הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
31
ועדת החינוך, התרבות והספורט
19.7.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 457
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, י"ז בתמוז, התשע"א, (19 ביולי 2011), שעה 11:00

תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)(הובלת עופות), התשע"א-2011

חברי הוועדה: אלכס מילר – היו"ר

ישראל אייכלר

שי חרמש

איתן כבל

לירון אדלר מינקה – משרד המשפטים

נבות חקלאי – שה"מ, משרד החקלאות

ד"ר אלי ברמן – רופא וטרינר ראשי למחלות עופות, משרד החקלאות

ישראל מסטבאום – מנהל אגף בעלי חיים בשה"מ, משרד החקלאות

דגנית בן דב – ממונה על פי חוק צער בעלי חיים, משרד החקלאות

מיכל סגן כהן – סגן יועץ משפטי, משרד החקלאות

טל רותם – לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

גלי דוידסון – רא"ג הגנה על בעלי חיים, המשרד להגנת הסביבה

הרב יניב כהן – מרכז בכיר משחטות, הרבנות הראשית

יעקב כהן – מזכיר ארגון מגדלי העופות

אתי אלטמן – דוברת ומייסדת עמותת תנו לחיות לחיות

עו"ד יוסי וולפסון – רכז תחום חיות במשקים, עמותת תנו לחיות לחיות

עו"ד גיא נוסן – יועץ משפטי, עמותת תנו לחיות לחיות

יעל ארקין – מנכ"לית עמותת תנו לחיות לחיות

רונן בר – עמותת אנונימוס לזכויות בעלי חיים

הילה קרן – עמותת אנונימוס לזכויות בעלי חיים

רעות הורן – עמותת אנונימוס לזכויות בעלי חיים

עו"ד יוסי וולפסון – רכז תחום חיות במשקים, עמותת תנו לחיות לחיות

יהודית גידלי

לאה גופר

מירב ישראלי

א.ב. חבר המתרגמים בע"מ
תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)(הובלת עופות), התשע"א-2011

בוקר טוב לכולם, אנחנו ממשיכים בסדר היום. אנחנו בתאריך 19 ביולי 2011, י"ז בתמוז תשע"א. הנושא-תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)(הובלת עופות), התשע"א-2011. יש לנו כאן את משרד החקלאות שהעביר לנו את התקנות. אנחנו בפרוטוקול 457. משרד החקלאות, ברוכים הבאים לוועדת החינוך, אנא מכם, תציגו את התקנות.

לפי חוק צער בעלי חיים, שרת החקלאות ופיתוח הכפר מוסמכת בין היתר להתקין תקנות לעניין הובלת עופות. התקנות שאנחנו מגישים לאישור הוועדה, תקנות שעוסקות בהובלת עופות והן מורכבות מנושאים שונים. אנחנו מבקשים ליצור מצב שבו בתהליך ההובלה יהיו משגיחים. המשגיחים האלה יקבלו הכשרה כדי להיות משגיחים להובלת עופות. אנחנו מבקשים לקבוע חובת השגחה ופיקוח על ההובלה. אנחנו מבקשים לקבוע הוראות לעניין תיעוד על מנת שניתן יהיה לעקוב אחרי תהליכי ההובלה. אנחנו קובעים הוראות לעניין הובלה אסורה. מבקשים לקבוע את זמני ההובלה, את ההוראות שנוגעות למניעת מזון ומים בטרם ההטענה של העופות על גבי כלי ההובלה. אנחנו רוצים לקבוע הוראות נוספות לעניין הליך הלכידה של עופות ופריקתם, הוראות לעניין כלובי ההובלה, לעניין התנאים הסביבתיים, האוורור, דיווחים על תמותה חריגה בהובלה, הוראה לעניין צידוק מיוחד, סייגים לתכולה של התקנות וכמובן שהתקנות האלה, לא יהיה בהן כדי לגרוע מהוראות דינים אחרים.


כמו כן אנחנו קובעים הוראות עונשין, ואנחנו בשיתוף עם משרד המשפטים, נקבעה לאחרונה, הוספה הוראה לעניין חובת פיקוח ומניעת העבירות ואחריות נושאי משרה. כמו כן אנחנו רוצים להכניס פה טופס שילווה לתקנות, שהוא יקל על המעקב אחרי התהליך והוא יתעד אותו גם כן.

תודה גבירתי. טוב, אנחנו נתחיל. על כל סעיף, כל אחד שרוצה להגיב לפי ההקראה, אני אתן זכות דיבור. נתחיל בהקראה. בבקשה גבירתי, היועצת המשפטית.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 19(2 ) לחוק צער בעלי חיים, שזה נושא תנאי הובלה של בעלי

חיים, וסעיף 22 לפקודת מחלות בעלי חיים, באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של

מטרה
1. מטרת תקנות אלה לצמצם את סבלם של עופות בעת הובלתם, תוך התחשבות בצורכי החקלאות.

הגדרות
2. בתקנות אלה –

"אפרוחים בני יום"
אפרוחי עופות שחלפו פחות מארבעים ושמונה שעות ממועד בקיעתם ועד להעמסתם.

"בית שחיטה" -
כהגדרתו בתקנות מחלות בעלי חיים (בתי שחיטה לעופות), ומשחטה כהגדרתה בתקנות לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי (מוצרי עוף).

"בעל הרכב" -
הבעל הרשום ברישיון הרכב, לעניין רכב שיש עליו הסכם שכירות או הסכם של מקח-אגב-שכירות או הסכם מכר-האדם המחזיק ברכב מכוח ההסכם.

"הובלה" -
העברת עופות ממקום אחד למשנהו באמצעות כלי רכב, לרבות טעינה ופריקה.

"המנהל" -
מנהל השירותים הווטרינריים או מי שהוא הסמיך לעניין תקנות אלה, כולן או מקצתן.

"טעינה" -
איסוף עופות והכנסתם לכלוב לשם הובלה.

"כלוב" -
מיכל להובלת עופות, בין שהוא מחולק לתאים ובין שלא.

"להקה" -
כהגדרתה בתקנות מחלות בעלי חיים (הקמה והפעלה של משקי טיפוח, הפצה, רביה וגידול של עופות).

"משגיח" -
אדם שעבר הכשרה כאמור בתקנה 3.

אני חושבת שצריך גם, שניתנה לו תעודה, לאותה תקנה, כי זה לא רק שהוא עבר הכשרה, אלא הוא בעצם סיים את ההכשרה בהצלחה.



"משך ההובלה -
משך הזמן שמתחילת ההובלה עד סיום ההובלה.



"נקודת היעד" -
המקום בו נפרקו העופות.



"נקודת מוצא" -
המקום בו הוטענו העופות.

"עופות" -
אווזים, ברברים, ברווזים, מולרדים, שלווים, תרנגולות

ותרנגולי הודו לרבות אפרוחיהם של כל אלה.



"סיום ההובלה" -
רגע הפריקה של העוף האחרון.



"פריקה" -
הוצאת עופות מהכלובים ששימשו להובלתם.



"תא"
-
כלוב או חלק ממנו שאיננו מחולק במחיצות פנימיות.

"תחילת הובלה -
רגע ההכנסה של העוף הראשון לכלוב לשם הובלתו ולעניין עופות מיובאים מועד הגעתם לנמל הייבוא.

תודה. רבותיי, הערות למטרה והגדרות. גבירתי היועצת המשפטית.

לגבי המשגיח, זה לא מספיק שהוא עבר הכשרה, אלא שקיבל תעודה.


לגבי הגדרת עופות, צריך לשים פסיק אולי אחרי התרנגולי הודו, פשוט שיהיה ברור שזה אפרוחים מכל סוג.

אוקיי. רבותיי, יש הערות? אין.


אני מעלה את הסעיף של מטרה והגדרות להצבעה.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

אושר פה אחד. ממשיכים הלאה.

הכשרת משגיחים
3. (א) תכנית להכשרת משגיחים תכלול למידה של:

(1) תקנות אלה.

(2) טכניקות הובלה וצורכי רווחה של עופות.
(3) שיטות למזעור סבלם של עופות בהובלה.
(2) תכנית ההכשרה תוגש לאישור המנהל. ראה המנהל כי התכנית תואמת את מטרות החוק, יאשרה, ורשאי הוא לאשרה בתנאים.

(3) סיים אדם הכשרה לפי תכנית שאושרה כאמור בתקנת משנה (ב), תינתן לו תעודת משגיח.
אני מבינה לאור השאלה של חבר הכנסת חרמש, שהתעודה ניתנת על ידי המוסד שעושה את הקורס, לא על ידי המנהל.

תקנות צער בעלי חיים, הגנה על בעלי חיים, הובלת בהמות, הותקנו ב-2006 עם סעיף מאוד מאוד דומה. יש כמה אפשרויות מבחינת גופים שעושים את ההכשרה. לדעתנו, האופטימלי היה אם שם שירות ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות היה נרתם לעניין. לגבי בהמות זה לא כך הצליח. לגבי עופות, הם הכריזו שהם ייכנסו לעניין. יש גופים פרטיים שמעבירים הכשרות בכל מיני תחומים. מה שקרה לגבי הובלת בהמות, חברה פרטית שעושה גם הכשרות בתחומים שונים לעובדי ציבור כולל מפקחים וטרינרים, לקחה על עצמה. התכנית הוגשה למנהל השירותים הוטרינרים.

ההכשרה זה בפיקוח.

התכנית הוגשה למנהל השירותים הוטרינרים, תוקנה בהתאם לדרישות שלנו, תכנית הכשרה של שלושה ימים מלאים. רוב המשגיחים הם נהגים, אוכלוסיה שממש לא בנויה לשבת שלושה ימים, וזה עובד מדהים.

אוקיי.

רק המילה תינתן, כי תינתן זה בסביל. אני מציעה רק שאולי נגיד משהו יעיל בעניין, הזה אם אפשר.

יתן לו עורך הקורס תעודת משגיח?

עורך תכנית ההכשרה.

טוב. עוד הערות להכשרה? אין. סעיף 3, הכשרת המשגיחים, אני מעלה את זה להצבעה.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין
הסעיף אושר.
אושר פה אחד.

חובת השגחה ופיקוח
4. (א) לא יוביל אדם עופות, אלא אם כן הוא משגיח או שבמשך ההובלה כולה נוכח משגיח. ואולם יכול שיהיו משגיחים שונים במשך ההובלה.


(ב) משגיח יהיה אחראי להדרכת מי שעוסק בטעינה, בהובלה או בפריקה, בהתאם להכשרה שהוכשר לפי תקנה 3.


(ג) המשגיח חייב בהשגחה על העופות ברציפות או בפרקי זמן קצובים לפי נסיבות ההובלה ורגישותם של העופות המובלים וכן חייב הוא לעשות כל שניתן למניעת הפרה של תקנות אלה.

(ד) בעת ההובלה יהיו בידי המשגיח אמצעים להזעקת עזרה.

(ה) ראה משגיח במשך הובלת עופות כי הופרה הוראה מהוראות תקנות אלה, יודיע על כך לממונה , בכתב, לא יאוחר מ-48 שעות מתום ההובלה.


כאן לי יש כמה שאלות. קודם כל, יש שתי הוראות בתקנות שלגביהן יש חובה, אבל אין סנקציה, אין עבירה פלילית לגביהן. אחד מהם זה הנושא של 4(ב). אם קובעים חובות, חייבת להיות סנקציה, אחרת אי אפשר לאכוף. השאלה אם היתה סיבה מיוחדת להחריג את שתי ההוראות האלה מהעבירות הפליליות, ואיך אמורים לאכוף את הדבר הזה אם אין איזה שהיא סנקציה?

אנחנו חשבנו שזה דווקא לא מתאים הסעיף הזה לענישה פלילית. זה הוראה שהמשגיח צריך לקיים. הוא צריך על ג', שהוא צריך לעשות את כל זה שהוא חייב בהשגחה וזה שהוא חייב לעשות כל שניתן למניעת הפרה של תקנות אלה. אבל זה כן יש ענישה פלילית.

אז כאילו דרך ד' בעצם יהיה גם הבטחה של ב'?

כן, באופן עקרוני. עניין של ההדרכה עצמה, זה היה נראה לנו לא מתאים לסנקציה.

כי גם אין אפשרות הרי לשלול לו את תעודת המשגיח לפי התקנות האלה, באיזה שהיא צורה. יש אולי מכוח דיני מנהל כללים כלשהם. אז זאת אומרת שבעצם דרך ג'.

כן.

אוקיי. בכל מקרה, אני מבינה שלדגנית יש כוונה כן לאכוף את הדברים.

לגבי שלילת תעודת משגיח, נתקלנו בהובלת בהמות, בצורך כזה.

ועשיתם את זה?

לא, דיברנו על זה שצריך לתת לזה מענה.

אז אולי כאן כדאי לעשות את זה.

בסעיף ו' אנחנו נותנים לכם אפשרות להטלת סנקציה.

זה כללי יותר. שלילת תעודת משגיח אם ראה הממונה כי הוא אינו מקיים את חובותיו בתקנות אלה.

זאת אומרת, אחד מתת הסעיפים בסעיף 4 אם לא מבוצע, לממונה יש אפשרות - - -

זה בעצם לא שלילת תעודה, כי התעודה לא ניתנת על ידו, אלא צריך לקבוע שאין לו הסמכה כמשגיח לפי תקנות אלה.

אבל אין לו הסמכה. יש לו רק תעודה.

אנחנו צריכים למצוא דרך לנסח את זה.


רציתי לחדד שאלה שכבר שאלתי את מיכל אתמול. בעצם המשגיח חייב לעשות כל שניתן למניעת הפרה של תקנות אלה. יש הוראה ב-ה', שאם הוא ראה במשך הובלת העופות שמשהו לא בסדר, הוא צריך להודיע תוך 48 שעות. בעצם אם המשגיח, ככל שהוא רואה בנקודת הטעינה שכבר משהו לא בסדר, בעצם החובה שלו זה לא לאפשר את היציאה של - - -

לא, עצירת ההובלה תגרום להרבה יותר סבל.

אבל אז משגיח שעולה על המשאית, לא מפר את חובותיו אם הוא עולה על משאית שהוא יודע מראש שהיא לא בסדר? הרי הוא לא יכול לנסוע בלי משגיח.

בפועל, בדרך כלל בזמן הנסיעה הנהג הוא המשגיח. גורם הסבל העיקרי במשך ההובלה זה משך ההובלה.

אבל אם נגיד הכלובים לא בסדר - - -

אם הוא יכול לתקן, בוודאי. אם הוא לא יכול לתקן, לפרוק את העופות, להזמין משאית חדשה, להעמיס אותה מחדש, יגרום להרבה יותר סבל לבעלי החיים.

אז המשגיח לא מפר את חובתו כמשגיח במקרה שהוא הנהג. הוא מפר חובה אחרת, אבל המשגיח לא מפר את חובתו של המשגיח אם הוא כמשגיח עולה על הובלה שהוא מראש יודע שהיא מפרה את הוראות התקנות?

אני חושבת שאולי זה ייכנס למסגרת הצידוק המיוחד.

זאת אומרת אם לא, אז הוא מפר. אם זה לא צידוק מיוחד. הוא צריך לפרוק את המשאית בעצם.

כשבדרך כלל הפריקה כן תגרום ליותר סבל.

בסדר. ב-ד' זה גם דבר שדיברתי עליו עם מיכל אתמול. בתקנות הובלת בהמות כתוב: בעת ההובלה יהיו בידי המשגיח אמצעים להזעקת עזרה, לרבות עזרה וטרינרית במקרה חירום. זה חסר פה. לדעתי זה צריך להיות, כי אחרת לא ברור מה זה עזרה. זה רק חילוץ דרך.

לגמרי לא מעשי.

למה? אז מה זה עזרה? מה התקנה הזאת אומרת?

כל דבר שעלול לעכב, החל מפנצ'ר. צריך נהג חליפי. זה לחלוטין לא מעשי.

אבל זה לא כולל עזרה וטרינרית?

עזרה וטרינרית זה דבר לא מעשי בהובלה מסחרית של עופות. אפילו במקרים קיצוניים של משאית הובלת עופות שמתהפכת בדרך ואז אין ספק שנדרש טיפול רפואי לעופות, זה לא משהו מעשי.

לא מטפלים בהם?

ואז להמית אותם בצורה הומאנית כמה שיותר מהר.

אז אתם לא רוצים להוסיף את זה, למרות שיש את זה בבהמות.

נכון.

אוקיי. טוב, זה ההערות שלי.

הערות שלכם רבותיי. אין הערות. סעיף 4 עם התיקונים להצבעה.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.


פה אחד. אושר. ממשיכים הלאה.

תיעוד הובלה
5.
(א) לפני תחילת כל הובלה ימלא המשגיח, בשני עותקים, טופס

על אף האמור, תעודת משלוח להובלת עופות, שהוצאה כדין לפי חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), תחשב לטופס לעניין תקנה זו והמשגיח ישלים בה את הפרטים הנדרשים לפי התוספת.

(ב) הטופס יהיה ברשות הנהג בעת ההובלה, ועותק אחד ממנו יימסר למי שמוסמך לדרוש אותו לפי כל דין, אם דרש.

(ג)בתום ההובלה יוסיף המשגיח, במקום שיועד לכך בטופס, את מקום ומועד סיום ההובלה ואירועים מיוחדים אם התרחשו, ויחתים עליו את מי שקיבל את העופות לשליטתו.

(ד)מי ששולט בעופות בנקודת היעד ישמור עותק אחד לפחות של הטופס לתקופה שלא תפחת משנה. היתה נקודת היעד בית שחיטה, ישמור הרופא הווטרינר שלו את הטופס.

הערות לסעיף 5 רבותיי. אין? אני מעלה את סעיף 5 להצבעה.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין
הסעיף אושר.
אושר פה אחד.

הובלה אסורה
6.
(א) לא יטעין אדם עופות לכלי רכב לצורך הובלתם –

(1) אם הם מיועדים להמתה, למעט לבית שחיטה למאכל אדם.

(2) אם הם קשורים ברגליהם, בצווארם, בכנפיהם או זה לזה, או בתוך שקים.
(3) אם הם חולים או פצועים למעט -
(1) לצורך טיפול רפואי, אבחון או בידוד.

(2) אם פציעתם או מחלתם קלה ואינה משפיעה על רווחתם בעת ההובלה.
(4) אם הם מסוגים שונים, מזוויגים שונים,
רציתי רק שתסבירו מה זה זוויגים.

זכר ונקבה. למילה מן יש גם משמעות של מן ביולוגי. בעברית תקנית אמורים להשתמש בזוויג.

מלהקות שונות או עם בעלי חיים אחרים, באותו תא, למעט-
(1) תרנגולות עם אפרוחיהן.

(2) אפרוחים – זכרים ונקבות.
(3) זכרים ונקבות מאותה להקה.
(2) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי רופא וטרינר ממשלתי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיר הובלה אם ראה שהנסיבות מחייבות זאת.

הערות? כן.

מה לגבי תרנגולות לכפרות? אני מציע לקבל החלטה להפסיק עם המנהל המגונה הזה.

הוא לא מובא לבית שחיטה.

יש סעיפים ספורים שמתייחסים רק לבית שחיטה. רוב התקנות מתייחסות להובלת עופות בכלל.

אם הם מיועדים להמתה שלא למאכל אדם, לכאורה אי אפשר להוביל אותם בכלל.

מצד שני, בכפרות זה כן למאכל אדם.

אני אגיד לכם מה ההגדרה של בית שחיטה. הגדרה של בית שחיטה היא: מפעל שבו מבוצעות פעולות אלה: שחיטת עופות, מריטת נוצות מן העוף השחוט, הוצאת האיברים ממנו ופעילות לוואי. זה מפעל. השאלה, למה הכוונה במילה מפעל.

מפעל זה מפעל שמפרק, אבל בעצם מה שמדובר פה, מדובר על שחיטה פולחנית לפי דעתי, כי בעצם זה מטעמי מסורת מתבצע.

אנחנו לא מתעסקים בהלכות שחיטה, אנחנו מתעסקים בהלכות הובלת בעלי חיים ואנחנו פה מדברים על הובלה של בעלי חיים על פי חוק צער בעלי חיים, ואנחנו נוהגים בכל בעל חיים, ולא משנה אם הוא הלך לשחיטת כפרות, אם הוא הלך לגידול או לבית שחיטה. מי שצריך להתעסק בנושא שחיטה ובחוק רישוי עסקים, שיתעסק בזה.

הלאה.

זמני ההובלה
7.
(א) לא יוביל אדם עופות, אם משך ההובלה עולה על

(1) שש שעות – לעופות המובלים לשחיטה.

(2) שמונה שעות – לעופות אחרים.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) משך ההובלה לא יעלה על ארבע שעות אם ההובלה מתבצעת בין השעות 10:00 ל-17:00 בתקופה שבין 1 במאי ו-30 באוקטובר של כל שנה.

(ג)הגיע כלי הרכב לנקודת היעד לפני חלוף הזמן הקבוע בתקנות משנה (א) או (ב), לא יתיר מי שהעופות נמצאים בשליטתו בנקודת היעד את שהייתם על כלי ההובלה למשך זמן העולה על 30 דקות אלא אם כן כלי ההובלה עומד במקום שמתקיימים בו התנאים הקבועים בתקנת משנה (ד).

(ד)על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), אם מתקיימים במקום ההטענה או הפריקה, לפי העניין, תנאי הצללה והגנה מפני גשם, זרימת אוויר דרך הכלובים, צינון ובידוד מרעשים חזקים-ניתן להאריך את משך אחזקת העופות.

(1) במקום ההטענה – בפרק הזמן שאינו עולה על שעה.
זאת אומרת סך הכל שעה וחצי. צריך להבין את זה.

(2) במקום הפריקה – בפרק זמן נוסף שתחילתו בעת הגעת כלי הרכב לנקודת היעד ושמשכו אינו עולה על שמונה שעות. ואם ההובלה היתה בתקופה הקבועה בתקנת משנה (ב), פרק הזמן הנוסף לא יעלה על שש שעות.
(ה) הוראות תקנות משנה (א) עד (ד) לא יחולו על:

(1) אפרוחים מיובאים.

(2) הובלת אפרוחים בני יום ובלבד שההובלה תסתיים לא יאוחר מארבעים ושמונה שעות ממועד בקיעתם.
(ו) מוביל עופו יובילם בלא הפסקות ובאופן רצוף בנסיבות העניין.

(ז) המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר, עבור הובלה מסוימת, משך הובלה ארוך מזה הנקוב בתקנות משנה (א) ו-(ב), אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת.

(ח) על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ו) מותרים עיכובים הנדרשים לפי דין, הנחוצים לרווחת העופות המובלים, או הנחוצים לשם בדיקות וטרינריות, בדיקות מכס, בדיקות ביטחוניות ובדיקות מטעם גורמי פיקוח וטרינריים, ובלבד שעיכובים אלה לא יימשכו מעבר לזמן הקצר ביותר המספיק למטרת העיכוב. גורמי עיכוב כאמור יובאו בחשבון לפני תחילת ההובלה, ויינקטו כל האמצעים למניעתם, לצמצומם או להכוונה לנקודת יעד חילופית.

(ט) עוכבה הובלת עופות, ינקוט המשגיח את האמצעים הנחוצים לטיפול בהם ובכלל זה יעמיד את המשאית במקום מוצל ומאוורר. במידת הצורך ידאג לפריקתם או להעברתם לתנאי החזקה מתאימים.

הערות רבותיי.

גם רציתי לשאול לגבי אפרוחים מיובאים. אני מבינה שהבעיה היא הנושא של המכס וכל הדברים האלה. בעצם כרגע יש צורך להתחשב בכך מראש, אבל אין בעצם איזה שהיא מגבלה על הנושא הזה, לפי איך שאני קוראת את התקנות.

נכון, ומצד שני יש פה גם אינטרס ברור שלא לפגוע בהם. ברור ברקע שהמייבא הזה, ככל שביכולתו לקצר את משך ההובלה, כבר השקיע לא מעט סכומים ויש בעיה. ניסינו לברר, ניסינו למצוא דרך לקבוע פה מועד חד משמעי ומוחלט. כל כך הרבה מגבלות שלא תלויות באף אחד מאיתנו.

אלי ברמן ברמן, רופא וטרינר ראשי למחלות עופות. אפרוחים מיובאים, הטעינה נעשית בחוץ לארץ. זה יכול לקחת אפילו 24 שעות עד שמגיעים לארץ. אני חושב שהכוונה גם להוציא את זה, לא לחשב התחלת הטעינה בחוץ לארץ.

פה כרגע אין מגבלה בכלל על שעות. לא פה ולא פה. גם לא בפריקה, גם לא בארץ. השאלה אם אי אפשר באיזה שהוא שלב לעשות איזה שהיא מגבלה.

יש את הנושא הכלכלי, שנורא חשוב להביא אותם מהר מאוד לבית הגידול כדי לעבור את הטראומה שהם עברו בטיסה.

כל התקנות בעניין התחילה, הנושא של ההשגחה, התחילה שלו היא תוך שנתיים ובעצם הנושא של העיכוב הובלה, בשנתיים הקרובות הנהג, אני מבינה לא יצטרך לעשות בתקנה ט'-שינקוט המשגיח את האמצעים הנחוצים לטיפול בהם ויעמיד את המשאית עם כל הדברים האלה. בעצם בשנתיים הקרובות התקנה הזאת לא חלה.

כל מה שחל על המשגיח לא חל בשנתיים הקרובות.

אז בעצם במקרה של עיכוב, בעצם כרגע אין עוד הוראה שחלה בשנתיים הקרובות. נהג לא צריך לשים אותם אפילו בצל או משהו כזה.

מבחינת העמסות, יש משגיחים בחלק מהלולים בהעמסה של העופות לכלובים.

כן, אבל למעשה זה לא יחול בשנתיים הקרובות. תיכף נגיע לזה.

סעיף 7 להצבעה.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.


פה אחד אושר.

מניעת מזון ומים

לפני הטענה

8.
(א) אדם שהעופות נמצאים בשליטתו בנקודת המוצא

ידאג שפרק הזמן שבו ימנעו מזון ומים מעופות המיועדים להובלה, לא יעלה על-

(1) מזון – שש שעות.

(2) מים – שעה.
עופות לעניין תקנת משנה זו – למעט אפרוחים בני יום.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי הרופא הווטרינר כהגדרתו בתקנות בתי-שחיטה או וטרינר מפקח כהגדרתו בתקנות מוצרי עוף, לאשר, מטעמי בריאות הציבור, את הארכת פרקי הזמן הקבועים בה.

(3) מניעת המזון תעשה באמצעים הבאים –

אם קיימת מערכת מכנית להגבהת כלי ההזנה-על ידי העלאתם לגובה המרבי ואם לא קיימת מערכת כזו, באמצעות ריקון כלי ההזנה.

כאן יש לי גם שתי שאלות. לגבי אפרוחים בני יום, אז יש אפשרות, אני מבינה למשהו ארוך יותר. זאת הכוונה.

עד 48 שעות.

זה מסיבות מקצועיות אני משערת.


דבר נוסף, בתקנות הובלת בהמות יש חובה לתת מים מיד בפריקה. אני לא יודעת אם זה רלוונטי לגבי עופות.

למעט לשחיטה, אין בעיה לכתוב את זה כהוראה.

בסדר. עוד הערות לסעיף 8 עם התיקון של היועצת המשפטית על כך שלמעט שחיטה, יקבלו מיידית את הנושא של המים. אין הערות. אני מעלה את הסעיף הזה להצבעה.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.


אושר פה אחד.

איסוף עופות


לכידתם

ופריקתם

9.
בעת איסוף עופות, הטענתם ופריקתם יחולו הוראות

אלה:

(1) לא יאסוף אדם, לא יטעין ולא יפרוק עופות, אלא אם כן הוא מיומן לביצוע פעולות אלה.
גם על זה אין עבירה פלילית. איך אוכפים את זה? יש הוראה ולא אוכפים אותה.

אנחנו בכלל מתנגדים שיהיו עבירות פליליות, רק עבירות מנהליות.

טוב, זו שאלה אחרת. כרגע לפי החוק זה עבירות פליליות.

השאלה אם לא עדיף שזה יהיה בלי סנקציה.

אני רק מעלה את זה, שבעצם אין סנקציה על הדבר הזה.

(2) לא יאסוף אדם ולא יטעין אדם עופות למעט אפרוחים אלא אם כן התאורה המותקנת במקום בזמן התפיסה וההטענה תהיה מעומעמת או כחולה.

(3) לא יאסוף אדם, לא יטעין עופות לכלובי הובלה ולא יפרקם מהם אלא אם כן כלובי ההובלה הוצבו בסמוך, ככל הניתן, למקום האיסוף או הפריקה של העופות.
(4) לא יאחז אדם יותר משלושה עופות בכל יד.
(5) לא יאחז אדם עופות באחד מחלקים אלה בלבד: ראש, צוואר, כנף או זנב.
(6) אדם האוחז עוף בידו לא ישחרר אחיזתו בו אם המרחק שבין העוף למשטח שמתחתיו עולה על ארבעים סנטימטר.
(7) לא יכניס אדם עופות לתא אלא אם כן הצפיפות של העופות בכל תא מאפשרת לכל העופות, באופן בו זמני, לרבוץ על רצפת התא.
(8) לא יסגור אדם תא אלא אם כן וידא כי כנפי העוף, רגליו וכל חלק גוף אחר נמצא בתוך התא.
(9) לא יטה אדם שלא לצורך כלובים שבתוכם מועברים עופות, לא יזעזע כלובים אלה ולא יטילם.

9 מתייחס גם להטענה וגם לפריקה, ואז יש בעיה עם 9(8). בעצם אסור להוציא אותם בפריקה.

כי זה בעת איסוף עופות, הטענתם ופריקתם. לאחר סיום הפריקה כבר אין לך בעיה.

אני חשבתי שכדאי להוסיף פה, שיש בו עוף.

כל הכוונה היא שהוא לא יסגור את הדלת על הכנף.

אני חושבת שהריישא של התקנה מטפלת בזה.

טוב, עוד הערות לסעיף הזה, רבותיי?

עצם הכוונה להעניש את כל העוסקים בענף בעבירות פליליות, היא דבר חמור. אנחנו לא עוסקים פה בהתעללות בבעלי חיים. אנחנו עוסקים בגידול בעלי חיים שהתכלית שלהם והייעוד שלהם הוא למאכל בני אדם. אנחנו נוהגים בהם עד לרגע השחיטה בצורה ההומאנית ביותר, ולכן אני חושב פה שאם הכלוב היה מוטה או איחרו ברבע שעה את הנהיגה והולכים לקבל איזה שהוא ענישה, הענישה צריכה להיות מנהלית ולא עבירה פלילית.

קודם כל יש שיקול דעת גם של התביעה וגם של בית המשפט. זוטי דברים שבוודאי שלא יובא לפלילים. הדרך של חוק צער בעלי חיים היום, הענישה שם היא פלילית. כאן בתקנות הענישה היא ברמה שמותרת בתקנות. זה לא הענישה הכבדה שיש בחוק עצמו.

אלכס, אני קורא את זה, וזה כמעט כמו דף הנחיות לתפיסת עופות. האם מישהו מכם חושב שמכניסים עופות כדי לשבור להם את הרגליים? ברגע שאתה שובר לו רגל או כנף, העוף הוא לא כשר. כל הסנקציה הזאת פה נראית לי מוזרה. זה דבר מובן מאליו שברגע שמעמיסים עופות לצורך שחיטה כשרה, לצורך בשר למאכל אדם, לאף אחד אין יד שדבר כזה לא יקרה.

עדיף להעביר דברים בצורה מסודרת. אנחנו מתקינים כאן תקנות ולא רק תקנות בנושא של העופות. יש גם חוק כללי. צריך להעביר דברים בצורה מסודרת ולא להסתמך יותר מדי על שיקול דעת כזה או אחר, כי בסופו של דבר פרשנות של שיקול דעת היא תמיד הרבה יותר קיצונית. אז אני חושב שברגע שאתה קובע בצורה מסודרת מה כן ומה לא, כמובן שאף אחד לא יתחיל לספור על כל עוף, בכמה אצבעות אתה מחזיק או באיזה אחיזה או באיזה צד. בסופו של דבר צריך להיות הבהרות, והבהרות ברורות מאוד ואנחנו לא הולכים לשנות כאן משהו בתקנות האלה שיש חוק כללי ויש גם תקנות אחרות שכבר עשינו אותן.

מי אמור לאכוף את זה?

משרד החקלאות, משגיחים. רבותיי, סעיף 9 להצבעה.

הצבעה

בעד – רוב

נגד - אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.


סעיף 9 אושר. תודה רבה.

כלובי ההובלה

10.
(א) לא יוביל אדם עופות אלא אם כן התקיימו בכלובים

(1) הכלובים עשויים באופן שיישאו את משקלם של העופות, וכשהכלובים מיועדים להיערם זה על גבי זה, גם את משקלם של הכלובים שמעליהם, מבלי להימעך או להישבר והם מקובעים באופן שלא יאפשר תזוזתם במהלך ההובלה.
(2) הכלובים עשויים באופן שמונע את יציאת העופות מתוכם במהלך ההובלה.
(3) אין בכלובים בליטות חדות העלולות לפגוע בעופות.
(4) פתחי הכלובים ואופן סגירתם מאפשרים הכנסה והוצאה של העופות תוך מזעור הפגיעה בעופות.
(5) פתחי הכלובים להובלת תרנגולות ותרנגולי הודו לשחיטה יהיו ממוקמים באופן שניתן יהיה להניח את העופות על רצפת הכלוב על ידי הושטת היד האוחזת בהם ומבלי שהאדם המעמיס את העופות יצטרך להתכופף לשם כך מעבר לדופן הכלוב.
(6) רצפת התאים תהא עשויה באופן שתימנע יציאת רגל העוף דרכה ותאפשר ניקוז נוזלים דרכה.
(7) הכלובים מאפשרים ראיית העופות הנמצאים בתוכם.
(8) הכלובים שלמים ודלתותיהם תקינות.
(9) הכלובים עברו ניקוי וחיטוי לפני הטענת העופות.
(ב)
משגיח יבדוק, לאחר הפריקה, אם מתקיימים בכלובים הוראות תקנת משנה (א). מצא כי כולן או חלקן אינן מתקיימות, יסמן את הכלוב בסימון ברור. סומן כלוב כאמור לא ייעשה בו שימוש אלא אם כן תוקן כנדרש.


כאן יש לי רק שאלה אחת. נדמה לי שבאחת מהתקנות שעשינו, העניין של ניקוז נוזלים, אמרנו שהנוזלים לא ירדו מלמטה על עופות שנמצאים למטה. האם לא צריך להגיד משהו כזה?

אין מטרה שהלשלשת תישאר בתוך - - -

לא, אבל אם כלוב מונח על כלוב, האם זה נופל על אלה שבכלוב למטה?

זה נופל על התחתית מכיוון שזה נופל בדירוג וזה נופל בסוף על רצפת המשאית. אבל אם זה יישאר, כל הלשלשת הזאת על גבי המשטח התחתון, בעצם כל העופות - - -

לא, לא, אין לי ספק שזה צריך להתנקז. השאלה אם יש אפשרות לנקז את זה בצורה שעופות למטה לא - - -?

אי אפשר מכיוון שזה כלובים שמונחים אחד על השני ומגירות שמונחות אחת על השנייה. יתרה מכך, אם היינו סוגרים את הפתחים האלה על מנת שזה יתנקז, העופות לא היו יכולים לשבת בתהליך הנסיעה ולהחזיק את החורים שנמצאים במגרה ועל ידי כך למצוא איזה שהיא עגינה, והיינו גורמים להם לנזק הרבה יותר גדול.

בסדר. עוד הערות לסעיף 10?

אני רוצה לציין שהתקנות האלה, עבדנו עליהם לפני 4-5 שנים. היו שותפים גם יוסי וולפסון וחבריו ולמרות שהתקנות עוד לא תוקנו, למעלה מ-50% מהמערכת כבר מתנהגת על פי התקנות.

תודה רבה. אני מעלה את סעיף 10 להצבעה.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.


אושר.

תנאים סביבתיים 11.

(א) בעל רכב ומי שנוהג ברכב לא יוביל בו

עופות –

(1) אם מטען הרכב כולל חומרים מסוכנים כהגדרתם בחוק החומרים המסוכנים.

(2) בשעה שיורד גשם ללא כיסוי עליון, שאינו חדיר למים, מעל מטען הכלובים. ואולם אדם לא יהיה אחראי להפרת תקנה זו אם בשעה החל בנסיעה לא ירד גשם ולא צפוי היה לרדת גשם במהלך הנסיעה.
אני שאלתי פה איך אפשר לדעת באמת, בחורף למשל, אם ירד גשם או לא ירד גשם.

באופן כללי כמעט כל המשאיות היום שמובילות בארץ, יש להן כיסוי שיורד באופן הרמטי על גג המשאית.

אז אולי כדאי בחודשי החורף, שזה יהיה חובה.

אולי אני אגיד משהו בעניין הזה. הובלת עופות, אף פעם אי אפשר למנוע סבל מהעופות. זה הכול דברים של מחירים. מי שחושב שגם אחרי התקנות האלה לא יהיה סבל בהובלה או שהוא יופחת, טועה. למשל המקרה של הכיסוי העליון. אם שמים כיסוי בצד, החום בתוך המשאית, בלב המשאית הופך להיות מטורף. בניסוי שעשו בקנדה במינוס 30 מעלות בחוץ, בלב המשאית היה 30 מעלות. זה הכול מחירים.

(ב) הנהג ימנע, באופן סביר, את חשיפתם של עופות בזמן ההובלה לטלטולים, לחבטות, לזעזועים ותאוצה וכן ימנע, באופן סביר, מהאצות חדות ומעצירות פתע, יאט במיוחד בסיבובים ויימנע, באופן סביר, מתנועה בדרכים משובשות.

אוקיי. עוד הערות לסעיף 11 אם יש. אין.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.


אושר פה אחד. הלאה.

אוורור
12.

(א) בעל רכב או מי שנוהג ברכב לא יוביל עופות ברכב

אלא אם כן בדפנות הרכב פתחים המאפשרים תנועת אוויר חושית לעופות המובלים בו. הוראה זו לא תחול אם בכלי הרכב קיימת ופועלת מערכת שמווסתת את זרימת האוויר ברכב ואת הטמפרטורה שבו.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) לא יוביל אדם אפרוחים מיובאים או אפרוחים בני יום אלא בכלי רכב בו פועלת מערכת שמווסתת את זרימת האוויר ברכב ואת הטמפרטורה שבו.

כן. הערות? אין.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.


אושר פה אחד.

דיווח על תמותה חריגה 13.
נמצא בנקודת היעד שאחוז התמותה של העופות

שהגיעו במשלוח עולה על 3% ידווח מקבל העופות, בכתב, תוך עשרים וארבע שעות לממונה. לדיווח יצרף עותק תעודות המשלוח של העופות.

"משלוח" לעניין תקנה זו – קבוצת עופות שמקורה באותה נקודת מוצא ואשר הובלה בהובלה אחת או במספר הובלות לאותה נקודת יעד, ובלבד שבוצעה במהלך עשרים וארבע שעות רצופות.

יש הערות? אין.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

סעיף 13 אושר פה אחד. הלאה.

צידוק מיוחד
14.

(א) לא ישא אדם באחריות על הפרת הוראה

מהוראות תקנות אלה, אם הדבר היה נחוץ באופן מיידי להגנת העופות והפגיעה הצפויה בהם כתוצאה מההפרה היתה קטנה מזו שהיתה צפויה אלמלא ההפרה.

אני רוצה להבין את הסעיף הזה .

הסעיף הזה אומר שבמקרה שצפוי נזק לעופות כתוצאה מפעולה מסוימת, אפשר להפר בעצם את הוראות התקנות כדי למנוע נזק גדול יותר.

אפשר להרחיב את זה אם זה נושא נגיד שקשור לתחבורה, - - -

דוגמא, כשהיתה השריפה בכרמל, שקלנו להעביר עופות. בסוף לא העברנו, אבל זו דוגמא.

זה בעצם סוג של הגנת הצורך. הגנת הצורך שמוגדרת בחוק העונשין מגדירה שורה של אינטרסים. לא ברור שהאינטרס הזה נכלל שם ולכן מוסיפים את זה.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.


סעיף 14 אושר פה אחד.

סייג לתחולה
15.

(א) הוראות תקנות 4,5, 9(2) ו-(3), 10(ב), 12 ו-13 לא

יחולו על הובלה של פחות מ-50 עופות ובלבד שיש לעופות אוורור נאות.


זה חובת השגחה ופיקוח. אני אומרת מה התקנות שלא חלות. חובת השגחה ופיקוח, תיעוד, תאורה מסוימת שצריך לעשות, נושא של הכלובים שעומדים בסמוך, בדיקת משגיח בסוף ההובלה, אוורור, שכן יש איזה חריג לגבי אוורור באופן כללי ודיווח על תמותה חריגה. זאת אומרת בהובלות, אולי תסבירו רק בכמה מילים את העניין הזה.


גם רציתי לשאול, בהובלת בהמות, יש בה חריג גם במגבלה של מרחק, קילומטרים. השאלה אם פה לא כדאי בכל זאת להכניס מגבלת קילומטרים?

יש ב-ג' לגבי המשגיח.

לא, זה משהו אחר. זה סיטואציה אחרת.

בתקנות הובלת בהמות החרגה היא לעניין מרחק ומספר בעלי חיים, אבל ההחרגה היא רק לגבי משגיח וטופסולוגיה. אז משגיח וטופסולוגיה גם פה מוחרג גם לעניין מרחק.

ואתם לא חושבים שצריך להיות גם לעניין מרחק לגבי ה-50 עופות. בסדר.

(ב) הוראות תקנה 4(א) לא יחולו אם העופות מוחזקים בתנאים הקבועים בתקנה 7(ד) ופועלת במקום מערכת ניטור המתריעה על חריגה מההוראות האמורות ובלבד שהמערכת תיידע באופן מיידי את מי שמוסמך לטפל בחריגה ואת המשגיח.


פה יש קצת בעיה. 4(א) בעצם קובע את חובת ההשגחה, ואז אתם אומרים שצריך ליידע את המשגיח. אז רציתי להבין מה בדיוק, כי 4(א) קובע בעצם, לא יוביל אדם עופות אלא אם כן הוא משגיח או שבמשך העבודה נוכח משגיח. אתם אומרים, לא יחול 4(א).

בתנאים של 7(ד).

איזה משגיח?

קודם כל בשונה מהובלת בהמות, פה קבענו בצורה מפורשת שיכולים להיות משגיחים שונים בשלבים שונים של ההובלה. בהובלת בהמות בפועל כמעט תמיד המשגיח זה הנהג. בבתי שחיטת עופות הגדולים יש אפשרות לפרוק את הכלובים מהמשאית בלי לפרוק את העופות מהכלובים ולהשהות אותם עד שמונה שעות, שזה 7(ד) בתנאים של אוורור טוב, הצללה, הגנה מפגעי מזג אוויר. זה עדיין מוגדר כחלק מתהליך ההובלה, כי ההובלה מוגדרת עד לפריקת העוף האחרון ולכן קבענו שיכולים להיות משגיחים שונים בשלבים שונים של ההובלה.


בסיטואציה המסוימת הזאת, כלובים עומדים עם צינון מכאני, אוורור מכאני, אין חובת נוכחות משגיח לידם ובלבד שיש את אותן מערכות ניטור שמתריעות באופן מיידי.

זה פשוט עניין של ניסוח. אם את מחריגה את 4(א), אין חובת משגיח בכלל, לכאורה.

אם יהיה במקום כשהעופות מוחזקים בתנאים הקבועים, באותו פרק זמן של ה-עד שמונה שעות.

עכשיו הבנתי. הוראות תקנה 4(א) לא יחולו "כאשר", נכון? זאת המשמעות.

כן.

כאשר העופות מוחזקים בתנאים הקבועים בתקנה 7(ד) ופועלת במקום, ואז זה המשגיח שהוא על כלל ההובלה בעצם, או על חלק מסוים בהובלה.

שהוא אחד העובדים של בית השחיטה בדרך כלל.

אבל זה לא רק בעת השחיטה, לפי הניסוח פה. אוקיי, אז זה "כאשר" בעצם.

"בעת ש". כן.

אוקיי, בסדר.

אז במקום "אם", בעת ש".

כן, כי אחרת זה לא ברור. אוקיי, בסדר.

(4) הוראות תקנות 4,5 ו-10(ב) לא יחולו על העברת עופות לגידול ממבנה לול אחד למשהו ובלבד שהמרחק בין המבנים אינו עולה על חמישה קילומטרים.

הערות יש לסעיף 15? אין?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.


אושר פה אחד.

שמירת דינים
16.
אין בתקנות אלה כדי לגרוע מהוראות לפי הפקודה

ובמקרה של סתירה ביניהן ובין תקנות אלה יחולו ההוראות לפי הפקודה.

הערות?

טל רותם מהמשרד להגנת הסביבה. יש איזה שהיא נקודה שלא הספקנו לחדד מול משרד החקלאות ואני רוצה להעלות אותה גם כשאלה וגם כבקשה להבהרה, וזה היחס בין ההוראות לאלה לגבי חוק הגנת חיית הבר והעובדה שלצורך הובלה והעברה של חיות בר, יש בעצם היתרים שניתנים על ידי רשות הטבע והגנים מכוח החוק להגנת חיית הבר.


יש בחוק צער בעלי חיים סעיף שמירת דינים כללי, ולכן הסעיף הזה מבטיח שעדיין יהיה צורך בקבלת היתר רשות הטבע והגנים. ההגדרה של עופות כוללת גם מינים. אני מניחה שהכוונה היא שזה לא יכלול חיות בר, אבל בהגדרה של עופות יש גם מינים שיש להם גם מינים של חיות בר, ולכן צריך להיות ברור שאם זה איזה שהיא הובלה של חיית בר ויש סתירה בין ההוראות של החוק להגנת חיית הבר לחוק הזה - - -

יש מיני אווזים שהם חיות בר. לדעתי להגדיר את זה בהגדרות וזה יפתור את הבעיה.

בתקנות אחזקת בעלי חיים שלא לצרכים חקלאיים יש הגדרה. ברגע שזה לא בעלי חיים שהוחזקו לצרכים חקלאיים, חלות התקנות של אחזקה לצרכים חקלאיים. אולי צריך לחדד גם פה שאם חלות התקנות של צרכים לא חקלאיים, זה לא חל בכלל.

אבל זה לא עניין של תכולה של תקנות, זה עניין של ההיתר שניתן.

לא, הוא מעלה שאלה אחרת.

אם לא יהיו חיות בר, ממילא זה לא אמור להיות לפי התקנות האלה אלא לפי תקנות צער בעלי חיים, הגנה על בעלי חיים, אחזקה שלא לצרכים חקלאיים, שיש שם גם הוראות לגבי הובלה.

הפתרון הכי פשוט יהיה בהגדרת עופות, לכתוב-עופות מבויתים מהמינים האלה.

שגם לצרכים חקלאיים.

אין גידול של חיות בר לצרכים חקלאיים.

לא, אבל גם אם אני מגדיר את זה בפינת חי או משהו כזה או תוכים, תוכים זה חיית בר, אבל נניח איזה שהיא ציפור לחיות חיות, זה לא חל. חל תקנות אחזקה שלא לצרכים חקלאיים.

יוסי מחדד שאלה נכונה, של איזה תקנות יחולו. יחולו אלה או התקנות של ה-לא צרכים חקלאיים.

אני חושבת שב-15(א) אין סתירה. זה רק מטיל אחריות נוספת, כללים נוספים.

זאת אומרת גם וגם.

אני חושבת שהכי פשוט יהיה בהגדרת עופות, להוציא את עופות הבר וזה יפתור את הבעיה.

זאת אומרת עופות מבויתים, אנחנו משנים את ההגדרה.

ובסוף לכתוב-למעט עופות בר.

אוקיי, אז זה יהיה בנספח. אני כותבת-למעט עופות שהן חיות בר כהגדרתן בחוק הגנת חיית הבר.

סליחה, אני לא מתכוונת להקשות, אולי זה כן בכל זאת יותר נכון בשמירת הדינים מכיוון שיכול להיות שההערות האלה, חלקן לגופן, העניין הזה לא חודד מול רשות הטבע והגנים. יכול להיות שחלקן הן בסדר. השאלה היא מה קורה כשיש סתירה. זאת השאלה.

אז יש את התקנה לגבי הובלת בעלי חיים בתקנות צער בעלי חיים, אחזקה שלא לצרכים חקלאיים. יש שם התייחסות להובלה.

אוקיי.

אוקיי, אז גם אנחנו מכניסים תיקון בהגדרת עוף.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

מתנגדים – אין

הסעיף אושר.


סעיף 16 עם כל התיקונים אושר פה אחד. הלאה.

עונשין
17.

(א) העובר על תקנות 4(א), 4(ג), 6 עד 8, 9(2) עד 9(9),

10(א) 11 ו-12-דינו 6 חודשי מאסר.


זה ההוראות המהותיות של מניעת סבל מבעלי חיים.

(ב) העובר על הוראות תקנות 4(ד), 4(ה), 5, 10(ב), 13, 18 או 19-דינו קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

זה הדברים היותר טכניים במרכאות, אדמיניסטרטיביים. החזקת אמצעים, הודעה, תיעוד, בדיקה וסימון, דברים מהסוג הזה.

אדוני היושב ראש, אני מבקש לשנות בסעיף 17 (א) – דינו 6 חודשי מאסר, לדינו קנס כספי.

אוקיי.

ברגע שכותבים 6 חודשי מאסר, זה נותן גם את האופציה של הקנס.

יוסי, אתה לא צריך לענות לו ואתה לא צריך להסביר דינים. יש פה משרד המשפטים, יש פה יועצת משפטית. אתה מבחינתך, יש לך הערות לסעיף הזה? אין לך.

רק מבחינה טכנית, גם לנו, כשהעבירות הן לא חמורות, הרבה יותר נוח ופשוט לעבוד עם הנושא של עבירות מנהליות. אפשר להפוך תקנות לעבירה מנהלית רק אחרי סיום הליך ההתקנה שלהם. עשינו את זה עם הובלת בהמות. עשינו את זה עם אחזקה שלא לצרכים חקלאיים. נעשה את זה גם עם זה.

תודה. סעיף 17, אני מעלה אותו להצבעה.

הצבעה

בעד – רוב

נגד - אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.


סעיף 17 אושר פה אחד. הלאה.

חובת פיקוח ומניעת


עבירות


18.
בעל משק עופות ובעל בית שחיטה חייב לפקח על מי

שמוביל עופות עבורו או מטעמו ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי תקנות אלה.

אני שאלתי לגבי עבורו או מטעמו, האם המשמעות היא שבכל הובלה, בעל משק עופות ובעל בית השחיטה יהיו שניהם אחראים או שמדובר על מי ששכר ומשלם בעצם למוביל. זה לא ברור, אני חושבת.

ברגע שמגיע נהג משאית להעמיס עופות ב-2 בלילה, הוא לא עובד של הלולן.

אבל אנחנו כן מטילים פה אחריות או על הלולן או על בעל בית השחיטה או על שניהם. לפקח, לא לעשות בעצמו אבל לפקח שזה יהיה בסדר.

לא כל הובלה זה למשחטה. יש הובלה ממשק למשק אחר.

ההסעה למשחטה, מגיע נהג, היום זה אחד, מחר שני, מחרתיים שלישי. אני כלולן לא יכול לקחת אחריות על מה שמתרחש על המשאית. אני יכול להיות אחראי על דבר אחד, שהכלוב נקי, מסודר, בלי קוצים, בלי חטטים. בזה נגמר העניין.

מי שמשלם לו, נראה לי כמו דרך טובה להבהיר על מי האחריות.

זאת אומרת, מי ששכר את שירותיו.

מי ששכר את שירותיו.

יש כאן דברים שכן לבעל משק, זאת אומרת זה שהעופות יוצאים ממנו, כן יש לו דברים שהוא צריך לפקח עליהם.

אבל זה לא על מי שמוביל. כאן זה על מי שמוביל. על הדברים שלו, בוודאי יש לו אחריות.

המוביל הרי זה לאורך כל התהליך, ובכל התקנות היה אמור-לא יוביל אדם אלא אם הכלובים הם כך וכך.

אז את חושבת שזה גורע דווקא?

אם אנחנו מצמצמים את זה רק למי ששילם?

גם לא יוביל, זה כבר כולל איסורים גם לבעל המשק. בעל המשק הוא אדם, האחריות על הכלובים היא בעצם עליו, אז אולי פה אנחנו אפילו גורעים מהאחריות שלו, לפי מה שאת אומרת. אני חושבת שזה בא להוסיף, זאת אומרת, הוא, יש לו את האחריות שלו לפי התקנות, נגיד בנקודת הטעינה ובנקודת הפריקה, לאחד מאלה. מעבר לזה את רוצה להוסיף לו פה אחריות, לדעתי, גם על המוביל. את אומרת שהוא, יש לו גם אחריות כזאת נוספת, להסתכל מלמעלה, נגיד ככה שהמוביל פועל כמו שצריך. ככה אני מבינה את זה. אחריות נוספת.

לא בהכרח. למשל הנושא של הורדת המים והאוכל, שזה כן באחריות שקוראת בתוך המשק, אבל לא בהכרח על ידי הבעלים של המשק. הבעלים של המשק יכול להיות איזה תאגיד גדול.

אז זה הטעם. אני אומרת, יש לך את ההוראות שחלות על האדם, וזה חל על מי שזה חל.

הוא צריך לפקח שהפועלים שלו יעשו. אנחנו לא רוצים רק את הפועל, אנחנו רוצים את הבעלים של המשק שיכול לשבת בתל אביב בכלל.

לא, אין לי בעיה. התקנה הזאת מתייחסת לאחריות של הבעלים, ככה כתוב, לא הפועל שלו אלא הבעלים, על המוביל. השאלה שלי היא – מה זה עבורו או מטעמו? נגיד שיש הובלה ממשק לבית שחיטה.

היום בדרך כלל הדברים נעשים עבור המשחטה. הוא קבלן של המשחטה כמו הנהג.

אוקיי, אז אני שוכרת את שירותיו הן בתמורה או הן שלא בתמורה. עבורו או מטעמו, אנחנו צריכים להבהיר את זה. זה מי שבעצם משתמש בשירותיו, הן בתמורה ובין שלא בתמורה. אני לא יודעת אם זה יקרה באמת לא בתמורה. זה בעצם לא האחריות על שני הקצוות בהכרח.

האמת שברגע שיש פה תשלום, אני חושבת ש-עבורו נהיה נורא ברור.

בסדר, נשאיר את זה ככה.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.


סעיף 18 אושר. הלאה.

אחריות נושא


משרה


19.
(א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן

למניעת ביצוע עבירות לפי תקנות אלה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו –"נושא משרה בתאגיד" –מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או אדם האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.

(ב) נעברה עבירה לפי תקנות אלה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.


סעיף 19 אושר פה אחד.

תחילה
20.
(א) תחילתן של תקנות 6, 7(א) עד (ח), 8, 9, 10(א)(1) עד

10(א)(3), 10(א)(6) עד 10(א)(9), 11 ו-13-ששה חודשים מיום פרסומן של תקנות אלה (להלן-יום התחילה).

(ב) תחילתן של תקנות 4, 5, 7(ט) ו-10(ב)-שנתיים מיום התחילה.

(4) תחילתן של תקנות 10(א)(4) ו-10(א)(5) בתום חמש שנים מיום התחילה.

תקנה 12 הלכה לאיבוד איפה שהוא, ותקנות 18 ו-19 שנוספו ממש לאחרונה, אז בעצם את שלושתן, את 12, 18 ו-19 צריך להוסיף לתחילה ולדעתנו אין מניעה לשים אותם ב-ששה חודשים.

אני חשבתי ש- 18, 19 זה תחילה מיידית. יש תקנות שחלות מיידית, בעצם. אוורור למשל חל מיידית. אין מניעה שזה יחול מיידית, לא להגיד על זה כלום. לכן חשבתי שלא אמרתם שום דבר.

לא זו הייתה הכוונה.

מה זה 12?

12 זה האוורור.

אז כן אוורור לא יחול מיידית? אני חשבתי שבכוונה רציתם שהוא יחול מיידית.

אם לא מציינים, זה חל מיידית?

כן.

אוקיי, אז תשאירי אותם בלי ציון.

זהו, זה מה שחשבתי.

עוד הערות לסעיף תחילה? אין הערות.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

הסעיף אושר.

טופס, לא צריך להקריא אותו, רק צריך להגיד שבאמת כמו שמיכל אמרה, זה באמת בא להקל על כל התהליך, והטופס, יש בו פרטים.

רבותיי, יש הערות על הטפסים? אין. תודה רבה.


סעיף 6 נשאר פתוח.

מיכל, אני לא רוצה להכניס פה דברים - - -

אני אגיד לך מהרהורי ליבי מה שבדקתי כרגע. האמת היא שהשאלה לא עלתה עד כה. בתקנות בתי שחיטה לעופות, כתוב שלא ישחט אדם עוף מחוץ לבית השחיטה. מותר לשחוט לצורך עצמי.

אני לא יודעת אם יש, נגיד לעניין של צרכים פולחניים, יש לך אישור מיוחד לזה?

זה לא מופיע. כתוב בתקנות בתי שחיטה לעופות. לא ישחוט אדם ולא ירשה לשחוט עוף, לא ימרוט ולא ירשה למרוט נוצות מעוף שחוט, וכן לא יעסוק בפעולות לוואי מחוץ לבית שחיטה. הוראה זו לא תחול על שחיטת עופות לצורך עצמי. השאלה, אם הכפרות זה שחיטה לצורך עצמי?

סליחה, לכפרות זה לא שחיטה. כפרות זה טקס ואחרי זה נוהגים להעביר את זה למישהו לאכול את זה.

אז זה בעצם לא חל על הנושא הזה. אם אני כותבת, אם הם מיועדים להמתה, בעצם מראש הם לא מיועדים להמתה, אבל הם כן מיועדים להמתה.

הם מיועדים לכפרות. אחרי זה מביאים אותם - - -

לא נאמר, מיועדים לשחיטה. נאמר מיועדים להמתה. כיוון שנאמר מיועדים להמתה, זה כן חל.

מבחינת מקורות התקנות בעיקר חשבנו על הנושא של תרנגולות בסוף דרכן בלולי הטלה, שאנחנו רוצים שימיתו אותם בלול. בהתחלה בכלל זה היה הניסוח, ואחר כך אמרו, אבל לפעמים כן ממיתים אותם לצרכי מאכל והתעקשו ודרשו את זה.


אני חושב שפשוט אפשר להוריד את המילה בית שחיטה. המטרה היא שאם ההמתה היא לא למאכל אדם, ואז צריך להעביר אותם למקום מתאים לזה.

אז אפשר, אם הם מיועדים להמתה, למעט למאכל אדם. זה מה שצריך להיות.

יופי, בסדר. אני רוצה להעלות להצבעה את כל התקנות עם סעיף 6, עם התיקון, עם הטפסים ועם הכול.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

התקנות אושרו.

אושר פה אחד. אני מברך אתכם על כך שבאמת הבאתם תקנות וכל הנוכחים והאורחים, שבאמת נתתם לדבר הזה לעבור במהרה. אני מקווה מאוד שבאמת העניין של הובלה של עופות, יהיה בצורה הרבה יותר מסודרת ממה שקורה היום. ברכות לכל העוסקים בעניין, אם זה ארגוני הזכויות ואם זה החקלאים וכמובן משרד החקלאות. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:08