הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
14
ועדת משנה לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
19.7.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 60
מישיבת ועדת המשנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

יום שלישי, י"ז בתמוז, התשע"א, (19 ביולי 2011), שעה 15:00

תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות(התאמות נגישות במוסדות חינוך קיימים), התש"ע-

2009.

חברי הוועדה: אילן גילאון – היו"ר

דן אורן – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד ערן טמיר – ריטיינר של נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות

שמואל חיימוביץ' – נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות

אסף דטנר – מנהל אגף בינוי ותקצוב, משרד החינוך

יבינה זכאי בראונר – עוזרת ליועצת המשפטית, משרד החינוך

בלה רדונסקי – לשכה משפטית, משרד החינוך

מירב גת – יועצת האגף לטיפול באדם עם פיגור שכלי, משרד הרווחה

אברהם חוצ'ה – סגן מנהל אגף השיקום, משרד הרווחה

צילה לוין – רכזת נגישות, משרד הרווחה

דוד חדד-לוי – אדריכל, משטרת ישראל

ישראל אבן זהב – רכז תחום נגישות, מטה מאבק הנכים

ד"ר גבריאלה עילם – מורשה נגישות השירות, מטה מאבק הנכים

יעקב עילם – מטה מאבק הנכים

ראובן ברון – מורשה נגישות שירות, המרכז לעיוור בישראל

עו"ד שאול שרצר – יועץ משפטי, התאחדות ענף הקולנוע בישראל

אברהם וורשבסקי – יועץ נגישות עירוני, עיריית תל אביב יפו

עודד גניסר – היחידה לתכנון אסטרטגי, עיריית תמרה

תמר שפיינר – המכון לקידום החרש

יעקב חי יעקובי – המכון לקידום החרש

נטע-לי סגל קופילוב – יועצת משפטית, נגישות ישראל

גלי כוכבי-רונן – פורום הארגונים לתקנות הנגישות

וילמה מאור

אייל לב-ארי

א.ב. חבר המתרגמים בע"מ
תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות(התאמות נגישות במוסדות חינוך קיימים),
התש"ע-2009

הנושא הוא מוסדות חינוך. יבינה, הגעתם להסכמות ואנחנו יכולים לעוף קדימה, כן?

לא התייעצו איתנו. הנציבות התייעצה עם משרד החינוך לבד.

היית בפגישה או לא?

לא, לא הזמינו אותנו.

ב-26 ביוני אתה לא היית?

26 הייתי והערתי הערות. אני לא רואה שם התייחסות.

ההערות שלך הוטמעו במלואן בנוסח. קיבלתי אותן.

תיכף נראה.

אוקיי.

תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים), התשע"א-2011

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 19לג1, 19לג3 ו-19לג4 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (להלן-החוק), לאחר התייעצות עם מרכז השלטון המקומי, עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויות אנשים עם מוגבלות, בהסכמת שר האוצר לפי סעיף 19סז לחוק, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. הגדרות:

בתקנות אלה –

"בניין מרכזי" – בניין במוסד חינוך קיים, שהמנהל, באישור הממונה, הורה עליו כבניין המרכזי של מוסד החינוך, בהתחשב, בין היתר, במספר התלמידים, במרחבי הלימוד, בקומות, במיקום המעבדות, הספריות, חדרי המחשבים ואולמות הספורט, ובקשר שבין חלקי מוסד החינוך השונים המשמשים את התלמידים לצורך הפעילות הלימודית והחינוכית.

כן, ראובן.

למרות שהגענו להסכמות, פשוט צץ לי משהו יותר מאוחר. לגבי מבנה מרכזי, אם אפשר בניין או בניינים, ואני אסביר למה. גם בהמשך-עליו או עליהם.

בניין או בניינים מרכזיים?

כן. כלומר, מבנה מרכזי זה בעצם אחד או יותר. למה הכוונה? קודם כל אני לא בא לכפות כמויות, כי מי שיחליט בסופו של דבר, זה הממונה שהוא זה שמחליט. אבל יכול להיות תיאורטית, אולי בסבירות מאוד נמוכה אבל קיים, שיהיה איזה שהוא קמפוס שבהתאם לפרמטרים שמופיעים בהמשך, שנקראו עכשיו, יכול להיות שאותו ממונה הוא גם יחליט, אתם יודעים מה, אין בית אחד. צריכים גם פה וגם פה. התקנות בניסוח הנוכחי, ההגדרה הנוכחית אומרת לא אדוני, מותר לך רק מבנה אחד. אבל אם הממונה יחליט על יותר ממבנה אחד, אז שידיו לא תהיינה כבולות.

זאת הערה שכבר אנחנו מכירים אותה. העירו אותה בעבר גם נציבות השוויון וגם הארגונים וביקשנו להתייעץ בעניין הזה עם מחלקת נוסח החוק במשרד המשפטים. נאמר לנו במפורש, מאחר והחוק המסמיך הן נוקט במילה "בלבד" והן מדבר על בניית פיר מעלית בבנין מרכזי אחד, אנחנו מדברים פה על בניין מרכזי אחד ולא על בניין או בניינים. לצערי, אני לא חושבת שאפשר לסתות מהנושא.

את יכולה להמחיש לי בדוגמא של קמפוס?

מה זאת אומרת?

בניין מרכזי זה אחד. יכול לקרות מצב ששתי פונקציות שוות בחשיבותן באותו מקום, נניח - - -

הנחת העבודה שלנו היא שהנגישות הכללית היא תבוצע ברמה התיאורטית. הבניין יונגש ברמה של פיר מעלית על אף שלכאורה גם אם במאה שנה הקרובות אף אחד לא יצטרך, לא יידרש לדבר הזה, וכל הפונקציות האחרות יונגשו בפועל באמת כשיהיה צורך דרך המסלול הפרטני. שם ההנגשה היא מאוד מאוד רחבה. היא לא נכונה רק לבניין. היא יכולה להיות נכונה למספר בניינים, לכל מיני פונקציות, לכל מיני חצרות. אין שם מגבלה בכלל ברמה הזאת.

אם נניח במגרש אחד יש חטיבת ביניים ויש על יסודי?

גם בפרטנית זה בניין מרכזי. בנוסח שבידנו מדובר על בניין מרכזי גם בנגישות פרטנית.

בנגישות הפרטנית הרעיון הוא שככל שתתקבל בקשה, ואנחנו עושים את זה בפועל. למשל, מי שמכיר פה, למשל בית ספר אדם בירושלים, שהיתה שם בקשה להנגשה פרטנית והיתה בקשה להנגשה של מספר בניינים ומספר פונקציות שמפוזרות על גבי שטח, והמשרד נתן הרשאה של מיליון שקל להנגשה של כל הפונקציות המבוקשות.

אנחנו מדברים על מתחם פיזי אחד שבו יש שתי פונקציות שהן נפרדות.

זה בלתי אפשרי מבחינת החוק.

אסף דטנר, מנהל אגף בינוי ותקצוב, משרד החינוך .


אני חושב שבסך הכול מה שביקשו פה להוסיף לתקנות, זה לאפשר לנו להנגיש יותר מבניין אחד. לא צריך בשביל זה תקנות, בשביל להנגיש יותר מבניין אחד. אם אנחנו נחשוב, מי שהוגדר כממונה, שיש צורך בהנגשה בגלל שיש למשל בית ספר שיש בו חטיבת ביניים וחטיבה עליונה ולכל אחד יש מנהל נפרד, הנהלה נפרדת ומזכירות נפרדת וכו' וכו', אז ברור שאנחנו יכולים להנגיש שניים. בתקנות צריך להיות כתוב שאני יכול להנגיש.

שאם יש מצב כזה, אתה חייב התייחסות כל אחד בנפרד. אז אין לך מצב של קמפוס עם בניין אחד מרכזי, אלא הפונקציות צריכות להיות, מבחינה משפטית, להגדיר את זה כך דן, שבכל אופן ברור שמדובר כאן בפונקציות שונות באותו מקום.

אנחנו חוזרים לאותה נקודה שבכל הכבוד, התקנות האלה הן מכוח חוק מסמיך של הכנסת, והחוק המסמיך נותן מרחב תמרון די רחב, אבל יש לו מגבלות, ובמקרה הזה, כתוצאה מהפשרה שנעשתה בתחום החינוך שאנחנו חוזרים ומספרים עליה, החוק המסמיך לעניין התקנות האלה. החוק המסמיך כפי שאמרה חברתי, אבל אני חוזר על זה, שר החינוך אמור לקבוע לעניין מקומות ציבוריים קיימים שהם מוסדות חינוך . הוא אמור לקבוע הוראות בדבר התאמות נגישות אלה בלבד, ואז כתוב בעניין פיר המעלית בבניין מרכזי אחד. לכן אין אפשרות, למרות שכולנו היינו רוצים, אין אפשרות להתייחס ליותר מבניין. לא מובן המילה של בניין.

לא, אבל יש אפשרות להתייחס כאן לגבי הנושא של הקמפוס כולו.

לא. התשובה היא שמה שייקבע כבניין מרכזי רק שם, מראש צריך לעשות. כפי שאמרה חברתי, כל השאר, שולחים אותו לנגישות הפרטנית.

אני רוצה להעמיד דברים על דיוקם, כדי שלא יירשם בפרוטוקול דברים שהם לא מדויקים בהקשר הזה.

בבקשה.

ערן טמיר מטעם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.


הנושא עלה בהקשר הזה והתשובה שקיבלנו מאיילת גדי, ממשרד המשפטים, היא שהתקנות האלה הן לא המקום לפתור את זה. אפשר, יש מקום אולי לפרש את המצב כמו שתיארת, כמצב שבו מדובר - - -

תקנות נגישות פרטנית?

בתקנות הנגישות הכלליות האלה. השאלה היתה מה זה בעצם מוסד? האם המוסד זה החטיבה בכל אחד לחוד, או המוסד כולו? התשובה המדויקת של איילת גדי היתה, שפה התקנות הן לא המקום לקבוע את זה. זאת שאלה פרשנית שלא בתקנות צריך לקבוע.


השאלה מה זה מוסד בהקשר של הנגישות. בהקשר של החקיקה שלנו, תיקבע בהתאם לפרשנות שתינתן בהמשך.

אתה תומך במה שדן אמר, בסופו של דבר.

לא, אבל רציתי שזה יהיה ברור. זה לא אומר שרק בניין אחד.

המנהל יקבע לפי ההגדרה?

מי שאמון לקיים ולפרש את התקנות האלה ואת החוק הזה.

בסדר גמור. טוב, הלאה.

"בעל מוסד חינוך" – במוסד חינוך רשמי, כמשמעותו בחוק לימוד חובה התש"ט-1949-רשות החינוך המקומית. במוסד חינוך מוכר-הגוף בעל הרישיון מהמנהל הכללי של משרד החינוך להפעלת מוסד החינוך לפי הוראות חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969. במוסד חינוך פטור-אדם או חבר בני אדם או תאגיד או גוף המפעיל את מוסד החינוך.

"דרך נגישה" – תוואי חופשי רצוף, המחבר בין החלקים והחללים הנגישים בבניין ובשטחי החוץ שלו, ובכלל זה אמצעים להתגברות על הפרשי מפלסים, בהתאם לאמור בהוראות האמורות בת"י 1918, חלקים 1,2,3.1.

"הממונה" – מי שהשר מינהו, מבין עובדי משרדו, לממונה על יישומן של תקנות אלה, או מי שהממונה מינה.

"המנהל" – מנהל מחלקת החינוך ברשות החינוך המקומית, כמשמעותו בתקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום), התשי"ט-1959.

"מוסד חינוך קיים" – מוסד חינוך, כהגדרתו בסעיף 19לב לחוק, ולמעט גן ילדים אשר ההיתר לבניית המבנה אשר עתיד לשמש אותו, או ההיתר לשימושו כמוסד חינוך, ניתן לפני כניסתן לתוקף של תקנות לעניין נגישות מוסדות חינוך חדשים שיתקין שר הפנים לפי סעיף 58ו1(ז) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה -1965.

"מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה" – כמשמעותו בסעיף 19מא לחוק.

"מורשה לנגישות השירות" – כמשמעותו בסעיף 19 מא1 לחוק.

"ת"י" – תקן ישראלי, כמשמעותו בחוק התקנים, התשי"ג-1953.

"ת"י 1918" – התקן הישראלי לעניין נגישות הסביבה הבנויה המתפרסם על ידי מכון התקנים.

תקן 1918, אני חושב שהוא כולל גם חוץ, לא רק סביבה בנויה.

הכותרת של התקן היא נגישות סביבה בנויה. פעם זה בפנים, פעם זה חוץ.

"ת"י 2481, חלק 70" – ת"י 2481, חלק 70: מעליות – דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה, התאמות מיוחדות לנגישות אנשים לרבות אנשים עם מוגבלות.

2. פיר מעלית

במוסד חינוך קיים, זולת אם יש בו קומה אחת בלבד שנמצאת במפלס הכניסה, יהיה פיר מעלית אשר –

(1) ייבנה מקומת הכניסה של הבניין המרכזי.

(2) ייבנה באופן המבטיח גישה אליו בדרך נגישה, המובילה ממבנים אחרים במוסד, מכיתות הלימוד הסמוכות, מהחניה, מהחצר, ומהכניסה למגרש.
(3) יותאם למעלית מטיפוס 2, כהגדרתה בת"י 2481 חלק 70, ולפי הוראות ת"י 1918 חלק 3.1.

כן, בבקשה.

רק כדי להבהיר, איך יצאו מהמבנים האחרים כדי להגיע לדרך הנגישה שמובילה אל הפיר?

הכול חייב להיות נגיש.

אבל מה שאמור להיות נגיש, זה רק הבניין המרכזי.

כל הסביבה חייבת להיות נגישה, אחרת אין היגיון בזה.

אין מה להקפיד במסגרת התקנות האלה, כי הסמכות שהמחוקק הראשי נתן למחוקק המשנה, למי שמתקין את התקנות, שר החינוך, זה מבחינת נגישות מראש וכתוצאה מהפשרה שנעשתה בזמן חקיקת החוק, זה להסדיר רק שני עניינים בלבד, מראש, כאשר כל השאר אמור להיות מוסדר במסגרת נגישות פרטנית לתלמיד או להורה של תלמיד שהוא אדם עם מוגבלות, וזה תקנות אחרות שהוגשו גם לוועדה הזאת, אבל לא דנים בהן עכשיו.

תראה, זה כל הזמן חוזר, הדבר הזה, כי אנחנו שוכחים, אבל אנחנו בעצם מדברים על חלב שנשפך לגמרי.

אנחנו עומדים בדרישות החוק, אבל לא במה שנדרש לאנשים בשטח.

ההערות שלך שייכות לתקנות נגישות פרטנית.

ואתה לא תוכל ליישם אותם בזמן סביר.

בעקבות הדיונים על בנין ציבורי קיים, תוקן החוק או יתוקן החוק. אני לא ממש מעודכן לגבי תקופת היישום.

תוקן.

יפה. כלומר, אפשר לתקן אחורה. גם פה יש לנו הצעה לתקן את תקופת היישום.

אתה לגמרי צודק. פשוט בפעם הקודמת הבאתי את זה כדילמה פה. אמרתי, מזל שלא הייתי בתקופה שהגיעו להסכם עם משרד האוצר, כי אם הייתי, הייתי מתנגד להסכם הזה. זה בהחלט עניין של קביעת המדיניות. יעקב.

קצת איזה שהוא אבסורד נוצר פה, שבעצם אתה מתמודד עם מוסד ואומר, לא מעניין אותי רוחב הפתחים של הכיתות, לא מעניין אותי הדרך מהשער הראשי של בית הספר לתוך בית הספר. אין התמודדות בכלל עם כלל בית הספר.

לצערנו, התקנות האלה לא מנגישות מוסד. התקנות האלה נועדו להתגבר על בעיה קריטית שמצאנו אותה, וזה כמה זמן לוקח להנגיש מקום שצריך להתקין בו מעלית. לכן יכינו את כל מה שצריך, כדי אפשר יהיה בקלות יחסית לעשות הנגשה פרטנית. זאת הפשרה שהיתה. לא על כולם זה מקובל, אבל זה מה שיש.

יעקב, אתה מכיר את הסוגיה הזאת. זה דיבור ריק מה שאתה מדבר כרגע. אתה צודק, אבל מה זה יעזור? כרגע בשולחן הזה, אין בכוחו של השולחן הזה לשנות את הדברים הללו. זה שיהיה ברור. כן.

מה שישראל שאל אותי או העיר לי לפני הדיון, זה בעצם עניין נקודת מפלס הכניסה, של קומה אחת נמצאת במפלס הכניסה.

היא חייבת להיות נגישה, גם הקומה הזאת, לא רק שתהיה בה מעלית. אם יתחילו להנגיש לתלמיד שיגיע ואין גישה למשל מהחניה או בתוך חצר בית הספר, לא גומרים את זה בחודשיים, את הסיפור הזה.

כן, יבינה.

אנחנו רוצים להסביר רגע מה תכלית התקנות האלה. כל מה שנאמר כאן הוא נכון. הם אכן מאוד צרות, הן מאוד ספציפיות. ההוראה בחוק המסמיך שדן קרא אותה, היא הוראה מאוד דלה, נקרא לזה ככה, אבל אנחנו כמחוקק משנה שחייב לשאוב את סמכותו מהחוק המסמיך, מהמחוקק הראשי, אין לנו פה הרבה מרחב תמרון. צריך להבין שבכל זאת, בסוף בסוף, אם אכן התקנות האלה יאושרו ויהיו צווים מתוכם, וכל היישובים ייכנסו עד שנת 2019 לתוך ההסדר הזה, שאגב, על אותו 320 מיליון שקלים, זה לא מעט כסף, הרעיון הוא כמו שאמר חיימוביץ' נכון, זה שבבקשות הפרטניות אנחנו רואים את מירב הקשיים ואת מירב התהליך הארוך והמסורבל והמסובך, בשני ההקשרים הספציפיים האלה, של פיר מעלית ותא שירותים. הנחת העבודה שלנו, שכאשר יגיע תלמיד לבית ספר בשנת 2019, וכל בתי הספר, יהיה בהם כבר פיר ותא שירותים ויידרשו עוד, ברור שיידרשו עוד. אף אחד לא חושב אחרת. הנגשות נוספות במסגרת ההנגשה הפרטנית הספציפית עבורו, ובהתאם לתוואי השטח הספציפי של אותו מוסד חינוך שמנגישים עבורו, עדיין החלק הארי של הפיר והתא שירותים, כבר קיים.

ההנחה היא מוטעית. צוואר הבקבוק הוא הוצאת ההיתר, ויש עוד עבודות טעונות היתר כדי להנגיש בית ספר, רמפות, כניסות.

רגע, אבל המחוקק אמר לך להוציא היתר עם תוקף של עשר שנים.

תקנה 22 מתייחסת לזה. תקנה 22 בתקנות האלה, ואומרת שהפיר ייבנה באופן המבטיח גישה אליו בדרך נגישה המובילה, וכאן באמת - - -

הכול מתייחס לבניין הראשי. לא לשכוח שיש בניינים נוספים.

מה אתה מציע שהוא גם יהיה פרקטי לדיון עצמו?

לשנות את החוק.

הנושא של שינוי חקיקה הוא תמיד נכון, תמיד עומד על הפרק, ובתנאי שזו לא תהיה הצרת חוק. הלאה.

יש לנו כאן הערה שקיבלנו עכשיו מהנציבות לגבי מוסד חינוך קיים, לחדד אותה לגבי המשפט שמתחיל: "אשר ההיתר לבניית המבנה אשר עתיד לשמש אותו". יש איזה חידוד של הנציבות.


המשפט השני שמתחיל – אשר ההיתר לבניית המבנה אשר עתיד לשמש אותו, או ההיתר לשימושו כמוסד חינוך, לפי המאוחר. דיברנו על ההבדל בזמנו, בין מה ההבדל בין ההיתר למבנה או ההיתר לשימושו, שבעצם ההיתר לשימושו יכול בעצם להיות היתר לשימוש חורג.

מאחר ונמחקה כל הפסקה שדנה בסמלי מוסד ובמוסדות חינוך פעילים בשטח, "היתר לשימושו" יכול להיות גם במובן של היתר השימוש שהמשרד מחלק למוסד. אומר לו, כעת יכול במבנה הזה להיות מוסד חינוך פעיל. ההיתר מתייחס למצב שיש לי היתר בנייה, אבל עוד לא ניבנה המבנה ועוד אין לי שם בית ספר באמת, בפועל. אז זה מצב אחד. מצב שני זה בתי ספר שכבר קיימים. הם פועלים, בועטים, יש תלמידים, יש מורים, יש הכול. המשרד נתן כל מיני היתרים לשימוש, שבין אם דרך חוק הפיקוח או דרך הסעיפים של הפטור. זה ממש לא משנה עכשיו.


לכן זה כאילו שתי חלופות, כי אחרת אתה מפספס את כל הקבוצה הבאמת גדולה של בתי הספר שבאמת קיימים.

יבינה, המילה "שימוש" בהיתר בנייה, יש לה משמעות אחרת. מה המשמעות לפי ההגדרה הזאת כלפי המילה שימוש?

גם בחוק המסמיך, כשמדברים על היתר, אז מדברים על היתר לפי חוק התכנון והבניה, על היתר בנייה או היתר לשימוש. יש לנו ציר זמן. עוד חודש יכנסו התקנות לבניין חדש. המבנה קיבל את ההיתר קודם, אבל ההיתר לשימוש כחינוך יקבל את ההיתר אחר כך. הכוונה היתה שבניין כזה שיקבל את ההיתר לשימוש כמוסד חינוך אחר כך, יתייחסו אליו כבניין חדש ויכילו עליו את ההוראות לפי חוק התכנון והבנייה כחדש.

אי אפשר, הוא כבר ניבנה.

מה זה רלוונטי לפה, בניין חדש?

מבנה חדש, אתה מראש תדרוש ממנו דרישות גבוהות יותר של נגישות.

אני אדרוש ממנו לבנות את הפיר יחד עם הבניה שלו. אני מבקש להמשיך.

3. תא שירותים נגיש

(א) בקומת הכניסה בבניין המרכזי של כל מוסד חינוך קיים יותקנו שני תאי שירותים נגישים – האחד לנשים והשני לגברים.

(ב) במוסד חינוך שיש בו הפרדה בין אזור ששוהים בו בני המין האחד ובין האזור ששוהים בו בני המן האחר, יונגש תא שירותים נגיש אחד בכל אזור, בהתאמה.

(ג) תאי השירותים הנגישים שייבנו בכל מוסד חינוך יהיו מטיפוס 1, כמפורט בת"י 1918, חלק 3.1.

(ד) תאי השירותים ימוקמו במקום המבטיח גישה בדרך נגישה, המובילה ממבנים אחרים במוסד, ממרחבי הלימוד הנגישים, מהחניה, מהחצר, ומהכניסה למגרש.

(ה) המרחק המרבי האופקי ממרחב לימוד בבניין המרכזי עד לתא השירותים הנגיש הקרוב לא יעלה על 80 מטרים.
4. חובת ההתקנה

חובת ההתקנה של פיר מעלית ותאי שירותים נגישים לפי תקנות אלה, חלה על בעלים של מוסד חינוך.

ואם מישהו קונה מבנה ואחרי זה הופך אותו למוסד חינוך? הוא המפעיל, לא הבעלים. למה זה רלוונטי?

ישראל, תסתכל בהגדרה מה זה בעל מוסד חינוך.

הבנתי אותך, בסדר. מקובל.

5. חובת התחזוקה

(א) בעל מוסד חינוך יבטיח את אחזקתו התקינה של פיר המעלית, ואם הותקנה מעלית-גם של המעלית, וכן את אחזקת תאי השירותים הנגישים, תקינים וזמינים, בכל עת שמוסד החינוך פועל ופתוח לציבור, ובלבד שהשימוש בו מתואם מראש עם הבעלים של מוסד החינוך.

(ב) לא יפגע אדם בהתאמות נגישות, לא יגרע מהן, ולא יסב את השימוש בהן, באופן מלא או חלקי, למטרות אחרות. ואולם רשאים הבעלים לעשות כן במהלך תקופת שיפוץ, ובלבד שהבטיח נגישות חלופית לאותו המקום לתקופה כאמור, בהתאם לנדרש.
6. שמירת דינים

אין בתקנות אלה כדי לגרוע מהוראות כל דין אחר, שעניינו נגישות אנשים עם מוגבלות.

7. תחילה והחלה

תחילתן של תקנות אלה בשנת הלימודים התשע"ב, והן יוחלו בהדרגה ובפריסה שווה עד לשנת הלימודים התשע"ט, לפי רשימות שכוללות שמות של מוסדות חינוך קיימים, או ישובים, או רשויות חינוך מקומיות, שיפרסם שר החינוך בצו.

אתה יכול להגיד לנו מה זה תשע"ב?

2019.

למה 2019?

זה מה שכתוב בחוק. צריך לעשות גזירה שווה מהשינוי לחוק בעקבות תקנות בניין ציבורי קיים, שם נשמרה התקופה של העשר שנים. הכוונה היתה שם מ-2006 עד 2016. כיוון שהתקנות אושרו ב-2011, התקופה הוארכה עד 2021.

לגבי מוסד חינוכי, התקופה שניתנה בחוק היא 13 שנה, מ-2006 עד 2019. צריכים לעשות שינוי לחוק ולהאריך את זה ל-2025 לפי מיטב החשבון שלי.

אדוני היושב ראש, הויכוח יכול להתייתר מאחר והיתה הערה של משרד המשפטים, שההוראה לעניין ההכלה ההדרגתית כתובה בחוק המסמיך ולא נוהגים לחזור בתקנות על מה שנאמר בחוק, ולכן מבחינתי אפשר להוריד את הסעיף הזה.

אבל זה לא משנה את העובדה שאנחנו נדרשים על פי החוק עד 2019 - - -

ההוראה היא בחוק המסמיך.

אנחנו אומרים שצריך לשנות את החוק המסמיך.

בסדר, אבל זה לא הדיון הזה.

סליחה, איפה יש לנו מקום להגיד את הדבר הזה? החוק שונה לגבי מוסד ציבורי קיים בעקבות הערות שנאמרו פה בדיונים על תקנות.

בעקבות פניה לחברי כנסת.

לא, בעקבות דיון פה.

התיקון שאתה מדבר עליו הוא תיקון שמקל, התיקון שנעשה, והתיקון שאתה מדבר עליו עכשיו, הוא תיקון שיש בזה עלויות תקציביות יותר גדולות, שבגללן משרד האוצר התנגד.

יש לנו עוד הערה לגבי הסעיף הזה.

בכל מקרה הסעיף נמחק.

לתוכן שלו אני רוצה את נציגי משרד החינוך לשאול. פה שוב השלטון המרכזי בירושלים ייתן לרשויות המקומיות את תכנית העבודה, מה הולך להיות מונגש בכל שנה. האם זה לא המנדט, כמו שניתן דרך אגב בנושאים האחרים, במוסדות ציבור האחרים, שהרשות היא זאת שתקבע את תכנית העבודה להנגיש את כל מוסדותיה? כי מה שכתוב פה בסעיף שיימחק, הוא אחר.

החוק המסמיך, סעיף 19לג3 אומר ששר החינוך יקבע בצו את התכולה ההדרגתית, ובלבד שהיא לא עולה על 1 במאי 2019 מבחינת התאריך האחרון, והמחשבה שמתגבשת כרגע באגף בינוי במשרד, זה לפרסם צווים עם רשימה, או שברשימה יהיו שמות של מוסדות חינוך, או שברשימה יהיו שמות של יישובים ותעשה בעניין הזה היוועצות עם השלטון המקומי.

סעיף 7 נמחק לגמרי?

נמחק.

ולגבי סעיף 6.1 שלא הספקתי להעיר. בסעיף 6, רצוי לעבות אותו כך שבמקרה שבית הספר משמש גם למשהו אחר, למשל לקלפי בעת בחירות, אז החובות שחלות על קלפי בעת בחירות יחולו על המוסד.

זה לא המקום להגיד את זה פה.

8. הוראות מעבר

(א) לגבי מוסד חינוך שביום פרסומן של תקנות אלה (להלן-יום הפרסום) קיים בו תא שירותים אחד נגיש, רשאי הממונה להחליט, בנסיבות חריגות, כי התא השני יהיה בקומה אחרת או בבניין אחר שאינו הבניין המרכזי כמשמעו בתקנות אלה ותוביל אליו דרך נגישה.

(ב) פיר מעלית שביום הפרסום, קיים במוסד חינוך קיים, המתאים
למעלית מטיפוס 1 – ייחשב פיר מעלית שמתקיימות בו הוראות תקנות אלה.

סליחה, לגבי תא שירותים, האם לא יהיה נכון להגיד, תא שירותים יהיה לפחות מטיפוס 1? זה בסעיף 3(ג). אם יהיו מוכנים לעשות תא שירותים יותר גדול, למה שלא יעשו אותו?

רבותיי, יש הרבה מקומות שעשו בהם כבר שירותים לפי חלק ח'. חלק ח' זה פחות מטיפוס 1.

מה שהיא מפחדת ממנו, כאילו מחייבים שזה רק טיפוס 1.

כתוצאה ממה, גבי?

כי עושים שיפוץ ויש מקום לעשות טיפוס 2, אבל לא יעשו כי כתוב טיפוס 1.

לא, מותר להם לעשות יותר.

תקן הוא מינימום, וכשכתוב טיפוס 1, תמיד זה המינימום של הדרישות לטיפוס 1.

כן.

(3) תא שירותים נגיש שביום הפרסום קיים במוסד חינוך קיים, ושלא מתקיימות בו הוראות תקנות אלה, אך מתקיימות בו הוראות תקנות לפי סעיף 19ט לחוק לעניין התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים – ייראו בו כתא שירותים העומד בהוראות תקנות אלה.
(4) דרך נגישה שביום הפרסום קיימת במוסד חינוך קיים, ושלא מתקיימות בה הוראות תקנות אלה, אך מתקיימות בה הוראות תקנות לפי סעיף 19ט לחוק לעניין התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים – יראו בה כדרך נגישה העומדת בהוראות תקנות אלה.

פה כתוב תא שירותים, זה גם מה שכתוב בחוק. בתקנות בניין קיים כתוב בית שימוש.

אנחנו פשוט השתמשנו ב-19לג1 סעיף קטן 2. זה החוק המסמיך מבחינתנו.

אבל מפנים לתקנות ששם הביטוי הוא אחר.

בית שימוש יותר מוצלח. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:52