שמשלם בסוף, זה הצרכן.

אבל זה לא לפתחנו.

בסדר. אני אמרתי לפתחכם? אמרתי לחברי הוועדה. תודה רבה. אני מאוד מודה לך. יש עוד מישהו שרוצה להתייחס?

שמי עזרא לאטי. אני ממעדני הטלה. יש נושא אחד שלא דיברו עליו. הקיבוצים מגדלים דגים שלמים.

את מי אתה מייצג?

היבואנים.

נכון. אני זוכר אותך.

דיברנו פעם. יש את הנושא שהדג שלם והקיבוצים מגדלים דגים שלמים ואין בארץ פילוט. אין כוח עבודה ושלא יספרו לי כאן סיפורים. תביא לי עכשיו אלף עובדים, תביא אותם ואני עכשיו מקבל אותם לעבודה. אין עובדים בכלל כדי לפלט דגים. כשאתה רוצה לקנות פילה דג טרי, אתה הולך לחנות ומבקש לפלט אותו. אתה מקבל מסין דג מפולט. יש כאן הבדל בין דג שלם שהקיבוץ מוכר לי מול פילה וזאת נקודה שצריך להתעניין בה ולא דיבורים מסביב.


לגבי המחיר. זה 39.90 שקלים לצרכן. מי שנדפק מכל הסיפור הזה, תאמין לי שאלה לא היבואנים אלא הצרכן משלם.

הנה, אתה אתנו. כל הכבוד.

מכאן והלאה, תמשיכו.

תודה רבה לך.

יוסי יעיש, מזכיר ארגון מגדלי הדגים.

הייתי במתח כי לא שמעתי אתכם.

קודם כל, לגבי כניסה לאתר של הארגון שהוא פתוח לכולם.

קראתי את כל המכתב שלך. נדיר אצלי, אבל קראתי אותו.

אם מר בר-און היה מבקש ללמוד איך נעשה המחירון, הוא לא היה אומר דברים שאין בהם טעם. המחירון שלנו שמופץ לכלל עם ועדה מכיל בתוכו מחיר למגדל שהוא כולל בתוכו עמלה של 12 אחוזים ועוד שקל אריזה. זאת אומרת, אם אנחנו מדברים על מיקס של אמנונים שבסופו של דבר מגיע למגדל, אם נוריד את ה-12 אחוזים פלוס שקל, זה בסביבות 12.5 שקלים.

זה על דג שלם או על פילה?

לא. הסיפור הזה נגמר. זה כבר עולה לי עד מעל לראש. אני במתח כל הזמן כי אני רוצה לדעת האם אתם תצביעו לשי חרמש או לאורלב. כל הדברים האחרים לא רלוונטיים.

ברשותך, קצת נתונים על המגדלים. אנחנו בסך הכול מהווים בין 25 ל-30 אחוזים מהשוק. שוק הדגים בארץ הוא בערך 70 אלף טון ואנחנו מייצרים כ-19-20 אלף טון.

אתם מתרכזים בעיקר בעמק בית שאן?

לא. אנחנו מתרכזים באזור העמקים, עמק בית שאן, עמק הירדן, עמק חפר, גליל עליון בקיבוץ דן.

ברמת אביב ג'?

עוד מעט תגיד במגדלי אקירוב, בבריכת השחייה של אחד הדיירים.

גם באזור מפרץ עכו יש לנו מגדלים.

אתם במצב רוח.

מצב הרוח הוא רק בגלל העצבים. אני רואה את הסוף, את עקרת הבית שהולכת לקנות את דג האמנון ומה היא משלמת.

שלא יספרו סיפורים. יש לנו כאן מחירים מאתמול.

אם יש לך משהו לומר לגבי מה ששאלתי – טוב. אם יש לך משהו לגבי מגדלי אקירוב, אם הולכים לגדל דגים בבריכות שם, בבקשה.

אני מסיים את דבריי. הענף שלנו הוא קצת שונה מסך כל הענפים בחקלאות מהבחינה הזאת שאין לו הגנה מספיקה גם מבחינה זאת שהוא לא במועצת ייצור והוא ענף עצמאי. זה מתבטא במספר תחומים כמו למשל במחיר המטרה ולנו אין מחיר מטרה ואנחנו בסך הכול בעניין הזה חיים מהיד אל הפה.


כמו שמנכ"ל משרד החקלאות אמר, התועלות הציבוריות שהענף הזה נותן לציבור, הן מבחינת מוצר טרי שיש לו ערכים בריאותיים הרבה מעבר למה שקיים בדגים הקפואים שמגיעים מסין, וגם הבריכות שלנו הן בסך הכול בנויות על מים שוליים ואלה לא מים שמתחרים בחקלאות, כך שבסך הכול התרומה היא תרומה גם אקלימית. אני יודע שרשות המסים שהייתה ביולי, לפני שנתיים, בעמק בית שאן, הייתה בטמפרטורה של ארבעים מעלות.

הבנתי. אז מה אמרת? אתם באמת תומכים בשי חרמש?

אני תומך בשי חרמש.

אני מדריך בית שאן ועובד במשרד החקלאות. הענף הוא מאוים.

אתה בין ה-3,000 עובדים?

לא, הוא עובד משרד החקלאות.

הענף מאוים. בחמש השנים האחרונות באמנונים וגם בסל המלא.

אתה תומך בצו?

אני תומך. אני רק רוצה לתת עוד מעט מספרים. המחיר שהיצרן מקבל נשחק בתשעה אחוזים בקיזוז המדד. המחיר לצרכן עלה בשני אחוזים. זאת היא התמונה.

רבותיי, אני רוצה לסכם את הדיון. הצו שממשלת ישראל עשתה נעשה בפברואר. אנחנו לא מדברים היום על עליית מחירים. עליית המחירים שהייתה, הייתה בפברואר בצו של שר האוצר שהוארך פעם נוספת. זה נכנס גם לפגרה והפגרה לא נכללה על פי החוק במניין הימים. אנחנו לא הולכים עכשיו לשנות באופן דרמטי את כל מה שקרה. דיבר אתי אז שלום שמחון שהיה שר החקלאות ומאוד ביקש ממני שאני אאשר. לא רציתי אז לאשר. זה היה ערב פסח וביקשתי לא להביא את זה לכאן לדיון. אמרתי שאחרי שיסתיימו שתי התקופות נביא את זה לכאן לאישור והאמת היא שהבטחתי שאני אעביר - זאת אומרת, זה מבחינתי, כי חברי הוועדה יכולים לעשות מה שהם רוצים - שאני אביא את זה ואני אתמוך בהצעה הזאת בגלל הסיפור של מגדלי הדגים ומה שנלווה לזה. לו הייתי יודע שאנחנו נמצאים בתקופה הזאת, לא הייתי מבטיח את ההבטחה הזאת, אבל מכיוון שהבטחתי, אני אתמוך בצו.


אני רוצה להזכיר את מה שאמרנו אז. מדובר על 7,500 טון. מה שמעניין אותנו – על כל פנים מה שמעניין אותי ואני כבר לא מדבר בשם אף אחד אחר – זה בסוף הצרכן. בסוף הצרכן משלם הרבה יותר ממה שהוא צריך לשלם ועל פי רוב אלה אנשים שאין להם את הכסף או אנשים במעמד הביניים. הממשלה נוהגת כאן לא בתבונה. היא מעלה את המכס במקום לסבסד או לתמוך במגדלי הדגים אבל אני הבטחתי ואני עומד במילתי ולא מפר אותה. אני אתמוך בצו.


דיברנו על מכסות, שיהיו מכסות עליהן לא יוטל המכס. אני מבקש מרשות המסים, אני מבקש ממך, אני רוצה ש-2,500 טון מכסות, לא יוטל עליהם מכס על מנת שיוכלו בסופו של דבר להוזיל את המחיר. מה את אומרת?

לא תוטל העלייה?

יהיו מכסות של 2,500 טון.

של פילה אמנון.

כן, של המושטים.

יהיו בסופרמרקט שני מחירים?

זה לא שניים. זה יוריד את המחירים.

השאלה אם היבואנים יתחייבו להוריד את המחיר.

אין יותר דיבורים.

זה לא פתרון לבעיה.

משרד האוצר בדעה שאפשר להטיל מכס שהיה קיים בעבר לפני העלייה על מכסה של 2,500 טון.

ואתם תעשו את זה בצו ולא בהוראת שעה. בהוראה קבועה.

שייכנס מה-1 לינואר למכסה שנתית שמתחדשת כל שנה.

2,500 טון יהיו מכסות על מנת שיהיה שקלול של העניין ויוכלו להוזיל את המחירים.

הוזלת המחירים, זה כבר תלוי בגורמים אחרים.

שהמכסות ילכו רק ליבואני דגים ולא לעורכי דין שימכרו לי את המכסה הזאת.

אני מסכים אתך לגמרי ואני מבקש מכם יבואני הדגים, ברגע שיש את המכסות שעליהן אין מכס.

יש מכס.

אני מתכוון שאין עליית מכס.

אין את התוספת.

אין את התוספת של המכס. אני מבקש שאתם תוזילו את המחירים.

שיורידו בשליש.

2,500 טון.


אני רוצה לומר לחברי הוועדה עוד דבר אחד. על פי החוק, מכיוון שאנחנו נמצאים עכשיו פחות משלושה שבועות לפני פגרת הכנסת, החוק קובע שגם אם אנחנו מאשרים את הצו, אני קורא לכם מחוקי מיסי מכס ובלו, שינוי תעריף, מפסקה (3): "על אף האמור בפסקה (2), החלטה שהונחה על שולחן הכנסת תוך שלושה שבועות לפני תום כנס של הכנסת, טעונה אישור הכנסת".


זאת אומרת, גם אם אנחנו מאשרים עכשיו את הצו, יתקיים דיון במליאת הכנסת. היות שאנחנו נמצאים שלושה שבועות לפני תום הפגרה, זה ששירלי אביבי אמרה שהם יהפכו את העניין של המכסות, שלוש כפי שנאמר, זה יקל על הדיון במליאה. זה יקל. אני אומר את זה ברגע שאני אציג את הנושא במליאת הכנסת. אני אומר את מה שאמרת, שהיינה מכסות ושיבואני הדגים אמרו שהם יוזילו את המחיר על אותם אלה שבאמת עליהם לא חלה ההעלאה של המכס אלא היא נשארת במכס הנמוך יותר שהיה קודם.

אני מתחייבת שזה מה שאני מתכוונת לעשות אבל במידה שהצו לא יעבור את המליאה, אני לא יכולה לעמוד בהתחייבות.

בסדר. הבנתי. אני לא אחראי על המליאה. את אומרת אותו הדבר גם על הוועדה, אם הוועדה לא תאשר. אגב, גם אם הוועדה לא מאשרת, זה עולה למליאת הכנסת. היות שאנחנו נמצאים שלושה שבועות לפני הפגרה, זה עולה למליאת הכנסת.

יש שני צווים. יש גם את הצו השני של הדגים. שניהם באים ביחד. אמרנו שאנחנו מעבירים את שניהם ביחד.

אמרתם. תסבירי את התערובות.

2. צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 2), התשע"א-2011 (תערובות)

הכנסנו כבר לצו תעריף המכס שמפרש אך אפשר לסווג דגים שמגיעים בתערובות. באופן כללי אין יבוא בעולם ואין מין דבר כזה שנקרא תערובת דגים, אבל בזמנו, לפני 1997, הכניסו פרטי מכס שהנחו איך לסווג תערובות דגים. מה שאנחנו עושים, אנחנו מכניסים כלל ואנחנו אומרים שאנחנו מסווגים תערובות דגים לפי המינוח הנכון. אנחנו מכניסים כלל שמפרש נכון איך לסווג תערובת.

מה קורה היום? אני מייבא זיתים ואפרסקים.

הסיווג הולך לפי המהות.

זיתים ואפרסקים, אלה שני מינים שונים.

אם אין להם מטרה משותפת, לזיתים ואפרסקים, ואני מניחה שאין, כל אחד יסווג בנפרד. אותו דבר אנחנו עושים בדגים.

לא יהיו מושטים יחד עם קרפיונים.

בדיוק.

מה המצב היום?

אמנונים וקרפיונים מסווגים יחד ואנחנו אומרים, לא. לפי הכללים של בריסל וההנחיות שאנחנו מחויבים להם ברמה הבין לאומית, מושטים יסווגו כמושטים וקרפיונים יסווגו כקרפיונים.

יש למישהו הערות?

כן. מתוך כל ה-give and take הזה שמתקיים בשלושת החודשים האחרונים, דיברנו על סדר גודל של 1,500 טון. לא מבין איך זה צמח כרגע ל-2,500 טון. בוא נגמור לפחות על 1,500 טון בהסכמה.

תשכח מהעניין הזה. אני לא מביא את זה להצבעה. עם כל הכבוד, בסופו של דבר גם יש צרכן בסוף. בשום פנים ואופן. אני לא מביא את זה להצבעה. אם אתה עומד על 1,500 טון, אני לא מביא את זה להצבעה.

מדובר על פילה מושט ולא על דג מושט.

פילה אמנון קפוא בלבד ייכנס.

שי, עם כל הכבוד, מדובר על יבוא של 7,500 טון.

גם 10,000.

7,500 טון, זה מה שנאמר באופן מוסמך.


אנחנו מצביעים על צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה (תיקון מס' 2), התשע"א-2011.

ה צ ב ע ה

אני חושב שנעשה כאן דבר נורא.

עשית דבר לא ראוי.

נעשה כאן דבר נורא עם ה-2,500. נעשה כאן דבר נורא. מהי הפשרה הזאת? 2,500, זה לא ראוי.

אני חוזר שוב על ההצבעה.

ה צ ב ע ה

בעד – 3

נגד – אין

נמנע – 1

הצו אושר

רביזיה.

יירשם שאני הייתי כאן ולא רציתי להשתתף בהצבעה.

בושה. מחר זה ילך על זיתים ואחר כך זה ילך חלב.

לא השתתפתי בהצבעה וטוב שכך.

איש כאן לא אומר מילה על הרשתות. בושה של דיון.

אנחנו מצביעים על צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה (תיקון מס' 2), התשע"א-2011 (תערובות).

ה צ ב ע ה

הצו אושר פה אחד


הצו יובא למליאת הכנסת לאישור.

ההצבעה הראשונה הייתה על הדגים - תיקון ולא תיקון 2. ההצבעה הראשונה הייתה על הצו של תיקון ולא תיקון מספר 2 וההצבעה השנייה היא על תיקון מספר 2.

יש בקשה שאני לא בטוח שהיא מתאימה לפרוטוקול. אני מבקש מהיושב ראש שבתוך חודש ימים אחרי שהצו הזה ייכנס לתוקף יוודא שירידת המחירים הזאת הגיעה לצרכן. אם יגיע היושב ראש למסקנה שהיא לא ירדה לצרכן, נחזור לדיון.

מקובל עלי. אנחנו נבדוק האם באמת ירדו המחירים. אם לא ירדו המחירים, אנחנו נבדוק את המכסות מחדש.

אני רוצה לברך את היושב ראש על ראיית טובת הצרכן ולא טובת כל מיני אינטרסנטים.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30