ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 19/07/2011

תקנות צער בע"ח (הגנה על בע"ח)(הובלת עופות), התשע"א-2011

פרוטוקול

 
äëðñú äùîåðä-òùøä

äëðñú äùîåðä-òùøä

com_alex

2011-08-07Liraz









הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 457

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, י"ז בתמוז, התשע"א, (19 ביולי 2011), שעה 11:00
סדר היום
תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)(הובלת עופות), התשע"א-2011
נכחו
חברי הוועדה
אלכס מילר – היו"ר

ישראל אייכלר

שי חרמש

איתן כבל
מוזמנים
לירון אדלר מינקה – משרד המשפטים

נבות חקלאי – שה"מ, משרד החקלאות

ד"ר אלי ברמן – רופא וטרינר ראשי למחלות עופות, משרד החקלאות

ישראל מסטבאום – מנהל אגף בעלי חיים בשה"מ, משרד החקלאות

דגנית בן דב – ממונה על פי חוק צער בעלי חיים, משרד החקלאות

מיכל סגן כהן – סגן יועץ משפטי, משרד החקלאות

טל רותם – לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

גלי דוידסון – רא"ג הגנה על בעלי חיים, המשרד להגנת הסביבה

הרב יניב כהן – מרכז בכיר משחטות, הרבנות הראשית

יעקב כהן – מזכיר ארגון מגדלי העופות

אתי אלטמן – דוברת ומייסדת עמותת תנו לחיות לחיות

עו"ד יוסי וולפסון – רכז תחום חיות במשקים, עמותת תנו לחיות לחיות

עו"ד גיא נוסן – יועץ משפטי, עמותת תנו לחיות לחיות

יעל ארקין – מנכ"לית עמותת תנו לחיות לחיות

רונן בר – עמותת אנונימוס לזכויות בעלי חיים

הילה קרן – עמותת אנונימוס לזכויות בעלי חיים

רעות הורן – עמותת אנונימוס לזכויות בעלי חיים

עו"ד יוסי וולפסון – רכז תחום חיות במשקים, עמותת תנו לחיות לחיות

מנהלת הוועדה: יהודית גידלי

רכזת בוועדה: לאה גופר

יעוץ משפטי: מירב ישראלי

רשמה וערכה: א.ב. חבר המתרגמים בע"מ

תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)(הובלת עופות), התשע"א-2011
היו"ר אלכס מילר
בוקר טוב לכולם, אנחנו ממשיכים בסדר היום. אנחנו בתאריך 19 ביולי 2011, י"ז בתמוז תשע"א. הנושא-תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)(הובלת עופות), התשע"א-2011. יש לנו כאן את משרד החקלאות שהעביר לנו את התקנות. אנחנו בפרוטוקול 457. משרד החקלאות, ברוכים הבאים לוועדת החינוך, אנא מכם, תציגו את התקנות.
מיכל סגן כהן
לפי חוק צער בעלי חיים, שרת החקלאות ופיתוח הכפר מוסמכת בין היתר להתקין תקנות לעניין הובלת עופות. התקנות שאנחנו מגישים לאישור הוועדה, תקנות שעוסקות בהובלת עופות והן מורכבות מנושאים שונים. אנחנו מבקשים ליצור מצב שבו בתהליך ההובלה יהיו משגיחים. המשגיחים האלה יקבלו הכשרה כדי להיות משגיחים להובלת עופות. אנחנו מבקשים לקבוע חובת השגחה ופיקוח על ההובלה. אנחנו מבקשים לקבוע הוראות לעניין תיעוד על מנת שניתן יהיה לעקוב אחרי תהליכי ההובלה. אנחנו קובעים הוראות לעניין הובלה אסורה. מבקשים לקבוע את זמני ההובלה, את ההוראות שנוגעות למניעת מזון ומים בטרם ההטענה של העופות על גבי כלי ההובלה. אנחנו רוצים לקבוע הוראות נוספות לעניין הליך הלכידה של עופות ופריקתם, הוראות לעניין כלובי ההובלה, לעניין התנאים הסביבתיים, האוורור, דיווחים על תמותה חריגה בהובלה, הוראה לעניין צידוק מיוחד, סייגים לתכולה של התקנות וכמובן שהתקנות האלה, לא יהיה בהן כדי לגרוע מהוראות דינים אחרים.

כמו כן אנחנו קובעים הוראות עונשין, ואנחנו בשיתוף עם משרד המשפטים, נקבעה לאחרונה, הוספה הוראה לעניין חובת פיקוח ומניעת העבירות ואחריות נושאי משרה. כמו כן אנחנו רוצים להכניס פה טופס שילווה לתקנות, שהוא יקל על המעקב אחרי התהליך והוא יתעד אותו גם כן.
היו"ר אלכס מילר
תודה גבירתי. טוב, אנחנו נתחיל. על כל סעיף, כל אחד שרוצה להגיב לפי ההקראה, אני אתן זכות דיבור. נתחיל בהקראה. בבקשה גבירתי, היועצת המשפטית.
מירב ישראלי
בתוקף סמכותי לפי סעיף 19(2 ) לחוק צער בעלי חיים, שזה נושא תנאי הובלה של בעלי

חיים, וסעיף 22 לפקודת מחלות בעלי חיים, באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של

הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

מטרה 1. מטרת תקנות אלה לצמצם את סבלם של עופות בעת הובלתם, תוך התחשבות בצורכי החקלאות.

הגדרות 2. בתקנות אלה –

"אפרוחים בני יום" אפרוחי עופות שחלפו פחות מארבעים ושמונה שעות ממועד בקיעתם ועד להעמסתם.

"בית שחיטה" - כהגדרתו בתקנות מחלות בעלי חיים (בתי שחיטה לעופות), ומשחטה כהגדרתה בתקנות לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי (מוצרי עוף).

"בעל הרכב" - הבעל הרשום ברישיון הרכב, לעניין רכב שיש עליו הסכם שכירות או הסכם של מקח-אגב-שכירות או הסכם מכר-האדם המחזיק ברכב מכוח ההסכם.

"הובלה" - העברת עופות ממקום אחד למשנהו באמצעות כלי רכב, לרבות טעינה ופריקה.

"המנהל" - מנהל השירותים הווטרינריים או מי שהוא הסמיך לעניין תקנות אלה, כולן או מקצתן.

"טעינה" - איסוף עופות והכנסתם לכלוב לשם הובלה.

"כלוב" - מיכל להובלת עופות, בין שהוא מחולק לתאים ובין שלא.

"להקה" - כהגדרתה בתקנות מחלות בעלי חיים (הקמה והפעלה של משקי טיפוח, הפצה, רביה וגידול של עופות).

"משגיח" - אדם שעבר הכשרה כאמור בתקנה 3.

אני חושבת שצריך גם, שניתנה לו תעודה, לאותה תקנה, כי זה לא רק שהוא עבר הכשרה, אלא הוא בעצם סיים את ההכשרה בהצלחה.

"משך ההובלה - משך הזמן שמתחילת ההובלה עד סיום ההובלה.

"נקודת היעד" - המקום בו נפרקו העופות.

"נקודת מוצא" - המקום בו הוטענו העופות.

"עופות" - אווזים, ברברים, ברווזים, מולרדים, שלווים, תרנגולות

ותרנגולי הודו לרבות אפרוחיהם של כל אלה.

"סיום ההובלה" - רגע הפריקה של העוף האחרון.

"פריקה" - הוצאת עופות מהכלובים ששימשו להובלתם.

"תא" - כלוב או חלק ממנו שאיננו מחולק במחיצות פנימיות.

"תחילת הובלה - רגע ההכנסה של העוף הראשון לכלוב לשם הובלתו ולעניין עופות מיובאים מועד הגעתם לנמל הייבוא.
היו"ר אלכס מילר
תודה. רבותיי, הערות למטרה והגדרות. גבירתי היועצת המשפטית.
מירב ישראלי
לגבי המשגיח, זה לא מספיק שהוא עבר הכשרה, אלא שקיבל תעודה.

לגבי הגדרת עופות, צריך לשים פסיק אולי אחרי התרנגולי הודו, פשוט שיהיה ברור שזה אפרוחים מכל סוג.
היו"ר אלכס מילר
אוקיי. רבותיי, יש הערות? אין.

אני מעלה את הסעיף של מטרה והגדרות להצבעה.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

אושר פה אחד. ממשיכים הלאה.
מירב ישראלי
הכשרת משגיחים 3. (א) תכנית להכשרת משגיחים תכלול למידה של:

תקנות אלה.

טכניקות הובלה וצורכי רווחה של עופות.

שיטות למזעור סבלם של עופות בהובלה.

תכנית ההכשרה תוגש לאישור המנהל. ראה המנהל כי התכנית תואמת את מטרות החוק, יאשרה, ורשאי הוא לאשרה בתנאים.

סיים אדם הכשרה לפי תכנית שאושרה כאמור בתקנת משנה (ב), תינתן לו תעודת משגיח.

אני מבינה לאור השאלה של חבר הכנסת חרמש, שהתעודה ניתנת על ידי המוסד שעושה את הקורס, לא על ידי המנהל.
דגנית בן דב
תקנות צער בעלי חיים, הגנה על בעלי חיים, הובלת בהמות, הותקנו ב-2006 עם סעיף מאוד מאוד דומה. יש כמה אפשרויות מבחינת גופים שעושים את ההכשרה. לדעתנו, האופטימלי היה אם שם שירות ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות היה נרתם לעניין. לגבי בהמות זה לא כך הצליח. לגבי עופות, הם הכריזו שהם ייכנסו לעניין. יש גופים פרטיים שמעבירים הכשרות בכל מיני תחומים. מה שקרה לגבי הובלת בהמות, חברה פרטית שעושה גם הכשרות בתחומים שונים לעובדי ציבור כולל מפקחים וטרינרים, לקחה על עצמה. התכנית הוגשה למנהל השירותים הוטרינרים.
היו"ר אלכס מילר
ההכשרה זה בפיקוח.
דגנית בן דב
התכנית הוגשה למנהל השירותים הוטרינרים, תוקנה בהתאם לדרישות שלנו, תכנית הכשרה של שלושה ימים מלאים. רוב המשגיחים הם נהגים, אוכלוסיה שממש לא בנויה לשבת שלושה ימים, וזה עובד מדהים.
היו"ר אלכס מילר
אוקיי.
מירב ישראלי
רק המילה תינתן, כי תינתן זה בסביל. אני מציעה רק שאולי נגיד משהו יעיל בעניין, הזה אם אפשר.
מיכל סגן כהן
יתן לו עורך הקורס תעודת משגיח?
מירב ישראלי
עורך תכנית ההכשרה.
היו"ר אלכס מילר
טוב. עוד הערות להכשרה? אין. סעיף 3, הכשרת המשגיחים, אני מעלה את זה להצבעה.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

אושר פה אחד.
מירב ישראלי
חובת השגחה ופיקוח 4. (א) לא יוביל אדם עופות, אלא אם כן הוא משגיח או שבמשך ההובלה כולה נוכח משגיח. ואולם יכול שיהיו משגיחים שונים במשך ההובלה.

(ב) משגיח יהיה אחראי להדרכת מי שעוסק בטעינה, בהובלה או בפריקה, בהתאם להכשרה שהוכשר לפי תקנה 3.

(ג) המשגיח חייב בהשגחה על העופות ברציפות או בפרקי זמן קצובים לפי נסיבות ההובלה ורגישותם של העופות המובלים וכן חייב הוא לעשות כל שניתן למניעת הפרה של תקנות אלה.

(ד) בעת ההובלה יהיו בידי המשגיח אמצעים להזעקת עזרה.

(ה) ראה משגיח במשך הובלת עופות כי הופרה הוראה מהוראות תקנות אלה, יודיע על כך לממונה , בכתב, לא יאוחר מ-48 שעות מתום ההובלה.

כאן לי יש כמה שאלות. קודם כל, יש שתי הוראות בתקנות שלגביהן יש חובה, אבל אין סנקציה, אין עבירה פלילית לגביהן. אחד מהם זה הנושא של 4(ב). אם קובעים חובות, חייבת להיות סנקציה, אחרת אי אפשר לאכוף. השאלה אם היתה סיבה מיוחדת להחריג את שתי ההוראות האלה מהעבירות הפליליות, ואיך אמורים לאכוף את הדבר הזה אם אין איזה שהיא סנקציה?
לירון אדלר מינקה
אנחנו חשבנו שזה דווקא לא מתאים הסעיף הזה לענישה פלילית. זה הוראה שהמשגיח צריך לקיים. הוא צריך על ג', שהוא צריך לעשות את כל זה שהוא חייב בהשגחה וזה שהוא חייב לעשות כל שניתן למניעת הפרה של תקנות אלה. אבל זה כן יש ענישה פלילית.
מירב ישראלי
אז כאילו דרך ד' בעצם יהיה גם הבטחה של ב'?
לירון אדלר מינקה
כן, באופן עקרוני. עניין של ההדרכה עצמה, זה היה נראה לנו לא מתאים לסנקציה.
מירב ישראלי
כי גם אין אפשרות הרי לשלול לו את תעודת המשגיח לפי התקנות האלה, באיזה שהיא צורה. יש אולי מכוח דיני מנהל כללים כלשהם. אז זאת אומרת שבעצם דרך ג'.
לירון אדלר מינקה
כן.
מירב ישראלי
אוקיי. בכל מקרה, אני מבינה שלדגנית יש כוונה כן לאכוף את הדברים.
דגנית בן דב
לגבי שלילת תעודת משגיח, נתקלנו בהובלת בהמות, בצורך כזה.
מירב ישראלי
ועשיתם את זה?
דגנית בן דב
לא, דיברנו על זה שצריך לתת לזה מענה.
מירב ישראלי
אז אולי כאן כדאי לעשות את זה.
היו"ר אלכס מילר
בסעיף ו' אנחנו נותנים לכם אפשרות להטלת סנקציה.
מירב ישראלי
זה כללי יותר. שלילת תעודת משגיח אם ראה הממונה כי הוא אינו מקיים את חובותיו בתקנות אלה.
היו"ר אלכס מילר
זאת אומרת, אחד מתת הסעיפים בסעיף 4 אם לא מבוצע, לממונה יש אפשרות - - -
מירב ישראלי
זה בעצם לא שלילת תעודה, כי התעודה לא ניתנת על ידו, אלא צריך לקבוע שאין לו הסמכה כמשגיח לפי תקנות אלה.
דגנית בן דב
אבל אין לו הסמכה. יש לו רק תעודה.
מירב ישראלי
אנחנו צריכים למצוא דרך לנסח את זה.

רציתי לחדד שאלה שכבר שאלתי את מיכל אתמול. בעצם המשגיח חייב לעשות כל שניתן למניעת הפרה של תקנות אלה. יש הוראה ב-ה', שאם הוא ראה במשך הובלת העופות שמשהו לא בסדר, הוא צריך להודיע תוך 48 שעות. בעצם אם המשגיח, ככל שהוא רואה בנקודת הטעינה שכבר משהו לא בסדר, בעצם החובה שלו זה לא לאפשר את היציאה של - - -
דגנית בן דב
לא, עצירת ההובלה תגרום להרבה יותר סבל.
מירב ישראלי
אבל אז משגיח שעולה על המשאית, לא מפר את חובותיו אם הוא עולה על משאית שהוא יודע מראש שהיא לא בסדר? הרי הוא לא יכול לנסוע בלי משגיח.
דגנית בן דב
בפועל, בדרך כלל בזמן הנסיעה הנהג הוא המשגיח. גורם הסבל העיקרי במשך ההובלה זה משך ההובלה.
מירב ישראלי
אבל אם נגיד הכלובים לא בסדר - - -
דגנית בן דב
אם הוא יכול לתקן, בוודאי. אם הוא לא יכול לתקן, לפרוק את העופות, להזמין משאית חדשה, להעמיס אותה מחדש, יגרום להרבה יותר סבל לבעלי החיים.
מירב ישראלי
אז המשגיח לא מפר את חובתו כמשגיח במקרה שהוא הנהג. הוא מפר חובה אחרת, אבל המשגיח לא מפר את חובתו של המשגיח אם הוא כמשגיח עולה על הובלה שהוא מראש יודע שהיא מפרה את הוראות התקנות?
דגנית בן דב
אני חושבת שאולי זה ייכנס למסגרת הצידוק המיוחד.
מירב ישראלי
זאת אומרת אם לא, אז הוא מפר. אם זה לא צידוק מיוחד. הוא צריך לפרוק את המשאית בעצם.
דגנית בן דב
כשבדרך כלל הפריקה כן תגרום ליותר סבל.
מירב ישראלי
בסדר. ב-ד' זה גם דבר שדיברתי עליו עם מיכל אתמול. בתקנות הובלת בהמות כתוב: בעת ההובלה יהיו בידי המשגיח אמצעים להזעקת עזרה, לרבות עזרה וטרינרית במקרה חירום. זה חסר פה. לדעתי זה צריך להיות, כי אחרת לא ברור מה זה עזרה. זה רק חילוץ דרך.
דגנית בן דב
לגמרי לא מעשי.
מירב ישראלי
למה? אז מה זה עזרה? מה התקנה הזאת אומרת?
דגנית בן דב
כל דבר שעלול לעכב, החל מפנצ'ר. צריך נהג חליפי. זה לחלוטין לא מעשי.
מירב ישראלי
אבל זה לא כולל עזרה וטרינרית?
דגנית בן דב
עזרה וטרינרית זה דבר לא מעשי בהובלה מסחרית של עופות. אפילו במקרים קיצוניים של משאית הובלת עופות שמתהפכת בדרך ואז אין ספק שנדרש טיפול רפואי לעופות, זה לא משהו מעשי.
מירב ישראלי
לא מטפלים בהם?
דגנית בן דב
ואז להמית אותם בצורה הומאנית כמה שיותר מהר.
מירב ישראלי
אז אתם לא רוצים להוסיף את זה, למרות שיש את זה בבהמות.
דגנית בן דב
נכון.
מירב ישראלי
אוקיי. טוב, זה ההערות שלי.
היו"ר אלכס מילר
הערות שלכם רבותיי. אין הערות. סעיף 4 עם התיקונים להצבעה.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

פה אחד. אושר. ממשיכים הלאה.
מירב ישראלי
תיעוד הובלה 5. (א) לפני תחילת כל הובלה ימלא המשגיח, בשני עותקים, טופס
הערוך לפי הנוסח המפורט בתוספת (להלן-הטופס)
על אף האמור, תעודת משלוח להובלת עופות, שהוצאה כדין לפי חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), תחשב לטופס לעניין תקנה זו והמשגיח ישלים בה את הפרטים הנדרשים לפי התוספת.

(ב) הטופס יהיה ברשות הנהג בעת ההובלה, ועותק אחד ממנו יימסר למי שמוסמך לדרוש אותו לפי כל דין, אם דרש.

(ג)בתום ההובלה יוסיף המשגיח, במקום שיועד לכך בטופס, את מקום ומועד סיום ההובלה ואירועים מיוחדים אם התרחשו, ויחתים עליו את מי שקיבל את העופות לשליטתו.

(ד)מי ששולט בעופות בנקודת היעד ישמור עותק אחד לפחות של הטופס לתקופה שלא תפחת משנה. היתה נקודת היעד בית שחיטה, ישמור הרופא הווטרינר שלו את הטופס.
היו"ר אלכס מילר
הערות לסעיף 5 רבותיי. אין? אני מעלה את סעיף 5 להצבעה.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

אושר פה אחד.
מירב ישראלי
הובלה אסורה 6. (א) לא יטעין אדם עופות לכלי רכב לצורך הובלתם –

אם הם מיועדים להמתה, למעט לבית שחיטה למאכל אדם.

אם הם קשורים ברגליהם, בצווארם, בכנפיהם או זה לזה, או בתוך שקים.

אם הם חולים או פצועים למעט -

לצורך טיפול רפואי, אבחון או בידוד.

אם פציעתם או מחלתם קלה ואינה משפיעה על רווחתם בעת ההובלה.

אם הם מסוגים שונים, מזוויגים שונים,

רציתי רק שתסבירו מה זה זוויגים.
דגנית בן דב
זכר ונקבה. למילה מן יש גם משמעות של מן ביולוגי. בעברית תקנית אמורים להשתמש בזוויג.
מירב ישראלי
מלהקות שונות או עם בעלי חיים אחרים, באותו תא, למעט-

תרנגולות עם אפרוחיהן.

אפרוחים – זכרים ונקבות.

זכרים ונקבות מאותה להקה.

על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי רופא וטרינר ממשלתי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיר הובלה אם ראה שהנסיבות מחייבות זאת.
היו"ר אלכס מילר
הערות? כן.
שי חרמש
מה לגבי תרנגולות לכפרות? אני מציע לקבל החלטה להפסיק עם המנהל המגונה הזה.
קריאה
הוא לא מובא לבית שחיטה.
דגנית בן דב
יש סעיפים ספורים שמתייחסים רק לבית שחיטה. רוב התקנות מתייחסות להובלת עופות בכלל.
מירב ישראלי
אם הם מיועדים להמתה שלא למאכל אדם, לכאורה אי אפשר להוביל אותם בכלל.
דגנית בן דב
מצד שני, בכפרות זה כן למאכל אדם.
מירב ישראלי
אני אגיד לכם מה ההגדרה של בית שחיטה. הגדרה של בית שחיטה היא: מפעל שבו מבוצעות פעולות אלה: שחיטת עופות, מריטת נוצות מן העוף השחוט, הוצאת האיברים ממנו ופעילות לוואי. זה מפעל. השאלה, למה הכוונה במילה מפעל.
דגנית בן דב
מפעל זה מפעל שמפרק, אבל בעצם מה שמדובר פה, מדובר על שחיטה פולחנית לפי דעתי, כי בעצם זה מטעמי מסורת מתבצע.
יעקב כהן
אנחנו לא מתעסקים בהלכות שחיטה, אנחנו מתעסקים בהלכות הובלת בעלי חיים ואנחנו פה מדברים על הובלה של בעלי חיים על פי חוק צער בעלי חיים, ואנחנו נוהגים בכל בעל חיים, ולא משנה אם הוא הלך לשחיטת כפרות, אם הוא הלך לגידול או לבית שחיטה. מי שצריך להתעסק בנושא שחיטה ובחוק רישוי עסקים, שיתעסק בזה.
היו"ר אלכס מילר
הלאה.
מירב ישראלי
זמני ההובלה 7. (א) לא יוביל אדם עופות, אם משך ההובלה עולה על

שש שעות – לעופות המובלים לשחיטה.

שמונה שעות – לעופות אחרים.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) משך ההובלה לא יעלה על ארבע שעות אם ההובלה מתבצעת בין השעות 10:00 ל-17:00 בתקופה שבין 1 במאי ו-30 באוקטובר של כל שנה.

(ג)הגיע כלי הרכב לנקודת היעד לפני חלוף הזמן הקבוע בתקנות משנה (א) או (ב), לא יתיר מי שהעופות נמצאים בשליטתו בנקודת היעד את שהייתם על כלי ההובלה למשך זמן העולה על 30 דקות אלא אם כן כלי ההובלה עומד במקום שמתקיימים בו התנאים הקבועים בתקנת משנה (ד).

(ד)על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), אם מתקיימים במקום ההטענה או הפריקה, לפי העניין, תנאי הצללה והגנה מפני גשם, זרימת אוויר דרך הכלובים, צינון ובידוד מרעשים חזקים-ניתן להאריך את משך אחזקת העופות.

במקום ההטענה – בפרק הזמן שאינו עולה על שעה.

זאת אומרת סך הכל שעה וחצי. צריך להבין את זה.

במקום הפריקה – בפרק זמן נוסף שתחילתו בעת הגעת כלי הרכב לנקודת היעד ושמשכו אינו עולה על שמונה שעות. ואם ההובלה היתה בתקופה הקבועה בתקנת משנה (ב), פרק הזמן הנוסף לא יעלה על שש שעות.

(ה) הוראות תקנות משנה (א) עד (ד) לא יחולו על:

אפרוחים מיובאים.

הובלת אפרוחים בני יום ובלבד שההובלה תסתיים לא יאוחר מארבעים ושמונה שעות ממועד בקיעתם.

(ו) מוביל עופו יובילם בלא הפסקות ובאופן רצוף בנסיבות העניין.

(ז) המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר, עבור הובלה מסוימת, משך הובלה ארוך מזה הנקוב בתקנות משנה (א) ו-(ב), אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת.

(ח) על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ו) מותרים עיכובים הנדרשים לפי דין, הנחוצים לרווחת העופות המובלים, או הנחוצים לשם בדיקות וטרינריות, בדיקות מכס, בדיקות ביטחוניות ובדיקות מטעם גורמי פיקוח וטרינריים, ובלבד שעיכובים אלה לא יימשכו מעבר לזמן הקצר ביותר המספיק למטרת העיכוב. גורמי עיכוב כאמור יובאו בחשבון לפני תחילת ההובלה, ויינקטו כל האמצעים למניעתם, לצמצומם או להכוונה לנקודת יעד חילופית.

(ט) עוכבה הובלת עופות, ינקוט המשגיח את האמצעים הנחוצים לטיפול בהם ובכלל זה יעמיד את המשאית במקום מוצל ומאוורר. במידת הצורך ידאג לפריקתם או להעברתם לתנאי החזקה מתאימים.
היו"ר אלכס מילר
הערות רבותיי.
מירב ישראלי
גם רציתי לשאול לגבי אפרוחים מיובאים. אני מבינה שהבעיה היא הנושא של המכס וכל הדברים האלה. בעצם כרגע יש צורך להתחשב בכך מראש, אבל אין בעצם איזה שהיא מגבלה על הנושא הזה, לפי איך שאני קוראת את התקנות.
דגנית בן דב
נכון, ומצד שני יש פה גם אינטרס ברור שלא לפגוע בהם. ברור ברקע שהמייבא הזה, ככל שביכולתו לקצר את משך ההובלה, כבר השקיע לא מעט סכומים ויש בעיה. ניסינו לברר, ניסינו למצוא דרך לקבוע פה מועד חד משמעי ומוחלט. כל כך הרבה מגבלות שלא תלויות באף אחד מאיתנו.
אלי ברמן
אלי ברמן ברמן, רופא וטרינר ראשי למחלות עופות. אפרוחים מיובאים, הטעינה נעשית בחוץ לארץ. זה יכול לקחת אפילו 24 שעות עד שמגיעים לארץ. אני חושב שהכוונה גם להוציא את זה, לא לחשב התחלת הטעינה בחוץ לארץ.
מירב ישראלי
פה כרגע אין מגבלה בכלל על שעות. לא פה ולא פה. גם לא בפריקה, גם לא בארץ. השאלה אם אי אפשר באיזה שהוא שלב לעשות איזה שהיא מגבלה.
יעקב כהן
יש את הנושא הכלכלי, שנורא חשוב להביא אותם מהר מאוד לבית הגידול כדי לעבור את הטראומה שהם עברו בטיסה.
מירב ישראלי
כל התקנות בעניין התחילה, הנושא של ההשגחה, התחילה שלו היא תוך שנתיים ובעצם הנושא של העיכוב הובלה, בשנתיים הקרובות הנהג, אני מבינה לא יצטרך לעשות בתקנה ט'-שינקוט המשגיח את האמצעים הנחוצים לטיפול בהם ויעמיד את המשאית עם כל הדברים האלה. בעצם בשנתיים הקרובות התקנה הזאת לא חלה.
דגנית בן דב
כל מה שחל על המשגיח לא חל בשנתיים הקרובות.
מירב ישראלי
אז בעצם במקרה של עיכוב, בעצם כרגע אין עוד הוראה שחלה בשנתיים הקרובות. נהג לא צריך לשים אותם אפילו בצל או משהו כזה.
יניב כהן
מבחינת העמסות, יש משגיחים בחלק מהלולים בהעמסה של העופות לכלובים.
מירב ישראלי
כן, אבל למעשה זה לא יחול בשנתיים הקרובות. תיכף נגיע לזה.
היו"ר אלכס מילר
סעיף 7 להצבעה.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

פה אחד אושר.
מירב ישראלי
מניעת מזון ומים

לפני הטענה 8. (א) אדם שהעופות נמצאים בשליטתו בנקודת המוצא

ידאג שפרק הזמן שבו ימנעו מזון ומים מעופות המיועדים להובלה, לא יעלה על-

מזון – שש שעות.

מים – שעה.

עופות לעניין תקנת משנה זו – למעט אפרוחים בני יום.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי הרופא הווטרינר כהגדרתו בתקנות בתי-שחיטה או וטרינר מפקח כהגדרתו בתקנות מוצרי עוף, לאשר, מטעמי בריאות הציבור, את הארכת פרקי הזמן הקבועים בה.

מניעת המזון תעשה באמצעים הבאים –

אם קיימת מערכת מכנית להגבהת כלי ההזנה-על ידי העלאתם לגובה המרבי ואם לא קיימת מערכת כזו, באמצעות ריקון כלי ההזנה.

כאן יש לי גם שתי שאלות. לגבי אפרוחים בני יום, אז יש אפשרות, אני מבינה למשהו ארוך יותר. זאת הכוונה.
קריאה
עד 48 שעות.
מירב ישראלי
זה מסיבות מקצועיות אני משערת.

דבר נוסף, בתקנות הובלת בהמות יש חובה לתת מים מיד בפריקה. אני לא יודעת אם זה רלוונטי לגבי עופות.
דגנית בן דב
למעט לשחיטה, אין בעיה לכתוב את זה כהוראה.
היו"ר אלכס מילר
בסדר. עוד הערות לסעיף 8 עם התיקון של היועצת המשפטית על כך שלמעט שחיטה, יקבלו מיידית את הנושא של המים. אין הערות. אני מעלה את הסעיף הזה להצבעה.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

אושר פה אחד.
מירב ישראלי
איסוף עופות

לכידתם

ופריקתם 9. בעת איסוף עופות, הטענתם ופריקתם יחולו הוראות

אלה:

לא יאסוף אדם, לא יטעין ולא יפרוק עופות, אלא אם כן הוא מיומן לביצוע פעולות אלה.

גם על זה אין עבירה פלילית. איך אוכפים את זה? יש הוראה ולא אוכפים אותה.
יעקב כהן
אנחנו בכלל מתנגדים שיהיו עבירות פליליות, רק עבירות מנהליות.
מירב ישראלי
טוב, זו שאלה אחרת. כרגע לפי החוק זה עבירות פליליות.
דגנית בן דב
השאלה אם לא עדיף שזה יהיה בלי סנקציה.
מירב ישראלי
אני רק מעלה את זה, שבעצם אין סנקציה על הדבר הזה.

לא יאסוף אדם ולא יטעין אדם עופות למעט אפרוחים אלא אם כן התאורה המותקנת במקום בזמן התפיסה וההטענה תהיה מעומעמת או כחולה.

לא יאסוף אדם, לא יטעין עופות לכלובי הובלה ולא יפרקם מהם אלא אם כן כלובי ההובלה הוצבו בסמוך, ככל הניתן, למקום האיסוף או הפריקה של העופות.

לא יאחז אדם יותר משלושה עופות בכל יד.

לא יאחז אדם עופות באחד מחלקים אלה בלבד: ראש, צוואר, כנף או זנב.

אדם האוחז עוף בידו לא ישחרר אחיזתו בו אם המרחק שבין העוף למשטח שמתחתיו עולה על ארבעים סנטימטר.

לא יכניס אדם עופות לתא אלא אם כן הצפיפות של העופות בכל תא מאפשרת לכל העופות, באופן בו זמני, לרבוץ על רצפת התא.

לא יסגור אדם תא אלא אם כן וידא כי כנפי העוף, רגליו וכל חלק גוף אחר נמצא בתוך התא.

לא יטה אדם שלא לצורך כלובים שבתוכם מועברים עופות, לא יזעזע כלובים אלה ולא יטילם.
דגנית בן דב
9 מתייחס גם להטענה וגם לפריקה, ואז יש בעיה עם 9(8). בעצם אסור להוציא אותם בפריקה.
מירב ישראלי
כי זה בעת איסוף עופות, הטענתם ופריקתם. לאחר סיום הפריקה כבר אין לך בעיה.
דגנית בן דב
אני חשבתי שכדאי להוסיף פה, שיש בו עוף.
גב' יהודית
כל הכוונה היא שהוא לא יסגור את הדלת על הכנף.
מירב ישראלי
אני חושבת שהריישא של התקנה מטפלת בזה.
היו"ר אלכס מילר
טוב, עוד הערות לסעיף הזה, רבותיי?
יעקב כהן
עצם הכוונה להעניש את כל העוסקים בענף בעבירות פליליות, היא דבר חמור. אנחנו לא עוסקים פה בהתעללות בבעלי חיים. אנחנו עוסקים בגידול בעלי חיים שהתכלית שלהם והייעוד שלהם הוא למאכל בני אדם. אנחנו נוהגים בהם עד לרגע השחיטה בצורה ההומאנית ביותר, ולכן אני חושב פה שאם הכלוב היה מוטה או איחרו ברבע שעה את הנהיגה והולכים לקבל איזה שהוא ענישה, הענישה צריכה להיות מנהלית ולא עבירה פלילית.
מירב ישראלי
קודם כל יש שיקול דעת גם של התביעה וגם של בית המשפט. זוטי דברים שבוודאי שלא יובא לפלילים. הדרך של חוק צער בעלי חיים היום, הענישה שם היא פלילית. כאן בתקנות הענישה היא ברמה שמותרת בתקנות. זה לא הענישה הכבדה שיש בחוק עצמו.
שי חרמש
אלכס, אני קורא את זה, וזה כמעט כמו דף הנחיות לתפיסת עופות. האם מישהו מכם חושב שמכניסים עופות כדי לשבור להם את הרגליים? ברגע שאתה שובר לו רגל או כנף, העוף הוא לא כשר. כל הסנקציה הזאת פה נראית לי מוזרה. זה דבר מובן מאליו שברגע שמעמיסים עופות לצורך שחיטה כשרה, לצורך בשר למאכל אדם, לאף אחד אין יד שדבר כזה לא יקרה.
היו"ר אלכס מילר
עדיף להעביר דברים בצורה מסודרת. אנחנו מתקינים כאן תקנות ולא רק תקנות בנושא של העופות. יש גם חוק כללי. צריך להעביר דברים בצורה מסודרת ולא להסתמך יותר מדי על שיקול דעת כזה או אחר, כי בסופו של דבר פרשנות של שיקול דעת היא תמיד הרבה יותר קיצונית. אז אני חושב שברגע שאתה קובע בצורה מסודרת מה כן ומה לא, כמובן שאף אחד לא יתחיל לספור על כל עוף, בכמה אצבעות אתה מחזיק או באיזה אחיזה או באיזה צד. בסופו של דבר צריך להיות הבהרות, והבהרות ברורות מאוד ואנחנו לא הולכים לשנות כאן משהו בתקנות האלה שיש חוק כללי ויש גם תקנות אחרות שכבר עשינו אותן.
שי חרמש
מי אמור לאכוף את זה?
היו"ר אלכס מילר
משרד החקלאות, משגיחים. רבותיי, סעיף 9 להצבעה.

הצבעה

בעד – רוב

נגד - אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

סעיף 9 אושר. תודה רבה.
מירב ישראלי
כלובי ההובלה 10. (א) לא יוביל אדם עופות אלא אם כן התקיימו בכלובים

תנאים אלה:

הכלובים עשויים באופן שיישאו את משקלם של העופות, וכשהכלובים מיועדים להיערם זה על גבי זה, גם את משקלם של הכלובים שמעליהם, מבלי להימעך או להישבר והם מקובעים באופן שלא יאפשר תזוזתם במהלך ההובלה.

הכלובים עשויים באופן שמונע את יציאת העופות מתוכם במהלך ההובלה.

אין בכלובים בליטות חדות העלולות לפגוע בעופות.

פתחי הכלובים ואופן סגירתם מאפשרים הכנסה והוצאה של העופות תוך מזעור הפגיעה בעופות.

פתחי הכלובים להובלת תרנגולות ותרנגולי הודו לשחיטה יהיו ממוקמים באופן שניתן יהיה להניח את העופות על רצפת הכלוב על ידי הושטת היד האוחזת בהם ומבלי שהאדם המעמיס את העופות יצטרך להתכופף לשם כך מעבר לדופן הכלוב.

רצפת התאים תהא עשויה באופן שתימנע יציאת רגל העוף דרכה ותאפשר ניקוז נוזלים דרכה.

הכלובים מאפשרים ראיית העופות הנמצאים בתוכם.

הכלובים שלמים ודלתותיהם תקינות.

הכלובים עברו ניקוי וחיטוי לפני הטענת העופות.

(ב) משגיח יבדוק, לאחר הפריקה, אם מתקיימים בכלובים הוראות תקנת משנה (א). מצא כי כולן או חלקן אינן מתקיימות, יסמן את הכלוב בסימון ברור. סומן כלוב כאמור לא ייעשה בו שימוש אלא אם כן תוקן כנדרש.

כאן יש לי רק שאלה אחת. נדמה לי שבאחת מהתקנות שעשינו, העניין של ניקוז נוזלים, אמרנו שהנוזלים לא ירדו מלמטה על עופות שנמצאים למטה. האם לא צריך להגיד משהו כזה?
ישראל מסטבאום
אין מטרה שהלשלשת תישאר בתוך - - -
מירב ישראלי
לא, אבל אם כלוב מונח על כלוב, האם זה נופל על אלה שבכלוב למטה?
ישראל מסטבאום
זה נופל על התחתית מכיוון שזה נופל בדירוג וזה נופל בסוף על רצפת המשאית. אבל אם זה יישאר, כל הלשלשת הזאת על גבי המשטח התחתון, בעצם כל העופות - - -
מירב ישראלי
לא, לא, אין לי ספק שזה צריך להתנקז. השאלה אם יש אפשרות לנקז את זה בצורה שעופות למטה לא - - -?
ישראל מסטבאום
אי אפשר מכיוון שזה כלובים שמונחים אחד על השני ומגירות שמונחות אחת על השנייה. יתרה מכך, אם היינו סוגרים את הפתחים האלה על מנת שזה יתנקז, העופות לא היו יכולים לשבת בתהליך הנסיעה ולהחזיק את החורים שנמצאים במגרה ועל ידי כך למצוא איזה שהיא עגינה, והיינו גורמים להם לנזק הרבה יותר גדול.
היו"ר אלכס מילר
בסדר. עוד הערות לסעיף 10?
יעקב כהן
אני רוצה לציין שהתקנות האלה, עבדנו עליהם לפני 4-5 שנים. היו שותפים גם יוסי וולפסון וחבריו ולמרות שהתקנות עוד לא תוקנו, למעלה מ-50% מהמערכת כבר מתנהגת על פי התקנות.
היו"ר אלכס מילר
תודה רבה. אני מעלה את סעיף 10 להצבעה.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

אושר.
מירב ישראלי
תנאים סביבתיים 11. (א) בעל רכב ומי שנוהג ברכב לא יוביל בו

עופות –

אם מטען הרכב כולל חומרים מסוכנים כהגדרתם בחוק החומרים המסוכנים.

בשעה שיורד גשם ללא כיסוי עליון, שאינו חדיר למים, מעל מטען הכלובים. ואולם אדם לא יהיה אחראי להפרת תקנה זו אם בשעה החל בנסיעה לא ירד גשם ולא צפוי היה לרדת גשם במהלך הנסיעה.

אני שאלתי פה איך אפשר לדעת באמת, בחורף למשל, אם ירד גשם או לא ירד גשם.
ישראל מסטבאום
באופן כללי כמעט כל המשאיות היום שמובילות בארץ, יש להן כיסוי שיורד באופן הרמטי על גג המשאית.
מירב ישראלי
אז אולי כדאי בחודשי החורף, שזה יהיה חובה.
יוסי וולפסון
אולי אני אגיד משהו בעניין הזה. הובלת עופות, אף פעם אי אפשר למנוע סבל מהעופות. זה הכול דברים של מחירים. מי שחושב שגם אחרי התקנות האלה לא יהיה סבל בהובלה או שהוא יופחת, טועה. למשל המקרה של הכיסוי העליון. אם שמים כיסוי בצד, החום בתוך המשאית, בלב המשאית הופך להיות מטורף. בניסוי שעשו בקנדה במינוס 30 מעלות בחוץ, בלב המשאית היה 30 מעלות. זה הכול מחירים.
מירב ישראלי
(ב) הנהג ימנע, באופן סביר, את חשיפתם של עופות בזמן ההובלה לטלטולים, לחבטות, לזעזועים ותאוצה וכן ימנע, באופן סביר, מהאצות חדות ומעצירות פתע, יאט במיוחד בסיבובים ויימנע, באופן סביר, מתנועה בדרכים משובשות.
היו"ר אלכס מילר
אוקיי. עוד הערות לסעיף 11 אם יש. אין.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

אושר פה אחד. הלאה.
מירב ישראלי
אוורור 12. (א) בעל רכב או מי שנוהג ברכב לא יוביל עופות ברכב

אלא אם כן בדפנות הרכב פתחים המאפשרים תנועת אוויר חושית לעופות המובלים בו. הוראה זו לא תחול אם בכלי הרכב קיימת ופועלת מערכת שמווסתת את זרימת האוויר ברכב ואת הטמפרטורה שבו.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) לא יוביל אדם אפרוחים מיובאים או אפרוחים בני יום אלא בכלי רכב בו פועלת מערכת שמווסתת את זרימת האוויר ברכב ואת הטמפרטורה שבו.
היו"ר אלכס מילר
כן. הערות? אין.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

אושר פה אחד.
מירב ישראלי
דיווח על תמותה חריגה 13. נמצא בנקודת היעד שאחוז התמותה של העופות

שהגיעו במשלוח עולה על 3% ידווח מקבל העופות, בכתב, תוך עשרים וארבע שעות לממונה. לדיווח יצרף עותק תעודות המשלוח של העופות.

"משלוח" לעניין תקנה זו – קבוצת עופות שמקורה באותה נקודת מוצא ואשר הובלה בהובלה אחת או במספר הובלות לאותה נקודת יעד, ובלבד שבוצעה במהלך עשרים וארבע שעות רצופות.
היו"ר אלכס מילר
יש הערות? אין.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

סעיף 13 אושר פה אחד. הלאה.
מירב ישראלי
צידוק מיוחד 14. (א) לא ישא אדם באחריות על הפרת הוראה

מהוראות תקנות אלה, אם הדבר היה נחוץ באופן מיידי להגנת העופות והפגיעה הצפויה בהם כתוצאה מההפרה היתה קטנה מזו שהיתה צפויה אלמלא ההפרה.
היו"ר אלכס מילר
אני רוצה להבין את הסעיף הזה .
מירב ישראלי
הסעיף הזה אומר שבמקרה שצפוי נזק לעופות כתוצאה מפעולה מסוימת, אפשר להפר בעצם את הוראות התקנות כדי למנוע נזק גדול יותר.
היו"ר אלכס מילר
אפשר להרחיב את זה אם זה נושא נגיד שקשור לתחבורה, - - -
אלי ברמן
דוגמא, כשהיתה השריפה בכרמל, שקלנו להעביר עופות. בסוף לא העברנו, אבל זו דוגמא.
יוסי וולפסון
זה בעצם סוג של הגנת הצורך. הגנת הצורך שמוגדרת בחוק העונשין מגדירה שורה של אינטרסים. לא ברור שהאינטרס הזה נכלל שם ולכן מוסיפים את זה.
היו"ר אלכס מילר
הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

סעיף 14 אושר פה אחד.
מירב ישראלי
סייג לתחולה 15. (א) הוראות תקנות 4,5, 9(2) ו-(3), 10(ב), 12 ו-13 לא

יחולו על הובלה של פחות מ-50 עופות ובלבד שיש לעופות אוורור נאות.

זה חובת השגחה ופיקוח. אני אומרת מה התקנות שלא חלות. חובת השגחה ופיקוח, תיעוד, תאורה מסוימת שצריך לעשות, נושא של הכלובים שעומדים בסמוך, בדיקת משגיח בסוף ההובלה, אוורור, שכן יש איזה חריג לגבי אוורור באופן כללי ודיווח על תמותה חריגה. זאת אומרת בהובלות, אולי תסבירו רק בכמה מילים את העניין הזה.

גם רציתי לשאול, בהובלת בהמות, יש בה חריג גם במגבלה של מרחק, קילומטרים. השאלה אם פה לא כדאי בכל זאת להכניס מגבלת קילומטרים?
דגנית בן דב
יש ב-ג' לגבי המשגיח.
מירב ישראלי
לא, זה משהו אחר. זה סיטואציה אחרת.
דגנית בן דב
בתקנות הובלת בהמות החרגה היא לעניין מרחק ומספר בעלי חיים, אבל ההחרגה היא רק לגבי משגיח וטופסולוגיה. אז משגיח וטופסולוגיה גם פה מוחרג גם לעניין מרחק.
מירב ישראלי
ואתם לא חושבים שצריך להיות גם לעניין מרחק לגבי ה-50 עופות. בסדר.

(ב) הוראות תקנה 4(א) לא יחולו אם העופות מוחזקים בתנאים הקבועים בתקנה 7(ד) ופועלת במקום מערכת ניטור המתריעה על חריגה מההוראות האמורות ובלבד שהמערכת תיידע באופן מיידי את מי שמוסמך לטפל בחריגה ואת המשגיח.

פה יש קצת בעיה. 4(א) בעצם קובע את חובת ההשגחה, ואז אתם אומרים שצריך ליידע את המשגיח. אז רציתי להבין מה בדיוק, כי 4(א) קובע בעצם, לא יוביל אדם עופות אלא אם כן הוא משגיח או שבמשך העבודה נוכח משגיח. אתם אומרים, לא יחול 4(א).
דגנית בן דב
בתנאים של 7(ד).
מירב ישראלי
איזה משגיח?
דגנית בן דב
קודם כל בשונה מהובלת בהמות, פה קבענו בצורה מפורשת שיכולים להיות משגיחים שונים בשלבים שונים של ההובלה. בהובלת בהמות בפועל כמעט תמיד המשגיח זה הנהג. בבתי שחיטת עופות הגדולים יש אפשרות לפרוק את הכלובים מהמשאית בלי לפרוק את העופות מהכלובים ולהשהות אותם עד שמונה שעות, שזה 7(ד) בתנאים של אוורור טוב, הצללה, הגנה מפגעי מזג אוויר. זה עדיין מוגדר כחלק מתהליך ההובלה, כי ההובלה מוגדרת עד לפריקת העוף האחרון ולכן קבענו שיכולים להיות משגיחים שונים בשלבים שונים של ההובלה.

בסיטואציה המסוימת הזאת, כלובים עומדים עם צינון מכאני, אוורור מכאני, אין חובת נוכחות משגיח לידם ובלבד שיש את אותן מערכות ניטור שמתריעות באופן מיידי.
מירב ישראלי
זה פשוט עניין של ניסוח. אם את מחריגה את 4(א), אין חובת משגיח בכלל, לכאורה.
דגנית בן דב
אם יהיה במקום כשהעופות מוחזקים בתנאים הקבועים, באותו פרק זמן של ה-עד שמונה שעות.
מירב ישראלי
עכשיו הבנתי. הוראות תקנה 4(א) לא יחולו "כאשר", נכון? זאת המשמעות.
דגנית בן דב
כן.
מירב ישראלי
כאשר העופות מוחזקים בתנאים הקבועים בתקנה 7(ד) ופועלת במקום, ואז זה המשגיח שהוא על כלל ההובלה בעצם, או על חלק מסוים בהובלה.
דגנית בן דב
שהוא אחד העובדים של בית השחיטה בדרך כלל.
מירב ישראלי
אבל זה לא רק בעת השחיטה, לפי הניסוח פה. אוקיי, אז זה "כאשר" בעצם.
דגנית בן דב
"בעת ש". כן.
מירב ישראלי
אוקיי, בסדר.
דגנית בן דב
אז במקום "אם", בעת ש".
מירב ישראלי
כן, כי אחרת זה לא ברור. אוקיי, בסדר.

הוראות תקנות 4,5 ו-10(ב) לא יחולו על העברת עופות לגידול ממבנה לול אחד למשהו ובלבד שהמרחק בין המבנים אינו עולה על חמישה קילומטרים.
היו"ר אלכס מילר
הערות יש לסעיף 15? אין?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

אושר פה אחד.
מירב ישראלי
שמירת דינים 16. אין בתקנות אלה כדי לגרוע מהוראות לפי הפקודה

ובמקרה של סתירה ביניהן ובין תקנות אלה יחולו ההוראות לפי הפקודה.
היו"ר אלכס מילר
הערות?
טל רותם
טל רותם מהמשרד להגנת הסביבה. יש איזה שהיא נקודה שלא הספקנו לחדד מול משרד החקלאות ואני רוצה להעלות אותה גם כשאלה וגם כבקשה להבהרה, וזה היחס בין ההוראות לאלה לגבי חוק הגנת חיית הבר והעובדה שלצורך הובלה והעברה של חיות בר, יש בעצם היתרים שניתנים על ידי רשות הטבע והגנים מכוח החוק להגנת חיית הבר.

יש בחוק צער בעלי חיים סעיף שמירת דינים כללי, ולכן הסעיף הזה מבטיח שעדיין יהיה צורך בקבלת היתר רשות הטבע והגנים. ההגדרה של עופות כוללת גם מינים. אני מניחה שהכוונה היא שזה לא יכלול חיות בר, אבל בהגדרה של עופות יש גם מינים שיש להם גם מינים של חיות בר, ולכן צריך להיות ברור שאם זה איזה שהיא הובלה של חיית בר ויש סתירה בין ההוראות של החוק להגנת חיית הבר לחוק הזה - - -
דגנית בן דב
יש מיני אווזים שהם חיות בר. לדעתי להגדיר את זה בהגדרות וזה יפתור את הבעיה.
יוסי וולפסון
בתקנות אחזקת בעלי חיים שלא לצרכים חקלאיים יש הגדרה. ברגע שזה לא בעלי חיים שהוחזקו לצרכים חקלאיים, חלות התקנות של אחזקה לצרכים חקלאיים. אולי צריך לחדד גם פה שאם חלות התקנות של צרכים לא חקלאיים, זה לא חל בכלל.
טל רותם
אבל זה לא עניין של תכולה של תקנות, זה עניין של ההיתר שניתן.
מירב ישראלי
לא, הוא מעלה שאלה אחרת.
יוסי וולפסון
אם לא יהיו חיות בר, ממילא זה לא אמור להיות לפי התקנות האלה אלא לפי תקנות צער בעלי חיים, הגנה על בעלי חיים, אחזקה שלא לצרכים חקלאיים, שיש שם גם הוראות לגבי הובלה.
דגנית בן דב
הפתרון הכי פשוט יהיה בהגדרת עופות, לכתוב-עופות מבויתים מהמינים האלה.
מירב ישראלי
שגם לצרכים חקלאיים.
דגנית בן דב
אין גידול של חיות בר לצרכים חקלאיים.
יוסי וולפסון
לא, אבל גם אם אני מגדיר את זה בפינת חי או משהו כזה או תוכים, תוכים זה חיית בר, אבל נניח איזה שהיא ציפור לחיות חיות, זה לא חל. חל תקנות אחזקה שלא לצרכים חקלאיים.
מירב ישראלי
יוסי מחדד שאלה נכונה, של איזה תקנות יחולו. יחולו אלה או התקנות של ה-לא צרכים חקלאיים.
דגנית בן דב
אני חושבת שב-15(א) אין סתירה. זה רק מטיל אחריות נוספת, כללים נוספים.
מירב ישראלי
זאת אומרת גם וגם.
דגנית בן דב
אני חושבת שהכי פשוט יהיה בהגדרת עופות, להוציא את עופות הבר וזה יפתור את הבעיה.
מירב ישראלי
זאת אומרת עופות מבויתים, אנחנו משנים את ההגדרה.
דגנית בן דב
ובסוף לכתוב-למעט עופות בר.
מירב ישראלי
אוקיי, אז זה יהיה בנספח. אני כותבת-למעט עופות שהן חיות בר כהגדרתן בחוק הגנת חיית הבר.
טל רותם
סליחה, אני לא מתכוונת להקשות, אולי זה כן בכל זאת יותר נכון בשמירת הדינים מכיוון שיכול להיות שההערות האלה, חלקן לגופן, העניין הזה לא חודד מול רשות הטבע והגנים. יכול להיות שחלקן הן בסדר. השאלה היא מה קורה כשיש סתירה. זאת השאלה.
דגנית בן דב
אז יש את התקנה לגבי הובלת בעלי חיים בתקנות צער בעלי חיים, אחזקה שלא לצרכים חקלאיים. יש שם התייחסות להובלה.
טל רותם
אוקיי.
מירב ישראלי
אוקיי, אז גם אנחנו מכניסים תיקון בהגדרת עוף.
היו"ר אלכס מילר
הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

מתנגדים – אין

הסעיף אושר.

סעיף 16 עם כל התיקונים אושר פה אחד. הלאה.
מירב ישראלי
עונשין 17. (א) העובר על תקנות 4(א), 4(ג), 6 עד 8, 9(2) עד 9(9),

10(א) 11 ו-12-דינו 6 חודשי מאסר.

זה ההוראות המהותיות של מניעת סבל מבעלי חיים.

(ב) העובר על הוראות תקנות 4(ד), 4(ה), 5, 10(ב), 13, 18 או 19-דינו קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

זה הדברים היותר טכניים במרכאות, אדמיניסטרטיביים. החזקת אמצעים, הודעה, תיעוד, בדיקה וסימון, דברים מהסוג הזה.
יעקב כהן
אדוני היושב ראש, אני מבקש לשנות בסעיף 17 (א) – דינו 6 חודשי מאסר, לדינו קנס כספי.
היו"ר אלכס מילר
אוקיי.
יוסי וולפסון
ברגע שכותבים 6 חודשי מאסר, זה נותן גם את האופציה של הקנס.
היו"ר אלכס מילר
יוסי, אתה לא צריך לענות לו ואתה לא צריך להסביר דינים. יש פה משרד המשפטים, יש פה יועצת משפטית. אתה מבחינתך, יש לך הערות לסעיף הזה? אין לך.
דגנית בן דב
רק מבחינה טכנית, גם לנו, כשהעבירות הן לא חמורות, הרבה יותר נוח ופשוט לעבוד עם הנושא של עבירות מנהליות. אפשר להפוך תקנות לעבירה מנהלית רק אחרי סיום הליך ההתקנה שלהם. עשינו את זה עם הובלת בהמות. עשינו את זה עם אחזקה שלא לצרכים חקלאיים. נעשה את זה גם עם זה.
היו"ר אלכס מילר
תודה. סעיף 17, אני מעלה אותו להצבעה.

הצבעה

בעד – רוב

נגד - אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

סעיף 17 אושר פה אחד. הלאה.
מירב ישראלי
חובת פיקוח ומניעת

עבירות 18. בעל משק עופות ובעל בית שחיטה חייב לפקח על מי

שמוביל עופות עבורו או מטעמו ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי תקנות אלה.

אני שאלתי לגבי עבורו או מטעמו, האם המשמעות היא שבכל הובלה, בעל משק עופות ובעל בית השחיטה יהיו שניהם אחראים או שמדובר על מי ששכר ומשלם בעצם למוביל. זה לא ברור, אני חושבת.
שי חרמש
ברגע שמגיע נהג משאית להעמיס עופות ב-2 בלילה, הוא לא עובד של הלולן.
מירב ישראלי
אבל אנחנו כן מטילים פה אחריות או על הלולן או על בעל בית השחיטה או על שניהם. לפקח, לא לעשות בעצמו אבל לפקח שזה יהיה בסדר.
אלי ברמן
לא כל הובלה זה למשחטה. יש הובלה ממשק למשק אחר.
שי חרמש
ההסעה למשחטה, מגיע נהג, היום זה אחד, מחר שני, מחרתיים שלישי. אני כלולן לא יכול לקחת אחריות על מה שמתרחש על המשאית. אני יכול להיות אחראי על דבר אחד, שהכלוב נקי, מסודר, בלי קוצים, בלי חטטים. בזה נגמר העניין.
דגנית בן דב
מי שמשלם לו, נראה לי כמו דרך טובה להבהיר על מי האחריות.
מירב ישראלי
זאת אומרת, מי ששכר את שירותיו.
דגנית בן דב
מי ששכר את שירותיו.
לירון אדלר מינקה
יש כאן דברים שכן לבעל משק, זאת אומרת זה שהעופות יוצאים ממנו, כן יש לו דברים שהוא צריך לפקח עליהם.
מירב ישראלי
אבל זה לא על מי שמוביל. כאן זה על מי שמוביל. על הדברים שלו, בוודאי יש לו אחריות.
לירון אדלר מינקה
המוביל הרי זה לאורך כל התהליך, ובכל התקנות היה אמור-לא יוביל אדם אלא אם הכלובים הם כך וכך.
מירב ישראלי
אז את חושבת שזה גורע דווקא?
לירון אדלר מינקה
אם אנחנו מצמצמים את זה רק למי ששילם?
מירב ישראלי
גם לא יוביל, זה כבר כולל איסורים גם לבעל המשק. בעל המשק הוא אדם, האחריות על הכלובים היא בעצם עליו, אז אולי פה אנחנו אפילו גורעים מהאחריות שלו, לפי מה שאת אומרת. אני חושבת שזה בא להוסיף, זאת אומרת, הוא, יש לו את האחריות שלו לפי התקנות, נגיד בנקודת הטעינה ובנקודת הפריקה, לאחד מאלה. מעבר לזה את רוצה להוסיף לו פה אחריות, לדעתי, גם על המוביל. את אומרת שהוא, יש לו גם אחריות כזאת נוספת, להסתכל מלמעלה, נגיד ככה שהמוביל פועל כמו שצריך. ככה אני מבינה את זה. אחריות נוספת.
יוסי וולפסון
לא בהכרח. למשל הנושא של הורדת המים והאוכל, שזה כן באחריות שקוראת בתוך המשק, אבל לא בהכרח על ידי הבעלים של המשק. הבעלים של המשק יכול להיות איזה תאגיד גדול.
מירב ישראלי
אז זה הטעם. אני אומרת, יש לך את ההוראות שחלות על האדם, וזה חל על מי שזה חל.
יוסי וולפסון
הוא צריך לפקח שהפועלים שלו יעשו. אנחנו לא רוצים רק את הפועל, אנחנו רוצים את הבעלים של המשק שיכול לשבת בתל אביב בכלל.
מירב ישראלי
לא, אין לי בעיה. התקנה הזאת מתייחסת לאחריות של הבעלים, ככה כתוב, לא הפועל שלו אלא הבעלים, על המוביל. השאלה שלי היא – מה זה עבורו או מטעמו? נגיד שיש הובלה ממשק לבית שחיטה.
ישראל מסטבאום
היום בדרך כלל הדברים נעשים עבור המשחטה. הוא קבלן של המשחטה כמו הנהג.
מירב ישראלי
אוקיי, אז אני שוכרת את שירותיו הן בתמורה או הן שלא בתמורה. עבורו או מטעמו, אנחנו צריכים להבהיר את זה. זה מי שבעצם משתמש בשירותיו, הן בתמורה ובין שלא בתמורה. אני לא יודעת אם זה יקרה באמת לא בתמורה. זה בעצם לא האחריות על שני הקצוות בהכרח.
דגנית בן דב
האמת שברגע שיש פה תשלום, אני חושבת ש-עבורו נהיה נורא ברור.
מירב ישראלי
בסדר, נשאיר את זה ככה.
היו"ר אלכס מילר
הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

סעיף 18 אושר. הלאה.
מירב ישראלי
אחריות נושא

משרה 19. (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן

למניעת ביצוע עבירות לפי תקנות אלה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו –"נושא משרה בתאגיד" –מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או אדם האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.

(ב) נעברה עבירה לפי תקנות אלה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
היו"ר אלכס מילר
הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

סעיף 19 אושר פה אחד.
מירב ישראלי
תחילה 20. (א) תחילתן של תקנות 6, 7(א) עד (ח), 8, 9, 10(א)(1) עד

10(א)(3), 10(א)(6) עד 10(א)(9), 11 ו-13-ששה חודשים מיום פרסומן של תקנות אלה (להלן-יום התחילה).

(ב) תחילתן של תקנות 4, 5, 7(ט) ו-10(ב)-שנתיים מיום התחילה.

תחילתן של תקנות 10(א)(4) ו-10(א)(5) בתום חמש שנים מיום התחילה.
דגנית בן דב
תקנה 12 הלכה לאיבוד איפה שהוא, ותקנות 18 ו-19 שנוספו ממש לאחרונה, אז בעצם את שלושתן, את 12, 18 ו-19 צריך להוסיף לתחילה ולדעתנו אין מניעה לשים אותם ב-ששה חודשים.
מירב ישראלי
אני חשבתי ש- 18, 19 זה תחילה מיידית. יש תקנות שחלות מיידית, בעצם. אוורור למשל חל מיידית. אין מניעה שזה יחול מיידית, לא להגיד על זה כלום. לכן חשבתי שלא אמרתם שום דבר.
דגנית בן דב
לא זו הייתה הכוונה.
מירב ישראלי
מה זה 12?
דגנית בן דב
12 זה האוורור.
מירב ישראלי
אז כן אוורור לא יחול מיידית? אני חשבתי שבכוונה רציתם שהוא יחול מיידית.
דגנית בן דב
אם לא מציינים, זה חל מיידית?
מירב ישראלי
כן.
דגנית בן דב
אוקיי, אז תשאירי אותם בלי ציון.
מירב ישראלי
זהו, זה מה שחשבתי.
היו"ר אלכס מילר
עוד הערות לסעיף תחילה? אין הערות.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

הסעיף אושר.
מירב ישראלי
טופס, לא צריך להקריא אותו, רק צריך להגיד שבאמת כמו שמיכל אמרה, זה באמת בא להקל על כל התהליך, והטופס, יש בו פרטים.
היו"ר אלכס מילר
רבותיי, יש הערות על הטפסים? אין. תודה רבה.

סעיף 6 נשאר פתוח.
מירב ישראלי
מיכל, אני לא רוצה להכניס פה דברים - - -
מיכל סגן כהן
אני אגיד לך מהרהורי ליבי מה שבדקתי כרגע. האמת היא שהשאלה לא עלתה עד כה. בתקנות בתי שחיטה לעופות, כתוב שלא ישחט אדם עוף מחוץ לבית השחיטה. מותר לשחוט לצורך עצמי.
מירב ישראלי
אני לא יודעת אם יש, נגיד לעניין של צרכים פולחניים, יש לך אישור מיוחד לזה?
מיכל סגן כהן
זה לא מופיע. כתוב בתקנות בתי שחיטה לעופות. לא ישחוט אדם ולא ירשה לשחוט עוף, לא ימרוט ולא ירשה למרוט נוצות מעוף שחוט, וכן לא יעסוק בפעולות לוואי מחוץ לבית שחיטה. הוראה זו לא תחול על שחיטת עופות לצורך עצמי. השאלה, אם הכפרות זה שחיטה לצורך עצמי?
אלי ברמן
סליחה, לכפרות זה לא שחיטה. כפרות זה טקס ואחרי זה נוהגים להעביר את זה למישהו לאכול את זה.
מירב ישראלי
אז זה בעצם לא חל על הנושא הזה. אם אני כותבת, אם הם מיועדים להמתה, בעצם מראש הם לא מיועדים להמתה, אבל הם כן מיועדים להמתה.
אלי ברמן
הם מיועדים לכפרות. אחרי זה מביאים אותם - - -
מירב ישראלי
לא נאמר, מיועדים לשחיטה. נאמר מיועדים להמתה. כיוון שנאמר מיועדים להמתה, זה כן חל.
יוסי וולפסון
מבחינת מקורות התקנות בעיקר חשבנו על הנושא של תרנגולות בסוף דרכן בלולי הטלה, שאנחנו רוצים שימיתו אותם בלול. בהתחלה בכלל זה היה הניסוח, ואחר כך אמרו, אבל לפעמים כן ממיתים אותם לצרכי מאכל והתעקשו ודרשו את זה.

אני חושב שפשוט אפשר להוריד את המילה בית שחיטה. המטרה היא שאם ההמתה היא לא למאכל אדם, ואז צריך להעביר אותם למקום מתאים לזה.
מירב ישראלי
אז אפשר, אם הם מיועדים להמתה, למעט למאכל אדם. זה מה שצריך להיות.
היו"ר אלכס מילר
יופי, בסדר. אני רוצה להעלות להצבעה את כל התקנות עם סעיף 6, עם התיקון, עם הטפסים ועם הכול.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

התקנות אושרו.

אושר פה אחד. אני מברך אתכם על כך שבאמת הבאתם תקנות וכל הנוכחים והאורחים, שבאמת נתתם לדבר הזה לעבור במהרה. אני מקווה מאוד שבאמת העניין של הובלה של עופות, יהיה בצורה הרבה יותר מסודרת ממה שקורה היום. ברכות לכל העוסקים בעניין, אם זה ארגוני הזכויות ואם זה החקלאים וכמובן משרד החקלאות. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:08

קוד המקור של הנתונים